מדברים בימים האחורנים על הפחתת המס. כחלון, שר האוצר של כולנו מתכוון לעשות הפחתת מיסים נוספת, בהמשך להפחתת מיסים שנעשו בשנה האחרונה – הפחתת מס חברות, הפחתת המס למשפחות – נטו משפחה. אז עכשיו מדברים על שתי אפשרויות – הפחתת המס על חברות לצד הפחתת המע"מ. למה לא מדברים על הפחתת המס על הבורסה. המס הזה לא כזה גדול – הוא מניב למדינה 300 מיליון שקל (במארס האחרון וכך גם במארס המקביל). הוא בשיעור של 25%, חסר פרופורציה לעומת המס על נדל"ן (דירה להשכרה לדוגמה לא חייבת במס עד סכום של 5.3 אלף שקל) – ומעבר לכך, הרי צפוי שאם המס על הבורסה יירד, הבורסה תעלה, אלא שזו עלייה חד פעמית כדי להתאים את ההקלה לשוק. אז לא ניתן לקבוע בבירור שהורדת המס על הבורסה תגדיל את ההכנסות ממיסים.

למעשה, בעולם אידיאלי, אין משמעות גדולה וקשר גדול בין העליות ערך בבורסה לבין שיעור המס. מניה עולה פי שתיים כי היא שווה פי שתיים ולא בגלל שהמס שונה. עם זאת, צפוי שכאשר המס יירד יהיו יותר עסקאות, יהיו יותר מימושים – משקיעים לא יחזיקו ניירות עם רווח רק בגלל שהם לא רוצים לשלם מס, ויהיו פחות העלמות. אמנם קשה להעלים מס על הכנסות ורווחים בבורסה, ועדיין יש תכנונים ותחמונים שונים.

אז בכל אופן כאשר מדברים על הפחתת מיסים, המס על הבורסה צריך להיות מהראשונים שמפחיתים. זה יאוש את הבורסה, זה יעלה את היקף ההנפקות והגיוסים – זה בטוח טוב למשק, ובעל רומה ישירה ועקיפה, גם בהגדלת המיסים באופן כללי.

עד שזה יקרה אם בכלל, הנה הנתונים על היקף המס הכולל (הגבייה הכוללת) בחודש מארס וברבעון הראשון של השנה, לצד תקציב המדינה והגירעון – כן יש גירעון והוא לא קטן.

ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש מרץ 2018 –  להלן אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בתקופה ינואר – מרץ 2018, שנערך על ידי חטיבת מימון, אשראי ומידע ניהולי באגף החשב הכללי

גירעון

1. בחודש מרץ נמדד גירעון בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 4.4 מיליארד שקלים.

2. בחודשים ינואר – מרץ 2018 נמדד גירעון בסך 2.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך 2.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

3. בתקציב לשנת 2018 מתוכנן גירעון שנתי בסך 38.5 מיליארד שקלים שהם 2.9% מהתמ"ג.

4. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2017 – מרץ 2018) עומד על 1.9% מהתמ"ג.

יש לציין כי גירעון מצטבר זה כולל את החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 בהם היו הכנסות מיסים חריגות, לפיכך בחודש אוגוסט 2018 ואילך צפויה עלייה בגירעון המצטבר 12 חודשים.

5. בפעילות למימון נמדד בחודש מרץ גירעון בסך 4.3 מיליארד שקלים.

הוצאות

1. סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן על החוב הממשלתי וללא מתן אשראי) הסתכמו בחודש מרץ ב-34.7 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 28.2 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 3.4 מיליארד שקלים ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 3.1 מיליארד שקלים.

2. ניתן לזקוף במידת מה את הוצאות משרדי הממשלה הגבוהות יחסית בחודש מרץ, להקדמת הוצאות מחודש אפריל עקב מועד חג הפסח מיד בתחילת החודש.

3. מתחילת השנה הסתכמו סך ההוצאות של משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית וללא מתן אשראי) ב-75.3 מיליארד שקלים, עלייה של 9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה):

• הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-9.6%.
• הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-8.1%.

3. בתקציב המקורי של המשרדים האזרחיים (בתוספת הרזרבה להתאמות בסך 3.5 מיליארד שקלים) תוכנן בשנת 2018 גידול בשיעור של 5.3% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017. בתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן בשנת 2018 קיטון שנתי בשיעור של 0.5%- לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017.

הכנסות

1. סך גביית המיסים בחודש מרץ הסתכמה ב-26.3 מיליארד שקלים.

2. בתקופה ינואר – מרץ 2018 הסתכמה גביית המסים בסך של 80.8 מיליארד שקלים, גידול נומינלי של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

3. הפקדות המוסד לביטוח לאומי הסתכמו בחודש מרץ בסך של 3.7 מיליארד שקלים.

4. ההכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני, ריבית ויתר ההכנסות הסתכמו בחודש מרץ בסך של 0.3 מיליארד שקלים.

מימון הגירעון

1. בחודש מרץ היה גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך של 3.4 מיליארד שקלים, ובחו"ל שלילי בסך 0.2-מיליארד שקלים.

2. כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו יתרות הממשלה בבנקים בסך של 1.0 מיליארד שקלים.

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-26.3 מיליארד ש"ח.
• בניכוי שינויי חקיקה והקדמת יבוא כלי רכב, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-7% לעומת חודש מרץ אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-15% והגביה ממסים עקיפים ירדה ב-2%. עליה במסים ישירים מוסברת בחלקה ע"י החזרים גבוהים במרץ 2017. בשנת 2018 שולמו החזרים גבוהים בחודשים ינואר-פברואר. הירידה במסים העקיפים מוסברת בעיקר ע"י החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.
• בחודשים ינואר-מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ב-80.8 מיליארד ש"ח לעומת 76.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 4% בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי תיקוני חקיקה, גביה חריגה והקדמת יבוא כלי רכב. ההכנסות ממסים ישירים, בשיעורי מס אחידים גדלו בכ-5%, ואילו ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-2%.

בניכוי שינויי חקיקה, גביה חריגה ואומדן להקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016

• לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2018, בהשוואה לפריסת תחזית הגבייה השנתית ישנה סטייה של  כ-0.7 מיליארד ש"ח, המהווה כ-0.9% מסך הגבייה ברבעון זה.
• נתוני המגמה מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים. בחמש השנים האחרונות הגבייה גדלה ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%.

הכנסות רשות המסים בישראל

• הכנסות רשות המסים במרץ 2018 הסתכמו ב-25.7 מיליארד ש"ח, לעומת 23.9 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים בכ-7%.

