אאורה מדווחת כי השלימה את רכישת מגרש בשטח של כ-12 דונם, אשר בתוכו שוכן גם מגרש הכדורגל הישן של מכבי חדרה, ששטחו כ- 9.5 דונם במרכז חדרה שנרכשה ברובה במסגרת מכרז של אגודת מייסדי חדרה לפני כשלוש שנים בתמורה ל-80 מיליון שקל. כמו כן מדווחת אאורה, כי התקשרה עם בעלי הזכויות במגרש הצמוד, עליו בנויות כיום 22 דירות ו- 8 חנויות בעסקת "פינוי בינוי", במסגרתה תהרוס את המבנים הקיימים ותקים מגדל נוסף שיהווה חלק מהפרויקט.

המגרש ממוקם במרכז העיר חדרה, בין הרחובות הרברט סמואל, ששת הימים ורמב"ם. הקרקע צמודה למכללת אפיק, להיכל הספורט העירוני, לעירייה, לבית משפט השלום, למוסד לביטוח לאומי ולתחנה המרכזית בעיר. הפרויקט מהווה חלק מתכנית מאושרת כללית לאזור, אשר צפויה לשנות את פני מרכז העיר חדרה. חלקו של המתחם הפונה לרחוב יכלול קומת קרקע מסחרית גבוהה ומעליה קומת תעסוקה, מעליהם יוקמו 4 מגדלי יוקרה בני 20-24 קומות ושתי קומות של חניון תת-קרקעי. בסה"כ יכלול המתחם כ- 5,000 מ"ר שטחי מסחר. עוד צפוי הפרויקט לכלול פארק פנימי רחב ידיים, חדרי כושר ושטחי ציבור נרחבים לשימושם של דיירי המתחם.

הפרויקט יציע תמהיל מגוון ביותר של דירות, החל מ- 3 חדרים ועד 6 חדרים וכן מיני-פנטהאוזים ופנטהאוזים. מחיר דירת 3 חדרים צפוי לעמוד על כ- 1.15 מיליון שקל; מחיר דירת 4 חדרים יעמוד על כ- 1.4 מיליון שקל ואילו דירת 5 חדרים בפרויקט צפויה להימכר בסך של כ- 1.6 מיליון שקל.

עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 532 מיליון שקל, ההכנסות הצפויות מהפרויקט מוערכות בכ- 619 מיליון שקל, והרווח הצפוי עומד על כ- 87 מיליון שקל (16.4%). את הפרויקט מלווה בנק דיסקונט. החברה צפויה להתחיל בהקמתו ושיווקו של הפרויקט במהלך הרבעון הרביעי.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל, אמר היום, "מדובר בפרויקט משמעותי אשר צפוי לשנות את פני מרכז העיר חדרה. במסגרת הפרויקט נקים מתחם מגורים איכותי באזור בו קיימת נגישות מצוינת לצירי תחבורה מרכזיים, אשר יהווה אבן שואבת לזוגות צעירים, משפחות, זוגות מבוגרים ואחרים, מתוך העיר ומחוצה לה. זאת, כחלק ממגמה בולטת בשנים האחרונים אשר הביאה לכך שערי מישור החוף הפכו למבוקשות ביותר, בעיקר הודות לקרבה המשמעותית לצירי תחבורה מרכזיים. אאורה גאה להמשיך ולהוביל פרויקטים משמעותיים המביא לשינוי אמיתי במרכזי הערים".

הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים

כמה משכנתא ניתן לקחת?

מסקירת השוק החודשית שפירסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה כי הציבור מגדיל את הסיכון בהשקעות שלו ועובר מהשקעה בקרנות אג"ח וקרנות שקליות לקרנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב ובחו"ל.

בקרנות המשקיעות באגרות חוב בתל אביב התגברו הפדיונות ביולי והסתכמו בכ-2.9 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהפדיונות שנרשמו בחודש יוני. מתחילת השנה נרשמו פדיונות בסך של כ-4.5 מיליארד שקל. הפדיונות האלו באים לאחר שבשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-21 מיליון שקל באפיק האג"ח המקומי בקרנות.

על פיע הסקירה, בקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב הסתכמו היצירות ביולי בכחצי מיליארד שקל נטו. היצירות באות לאחר חמישה חודשים רצופים של פדיונות נטו שהסתכמו בכ-0.9 מיליארד שקל. בשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-3.6 מיליארד שקל בקרנות אלו.

