יוניטרוניקס בשליטת פימי עולה מדרגה בתוצאות – החברה מדווחת על גידול של 24% בהכנסות ל- 185 מיליון שקל, ומעבר לרווח (צנוע), לעומת הפסד בשנת 2016.

החברה מדווחת על זינוק של כ- 75% ברווח הגולמי ומעבר לרווח תפעולי של 8.9 מיליון שקל. כמו כן מוסרת החברה כי  מתחילת שנת 2017 ועד מועד פרסום הדוח חתמה החברה על חוזים להתקנת חניות רובוטיות בהיקף מצטבר של כ- 88 מיליון שקל. צבר ההזמנות של תחום פתרונות אוטומטיים עומד על כ-138 מיליון שקל

חברת יוניטרוניקס, היא מובילה בשוק מוצרי האוטומציה, המחסנים האוטומטיים והחניונים הרובוטיים האוטונומיים. על רקע התוצאות אמר חיים שני, מייסד ומנכ"ל יוניטרוניקס: "אנו גאים לדווח על צמיחה ושיפור ניכר ברווחיות בשני מגזרי הפעילות של החברה. בתחום המוצרים, מציגה יוניטרוניקס צמיחה מרשימה של כ-10 מיליון שקל ושיפור בתוצאות הודות לפעילות השיווקית שבצענו במספר שווקי יעד מרכזיים ולהשקת מוצרים חדשים שפותחו על ידנו".

"בתחום הפתרונות האוטומטיים, הצגנו זינוק של כ- 75% במכירות ביחס לשנה הקודמת ואנו מתחילים לראות את פירות העבודה שהושקעה במשך שנים, כאשר התוצאות ניכרות בשיפור המתמשך בשורת ההכנסות ובשורת הרווחיות תוצאה של גידול עקבי במספר והיקף הפרויקטים בביצוע".

"עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות שישה חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה המכילים ביחד כ- 1,400 מקומות חניה ועוד שבעה חניונים נמצאים  בשלבי התקנה שונים. החניונים מתבססים על הטכנולוגיה הרובוטית החדשה של חניונים רובוטיים (דור 3) של יוניטרוניקס אשר זוכה לעניין רב בקרב יזמים ומפעילי חניונים בארה"ב ותאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שהם יוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו".

ההכנסות של יוניטרוניקס בשנת 2017 הסתכמו לכ- 185 מיליון שקל לעומת הכנסות בסך של כ- 149 מיליון שקל שנרשמו בשנת 2016, גידול של כ-24%. הגידול בשנת 2017 בא לידי ביטוי בכל מגזרי הפעילות של החברה.

בתחום המוצרים נרשמו הכנסות בשנת 2017 בסך של כ- 123.1 מיליון שקל, גידול של כ-8.5% לעומת 113.5 מיליון שקל בשנת 2016. בתחום הפתרונות האוטומטיים נרשמו בשנת 2017 הכנסות בסך של כ-61.4 מיליון שקל, גידול של כ-75% לעומת הכנסות של כ-35.1 מיליון שקל בשנת 2016.

הרווח הגולמי המאוחד בשנת 2017 הסתכם לכ-55.4 מיליון שקל, כ-30% מההכנסות בהשוואה לכ-31.9 מיליון שקל, כ- 21% מההכנסות בשנת 2016. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נובע משני תחומי פעילות החברה. בתחום הפתרונות האוטומטים השיפור נובע בעיקר מגידול בהכנסות ומקיטון בהוצאות בשל התייעלות בתהליך הייצור. בתחום המוצרים השיפור נובע מגידול בהכנסות, למרות היחלשות המטבעות בשווקי היצוא של החברה, ומקיטון בעלויות הייצור והתפעול.

הרווח התפעולי בשנת 2017 הסתכם לכ-8.9 מיליון שקל  לעומת הפסד של כ-11.7 מיליון שקל  שנרשם בשנת 2016. השיפור ברווח התפעולי נובע משני תחומי פעילות החברה הודות לגידול בהכנסות ושיפור הרווחיות הגולמית.

הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם לכ-1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל שנרשם בשנת 2016.

ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017, הון המיוחס לבעלי המניות של החברה, מסתכם לכ- 94.3 מיליון שקל, ומהווה כ-40% מסך המאזן.

קרן פימי מחזיקה בכ- 50% מהון המניות של יוניטרוניקס, וחיים שני מחזיק בכ- 22% מהון המניות.

סלקום פרסמה תוצאות כספיות לרבעון האחרון של 2017 ולשנת 2017 כולה. התוצאות ברבעון כפצפוי היו חלשות, אך סלקום ממשיכה לצמוח בשוק הטלוויזיה.

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום: "מאז השקתה, מובילה סלקום tv את שוק הטלוויזיה החדשה בישראל ומדווחת, נכון להיום על 183,000 בתי אב שבחרו בחוויית הטלוויזיה הטובה בישראל. במקביל  אנו  בעיצומה של תנופה בשוק תשתיות האינטרנט עם הנגשת שירות הסיבים האופטיים  "סופר פייבר" ללקוחותינו, וביסוס מעמדנו כשחקן דומיננטי גם בשוק זה".

עיקרי התוצאות לשנת 2017 (בהשוואה לשנת 2016):

עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של 2017 (בהשוואה לרבעון הרביעי של 2016):

בהתייחס לתוצאות שנת 2017 ולרבעון הרביעי של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום:

"התחרות הגבוהה בשוק הסלולר בשנת 2017 המשיכה לתת אותותיה על תוצאות המגזר הנייד. לצד התחרות, האצנו את פעילותינו כקבוצת תקשורת, המציעה ללקוחות סל פתרונות רחב ומלא, מותאם  לעידן התקשורת העכשווי. חרף התחרות הנמשכת סיימנו את שנת 2017 עם גידול של כ-29,400 לקוחות פוסט פייד במגזר הנייד.

בשנת 2017 הוכחנו שוב כי סלקום tv היא החלופה המוצלחת והכדאית ביותר בשוק שידורי הטלוויזיה בישראל.

הוספנו לעולם התוכן העשיר, את התכנים הכי מדוברים והכי מבוקשים, מבית ספק התוכן היוקרתי HBO, עשרה ערוצים חדשים ובכללם ערוצי ילדים מבוקשים, ערוץ וספריית דוקו איכותיים, סדרות וסרטים שוברי קופות והכל ללא שינוי המחיר.

היום ברור לכולם, שאנו מציעים היצע תוכן רחב לצד מחיר משתלם עם חוויה טכנולוגית מתקדמת ביותר, אפשרות צפייה בכל התוכן, בכל המכשירים ובכל הפלטפורמות: טלוויזיות חכמות ללא ממיר,IOS, ו-Android כמו גם שירות מובנה של הקלטות לכל הערוצים שבוע לאחור.

הצרכן הישראלי יודע מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא צריך ושילוב מנצח זה, בין תוכן עשיר ואיכותי, יחד עם טכנולוגיה וחווית שימוש מתקדמת ביותר, והכל באריזת מחיר משתלמת ואטרקטיבית הוא שהוביל אותנו למגמת צמיחה מהירה לאורך כל השנה עם 183,000 בתי אב המנויים על השירות, נכון להיום.

הרבעון הרביעי השנה, מהווה רבעון שיא להצטרפות הלקוחות לשירות ה"קוואטרו" שלנו, שירות המשלב את שירות הטלוויזיה סלקום tv יחד עם שירותי האינטרנט, הטלפוניה הביתית והסלולר. תוך פרק זמן קצר הפכה חבילת ה"קוואטרו" למוצר מבוקש בקרב לקוחותינו המעניק ללקוח הצעת ערך כדאית ומשתלמת המחזקת את נאמנותו לשירותי הקבוצה.

אנו פועלים במרץ בשוק תשתיות האינטרנט, כדי להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים עד בית הלקוח במטרה לספק ללקוחותינו שירות אינטרנט מהיר ואיכותי. השקנו את שירות ה"סופר פייבר" המאפשר לספק ללקוח מהירות גלישה של עד 1 ג'יגה וזאת כרכיב בתוך חבילות הקוואטרו שלנו. אנו נערכים להמשך פריסת תשתיות נייחות תוך שימוש במספר חלופות בו זמנית- פריסה עצמאית של סיבים בשכונות מגורים, ניהול מו"מ לשיתוף פעולה בפריסה עם חברת פרטנר ובחינת השקעה במיזם הסיבים IBC. זאת, במטרה להתבסס כשחקן דומיננטי בשוק התשתיות הנייחות ולצמצם הוצאות.

לצד מנועי צמיחה אלו, אנו ממשיכים בתנופה גם בתחום ה-IoT והערים החכמות, תחום בו זכינו לאחרונה במספר מכרזים משמעותיים.

גם בשנת 2017 המשכנו בצעדי התייעלות במסגרתם נקטנו בפעולות רבות ומגוונות לצמצום ההוצאות ושיפור המצוינות התפעולית בעולמות הנייד והנייח, תוך שיפור תהליכים לניהול עולמות אלו, לצד שיפור בעולמות השירות והמכירה.

ברצוני להודות לעובדים והמנהלים על העשיה ללא לאות להצלחת החברה ולבעלי המניות של החברה על אמונם בחברה."

שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר:

"שנת 2017 התאפיינה בצמיחה מואצת במגזר הנייח והמשך התחרות בתחום הסלולר שבאה לידי ביטוי בשחיקה בהכנסות משירותים לעומת שנה קודמת.

הכנסות המגזר הנייד ירדו ב-10.0% לעומת שנה קודמת והושפעו בעיקר מסיווג התמורה מהסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף באפריל 2017 בין הכנסות המגזר הנייד, הכנסות המגזר הנייח והקטנת הוצאות, לעומת סיווג להכנסות המגזר הנייד בשנת 2016 ומהתחרות המוגברת בשוק הסלולר. עם זאת,  בנטרול השפעות הסיווג כאמור לעיל, בהשוואה לשנים קודמות חווינו ירידה ברמת השחיקה בהכנסות.