הכנסות ממסים ישירים

• ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-14.3 מיליארד ₪ לעומת 12.4 מיליארד ₪ במרץ 2017. בניכוי תיקוני חקיקה, חלה עליה של כ- 15%. העלייה החדה במסים ישירים הושפעה מירידה בהחזרי מס הכנסה בחודש מרץ 2018 לעומת חודש מרץ 2017, לאחר עלייה מהירה בחודשים ינואר-פברואר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
• מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – במרץ 2018 הסתכמו ב‑6.1 מיליארד ש"ח לעומת 5.5 מיליארד ש"ח אשתקד, עליה של כ- 10%. בחלוקה לעצמאים וחברות נרשמה עליה של 4% בעצמאים ושל 13% בחברות.
• ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) – הגביה מניכויים במרץ 2018 הסתכמה ב-8.2 מיליארד ש"ח לעומת 7.9 מיליארד ש"ח במרץ 2017, עליה של 4%.
• שוק ההון – במרץ 2018 נרשמה גביה בסך של 0.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 13%. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה בשיעור של 12% בגביה מניירות ערך ועליה של 18% בגביה מריבית.
• מיסוי מקרקעין – ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ 2018 ב‑1.1 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 4% לעומת מרץ 2017. במס שבח נרשמה עליה של 14% ובמס רכישה נרשמה ירידה בשיעור של 3%.
• החזרים – במרץ 2018 הסתכמו החזרי מס הכנסה וניכויים ב‑1.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 31%.

הכנסות ממסים עקיפים

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-11.4 מיליארד ש"ח לעומת 11.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממסים עקיפים ב-2% עקב החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.

• מס ערך מוסף – סה"כ ההכנסות נטו ממע"מ במרץ 2018 הגיעו ל-7.8 מיליארד ש"ח לעומת 8.0 מיליארד ש"ח אשתקד, ירידה של 6%, בעקבות החזרים גבוהים  במיוחד.

• מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה מיבוא הסתכמו במרץ 2018 ב-1.7 מיליארד ש"ח, בניכוי הקדמת יבוא כלי רכב, ירידה של 6% לעומת הכנסות מרץ 2017. ירידה זו נובעת בחלקה מביטול מס קניה על טלפונים סלולריים ואלקטרוניקה בידורית

הכנסות מאגרות משרדי הממשלה

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-0.6 מיליארד ש"ח.

נתונים ארעיים על הכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ 2018

(במיליוני ש"ח ובאחוזים)

פייסבוק עשתה את מה שאסור היה לה לעשות – היא פגעה בפרטיות הגולשים. אגב, זו לא עבירה כל כך גדולה, כולם מעבירים קוקיז/ מידע על הגולשים באתרים שלהם – זה חלק מההכנסות הפרסום שלהם, אפילו מרכיב משמעותי. אבל הרוב הגדול מעביר סוג של מידע גולמי – כתובת IP. פייסבוק העבירה הרבה יותר מזה – היא העבירה  מידע מאוד מפורט על הגולשים שלה, וזו טעותה הגדולה, אם כי, לא ברור כלל אם היא עברה על החוק.

על כל פנים, מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק התנצל בכמה הזדמנויות, והנה ההתנצלות מול הקונגרס.

"אנחנו עומדים בפני מספר נושאים חשובים הקשורים לפרטיות, אבטחה ודמוקרטיה, ויהיו לכם שאלות קשות להפנות אליי בצדק. לפני שאדבר על הצעדים שננקוט כדי לטפל בהן, אני רוצה לדבר על איך הגענו עד כאן, עד למצב הנוכחי.

"פייסבוק היא חברה אידיאליסטית ואופטימית. לאורך רוב שנות קיומנו, התמקדנו בדברים הטובים לאנשים דרך חיבור בין אנשים. ככל  שפייסבוק גדלה, אנשים בכל מקום קיבלו כלי חדש ועוצמתי להישאר מחוברים לאהוביהם, למשפחה ולחברים, להשמיע את קולם ולבנות קהילות ועסקים.

"רק לאחרונה ראינו את תנועת #metoo ואת צעדת החיים שאורגנו, לפחות חלקית, בפייסבוק. אחרי הוריקן הארווי, אנשים גייסו מעל 20 מיליון דולר לכספי סיוע. ויותר מ-70 מיליון עסקים קטנים משתמשים כיום בפייסבוק כדי לגדול וליצור מקומות עבודה.

"אבל ברור שלא עשינו מספיק כדי למנוע מאותם כלים לשמש גם באופן פוגע. זה נכון לגבי פייק ניוז, התערבויות חיצוניות במערכות בחירות ופרסום דברי נאצה. לא הסתכלנו באופן מספיק נרחב על האחריות שלנו, וזו הייתה טעות גדולה. זו הייתה טעות שלי ואני מצטער. אני הקמתי את פייסבוק, אני מנהל אותה ואני אחראי למה שקרה פה".

שדרות לקראת גידול משמעותי בכמות התשובים שלה. בהתאם להסכם גג בין משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ועיריית שדרות, ייבנו למעלה מ-5,300 יחידות דיור בעיר הדרומית.  תקציב ההסכם כ-1.8 מליארד שקל.

 על פי ההסכם שמוביל משרד הבינוי והשיכון, במהלך השנים 2017-2019 ישווקו בעיר שדרות  כ-5,300 יחידות דיור, וכ- 400,000 מ"ר  מסחר ותעסוקה בשמונה מתחמים בקרקע מדינה. לאלה עשויים להתווסף באישור הוועדה המקומית כ- 1,193 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסה"כ צפי יח"ד ישווקו בשנים אלה יעמוד על כ- 6,493 . שימו לב להודעה של משרד האוצר – תוספת הבנייה בהיקף של 5,300 דירות תהיה בשנים 2017 עד 2019 – אבל רבותי המכובדים אנחנו כבר באפריל 2018, על מה אתם בעצם מדברים? כבר עברה שנה וארבע חודשים מתוך ה-3 שנים שבהסכם – האם מדובר בתרגיל – לדווח על משהו שבחלקו כבר היה?

כך או אחרת, באוצר מדווחים כי בנוסף ליחידות הדיור החדשות יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ- 1.8 מיליארד שקל מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ- 1.5 מיליארד שקל, עלות מוסדות הציבור מוערכת בכ-220 מיליון שקל  ולעבודות שדרוג ישן מול חדש הוקצו כ- 85 מיליון שקל.

שר האוצר, משה כחלון: "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יח"ד בהסכמי גג. מי שמבקר את הסכמי הגג לא קרא הסכם גג מימיו. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות  ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" .

שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: "העיר שדרות היתה עבורי יעד מרכזי להגנה בתפקידים שונים בצה״ל.  החל מסיום מבצע ״עופרת יצוקה״ הביא צה״ל מציאות ביטחונית משופרת לעיר ולסביבותיה. היום אנו גאים להיות שותפים בהמשך פיתוחה ושגשוגה של שדרות יחד עם ראש העיר אלון דוידי וגורמי הממשלה. שדרות היא עיר חשובה ביטחונית ואסטרטגית ומייצגת את האחיזה הציונית בקרקע, בסמוך לגבול, בתנאים קשים. בשנים האחרונות הפכה העיר שדרות לעיר מרכזית בדרום אשר מושכת אליה משפחות צעירות, סטודנטים ותושבים מכל רחבי הארץ. אנו מביאים היום הסכם גג היסטורי אשר יאפשר לעיר להמשיך להתפתח ולקלוט תושבים חדשים ולהקים מרכזי מסחר ותעסוקה נוספים אשר ישפרו ויקדמו את אורח החיים והכלכלה בעיר. אנו פועלים במלוא המרץ להגדיל את מלאי הדירות ולספק פתרונות דיור ואיכות חיים למען הציבור בישראל, בין היתר באמצעות חתימה על הסכמי גג נוספים וקידום התחדשות עירונית בערים השונות. יש לנו אינטרסים מובהקים. אנחנו לא יכולים לאפשר לאויב לצאת ולהגיע לנקודת מוצא שבה במאבק עתידי הוא יגבור עלינו. לא נאפשר שאדמת סוריה תהפוך להיות מקפצה להעברת נשק מפר איזון ללבנון וליצירת צבא איראני שמאיים מעומק סוריה ולפתיחת חזית נוספת ברמת הגולן."

מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון: "הסכם הגג עם שדרות מרחיב את היצע הדיור בדרום ומאפשר לזוגות צעירים ומחוסרי דיור הזדמנות אטרקטיבית לקורת גג נאותה. רמי פועלת להגביר את שיווקי הדיור בכל מקום אפשרי הן בלב אזורי הביקוש והן בצפון ובדרום. ההסכם מצטרף להסכמים הנוספים בדרום הארץ; אופקים, נתיבות,  דימונה, אילת. רמ״י רואה עצמה מחויבת להגדלת היצע יחה״ד ולפיתוח ערי הדרום כמו גם ליתר אזורי הארץ".

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "הסכם הגג שחתמנו עליו היום עם משרדי האוצר והשיכון הנו הסכם אסטרטגי ודרמטי לעיר שדרות. ההסכם הוא המשך ישיר להשקעתם של ראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון בעיר שדרות. בעבודה על הסכם הגג, ראינו לנגד עינינו רק דבר אחד – את עתידם של תושבי שדרות. מרכיב מרכזי בהסכם הנו הדאגה לשכונותיה הוותיקות בעיר ובזכות ההסכם, נמשיך בעבודתנו לטיפוח שכונות אלו. בנוסף, דאגנו להגדלת ההכנסות העצמאיות של העיר באמצעות אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, מה שייתן מענה לתעסוקה עבור התושבים החדשים שייקלטו בעיר".

מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק:"כמי שבגר ופעל בנגב שנים רבות, אני גאה על הסכם הגג החשוב עליו חתמנו היום. חיזוקה של העיר שדרות מקבל ביטוי בהסכם לא רק בשיווק יחידות דיור,כי אם גם בהקמת מוסדות ציבור ובהשקעה חסרת תקדים בפיתוח ובתעסוקה. הסכם הגג שהובלנו מקדם חוסן חברתי אמיתי לשדרות ולנגב".

על רקע הסדר הגג בשדרות, התייחס שר האוצר לביקורת שנמתחה עליו ועל תוכנית מחיר למשתכן מבנק ישראל – כזכור  בדוח שפרסם בנק ישראל על מצב המשק ל-2017 נטען כי תוכנית מחיר למשתכן אינה נותנת מענה מלא, שרבים מהזוכים מבטלים את זכייתם וכי זוגות צעירים רבים מעדיפים לרכוש דירות בשוק החופשי מכיוון שהדירות המוזלות אינן במיקום או בסטנדרט בנייה המתאים להם. כמו כן, נמתחה ביקורת על משך ההמתנה הארוך לדירה ועל כך שחסר דירות באזורי הביקוש.  בדוח היתה גם התייחסות להסכמי גג – חוקרי בנק ישראל הסבירו כי רשויות חלשות שחותמות על הסכמים כאלה מסכנות את יציבותן הפיננסית. הרשויות להערכת בנק ישראל יתקשו בעתיד לממן את הפיתוח והתחזוקה הנדרשים לצורך התוספת העצומה של בנייה למגורים.

כחלון מיהר להגיב כבר אז, ועכשיו הוא ממשיך – "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יחידות דיור בהסכמי גג. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" . כמו כן, אמר כחלון כי ההתקפות על מחיר למשתכן הם סימן להצלחת התוכנית.

אז אולי יש באמת התקופת מצד אינטרסים, אבל יש גם התקופת מבית, יש גם התקפות מאנשי אקדמיה, יש גם התקפות מצד כלכלנים. עזבו את הקבלנים, נניח שכולם לא אובייקטיבים, אבל מה עם כל הגופים האחרים שטוענים נגד התוכנית, ומה עם האנשים "הפשוטים" שזכו בדירה והתחרטו – גם הם עדות להצלחת התוכנית? 

מינהל ההנדסה בעירית תל אביב פרסם את הצעת החלוקה של עירית תל אביב לתכנית 3700 במסגרת טבלאות איחוד וחלוקה. על פי המכתב שנשלח ב- 12.3 לאלפי בעלי הקרקעות עליהם להגיב בתוך 30 ימים על עמדתם בנוגע לתכנית.

תכנית 3700 (צפון מערב ת"א) אושרה להפקדה בשנת 2015 וחילקה את השטח ל 5 מתחמים הצפויים להכיל כ- 12 אלף יחידות דיור אשר כחמישית מהן יהיו דירות בנות השגה. בנוסף צפוי הפרויקט העומד על שטח של כ- 20 אלף דונמים לכלול  147,000 מ"ר שטחי תעסוקה, 68,000 מ"ר שטחי מסחר וכן 60,000 מ"ר שטחי מלונאות ( כ- 1500 חדרי מלון). כמו כן תכלול התוכנית כ- 200 דונם של שטח לבניני ציבור.

לדברי עו"ד מרים דונין העומדת בראש משרד עורכי דין המתמחה בתחום התכנון והבנייה, ומייצגת בין היתר אלפי בעלים במתחם 3700 המאוגדים במסגרת של הסכמי שיתוף, בפועל על בעלי הקרקע להודיע עד תחילת יוני כאשר העיריה מתחשבת בהתאגדויות במסגרת של הסכמי שיתוף במתחמים וגם החוק מחייב זאת.

"כך למשל" אומרת עו"ד דונין, "מבדיקה ראשונית עולה כי השווי שניתן למגרשים שונים לקוי ועל רקע נגיש התנגדויות בשם הבעלים המאוגדים על ידנו. לדוגמא מגרש המורכב משני אגפים קדמי ואחורי שהינו קו ראשון לים קיבל שווי גבוה כאילו כל הבניין פונה לים. כמו כן אנו מוצאים פיצולים: אדם שהיו לו זכויות בחלקה מסוימת מוצא עצמו מחולק בין כמה מגרשים ולעיתים בין מספר מתחמים".