על פי נתוני הבורסה לני"ע בת"א, כסף המשיך לזרום גם לקרנות נאמנות המשקיעות בחול, זה חודש השני ברציפות. בקרנות אלו הסתכמו היצירות בכ-1.1מיליארד שקל נטו ביולי, עליה של כ-8% מהחודש הקודם. מתחילת 2018 הסתכמו היצירות באפיק זה בכ-3.8 מיליארד שקל נטו. בשנת 2017 כולה הסתכמו היצירות נטו בקרנות המשקיעות בחו"ל בכ-2 מיליארד שקל.

בקרנות השקליות נרשמו פדיונות בסך של כ-0.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בקרנות השקליות בכ-2.36 מיליארד שקל.

בקרנות הכספיות, הסולידיות, התמתנה מגמת היצירות והן הסתכמו בכ-0.1 מיליארד שקל לאחר יצירות בהיקף של כ- 1.3 מיליארד שקל נטו בחודשים פברואר-מאי. מתחילת השנה הגיעו היצירות בקרנות הכספיות לכ-0.9 מיליארד שקל, לאחר פדיונות בסך של כ-46 מיליארד שקל בשנים 2014-2017.

קרנות אג"ח – זה רק נראה בטוח

מתי להחליף קרן נאמנות?

אולי אתם לא ממש מרגישים את זה בכיס או בחשבון הבנק, אבל בחברת הדירוג העולמית S&P חושבים שכלכלת ישראל טובה ומשתפרת' והחליטו להעלות את דירוג האשראי של ישראל מרמה של +A לרמה של -AA.דירוג אשראי של מדינה מבטא את הערכת חברת הדירוג לגבי יכולתה של המדינה לפרוע חוב. מדינות מנפיקות אגרות חוב למדינות וגופים מוסדיים שונים בעולם על מנת לממן את פעילותן השוטפת וכן, כמו במיחזור משכנתא, לפרוע חובות ישנים שניטלו בתנאים פחות טובים.

מדינות נוספות שלהן דירוג אשראי דומה באירופה הן צ'כיה ואסטוניה. לסין, יפן וצ'ילה דירוג +A – נמוך בשלב אחד מהדירוג של ישראל.

כלכלני S&P כותבים בדו"ח כי העלאת הדירוג התאפשרה הודות לשיפורים במסגרת הפיסקלית בישראל שהובילו לירידה בחוב הממשלתי. על אף שרמתו של החוב הממשלתי עדיין גבוהה, סבורים ב-S&P כי הסבירות להיפוך המגמה של צמצום החוב הממשלתי נמוכה. ההערכה של כלכלני S&P מבוססת ההנחה שבהיעדר זעזועים בסחר העולמי, תחזית הצמיחה של ישראל תישאר חזקה ותאפשר לממשלה להכיל לחצים להוצאות על מטרות חברתיות ועל תשתיות, וגם הסלמה מתונה אפשרית בסיכוי הביטחון. לדבריהם, "ישראל הפגינה ביצועים כלכליים טובים מאז המשבר הפיננסי העולמי, וכיום התמ"ג שלה גדול בכ-140 מיליארד דולר, או 50%, מרמתו ב-2010. בחשבון השוטף היא נהנית מעודף בר קיימא, והאבטלה בשפל היסטורי".

בצד נקודות החולשה של ישראל מציינים ב – S&P כי קיים ספק ביכולתה של הממשלה לטפל בסוגיות ארוכות טווח כמו עודף בירוקרטיה, מחסור בתשתיות וכמו כן את ההשתתפות הנמוכה בשוק העבודה של נשים ערביות וחרדים.

תגובתו של שר האוצר, משה כחלון, להעלאת הדירוג: "בשלוש השנים האחרונות הכלכלה הישראלית נסקה והגיעה לנתוני המקרו הטובים בתולדותיה. האמון שמביעים בנו הגופים הכלכליים החזקים בעולם מאפשר לנו להמשיך ולהצמיח את המשק, ובעזרת פירות הצמיחה לקיים מדיניות של צמצום פערים חברתיים וחיזוק מעמד הביניים והשכבות החלשות. העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדי שקלים, שאותם נפנה עבור המשרדים החברתיים – הבריאות, החינוך והרווחה. נמשיך להוביל מדיניות כלכלית וחברתית נטולת פניות, ממלכתית ואחראית שרואה את האזרח הישראלי במרכז".

