ברן חתמה על שלשה מזכרי הבנות עם רשות ממשלתית באפריקה, לפיתוח, לרבות פיתוח חקלאי, לביצוע פרוייקטי תשתית בתחומי המים והפיתוח החקלאי הכוללים הכנת תוכנית אב לפיתוח חקלאי במדינה וביצוע פרוייקטים חקלאים בהיקף העולה על 500 אלף דונם.
ברן מעריכה כי היקפו של פרוייקט אחד בתחום היעוץ וההנדסה עומד על סך של 5-8 מיליון דולר לתקופה של כשנה. היקפו של הפרוייקט השני, בתחום ביצוע מתחום התשתיות והחקלאות, עומד על כ-50 עד 70 מיליון דולר לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים. היקפו המשוער של הפרוייקט השלישי, בתחום ביצוע מתחום התשתיות והחקלאות, עומד על סך של 300-350 מיליון דולר לתקופה של כ-5 שנים.
קבוצת ברן, אשר נוסדה בשנת 1979,ואשר מנוהלת על ידי המנכ"ל שרון זייד והיו"ר מאיר דוד, עוסקת במתן שירותים ופתרונות הנדסיים וניהוליים ללקוחות לצורך קידום וביצוע פרוייקטי הנדסה של תכנון וביצוע, לרבות האפשרות לסיוע במציאת וסגירת פתרונות מימוניים ללקוח לצורך הוצאת הפרויקטים לפועל. שירותים אלה ניתנים בישראל ובחו"ל בתחומי התכנון ההנדסי, התקשורת, תחבורה, אנרגיה ופיתוח, טיפול במים ובאשפה והולכת מים, לרבות בתחומים תעשייתיים וביטחוניים.
עיריית ירושלים הציבה יחידת דיור בשטח של 25 מ"ר ,בככר ספרא בעיר ואשר תאוכלס בשוכרים, בין התאריכים 2/8-8/8, אשר הזמינו אותה דרך אתר Airbnb. הדירה עצמה תוצב בכיכר ספרא בין התאריכים 30.7.18 – 15.8.18
יחידת הדיור מרוהטת לחלוטין והיא כוללת סלון, מטבח, חדר שינה מקלחת ושירותים, תהיה מצויידת במיזוג אוויר וטלוויזיה ומחוברת לכל התשתיות הנדרשות.
עלות הלינה כוללת גם אבטחה צמודה ומפגש עם ניר ברקת, ראש עיריית ירושליים ומשלוח אוכל מאחת מהמסעדות בסביבה..
ההזדמנות להזמין את הלינה ביחידה, בעלות של 10$ בלבד ללילה אחד, התאפשרה דרך אתר Airbnb בתאריכים 24/7-26/7. הדיירים נבחרו ע"י הגרלה בה זכו ארבעה נרשמים אשר יזכו לגור ביחידה משעה 15:00 ועד השעה 9:00 בבוקר שלמחרת.
הפרוייקט מתקיים במסגרת מאמצי העירייה לקדם את נושא הדיור השיתופי, בין היתר גם על ידי קיום כנס בנושא.
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים אמר: "ירושלים פורצת דרך עם צורת מגורים חדשה ושיתופית מחוץ לקופסא. מעבר לפתרונות הפרקטיים והעיצוביים המיוחדים למגורים שמתמודדים עם יוקר הנדל"ן, ה-CO-living יוצר באמצעות המבנה שלו קהילה חמה ותוססת, ואין עיר מתאימה יותר מירושלים ליישום מודלים חברתיים וקהילתיים".
בעיריית ירושלים מסבירים כי גיל הנישואים ההולך ועולה הגדיל משמעותית את חתך האוכלוסיה הנחשב צעיר בעיר, ואשר יש לספק לו פתרונות דיור ההולמים את צרכיו הייחודיים, מגורים בשכירות בעלות נמוכה ועם זאת בעלי מימד קהילתי שיתופי.
בדיקה שנערכה על ידי צוות החדשנות של עיריית ירושלים העלתה כי מתוך כ-54 אלף סטודנטים וצעירים בירושלים, 44 אלף חיים לבד או עם שותפים. ירושלמי בגילאי 24-37 מחליף דירה בממוצע אחת לשנה ומעדיף, כמו כולם, לגור בסביבת אנשים הדומים לו.