במגזר הנייח רשמנו צמיחה של 8.9% בהכנסות משירותים בהשוואה לשנה שעברה שנבעה בעיקר מהמשך גיוס לקוחות לסלקום tv ולשירותי האינטרנט בעיקר באמצעות הצעות הטריפל והקוואטרו שלנו, וכתוצאה מסווג חלק מהכנסות הסכם השיתוף למגזר הנייח, כאמור לעיל. סיימנו את שנת 2017 עם גידול של 53% במצבת מנויי ה-TV, והגענו לרווחיות בפעילות הטלוויזיה עם תרומה חיובית ל-EBITDA.

תזרים המזומנים הפנוי בשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח, ירידה של 21.9% בהשוואה לשנת 2016. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי נבע בעיקר מגידול בהיקף ההשקעות במגזר הנייח כתוצאה מגידול בפעילות בתחום הטלוויזיה והצמיחה בכמות הלקוחות וגידול בהשקעה בתשתית קווית.

דירקטוריון החברה החליט לא לחלק דיבידנד בגין הרבעון הרביעי של שנת 2017, לאור המשך התחרות הגבוהה בשוק והשפעתה השלילית על התוצאות התפעוליות של החברה ועל מנת להמשיך ולחזק את מאזן החברה. הדירקטוריון יחזור ויבחן את החלטתו בהתאם להתפתחות תנאי השוק ובהתחשב בצרכי החברה."

 

נתניה, 26 במרס 2018 – סלקום ישראל בע"מ ("סלקום" או "החברה") (סימול:NYSE: CEL  סלקםTASE: ) הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017.

 

סלקום דווחה, כי הכנסותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו לסך של 975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר) ו-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהתאמה; ה-EBITDA לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם לסך של 189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר), המהווה 19.4% מסך ההכנסות, ולשנת 2017 כולה הסתכם לסך של 853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) המהווה 22.0% מסך ההכנסות; הרווח הנקי לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) ו-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר), בהתאמה. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ל-0.08 ש"ח (0.02 דולר) ו-1.11 ש"ח (0.32 דולר), בהתאמה.

להלן עיקרי התוצאות הכספיות המאוחדות:

  מיליוני ש"ח כ-% מההכנסות %  השינוי מיליוני דולר

(תרגום נוחות)

  2017 2016 2017 2016 2017 2016
הכנסות משירותים 2,919 3,033 75.4% 75.3% (3.8)% 842 875
הכנסות מציוד 952 994 24.6% 24.7% (4.2)% 275 286
סה"כ הכנסות 3,871 4,027 100.0% 100.0% (3.9)% 1,117 1,161
עלות ההכנסות משירותים (2,035) (2,028) (52.5)% %(50.4) 0.3% (587) (585)
עלות ההכנסות מציוד (645) (674) (16.7)% %(16.7) (4.3)% (186) (194)
סה"כ עלות ההכנסות (2,680) (2,702) (69.2)% (67.1)% (0.8)% (773) (779)
רווח גולמי 1,191 1,325 30.8% 32.9% (10.1)% 344 382
הוצאות מכירה ושיווק (479) (574) (12.4)% (14.3)% (16.6)% (138) (166)
הוצאות הנהלה וכלליות (426) (420) (11.0)% (10.4)% 1.4% (123) (121)
הכנסות (הוצאות) אחרות, נטו 11 (21) 0.2% (0.5)% (152.4)% 3 (6)
רווח תפעולי 297 310 7.6% 7.7% (4.2)% 86 89
הוצאות מימון, נטו (144) (150) (3.7)% (3.7)% (4.0)% (42) (43)
רווח לפני מיסים על ההכנסה 153 160 3.9% 4.0% (4.4)% 44 46
מיסים על ההכנסה (40) (10) (1.0)% (0.3)% 300.0% (11) (3)
רווח נקי 113 150 2.9% 3.7% (24.7)% 33 43
תזרים מזומנים פנוי 325 416 8.4% 10.3% (21.9)% 94 120
EBITDA 853 858 22.0% 21.3% (0.6)% 246 247

  Q4/2017 Q4/2016 % שינוי
  מיליוני ש"ח
סה"כ הכנסות 975 984 (0.9)%
רווח תפעולי 45 32 (40.6)%
רווח נקי 10 14 (28.6)%
תזרים מזומנים פנוי 77 83 (7.2)%
EBITDA 189 173 9.2%
EBITDA כאחוז מסך ההכנסות 19.4% 17.6% 10.2%

 

להלן נתונים כספיים מרכזיים לפי מגזרי פעילות:

  נייד (*) נייח (**) התאמות בין מגזריות (***) תוצאות מאוחדות
מיליוני ש"ח 2017 2016 % שינוי 2017 2016 % שינוי 2017 2016 2017 2016 % שינוי
סה"כ הכנסות 2,699 2,998 (10.0)% 1,348 1,229 9.7% (176) (200) 3,871 4,027 (3.9)%
הכנסות משירותים 1,929 2,162 (10.8)% 1,166 1,071 8.9% (176) (200) 2,919 3,033 (3.8)%
הכנסות מציוד קצה 770 836 (7.9)% 182 158 15.2% 952 994 (4.2)%
EBITDA 595 625 (4.8)% 258 233 10.7% 853 858 (0.6)%
EBITDA כאחוז מסך ההכנסות 22.0% 20.8% 5.8% 19.1% 19.0% 0.5%     22.0% 21.3% 3.3%

  נייד (*) נייח (**) התאמות בין מגזריות (***) תוצאות מאוחדות
מיליוני ש"ח Q4'17 Q4'16 % שינוי Q4'17 Q4'16 % שינוי Q4'17 Q4'16 Q4'17 Q4'16 % שינוי
סה"כ הכנסות 655 707 (7.4)% 362 327 10.7% (42) (50) 975 984 (0.9)%
הכנסות משירותים 451 502 (10.2)% 303 267 13.5% (42) (50) 712 719 (1.0)%
הכנסות מציוד קצה 204 205 (0.5)% 59 60 (1.7)% 263 265 (0.8)%
EBITDA 118 117 0.9% 71 56 26.8% 189 173 9.2%
EBITDA כאחוז מסך ההכנסות 18.0% 16.5% 9.1% 19.6% 17.1% 14.6%     19.4% 17.6% 10.2%

(*)           המגזר כולל את שירותי התקשורת הסלולרית, ציוד קצה סלולרי ושירותים נלווים.

(**)      המגזר כולל את שירותי הטלפוניה הקווית, שירותי אינטרנט, שירותי הטלוויזיה, שירותי תמסורת, ציוד קצה נייח ושירותים נלווים.

(***)       כולל ביטול הכנסות בין מגזריות בין מגזר "נייח" למגזר "נייד".

סקירה פיננסית – שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016:

ההכנסות בשנת 2017 ירדו ב-3.9% והסתכמו ב-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהשוואה ל-4,027 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 3.8% בהכנסות משירותים ולירידה של 4.2% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים בשנת 2017 הסתכמו ב-2,919 מיליון ש"ח (842 מיליון דולר), ירידה של 3.8% בהשוואה ל-3,033 מיליון ש"ח אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד בשנת 2017 הסתכמו ב-1,929 מיליון ש"ח (556 מיליון דולר), ירידה של 10.8% בהשוואה ל-2,162 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן שנכנס לתוקף בתחילת הרבעון השני של 2017 ("הסכם שיתוף הרשתות עם גולן").

הכנסות משירותים במגזר הנייח בשנת 2017 הסתכמו בסך של 1,166 מיליון ש"ח (336 מיליון דולר), עליה של 8.9% בהשוואה ל- 1,071 מיליון ש"ח אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט וכן, משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, שקוזזו בחלקן כתוצאה מהפסקת איחוד חברת אינטרנט רימון ישראל 2009 בע"מ ("אינטרנט רימון") בעקבות מכירת אחזקות הקבוצה באינטרנט רימון ברבעון השני של 2017 ("מכירת אינטרנט רימון").

הכנסות מציוד בשנת 2017 הסתכמו בסך של 952 מיליון ש"ח (275 מיליון דולר), ירידה של 4.2% בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה נבעה בעיקר מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי עליה במכירות ציוד קצה במגזר הנייח.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה בשנת 2017 ב-2,680 מיליון ש"ח (773 מיליון דולר), בהשוואה ל-2,702 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 0.8%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מירידה בעלות ציוד הקצה שנמכר, בעיקר כתוצאה מירידה בכמות ציוד הקצה במגזר הנייד שנמכר במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי בשנת 2017 ירד ב-10.1% והסתכם ב-1,191 מיליון ש"ח (344 מיליון דולר) בהשוואה ל- 1,325 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2017 הסתכם ב-30.8%, ירידה מ-32.9% אשתקד.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו בשנת 2017 ב-9.0% והסתכמו ב-905 מיליון ש"ח (261 מיליון דולר), בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ מוקדם של תקן דיווח כספי בינלאומי חדש ((IFRS15 החל מהרבעון הראשון של 2017 ("אימוץ IFRS15"). ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות לשנת 2017 הינה בסך של כ-93 מיליון ש"ח (27 מיליון דולר).

ההכנסות האחרות הסתכמו בשנת 2017 ב-11 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות אחרות בסך 21 מיליון ש"ח בשנת 2016. ההכנסות האחרות בשנת 2017 כוללות בעיקר רווח בגין מכירת אינטרנט רימון בסך של כ-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר). ההוצאות האחרות בשנת 2016 כוללות בעיקר הוצאה בגין תוכנית פרישה מרצון של עובדים בסך של כ-13 מיליון ש"ח (4 מיליון דולר).

