עדכון אוקטובר 2026: נכון ל-24.10.2026, ריבית בנק ישראל היא 3.25%. ההחלטה האחרונה התקבלה ב-21.10.2026, וההחלטה הבאה צפויה ב-23.11.2026. ריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, עומדת על 4.75%. נתוני ריבית שמופיעים בהמשך משקפים את מועד כתיבת המדריך. לחישוב: מחשבון הלוואה – החזר חודשי וריבית.
כבר שנים מתחוללת מלחמת מטבעות גלובלית, ולמרות שזו לא מלחמה במובן המקובל, גם במלחמה הזו יש חיילים, יש נשק ויש קורבנות. אולי קשה קצת לתפוס את זה כך – התרגלנו לכל מיני סוגי מלחמות ו-"מלחמת מטבעות" עדיין נשמע קצת משונה, אבל, חשוב לחדד – מדובר במלחמה, ומהי בעצם מלחמת מטבעות?
במלחמת המטבעות שואפים להחזיק מטבע יותר חלש משאר העולם. כל מדינה המעוניינת להיות תחרותית רוצה להוריד את עלויות היצור ולחזק את כדאיות היצוא ביחס למדינות אחרות המציעות את אותו מוצר או שירות. יש מספר דרכים לעשות זאת, כמו שיפור הפריון הנעשה בהשקעה עצומה של טכנולוגיה והכשרות. דרך קלה הרבה יותר היא פשוט להחליש את המטבע. כשהמטבע שלכם חלש, זה אומר שהעלויות עבור יצור (הנגזר ברובו משכר עבודה..) יורדות.
איך מחלישים את המטבע?
זה קל באופן מביך. פשוט דואגים שיהיה יותר "נזילות", או נגישות למטבע זול בשווקים ופה אנחנו נכנסים למדיניות ההרחבה הכמותית שאנו שומעים עליה עתות לבקרים. יש שתי דרכים עיקריות להרחיב את היצע הכסף במשק, בואו נכיר אותן:
- הפחתת ריבית – הריבית במשק נקבעת על ידי בנק ישראל ונקראת "ריבית בסיסית". בנק ישראל מוכר את הכסף של המדינה לבנקים ואלה מוסיפים 1.5% והופכים את הריבית ל"ריבית פריים" המוכרת לנו ושעומדת כרגע על 1.6% ועליה מוסיף הבנק קופון (עמלת סיכון) על פי שיקול דעתו. ריבית נמוכה במשק מעודדת לקיחת הלוואות וכידוע לקיחת הלוואות הינה "הדפסת כסף". בכל פעם שבנק מלווה הוא מגדיל את כמות הכסף במשק ולמעשה מממש את מדיניות ההרחבה.
- הנפקת איגרות חוב ממשלתיות – למדינה יש מנדט להנפיק איגרות חוב. איגרות חוב של מדינות נסחרות בשווקים הגלובליים ומהוות הלוואה לכל דבר שיש לפדותה במועד שנקבע מראש (זה קורה בעיקר באמצעות גלגול החוב עם הלוואה חדשה). הנזילות המוזרמת למדינה עבור האיגרות מהווה הרחבה כמותית בפני עצמה. בקיצור, אפשר לומר שמדינה ממונפת (בחובות), נמצאת בסביבה של כלכלה מרחיבה.
מחלת הריבית האפסית בכתבה ובארה"ב
הסיפור התחיל במשבר הדוט קום בתחילת המילניום הנוכחי. בכדי לעורר את הכלכלה האמריקאית המקרטעת הוריד נגיד הפד האמריקאי, אלן גריספן, את הריבית לרמות נמוכות (עדיין לא אפסיות..). הכול הלך יופי והכלכלה האמריקאית חזרה למסלול של ראלי רב שנים שהסתיים במשבר הסאב פריים שיצא לדרך בסוף 2007. הפעם ההתרסקות הייתה גדולה הרבה יותר כשהתוצאה – הפחתת ריבית נוספת הנושקת לאפס.
הפחתת הריבית בארה"ב גררה התקפות ספקולנטים על מטבעות של מדינות שבהם הריבית היתה גבוהה יותר (כמו ישראל) במסגרת מסחר "קארי טרייד" על פערי ריביות והתחזקות התחרותיות בארה"ב ביחס לשאר העולם.
מדינות העולם נאלצות "לבלוע" את הדולר החלש וזה כולל את סין שרכשה כמויות עצומות של אג"ח ארה"ב וערב הסעודית. גוש האירו נאלץ לבצע הרחבה משל עמו ובאחרונה יפן עברה לריבית שלילית ומדובר בחידוש עולמי. זאת אומרת שהמדינה משלמת לכם כדי שתקחו הלוואות. בואו נגיד את זה יותר ברור – מהיום האשראי ביפן יותר זול כסף מזומן!!
למעשה אפשר לומר שארה"ב יצאה את בעית החוב הרעיל שלה למדינות אחרות ואלה נאלצו לבצע הרחבה כמותית ולהחליש את המטבעות שלהן בהתאם. אז מה עם ישראל?
מלחמת המטבעות וישראל
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
שאלות ותשובות
? מה זו מלחמת מטבעות?
מצב שבו מדינות מנסות להחליש את המטבע שלהן כדי לעודד יצוא. הן עושות זאת בהורדת ריבית או ברכישת מט"ח.
