יחיאל טיפרו הונה משקיעים בקרן אור (קרן להשקעות נדל"ן) ובית המשפט קבע שיילך ל-5 שנים בכלא. 

רשות ניירות ערך מתייחסת לגזר הדין שניתן ליחיאל טפירו ולעו"ד אמיר בירמן שהורשעו בפרשת "קרן אור" – בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום את עונשם של יחיאל טפירו ועו"ד אמיר בירמן הנאשמים בפרשת "קרן אור". השניים הורשעו בהונאת משקיעים, בגיוס השקעות שלא כדין, מצגי שווא ושימוש בכספים לשימושים אשר לא תאמו את המטרות שהוצגו בפני המשקיעים.

גזרי הדין שניתנו היום בתיק טפירו ובשבוע שעבר בתיק ברמלי מהווים סגירת מעגל של מאבק נחוש שמובילה רשות ניירות ערך לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים.

הרשות רואה בענישה המחמירה כנגד עבריינים בשוק ההון כלי חשוב לחיזוק ההרתעה. מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ממשיכה לבצע חקירות מורכבת, בין היתר, בתחום של גיוס משקיעים ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין. לצד פעילותן של יחידות הפיקוח והאכיפה, הרשות פועלת להגדיל את המודעות בקרב הציבור לסכנות הכרוכות במיזמי השקעה לא מפוקחים.

גזר הדין מתווסף להרשעה שניתנה בשנת 2018 כנגד החברה בראשה עמדו חברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק), בעבירות גניבה, מרמה ועבירות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף, וזאת במסגרת הסדר טיעון.

פעילות המסחר נפתחה בשבוע החולף וכן הותרו חלק מפעילויות הפנאי תחת מגבלות. מספר הנדבקים היומי התייצב על רמה של כ- 3,500 איש ליום, וזה ימנע כנראה הקלות נוספות בשבועות הקרובים. הנתונים הכלכליים הם מאוד קוטביים וקשה להעריך את רמת הפעילות של המשק. מחד גיסא אנו רואים שיצוא שירותי ההיי-טק עלה ברבעון הרביעי של 2020 ב- 22%, ומנגד המגבלות על הפעילות בינואר צמצמו את הרכישות בכרטיסי אשראי ב- 8% לעומת חודש קודם (4.3% לעומת ינואר אשתקד). שיעור האבטלה צפוי לרדת בעקבות חזרת עובדי המסחר לרמה דו-ספרתית נמוכה. המדיניות הממשלתית יוצרת מסך עשן, שאף הוא מקשה על הניתוח: העובדים בחל"ת ממשיכים לקבל שכר ולא משנים באופן מהותי את הצריכה שלהם. קשה לצפות לשינוי במדיניות הכלכלית עד שתוקם ממשלה חדשה לאחר הבחירות, ועד אז צפוי שגם הגירעון התקציבי יוותר ברמה שנתית של כ- 12% מהתוצר.

משבר הקורונה הגדיל את שיעורי החיסכון של משקי הבית ברוב מדינות העולם. בישראל שיעור החיסכון הגיע לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב- 2020. הסיבות לעליית החיסכון הפרטי הן מדיניות הפיצוי של הממשלות (עלייה בתשלומי העברה), ומנגד ירידה כפויה בצריכה הפרטית. מול העלייה בחיסכון הפרטי ניצבת ירידה חדה בחיסכון הציבורי (עליית הגירעון). כלומר על הנייר הייתה העברה של "עושר פיננסי" מהממשלות למשקי הבית. לעלייה בחיסכון הפרטי בתקופת משבר הייתה כנראה השפעה על מחירי הנכסים הפיננסיים. הגירעונות הממשלתיים ומימונם על ידי הבנקים המרכזיים, הגיעו בסופו של דבר לכיסי משקי הבית, והעלו את שווי הנכסים הפיננסיים. שיעור החיסכון צפוי לרדת לאחר סיום המשבר, כאשר הציבור יחזור לצרוך ובעיקר כשיפתחו השמים. בד בבד, יפחתו תשלומי העברה של הממשלה, ויתכן שאף יועלו מסים.

התגברות החששות מאינפלציה בעולם הכתיבה את המגמות גם בשוק ההון בישראל בשבוע החולף. האינפלציה בישראל נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובאירופה, אבל השווקים סבורים שזה לא יהיה המצב לאורך זמן. אף אחד לא באמת מאמין שנראה את הבנקים המרכזיים מעלים ריבית בשנה הקרובה, אבל יותר ויותר סבורים שבמהלך שנת 2022 זה כבר אפשרי. כך לדוגמה התשואה של איגרת החוב לטווח של שנתיים (323) הגיעה לרמה של 0.16% שמגלמת צפי להעלאת ריבית בעוד קצת יותר משנה. בשבוע החולף ניתן היה לראות גם עלייה בתשואות הריאליות (צמודות המדד) לטווחים הארוכים, תופעה שגם היא לא ייחודית לישראל, והיא משקפת הערכה שידרשו ריביות ריאליות גבוהות יותר בטווח הארוך.  השווקים משרטטים לבנקים המרכזיים את הגבולות שלהם: לא ניתן לשלוט גם בריבית הקצרה, גם בריביות הארוכות וגם באינפלציה לאורך זמן. ריבית בנק ישראל לא תעלה לפני הריבית בארה"ב, אבל גם לא הרבה אחרי, ולכן עקום הריבית הפך תלול יותר גם בישראל.

עליית מחירים חד-פעמית או אינפלציה, זו לדעתנו השאלה המכרעת. בשלב זה אנו רואים עליות במחירי הסחורות והמוצרים הסחירים בעולם. חלק ממחירי השירותים לא נמדדים בכלל והערכה היא שגם אלו יתייקרו כשהכלכלה תפתח. המחירים בכל העולם צפויים לעלות לכן בחודשים הקרובים, אבל זה עדיין לא אומר שנראה תהליך מתמשך של עליית מחירים, כלומר אינפלציה. הציפיות לאינפלציה בעולם עלו לכל הטווחים ולא רק לשנה הראשונה, ההערכה הרווחת כרגע היא שהסיכון לאינפלציה, גבוהה מזו שהכרנו בשנים האחרונות, עלה. ההערכה זו מתבססת על הדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים, שמימנו את הגירעונות התקציביים. בכדי שעליות המחירים יהפכו לתהליך מתמשך של אינפלציה אנו צריכים לראות שהכסף שהודפס, מתורגם לעלייה בביקושים, ואלו גוררים עימם עליות שכר. תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה עומדת על 0.9%, ואנו מעריכים כי עשויות להיות הפתעות כלפי מעלה אם לדוגמה מחירי ההובלה הימית יוותרו ברמתם הגבוהה, או שנראה עלייה נוספת במחירי הסחורות בעולם. שוק האג"ח מגלם אינפלציה ממוצעת של כ- 1.6% לטווח של עשר שנים, שזה אומר חזרה לרמה נורמלית של אינפלציה, שלא ממש הכרנו בעשור האחרון.

השקל פוחת בשבוע החולף מול סל המטבעות, ובמסחר הבין-בנקאי ביום שישי שערו הגיע לרמה של 3.31 מול הדולר האמריקני. הקורלציה בין שוקי המניות למט"ח גבוהה, וירידות שערים בשוקי המניות בעולם מובילות להיחלשות של השקל. בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח בחודשים הקרובים בקצב די קבוע של כ- 2.0 מיליארד דולר לחודש. שער החליפין יהיה תלוי לדעתנו במחירי המניות. בתרחיש של יציבות בשערי המניות, אנו מעריכים כי מגמת הפיחות תימשך בטווח הקצר. 

גלובלי

עלייה חדה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות הביאה לירידה השבועית הגדולה במדד ה- S&P500 בחודש האחרון, ולירידה החדה במדד הנאסד"ק מחודש אוקטובר. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה מרמה של 1.35% בתחילת השבוע ל- 1.61% בשיא ובסוף השבוע נרשמה ירידה ל- 1.41%. מאז תחילת 2021 התשואות לעשר שנים בארה"ב עלו בכ- 50 נקודות בסיס. גם באג"ח הצמודות בארה"ב נרשמה עלייה, בעיקר מתחילת החודש, והן עלו מרמה של 1.1%- בתחילת השנה לרמה של 0.75%- כיום. על רקע המשך תהליך ההתחסנות והירידה בתחלואה בעולם, התחזקו ההערכות לנורמליזציה של הפעילות ויציאה ממשבר הקורונה בחודשים הקרובים. הערכות אלה, ביחד עם עלייה בציפיות לאינפלציה מתחילת השנה, הביאו לעלייה בתשואות. עם זאת, בשבוע האחרון הציפיות לאינפלציה לעשר שנים הגלומות בשוק אג"ח בארה"ב נותרו יציבות ברמה של 2.15% בשנה.

עליית תשואות אג"ח הממשלתיות מתחילת השנה היא בעלת אופי גלובלי. בגרמניה, התשואה ל- 10 שנים עלתה ממינוס 0.6% בתחילת השנה למינוס 0.26 בסוף השבוע. באנגליה העלייה הייתה מ- 0.2% בתחילת השנה ל- 0.8% כעת. בישראל התשואה עלתה מ- 0.8% ל- 1.2% בסוף השבוע. לעת עתה לא נראה כי מרבית הבנקים המרכזיים מעוניינים להתערב בשוק באמצעות הגברת רכישות אג"ח בסכומים מעבר למתוכנן במטרה למתן את העלייה בתשואות. עם זאת, ניתן להעריך שאם תיווצר עלייה חדה ומהירה בתשואות, תעלה ההסתברות להתערבות כזאת. קריסטין לגארד, נשיאת ה- ECB, הדגישה בנאום בשבוע האחרון שהבנק המרכזי עוקב בדריכות אחר האפשרות שההתפחויות בשוק אג"ח יגדילו את עלויות המימון של המגזר הפרטי.