הרווח התפעולי לשנת 2017 ירד ב-4.2% והסתכם ב-297 מיליון ש"ח (86 מיליון דולר), מ-310 מיליון ש"ח בשנת 2016.

ה-EBITDA לשנת 2017 ירד ב-0.6% והסתכם ב-853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) בהשוואה ל-858 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לשנת 2017 הסתכם ב-22.0%, עליה מ-21.3% אשתקד.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לשנת 2017 הסתכם ב-595 מיליון ש"ח (172 מיליון דולר) בהשוואה ל-625 מיליון ש"ח אשתקד, קיטון של 4.8%, שנבע בעיקר מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 וכן, מהשחיקה המתמשכת בהכנסות משירותי סלולר. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהוצאות מכירה ושיווק בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות, כתוצאה מאימוץ IFRS15.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לשנת 2017 הסתכם ב-258 מיליון ש"ח (74 מיליון דולר) בהשוואה ל-233 מיליון ש"ח אשתקד, גידול של 10.7%, הנובע בעיקר מעליה בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ומירידה בהוצאות התפעוליות, שנבעה בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו כתוצאה משחיקה ברווחיות פעילות האינטרנט.

הוצאות מימון, נטו לשנת 2017 ירדו ב-4.0% והסתכמו ב-144 מיליון ש"ח (42 מיליון דולר), בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד. הקיטון נבע בעיקר מעליה ברווחים בגין תיק ההשקעות של החברה בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהכנסות ריבית בגין עסקאות מכר ציוד קצה בתשלומים, כתוצאה מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016.

מיסים על ההכנסה לשנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 40 מיליון ש"ח (11 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות מיסים בסך של 10 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים בשנת 2016 כתוצאה מהסכם שומות מס בגין השנים 2012-2013 ומירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך, שנכנסה לתוקף בשנת 2016, בעקבותיה רשמה החברה הכנסת מיסים נדחית בשנת 2016.

הרווח הנקי לשנת 2017 הסתכם ב-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר) בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 24.7%.

הרווח הבסיסי למניה לשנת 2017 הסתכם ב-1.11 ש"ח למניה (0.32 דולר) בהשוואה ל-1.47 ש"ח למניה אשתקד.

סקירה פיננסית – רבעון רביעי 2017 בהשוואה לרבעון רביעי 2016:

 

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-0.9% והסתכמו ב-975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר), בהשוואה ל-984 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 1.0% בהכנסות משירותים ולירידה של 0.8% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים הסתכמו ב-712 מיליון ש"ח (205 מיליון דולר) ברבעון הרביעי של 2017, ירידה של 1.0% בהשוואה ל-719 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו ב-451 מיליון ש"ח (130 מיליון דולר), ירידה של 10.2% בהשוואה ל-502 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן, מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

הכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בסך של 303 מיליון ש"ח (87 מיליון דולר), עליה של 13.5% בהשוואה ל- 267 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט. עליה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הכנסות מציוד ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בסך של 263 מיליון ש"ח (76 מיליון דולר), ירידה של 0.8% בהשוואה ל-265 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-680 מיליון ש"ח (196 מיליון דולר), בהשוואה ל-697 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 2.4%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, כתוצאה מהגדלת הפרשה לתביעות שנרשמה ברבעון הרביעי של 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 עלה ב-2.8% והסתכם ב-295 מיליון ש"ח (85 מיליון דולר) בהשוואה ל-287 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של 2016. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-30.3%, עליה מ-29.2% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-0.8% והסתכמו ב-249 מיליון ש"ח (72 מיליון דולר), בהשוואה ל-251 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. ירידה זו נובעת בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות למשווקים בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ  IFRS15 (ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות ברבעון הרביעי של 2017 הינה בסך של כ-21 מיליון ש"ח (6 מיליון דולר)) וכן, מקיטון בהוצאות הפרסום. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בהוצאות בגין חובות מסופקים.

הרווח התפעולי לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-40.6% ל-45 מיליון ש"ח (13 מיליון דולר) מ-32 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-9.2% והסתכם ב-189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר) בהשוואה ל-173 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-19.4%, עליה מ-17.6% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-0.9% והסתכם ב-118 מיליון ש"ח (34 מיליון דולר), בהשוואה ל-117 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה נבע בעיקר מקיטון בעלות המכירות והשירות ובהוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות במגזר זה, שנבע בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו על ידי קיטון בהכנסות משירותים במגזר הנייד, שנבע בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-71 מיליון ש"ח (20 מיליון דולר) בהשוואה ל-56 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 26.8%, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן ומגידול בפעילות בתחומי האינטרנט והטלוויזיה. גידול זה קוזז בחלקו מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הוצאות מימון, נטו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-25.0% והסתכמו ב-30 מיליון ש"ח (9 מיליון דולר), בהשוואה ל-40 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הקיטון נובע בעיקר מרווחים בגין תיק ההשקעות של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2017 בהשוואה להפסדים ברבעון המקביל של שנת 2016.

מיסים על ההכנסה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 5 מיליון ש"ח (1 מיליון דולר) בהשוואה להכנסות מיסים בסך של 22 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים נדחים ברבעון הרביעי של שנת 2016, כתוצאה מירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך.

הרווח הנקי לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה ל-14 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 28.6%.

הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-0.08 ש"ח למניה (0.02 דולר) בהשוואה ל-0.12 ש"ח למניה ברבעון הרביעי אשתקד.

סקירה תפעולית:

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייד:

  2017 2016 % שינוי
מס' מנויי סלולר לסוף תקופה (באלפים)   2,817   2,801 0.6%
שיעור נטישה של מנויי סלולר

(ב-%)

45.8% 42.4% 8.0%
הכנסה חודשית ממוצעת למנוי סלולר (ARPU) (בש"ח)   57.1   63.3 %(9.8)
  Q4/2017 Q4/2016 % שינוי
שיעור נטישה של מנויי סלולר

(ב-%)

11.5%     10.4%     10.6%
הכנסה חודשית ממוצעת למנוי סלולר (ARPU) (בש"ח)   53.6       59.3    %(9.6)

 

מצבת מנויי הסלולר – מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף שנת 2017 עמדה על כ-2.817 מיליון מנויים, גידול של כ- 16,000 מנויים נטו, או כ-0.6%, לעומת מצבת המנויים בסוף שנת 2016. ברבעון הרביעי של 2017, מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-12,000 מנויים נטו.

שיעור נטישה – שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר בשנת 2017 הסתכם ב-45.8%, בהשוואה ל-42.4% בשנת 2016. שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-11.5%, בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסה למנויההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר ("ARPU") הסתכמה בשנת 2017 ב-57.1 ש"ח (16.5 דולר), בהשוואה ל-63.3 ש"ח בשנת 2016. ה-ARPU ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-53.6 ש"ח (15.5 דולר), בהשוואה ל- 59.3 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU, הן השנתי והן הרבעוני, נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017.

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייח:

  2017 2016 % שינוי
תחום תשתית האינטרנט –  מס' מנויים (בתי אב) לסוף תקופה (באלפים) 222 156 42.3%
תחום הטלוויזיה- מס' מנויים (בתי אב) לסוף תקופה (באלפים) 170 111 53.2%

ברבעון הרביעי של 2017, מצבת המנויים של החברה בתחום תשתית האינטרנט גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו, מצבת המנויים של החברה בתחום הטלוויזיה גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו.

 

סקירת מימון והשקעות

תזרים מזומנים

תזרים המזומנים הפנוי לשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח (94 מיליון דולר), בהשוואה ל-416 מיליון ש"ח בשנת 2016, ירידה של 21.9%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי השנתי נבע בעיקר מהשקעות תזרימיות גבוהות יותר ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 וכן, מהפער בין התקבולים בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 לבין התקבולים משירותי נדידה פנים ארצית בשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בתשלומי מס, נטו בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 שנבע, בין היתר, מהחזר שהתקבל מרשויות המס בשנת 2017.

תזרים המזומנים הפנוי לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-77 מיליון ש"ח (22 מיליון דולר), בהשוואה ל-83 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 7.2%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי הרבעוני, נבע בעיקר מעליה בתשלומים לזכאים בגין שכר ואחרים כתוצאה מפערי עיתוי בין הרבעונים. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי עליה בתקבולים ממפעילי סלולר בקשר עם פעילות הרומינג של החברה וירידה בתשלומי מס, נטו.

סך ההון

סך ההון שנצבר ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם ב-1,441 מיליון ש"ח (415 מיליון דולר) ומורכב בעיקר מרווחים צבורים בלתי מחולקים של החברה.

השקעות תזרימיות ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים

במהלך שנת 2017 וברבעון הרביעי של שנת 2017 השקיעה החברה 583 מיליון ש"ח (168 מיליון דולר) ו-138 מיליון ש"ח (40 מיליון דולר), בהתאמה, ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים (הכוללים בין היתר, השקעות ברשתות התקשורת של החברה, מערכות מידע, תוכנות וממירי טלוויזיה והיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15), בהשוואה ל-368 מיליון ש"ח ו-96 מיליון ש"ח בשנת 2016 וברבעון הרביעי של שנת 2016, בהתאמה.