החשב הכללי, רוני חזקיהו, התייחס גם הוא להעלאת הדירוג ואמר כי היא "משקפת את הכרת הגופים הכלכליים הבינלאומיים בחוזקה של כלכלת ישראל ומדגישה את החשיבות בקידום מדיניות המעודדת צמיחה תוך שמירה על משמעת פיסקלית".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה כי "ההחלטה משקפת אמון של המוסדות הבינלאומיים במדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמדיניות המוניטרית שהנהיג בנק ישראל שתרמה לצמיחת המשק וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לחשיבות של ההפחתה המתמשכת של יחס החוב לתוצר, ולתרומתה של הירידה בנטל החוב לחוסנה של כלכלת ישראל".

בסקירתם השבועית מעריכים כלכלני בנק לאומי כי "העלאת הדירוג הינה עוד גורם המצטרף לגורמים שבטווח הארוך תומכים בשקל. תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות עשויות לרשום ירידות תשואות קלה אם כי גם טרום העלאת הדרוג נסחרו אגרות החוב של ישראל בתשואות התואמות מדינות בדירוג דומה.

טבע מדווחת על התוצאות של הרבעון השני של 2018 והמשקיעים מאוכזבים למרות למרות שהציגה רווח למניה של 78 סנט הגבוה מתחזית האנליסטים שעמדה על 64 סנט.

הרווח הנקי Non-GAAP עמד על כ-794 מיליון דולר. ההפסד הנקי GAAP עמד על 241 מיליון דולר.

ההתאמות בסך של כמיליארד דולר הם שהביאו להפסד הנקי GAAP. ההתאמות כללו הפחתות בסך של כ-670 מיליון דולר בעקבות הפחתות הקשורות לרכישת אקטביס ומחיקת מוניטין הקשורה לפעילות במקסיקו.

התאמת Non-GAAP גדולה נוספת היתה בסך הוצאה בסך של 107 מיליון דולר בעקבות תוכנית הרה-ארגון הרחבה שביצעה טבע.

טבע דיווחה על הכנסות רבעוניות בסך של כ-4.7 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים ונמוכות בכ-18% מהמכירות ברבעון השני של 2017. הירידה במכירות מוסברת על ידי טבע בשחיקת המחירים במגזר הגנרי ובירידה במכירות הקופקסון בצפון אמריקה שהסתכמו בכ-464 מיליון דולר. מכירות התרופה המקורית אסטדו הגיעו בצפון אמריקה למכירות של 44 מיליון דולר.

הפרשי שער בין הרבעון השני של 2017 לרבעון השני של 2018 תרמו לשורת ההכנסות של טבע 92 מיליון דולר. לרווח התפעולי (GAAP) תרמו הפרשי השער כ-14 מיליון דולר וב-19 מיליון דולר לרווח התפעולי non-GAAP.

הרווח הגולמי GAAP עמד ברבעון השני של 2018 על 2.1 מיליארד דולר, ירידה של 28% מהרבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח הגולמי GAAP עמד על 43.8% לעומת כ-50 ברבעון המקביל של 2017.

הרווח הגולמי Non-GAAP עמד על 2.4 מיליארד, ירידה של 27% מהרבעון השני של 2017. שיעור הרווח הגולמי Non-GAAP עמד על 50.4% לעומת 57% ברבעון המקביל של 2017. הירידה בשיעור הרווח הגולמי מוסברת בעיקר משחיקת המחירים בתחום הגנרי בארה"ב ללא ירידה דומה בעלות המכירות, בירידה בהכנסות מהקופקסון כתוצאה מהתחרות הגוברת.

ההפסד התפעולי GAAP עמד ברבעון השני של 2018 על 14 מיליון דולר לעומת 5.7 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2017. הרווח התפעולי  Non-GAAP עמד על 1.2 מיליאד דולר, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.

גם הרווח התפעולי EBITDA ירד ב-20% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והוא עמד על 1.4 מיליארד דולר.

ביחד עם התוצאות לרבעון השני, מעדכנת טבע גם את תחזיותיה לשנת 2018 מהתחזיות שפירסמה בדו"ח של הרבעון הראשון של 2018.

תחזית ההכנסות של טבע נותרת בעינה והיא בטווח של 18.5-19 מיליארד דולר לשנת 2018.

צפי הרווח התפעולי Non-GAAP עלה ל-4.3-4.6 מיליארד דולר מ-4.2-4.5.

צפי הרווח EBITDA עודכן ל-5-5.3 מיליארד דולר מ- 4.9-5.2 מיליארד דולר.

צפי הרווח למניה עודכן כלפי מעלה ל-2.55-2.8 לעומת צפי של 2.4-2.65 שפורסם בדו"ח הקודם.