עיקר הירידות במדדי המניות נרשמו במניות הטכנולוגיה ובחלק מהשווקים באסיה. מדד הנאסד"ק ירד בשבוע האחרון ב- 4.9%, בזמן שמדדי ה- S&P500 והדאו ג'ונס ירדו ב- 2.5% וב- 1.8%. מדדי היורוסטוקס 50 ו- 600 ירדו 2.1% ו- 2.4% בהתאמה. באסיה, מדדי המניות בסין הובילו את הירידות, כאשר מדד ה- CSI300 ירד ב-7.5%, ואחריו מדד ההנג-סנג ירד ב- 5.4%. מרבית המדדים האחרים ירדו בשיעורים בין 2.5% ל- 3.5%. העלייה בתנודתיות באה לידי ביטוי במדד ה- VIX שעלה במהלך השבוע לכמעט 30 נקודות, אולם התמתן מעט מאז. בשוקי הסחורות, נרשמו עליות מחירים שבועיות בנפט מסוג ברנט, בנחושת, בחיטה, בסויה, ובסחורות חלקאיות אחרות. הדולר התחזק בשיעור 0.6% יחסית לסל מטבעות, וההתחזקות מתחילת השנה הגיעה ל- 1%.

ארה"ב: נתוני מקרו חיוביים, צפי לצמיחה גבוהה ברבעון הראשון של 2021. מדד האינדיקטורים המובילים בחודש ינואר עלה בשיעור גבוה של 0.5%. ההזמנות החדשות של מוצרי בני-קיימא עלו בשיעור גבוה של 3.4% בינואר, וללא כלי רכב נרשמה עלייה של1.4%. ההכנסה הפרטית עלתה בינואר בשיעור חד של 10%, בעיקר בשל פעימה נוספת שקיבלו משקי הבית מחבילת הסיוע בסך 900 מיליארד דולר שאושרה בחודש דצמבר. ההוצאה הפרטית עלתה גם היא בשיעור גבוה של 2.4%, אך בשל העלייה החדה בהכנסה שיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה עלה מרמה של 13.4% בדצמבר 2020 ל-20.5% בחודש ינואר. שיעור החיסכון צפוי לרדת בחודשים הקרובים, אך רמתו צפוייה להיוותר גבוהה באופן ניכר מזו שטרם המשבר שעמדה על 7.5%. הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה רשמו ירידה מפתיעה ל- 730 אלף מול תחזית של 838 אלף, הרמה הנמוכה בשלושת החודשים האחרונים. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר ואילו מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה בחודש האחרון, עם זאת בשני המדדים רמת המדד נותרה נמוכה והיא  גבוהה רק במעט מרמת השפל של המשבר. מדד ה- PCE עלה 0.3% בינואר, ושיעור עלייתו בשנה האחרונה הגיע ל- 1.5%. שיעור זה תקף גם לרכיב הליבה של מדד זה. נתונים אלה עקביים עם התפיסה של הפד הקובעת כי לעת עתה אין האצה באינפלציה בארה"ב.

בסיכום שנת 2020 עלו מחירי הנדל"ן בארה"ב בכ-10%. מדד קייס שילר למחירי הנדל"ן בארה"ב הוסיף לעלות בדצמבר והשלים עליה של 10.4% בסיכום שנת 2020. מחירי הבתים גבוהים כעת בכ-27.5% לעומת השיא שנרשם ב-2007 טרם המשבר בשוק הנדל"ן. רמת העסקאות נותרה גבהוהה ובינואר נרשמה עלייה של 4.3% בעסקאות בדירות חדשות, עם זאת בחתימת חוזים לרכישה נרשמ בינואר ירידה של 2.8% אך הרמה נותרה גבוהה.

בית הנבחרים אישר את חבילת החילוץ של הנשיא ביידן, והתחנה הבאה בתהליך היא הצבעה בסנאט. החבילה שאושרה היא בסך של 1.9 טריליון דולר, והיא כוללת העברת תשלומים של כ- $1,400 דולר לחלק מהאזרחים, סיוע למובטלים, הגדלת התמיכות למדינות ועיריות, ותמיכה בתשתית מערכת הבריאות. בעיקרון, נציגי המפלגה הדמוקרטית מעוניינים להשיק תהליך של עלייה הדרגתית בשכר המינימום, על פני חמש שנים, מהרמה הנוכחית של $7.25 לשעה ל- $15 לשעה. אולם, התברר בשבוע האחרון כי יש מגבלות חוקיות בהכללת סעיף זה בחבילה שתבוא לאישור ע"י הסנאט. במקביל, מרבית הסנאטורים הרפובליקנים מתנגדים לגודל הסיוע והיו מעדיפים צעדים שיסתכמו בסכום של מעט מעל טריליון דולר. ממשל ביידן מעוניין מאד לקבל את אישור הסנאט לפני ה- 14 במרץ, המועד בו חלק מהסדרי הסיוע למובטלים יגיע לסיומו. אמנם הרוב הקיים של 51 מול 50 קולות יאפשר לגוש הדמוקרטי בסנאט לאשר את הצעדים, אך נותרה עדיין אי-ודאות מסוימת בעיקר לגבי מועד האישור של הצעדים.

אירופה: רק 6.4% מאוכלוסיית האיחוד האירופי התחסנו נגד הקורונה. כתוצאה מכך, קשה למקבלי ההחלטות להגדיר בצורה ברורה תוכניות יציאה מהסגרים והמגבלות על הפעילות. באנגליה שיעור ההתחסנות הוא גבוה יותר מיתר מדינות אירופה ועד כה התחסנו כ-29% מהאזרחים. ראש ממשלת בריטניה הודיע על תהליך הדרגתי של פתיחת המשק בין ה- 8 במרץ ל- 21 ביוני. מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה בפברואר ל- 93.4 נקודות, הרמה הגבוהה מחודש מרץ 2020. בסקרים אחרים עלה כי חל שיפור באמון הצרכנים בגרמניה ואיטליה, אולם אי-שינוי בצרפת.

יפן: שיפור בסנטימנט העסקים.לראשונה מאמצע 2019, מדד Tankan המפורסם ע"י רויטרס רשם שיפור בקרב התעשיינים. זאת, על רקע עלייה בביקושים מחוץ ליפן. מהנתונים עולה כי הסנטימנט צפוי אף להשתפר בשלושת החודשים הקרובים, עם ההתאוששות בסביבה הכלכלית הגלובלית. ירידה בתחלואה אפשרה להקדים בשבוע את ביטול מצב החרום בשישה אזורים. תהליך ההתחסנות של האוכלוסייה המבוגרת יתחיל ב- 12 באפריל, לאחר השלמת החיסון של עובדי מערכת הבריאות.

סין: לקראת הסרה של חלק מהמגבלות על השקעות בחו"ל ע"י האוכלוסייה המקומית? כיום, מותר לאזרחי סין לרכוש עד $50,000 כל שנה למטרות של תיירות, לימודים, או עבודה בחו"ל,אולם חל איסור להשקיע בנכסים בחו"ל. כעת, קובעי המדיניות שוקלים לאפשר לאזרחים לרכוש ני"ע בחו"ל במסגרת הסכום השנתי הכולל הנ"ל. ככל הנראה הכוונה היא לבלום התחזקות נוספת של המטבע המקומי, במיוחד לאחר הייסוף של 6.5% ביחס לדולר בשנה שעברה.

סטיקספיי קומיוניקיישנס (SatixFy), מובילה טכנולוגית בפיתוח וייצור דור חדש של שבבי סיליקון מתקדמים למודמים ואנטנות ומספקת פתרונות מקצה לקצה של מוצרים ומערכות לתעשיית התקשורת הלוויינית, הגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של מניות ורישום למסחר בבורסה לניירות ערך של תל אביב. החברה מתכוונת לגייס 325 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ- 1.4 מיליארד שקל.

השבבים המתקדמים של החברה והמערכות שפיתחה ישמשו למגוון רחב של שירותי תקשורת בפס רחב, תקשורת wifi במטוסים (IFC), חיבוריות אינטרנט לווייני, תקשורת לציים ניידים (יבשתיים וימיים) ומערכות תקשורת לווייניות המבוססות על הדרישה הגוברת ללווייני LEO ו-MEO, שווקים פוטנציאליים הנאמדים במיליארדי דולרים. מערכות המבוססות על השבב הראשון של החברה, ה-SX-3000, נמכרו למספר לקוחות והובילו משנת 2018 למכירות בהיקף מצטבר של 55 מיליון דולר. בין לקוחותיה של סטיקספיי, חברת Airbus, המשתתפת במימון הפיתוח של אחד השבבים המתקדמים של החברה שנועד למתעד תקשורת לווייני. לסטיקספיי הסכם שותפות עם STE העולמית בתחום התעופה המסחרית המחזק מאוד את יכולות המכירה של החברה. סטיקספיי צמחה ב-2019, טרום מגפת הקורונה, ביותר מ-50% בשנה למחזור מכירות של כ-30 מיליון דולר.

סטיקספיי הוקמה ב-2012 על ידי היזם ואחד המומחים הטכנולוגיים המובילים בעולם בתחום הלוויינות, יואל גת, המשמש כיו"ר ומנכ"ל החברה. מיום הקמתה גייסה החברה כ-40 מיליון דולר וקיבלה עד כה מעל 60 מיליון דולר מענקים מסוכנות החלל האירופאית. החברה מפתחת ומייצרת מוצרים מתקדמים וטכנולוגיות המשמשים בשלבי הפיתוח והייצור של מערכות תקשורת לווייניות, ומוצריה מתאפיינים ביתרון תחרותי, בדגש על עלות, גודל פיסי, משקל וביצועים, ומבוססים על טכנולוגיות פרי פיתוחה ובבעלותה הבלעדית. שבבי התקשורת של החברה מהווים מרכיב מרכזי בכל רכיבי מערכות התקשורת הלווייניות – ציודי משתמשי קצה קרקעיים, מתעדי תקשורת בלוויין ורכזת הרשת על הקרקע.