על פי מודל ה-CO-living, מודל אשר הופיע בעולפ בשנות ה-70 וה-80, ואשר צובר תאוצה בימים אלו בעולם, קבוצות תושבים חוברות לקנות ולנהל יחדיו נדל"ן בעל מאפיינים שיתופיים קהילתיים.
ה-CO-living נשען על התובנה ש-90% מהזמן אנשים משתמשים ב-40% בלבד משטח הדירה שלהם. ה-CO-living מתאפשר באמצעות צמצום המרחב הפרטי ובניית מרחבים משותפים במקומו.
למעשה מדובר במגורים משותפים בשכירות בלבד, המופעלים על ידי חברת הניהול אשר אחראית על התפעול הלוגיסטי של הבנין, בחירת וניהול הדיירים, מתן שירותי דיור כוללים ועל יצירת החוויה הקהילתית. הדייר אינו שותף אקטיבי בבעלות או בהקמה של הקהילה ובנין המגורים.
באזורים המשותפים ניתן יהיה למצוא חדר כביסה שישמש כלאונג' מאובזר בספות, סלון גדול משותף שיכלול פינות ישיבה ואזור אכילה, חלל שישמש כמועדון דיירים ובו יוכלו לקיים אירועים קטנים ולהקרין בו סרטים. הדירות עצמן יאובזרו בריהוט מלא: מיטה, ספה, מקרר, טלוויזיה וכו'.
דמי השכירות החודשיים ייכללו גם את האירועים השונים שיתקיימו בבנין, הוצאות גמו ארנונה, חשמל, גז ומים, תשתיות טלוויזיה וכבלים, ניקיון בדירה אחת לשבועיים ותשלומי אחזקה לחברת הניהול.
תן ביס שמפעילה אתר אינטרנט ואפליקציית משלוחים ומספקת פתרונות הסעדה למקומות עבודה וארגונים בכל הארץ, נמכרת ל-Takeaway.com, חברה הולנדית אשר נסחרת בבורסה בהולנד בשווי של מעל ל-2.5 מיליארד יורו. Takeaway.com היא רשת ענקית להזמנות מקוונות הפועלת ברחבי אירופה (הולנד, גרמניה, בלגיה, פורטוגל, בולגריה, רומניה, אוסטריה שווייץ, פולין ולוקסמבורג) כמו גם בווייטנאם.
הכרטיס הנשל תן ביס, שנוסדה בשנת 2000, ניתן בסבסוד לעובדי חברות, בעיקר במגזר ההיטק והפיננסים. העובדים יכולים להזמים באמצעותו אוכל למקום העבודה או "לגהץ" את הכרטיס במסעדות אשר נמצאות בהסדר עם תן ביס.
היקף ההזמנות של תן ביס, כך עולה מנתונים אשר סיפקה החברה הורכשת, עמד על כ-600 מיליון שקל, וההזמנה הממוצעת עמדה על כ-40 שקל. על פי הנתונים, על כל מכירה גובה החברה עמלה של 10%.
תן ביס מעסיקה כ-150 עובדים והיא תמשיך לפעול באופן עצמאי גם לאחר הרכישה.
נראה כי החברה ההולנדית מבקשת לעשות שימוש ביכולות הפיתוח של תן ביס הישראלית, בעיקר בתחום ה-B2B.
יורג גרביג, סמנכ"ל התפעול של Takeaway.com, אמר: "תן ביס בנתה פלטפורמה דיגיטלית מאוד אטרקטיבית להזמנות אוכל אונליין. העסקה תאפשר לנו להציע שירותים בתחום ה-B2B בשווקים שבהם אנו פועלים, כתוספת ליכולות המצוינות שלנו בתחום ה-B2C. אנחנו נרגשים לקבל בברכה את צוות תן ביס לשורות קבוצת Takeaway.com".
בעלי השליטה בתן ביס היא TA Associates, חברת פרייבט אקוויטי שמרכזה בבוסטון ארה"ב, המשקיעה בחברות צמיחה במגוון גדול של תחומים. TA רכשה את השליטה בתן ביס ב-2016 מהמייסד שלה, תמיר כרמל.
מ-Takeaway.com נמסר כי העיסקה דורשת עדיין את אישור בעלי מניותיה וכי היא מעריכה שסגירת העיסקה תיעשה לפני תום שנת 2018.