? למה מדינות רוצות מטבע חלש?
מטבע חלש מוזיל את המוצרים המקומיים בחו"ל ומחזק את היצואנים. מנגד הוא מייקר את היבוא.
? איך זה משפיע על השקל?
כשמדינות גדולות מחלישות את המטבע שלהן, השקל עלול להתחזק מולן. בנק ישראל יכול להגיב ברכישת מט"ח.
? מי נפגע ממלחמת מטבעות?
יצואנים במדינות שהמטבע שלהן מתחזק, וצרכנים במדינות שהמטבע שלהן נחלש ומשלמים יותר על יבוא.
? מה המשמעות למשקיע ישראלי?
תנודות במטבעות משפיעות על התשואה מהשקעות בחו"ל. פיזור מטבעי יכול לרכך את ההשפעה.
בשונה ממעצמות כלכלה גדולות, הכלים המוניטריים העומדים בידי בנק ישראל להחלשת השקל, דלים יחסית. בנק ישראל רוכש דולרים מידי פעם והוריד את הריבית לרמות אפסיות, אבל זה לא ממש עזר – יש לנו שקל חזק. בזמן האחרון הדולר מתעורר בעקבות תכנית העלאת הריבית בארה"ב (שכרגע לוטה בערפל..) ומדובר בחדשות טובות עבורנו.
גרף חודשי של הדולר שקל
לאחר ראלי של מספר חודשים, במהלך 2016, שבהם גירד הדולר את אזור ההתנגדות של 4 שקלים לדולר, הדולר ירד בצורה אגרסיבית מתחת ל-3.5 שקל. הצמד שקל לעומת דולר נמצא כרגע במכירות יתר. לכן, מנתחים טכניים סבורים שהדולר עשוי להמשיך ולהיחלש. אבל לא כולם בדעה הזו. ביולי 2017 עדכן בנק ההשקעות המוביל דויטשה בנק את הערכתו על הדולר – להערכת האנליסטים יש לעשות שורט על השקל ולקנות דולרים. לגישתם השקל מנופח ב-9% עד 12% ביחס למחירו האמיתי, והם חושבים שתהיה תפנית חדה במגמה. הם ממליצים לקנות דולרים, ומציינים שהדולר נמצא בשפל של שנים רבות. להמלצה של דויטשה בנק על הדולר
סיכום זמני בהחלט
במלחמת המטבעות המפסידים הגדולים זה מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, כשכול מדינה שואפת להיפגע פחות מחברותיה. הפגיעה נעשיית באמצעות התהדקות טבעת חנק של צמיחה חלשה ודיפלציה. אך עושה רושם שמשהו לגמרי לא עובד עם השיטה, הריביות הולכות ויורדות ואילו הצמיחה והאינפלציה ממשיכות להיות אפסיות בכל העולם.
אנחנו נמצעים בעיצומו של ניסוי כלכלי גדול שאף אחד לא יודע מה יעלה בסופו, כנראה שיטה כלכלית אחרת ואולי הוגנת יותר. דבר אחד בטוח, עד אז יוחלשו מטבעות העולם ועיוותים כלכליים (בועות נכסים בעיקר..) יצוצו מימין ומשמאל ויזעזעו את הכלכלות שוב ושוב, גם בישראל
מדריך מורחב: איך שער השקל משפיע על משק הבית
מלחמת מטבעות נשמעת כמו נושא של בנקים מרכזיים, אבל שער השקל משפיע ישירות על משקי הבית: על מחירי מוצרים מיובאים, על עלות חופשה בחו"ל, על שווי השקעות בחו"ל ועל המשכורת של מי שעובד בחברות יצוא.
דוגמה להמחשה בלבד: נניח חברת יצוא עם הכנסות של מיליון דולר בשנה. בשער של 3.70 ש"ח לדולר ההכנסה היא 3,700,000 ש"ח, ובשער של 3.50 היא יורדת ל-3,500,000 ש"ח, ירידה של 200,000 ש"ח בלי שום שינוי במכירות. מנגד, משפחה שמתכננת חופשה של 3,000 דולר תשלם בשער הנמוך 10,500 ש"ח במקום 11,100 ש"ח. מי שמחזיק דולרים יכול לבדוק את המס על המרתם במחשבון מס על מכירת דולרים.
מי נפגע משקל חזק?
בעיקר יצואנים, ענפי תיירות נכנסת ומי שמחזיק השקעות בחו"ל בלי גידור.
מי מרוויח משקל חזק?
צרכנים של מוצרים מיובאים ומי שנוסע לחו"ל.
האם בנק ישראל יכול להשפיע על השער?
הוא יכול להתערב, למשל ברכישת מטבע חוץ או בשינוי ריבית, אבל לא לשלוט בשער לאורך זמן.
איך מגינים על חיסכון?
פיזור בין נכסים בשקלים ובמטבע חוץ מקטין את ההשפעה של תנודה במטבע אחד.
בשורה התחתונה: אי אפשר לשלוט בשער החליפין, אבל אפשר להבין איך הוא משפיע עליכם ולהתאים את ההחלטות הכלכליות בהתאם.
עדכונים: 24.10.2026 – נוספה פסקת עדכון (ריבית בנק ישראל ופריים), ונוסף קישור למחשבון. נוסף פרק מורחב עם הסברים, דוגמאות מספריות ושאלות ותשובות.