מאז משלוח המכתב משרדה מוצף בפניות של בעלי קרקעות מבולבלים שלא מבינים מה אומר המכתב, מה אמורים/לא אמורים לעשות, מה יכולת הבנה/השפעה שלהם על ההליך, ומה משמעות לעתיד ובעיקר האם להתנגד אם לאו שכן עבור בעלי הקרקעות שלב זה של החלוקה מאד חשוב שכן מעבר לשמירה על זכויות בעלי הקבוצה במסגרת ההתנגדויות, מטרתם- מיד עם אישורה הסופי של התכנית לקדם בניה במהירות שכן הקבוצה תייצר איזונים וכך מי ששונה יעוד הקרקע שלו. לדברי עו"ד דונין "רבים מהבעלים הם יורשים או יורשי יורשים של חלקות מפוצלות. האחזקות השונות של הבעלים לא אחידות, כל אחד מהם מגיע מרקע אחר ועם יכולת כלכלית שונה". השלב הנוכחי הינו דאגה לשילובם במגרשים שלמים עם הסכם שיתוף ווידוא כי ההקצאה המוצעת עומדת בדרישות החוק ושומרת על שווי נכון. טבלאות האיזון והחלוקה המאפשרות לכל בעל קרקע לדעת מה יהיה יעוד הקרקע בחלקה שבבעלותו ומי יהיו שותפיו ומה יהיה המתחם שאליו תשויך הקרקע. לא כל בעל קרקע יקבל זכות לדירת מגורים, אלא יש בעלי קרקע שיקבלו זכויות לפי אותו שווי יחסי, אבל ביעודים שונים.

בנוסף ירוכזו בעלים המבקשים לממש פרוייקטים בסוגי עסקאות שונות כמו קומבינציה או ביצוע בניה.

מי שאינו מאוגד עלול לאבד זכויות ואף עלול להיות חשוף למכירה כפויה עקב תביעות פירוקי שיתוף שכן החוק מעניק יתרון להתאגדויות של בעלי קרקעות המאוגדים במסגרת של קבוצות המאורגנות על ידי גורם אחד.

יש דוגמאות רבות של מתחמים כגון למשל בתכנית 3154 בגבעת שמואל שאושרה לפני מספר שנים. חלק מהבניינים שהתארגנו וביקשו לקבל זכויות ביחד אכן בונים ואילו האחרים להם הוקצו זכויות לא מאוגדות בבתי משפט בתביעות פירוק שיתוף שיזם הקבלן רמי שבירו.

מנהלי תיקי השקעות יוכלו לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות באופן דיגיטלי. מדובר באפשרות שהיא בעצם הכרחית. לא ניתן לנהל בצורה פשוטה ונוחה תיק השקעות אלחא אם יש אפשרות לפעול בחשבון, והפיקוח על הבנקים מאשר זאת.

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

למעשה, עדיין אין אישור סופי אבל זה בדרך. הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת תיקונים להוראות בנושא "בנקאות בתקשורת" ו"השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים", שבעקבותיהם לקוחות יוכלו, מבלי להגיע לסניף, לתת ייפוי כח שיאפשר למנהלי תיקים לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות.

על פי ההצעה –

• לקוחות הבנקים יוכלו למנות בחשבונם מנהל תיקים, אנושי או ממוחשב (Robo Advising) באופן מקוון, מבלי שיזדקקו להגיע לסניף הבנק.
• לקוח יוכל למנות באופן מקוון מנהל תיקים מתוך המערכת הבנקאית או מחוצה לה, דוגמת בתי השקעות או חברות פינטק העוסקות ב – Robo Advising.
• מנהל התיקים יוכל לפעול בחשבון מקוון.
• ההקלות נותנות בסיס להתהוות פלטפורמה לקידום התחרות בשירותי ניהול תיקים, לטובת ציבור הלקוחות.

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובהמשך להקלות שנתן הפיקוח על הבנקים בתהליך פתיחת חשבון מקוון, התיקון מהווה צעד משמעותי נוסף בדרך לכך שהלקוחות יוכלו לבצע פעילות בנקאית מלאה מרחוק, ללא צורך בהגעה לסניף. התיקון מאפשר ללקוח למנות באופן מקוון מנהל תיקים, גם בחשבון שנפתח באופן מקוון. החתימה על הטפסים הרלבנטיים לצורך מתן ייפוי הכוח תעשה תוך קיום דו שיח חזותי בזמן אמת עם נציג הבנק, בדרך שתאפשר ללקוח לקבל את כל ההסברים שיידרשו על ידו בנושא.

התיקון יאפשר פתיחת הפעילות בבנקים גם לגורמים חוץ בנקאיים, ובכך יקדם את התחרות בשירותי ניהול תיקים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית לצורך שיפור השירות ללקוחות והגברת התחרות. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות בתחום ניהול תיקים, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות ללקוחות בצריכת השירותים הללו".

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

אופנהיימר מורידים המלצה על מניית אורמת (ORA) מ-Outperform ל-Perform ומעדכנים את המודל בהתאם לנתונים שפורסמו בדוח השנתי 10K שפורסם לאחרונה. "מניית ORA נסחרת בפרמיה על תמחורה ההיסטורי ועל תמחור שחקני הענף, כאשר הצפי לירידה בתזרים המזומנים, FCF ,לשנה הקרובה וחוסר הוודאות הנובע מרכישת חברת US Geothermal עלולים להעיק על מחיר מניית אורמת בתקופה הקרובה.

 "מניית ORA  נסחרת כעת במכפיל EV/EBITDA של 10.2 לתחזית לשנה הקרובה, פרמיה הן על תמחורה ההיסטורי (מכפיל של 9.5) והן על תמחור חברות הפועלות בתחומי הפקת חשמל עצמאית. אנו צופים ירידה בתזרים המזומנים הפנוי FCF  של אורמת בשנת 2018, עם עליה בשנה הבאה, ומאמינים כי תחזית צמיחה ארוכת הטווח והשגת יעדי הנהלת החברה ל-EBITDA  של 600 מיליון דולר בשנת 2022 הינה מגולמת כראוי במחיר הנוכחי של אורמת. אנו ממתינים לסגירת עסקת רכישת US Geothermal הצפויה ברבעון השני 2018 ורואים בה קטליזטור פוטנציאלי למניית ORA בהמשך השנה. נציין כי בינואר 2018 רכשה אורמת את US Geothermal לפי מכפיל EV/EBITDA של  11.1 לתוצאות 2017. אנו מעדכנים את תחזיותינו לשנים 2018 ו-2019, עם העלאת תחזית ההכנסות והורדת תחזיות הרווח למניה, וממתינים להתבהרות נוספת בנוגע לחטיבת המוצרים המתאפיינת בתנודתיות רבה, למימוש סינרגיות הרכישה האחרונה ולהאצה בקצב הצמיחה, ובשלב זה נוקטים בגישה שמרנית יותר כלפי מניית ORA, עם הורדת דירוג ל-Perform".

מה שמעניין מעבר להפחתת ההמלצה הוא האנליסטים מספרים לנו שהיתה תוספת מידע בדוח השנתי – 10K , קצת מפתיע מאחר שלרוב הדוח השנתי הוא בסה"כ חזרה על ההודעה לעיתונות שבה התפרסם הדוח השנתי. האם יש משהו ב-10K שמחדש ביחס לדוחות הקודמים? נבדוק בהקדם.

אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, מתקשה (כמו כולם) להבין לאן הולכת מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. טראמפ כזכור פתח במלחמה כאשר הטיל מכסים על הפלדה המיובאת מסין, אבל הסינים לא ישבו בשקט והעלו מכסים על שורה של מוצרים מיובאים מארה"ב. ההיקפים שלהם אמנן נמוכים משמעותית מההיקפים של היצוא לארה"ב  שסובל מעליית מכסים, ועדין יש מתיחות קשה בין המדינות, ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה.