ראש מטה הדיור, הגוף האחראי על פרוייקט מחיר למשתכן, הורה לחברת גינדי לעצור את השיווק של הדירות בפרוייקט מחיר למשתכן באור יהודה, זאת לאחר שהגיעו תלונות מצד זוכי הפרוייקט. הזוכים אף קיימו הפגנה בחזית בניין העירייה.
הזוכים בפרוייקט מתלוננים לאחר שגינדי הודיעה שתימסור את הדירות לזוכים 50 חודשים (יותר מ-4 שנים) לאחר קבלת היתר הבנייה, ולא לאחר 2 2חודשים כפי שנקבע במכרז.
יש לציין כי הסכומים אותם חייבים התושבים עד למסירת הדירה צמודים למדד המחירים, וכך עלולה להתייקר רכישתם באחוזים לא מעטים. מדד תשומות הבנייה עולה בממוצע בכ-2% בשנה – ראו מחשבון מדד תשומות הבנייה
במסגרת הפרוייקט, אשר המכרז עליו נערך לפני יותר משנה, אמורות להבנות 1,140 דירות, שמיתוכן 228 דירות במחיר שוק חופשי, בארבעה מתחמים בבניה רוויה בשכונת בית בפארק.
האם תרחיש שבו לביטוח לאומי אין מספיק כסף לשלם את הקצבאות, אפשרי? כן. סביר שהמדינה תתמוך במוסד לביטוח לאומי, ולא תפקיר את אזרחיה הנזקקים לביטוח לאומי, אבל בהגדרה ביטוח לאומי עומד להיכנס כבר בקרוב לגירעון כספי. שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר שכבר בשנת 2022 ההוצאות של הביטוח לאומי יעלו על הכנסות המוסד. בשנת 2037 צפויה קופת הביטוח הלאומי להתרוקן לגמרי.
קופת המזומנים של הביטוח הלאומי,מסתכמת בכ-240 מיליארד שקל, אך היא עברה לאוצר שהנפיק לה כנגד אגרות חוב – מחצית מהן מניבות תשואה מובטחת של 5.5% ומחצית מהן נושאות ריבית שוק. חיים כץ, מעוניין לסיים את ההסכם עם האוצר ולעבור להסכם עצמאי.
היסטוריה בעיר בת ים. לאחר שנים רבות של ציפייה החלה הריסת הבניין הראשון בעיר במסגרת פרוייקט פינוי בינוי. את המהלך ההיסטורי מבצעות החברות פסו רומי ובראון. במקום המבנה בן 24 הקומות אשר נמצא ברחוב רוטשליד בעיר, אשר הוגדר כמסוכן על ידי עיריית בת-ים ואיננו מאוכלס בר מספר חודשים, יוקם מגדל בן 35 קומות לשימוש מעורב של מגורים ותיירות, ובו 135 דירות ו-64 יחידות מלונאיות.
מהחברות המבצעות את הפרוייקט נמסר כי ההשקעה בו מוערכת במעל ל-200 מיליון שקל.
כל אחד מבעלי הדירות יקבל דירה בת 4 או 5 חדרים, גדולות יותר מדירתם הקודמת.
מעיריית בת-ים נמסר שמעל ל-100 תוכניות של פינוי בינוי ותמ"א 38 עתידות להתממש בעיר ושעד לשנת 2035, עתידות להבנות בעיר כ-20 אלף דירות במסגרת הפרוייקטים האלו.
תמ"א 38/2 – התוכנית הפופולארית; מה מקבלים הדיירים?
קרן ההשקעות ורבורג פינקוס רוכשת את השליטה בחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד בתמורה ל-2.5 מיליאר שקל. בנק לאומי מוכר את השליטה ועזריאלי שמחזיקה ב-20% מחברת כרטיסי האשראי מוכרת את חלקה. תמורת המכירה עשויה לגדול ב-273 מיליון שקל במהלך שש השנים לאחר העסקה, אם לאומי קארד תציג תוצאות עודפות מעבר לתחזיות שהוצגו לקרן.
במסגרת העסקה, תינתן ללאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, אופציה לרכישת 20% ממניות לאומי קארד.
ורבורג פינקוס תשלם על הרכישה בשלושה תשלומים – הראשון בעת השלמת העסקה, השני שנה לאחר מכן, והשלישי שנתיים לאחר השלמת העסקה. העסקה תהיה ממונפת, כאש קבוצת הראל צפויה להעמיד לורבורג פינקוס מימון משמעותי, כך שהחשיפה של הקרן עשויה להיות נמוכה משמעותית.