מזור רובוטיקה העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות רובוטיות לעריכת ניתוחים בעמוד השדרה דיווחה על התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018.

הכנסותיה של מזור ברבעון השני הסתכמו בכ-13.2 מיליון דולר לעומת כ-15.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. הכנסות אלו נמוכות בכ-30% מתחזיות האנליסטים שחזו הכנסות בסך של כ-17 מליון דולר. ההפסד למניה עמד ברבעון השני על 7 סנט למניה, גם הוא נמוך בהרבה מההפסד של 2 סנט למניה שחזו האנליסטים.

ההכנסות בשוק האמריקאי הסתכמו בכ-11.8 מיליון דולר, בהשוואה לכ-14.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. מזור מסבירה את הירידה במכירות בעיקר במחירי מכירה נמוכים יותר, תחת הסכם ההפצה עם מדטרוניק, אשר קוזזה בחלקה מעליה של כ-25% במספר המערכות שנמכרו. ההכנסות משווקים בינלאומיים הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר בדומה לרבעון המקביל ב-2017. גם ההכנסות החוזרות ממכירות מוצרים מתכלים לא השתנו לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והסתכמו ברבעון השני ב-6.3 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של מזור צנח לכ-7.4 מיליון דולר לעומת כ-10.7 מיליון ברבעון המקביל של 2017. בהפסד התפעולי לא נרשם שיוני לעומת הרבעון המקביל והוא הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר.

החברה סיימה את הרבעון בהפסד של כ-3.8 מיליון דולר לעומת הפסד בסך של כ-3.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בסוף שנת 2017 עברה מזור שינוי במודל המכירה ממכירוה ישירה של מערכות Mazor X להפצה דרך מדטרוניק אשר הביאה לגידול במספר המערכות שנמכרו אך לקיטון בשיעור הרווח הגולמי שעמד ברבעון השני על כ-56% לעומת כ-70% ברבעון המקביל.

ממזור נמסר כי בסוף ספטמבר אמורה להיחשף מערכת Mazor X Stealth Edition, המשלבת את מערכת הניווט הכירורגית של מדטרוניק. בעקבות כך, נמסר ממזור, מגדילה החברה את כושר הייצור של בישראל על מנת לעמוד בהתחייבויות הרכישה למערכת שהתקבלו על ידה עד כה.

עפולה ממשיכה להתפתח. הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור אישרה תוכנית לבניית שכונת מגורים בעפולה, הקמת מתחם תעסוקה ומסחר בכניסה המערבית לעיר וכן הרחבת אזור התעשייה שממוקם במזרח העיר. כמו כן החליטה הועדה על הפקדת תוכנית למגורים ולמיסחר בנתיבות.

השכונה החדשה בעפולה, שתקום בדרומה, תכלול כ-7,800 דירות שיוקמו במבנים בני 11-14 קומות. בחזיתות הבניינים יהיו שטחים מסחריים בהיקף של כ-11 אלף מ"ר. כ-1,500 מהדירות בשכונה יוקצו עבור דירות קטנות ו-400 דירות יוקצו עבור דיור מוגן.

מתחם תעסוקה והמסחר שעתיד לקום בכניסה המערבית לעיר יהיה בהיקף של כ-44 אלף מ"ר. לאיזור התעשייה של העיר הממוקם במזרחה יתווספו כ-190 אלף מ"ר נוספים לתעסוקה וכ-182 אלף מ"ר לתעשייה. התוכנית כוללת גם, שטחים עבור מבני ציבור, פארק עירוני על שטח 120 דונם, הקמת כביש היקפי נוסף לעיר שיחבר בין אזור התעסוקה העירוני ובין שכונת המגורים.

בנוסף, החליטה הותמ"ל על הפקדת תוכנית של עיריית נתיבות לבנייתן של 1,950 דירות במבנים בני 7-9 קומות עם חזיתות מסחריות בקומות הראשונות. 150 דירות בפרוייקט יוקצו עבור דירות קטנות ודיור מוגן. השטח המסחרי יהיה בהיקף של כ-8,000 מ"ר. על פי התוכנית ייבנו בנוסף לדירות גם כ-113 מ"ר של מבני ציבור. במקום מתוכננות גם גינות ציבוריות, שטחים פתוחים וכן הוקצה שטח עבור הקמת בית מלון לשרות באי מתחם הבבא סאלי.