גרינפלד מציין בסקירה מעודכנת כי  בשבוע שעבר נרשמה אסקלציה נוספת במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כאשר ארה"ב פרסמה את רשימת 1333 המוצרים שעליהם יוטל מכס במסגרת ההחלטה שהתקבלה ע"י טראמפ לפני שבועיים – "הסינים כמובן לא עמדו מנגד ופרסמו שגם הם מתכוונים להטיל מכס על מוצרים אמריקאים (בעיקר מוצרי חקלאות וכלי טיס) בהיקף של 50 מיליארד דולר", מפרט גריפלד, ומוסיף ף, "טראמפ הורה לבחון הטלת מכסים על מוצרים נוספים בהיקף של 100 מיליארד דולר. הסינים כמובן הגיבו שוב ואיימו שהם יגיבו לצעד כזה בצעדים משלהם בעוצמה שווה וכי הם מוכנים ללכת עד הסוף כדי להילחם במדיניות הפרוטקציוניזם של טראמפ.

"עד כמה צריך לקחת את האיומים ההדדיים האלו ברצינות? הבעיה המרכזית היא שבאמת קשה להעריך. מצד אחד, אין ספק שמדובר במהלכים שהם חלק מהמו"מ שמתנהל בימים אלו בין ארה"ב לסין בנוגע לתנאי הסחר ביניהן ולויכוח לגבי גניבת הקניין הרוחני של חברות אמריקאיות ע"י סין. במידה והמו"מ יסתיים בהצלחה, סביר להניח שכל הצעדים החדשים יבוטלו או ימוסמסו (בדיוק כמו שהמכס על הפלדה והאלומיניום מוסמס בסופו של דבר כמעט לחלוטין). מצד שני, ההסתברות של הצדדים להגיע להסכמות אינה מאוד גבוהה שכן לאמריקאים יהיה קשה להמשיך ללא שינוי מהותי במדיניות הקניין הרוחני מצידה של סין ולסינים יהיה קשה לוותר על אותן הטכנולוגיות שהיא שמה לעצמה לפתח במסגרת תוכנית העל לפיתוח הכלכלי – 'סין 2025'. לכן, אנו ממשיכים להעריך שמלחמת הסחר עדיין איתנו וגם אם בסופו של דבר לא ינקטו צעדים נוספים מצד שתי המדינות, הרעשים והאיומים ימשיכו ללוות את השווקים ויותירו את התנודתיות ברמה גבוהה. בשל כך ההמלצה לחשיפה גבוהה בארה"ב ולהתמקדות בענפים ו/או חברות עם חשיפה נמוכה לסחר העולמי נותרת בעינה.

"ארגז הכלים הסיני –  סך היבוא הסיני מארה"ב מסתכם אמנם בכ-140 מיליארד דולר, כך שסין לא תוכל להמשיך ולהרחיב את יריעת המוצרים עליהם מוטלים מכסים, אך הגמישות של הממשל הסיני גבוהה בהרבה מזו של הממשל האמריקאי. לכן, בניגוד לאירופאים שחסרים יתרון כלשהו במקרה של מלחמת סחר עולמית (ולכן יצטרכו לבחור את אחד הצדדים במידה וההתדרדרות תמשך), לסינים יש לא מעט כלים, בעיקר לא קונבנציונליים לפעול נגד ארה"ב. בין הכלים האלו הנה ארבעת הכלים שנראים לנו כיעילים ביותר לשימוש:

1)      פגיעה בפעילות של חברות אמריקאיות בסין – בתרחיש בו הסינים מעוניינים לפגוע בכלכלה האמריקאית, הם יכולים לחסום לחברות אמריקאיות את הגישה לשוק הסיני, אם על ידי תמריצים (קנו וואווי במקום אפל וקבלו סבסוד), מגבלות טכנולוגיות (חסימת גישה לפייסבוק/גוגל/אמזון וכו') או פשוט איסורים על שת"פ של חברות סיניות עם חברות אמריקאיות. מכיוון שהסינים מעוניינים לפתוח את סין לעולם ככל שאפשר בשנים הבאות הם לא רוצים ללכת לכיוון הזה אבל אם לא תהיה ברירה זו בהחלט אפשרות ואחת שקל ליישם באופן יחסי.

2)      פיחות במטבע – מכיוון ששער החליפין של היואן עדיין מנוהל, גם אם פחות מבעבר, הסינים יכולים לקזז חלק מההשפעה של מכסי המגן האמריקאים על ידי פיחות של היואן. מכיוון שהיואן גם תוסף מול הדולר בכמעט 10% מאז תחילת 2017, יש לסינים לא מעט מקום לאפשר פיחות במטבע. אמנם, הטראומה של 2016-2015 עדיין מורגשת בסין והחשש מאובדן אמון במטבע הוא מהותי במשק שיש בו מגבלות על תנועות הון, אבל אם לא תהיה ברירה אז בהחלט מדובר על צעד שהסינים יכולים לנקוט בו.

3)      מכירת אג"ח אמריקאיות – נשק יום הדין של סין. סין היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח ממשלת ארה"ב ועצירת רכישות או מכירה של אג"ח אמריקאיות משנה לחלוטין את כללי המשחק. צעד כזה עלול להוביל לעליית תשואות חדה בארה"ב ולהקשות באופן ניכר על הפעילות הכלכלית. עם זאת, מדובר בנשק יום הדין שכן לסין יש הרבה מה להפסיד בתרחיש כזה. מכירת יתרות המט"ח שלהם שמוחזקות באג"ח אמריקאיות עשויה לצאת משליטה וסין עלולה לאבד את היכולת שלה לנהל את תנועות ההון שלה. תרחיש כזה מבחינת סין הוא תרחיש בלהות שעשוי להוביל למשבר פיננסי עמוק ולאבדן אמון ביואן הסיני.

4)      אמברגו מתכות נדירות – סין מייצרת כיום כ-92% מהמתכות הנדירות (דיספרוסיום, נאודמיום ועוד) בהן משתמשים לייצור מוצרים טכנולוגיים שונים, החל מטלפונים חכמים, עבור בשבבים למחשבים וכלה במוצרים ביטחוניים רבים. עצירת הייצור של מתכות אלו תוביל באופן מיידי לזעזוע בתהליכי הייצור של מוצרים רבים ומכיוון שמדובר על מתכות שעלות ההפקה שלהן גבוהה, גם לזינוק במחירים. מדובר על צעד קיצוני שכן סין היא, כאמור, האחראית הכמעט בלעדית בעולם על לייצור מתכות אלו אבל אם זה מה שיעצור את טראמפ מלצייץ אז כל המהלכים כשרים".

בשורה התחתונה גרינפלד צופה שהמלחמה תימשך והוא אינו יכול לזהות מה יעצור אותה ועד כמה חמורה היא תהיה.  השווקים בינתיים רגישים מאוד למהלכים האלו כשבסוף השבוע נרשמו ירידות חדות בבורסה האמריקאית.