התמורה בפועל לבנק לאומי ועזריאלי צפויה להיות גדולה יותר מכיוון שגע לפני השלמת העסקה, תחלק לאומי קארד דיבידנד של כ-500 מיליון שקל.
שר האוצר משה כחלון, מנסה לרכב על המכירה ולהציגה כהצלחה של משרד האוצר ושלו אישית – "מדובר בצעד ענק בדרך לתחרות ושבירת מונופול הבנקים. לאורך כל הדרך היינו נחושים להכניס שחקן שיחולל תחרות בענף והצלחנו לעשות זאת בניגוד לכל התחזיות וההערכות. מקור אשראי חזק, חדש ורענן הוא תשובה תחרותית הולמת לשוק ריכוזי כל כך. התחרות תטיב עם העסקים הקטנים שסובלים ממחנק אשראי חמור ועם הצרכנים שהחברות יתחרו על כיסם. אני מצפה מבנק ישראל להעניק לקרן רישיון בנק תוך שלושה חודשים בדיוק כפי שסיכמנו, במידה והקרן תרצה בכך כמובן". אלא שלא בטוח בכלל שזה הכיוון – למה בעצם צריכה לאומי קארד להפוך לבנק? נראה שעדיף לה להפוך לגוף דומיננטי יותר בתחום ההלואות, ולהתרחב גם להלוואות לעסקים ולחברות – שם עדיין התחרות לא גדולה מאוד, והיא יכולה להפוך יחסית מהר לשחקנית משמעותית.
בנק לאומי, כך נראה, עשה עסקה טובה. בתחילת הדרך הוערכה לאומי קארד בסדר גודל של 2 מיליארד שקל, ועתה מדובר בכ-2.5 מיליארד שקל (הדיבידנד הצפוי יופחת מסכום העסקה). "בשל החשיבות של לאומי קארד ושירותיה ללקוחות, חתרנו למציאת רוכש בעל מוניטין ועם ניסיון רב בתחומי הפיננסים והתשלומים, שיהיה מחויב לפיתוח ולהצלחת לאומי קארד בדרכה העצמאית החדשה. הניסיון שורבורג פינקוס מביאה איתה יסייע ללאומי קארד במימוש האסטרטגיה העסקית. יש כאן הבעת אמון גדולה מאוד של אחת מהקרנות הגדולות בעולם בכלכלת ישראל וזו גאווה לכולנו״, מסרה מנכ"לית לאומי רקפת רוסק-עמינח, עם פרסום העסקה.
דניאל זילברמן, מנהל פעילות אירופה של ורבורג פינקוס אמר: "אנו נרגשים לחבור ללאומי קארד לקראת השלב הבא של צמיחתה. ענפי התשלומים, האשראי והמימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מגלמים בתוכן הזדמנות ניכרת. אנו מצפים לעבוד בשיתוף המנכ״ל רון פאינרו, וצוות ההנהלה המוכשר של לאומי קארד, על מנת לנצל יחדיו הזדמנות זו״.
לאומי קארד מחזיקה בכ-25% משוק כרטיסי האשראי, והיא שחקנית בולטת בתחום האשראי החוץ בנקאי. למעשה, היא הגדולה ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות.
האם ממשלת ארה"ב משתמשת במטבע שלה לצורך מטרותיה הפוליטיות? האם העלייה בשער הדולר בתקופה האחרונה מונעת מסיבות ושיקולים פוליטיים? האם ההגבלות על שימוש בדולר נובעות מסיבות פוליטיות? לטענת נשיא רוסיה, פוטין התשובה היא כן."השימוש שעושה ארה"ב באמצעי תשלום למטרות פוליטיות חותר תחת מעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע גלובלי. לגבי המגבלות שמציבים שותפנו האמריקאים, כולל הגבלות על עסקות דולריות, אני מאמין שזו טעות אסטרטגית גדולה. בעשותם כן, הם חותרים תחת האמון בדולר כמטבע עתודות".
שער הדולר עולה ב-0.6% כשברקע התחזקות הדולר בעולם והמשך התחזקות מול השקל בחודשים האחרונים. שער הדולר פחת את השנה בירידה לעומת השקל, ירידה שהגיעה לכ-5%, אך בשלושה החודשים האחרונים הדולר שינה כיוון ועלה קרוב ל-10%, כך שבסה"כ מתחילת השנה עלה מעל 5%.