דיבידנד

ב-25 במרס 2018, החליט דירקטוריון החברה לא להכריז על דיבידנד במזומן לרבעון הרביעי של שנת 2017. בהחלטה זו, בחן דירקטוריון החברה את מדיניות הדיבידנד של החברה ואת מצב עסקיה, והחליט לא לחלק דיבידנד במזומן בשלב זה, לאור התחרות הגבוהה והמשך ההשפעה השלילית שלה על תוצאות פעילות החברה, ובמטרה לחזק את מאזן החברה. דירקטוריון החברה יחזור וישקול את החלטתו ברבעונים הבאים. הכרזת דיבידנדים אינה מובטחת

אלכס זבז'ינסקי כלכלן המאקרו של מיטב דש סבור שהמדד ב-12 החודשים הבאים יהיה 0.4%, אך בכל אחד משלושת החודשים הקרובים – מארס, אפריל, מאי יהיה המדד 0.3% (מדד גבוה יחסית). עוד מתייחס זביז'נסקי בסקירתו לתחום הדירות למגורים – הוא מסביר כי ירידה בהתחלות הבנייה בישראל בתגובה לירידה במחירי הנדל"ן די שגרתית ולא בהכרח תוביל בקרוב לחזרה של עליות מחירים.  כמו כן הוא טוען שלעומת הירידה בהתחלות הבנייה למגורים, התחלות הבנייה שלא למגורים נמצאות ברמות גבוהות מאוד. בדרך כלל, קיים מתאם בפעילות בין שני התחומים.

ירידה בהתחלות הבנייה הנה תגובה שגרתית לירידת מחירי הדירות ולא בהכרח תוביל לעליית מחירים בקרוב

נמשך זרם הנתונים המשקפים העמקת ההאטה בתחום הנדל"ן. התחלות הבנייה ירדו ברבעון הרביעי ב-31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת בהשוואה לירידה של 22% ברבעון השלישי ו-10% ברבעון השני. הירידה בהתחלות הבנייה בתגובה לירידת המחירים תואמת דפוס פעילות שגרתי בשוק הנדל"ן שהיה קיים גם בעבר .

הירידה מתמשכת בהתחלות הבנייה תגביר סיכוי לעליית מחירי הדירות, אך לא בהכרח בטווח המיידי של השנה או אף בשנים הקרובות. בין השנים 2004-2008 היקף התחלות הבנייה עמד בממוצע על כ-30 אלף יחידות דיור בסה"כ בשנה, אך מדד מחירי הדירות עלה בקצב שנתי ממוצע של כ-2.5% בלבד. ככל הנראה, העודפים שנוצרו בבנייה מאסיבית בשנים הקודמות הספיקו כדי למלא את הביקוש, בהיעדר פעילות מאסיבית של רכישות דירות להשקעה. בשנים האחרונות היחס בין הכמות המבוקשת של דירות חדשות לגידול במספר משקי בית עמד על 94%. למעשה, כמעט כל הצרכים מולאו. זאת, לעומת יחס של 76% בשנים 2004-2009.

 

עלייה חדה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה של הבנייה למסחר ולשירותים

בשעה שהתחלות הבנייה למגורים ירדו בחדות, התחלות הבנייה (לפי שטח בנוי) שלא למגורים דווקא נמצאות באחד השיאים של העשור האחרון. לא כל הבנייה שלא למגורים משגשגת. הבנייה לתעשייה נמוכה מאוד,  לעומת הבנייה למסחר, שירותים עסקיים ובנייני ציבור.  כמו כן, אנחנו ממש בשיא בגמר בנייה למסחר ושירותים.

ניסיון העבר מלמד שקיים בדרך כלל קשר בין התחלות הבנייה למגורים לבין אלה שלא למגורים.  כפי שניתן לראות בתרשים 9, גאות ושפל בשני התחומים באים בדרך כלל בסמיכות. יתכן והקשר עובר דרך האטה בצריכה הפרטית שמושפעת משוק הדיור וירידה בביקוש לשטחי מסחר ושירותים. יתכן וזה קשור גם לזמינות האשראי לחברות בתחום הנדל"ן.

שורה תחתונה: ההאטה בתחום הנדל"ן למגורים עשויה להשפיע גם על תחומי הבנייה האחרים.

 

                                                                  

רקע

ביום 7 ביוני 2017, חתם שר האוצר, מר משה כחלון, בשם מדינת ישראל, על המכשיר המולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בהתאם להמלצות פרויקט ה-BEPS.

דרך פעולה מספר 15 (Action 15) של פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות הקיימות למניעת כפל מס. פרויקט ה-BEPS הוא תוכנית נרחבת שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים.

התוכנית כוללת סט של כלים שיאפשרו למדינות להתמודד עם התופעה של הימנעות תאגידים רב-לאומיים מתשלומי מס על-ידי שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס, תופעה גלובלית שמאיימת על היקף ההכנסות ממסים ועל גבייה הוגנת של תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטלית, שיצרו פערים בחקיקת המס, שאותם ניתן לנצל להימנעות ממס.

לפרויקט ה-BEPS הצטרפו, בנוסף למדינות החברות ב-OECD, גם מדינות שאינן חברות בארגון, שכן שחיקת בסיס המס והסטת הרווחים הינה תופעה הפוגעת בהכנסות ממסים של מדינות מפותחות ושל מדינות מתפתחות כאחת.

לקראת תום שנת 2015 פרסם ארגון ה-OECD תכנית פעולה מקיפה, שתספק מידע, ניתוח, דרכי פעולה והמלצות להתמודדות עם התופעה. פותחו 15 דרכי פעולה (Actions) על מנת להעניק לממשלות כלים במישור המקומי (שינויים בדין הפנימי במדינות) והבינלאומי (שינויים באמנות המס) להתמודד עם תכנוני המס כאמור. כלים אלה יסייעו למדינות להבטיח שהרווחים ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית של התאגיד ובו נוצר הערך, ותעניק לעסקים ודאות גדולה יותר כתוצאה מצמצום מחלוקות בנושא מיסוי בינלאומי.

המדינות החברות ב-OECD וב-G20 התחייבו ליישם את דרכי הפעולה שגובשו במסגרת פרויקט ה-BEPS. על המדינות החברות בארגונים אלה הוטל לבנות תוכנית עבודה משותפת  ב-2016, עם ציפייה לסיום העבודה בשנת 2020. במקביל, הוחלט לבדוק את האופן שבו מדינות שאינן חברות בארגונים האמורים יוכלו להתחייב לסטנדרט וליישם אותו.

כאמור, פעולה מספר 15 המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום, ה-Multilateral Instrument, או כפי שמכשיר זה נקרא בקיצור – MLI.

תיקון אמנה למניעת כפל מס, או החלפתה, כרוך בתהליך ארוך שתחילתו בניהול משא ומתן לגבי סעיפי האמנה בין נציגי המדינות שהן צד לה (לרוב מדובר באמנה בין שתי מדינות – אמנה בילטרלית), המשכו בהגעה לנוסח המקובל על שתי המדינות, וסופו בחתימה על האמנה ואשרורה. כיום ישנן בעולם מעל 3,000 אמנות למניעת כפל מס. על כן, תהליך של תיקון כל אמנות המס הקיימות, או החלפתן באמנות חדשות, היה נמשך מספר רב של שנים. מסיבה זו יזם ארגון

ה-OECD את ה-MLI, שהוא למעשה אמנה מולטילטרלית שהוראותיה יתקנו את רוב אמנות המס של המדינות החתומות עליה, בהתאם להמלצות ה-BEPS.

ביום 7 ביוני 2017, בטקס שנערך במשרדי ה-OECD בפריז, חתמו 68 מדינות על ה-MLI. נכון ליום 24 בינואר 2018 חתמו על ה-MLI 78 מדינות ו-6 מדינות נוספות הביעו את רצונן לחתום עליו. לאחר החתימה על ה-MLI החלו המדינות בהליכי האשרור הפנימיים שלהן (נכון ליום 24 בינואר 2018 הגישו 4 מדינות מסמכי אשרור ל-OECD).

סעיפי ה-MLI כוללים הוראות, שייווספו לאמנות המס הקיימות או יחליפו הוראות הקיימות בהן, בנושאים כמו מניעת ניצול לרעה של האמנה, "שובר שוויון" לתושבות של ישויות, טיפול בישויות שקופות, טיפול במוסדות קבע, דיבידנדים, רווח הון במכירת החזקה במקרקעין דרך ישויות, שיטת ביטול כפל מס, מחירי העברה, הליכי הסכמה הדדית והליכי בוררות.

פרט להוראות כאמור, ב-MLI הוראות על האופן שבו יתקן ה-MLI כל אמנה שלגביה הוא חל. כלומר, מהן ההסתייגויות שיכולות להגיש המדינות, מתי הוראה ב-MLI תיווסף לאמנה, מתי הוראה שבו תחליף הוראה באמנה.

יחד עם הגשת אישור האשרור של ה-MLI ל-OECD, תגיש כל מדינה מסמך ובו תפרט את ההסתייגויות שלה ל-MLI וההודעות שלה על פיו. המסמך כאמור הוכן על-ידי המדינות לפי תבנית שאותה בנה ה-OECD.

הוראות ה-MLI בצירוף המסמך כאמור שתגיש כל מדינה, דומים במהותם לפרוטוקול מתקן לאמנות המס הקיימות, עליהן חל ה-MLI.

הסעיף הראשון במסמך האמור מפרט את אמנות המס שעליהן רוצה המדינה המגישה אותו להחיל את ה-MLI. ה-MLI יחול רק על אמנה שכל הצדדים לה הצהירו על כוונתם להחילו עליה. ישראל בחרה להחיל את ה-MLI על כל אמנות המס הקיימות שלה וכן על האמנות עם ארמניה ומקדוניה שנחתמו וטרם אושררו, אשר אינן כוללות את הוראות ה-MLI – בסך הכל על 56 אמנות.

ההוראות הכלולות ב-MLI התווספו למודל 2017 של אמנת המס של ה-OECD. מדינות ה-OECD דנות בהוראות אלו במסגרת כל משא ומתן לקראת אמנה למניעת כפל מס שהתנהל החל מסוף 2015, וכך גם ישראל.