במקביל פורסם דוח התעסוקה בארה"ב. הדוח היה די פושר. גרינפלד מדגיש כי – "דו"ח התעסוקה של חודש מרץ לא קיבל את תשומת הלב שדו"חות תעסוקה בד"כ מקבלים אך לא בטוח אם זה בגלל כל הדיבורים על מלחמת סחר או בגלל שאין בו שום דבר מעניין". לטענתו – "אמנם, תוספת המשרות במרץ היתה נמוכה באופן משמעותי מהצפי (103 אלף משרות לעומת צפי ל-185 אלף) אך לאחר שבחודש פברואר נרשמה תוספת של 326 אלף משרות הצפי היה פשוט לא ריאלי. בסופו של דבר קצב תוספת המשרות החודשית הממוצעת במהלך הרבעון הראשון של 2018 עמד על 201 אלף שזה בהחלט קצב מצוין בהתחשב בכך שהמשק האמריקאי קרוב (כנראה) לתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה נותר, זה החודש השישי ברציפות ברמה של 4.1% וקצב הגידול השנתי בשכר עלה בעשירית נ"א ל-2.7%. נתון זה בהחלט מחזק את ידי הפד להמשיך ולהעלות את הריבית על אף תוספת המשרות הנמוכה".

רוני בירון מנהל מחקר משותף ואנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז'מפרסם עדכון על מניית בזק. להערכת בירון החלושה בתוצאות הסגמנטים העיקריים שיתמך מעבר לשנת 2018.  

"אנחנו מעדכנים את המודל בעקבות תחזית החברה ל- 2018. הסיפור המרכזי סביב תוצאות הרבעון הרביעי היה טמון בתחזית החברה ל- 2018 אשר הצליחה להפתיע אותנו לרעה עם שחיקה צפויה של כ- 455 מיליון ש״ח ב- EBITDA וכ- 600 מיליון ש״ח בתזרים החופשי. מדברי החברה עולה כי רוב השחיקה נובעת מפעילות יס וחלק נוסף מבזק בינלאומי. אנו  מורידים את תחזית הרווח הנקי שלנו ב- 8% ל- 1.05 מיליארד ש״ח ואת תחזית התזרים החופשי ב-  17% ל- 1.53 מיליארד ש״ח (במונחי IFRS-15) עם השפעה על השנים העוקבות. מחיר היעד שלנו מתעדכן ל- 5.0 שקל מ- 5.7 שקל.

"האם 2018 שנת התחתית? בעוד פער הציפיות לגבי 2018 אמור להיסגר, השאלה המרכזית היא מתי תיבלם השחיקה ברווח. בשיחת הועידה התייחסה החברה לממשק עתידי בין יס לבזק בינלאומי אשר להערכתה צפוי להניב חסכון שנתי של כ- 100 מיליון ש״ח (באופן הדרגתי מ- 2019), ובמסגרתו תשיק החברה חבילות דאבל וטריפל בחודשים הקרובים. כמו כן, הצביעה החברה על התקדמות מול משרד התקשורת בסוגיית פרישת הסיבים עם צפי לפתרון תוך מספר חודשים. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי שנת 2018 אינה מייצגת את תחתית הרווח של החברה לאור מספר גורמים:

א) עדכון המחירים המשמעותי ביס צפוי לבוא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד ב- 2018 ועדכונים נוספים אפשריים לאור התחרות החריפה בתחום הטלוויזיה.

ב) אנו מעריכים כי השחיקה המבנית בתחום הטלפוניה הביתית והמעבר לפלטפורמות וטריפלים מתחרים ימשך מעבר ל- 2018.

ג) פריסת הסיבים של סלקום ופרטנר צפויה לפגוע בצמיחת הקווים הסיטונאיים של בזק ולצמצם את הפער התשתיתי בתחום.

"הירידה במחיר המניה והשינויים הצפויים הנהלה והדירקטוריון משפרים את יחס הסיכון/סיכוי אבל עוד בהירות נדרשת. להערכתנו, מינוי אפשרי של שלמה רודב לתפקיד היו״ר לצד שינויים פרסונליים אחרים בדירקטוריון וההנהלה עשויים לתרום לביצועי החברה. כמו כן, אנו מעריכים כי מחיר המניה הנוכחי מגלם חלק ניכר מהאתגרים העומדים בפני החברה. יחד עם זאת, לאור התהליכים המשמעותיים בתחום, אנו מעוניינים להמתין לאינדיקציות ברורות יותר לגבי הרווח המייצג של החברה של החברה ונותרים במשקל שוק".

התאחדות בוני הארץ וההסתדרות עובדי הבניין והעץ חתמו על תוספת להסכם הקיבוצי שתגדיל את ההפרשות לפנסיה של עובדי ענף הבנייה בישראל. על פי ההסכם, שיכנס לתוקפו בחודש אפריל, תגדל הפנסיה בענף הבנייה והתשתיות וכן עובדי השיפוצים ב-1.2%. זאת על ידי הגדלת ההפרשה לפנסיה שיפריש המעסיק בענף מ-6.5% ל-7.1% מהשכר, והגדלת חלקו של העובד מ-6% ל-6.6% משכרו. מדובר על שינוי משמעותי, כשלמעשה מדובר בתוספת הפרשה של 1.2% מהשכר אך מדובר בגידול של 10% בהפרשה האבסולוטית. המטרה כמובן היא לגרום לכך שהכספים בפנסיה יספיקו לחוסכים.

במקביל, הוסכם בין הצדדים כי קיצור שבוע העבודה במשק אשר בגינו הוצא צו הרחבה, ואשר צפוי להיכנס לתוקפו בתחילת אפריל, לא יחול על ענף הבניין. זאת, לאור העובדה שכבר בהסכם שנתחם בין ההתאחדות וההסתדרות בשנת 2015 הוחלט כי שבוע עבודה בענף יקוצר כבר אז ל-42 שעות – כלומר, בדיוק לאורך שבוע העבודה שנקבע עתה לגבי המשק כולו.

הצדדים פנו אל שר העבודה והרווחה, כדי שייתן צו הרחבה להסכם ובכך ייתן לו תוקף של הסכם קיבוצי אשר יחייב את כל המעסיקים והעובדים בענף הבנייה.

אורי רובין יו"ר ועדת העבודה, התאחדות בוני הארץ מסר: "אנו שמחים על ההגעה להסכם החדש ובזאת שוב אנו מביעים את הערכתנו לעובדים בענף ואת חשיבותם בעינינו לשגשוגו. הענף שלנו הוא מענפי המשק המתגמלים ביותר במשק וימשיך להיות כזה. בהזדמנות זו, אנו קוראים לכל אזרח ישראלי שמחפש הזדמנות לעבוד בתחום מתגמל, שבו אופק התפתחות מקצועי יוצא מהכלל ופנסיה מועדפת , להצטרף לענף הבנייה".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל מסר: "זהו עוד צעד ענק ורציני לשיפור שכר העובדים, והגדלה נוספת בהפרשות לפנסיה של העובדים והמעסיקים", מויאל הזכיר כי זהו צעד נוסף לאחר שבא בעקבות חתימת הסכמי עבודה עם התאחדות בוני הארץ אשר שודרגו מספר פעמים והסכם נוסף בתחום זה, הנוגע לתנאי העסקת המנופאים שעליו חתמו ההתאחדות וההסתדרות החדשה אשתקד.