שער הדולר עולה כעת ב-0.6%, לאחר שעלה כבר 1%, ומחיר הדולר מגיע ל-3.666 – נושק ל-3.7 שקל.
אתמול שער הדולר היציג נקבע על 3.63 שקלים, ירידה קלה של 0.08%. שער הפאונד נקבע על 4.794 שקלים, עלייה של 0.07%. שערו היציג של האירו נקבע על 4.260 שקלים – 0.07%.
אמזון פירסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השני וכפי שהורגלנו כבר ברבעונים האחרונים, היא אמנם משאירה את תחזיות האנליסטים מאחור, אם כי שורת ההכנסות מאכזבת!
הרווח למניה ברבעון השני עמד על 5.07 דולר לעומת ממוצע תחזית האנליסטים שעמד על 2.5 דולר – מדובר בתוצאות טובות פי שתיים מהתחזית.
בשורת ההכנסות לעומת זאת לא נרשמה הפתעה, אפילו ההיפך – ההכנסות עמדו ברבעון השני על כ-52.9 מיליארד דולר וזאת לעומת התחזית הממוצעת של האנליסטים שעמדה על 53.3 מיליארד דולר. מדובר בגידול של כ-40%לעומת הרבעון המקביל ב-2017, בו עמדו ההכנסות על כ-38 מיליארד דולר. עם זאת, החולשה בהכנסות משמעותית והיא עשויה להוות את הטון לגבי כיוון המניה בוול-סטריט.
השורה התחתונה של הדו"ח, הרווח הנקי, מהווה שיא עבור אמזון. הרווח הנקי לרבעון, בנטרול הוצאות חד פעמיות, עמד על כ-2.5 מיליארד דולר וזאת לעומת רווח נקי בסך של כ-200 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל ב-2017.
גם ברבעון הזה, כמו בקודמיו, עיקר הרווח של לא נבע משירותי הקימעונאות של אמזון, אלא משירותי הענן והפרסום שלה – מדובר בתחום שאחראי כבר רבעונים רבים על רוב הרווח של החברה, כשבפועל פעילות הקמעונאות אמנם עולה בהכנסות, אבל לא באמת מספקת רווח איכותי ואמיתי.
החולשה בהכנסות של אמזון ברבעון מעלה ספקות שאמזון לצד גורילות האינטרנט האחרות מסוגלות לשמור על צמיחה פנומנלית גם כאשר הם הפכו לגורילות ענקיות. גם פייסבוק דיווחה אתמול על תוצאות שהיו חלשות בשורת ההכנסות ובעיקר הצביעו על בעיה בצמיחה לטווח הבינוני והארוך (הרחבה כאן)
לאחר פרסום התוצאות הכספיות של גוגל המפתיעה ושל פייסבוק המאכזבת, הגיעה תורה של אמזון לפרסם את תוצאותיה לרבעון השני של 2018. רגע לפני הפרסום, קיימות בשוק ציפיות גבוהות, השאלה אם גבוהות מדי?
האנליסטים חוזים שאמזון תדווח על רווח למניה של 2.5 דולר והכנסות רבעוניות בסך של כ-53.3 מיליארד דולר – גידול של כ-40% מההכנסות ברבעון המקביל ב-2017 שהסתכמו בכ-38 מיליארד דולר.
אמזון נוהגת לכלול בדו"חותיה גם תחזית לגבי הרבעון הקרוב ומעניין לראות אם ייתאמו לתחזית האנליסטים שעומת כרגע על כ-58 מיליארד דולר. ההכנסות ברבעון השלישי כוללות גם את המכירות ממבצע הפריים דיי האחרון אשר נחל הצלחה מרובה.למעלה ממאה מיליון מוצרים נמכרו במהלך מבצע הפריים דיי האחרון שערכה אמזון.
ברבעון הקודם הפתיעה אמזון כשדיווחה על רווח למניה של 3.27 דולר, הרבה מעל תחזיות האנליסטים אשר עמדו על 1.26 דולר למניה – והשוק במתח אם גם הפעם תפתיע החברה.