להלן הוראות ה-MLI בקליפת האגוז:

מניעת ניצול לרעה של האמנה

ה-MLI מאפשר שתי דרכים למניעת ניצול לרעה של האמנה –

אמנה נדרשת להכיל את אחת ההוראות כאמור, או סעיף הגבלת הטבות רחב (כנהוג בארה"ב). כל מדינה נדרשה לבחור באיזו הוראה כאמור היא בוחרת, או להצהיר שיש לה באמנה הוראה דומה אחרת. ניתן להכיל את שתי ההוראות במקביל. הסטנדרט המינימלי הוא ה-PPT. אם שתי המדינות החתומות על האמנה בחרו ב-LOB מצומצם, הרי שהוא יחול על אמנה זו. אם רק אחת המדינות בחרה בדרך זו, הוראות ה-LOB המצומצם יכולות לחול רק במדינה זו, או לא לחול כלל – בהתאם להחלטת שתי המדינות (קיימת התייחסות לכך בתבנית שהוכנה על-ידי ה-OECD).

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו סעיף PPT דומה לזה המוצע ב-MLI. ישראל בחרה להחיל את ה-PPT על אמנות המס שלה.

שובר שוויון לתושבות של ישויות

אמנה למניעת כפל מס חלה על תושבי המדינות החתומות עליה. כמו כן, בהתאם לתושבות נקבע באיזה אופן ועל-ידי איזו מדינה תמוסה ההכנסה. על כן חשובה קביעת התושבות. כאשר רואים ישות כתושבת לפי החוק הפנימי של שתי המדינות (כפל תושבות), נדרשת הוראה באמנה שלפיה ייקבע תושבת איזו מדינה ישות זו בעיני האמנה.

במודל אמנות המס של ארגון ה-OECD נקבעה הוראה ל"שובר שוויון" לעניין התושבות בהתאם למקום הניהול האפקטיבי של הישות. בשל בעיות ביישום מבחן זה, ובשל ניצול לרעה של הכללים, הוחלט לשנות את ההוראה האמורה ולקבוע שבמקרה של כפל תושבות של ישות, תיקבע התושבות בהליך של "הסכמה הדדית" של הרשויות המוסמכות של שתי המדינות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו את "שובר השוויון" החדש וישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

ישויות שקופות

ישות שקופה לעניין מס היא ישות שהמיסוי על הכנסותיה אינו חל עליה, אלא על בעלי מניותיה  או בעלי זכויות דומות בה (בישות כגון שותפות או נאמנות). בדרך פעולה מספר 2 דן ה-BEPS בנושא הישויות ההיברידיות, שהינן ישויות שקופות לעניין מס במדינה אחת ואינן שקופות במדינה השנייה.

לעניין מיסוי ישויות שקופות נקבע ב-MLI כי הכנסה של ישות שהינה שקופה לחלוטין או שקופה חלקית בהתאם לדין המס במדינה מתקשרת, תיחשב כהכנסת תושב אותה מדינה רק עד גובה ההכנסה שאותה רואים לפי הדין הפנימי באותה המדינה כהכנסתו של אותו תושב. כלומר, במקרה של שקיפות נבדקת תושבות אותו אדם הממוסה על ההכנסה לפי דין המס הפנימי.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות דומה לישויות שקופות. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

מוסד קבע

פעולה מס' 7 בפרויקט ה-BEPS יוחדה לנושא מוסד הקבע וחמישה סעיפים ב-MLI מתייחסים לנושא זה (סעיפים 10, 12, 13, 14 ו-15).

מטרת השינויים שאותם מבקש ה-BEPS לעשות בנושא מוסד הקבע היא להבטיח שההכנסות ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית.

תחילה, נעשו שינויים בבחינת קיום מוסד קבע. בהתאם לכך, נערכו שינויים לפסקאות 5 ו-6 שבסעיף 5 לאמנת המודל של ה-OECD, הנוגעים לקיום מוסד קבע דרך סוכן תלוי או סוכן לא-תלוי, ושינויים לפסקה 4 שבאותו סעיף שהוראותיה נוגעות לפעילויות החריגות אשר אינן מביאות לידי קיום מוסד קבע.

בנוסף, נוספה פסקה לסעיף 5 (פסקה 4.1 באמנת המודל 2017 של ה-OECD) שמטרתה למנוע התחמקות מקיום מוסד קבע על ידי פיצול הסכמים, כך שתקופת הפעילות של כל הסכם שנוצר עקב פיצול זה תהיה קצרה מהתקופה שנקבעה בסעיף 5 כתקופה המינימלית לקיום מוסד קבע.

כמו כן, נוספה הוראה אנטי-תכנונית הנוגעת לקיומו של מוסד קבע במדינה שלישית. מטרת הוראה זו היא למנוע מצב של ייחוס ההכנסות למוסד קבע הממוקם במדינה שלישית שהיא מקלט מס (כששיעור המס החל במדינה שלישית זו נמוך מ-60% מהמס שהיה חל על ההכנסה במדינה שעל-ידי תושבה מנוהל המיזם).

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מהשינוי אותו הן מבקשות להחיל (ניתן לבחור בחלק מהשינויים – תחולת כל אחד מהם נבחנת בנפרד).

ישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה של ה-MLI.

דיבידנד

באמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014, מוגבל שיעור המס המנוכה מדיבידנד המשולם לתושב המדינה האחרת, כאשר במקרה שבו בעל הזכות שביושר לדיבידנד מחזיק בחברה מחלקת הדיבידנד ב-25% או יותר שיעור המס נמוך יותר (במודל – 5%). באמנות מס רבות קיימת הוראה דומה, לעיתים עם שיעור החזקה נמוך מ-25%.

על מנת למנוע ניצול לרעה של שיעור המס הנמוך יותר, על-ידי העברת הזכויות לאחר בסמוך למועד חלוקת הדיבידנד, נוסף תנאי שלפיו הזכאות לשיעור המס הנמוך יותר תתקיים רק אם בעל הזכות שביושר החזיק בחברה, בשיעור המצויין באמנה הספציפית, במשך תקופה של 365 ימים הכוללת את יום תשלום הדיבידנד.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

רווח הון ממכירת מניות שעיקר ערכן מנכסי מקרקעין

בהתאם לאמנת המודל של ה-OECD, העיקרון במכירת נכס הוא שרווח הון ממוסה במדינת התושבות של המוכר, ואולם כאשר הנכס הנמכר הינו מקרקעין, זכות המיסוי ניתנת למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין. הוראה דומה קיימת גם במקרה של מכירת מניות שיותר מ-50% מערכן נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין. כלומר, גם במקרה זה זכות המיסוי תהיה למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין.

על מנת למנוע ניצול לרעה של סעיף זה, נוסף תנאי שלפיו זכות המיסוי למדינה שבה ממוקמים המקרקעין תהיה רק במקרים שבהם התקיימה החזקה, בשיעור המצויין באמנה, במשך תקופה של 365 הימים הקודמים למכירה.

בנוסף, תחולת ההוראה הורחבה למכירת זכויות אחרות הדומות למניות בחברה כמו זכויות בשותפות או בנאמנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות למכירת זכויות הדומות למניות בחברה. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

שיטת מניעת כפל מס באמנות המס

באמנות למניעת כפל מס קיימות שתי שיטות למניעת כפל מס:

כאשר השיטה שבה בחרה מדינה היא שיטת הפטור, עלול להיווצר מצב שבו לא יהיה כל תשלום מס בגין ההכנסה (double non taxation). מצב כאמור יקרה כאשר קיים פטור להכנסה במדינת המקור.

ה-MLI מציג שלוש אופציות שמטרתן למנוע מצב של double non taxation כאשר מדינה בחרה בשיטת הפטור בסעיף מניעת כפל המס באמנה.

ישראל בחרה שלא להחיל אף אחת משלוש האופציות שבסעיף זה, מכיוון שעל פי הדין בישראל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראל בחו"ל חייבת במס בישראל, ובסעיף מניעת כפל המס באמנות המס שעליהן חתומה ישראל חלה שיטת הזיכויים.

התאמות לעניין גופים קשורים

בסעיף 9 לאמנת המודל של ה-OECD הוראות לעניין מחירי העברה. כלומר, התנהלות בין גופים קשורים צריכה להתקיים במחיר שוק, כפי שנעשה בין גופים שאינם קשורים. בפסקה 2 לסעיף זה הוראה שלפיה במקרה שבו מדינה ממסה הכנסה בהתאם לכללי מחירי העברה, המדינה השנייה תערוך את השינויים בהכנסת הגוף הקשור בהתאם.

הוראה כאמור קיימת באמנת המודל הנוכחית של ה-OECD, ואולם אינה קיימת באמנות ישנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

הליכי הסכמה הדדית

כאמור, פרוייקט ה-BEPS מבקש למנוע מקרים של double non-taxation. במקביל לכך, מבקש ה-MLI להרחיב את הכלים המאפשרים לנישומים להתמודד עם כפל מס. אחד הכלים הוא הליך ההסכמה ההדדית, בו מוצע שינוי במסגרת זו.

על מנת לוודא שנישום יוכל לבקש הליכי הסכמה הדדית בעניינו, ה-MLI מציע שתי אופציות. האחת לאפשר בקשה להליכי הסכמה הדדית בשתי המדינות החתומות על האמנה (ולא רק במדינת התושבות). האופציה השנייה היא לאפשר הגשת בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת התושבות בלבד, אך במקרה שבו הבקשה נוגעת לאי-אפליה על בסיס של אזרחות, יוכל המבקש להגיש בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת האזרחות שלו. ישראל בחרה באופציה השנייה.

בנוסף, מבקש ה-MLI לתקן אמנות ישנות בהן לא מופיע נוסח אמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014 לעניין אופן ההליך והגבלות זמן. אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו הוראות אלה וישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה.

על מנת שאחת האופציות תחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לבחור באותה אופציה.