על רקע שיגורם הצפוי של אלפי לווייני LEO בשנים הקרובות, נוצר צורך דחוף באנטנות סורקות אלקטרונית, כך שניתן יהיה להבטיח תקשורת רציפה ובאיכות גבוהה במעבר מלוויין אחד לאחר. במסגרת פרויקט שאופיין בחברה, בניהול ובמימון רשות החלל האירופאית, סטיקספיי  פיתחה אנטנה סורקת אלקטרונית ייחודית שתספק מענה לניהול מספר רב של אלומות שידור וקליטה בכל גודל. סטיקספיי מפתחת פתרון מסוג זה עבור חברת OneWeb, המקימה רשת תקשורת לווייני  LEO גלובאלית שתספק שירותי קישוריות לממשלות, עסקים וקהילות בכל העולם. פיתוחים אלו נועדו עבור הדור הבא של מתעדי התקשרות וציוד משתמשי הקצה.

מעבר התעופה האזרחית לשימוש במשאבי לווייני ה- LEO החדשים יעניק יתרון למעבר לשימוש באנטנות סורקות אלקטרונית. שימוש באנטנות מכניות המקובל כיום, הוא כמעט בלתי אפשרי ברשת שמופעלת על לוויני LEO. האנטנות הסורקות אלקטרונית המפותחות על ידי סטיקספיי מאפשרות שימוש בו זמנית בלווייני LEO ולוויינים רגילים. שיתוף הפעולה עם חברת STE הסינגפורית באמצעות הבעלות המשותפת ב- Jet-Talk, נותנת לסטיקספיי יתרון בתחום התעופה המסחרית.

בנוסף, סטיקספיי מפתחת פורטפוליו שבבים רחב. במסגרת זו, Airbus משתתפת בפיתוח שבב חדש של סטיקספיי, SX-4000, בהיקף כולל של כ-14 מיליון דולר והשקעה נוספת של 3 מיליון דולר עבור פיתוח תוכנה ספציפי לצרכיה ומנהלת מו"מ עם סטיקספיי להסכם רכש לשבבים ראשונים.

סטיקספיי מפתחת עבור לקוחותיה מסופי תקשורת לוויינית המבוססים על שבבי המודם שפיתחה לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ניידים ונייחים. סטיקספיי נמצאת במו"מ מתקדם עם אחד המפעילים של מערכות לווייני LEO למכירת מודמי תקשורת למגזר הקרקעי של מערכות התקשורת של המפעיל ולהערכת החברה ההסכם צפוי להיחתם במהלך החציון הראשון של 2021 והיקפו נאמד בכ-30 מיליון דולר, מתוכו הסכם ראשוני להתנעה מידית של ההתקשרות כבר התבצע בפברואר 2021 בהיקף ראשון של 4 מיליון דולר.  

סטיקספיי צמחה ב-50% ב-2019 לסך מכירות של 30 מיליון דולר. בשנת 2020, בהשפעת מגפת הקורונה, ההכנסות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-5.5 מיליון דולר וצפויות להיות בהיקף דומה גם במחצית השנייה של השנה. חרף השפעות הקורונה על התעופה העולמית, ולאור הגידול בהיקפי הפרויקטים, סטיקספיי לא פיטרה ולא הוציאה את עובדיה לחל"ת, ולמעשה הגדילה את מצבת כוח האדם בכ-20 אנשי פיתוח נוספים. נכון למועד פרסום תשקיף החברה, סך צבר ההזמנות של סטיקספיי גדל ונאמד בסך 17.5 מיליון דולר.

תמורת ההנפקה תשמש את החברה בעיקר למימון פעילות המחקר והפיתוח ולחיזוק מערך השיווק והמכירות, בדגש על שוק היעד המרכזי בארה"ב.

על פי היזם הישראלי, רונן מרדכי גרין, הנדל"ן המסחרי כולל בתוכו אופציות רבות, דורש למידה מקדימה וסקירת היבטים רבים טרם כניסה ראשונית לתחום או בדיקת כל השקעה בנדל"ן מסחרי נוסף. ההתעניינות העיקרית סביב נדל"ן מסחרי מתחילה פעמים רבות בסוגית נכס מסחרי למכירה או להשכרה, שאלת העדיפות והכדאיות עבור כל אחד מהתרחישים. יזם הנדל"ן המסחרי, רונן מרדכי גרין, מסביר לכם על הנקודות הבסיסיות לבדיקת עבור כל נכס והסבר על כל תרחיש.

רונן מרדכי גרין מציג את הנקודות הבסיסיות בנדל"ן המסחרי

אם אתם בצד המתכוון המתעניין במכירת נכס מסחרי או רכישת נכס מסחרי, מומלץ להשתמש בשירותי מומחי נדל"ן מסחרי להערכות המתאימות, לווי מקצועי, איתור מוכרים/קונים פוטנציאליים ועוד.

יזם הנדל"ן המסחרי-תיירותי, רונן מרדכי גרין מזכיר לכם לבדוק את ההיבטים החשובים בחיפוש אחר נדל"ן מסחרי למכירה או השכרה: "היצע הנדל"ן המסחרי הכדאי בארץ ובעולם לא גבוה כמו נדל"ן למגורים, חשוב מאוד לבדוק את כל המידע המלא על המיקום והנכס עצמו, ניצול הזדמנויות ירידת ביקושים זמנית, בעלים ושוכרים קודמים, מצב נכס מסחרי ואומדני שיפוץ, ארנונה, מס השכרת נכס מסחרי, צורת התנהלות בנכס ראשון מול נכס שני ואילך, בדיקת השוכרים וביטחונות".

נכס מסחרי למכירה

הצד המוכר נכס נדל"ן מסחרי חייב לבחון את כדאיות המכירה בתקופה זו, אם אתם מוכרים עקב חשש מירידת הביקושים לתחום מסוים עקב הקורונה, מומלץ להמתין תקופה ובינתיים לשאוף להשכרה לטווח הקצר.

אם אתם חייבים למכור את הנכס בדחיפות השתמשו תמיד בגורם מתווך/יועץ חוצץ, הצד הקונה יכול לזהות לחץ ולהוריד אתכם במחיר.

הצד הקונה חייב לעבור כל הנקודות החשובות לבדיקת נכס, להתייעץ עם מומחה נדל"ן מסחרי ולנצל מצבים כמו ירידה בביקוש לצורך מציאת נדל"ן מסחרי לרכישה בזמני שפל נדירים כדוגמת מגפת הקורונה בחלק מהסקטורים בנדל"ן המסחרי (לדוגמה: קניון, משרד).

רכישת נכס והשכרתו תניב עבורכם תשואות גבוהות ויציבות לטווח הארוך, נכסים לדוגמה לרכישה והשכרה יציבה: מחסנים, אולמות תצוגה, תעשייה, חנויות באזורים מבוקשים, מלונאות (בראייה ארוכת טווח לעלייה משמעותית בביקושים לאחר הקורונה ובמיוחד במדינות שיצאו מוקדם יותר מהקורונה, כדוגמת ישראל), מרפאות, אזורי חוות שרתים, משרדים בלב אזורי הביקוש בראיית שיקום הביקושים לאחר הקורונה ועוד.

לנדל"ן המסחרי לא חסרות הצעות קטנות וגדולות, רונן מרדכי גרין עושה סדר: "טרם מגפת הקורונה היו הצעות מכירה רבות לנדל"ן מסחרי ביחד לנדל"ן למגורים המוצף בהצעות, לאחר המגפה חלה ירידה בביקושים בתחומים שונים בנדל"ן המסחרי שצפויים עוד לעלות אך גם עלייה בביקושים לתחומים כמו מחסנים, אזורי מפעל וכו'. כמו כל נכס בעולם הנדל"ן חייבים להבין מדוע אותו גורם מציע את הנכס המסחרי למכירה ויש לבצע חקירה מלאה של הנכס והסביבה ע"י גורמי המקצוע המומחים לכך", עוד מוסיף היזם רונן מרדכי גרין: "ככל שאתם משקיע גדול יותר או קבוצה של משקיעים, הסיכון גבוה יותר וכך גם כמות ההצעות הכדאיות קטנה, רכישת נדל"ן מסחרי מצריכה השקעת זמן ולמידה מרובים".

נכס מסחרי להשכרה

הצד המשכיר הוא הצד לכל אדם שהתעניין בנדל"ן מסחרי טרם הקורונה וגם לאחר הקורונה, תחומים רבים במשק נמצאים בביקושים גבוהים וביקושים שירדו במידה מסוימת עקב הקורונה עוד צפויים לחזור לביקושם המקורי במידה ניכרת בשנה-שנתיים שלאחר הקורונה.

אם בבעלותכם נכס קיים הנפגע כתוצאה מירידת הביקושים בסקטורים מסוימים בתקופת הקורונה, פעלו על-מנת לחתום הסכמים קצרי טווח ככל הניתן, סביר בהחלט שערך הנדל"ן המסחרי בבעלותכם (אם זה נפגע כתוצאה מהקורונה) יעלה בערכו ואף יחזור למצב הקודם טרם המגפה.

הצד השוכר חייב לעשות שיעורי בית, בדומה להשכרת דירת מגורים עליכם לבדוק את האזור על כל יתרונותיו וחסרונותיו, להבין האם הנכס עונה באחוז הגבוה ביותר לדרישות שלכם, לבצע תחשיב עלויות מול הכנסות קיימות או הצפויות ואם אתם חברה בינונית-גדולה מומלץ מאוד להשתמש ביועץ מלווה לאיתור הנדל"ן המסחרי המותאם ביותר עבורכם.