ההכנסות של הוט ברבעון הסתכמו לסך של כ- 1.03 מיליארד שקל לעומת סך של כ-1.05 מיליארד שקל בברבעון המקביל ב-2017, קיטון של כ- 2%. הירידה בהכנסות נבעה מירידה במגזר הכבלים אשר קוזזה בחלקה על ידי עלייה בהכנסות במגזר הסלולארי.

הירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות התפעול הביאו לירידה חדה בשיעור הרווח התפעולי של הוט שרשם ירידה של כמעט 30% מ-149 מיליון ש"ח ברבעון המקביל של 2017 ל-108 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.

העלייה בהוצאות התפעול מוסברת בעיקר מגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהלימה לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת רשת וכן מגידול בהוצאות מוקד שרות חיצוני.

הוט מדווחת כי ההכנסות ממגזר הכבלים הסתכם ברבעון בכ-722 מיליון שקל לעומת כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2017.

החדשות הטובות מבחינת הוט הן שהיא כנראה הצליחה לבלום את נטישת לקוחות הטלויזיה בכבלים. מספר המנויים בסוף הרבעון עמד על כ-1.01 מיליון מנויים, בדומה למספר המנויים שהיו לה בסוף 2017, אבל התחרות בענף הביאה לכך שההכנסה הממוצעת מלקוח במגזר הכבלים ירדה לכ-214 שקל לעומת 232 שקלים ברבעון המקביל של 2017.

בתחום הסולאר מראה הוט שיפור ברבעון השני. ההכנסות ממגזר זה הסתכמו בכ-321 מיליון שקל לעומת כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

נכון לסיום הרבעון להוט כ-1.58 מיליון מנויים במגזר הסלולארי. בסוף שנת 2017 היו לחברה כ-1.56 מיליון מנויים.

ההכנסה הממוצעת ללקוח במגזר הסלולארי היא 51 שקלים לעומת 52 ברבעון המקביל של 2017.

סודהסטרים מדווחת על הרבעון המוצלח אי פעם. ההכנסות צמחו מעל 30% ל- 171.5 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח ל-59.3% מההכנסות לעומת 53.1% ברבעון המקביל; הרווח התפעולי זינק ב-89% והסתכם ב-31.8 מיליון דולר ברבעון; הרווח הנקי הסתכם ב-26.1 מיליון דולר, גידול של כ-82% לעומת הרבעון המקביל. החברה העלתה את התחזית לשנת 2018: צמיחה של כ-23% בהכנסות ו-44% ברווח התפעולי לעומת שנת 2017.

"אנו שמחים לדווח על הרבעון המוצלח ביותר בהיסטוריה של החברה", מסר דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים. "החברה מובילה מהפיכה בשוק המשקאות העולמי ונמצאת בתנופה עסקית, אשר בעקבותיה אנו מעדכנים את תחזית המכירות והרווחיות לשנה. אנו גאים לייצר ולייצא מישראל 70 מיליון מוצרים בשנה, הנושאים את דגל ישראל, ל-45 מדינות. מי שראוי להוקרה הם עובדינו המסורים, בעיקר 2,000 עובדי מפעלינו ברהט ובאשקלון — יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינאים, בדואים ודרוזים, סטרייטים ולהט"בים — העובדים בשוויון, בדו-קיום ובשלום".

החברה דיווחה על מכירות של למעלה ממיליון מערכות הגזה ברבעון, גידול של כ-22% בהיקף מכירות, ושיא של כל הזמנים במכירות מילויי הגז ((CO2 שהסתכמו ב –9.7 מיליון יחידות, גידול של כ-17% לעומת הרבעון המקביל.

השיפור ברווחיות הגולמית נובע בעיקר מניצול בסיס העלויות הקבועות תוך גידול בהכנסות, התוספת לרווחיות כתוצאה משינוי מודל ההפצה בצרפת והשפעה חיובית של שערי חליפין שהסתכמה בכ-7 מיליון דולר.

הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-52.4 מיליון דולר, שיעור של 30.6% מההכנסות, בהשוואה ל-40.9 מיליון דולר, שיעור של 31.3% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות ההנהלה והכלליות הסתכמו ב-17.4 מיליון דולר, 10.2% מההכנסות, לעומת 11.6 מיליון דולר, 8.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בהוצאות תשלום מבוסס מניות וכן מהוצאות נוספות הנובעות ממודל ההפצה החדש בצרפת בעקבות רכישת המפיץ ברבעון הראשון.