בוררות

נושא נוסף בסעיף הליכי ההסכמה הדדית שאותו מבקש ה-MLI לתקן באמנות הקיימות הוא הבוררות. כאשר הוגשה בקשה להליכי הסכמה הדדית והרשויות המוסמכות של שתי המדינות לא הגיעו לידי הסכמה שנתיים לאחר שכל החומר הנדרש בנושא הועבר אליהן, רשאי מגיש הבקשה לבקש להגיש את הנושא לבוררות.

ההוראות הנוגעות לבוררות נוספו לאמנת המודל של ה-OECD במודל 2008, ואולם, אמנות מס רבות אינן כוללות בוררות והניסיון בנושא מועט. פרוייקט ה-BEPS בחן את נושא הבוררות (הוקמה אף קבוצת "אד-הוק" בנושא) והמליץ על מספר שינויים, חלקם לסעיף באמנת המודל, אך רובם בדברי ההסבר לאמנת המודל (ה-Commentaries). פרק VI של ה-MLI דן בבוררות ומכיל את נושאים שהומלצו בפרוייקט ה-BEPS, כמו קיום בוררות מחייבת, מינוי בוררים, סודיות הליך הבוררות, הגעה להסכמה לפני תום הליך הבוררות ואופן הליך הבוררות.

על מנת שהאמור בפרק הבוררות יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מפרק זה.

ישראל הסתייגה מפרק זה של ה-MLI.

המבוא של אמנה למניעת כפל מס

כפי שנאמר לעיל, שינוי התפיסה של ה-BEPS בנוגע למטרת האמנות למניעת כפל מס הוא שמטרת האמנה היא למנוע כפל מס, אך ללא יצירת הזדמנויות לניצול האמנה והפחתת המס או הימנעות מתשלומו. בהתאם לכך, וכדי לשמור על שקיפות, מציע ה-MLI מבוא חדש לאמנה המציין זאת.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה לגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

כניסה לתוקף של ה-MLI ותחולה

ה-MLI יכנס לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור של המדינה החמישית החתומה על ההסכם. במועד זה ה-MLI יכנס לתוקף לגבי חמש המדינות הראשונות.

לגבי כל מדינה שתגיש מסמכי אשרור לאחר מועד ההגשה של המדינה החמישית כאמור, יכנס ה-MLI לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור שלה.

כפי שצויין לעיל, מדינה המגישה את מסמכי האשרור, תצרף להם את מסמך ההסתייגויות וההודעות שהוכן לפי המפרט של ה-OECD.

אנו צופים שישראל תאשרר את ה-MLI ותגיש את מסמכי האשרור במהלך שנת 2018. אם האמנה תהיה בתוקף במועד הגשת מסמכי האשרור על ידי ישראל (או אם הוגשו עד למועד זה מסמכי אשרור על ידי 4 מדינות לפחות), הרי שהיא תיכנס לתוקף לגבי ישראל ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו תסתיים תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור.

 בשורה לרוכשי דירות במחיר למשתכן – כחלון צפוי לבטל את ההצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים, ומדובר בחיסכון שעשוי להגיע נלעשרות אלפי שקלים.

שר האוצר כחלון שהוא גם יו"ר מועצת מקרקעי ישראל הנחה  את רשות מקרקעי ישראל לשנות את מכרזי מחיר למשתכן , כך ששיווקי הקרקע העתידיים במסגרת התוכנית (ואולי גם תוכניות פעילות) לא יכללוו הצמדה למדד תשומות הבנייה.  נכון לעכשיו, רוכשי הדירות בתוכניות מחיר למשתכן משלמים הצמדה מלאה  למדד תשומות הבנייה מרגע זכייתו של הקבלן במכרז ועד תשלום הכספים – מכיוון שהתהליך לוקח שנים ומכיוון שמדד תשומות הבנייה עולה בממוצע ב-2% ויותר בשנה, הרי שמדובר בתוספת משמעותית לערך הדירה.

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה מאז פורסמו ראשוני המכרזים של מחיר למשתכן, קרוב ל-5% (במשך שנתיים וחצי). בשנת 2017 עלה ב־1.9% ומתחילת 2018  עלה ב־0.8%. כלומר, בחישוב גס, רוכשי דירות בתוכנית בשנתיים האחרונות נאלצו להוסיף סכום של 30 אלף שקל לפחות וזה עוד לפני שהתחילו בכלל לבנות, עד סוף התקופה זה בקצב הזה גם עשוי להגיע ל-100 אלף שקל.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדריך – מדד תשומות הבנייה

אלא שביטול ההצמדה עלול לגרום לבעיה אחרת –   הקבלנים עלולים ובצד מבחחינתם להעלות את המחיר הבסיסי. כאשר המחירים צמודים למדד הם מקבלים הגנה מלאה, ואם ההצמדה תבוטל אזי הם בסיכון גדול יותר וכדי לנטרל חלק מהסיכון הזה הם פשוט יעלו את המחירים. סיכוי טוב שאם אכן ההצמדה למדד תשומות הבנייה תתבטל, המחירים של הקבלנים כבר בשלב ההגשה למכרז יהיו גבוהים יותר.

מחיר למשתכן כל מה שצריך לדעת

מחיר למשתכן איך לוקחים משכנתא

 

איורנאוטיקס גייסה לראשונה בבורסה לפני כשנה ומאז מנייתה ירדה בכ-35% – התוצאות מסבירות חלק מהירידה כשבמקביל החברה הסתבכה עם פעילות יצוא שיש חשש שלא עמדה בהנחיות והיא נבדקת על ידי הרשויות.

הדוחות של החברה לשנת 2017 מעידים כי גם ברמה העסקית החברה לא ליקקה דבש ב-2017 – לצד גידול בהכנסות וגידול בצבר, חלה שחיקה ברווחיות, ובשורה התחתונה הרווח הסתכם ב-5.7 מיליון דולר ירידה לעומת מעל 20 מיליון דורל בשנת 2016. 

ההכנסות הסתכמו ב-149 מיליון דולר – גידול של 8.5%.  ה- EBITDAהמתואם הסתכם ב-2017 בכ-24 מיליון דולר – עלייה של 13%.

עמוס מתן, מנכ״ל קבוצת אירונאוטיקס: ״אנו מסכמים שנה טובה, עם צמיחה נוספת בהכנסות, גידול ב-EBITDA המתואם וצבר הזמנות חזק. לחברה לקוחות יוקרתיים, אשר מביעים בה אמון רב, בדרך של רכישות חוזרות והרחבת סל המוצרים. אירונאוטיקס ערוכה עם מגוון מוצרים בקדמת הטכנולוגיה להמשך צמיחה ושירות לקוחותינו״.

אירונאוטיקס הגדילה את צבר ההזמנות ל-168 מיליון דולר, לעומת 155 מיליון דולר בסוף 2016.

התוצאות ברבעון הרביעי – הכנסות של 40 מיליון דולר ורווח נקי של 5.5 מיליון דולר – תוצאות לא רעות

o         ברבעון הרביעי הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-5.5 מיליון דולר.

o         צבר ההזמנות של החברה הינו חזק – 168 מיליון דולר, לעומת 155 מיליון דולר בסוף שנת 2016. בשנה הקרובה צבר ההזמנות יהיה מגוון ומפוזר יותר מבחינת מספר הלקוחות.

o         מאזן החברה הינו חזק, עם הון עצמי של 101 מיליון דולר – 59% מסך המאזן המאוחד (לעומת 50% בסוף שנת 2016). החוסן הפיננסי מתבטא בפעילות כמעט ללא חוב פיננסי ברמת מינוף נמוכה.

o         הקבוצה ממשיכה במדיניות השקעה של משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח, ומתקצבת לפעילות זו בין 8% ל 10%-הכנסותיה כחלק מהאסטרטגיה לשימור מובילות טכנולוגית. ב-2017 גדלו עלויות הפיתוחב-18% ל-15.3 מיליון דולר על רקע התקדמות משמעותית בפיתוח מספר מוצרים במקביל, ובראשם המל"ט אורביטר 4.

מנכ״ל אירונאוטיקס, עמוס מתן, שבע רצון מהמשך הצמיחה בפעילות החברה. ״אנו מסכמים שנה טובה, עם צמיחה נוספת בהכנסות, גידול ב-EBITDA המתואם וצבר הזמנות חזק. לחברה לקוחות יוקרתיים, אשר מביעים בה אמון רב, בדרך של רכישות חוזרות והרחבת סל המוצרים. אירונאוטיקס ערוכה עם מגוון מוצרים בקדמת הטכנולוגיה להמשך צמיחה ושירות לקוחותינו״.

אירועים חשובים בתקופת הדוח:

o         בחודש יוני הונפקו מניות החברה בבורסה לני"ע בת"א. תמורת ההנפקה 15 מיליון דולר הגדילה את ההון העצמי ושימשה לצורך פעילותה העסקית של החברה.

o         בחודש אוגוסט הודיע האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון כי התלה את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח ספציפי של החברה במדינה זרה. להערכת החברה, התליית הרישיון הינה זמנית ונעשית בעקבות בדיקה שמבצע משרד הביטחון בקשר עם אירוע שהתרחש במדינה ביולי. בנובמבר נפתחה חקירה פלילית בנושא.