המחירים משתנים בהתאם לאזורי הביקוש ולסוג השימוש בנכס.

רונן מרדכי גרין מסביר על נושא ההשכרה: "הנדל"ן המסחרי ידוע ביציבותו ובנכסיו המניבים תשואות גבוהות לתקופות ארוכות, למרות מגפת הקורונה שפגעה במשרדים, בקניונים ובמלונאות באופן זמני – הנדל"ן המסחרי מתאושש ולהיות הצד המשכיר זה להיות בצד החזק גם אחרי 2020. הצד השוכר צריך לנצל הזדמנויות לירידת המחירים ולשאוף להסכמי ארוכי טווח ככל הניתן וניצול הפיתוח העסקי באזורי ביקוש".

אלון דנגוט ממחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עושה קצת סדר במלחמות השורטים בארה"ב בשבועיים האחרונים ועונה על השאלה- האם גם בבורסה המקומית יכולות להתרחש כאלו ארועים?

בכל מסדרונות שוק ההון מהדהדות לאחרונה המילים "גיים סטופ", "שורט", "שורט סקוויז", "קרנות גידור" ו"סוחרי יום" – ולמעשה, גם מי שאינו מבין גדול במתרחש בשוק ההון, יתקשה להתחמק מהן.

הסיפור, שהמילים האלה הן רק חלון הראווה שלו, הוא קריאת השכמה לסוחרים מכל הסוגים, לבורסות ברחבי העולם, לרגולטורים, למשרדי האוצר ואפילו לבית הלבן.

ימים יגידו אם סאגת גיים סטופ תתברר, בסופו של דבר, כגיים צ'יינג'ר של שוק ההון או לא, שכן בשנים האחרונות פיתח השוק עמידות, ואפילו סוג של אדישות, לתופעות מסוג זה, והוא ממהר לחזור לשגרה המסורתית שלו.

אז בין אם מדובר בשינוי הסדר העולמי או במרד נעורים חולף, דבר אחד בטוח – זה סיפור שמקרב את הציבור הרחב לשוק ההון. הבורסות, שהיו עד לא מכבר נחלת יודעי דבר בלבד, נהפכו כיום למגרש שכל אחד יכול בקלות להצטרף אליו, להשקיע בו ולהביע את דעתו, בין אם הוא שועל ותיק בשוק ההון ובין אם הוא בלוגר מתחיל. שוק ההון הוא של כולם.

אז לטובת מי שעדיין קצת מבולבל מהסערה המתחוללת, נעשה כאן קצת סדר עם המונחים.

שורט, או בעברית, מכירה בחסר, היא אסטרטגיה שבאמצעותה מתבצעת מכירה של נייר ערך שאינו נמצא בבעלות המוכר. המוכר בחסר מאמין שמחירו של נייר ערך מסוים צפוי לרדת, ולכן הוא מוכר אותו – אף שאינו מחזיק בו – כדי לרכוש אותו מאוחר יותר במחיר נמוך יותר.

את השורט מבצעים כנגד השאלה. כאשר מוכרים נייר בשורט, יש לבצע זאת כנגד כתב השאלה ממחזיק נייר הערך, אחרת, תיווצר כמות מניות שאיננה קיימת – דבר שבפועל אינו אפשרי (אלא אם מדובר בשוק הנגזרים, אבל זה כבר סיפור אחר).

המשאיל, כלומר הגוף שמחזיק בנייר הערך שהמוכר בחסר מעוניין בו, צריך להיות מוכן להשאיל את אחזקתו תמורת דמי השאלה. במרבית המקרים, המשאיל הוא גוף מוסדי, המחזיק בכמות גדולה של ניירות ערך. תקופת ההשאלה מסוכמת מראש בין הצדדים, והיא נעה לרוב בין שבועיים לשנה.

מסלקת הבורסה מפעילה מאגר השאלות מרכזי בניירות ערך, באמצעות מערכת ממוחשבת, המפגישה בין משאילים – שברשותם מלאי ניירות ערך נקי משעבוד וזמין להשאלה, לבין שואלים – המעוניינים למכור או לכסות יתרות שורט בניירות ערך שאינם מצויים ברשותם, בצורה יעילה, פשוטה ומשוכללת.

מכירה בחסר טומנת בחובה סיכון לעליית מחירו של נייר הערך, ולכן כל מכירה כזו מחייבת ביטחונות.

בבורסה לניירות ערך מתפרסמות אחת לשבוע יתרות השורט בניירות ערך, שעליהן מדווחים חברי הבורסה. לגבי כל נייר ערך מפורסמים יתרות השורט, השינוי השבועי שלו וכן ה-Short Interest Ratio (SIR) או יחס שורט למחזור ממוצע יומי. ה-SIR בוחן כמה ימים ייקח לכסות שורט בנייר ערך על ידי היחס בין יתרת השורט למחזור היומי הממוצע בנייר. ניתן לבחון את יתרות השורט גם בחתכים של מדדים וסוגי ניירות ערך.

נתון נוסף שנהוג להסתכל עליו הוא השורט ביחס לכמות המניות שבידי הציבור (Short Interest / Shares Outstanding). במקרה זה מודד היחס את יתרת המניות שנמכרו בחסר לעומת כלל יתרת המניות הזמינה למסחר, ועובדה מעניינת בהקשר זה היא שהיחס יכול להיות גדול מ-1, מפני שמניות שהושאלו ונמכרו בחסר ניתנות, למעשה, להימכר בחסר פעם נוספת.

הימים לכיסוי והשורט ביחס לכמות בציבור הם הפרמטרים שאותם בוחנים סוחרי היום הצעירים, המשקיעים ב-Game Stop. ככל שפרמטר הימים לכיסוי השורט גדול יותר, וככל שהיחס בין יתרת השורט למניות בידי הציבור גדול יותר, כך מתאפשר להם ביתר קלות ללחוץ את המוכרים בחסר, או לבצע Short Squeeze – הלוא הוא חלום הבלהות של המוכרים בחסר. השורט סקוויז מוסבר כלחץ של משקיעי שורט, שהחליטו שהשקעת השורט שלהם אינה מתממשת, ולכן הם הופכים את הפוזיציה כדי לכסות את ההתחייבות שלהם. גל הביקושים למניה דוחף לעליות נוספות, אשר מתעצמות ככל שפוחתת כמות המניות בידי הציבור, וככל שהסחירות במניה נמוכה. זהירות! כאשר ה-Squeeze מגיע, הוא עלול להיות מהיר ואלים.

לסיכום, שוק ההון מאפשר ריבוי דעות, ומזמין את כל מי שיש לו דעה להביע אותה. הדיון החם באירועי השבוע האחרון העלה בתקשורת את השאלה: האם זה יכול לקרות גם אצלנו?

רשות ניירות ערך בארץ כבר הודיעה השבוע, כי היא מנטרת פעילות ברשתות חברתיות. יחד עם זאת, אנו רואים התעניינות גוברת בשבוע האחרון בנתונים שהבורסה מפרסמת על המכירות בחסר, כשהכניסות לדף האינטרנט עלו בשבוע האחרון בכ-70% לעומת השבוע שקדם לו. יתרות השורט בתל אביב, נכון ליום חמישי האחרון, 28 בינואר, עומדות על כ-15 מיליארד שקל, מתוכן כ-3 מיליארד שקל במניות, ויתרות השורט הולכות ועולות משבוע לשבוע.

בשבוע שעבר דיווחנו על צמיחה במספר חשבונות הריטייל, בעקבות פתיחה של כ-141,000 חשבונות חדשים בידי הציבור הרחב במהלך שנת 2020, צמיחה של כ-44% ביחס לשנת 2019. יותר ויותר ישראלים רוצים לקחת חלק בחגיגת שוק ההון, וחשוב שכולם יכירו את המנגנונים שסאגת גיים סטופ הציפה.

המדריך המלא למכירה בחסר – מתי עושים ומה הסיכונים?

דווקא בשנת הקורונה- נפתחו מספר שיא

העיר עכו ניצחה: מליאת הכנסת אישרה את חוק הטבות המס לעיר עכו. הטבת המס החדשה תעמוד על 12% ותקרת הכנסה של 168 אלף שקל בשנה. מדובר בתוספת של עד 36,000 שקל הטבת מס שנתית למשפחה בעכו

 חברת הכנסת מיכל שיר: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול..".

 לאחר מאבק של כשנתיים וחצי ולאחר דיונים ארוכים וממושכים בוועדת הכספים, אישרה אמש (ב') מליאת הכנסת ברוב של 79 ח"כים בקריאה שניה ושלישית את החוק ל"תיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים) התש״ף 2020", שיזמה חברת הכנסת מיכל שיר (ליכוד). החוק החדש ישיב לעכו את הטבות המס בשיעור של 12%.

את המאבק של העיר עכו הוביל ראש העיר שמעון לנקרי לאחר שינוי הקריטריונים של מפת הטבות המס אשר פגעו בתושבי העיר עכו. המשמעות הייתה הורדה של אחוז הטבות המס בעכו ל-7% בעוד שלנהריה הועלתה ההטבה ל-12%. בנוסף, תקרת המס השנתית הורדה בעכו ל-132 אלף ₪.

החוק, אשר אושר כהוראת שעה למשך שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה לשנתיים וחצי נוספות, קובע כי ישוב עירוני במדד חברתי כלכלי 4 ומטה ומדד פריפריאלי 4 ומטה, יקבל הטבת מס של 5% ותוספת של 36,000 שקל לתקרת ההכנסה, עד 12% הטבות במס ועד 168,000 בתקרה המגעת מיגיעה אישית.

הנהנית המרכזית מהחוק הנה העיר עכו, אשר הפגיעה בה עקב הפחתת הטבות המס לעיר הייתה המניע המרכזי של הליך החקיקה. בין השאר החוק הביא להגירה שלילית גדולה מעכו לנהריה השכנה, אשר תושביה נהנים מהטבות מס עדיפה.  עוד ייהנו מהטבת המס החדשה אותה קובע החוק, טבריה, חצור הגלילית, אבו סנאן, מג'ד אל-כרום, ג'וליס, ועוד כ-11 רשויות.