גידול של כ-89% ברווח התפעולי ברבעון שהסתכם ב-31.8 מיליון דולר, שיעור של 18.5% מההכנסות, לעומת 16.8 מיליון דולר, שיעור של 12.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון גדל בכ-82% והסתכם ב-26.1 מיליון דולר לעומת 14.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים החופשי (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בניכוי מזומנים ששימשו לפעילות השקעה)הסתכם ברבעון ב-24.4 מיליון דולר.

מועדון הנוסע המתמיד של אל-על הוא אחד ממועדוני הלקוחות הגדולים ביותר בארץ. המועדון לצד מחזיקי כרטיס האשראי של אל-על פליי-קארד כולל כ-2 מיליון לקוחות – 1. מיליון מתוכם ישראלים והיתר תושבי חו"ל. במועדון החליטו לאחרונה על שינוי תנאי הצבירה והמימוש של הנקודות. מדובר על שינוי שיחול באפריל 2019 לחברי המועדון ולמחזיקי כרטיס האשראי פליי קארד.

מועדון הנוסע המתמיד כולל חמישה סוגי חברות: מתמיד, כסף, זהב, פלטינה וטופ פלטינה – מדובר בעצם על סוג של מעמדות, כאשר המעמד נקבע לפי תדירות הנסיעות, המרחק והמחלקה בה טסים. כרטיס האשראי פליי קארד (כרטיס בשיתוף עם דיינרס) הושק ב-2014 וכולל שני סוגי כרטיסים: פליי קארד ופליי קארד פרימיום.

היקף המועדון, על פי נתוני אל על,  עומד על 280 אלף כרטיסים לכ-250 אלף לקוחות. היקף העסקאות מוערך במעל 20 מיליארד שקל עסקאות בשנה. כשמנתחים את העסקאות מגלים – ההוצאה החודשית הממוצעת בחודש היא 9.5 אלף שקל; הוצאה של 4.5 אלף שקל  בפליי קארד; והוצאה של 23 אלף שקל לחברות פרימיום. על פי השיטה באל על – 10% ממחזור הסליקה מומר לנקודות אל על.

חברי המועדון יכולים להמיר את הנקודות האלו לטיסות בונוס. כמו כן, ניתן לרכוש עם הנקודות בדיוטי פרי (במטוסי אל-על) וניתן גם לממש עבור לינה בבתי מלון. עסקה משתלמת, וייתכן שעכשיו אפילו עוד יותר. המועדונים המתחרים של חברות תעופה זרות מאפשרים התאגדות של מספר חברות תעופה יחד. אל-על רוצה גם לחבור לגופים נוספים ואז יהיה הרבה יותר מגוון לחברי המועדון.

אל-על משנה במקביל את שיטת הצבירה (השיטה הקודמת מורכבת ומבלבלת).  הצבירה החדשה מבוססת מחיר. אין משמעות למרחק ועוד, רק למחיר – ובצדק.  מי שמוציא יותר כסף צובר יותר נקודות, כשלקוחות במעמד גבוה יותר צוברים יותר. לפי השיטה החדשה, לקוחות היוקרה יקבלו 25% יותר. על פי הנמסר מהחברה –   על כל 8 דולר שלקוחות פרימיום ישלמו  ממחיר הכרטיס הם צוברים נקודה, לעומת צבירה של נקודה על כל הוצאה של 10 דולר לנוסע המתמיד במעמד הבסיס. השינוי הזה ישפיע כמובן על צבירת הנקודות כשבגדול הטיסות בעלות נמוכה יתוגמלו פחות מטיסות בעלות גבוהה.

 נובה מכשירי המנוהלת על ידי  איתן אופנהיים, מפרסמת תוצאות מאכזבות לרבעון השני סיפקה תחזית חלשה לרבעון השלישי. נובה, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים וטכנולוגיות למדידת חומרים ומימדים, אמנם רשמה עלייה של 10% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, אך, ירידה קלה (כ-1%) לעומת הרבעון הקודם, ל-62 מיליון דולר.

שיעור הרווח הגולמי נשחק מ-59% ברבעון המקביל ל-58% ברבעון הנוכחי. ההוצאות התפעוליות גדלו משמעותית – 25% לעומת הרבעון המקביל לכ-22.1 מיליון דולר, ובהתאמה הרווח התפעולי ירד  בכ-13.3% לעומת הרבעון המקביל ועמד על כ-13.6 מיליון דולר.