החברה ציינה בדוחות כי: "שלתוצאות החקירה לא תהא השפעה מהותית על העסקאות נשוא הרישיון שהותלה וכי צפוי כי התליית הרישיון תבוטל במועד שיאפשר לחברה להשלים את העסקה".

o         בחודש ספטמבר חתמה אירונאוטיקס על הסכם לרכישת חברת Chassis Plans מארה"ב תמורת 3.8 מיליון דולר במזומן. התשלום עבור החברה מסן-דייגו עשוי להגיע ל-6 מיליון דולר בתנאים מסוימים. Chassis Plans הינה חברה פרטית הפועלת בקליפורניה מזה 20 שנה ועוסקת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של תחנות הפעלה למערכות בלתי מאוישות וציוד מחשוב ליישומים צבאיים ותעשייתיים. השלמת העסקה נדחתה למאי 2018.

o         בנובמבר נחתם הסכם להרחבת פרויקט שירותים עבור ארגון בינלאומי. לאחר שמומשו 12 מיליון דולר הורחב המשך הפרויקט לעוד 28 מיליון דולר כך שסך היקף הפרויקט 40 מיליון דולר.

o         בחודש פברואר 2018 הוקמה חטיבת ״רחפנים ואזרחי" שבראשה עומד מנחם ינקו – לשעבר בכיר במשרד הביטחון וצה"ל. המטרה לשדרג ולהרחיב את פעילות החברה בתחומים אזרחיים.

 

אודות אירונאוטיקס:

אירונאוטיקס הוקמה כחברה פרטית בנובמבר 1997 ומניותיה נרשמו לראשונה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ביוני 2017. על בעלי המניות בקבוצה נמנות קרנות המנוף בראשית ו-KCPS, וכן קרן ויולה. כיו״ר הדירקטוריון מכהן האלוף (במיל.) איתן בן אליהו, וכמנכ״ל החברה מכהן מר עמוס מתן. הקבוצה מתמחה במתן פתרונות בלתי מאוישים כוללים לשווקים הצבאיים והאזרחיים, מעסיקה כ-660 עובדים ופועלת בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; רחפנים באמצעות חברת ׳פוזידרון׳ ((PoziDrone ייצור והפעלה של פתרונות תצפית המתבססים על פלטפורמת בלונים מתנפחים באמצעות חברת ׳אר טי׳ (RT); תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרו אופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה להתקנה במגוון מערכות ויישומים. פעילות זו מבוצעת על ידי חברת הבת ׳קונטרופ׳ (Controp) (המוחזקת 50% ע"י החברה ו-50% ע"י רפא"ל). עוד עוסקת החברה בפיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת באמצעות החברה הבת ׳קומטקט׳ (Commtact) ומנועים למל"טים באמצעות חברת הבת ׳זנזוטרה׳ (Zanzottera).

תמצית תוצאות הפעילות העסקית על בסיס דוחותיה הניהוליים של החברה:

  לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר (באלפי $)
2017 2016
הכנסות 142,852 137,368
שינוי ביחס לתקופה המקבילה 8% 13%
עלות המכירות 92,222 82,419
רווח גולמי 56,630 54,949
% רווח גולמי 38% 40%
הוצאות מחקר ופיתוח 8,407 7,529
הוצאות מכירה ושיווק 16,827 16,737
הוצאות הנהלה וכלליות 15,162 11,692
רווח תפעולי 16,234 18,991
% רווח תפעולי 11% 14%
הוצאות מימון, נטו 2,060 1,775
הוצאות אחרות, נטו 8,159 (3,000)
רווח לפני מס 6,015 20,216
% רווח לפני מס 4% 15%
הוצאות (הכנסות) מס 518 (786)
חלק ברווחי חברות מוחזקות המטופלות בשיטת השווי במאזני (28)
רווח לשנה 5,469 21,002
רווח המיוחס לבעלים של החברה 5,756 18,142
זכויות שאינן מקנות שליטה (287) 2,860

מנועי בית שמש מסיימת שנה טובה, והצבר עשוי לגרום לשנים טובות עוד יותר בהמשך. החברה בשליטת קרן פימי מדווחת כי ההכנסות ברבעון האחרון של 2017 צמחו בכ-5.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 24.4 מיליון דולר.  הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 2.6 מיליון דולר – שיעור של 11% מההכנסות. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 2.8 מיליון דולר – שיפור של 36% לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2016.

 הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם בכ- 3.4 מיליון דולר – שיעור של כ- 14% מההכנסות

 וכנראה הכי חשוב – החברה מדווחת כי נבנית תשתית להמשך הצמיחה בכדי להתמודד עם ההכפלה של צבר הסכמי המסגרת ארוכי הטווח של החברה, המצטברים לצפי הכנסות של קרוב ל-1.2  מיליארד דולר

החברה החליטה על חלוקת דיבידנד בסך 2.785 מיליון דולר.

 רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "ברבעון הרביעי נמשכה מגמת השיפור אשר החלה ברבעון השלישי של השנה ובאה לידי ביטוי בין היתר בגידול במכירות, ברווח הגולמי והנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד. השיפור בתוצאות בשנת 2017 הושג חרף ההשפעה השלילית של שערי החליפין , בעיקר לאור מבנה הוצאות של החברה בו המרכיב השקלי משמעותי.

בהסתכלות חצי שנתית ניתן לראות כי החציון השני של שנת 2017 טוב יותר מהחציון הראשון של 2017 וגם מהחציון השני של 2016 בשורת המכירות, הרווח התפעולי ה- EBITDA והרווח הנקי. אני מקווה כי מגמת השיפור שאפיינה את החציון השני תימשך ותתעצם במהלך שנת 2018 בין היתר לאור ההתפתחויות שחלו בחברה בשנת 2017 וטרם קיבלו ביטוי בתוצאות כגון: העסקה להרחבת הסכם המסגרת עם פראט אנד וויטני מצפי של  110 מיליון דולר לצפי של – 640 מיליון דולר.

זו עסקה משמעותית אשר מניחה תשתית להמשך צמיחתה של החברה בשנים הקרובות. התחלנו בהיערכות ארגונית ותפעולית לקראת תחילת ייצור בגין הסכם זה. עם תחילת הייצור של הפרויקטים החדשים, החברה מצפה להגדיל את היקף ויעילות תהליכי הייצור.

במסגרת ההתארגנות הפיננסית, ביצענו בתחילת 2018 גיוס הון מבעלי המניות בהיענות כמעט מלאה בהיקף כולל של כ- 39 מיליון דולר ואני רוצה בהזדמנות זאת להודות לבעלי המניות על הבעת האמון בחברה ובדרכה.

שנת 2017 היוותה שנת מעבר בה חוותה החברה בין היתר שינויים בשדרה הניהולית, שינויים ארגוניים והיערכות לצמיחה הצפויה, בין היתר לאור הרחבת הסכם פראט ועסקאות נוספות שדווחו במהלך השנה. קיים פוטנציאל צמיחה והחברה נערכת למיקסום הזדמנות זו.

כחלק מהיערכות החברה לצמיחה, החברה גם מקימה מרכז הכשרה מקצועית אשר יכשיר את דור העתיד של אנשי המקצוע בתחומי הליבה של החברה ויתמוך בקידום התעשייה בישראל"

נתונים נוספים לרבעון הרביעי ולשנת 2017 :

מכירות החברה בשנת 2017 הסתכמו בכ- 88.8 מיליון דולר לעומת כ-86.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – עליה של 3% אשר נובעת בעיקר מתחום המנועים, הן משיפוץ והרכבת מנועים והן ממכירת מנועים שלמים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-4.3 מיליון דולר (המהווה כ- 18% מההכנסות) לעומת כ- 4.2 מיליון דולר (המהווה כ- 18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. החברה הצליחה לשמור על שיעור הרווח הגולמי וזאת חרף ההשפעה השלילית של שער החליפין של השקל מול הדולר.

הרווח הגולמי של החברה בשנת 2017 הסתכם בכ- 13.8 מיליון דולר, לעומת כ-16.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי בשנת 2017 הושפע בעיקר מהעלייה בהוצאות הישירות בעיקר בהוצאות השכר לאור ההשפעה השלילית של התיסוף בשער השקל לעומת הדולר על הוצאותיה השקליות של החברה.הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-2.6 מיליון דולר (המהווה כ- 11% מההכנסות) לעומת כ- 2.8 מיליון דולר (המהווה כ- 12% מההכנסות) ברבעון המקביל  אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה בשנת 2017 הסתכם בכ- 8.9 מיליון דולר, לעומת כ-10.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 2.8 מיליון דולר (המהווה כ-12% מסך ההכנסות), לעומת כ- 2.1 מיליון דולר (המהווה כ-9% מסך ההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 35.7%.

 הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם בכ-8.8 מיליון דולר (המהווה כ-9.9% מסך ההכנסות), לעומת כ- 9 מיליון דולר (המהווה כ- 10.4% מסך ההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.

לחברה הזמנות מסגרת בסך של 1.18 מיליארד דולר,  ומתוכן  צבר הזמנות מאושרות של כ- 274 מיליון דולר, מתוכו כ- 98 מיליון דולר לשנת 2018.

גיוסי הון שבוצעו לאחר תאריך המאזן על מנת לתמוך בתוכניות הצמיחה של החברה בסך כולל של כ- 44 מיליון דולר:

אודות החברה: מנועי בית שמש שבשליטת קרן פימי, הינה חברה וותיקה ובעלת ניסיון מוכח בתחומה, לחברה שני תחומי פעילות:

מגזר יצור החלקים: ייצור חלקים למנועי סילון לרבות ייצור יציקות מדויקות של חלקי מתכת למנועי סילון. לחברה מוניטין רב ושם עולמי בתחום זה.

מגזר מנועים: שיפוץ, הרכבה והנדסה של חלקים שונים למנועים ומנועי סילון.

השירותים והמוצרים שמספקת החברה מיועדים לשוק התעופה האזרחי ולשוק התעופה הצבאי. כיום מרבית מכירותיה של החברה הן לשוק האזרחי

 

 

אלוני חץ מדווחת על תוצאות לרבעון האחרון של שנת 2017 ולשנה כולה –  ה- FFO המיוחס לבעלי המניות של החברה בשנת 2017, הסתכם ב- 423 מיליון ש"ח, גידול של 15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום המאזן הינו 5.4 מיליארד ש"ח (הון עצמי של 31.41 ש"ח למניה).