כמו כן, במסגרת החוק, אושר להאריך עד לסוף שנת 2020 את הטבת המס ליותר מ-70 יישובים  בכל רחבי הארץ, שהטבת המס שלהם הסתיימה בחודש יוני השנה – בשיא משבר הקורונה.

ביום שני בערב כינס ראש העיר עכו שמעון לנקרי ישיבת מועצה חגיגית שלא מן המניין, בה בישר על ההישג האדיר. הישיבה נערכה במעמד חברי הכנסת גדעון סער ומיכל שיר, רב העיר יוסף ישר, מנכ"ל העירייה לשעבר אוהד שגב ומנכ"ל העירייה יניב אשור.

"אחרי שנתיים וחצי של מאבק קשה, מתיש, הצלחנו להעביר את החוק שמתקן את האפליה. אפליה שפגעה כמעט בכל אחת ואחד מאיתנו. אפליה שעלולה הייתה להביא לנטישה המונית של בני מעמד הביניים מהעיר עכו", פתח לנקרי את דבריו.

לנקרי: "אני מאושר שהיום אני יכול להביא את בשורת הניצחון, לכם תושבי העיר עכו. להגיד לכם שיש שכר לעמלנו. היום אני יכול להגיד שהעיר עכו, היפה בערי ישראל, הסובלנית שבהן, עיר שהיא מודל לחיים משותפים בין עמים ובין דתות, יוצאת לדרך חדשה. לצד התפתחותה האורבנית, תיקון אפליית הטבת המס גם תאפשר לנו להביא אלינו אוכלוסייה חדשה ומבוססת ובעיקר תאפשר לנו לשמר אצלנו בעיר את ילדינו, את דור ההמשך".

עוד אמר לנקרי: "השקענו הרבה מאוד משאבי זמן וכסף רק כדי שהעוול הנורא הזה יתוקן. ואתם תושבי עכו, שצפיתם מהצד במתרחש, גיליתם אורך רוח וסבלנות וזה חיזק אותנו. האמנו שהמלחמה שלנו היא מהצודקות שיש. וכך שלב אחרי שלב, בעקשנות ובהתמדה ובסיוע של הרבה אנשים טובים הצלחנו לפצח את כל המכשולים הפוליטיים, המשפטיים והתקציבים. עוד רבות ידובר על המאבק הזה. אלוקים בירך אותנו. ניצחנו!!!! עכו ניצחה!!!".

ראש העיר הודה לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ ולחברי הכנסת שסייעו בקידום המהלך. תודה מיוחדת נאמרה ליוזמת החוק ח"כ מיכל שיר ולח"כ גדעון סער שליווה את העיר עכו לאורך כל המאבק.

חברת הכנסת מיכל שיר אמרה לאחר אישור החוק: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול עבור ערים נוספות כמו טבריה, חצור הגלילית. בשיא משבר הקורונה אנו מסייעים לעשרות אלפי משפחות עובדות ליהנות מהטבת מס של עשרות אלפי שקלים בשנה. בדיוק בשביל רגעים כאלו, בחרתי להיות שליחת ציבור".

ח"כ גדעון סער אמר: "עשינו כמעט את הבלתי אפשרי ולמדנו שיעור שאין דבר העומד בפני הרצון ובמקרה הזה אין דבר העומד בפני ההכרח ולכן היינו מוכרחים להצליח במהלך הזה. אני שמח שיכולתי לתרום לעשות צדק עם העיר עכו ועם התושבים שלה".

הדולר ירד 10% מול השקל מאז חודש מארס. האם זה יימשך? קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, מתייחס להתחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים ומציג תחזית להמשך ירידה בדולר. "התחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים נרשמת על רקע חדשות חיוביות בארץ ובעולם. בעולם, השווקים הפיננסיים מחשבים מסלול מחדש והאווירה האופטימית גוברת ככל שממשיכות להתפרסם חדשות מעודדות, כך, למשל, בימים האחרונים התבשרנו כי חברת אסטרזנקה בדרך לייצור והפצה של החיסון שלה, שנגידת הפד לשעבר, ג'נט יילן, תמונה על ידי ביידן לשרת האוצר, ושנתוני סקר מדד ה PMI בארה"ב היו חזקים מהצפוי. כל אלה, תמכו באווירה החיובית בשווקים הפיננסים הגלובליים והשפיעו גם על שוק המט"ח, כאשר מטבעות המקלט – הדולר, היין היפני והפרנק השוויצרי – המשיכו להיחלש, ולעומתם, נרשמה התחזקות של מטבעות הסחורות ומטבעות שווקים מתעוררים של כלכלות בעלות פרופיל פיננסי יציב יחסית, כגון הפזו המקסיקני, הראנד הדרום אפריקאי והריאל הברזילאי.

"בנוסף לאווירה החיובית הגלובלית, גם בזירה המקומית פורסמו לאחרונה חדשות טובות: רמת התחלואה הנמוכה נשמרת והמשק נפתח בהדרגתיות, קרן המטבע העולמית פרסמה דו"ח חיובי בסך הכל על כלכלת ישראל, ודירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי. סביבה זו בדרך כלל מעודדת היחלשות של 'מטבעות המקלט', ובראשם הדולר, ובין היתר מול השקל. למרות זאת, הפעם השקל נסחר ביציבות ברמות שיא מול הדולר ומול הסל, כשמצד אחד החדשות הטובות והעליות במניות תומכו בו, אך מצד שני נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב רמות 3.34 שקל לדולר, שנראה שמושכת בינתיים קונים ומרחיקה מוכרים. בטווח הקצר, בהעדר חדשות רעות, ולקראת סוף השנה, רמת התמיכה הטכנית בשער דולר שקל 3.34 עשויה להשבר והשקל יתחזק מעבר לכך. עם זאת, ייתכן כי אי הוודאות תשוב ותביא עימה אירועים קצרי טווח של היחלשות השקל. בטווח הארוך נמשכים הכוחות התומכים בהתחזקות השקל ובראשם צפי לעלית מדרגה בעודף בחשבון השוטף (הפער בין יצוא ליבוא של סחורות ושירותים). ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את היצוא שלה בעיקר בזכות פעילות סקטור ההיי-טק. כוח נוסף שתומך בהתחזקות השקל הוא הפעילות הפיננסית, כששנת 2020 צפויה להסתכם בעודף חריג בכניסת השקעות זרות לישראל, בעיקר על רקע צירופה של ישראל למדד WGBI והשלמת עסקות למכירת חברות הייטק שנחתמו בעבר. על פי הערכת לאומי, השקל צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקל עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר, כך שיתכן ששנת 2021 עשויה להסתיים בשער נמוך משער של 3.30 שקל".

בנק דויטשה בנק מספק תמונת מצב לשווקים.  כריסטיאן נולטינג, כלכלן ראשי מחלקת ניהול עושר מסביר כי מספר מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה ימשיך לעורר דאגה בקרב המשקיעים ברחבי אירופה וארצות הברית אך תשומת הלב תוקדש בעיקר לאירועים פוליטיים. פעולות נוספות של ממשל טראמפ היוצא (הבקשה מן הפד שבוע שעבר) ימשיכו לזכות למעקב. בינתיים באירופה נמשכים הדיונים בניסיון לפתור את המחלוקות בנוגע לברקזיט ולתקציב האיחוד האירופי. מבחינת נתוני מאקרו השבוע מרבית תשומת הלב תוקדש למדדי סנטימנט הצרכנים והעסקים. היום נקבל את מדדי מנהלי הרכש באירופה וארצות הברית כאשר בהמשך השבוע יפורסמו מדדי ביטחון הצרכנים באירופה וארצות הברית. בנוסף בגרמניה ביום שלישי יפורסם מדד IFO וביום חמישי מדד GFK. ביום רביעי יפורסם בארצות הברית נתון הזמנות מוצרים ברי קיימא וביפן יפורסם מדד המחירים לצרכן לאזור טוקיו ביום שישי. בגזרת הבנקים המרכזיים נקבל את פרוטוקול הפגישה האחרונה של הפד ביום רביעי לפני חג ההודיה ביום חמישי.

יומן אירועים כלכליים:

שני:

גרמניה, צרפת, האיחוד האירופי, בריטניה- מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים והייצור לחודש נובמבר.

ארצות הברית-מדד פעילות הכלכלית של הפד שיקאגו, מדד מנהלי הרכש מרקיט ייצור ושירותים לחודש נובמבר.

שלישי:

גרמניה- מדד IFO לחודש נובמבר, נתוני תמ"ג רבעון 3.

ארצות הברית- מדד ביטחון הצרכנים לחודש נובמבר.

רביעי:

ארצות הברית- הזמנות מוצרים ברי קיימא לחודש אוקטובר, תמ"ג ומדד מחירי האינפלציה רבעון 3, פרוטוקול הפד.

חמישי:

גרמניה- מדד ביטחון הצרכנים  GFK נובמבר,

ארצות הברית- חג ההודיה.

שישי:

סין- החלטת ריבית .

יפן-. מדד מחירים לצרכן טוקיו לחודש נובמבר.

גוש היורו- בטחון העסקים, בטחון צרכנים חודש נובמבר.

פוליטיקה באיחוד האירופי: אחדות נראית שברירה.