הרווח ללא הפחתת נכסים בלתי מוחשיים בגין רכישות, פריטי מס מיוחדים והוצאות בגין תגמול מבוסס מניות, הסתכם ב-13.3 מיליון דולר, 46 סנט למניה, ירידה של 13.5% מהרבעון הקודם ושל 12% ביחס לרבעון המקביל.

בקופת המזומנים של החברה היו 169 מיליון דולר בסוף הרבעון השני.

ברבעון הנוכחי (השלישי) צופה הנהלת נובה הכנסות של 58-64 מיליון דולר, רווח למניה על בסיס non-gaap בטווח של 37-49 סנט ורווח על בסיס gaap של 32-44 סנט למניה.

מניות נובה   (הנסחרות בתל אביב ובנאסד"ק) הגיבו לדוחות ולתחזית בצניחה של 9%.

המנכ"ל אופנהיים ציין עם פרסום הדוחות כי "תוצאות הרבעון השני מבססות את התקדמות החברה באספקת פתרונות מדידת חומרים וממדים עבור תהליכי ייצור מתקדמים של 3d nand ו-dram. אנו מאמינים כי בסיס הלקוחות הרחב של החברה, יחד עם הבידול הטכנולוגי שלנו, מגדילים את שוק היעד שלנו ותומכים ביישום אפקטיבי של תוכנית הצמיחה ארוכת הטווח שלנו"

רדוור עוברת לרווח – אמנם מינורי 700 אלף דולר, אבל האנליזטים בשנה האחרונה אופטימיםם, וסבורים שהצמיחה תימשך. החברה, המספקת פתרונות לזמינות, ביצועים גבוהים ואבטחת רשתות תקשורת ארגוניות, מרכזי מחשוב ואפליקציות, דיווחה  על רדוור צמיחה של 12% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ב-2017, ל-57.3 מיליון דולר.

ההכנסות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA ) זינקו ב-51% ל-20 מיליון דולר, בעוד שההכנסות באמריקה ירדו ברבעון זה בכ-2%, לרמה של כ-24 מיליון דולר – נקודה בעייתית על רקע ההערכה כי גם בארה"ב תהיה צמיחה בתחום.

ההכנסות באזור אסיה פסיפיק (apac) הסתכמו ברבעון השני בכ-13.6 מיליון דולר, בדומה להכנסות ברבעון המקביל. השורה התפעולית על בסיס gaap הצביעה על רווח של 700 אלף דולר ברבעון לעומת הפסד של כ-4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, ועל הפסד של 2.3 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה.

הרווח הנקי על בסיס non-gaap קפץ ברבעון האחרון ב-316% לעומת הרבעון המקביל, והגיע לכ-5 מיליון דולר, 10 סנטים למניה. על בסיס gaap הציגה החברה רווח נקי של כ-1.7 מיליון דולר, 4 סנטים למניה, בהשוואה להפסד נקי של 4.1 מיליון דולר, 9 סנטים למניה, ברבעון המקביל והפסד של כמיליון דולר ברבעון הראשון.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה רשמה רדוור צמיחה של 12% בהכנסות, שהגיעו לכ-112 מיליון דולר, והציגה רווח נקי של כ-700 אלף דולר, לעומת הפסד של כ-8 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

בקופת החברה היו בסוף יוני מזומנים בהיקף של כ-367 מיליון דולר, גידול של 9 מיליון דולר לעומת סוף הרבעון הראשון השנה.

רועי זיסאפל, נשיא ומנכ"ל רדוור, ציין היום כי "איומי הסייבר ממשיכים להתפתח, וככל שהם הופכים להיות מסובכים יותר, כך הופכות הטכנולוגיות החדשניות לאיתור מוקדם של התקיפה וריסונה המדויק באמצעות אוטומציה מתקדמת – לבעלות ערך רב יותר".

מניית רדוור  רשמה עלייה של 52% בשנה האחרונה, ושוויה של החברה, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, הגיע לכ-1.2 מיליארד דולר.

רדוור – כל מה שצריך לדעת

נייר חדרה מדווחת על עלייה של 13% בהכנסות הרבעון השני ל-439 מיליון שקלים;

כמו כן, מדווחת החברה על עלייה  של כ- 22% ב-EBITDA שהסתכם בכ-60 מיליון שקלים, לעומת כ- 49 מיליון שקלים ברבעון המקביל. ה- EBITDA במחצית הראשונה הסתכם לכ- 121 מיליוני שקלים, צמיחה של כ- 30% ביחס לכ- 94 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה.