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון מפרסם התייחסות לדוחות הרבעוניים של פרטנר.

פרטנר דיווחה על מכירות מעל הצפי שלנו, אך ה- Ebitda והרווח הנקי היו מתחת לתחזית, בשל הוצאות בסלולר והוצאות מימון גבוהות.

סלולר. פרטנר הציגה יציבות במספר המנויים, וגידול של 14 אלף במנויי פוסט פייד. סלקום הוסיפה 12 אלף מנויים ופלאפון גדלה ב-50 אלף מנויים ברבעון. מנגד, ה-ARPU של פרטנר ירד ב-3.9% מול הרבעון המקביל, וזאת בהשוואה לירידה של 6.5% בפלאפון וירידה של 9.8% בסלקום.

מכירות הציוד בסלולר היו גבוהות מהצפי, בשל השקת האייפון החדש ברבעון. מנגד, הרווחיות הנמוכה של הטלפונים של אפל הובילה לשחיקה ברווחיות של מכירות הציוד, בהשוואה לרבעון האחרון. בסך הכל, אנו רואים כי החברה מצליחה לשקם את מכירות הציוד, כאשר ברבעון הרביעי הם כבר משתווים למכירות של סלקום – לאחר שברבעון המקביל הם היו נמוכים בכמעט 40 מ' ש"ח.

במגזר הקווי החברה הציגה צמיחה של 1% בהכנסות, לאחר 11 רבעונים של ירידה, וזאת בשל התחלת הפעילות של פרטנר TV וכן הצעת חבילת הטריפל שלה. החברה דיווחה על 64 אלף מנויי טלוויזיה נכון להיום, הישג חזק, אם כי נראה כי קצב הגיוס התמתן בחודשיים האחרונים. ב-2018, פעילות הטלוויזיה תכביד על תוצאות החברה, בשל הוצאות התפעול וההשקעות הנדרשות. נראה כי החברה תוכל להגיע לאיזון תפעולי יחסית מהר, בהתחשב בקצב הגיוס היפה שהיא מציגה. עם זאת, השאלה היא איך החברה עומדת ביעדים שלה מבחינת הוצאות. פרטנר הכריזה על אסטרטגיה של מוצר טלוויזיה עם הוצאות יחסית רזות בהשוואה לסלקום TV, אך ייתכן כי עוצמת התחרות אלצה אותה להגדיל את רמת ההוצאות.

הוצאות. סך ההוצאות ברבעון, ללא פחת והפחתות וללא עלות המכר של הציוד, נותרו ללא שינוי של ממש ברבעון, וזאת לאחר שיפור ברבעונים הקודמים. הדבר נובע מהוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה, שקוזזו על ידי התייעלות.

ה-EBITDA המנוטרלת ירדה ב-20% מול הרבעון המקביל, כאשר ה-EBITDA של מגזר הסלולר נותרה ללא שינוי, עקב שיפור חזק ברווחים ממכירות ציוד שקוזזו על ידי ירידה ברווחי פעילות הסלולר – בשל ירידת ה-ARPU. לפיכך, הירידה ב-EBITDA לרבעון נבעה משחיקת הרווחים של הפעילות הקווית, שכצפוי נבעה מגידול חד בהוצאות – עקב השקת פעילות הטלוויזיה.

מתחילת השנה, המניות של פרטנר וסלקום נפלו בכ-30%, כאשר השוק חושש מכניסת אקספון ולא רואה בעתיד הנראה לעין שיפור בסלולר. לדעתנו, מדובר במחירים אטרקטיביים, אך אופק השקעה הינו ארוך במיוחד.

בית ההשקעות אופנהיימר ממליץ על מניית ורינט. בסקירה מעודכנת על המניה בהמשך לפרסום דוחות רבעון רביעי 2017, שומרים האנליסטים על המלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$

 "חברת ורינט (VRNT) פרסמה תוצאות מעל הקונצנזוס בהכנסות וברווחיות, עם צמיחה שנתית של 8% בהכנסות, והעלתה פעם נוספת את תחזיותיה לשנת 2018", כותבים האנליסטים, "במהלך הרבעון זכתה החברה בחמש עסקאות גדולות (בהיקפים בין 5 ל-15 מיליון דולר), כאשר הנהלת החברה צופה המשך מומנטום בסגירת עסקאות חדשות במהלך השנה הקרובה. בתחזית לשנת 2018, צופה הנהלת ורינט צמיחה חד-ספרתית בינונית (כ-6% להערכתנו) בחטיבה הארגונית וצמיחה של כ-10% בחטיבה הביטחונית, במקביל לשיפור בשיעור הרווח התפעולי של 100 נ"ב. אנו מעודדים משיפור בעסקיה של ורינט ומשמרים את המלצתנו Outperform עם מחיר יעד של 49$.

 "ברבעון הרביעי 2018 (שהסתיים בינואר 2018) הציגה ורינט הכנסות של 323 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8% מעל הצפי של 314 מיליון דולר, עם רווח נקי של 1.05$ למניה, מעל הצפי של 1.00$ למניה. החטיבה הארגוניתCustomer Engagement הציגה הכנסות של 212 מיליון דולר, צמיחה של 11%, ואילו החטיבה הביטחונית Cyber Intelligence רשמה הכנסות של 110 מיליון דולר, צמיחה של 1% מהרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, פעילות החברה באזורי אמריקה הניבה הכנסות של 168 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 1%), הכנסות מ-EMEA הסתכמו ב-102 מיליון דולר (צמיחה של 11%) והכנסות מאזורי אסיה פסיפיק עמדו על 53 מיליון דולר, צמיחה של 26%.

" הרווח הגולמי עלה לרמה של 68.7%, ואילו שיעור הרווח התפעולי השתפר ל-25.4%. חברת ורינט הציגה EBITDA של 90 מיליון דולר, שיעור של 27.8% מהכנסות, ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 80 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 378 מיליון דולר כנגד חוב של 795 מיליון דולר, חוב נטו של 417 מיליון דולר. בתמהיל הכנסות של החטיבה הארגונית מהוות הכנסות חוזרות נתח של כ-60%, כשליש מהן בגין פעילות הענן שרשמה צמיחה שנתית של 25%.

 "הנהלת ורינט העלתה פעם שניה ברציפות את תחזיותיה לשנה הקרובה (המסתיימת בינואר 2019), בה צופה כעת הכנסות של 1.23 מיליארד דולר עם רווח נקי של 3.09$ למניה, לעומת התחזית הקודמת להכנסות של 1.225 מיליארד דולר ורווח נקי של 3.03$ למניה. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות בטווח של 280-285 מיליון דולר. בהתאם לתחזית החברה, אנו מעלים את תחזיותינו וצופים בשנת 2018 (המסתיימת בינואר 2019) הכנסות של 1.23 מיליארד דולר עם רווח של 3.09$ למניה, ואילו בשנת 2019 (המסתיימת בינואר 2020) – הכנסות של 1.31 מיליארד דולר עם רווח של 3.40$ למניה.