בקיץ האחרון מנהיגי המדינות האירופאיות בירכו אחד את השני על שיתוף הפעולה והאחדות בהגעה לקרן סיוע מיוחדת והסכם מסגרת רב שנתי כחלק מהתגובה לנגיף הקורונה. כעת אחדות זו נראית שברירה כאשר הדיונים יימשכו השבוע במטרה לנסות להגיע להסכמה עם הונגריה ופולין שמאיימות להטיל ווטו על ההסכמים(הם מסרבים להכיר בדרישה כי קבלת הכספים תהיה מעוגנת בחוק של הכרה בערכים אירופאים). הצדדים רוצים להגיע להסכם לפני מפגש הפסגה הבא ב-10 ו 11 בדצמבר. בינתיים הברקזיט ממשיך לנגן ברקע עם דיווחים סותרים על התקדמות ובכל מקרה כל הסכם שיגיעו אליו השבוע צפוי להיות רדוד מאוד ומעורר חששות בנוגע להשפעה של סיום תקופת המעבר על בריטניה ואירופה.

שורה תחתונה: האיחוד האירופי ניצב בקשיים להשגת תוכניותיו התקציביות לטווח הבינוני. אין התקדמות משמעותית נראית לעין בשיחות על הברקזיט כאשר הזמן הולך ואוזל.

כלכלת גוש היורו: גל למטה לפני ההתאוששות?

מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה באירופה ממשיכים לעורר דאגה כאשר סגרים מקומיים וכלליים מחמירים במקומות בהם קצב התפשטות הנגיף לא מאט. מדד מנהלי הרכש של מרקיט שיפורסם היום עבור מדינות רבות באירופה יציג תמונה עגומה של הכלכלה. הסנטימנט בגרמניה יקבל עדות נוספת למצב כאשר יפורסמו מדד ביטחון העסקיםIFO ומדד ביטחון הצרכנים GFK ביום חמישי. תמונת המצב של האטה כלכלית ברבעון ה-4 לאחר התאוששות כלכלית ברבעון ה-3 יכולה לקבל עידוד מכך שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית בגוש היורו נותרת בעינה. הבנק המרכזי האירופי עשוי להחליט לנקוט במדיניות מרחיבה אף יותר בפגישתו ב-1ם בדצמבר לא רק דרך תוכנית הרכישות שלו אלא גם בשיפור מנגנון ההעברה של הבנקים. בכל מקרה הרבעון ה1 הבא יהיה טריקי כל עוד מחכים לבוא החיסון.

שורה תחתונה: הפעילות הכלכלית באירופה עשויה לדעוך לאור סגרים מחמירים יותר בגלל נגיף הקורונה. הבנק המרכזי האירופי מוכן לנקוט במדיניות מרחיבה יותר אם זה יידרש.

המדיניות הכלכית בארצות הברית: עדיין תלויה באוויר

חג ההודיה הקרוב עלול להיות מתוח במיוחד. מספר הנדבקים היומי בארצות הברית ממשיך לעלות ותביעות האבטלה השבועיות בשבוע שעבר כללו הפתעות לא נעימות במיוחד. תביעות האבטלה הראשוניות עלו בשבוע האחרון והעובדה שהסיוע המיוחד שניתן בעקבות הקורונה(נכון לעכשיו 4.4 מיליון נתמכים) עומד לפוג יתרום ללחץ הקיים גם ככה. נתוני המאקרו כלכליים שיפורסמו לחודש נובמבר השבוע כמו מדד ביטחון הצרכנים שיפורסם ביום שלישי לא צפויים להרים את מצב הרוח. בינתיים גם תוכנית פיסקלית נוספת תקועה עקב המצב הפוליטי הקיים. בגזרה המוניטרית שר האוצר סטיבן מנוצ'ין הנחה את הפד להשיב את הכספים שלא נעשה בהם שימוש מ-5 תוכניות חירום של הפד שתוקפן פג בסוף דצמבר אך כן הורה להאריך את תוקפן של 4 תוכניות חירום למתן קרדיט טווח קצר ב-90 יום נוספים. הפד הביע את התנגדותו למהלך זה של שר האוצר והשוק הביע חששות כי צעד ראשון לקראת צעדים נוספים להפחית את התמיכה המוניטרית מהשווקים.

שורה תחתונה: רמזים לגבי צעדים נוספים להחזיר לאחור את המדיניות המוניטרית הקיימת יכולים להפעיל לחץ נוסף על הכלכלה ולגרום ללחץ בשווקים.

שאיפותיה הבינלאומיות של סין.

סין צפויה להמשיך ולבנות על הצלחתה האחרונה של חתימת הסכם שיתוף פעולה כלכלי אזורי שנחתם ב-15 לנובמבר. יעד שמושך את תשומת ליבה של סין הוא מנגנון קביעת הזכויות המיוחד של קרן המטבע הבינלאומית(SDR). סין נמנית על קבוצה של מדינות שקוראת להקצאה מחדש של ה-SDR שתאפשר גישה לכספים חדשים עבור מדינות עניות במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה. ארצות הברית מתנגדת למהלך זה כאשר גם בפסגת מנהיגי ה-G20 בסוף השבוע האחרון בסעודיה לא הושגה הסכמה. במקביל סין תמשיך לפעול בכיוון של השפעה כלכלית ומטבעית בינלאומית. הנפקת אגרות החוב האחרונה של המדינה בהיקף 4 מיליארד יורו זכתה לביקושים של פי 4 מההיצע על אף התשואה הנמוכה יחסית 0.3 אחוז מעל מדד הבנצ'מרק  של מינוס 0.45, כלומר מינוס 0.15 אחוז לאגרת חוב של 5 שנים ותשואה חיובית נמוכה של 0.318 ו 0.665 לאגרות חוב של 10 ו15 שנים בהתאמה. תיאבון המשקיעים לנכסים סיניים בא לידי ביטוי לאחרונה בהתחזקות המטבע הסיני יואן אך התחזית עבור שוק החוב המקומי בסין לא ורוד כולו כאשר לאחרונה היו מספר מקרים של חדלות פירעון.

שורה תחתונה: סין רודפת אחר השגת השפעה כלכלית אזורית ובינלאומית כאשר נרשמת התקדמות בהפיכת המטבע הסיני לבינלאומי.

הודו- אור בקצה המנהרה.

הודו(עם יותר מ-23 מיליון מקרים) נחלה עד עכשיו קרב קשה עם נגיף הקורונה אך ייתכן כי יש כעת אור בקצה המנהרה. התמ"ג לרבעון ה-3 יתפרסם ביום שישי הקרוב וצפוי לרשום ירידה חדה פחות לעומת השנה שעברה מזו שנרשמה ברבעון ה-2. נתונים שפורסמו עד כה תרמו לתיקון התחזית לתמ"ג כלפי מעלה וכעת רק ירידה של 9 אחוז לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה נראית כיעד אפשרי על אף ירידה חדה בהוצאה הממשלתית ברבעון ה-3(19 אחוז במונחי תמ"ג). ההתאוששות בתמ"ג יחד עם אינפלציה גבוהה יחסית(לא צפויה לרדת משמעותית בנובמבר מרמה של 7.6 אחוז שנרשמה באוקטובר) ישפיעו על המדיניות המוניטרית העתידית. הבנק המרכזי ההודי ייפגשו ב-4 לדצמבר ועשוי להרים את תחזית האינפלציה לרבעון ה-4 והצמיחה שלו לרבעונים 4 ו1 של השנה הבאה מה שיגרום לכך שהורדת ריבית נוספת לא בצפי. האתגר המרכזי של הבנק המרכזי ההודי איך לשדר לשווקים שהורדת ריבית נוספת אינה צפויה מבלי לפגוע בתפקוד שוק החוב או שוק ההלוואות במדינה.

שורה תחתונה: נתון התמ"ג לרבעון ה-3 צפוי לאשר את ההתאוששות הכלכלית שיצאה לדרך. בהינתן אינפלציה גבוהה יחסית הורדת ריבית נוספת לא צפויה להתרחש.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון דורש  לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 – בשנים הבאות להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. במסגרת סקירת הנגיד בפני הוועדה, הציג עוד כי בתרחיש הפסימי תעמוד האבטלה בשנה הבאה על 13.9%: "אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות", וקרא לעבור למודל גמיש לחזרה לעבודה.

עוד הציג הנגיד כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע להלוואות לעסקים גבוה משמעותית מזה הניתן בישראל, וכי חלק מהחסמים הורדו לבקשת בנק ישראל וכי הוא פועל להסרת חסמים נוספים. יו"ר  הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי, ואני מצפה ממך, כיועץ הכלכלי לממשלה, שתהיה אקטיבי יותר, הן לעניין התקציב והן לעניין התנהלות הבנקים סביב ההלוואות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון פתח את הדיון ואמר כי "כלכלת ישראל נכנסה במצב יחסית טוב למשבר" והוסיף שהפגיעה בצמיחת התוצר בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הוא הציג כי תוצר מקומי גולמי ברבעון השני ירד ב-8.7 אחוזים, וברבעון שלישי 2020 ירד ב-1.4 אחוז לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד. הנגיד הציג תרחישים לעניין התקופה הקרובה, וציין כי בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020. לעניין יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי זה יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.

ירון הציג עוד כי הצריכה הפרטית גדלה באופן מידי עם הסרת המגבלות, ומנגד כי סקרים של הלמ"ס, מראים כי הרחבת ההגבלות מקשה על העסקים להחזיק מעמד ללא פעילות תקופות ארוכות.

לעניין האבטלה ציין הנגיד: "לאחר הסגר הראשון הצלחנו לחזור לקצת פחות מ-12 אחוזים, החדשות הרעות שלא הצלחנו לרדת עוד. ככל שנכנסו חזרה לסגר השני, רואים חזרה את העלייה באבטלה, שמתחילים שוב לצאת, שוב רואים ירידה, ככל שנמשיך לצאת, השאלה כמה מהר נוכל לחזור לשיעורים הקודמים. זה נושא מאוד מאוד חשוב, אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות".

"מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה לשוק העבודה, חזרה גמישה לשוק העבודה, מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100 אחוז לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה".