הרווח הנקי ברבעון השני הוכפל ל-22 מיליון שקלים; במחצית הראשונה של 2018 הסתכם הרווח הנקי בכ- 46 מיליון שקלים, יותר מכפול מהחציון המקביל אשתקד.

מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו מרוצים מאוד מהשיפור העקבי ברווחיות החברה, בדגש על ה- EBITDA והרווח הנקי, ומיכולתנו להשיא לבעלי המניות גם תשואת דיבידנד. המשך הגידול בביקוש למוצרי אריזה וקרטון בעולם והעלייה במחירי המכירה העולמיים מקנים לנו בטחון בפוטנציאל העתידי הרב שעוד לפנינו. שיפור הרווחיות הינו פרי עבודה מתמשכת של יישום האסטרטגיה העסקית שלנו באופן שמאפשר לחברה לנצל באופן מיטבי את המומנטום החיובי בשוק, תוך חתירה תמידית ליעילות משופרת ומצוינות תפעולית. נייר חדרה ממשיכה בביצוע השקעות, וזאת בכדי לשמר ולהעצים את מגמת השיפור ברווח בשעיעור דו-ספרתי גם בעתיד".

ההכנסות ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-439 מיליון שקלים, צמיחה של 13% בהשוואה להכנסות של כ-390 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במחזור המכירות נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר גלילי נייר לקרטון בסך של כ-24 מיליון שקלים, גידול בסך של של כ-7 מיליון שקלים במגזר מוצרי אריזה וקרטון, ומגידול במכירות מגזר ניירות כתיבה והדפסה בסך של כ-29 מיליון שקלים. העליה בהכנסות הינה פועל יוצא של גידול בכמות הנמכרת, עלייה במחירי המכירה ושיפור תמהיל המכירות. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו הכנסות החברה בכ-893 מיליון שקלים, צמיחה של כ-8% בהשוואה להכנסות של כ-826 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-77 מיליון שקלים (כ- 18% מההכנסות), עלייה של 13% בהשוואה לרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-68 מיליון שקלים (כ- 17% מההכנסות).

הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות, הסתכם בכ-38 מיליון שקל, גידול כ- 11 מיליון שקלים וכ-41%, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-27 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח התפעולי הושג בעיקר הודות לעלייה ברווחיות מגזר גלילי נייר לקרטון. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-78 מיליון שקלים, גידול של כ-56% לעומת רווח תפעולי של כ-50 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-60 מיליון שקלים (כ-14% מסך ההכנסות), וזאת בהשוואה לכ-49 מיליון שקלים (כ-12% מסך ההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכם בכ-121 מיליון שקלים, גידול של כ-29% בהשוואה ל-94 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור ב-EBITDA היא תוצאה של צמיחה במכירות לצד מיקוד עסקי והתייעלות תפעולית.

הוצאות המימון ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-7 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-12 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון חלה ירידה של כ-2.5 מיליון שקלים בהוצאות הריבית הודות לפרעון אג"ח, ויתרת הירידה נבעה מהשפעת שערי החליפין. במהלך המחצית הראשונה של 2018 הסתכמו הוצאות המימון בכ-16 מיליון שקלים, קיטון של 5 מיליון שקלים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כפועל יוצא של המשך פירעונות של אגרות חוב.

הרווח הנקי ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-22 מיליון שקלים, לעומת רווח של כ-11 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-46 מיליון שקלים, וזאת לעומת רווח נקי של כ-22 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הנקי בשנת 2018 הינו תוצר של שיפור ברווח התפעולי וקיטון בהוצאות מימון.

דיבידנד: דירקטוריון נייר חדרה החליט על חלוקת דיבידנד בסך 20 מיליון שקלים לבעלי המניות.

זהו רבעון שלישי ברציפות בו מחלקת החברה דיבידנד, לאחר שחילקה במהלך 2018 דיבידנדים בהיקף מצטבר של 50 מיליון שקלים, בשני הרבעונים הקודמים.

ליאור הלמן, סמנכ"ל הכספים ציין כי "גם הרבעון זה נבחנו צורכי המזומנים העתידיים של החברה לטובת המשך ביצוע השקעות לצמיחה, פרעון חוב, שמירה על רמת מינוף נמוכה והרצון להשיא תשואת דיבידנד. המשך השיפור בריווחיות והאיתנות הפיננסית של החברה מאפשרים מימוש במקביל של כל שלוש המטרות גם יחד תוך חלוקת דיבידנד נוסף בסך של 20 מיליון שקלים הרבעון, וסך מצטבר של 70 מתחילת השנה".