 "אנו מעודדים מההתקדמות בעסקיה של ורינט ומההאצה בקצב הצמיחה בעקבות ההשקעות שביצעה בעבר. בתחילת מאי 2018 צפויה החברה לערוך יום אנליסטים וכנס מפיצים, בהם תעדכן על האסטרטגיה העסקית, אירועים שעשויים להוות קטליזטורים עבור מניית החברה. אנו מציינים כי מנייתVRNT  נסחרת עדיין בתמחור אטרקטיבי, מכפילי רווח של 12 ו-11 לתחזיות 2018 ו-2019, ובכך משמרים את המלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$, מחיר יעד המתבסס על מכפיל 14.4 לתחזית רווח ל-2019, דיסקאונט לתמחור המתחרים".

ההכנסות גולף ב-2017 הסתכמו בכ- 876 מיליון שקל, גידול של 5.1% לעומת אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו המכירות ב-242.3 מיליון שקל –  עלייה של 4.7% לעומת רבעון אחרון ב-2016.

אפי רוזנהויז יו"ר הדירקטוריון ורביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2017 כולה, כפי שבאו לידי ביטוי בגידול בשורת המכירות, מהתייצבות הרווחיות הגולמית וגידול ברווח התפעולי תוך שיפור משמעותי בשיעורו. אנו מציגים בשנת 2017  צמיחה בפדיון הממוצע למ"ר הן בתחום הבית והן בתחום האופנה, זאת גם בחנויות זהות וגם בסך שטח חנויות כל תחום.

"תוצאות אלו הושגו בעיקר הודות לדבקות ביישום תוכניות העבודה של החברה, לרבות סגירת פעילויות הפסדיות, ייעול שרשרת האספקה ותנאי הסחר וחיזוק המותגים.  זאת חרף העלייה בשכר המינימום ותנאי השוק המאתגרים, בעיקר במחצית השניה של השנה. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2017 גדל ב-2.3% לכ-59.8% הודות לירידת שערי המט"ח ושיפור תנאי הסחר שקוזזו חלקית מגידול בשיעור ההנחות ללקוחות. החברה השיגה תזרים מפעילות שוטפת שהסתכם בכ- 92 מ' ש"ח. 

"אנו מייחסים חשיבות הולכת וגדלה לתחום המסחר המקוון והשקנו בשנה החולפת גם את אתר גולף אנד קו באמצעות פלטפורמת עדיקה. שלוש שנים לאחר רכישתה האסטרטגית של עדיקה– הונפקה עדיקה בהצלחה לפי שווי חברה של 168 מיליון ש"ח. כבעלת המניות הגדולה ובעלת השליטה אנו מאמינים כי עדיקה תמשיך להוביל את תחום האונליין בישראל.

 "רשת העודפים "ספרינט" אשר עד לפברואר 2018 הופעלה ע"י מפעיל, הועברה לניהולה של החברה, ואנו מעריכים כי יישום תוכניותנו לגביה יבוא לידי ביטוי חלק כבר בשנת 2018. הפעולות שאנו מבצעים היום יהוו תשתית להמשך פעילותה וצמיחתה של הקבוצה בשנים הבאות וישפרו את יכולת התמודדותה בשוק תחרותי ודינמי".

תמצית נתוני הרבעון הרביעי לשנת 2017:

• מכירות הקבוצה ברבעון הסתכמו בכ- 241.7 מיליון ש"ח, לעומת כ-231.4 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 4.4%. העלייה במכירות הרבעון נבעה בעיקר מגידול בהכנסות עדיקה בסך 8 מיליון ש"ח וגידול נטו בהכנסות שאר הרשתות בסך של כ- 1 מיליון ש"ח.

מכירות אופנת ההלבשה הסתכמו בכ-105 מיליון ש"ח לעומת כ-106.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, הירידה נבעה בעיקר מסגירת הרשתות ההפסדיות בלו בירד, נעלי מקס מורטי מיס ספרידג'ס ודורותי פרקינס, וקוזזה בחלקה מגידול במכירות עדיקה.

מכירות אופנת הבית הסתכמו ברבעון בכ-136.7 מיליון ש"ח לעומת כ-125.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות נבע מעליה במכירות מותגי גולף און ליין.

• הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-145.8 מיליון ש"ח (המהווה כ-60.3% מההכנסות), לעומת כ-139.0 מיליון ש"ח (המהווה כ-60.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בסכום הרווח הגולמי בהיקף של 4.9% נבעה בעיקר מירידה בשער החליפין של הדולר אשר קוזזה בחלקה מגידול בשיעור ההנחות שניתנו ללקוחות.

• הרווח התפעולי השוטף ברבעון הסתכם בכ- 20.2 מיליון ש"ח לעומת כ-14 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי בסך של 44% נובע בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי.

• הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 18 מיליון ש"ח (המהווה כ- 7.5% מההכנסות), לעומת כ- 7.9 מיליון ש"ח (המהווה כ- 3.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 128%.

• הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-13.5 מיליון ש"ח (המהווה 5.6% מההכנסות) לעומת כ- 2.4 מיליון ש"ח (המהווה כ- 1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

• ההון העצמי ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם בכ- 255 מיליון ש"ח לעומת 211 ש"ח ליום 31 בדצמבר 2016. הגידול נטו בהון בתקופת הדוח נובע בעיקר מהקצאת מניות פרטית שתמורתה הסתכמה בסך של כ-38 מיליוני ש"ח ומהרווח לשנה.

לגבי תחום האופנה:

• הפדיון הממוצע למ"ר בשנת 2017 הסתכם בכ- 1,141 ש"ח – מהווה צמיחה של 4.6%.
• הפדיון למ"ר ממוצע בחנויות זהות בשנת 2017 הסתכם בכ- 1,125 ש"ח – מהווה צמיחה של 2.9%

לגבי תחום הבית:

• הפדיון הממוצע למ"ר בשנת 2017 הסתכם בכ- 1,123 ש"ח – מהווה צמיחה של 2.9%
• הפדיון למ"ר ממוצע בחנויות זהות בשנת 2017 הסתכם בכ- 1,229 ש"ח – מהווה צמיחה של 5.3%

תמצית נתוני שנת 2017:

אודות קבוצת גולף

פעילות החברה מתמקדת בעיצוב, קניינות, שיווק ומכירה קמעונאית בישראל של מוצרי אופנת ביגוד ואופנת בית. לחברה 318 חנויות הפזורות בכל רחבי הארץ בשני תחומי פעילות:

1. תחום אופנת הלבשה – החברה עוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי הלבשה עליונה ותחתונה, מוצרי הנעלה ומוצרי אופנה משלימים לנשים וגברים, באמצעות רשתות חנויות אותן היא מפעילה. מגזר זה כולל את המותגים: גולף, פולגת, אינטימה, ספרינט, טופ שופ ועדיקה.

2. אופנת בית – החברה עוסקת במכירה קמעונאית של מגוון מוצרים, הכוללים בעיקר מוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט, כלי אמבט ומוצרים אחרים לבית, בגדי ילדים ,וכן מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה. במסגרת תחום זה נמכרת גם הלבשת ילדים ותינוקות. מגזר אופנת הבית כולל את רשתות גולף אנד קו, גולף קידס אנד בייבי וכיתן