לעניין תפקוד הבנק הציג הנגיד כי "התפקיד הראשון שלנו כבנק היה לייצב את השווקים, קודם כל הזרמנו נזילות בשקלים לגופים המוסדיים, בשוק המת"ח בעסקאות החלף, פעלנו עם היתרות שלנו בצורה נחושה, כך ייצבנו את השווקים בצורה מאוד מהירה ומאז הם פועלים באופן תקין. לצד כך, הודענו על רכישת אג"ח ממשלתיות של עד 50 מיליארד ₪, פי 3 ממה שנעשה קודם. הפחתנו את הריבית, כל אלה נעשו עד אמצע מרץ".

"לגבי הייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מעורבים לאורך כל הדרך. אנחנו לא ב-2008, זה אירוע שונה, אירוע שובר שווקים, לכן הסיוע היה צריך להתבצע ולא לחכות עד לסוף האירוע, וזו הייתה תובנה חשובה. היינו גם מעורבים, הקופסה הראשונה נסגרה ב-1 בלילה באחד הימים".

לעניין תחום האשראי ציין הנגיד: "בכל הקטגוריות בתחום האשראי, למעט האשראי הצרכני, אין ירידה השנה לעומת השנה שעברה", וכי מרבית החברות במשק אינן מדווחות על קושי משמעותי בגיוס אשראי, אך הקושי עדיין גדול יותר מבערב המשבר.ככ

לעניין ההלוואות במסגרות המדינה, הציג הנגיד כי במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסלול הרגיל (15% ערבות) הוגשו 95,974 בקשות ואושרו 55,362, כאשר היקף הבקשות עמד על 60.884 מיליאד ₪ ואושרו 19,076 מיליארד ₪.

עוד הציג הנגיד, כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ-80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד: "זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים. מישהו צריך לשקף את זה לאוצר".

ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, אנחנו עבדנו עם החשכ"ל היוצא וגם הגדלתם את ההיקף וגם חלק מהחסמים הורדו. אנחנו עדיין כל הזמן יושבים ומנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".

לשאלת יו"ר הוועדה לעמדתו לעניין הסגר, השיב פרופ' ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".

ח"כ מיקי לוי: "צריך לדעת איך פותחים את העסקים עם הקורונה, אתם צריכים להיות פקטור מרכזי ולא גלגל רזרבי, קולכם לא נשמע מספיק".

ח"כ ינון אזולאי: "יש לתת את הדעת כיצד עוזרים לעסקים בערים תחת סגר, בתחום הנדל"ן אנחנו רואים שהיו חודשים של עלייה ויש חודשים של ירידה, יש לתת על זה את הדעת".

ח"כ הילה שי וזאן: "אשמח לשמוע את דעתך לעניין בחשיבות תקציב 2021, בכירים במשק מסבירים עד כמה בלי חוק ההסדרים המערכת תקועה ופרויקטים לא מתקדמים לשום מקום, התקציב יאפשר לגופי הממשלה לתכנן את הפעילות בצורה משמעותית ולא לעבוד לפי תקציב של 2018 שלא מבטא את ההתרחשויות האחרונות".

ח"כ שלמה קרעי: "לגבי אותם מיליארדים שאתם נותנים לבנקים כדי לתת לעסקים הלוואות בריבית נמוכה, איך אתם יודעים שהכסף אכן עובר אל הכתובת הנכונה ולא תקוע במקום מסוים ולא מטיב עם האזרחים? למה לא משתמשים באותו מנגנון של ריבית שלילית על דחיית משכנתאות? לעשרות אלפי משקי בית יתווספו אלפי שקלים לחיוב".

ח"כ יעקב אשר: "בנושא המשכנתאות הדחייה הייתה צעד מתבקש אך צריך להפחית את הפגיעה באזרחים. בנק ישראל יכול להוזיל את העלויות לבנקים כדי שלא תיווצר לנו מגפה של משכנתאות של חדלי פירעון. לגבי קנסות פירעון מוקדם של משכנתה, הריבית בשפל ואנשים שנפגעו מבקשים לשנות פריסה והרבה תלונות נאגרות על ההתנהלות בנוגע לכך".

ח"כ רם בן ברק: "אשמח לשמוע את דעת הנגיד בנושא החל"ת והתמודדות הממשלה בנושא, האם נכון לאמץ את המודל הגרמני".

ח"כ קטי שטרית: "אשמח לדעתך לגבי הלוואות שנלקחו ב-2019. החזר הקרן נדחה בגלל הקורונה, המדינה הכריזה על דחייה והאזרחים ביקשו דחייה נוספת אך נענו בשלילה. רק אנשים פרטיים ולא עצמאיים רשאים לדחייה, יש לדחות את תשלום הקרן".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני:  "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי. יש טענות על תשלומים ודחיות של בקשות למתן אשראי ודחייה של הלוואות לעסקים בסיכון, אני מצפה שאתה כיועץ הכלכלי לממשלה תהיה אקטיבי יותר, אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שדברים נדחים בגלל שאין תקציב. גם לעניין הבנקים, בנק ישראל סבור שהבנקים יכולים לקרוס וצריך לגבות אותם, יש לנו ויכוח איתם ".

פרופ' ירון השיב לדברים: "בנק ישראל מעולם לא היה מעורב בפעילות פיסקלית כמו שהוא מעורב באירוע הזה. הרעיון והתובנה שצריך לסייע ברמת השורה, ברמת הקופסה של ה-80 מיליארד, גם בעניין של פתיחה, של רשת הביטחון שהגיעה לפתחכם, הרבה מאוד מהדברים האלה הם תובנות מדיונים משותפים עם האוצר. אנחנו נותנים את דעתנו כל דיון שנעשה בנידון ולא מהססים להשמיע את קולנו".

בהמשך הדיון, הציג ירון בפני הוועדה את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב–שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. כך קרא ירון לאמץ את העקרונות הבאים:

בשנת 2021 – ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה וע"פ כלל ההוצאה.

לא יקבע יעד גירעון לשנת  2021אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.

לא יבוצעו התאמות לשנים הבאות (הנדרשות לפי הנומרטור(  אך "ייחסמו" החלטות המגדילות אותן.

המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע בעת אישור תקציב 2022 -בקיץ 2021.

בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.

יו"ר הועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רואים בבנק ישראל ידיד שתפקידו לדאוג לציבור וגם שמגיעות תלונות על הבנקים אני מצפה מבנק ישראל להתערבות אקטיבית יותר, נמשיך לדון בנושא, מודה לך על ההרצאה המרתקת והמעמיקה".

בפתח הדיון, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי מדרשת שדה בוקר, שנקלעה לקשיים עד כדי סכנת סגירה נוכח משבר הקורונה תזכה לסיוע מידי: "הנושא של מדרשת שדה בוקר שעסקנו בו רבות נפתר, אושרו להם המקדמות כך שיוכלו להמשיך את הפעילות שלהם, ואנחנו מברכים על כך".

חברת GoTo Global הפועלת באירופה ומפעילה בישראל את שירותי CAR2GO  ואוטותל מכריזה על כניסתה למדריד. שלושה חודשים, לאחר שדיווחה על גיוס כספים, הכולל גם השקעה בסך 10 מיליון דולר מצד היזם אדם נוימן, מכריזה החברה על "השקה רכה" של מיזם שיתוף רכבים במדריד שבספרד. המיזם יכלול בשלב הראשון רכבים שיתופים במרכז העיר  ועתידה להתרחב למיזם "מולטימודל" המציע מגוון פתרונות של תחבורה שיתופית, תחת אפליקציה אחת, הכולל רכבים, אופנועים, קורקינטים ואופנים חשמליים

גיל לייזר מנכ"ל :GoTo Global "שוק התחבורה האלטרנטיבית נמצא בתנופה חסרת תקדים, במיוחד מאז פרוץ הקורונה אשר הגדילה את פוטנציאל הפעילות בכל העולם באופן  משמעותי, לאור החשש מהתניידות בתחבורה ציבורית והמגמה על וויתור השימוש ברכב פרטי

פוטנציאל הפעילות בספרד בכלל ומדריד בפרט הנחשבת לעיר מתקדמת בכל הקשור לפתרונות תחבורה שיתופית, הינו רב שכן הממשלה מעודדת שימוש בתחבורה שיתופית ומקצה תשתיות בהתאם והתושבים מורגלים בצריכה של תחבורה חכמה"

שירלי קלוש סמנכ"לית פיתוח עסקי גלובלית, GoTo Global: " GoTo Global צפויה להביא לספרדים, בשורה גדולה, באמצעות פתרון חדשני, המאפשר לראשונה צריכה נבונה ויעילה של מגוון פתרונות התניידות, תחת אפליקציה אחת תוך התאמה מלאה לצרכי המשתמשים".

בשלב הראשון החברה הכריזה על  "השקה רכה" של המיזם, עם כניסת 130 רכבים שיתופים במודל  "הלוך חזור" (לוקחים רכב מחניה ספציפית ומחזירים לאותה החניה) במרכז העיר, בשלב השני מתוכננים להתווסף למיזם מאות רכבים חשמליים, (שהיתרון הבולט שניתן להחנות את הרכבים בשירות בכל חניה בעיר בשל מדיניות ממשלתית המעודדת שימוש ברכבים חשמליים), אופנועים חשמליים, וכלים שיתופים של מיקרו מוביליטי הכוללים קורקינטים ואופנים חשמליים.

GoTo Global שרק לפני כ-3 חודשים השלימה סבב גיוס מוצלח, כולל השקעה מצד היזם אדם נוימן, צומחת בשנים האחרונות בקצב מהיר. בשנת 2019 ביצעה מעל ל 1.3 מיליון נסיעות ומחזור של מעל 13 מיליון דולר. לחברה פעילות גם בישראל ובמלטה (מערך תחבורה שיתופית של רכבים וקטנועים), ובכוונתה  להמשיך ולהרחיב את פעילותה באירופה בשנים הקרובות.

