מכירת דולרים ברווח לא פטורה ממס רק כי מדובר במטבע. ליחיד חל מס רווח הון של 25 אחוז, אבל על הרווח הריאלי בלבד. כלומר קודם מצמידים את הקרן למדד המחירים לצרכן, ורק אחר כך בודקים אם נשאר רווח.

בלי ההצמדה הייתם משלמים מס גם על האינפלציה, כלומר על עלייה שלא הייתה בכוח הקנייה. ההצמדה מונעת את זה. מי שמוכר אחרי כמה שנים חייב להכיר אותה, כי היא משנה את התוצאה.

הכלי שלמטה מקבל קרן מקורית, מדד בקנייה ומדד במכירה וסכום קבלה, ומציג רווח ריאלי ומס.

דוגמה

נניח שקניתם דולרים בשווי 34,000 שקל, ומכרתם אותם אחרי כמה שנים תמורת 38,000 שקל. הרווח הנומינלי הוא 4,000 שקל. אם המדד עלה בתקופה הזאת 3 אחוז, הקרן המוצמדת היא כ-35,020 שקל, והרווח הריאלי כ-2,980 שקל. המס הוא 25 אחוז מהסכום הזה, כ-745 שקל. בלי הצמדה היה יוצא 1,000 שקל. הסכומים להמחשה.

ייתכן גם מצב הפוך. אם האינפלציה גבוהה יותר מהרווח הנומינלי, הרווח הריאלי שלילי, ואין מס. מי שמכר בהפסד ריאלי עשוי לקזז אותו מרווחים אחרים, בתנאים שקבועים בפקודת מס הכנסה.

למי שהכנסתו גבוהה במיוחד יש גם מס יסף על הכנסות הוניות, שמתווסף לשיעור הרגיל. הוא חל רק מעל רף הכנסה שנתי, ואם אתם קרובים אליו כדאי לבדוק את החישוב המלא עם רואה חשבון.

מסמכי הקנייה והמכירה, ושער החליפין בכל תאריך, הם מה שמוכיח את הקרן, ולכן שמרו אותם. בלי מסמכים רשות המסים עשויה לחשב את הרווח בדרך פחות נוחה לכם.

המדד שקובע הוא המדד הידוע ביום הקנייה וביום המכירה, ולכן עסקה שבוצעה בסוף חודש עשויה להיות מחושבת לפי מדד של חודש קודם. הפרש קטן שכזה לא משנה הרבה, אבל כדאי לקחת מהבנק את הנתון המדויק ולא להעריך.

אם עשיתם כמה עסקאות לאורך השנים, החישוב מורכב יותר, ושווה לבקש מהבנק או מרואה חשבון חישוב רשמי לפני שמגישים דוח.

מי ששומר דולרים להוצאות עתידיות, כמו טיול או לימודים בחו״ל, צריך לבדוק לא רק את המס אלא גם את העמלות. עמלת המרה של הבנק יכולה להיות גבוהה מהמס שהיה משולם, ולכן כדאי להשוות אותה לשער בשוק.

מט״ח שנרכש להשקעה שונה מכסף שמנוהל בחשבון עו״ש במטבע חוץ לצרכים שוטפים, וחלק מהשימושים האלה עשויים להיבדק במסלול אחר.

להרחבה: איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות!

להרחבה: מחשבון תשואה

עוד כלים באותו מדור: מחשבונים בהון.