ברבעון הראשון דיווחה אמזון כי פעילות הענן שלה הייתה אחראית לכ-73% מהרווח התפעולי שלה – שיעור מאוד גבוה, שמבטא את החשיבות של החטיבה הטכנולוגית, מול הקושי של החטיבה הקמעונאית להרוויח. האנליסטים חוזים כי המכירות מפעילות של מיחשוב הענן תניב לאמזון הכנסות בסך של כ-6 מיליארד דולר, גידול של כ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כאמור למעלה ממאה מיליון מוצרים נמכרו במהלך מבצע הפריים דיי האחרון שערכה אמזון. גם הישראלים השתתפו בחגיגה ונמסר כי רכשו מוצרים באתר הקניות בהיקף של מעל ל-7 מליון שקל במשך 36 השעות בהן נמשך המבצע.
מניית פייסבוק מתרסקת 21% בפתיחת המסחר בוול-סטריט, ומדד הנאסד"ק יורד ב-1.2% . הסיבה – תוצאות בינוניות ותחזית מאוד חלשה של חברת פייסבוק לגבי המשך השנה. כמו כן, הסבירו בהנהלת החברה שנושא הפרטיות והאבטחה דורש מהם הוצאות גדולות יותר מבעבר, ובמקביל ההכנסות בתחום יורדות על רקע ירידה בשימוש בהעברת דטה ומידע לגופים אחרים.
ההכנסות של ברבעון השני הסתכמו בכ-13.23 מיליארד דולר, פחות מ-13.36 מיליארד דולר שחזו לה האנליסטים. למרות האכזבה, יש לציין כי הנתון מהווה גידול של 42% מההכנסות ברבעון המקביל ב-2017.
פייסבוק דייוחה כי מספר המשתמשים היומיים הפעילים עמד בסוף הרבעון על כ-1.47 מיליארד. ציפיית האנליסטים הייתה שתדווח על 1.49 משתמשים פעילים יומיים. זהו גידול של כ-11% ממספר המשתמשים בסוף הרבעון המקביל של 2017, אבל ירידה לעומת הציפיות.
שיעורן של הכנסות פייסבוק מפירסומות מובייל, אשר מהוות את עיקר ההכנסות שלה, עמד על כ-91% ברבעון האחרון. ברבעון המקביל של 2017 עמד שיעורן של הכנסות אלו על 87%.
מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק, ממשיך לנסות ולפזר אופטימיות באשר למצבה ואומר כי פייסבוק ממשיכה לצמוח במהירות, אך גם הוא מסביר שעניין הפרטיות, ויצירת מנגנון שיאפשר לחברה להמשיך לייצר הכנסות, אך מצד שני לא לפגוע בפרטיות של הגולשים, דורשים עלייה בהוצאות השוטפות של החברה.
בבלומברג הסבירו את הבעיות של פייסובוק כפי שעולות מהתחזית וציינו כי בכירי החברה טענו שהגידול בהוצאות ימשיך להיות גבוה יותר מהצמיחה במכירות. מה שמדאיג אפילו יותר, להערכת פרשני בלומברג הוא שהחברה הטילה חלק מהאשמה ב"שינויים בשערי חליפין" – תירוץ קצת עלוב. תירוץ שבו משתמשות חברות במשבר. החברה חוזה שאחרי השנה הנוכחית, שולי הרווח שלה יהיו נמוכים בכ-10% לעומת ציפיות האנליסטים לביצועי החברה בשנים הבאות. בכל דקה בשיחת הוועידה של פייסבוק עם משקיעים נזרקה פצצה. חוץ מזה, מדגישים בבלומברג, נראה שאנשים לא נכנסים לפייסבוק באותה תדירות שבה נהגו בעבר. החברה רשמה את הגידול הנמוך ביותר במספר האנשים שגולשים בפייסבוק או באפליקציית מסנג'ר לפחות פעם בחודש ולפחות פעם ביום. עתה, כשרבים ממשתמשי האינטרנט כבר נמצאים בפייסבוק, יכול להיות שהגידול במספר המשתמשים מגיע לשיא. אבל גם יכול להיות ששנים של כותרות רעות על פייסבוק ומשתמשים שהחלו לסלוד מרשתות חברתיות, גורמים גם לירידה במספר המשתמשים החדשים. בארה"ב ובקנדה מספר המשתמשים החדשים לא השתנה. כשבסוף 2017 נרשמה ירידה קלה במספרים, המשקיעים נבהלו, אבל פייסבוק אמרה שזו תופעה זמנית. אבל אולי לא.
מארק צוקרברג – "אני מצטער, אני אחראי"