קאר2גו – נכנסת לפעילות בנתניה

תחבורה בתל אביב – קאר2גו, גט טקסי, תחבורה ציבורית – מה עדיף? יתרונות וחסרונות

 ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא 'הארכת ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות', במסגרת ציון יום החקלאות וההתיישבות בכנסת. במהלך הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר לבטל את ההיטל לגמרי, או לחילופין להאריך את הפטור הזמני לעניינו.

במהלך דיון בנושא שנערך לרגל יום החקלאות וההתיישבות, עלה כי ההיטל לא הביא לגידול בהעסקת עובדים ישראלים וכי הוא יהווה נטל כבד על החקלאים. במשרד האוצר טענו כי העסקת עובדים זרים זולה יותר, ובמשרד החקלאות טענו כי הדבר איננו נכון. נוכח הדברים, וכך שהוראת השעה הזמנית המקפיאה את ההיטל מסתיימת בסוף השנה, ציין יו"ר הוועדה כי יקדם את הצעות החוק הפרטיות הקובעות את הקפאת הצו ב-5 שנים נוספות, ובמקביל יפנה לשר האוצר.

במהלך הדיון צוין כי עלות ההכנסות בגין ההיטל על העסקת עובדים זרים, מוערך ב-150 מיליון שקל.

 יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אפילו בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שלא מגיעים לשם". שר החקלאות, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו"

 בדיון נוסף לעניין התמיכות בחקלאים, הציג משרד החקלאות כי התמיכות התקציבית בישראל נמוכה משמעותית מהתמיכה במדינות ה-oecd ויתר מדינות העולם המערבי. במסגרת הדיון הציג משרד החקלאות נתונים, לפיהם התמיכה התקציבית בישראל בחקלאים עומדת על 2.7% מתקבולי החקלאים לעומת 10.3% במדינות ה-oecd, 7.8% בארה"ב, ו-15.8% באיחוד האירופי.

עוד הוצג כי בישראל מדיניות מכס נמוכה, וכי בניגוד למקובל לחשוב, מחירי הירקות והפירות הנמצאים בשימוש גבוה בישראל, נמוכים לעומת מדינות אירופה וארה"ב.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הניסיון של העסקת עובדים ישראלים בחקלאות באמצעות ההיטל לא צלח. החקלאים אינם אנשים עשירים שיכולים לממן את קופת המדינה, ביקשתי משר האוצר הקודם הארכה של ביטול הפטור על העסקת עובדים זרים. ההיטל בתוקף עד סוף 2020, יש חוק של חברי הכנסת אופיר כץ וקטי שטרית וכן חוק שלי, לבטל את הנושא, ואנחנו נדרשים לזה כעת".

ח"כ אופיר כץ: "פנו אלי בעניין חקלאים, פנה אלי יו"ר המועצות האזוריות, יחד עם חברתי קטי שטרית ניסחנו חוק המאריך את הוראת השעה ב-5 שנים נוספות, באוצר עובדים על הצעת החוק הזה, ניסיתי שהתשובה תהייה היום, אבל הכיוון לגבי ההארכה הוא חיובי, גם אם זה לתקופה קצרה יותר. אני מאמין ומקווה שבימים הקרובים נקבל אור ירוק להתקדם עם החוק".

ח"כ קטי שטרית: "בסופו של דבר הענף הזה חשוב מאוד, ראינו שבתקופה הזו במיוחד הוא מבטיח ביטחון תזונתי, ללא התוצר המקומי המצב היה הרבה יותר גרוע. יש מחסור בענף בעקבות מניעת כניסת עובדים לארץ ואי נהירה של ישראלים, לכן יש לתת לענף לעבוד".

ח"כ מיקי לוי: "הטלנו מס גולגולת, הגיע הזמן לבטל את המס הזה, יש להצביע על ביטולו ובזה נגמר העניין".

ח"כ רם בן ברק: "המס מיותר בכלל ובתקופה הזו במיוחד, שהענף הזה במשבר כבר כמה שנים. אין בחדר הזה אחד שרוצה שהילד שלו יקטוף עגבניות ולא ילמד באקדמיה. זו עבודה חשובה, אבל מי שבא לעבודה הקשה והסיזיפית, יש צורך בעובדים זרים. המס מייקר את העלויות לחקלאי, במה שמתגלגל בסוף לצרכן, זה לא ראוי, בטח ובטח לא בתקופה הזו".

ח"כ ניר ברקת: "באופן טבעי המס הזה מייקר את ההוצאות של החקלאי, הופך את העסק ללא כלכלי, או לחילופין מגלגל את העלויות לצרכן. אם רוצים לחלופין לקדם ישראלים, אז שיסבסדו עלויות של עובדים ישראלים. לצד זה יש לסבסד עלויות מים ושטח, על מנת שהחקלאים יוכלו להתחרות בייבוא חקלאי".

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: ההיטל הזה של 10 אחוז, לאדם עם 10 עובדים זה 60 אלף ₪, לחקלאים שמרווחים 200-300 אלף ₪ מקסימום, תבינו מה זה.

יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי: "עשינו בדיקה לראות מה קורה במדינת העולם, אנחנו המדינה היחידה שמגבילה את כמות העובדים הזרים. אנחנו לא מצליחים לספק חלק גדול מהתוצרת, חקלאות בלי ייצוא לא תשרוד. על כל עובד זר יש 3.2 עובדים ישראל במעגל השלישי והרביעי, אם נאבד את העובדים הזרים בעבודות השטח, המעסיקים שמסביב ילכו ויפחתו גם הם".

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו, הרעיון של לא לחדש את מה שהיה מובן מאליו לפני המשבר הזה, הוא פשוט בלתי הגיוני. יש כאן מבחינת האוצר הזדמנות ללכת ולייצר את זממו, כדי לייצר אווירה של לחץ כלפי העובדים הבאים אלינו מעבר לים. אנחנו לא מזהים ישראלים שבאים בהמוניהם שבאים לעבוד בחממות, אני מקווה ומצפה ומבקש מחברי הכנסת לסייע בכל דרך לעשות את המובן מאליו ולחדש את הפטור הזה".

איציק דניאל, משרד האוצר: "הנושא הגיע לפתחו של שר האוצר בעקבות הצעות החוק, הנושא נידון אצלו, אנחנו מקווים שנדון גם בהיבטים המקצועיים, ההיטל נועד להשוות עלויות העסקה של עובדים זרים שזולה יותר מכוח ישראלי עפ"י נתוני הלמ"ס. החשש היה שיעדיפו להעסיק אותם על פני כוח ישראלי, נבחן אם ההיטל השיג את מטרתו. נביא את הדברים לשר האוצר על מנת שיכריע. אנחנו מחפשים את הכלים המתאימים כדי למשוך כוח אדם לענף שהתקשינו בכך בשנים האחרונות".

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל משרד החקלאות: "זה חד משמעית לא נכון. ל-2 העובדים משלמים מינימום על פי חוק, פנסיה על פי חוק, לזרים יש צווי הרחבה, נהפוך הוא העלות יקרה יותר, כי החקלאי נצרך להוצאות נוספות – ביטוח, מחייה, מגורים. לכן העלות גבוה יותר. זה בא גם בתפוקות, התפוקות של עובד זר גבוהות הרבה יותר. לכן אני לא מבין את הטיעון המקצועי.

ח"כ גפני: "אנחנו חודשים ארוכים בתקופת הקורונה, האם במשרד האוצר יכולים להצביע על עובדים חדשים ישראלים שהגיעו לחקלאות?"

ח"כ רם בן ברק: "יש מחסור של אלפי ידיים עובדות, אין לכם מושג מה קורה בשטח. תעבדו שבוע בחממה של פלפלים ותגידו אם צריך עובדים זרים או לא".

ד"ר לוי: "נתוני הלמ"ס לוקח גם את נתוני השכר של החקלאים עצמם, אולי זה מטה את הנתונים למעלה. עודדנו באלף ₪ לחודש מעסיקים שייקחו עובדים ישראלים ולקחו פחות מ-100 בשנה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים לפטור את החקלאים מהיטל העסקה של עובדים זרים, נניח את הצעות החוק שיזמנו ובמקביל נפנה לשר האוצר. זאת לאחר ששמענו את עמדת משרד החקלאות, אין עלות גבוה יותר לעובד ישראלי מול עובד זר, אין תפוקה גבוה יותר של עובד ישראלי מול עובד זר. בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה, אפילו עכשיו לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, לו זה היה קורה אולי הייתה איזו הצדקה להשית היטל על עובדים זרים כדי לעודד ישראלים לעבוד, זה לא קורה. זו מציאות שהרבה שנים אנחנו רואים אותה -משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שכן הם לא מגיעים לשם. זה לחורר עוד יותר את הכיס של החקלאים, לכן אני מציע שנניח את הצעות החוק, נבקש פטור מחובת הנחה, ובמקביל אדבר עם שר האוצר".

בהמשך קיימה הוועדה דיון לעניין התמיכות בחקלאים, יוזמתו של ח"כ רם בן ברק: רם, שפתח את הדיון: "ניסו בעולם את כל השיטות האפשריות לניהול החקלאות, כולם הגיעו למסקנה שחקלאות צריכה לקבל תמיכות, בגלל פגעי מזג האוויר, בגלל חוסר הוודאות. זאת נוכח הערך המוסף של החקלאות שהוא הרבה יותר גבוה מהעלות, הערך של הביטחון תזונתי של תושבי המדינה, של השבת המים לאדמה, של התיירות ואין ספור סיבות אחרות. לכן הגיע הזמן שלמדינת ישראל תהייה אסטרטגיה ברורה איך היא רוצה לתמוך המפעל הציוני העצום הזה של החקלאות".

בעקבות הסופה: קרן הביטוח קנט פתחה חדר מצב לחקלאים