ההון העצמי למניה על בסיס NAV סחיר להיום הינו 43.4 ש"ח.

שיעור המינוף של החברה נכון להיום על בסיס NAV סחיר – 30.3%.

היקף הייזום האקטיבי בחברות הקבוצה הינו 11 מיליארד ש"ח (חלקה היחסי של החברה הינו 4.6 מיליארד ש"ח).

 לאחר תאריך המאזן הודיעה החברה כי היא מקימה חברת נדל"ן חדשה – Brockton Everlast ("BE") לפעילות במטרופולין לונדון. בכוונת BE להתחיל בביצוע השקעות ברבעון האחרון של 2018

 

 

 

נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ מסר: "במהלך השנה החולפת ניכרת עשייה רבה בחברות הבנות של הקבוצה שלנו. אנו עדים לתנופת עשייה הן בפעילות הריאלית של החברות והן בפעילותן הפיננסית, אשר שילובן ביחד מניח תשתית איתנה להמשך צמיחה בשנים הבאות.

אמות המשיכה להגדיל את היקף נכסיה, ואלו "חצו" את רף ה- 10 מיליארד ש"ח תוך המשך הקטנת המינוף בחברה.

אמות ושותפתה גב ים מנהלות מו"מ מתקדמים להשכרת כ-80% משטחו של פרויקט ToHa במחירי שכ"ד אשר תואמים את ההשקעה בפרויקט ואת ייחודו. אמות פרסמה תחזית לשנת 2018, על פיה היא צופה המשך צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים, הודות להשבחת נכסיה הקיימים ולרכישת נכסים חדשים, ובפרמטרים הפיננסיים בעקבות שיפור משמעותי במבנה החוב שלה.

Carr ממשיכה לצמוח בהתאם לתוכניות הפיתוח שלה הן באמצעות רכישת נכסים חדשים, והן באמצעות השבחת נכסים קיימים, ובעיקר באמצעות קידום הייזום שבבעלותה. לאחרונה החל איכלוסו של פרויקט הדגל של Carr , מידטאון סנטר במרכז וושינגטון ע"י "פאני מיי".

Carr נמצאת בשלבי חפירה ודיפון של פרויקט Apex הממוקם במרכז בת'אסדה. במסגרת הפרויקט, שכולל שטח בנייה של 800 אלף רגל רבוע, אמורה Carr להקים מגדל משרדים בשטח של 360 אלף רגל רבוע, שמחצית משטחיו כבר הושכרו, ובצידו שני מגדלי דירות להשכרה שיכללו 467 דירות. תקציב ההקמה של הפרויקט הינו 530 מיליון דולר, ובנייתו אמורה להסתיים במהלך שנת 2021.

על מנת לתמוך בתוכניות הצמיחה שלה, Carr  גייסה בדצמבר האחרון מבעלי מניותיה הון בסך של 75 מיליון דולר, מתוכם אלוני חץ השקיעה 67 מיליון דולר, ובינואר 2018 גייסה Carr מכלל ביטוח הון נוסף של 300 מיליון דולר.

אנרג'יקס המשיכה להתפתח בשנה החולפת, ולהרחיב את כל תחומי פעילותה. אנרג'יקס החלה בהקמתם של פרויקטים בהיקף של 90 מגה וואט בהם זכתה במסגרת המכרז הפוטו-וולטאי הראשון, ואשר צפויים להתחבר לרשת החשמל בשנת 2018. בנוסף, זכתה אנרג'יקס במכסה של 52 מגה וואט נוספים במכרז הפוטו-וולטאי השני, שיחוברו לרשת החשמל בשנת 2019.

במקביל אנרג'יקס ממשיכה לקדם את פרויקט הדגל שלה בתחום הרוח בישראל , פרויקט אר"ן בהיקף של מעל 150 מגה וואט, שלהערכת אנרג'יקס יגיע לסגירה פיננסית בשנת 2019, בכפוף לקבלת כל האישורים וההיתרים הנדרשים.

בתחילת 2018 התקשרה אנרג'יקס עם יזם אמריקאי בהסכם להקמת מיזם משותף לפעילות בתחום הפוטו-וולטאי בארה"ב. למיזם בלעדיות על פורטפוליו הפרויקטים של היזם בהספק של מאות מגה-וואטים על פני מספר מדינות בארה"ב ובכוונתה להגיע לכדי מוכנות לסגירה פיננסית עוד במהלך שנת 2018 ביחס לפרויקטים ראשונים בהספק של MWp70-100.

לאחר תאריך המאזן הודיעה החברה כי היא מקימה חברת נדל"ן חדשה בשם Brockton Everlast ("BE"), בשותפות עם הנהלת קרנות ברוקטון, אשר תעסוק ברכישה, יזום, השבחה, הקמה ניהול ותחזוקה של נדל"ן מניב מסחרי בבריטניה, תוך התמקדות באזור מטרופולין לונדון.

אלוני חץ התחייבה להשקיע בהון של BE 340 מיליון ליש"ט (כ-1.6 מיליארד ש"ח). בכוונת BE להתחיל בביצוע השקעות ברבעון האחרון של 2018.

הקמת BE תיצור לקבוצה "רגל משמעותית" נוספת בשוק המערבי, ואני שמח כי חברנו לשותפים מצויינים, שיש לנו איתם היכרות עמוקה ורבת שנים.

היקף הייזום האקטיבי המצטבר בחברות הקבוצה הינו 11 מיליארד ש"ח (חלקה היחסי של החברה הינו 4.6 מיליארד ש"ח). אנחנו מקווים שהפעילויות הנ"ל ומגוון הצעדים שעושות החברות הבנות של הקבוצה, מניחות תשתית איתנה לביסוס המשך צמיחת הקבוצה בשנים הקרובות."

עיקרי תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2017 (במיליוני ש"ח):

 

על בסיס מאוחד

במיליוני ש"ח

1-12/2017 1-12/2016 % שינוי 2016/17 רבעון 4 2017 רבעון 4 2016 % שינוי 2016/17
הכנסות 1,545 1,402 10% 435 420 4%
רווח נקי המיוחס לבעלי המניות 594 613 (3%) 170 224 (24%)
FFO המיוחס לבעלי המניות 423 368 14% 105 100 4%

 

  31.12.2017 31.12.16 % שינוי 2016/17
הון עצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה (מיליארד ש"ח) 5.36 4.91 9.2%
הון עצמי למניה (ש"ח) 31.41 31.66 (0.8%)

נתונים נוספים אודות החברה (סולו מורחב):

דיבידנד

בגין שנת 2017 חילקה החברה דיבידנד בסך כ- 169 מיליון ש"ח (104 אגורות למניה).

בנוסף, בחודש מרץ 2018 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בגין שנת 2017 בסך של 38 אג' למניה (כ-65 מיליון ש"ח).

סך הדיבידנד בגין שנת 2017 הינו 142 אגורות למניה.

בחודש מרץ 2018 קבע דירקטוריון החברה כי בשנת 2018 בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי מינימאלי בסך של 110  אג' למניה, שישולם ב- 4 תשלומים רבעוניים. בגין הרבעון הראשון והשני של השנה 27 אגורות למניה ובגין הרבעון השלישי והרביעי 28 אגורות למניה, בכפוף להחלטה ספציפית של הדירקטוריון בתום כל רבעון.

בהתאם הכריזה החברה על דיבידנד לרבעון הראשון של שנת 2018 בסך 27 אגורות למניה (46 מיליון ש"ח) אשר ישולם בחודש אפריל 2018.

אודות קבוצת אלוני חץ –  אלוני חץ הינה חברת אחזקות המתמחה ומתמקדת בתחום הנדל"ן המניב בארץ ובחו"ל. הקבוצה פועלת בחמישה שווקים עיקריים: ישראל, ארה"ב [וושינגטון ובוסטון] , שוויץ ובריטניה. אחזקותיה העיקריות של החברה הינן:

בישראל מחזיקה הקבוצה ב- 60% באמות השקעות בע"מ, אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל

ובכ-67% באנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ, העוסקת בהקמת מערכות להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

בארה"ב – בוושינגטון מחזיקה הקבוצה ב- 51% מ- Carr (50% בשליטה) , חברה פרטית העוסקת בנדל"ן מניב לצרכי השכרה, לרבות ניהול ואחזקה של בנייני משרדים שבבעלותה באזור מטרופולין וושינגטון .DC

בארה"ב – בבוסטון מחזיקה 55% ב- 3 מבני משרדים בשותפות עם Oxford Properties (50% בשליטה).

בשוויץ מחזיקה הקבוצה ב-12.2% ב-Swiss Property AG PSP, אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות ביותר בשוויץ. הקבוצה הינה בעלת המניות הגדולה ביותר ב-PSP.

בבריטניה נכון להיום, פועלת הקבוצה באמצעות אחזקה בקרנות השקעה בנדל"ן Brockton Capital, 25% בקרן הראשונה, 5% בקרן השנייה ו-10% בקרן השלישית. בנוסף, נמצאת החברה בשלבי הקמה של חברת נדל"ן חדשה בשם Brockton Everlast, אשר תתמקד במטרופולין לונדון ואשר בעתיד תהווה את פעילותה היחידה של החברה בבריטניה

 בית המשפט קבע כי על לאומי קארד ונותני שירותים כדוגמתה להודיע ללקוח באופן ברור ומפורש על העלאת תעריפי עמלות השירותים, במקרה זה עמלת סליקה, כדי שיוכל לשקול את צעדיו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר למבקש, אריה שרף, בעל חנות לסירי ברזל (פויקה) לנהל תובענה ייצוגית כנגד לאומי קארד בע"מ (56325-02-16), בשל כך שהעלתה באופן חד צדדי את עמלת הסליקה, ולא הודיעה  על כך באופן ברור למבקש, אלא כשורה שנטמעה בדפי החשבון החודשיים.

לאומי קארד קבעה בחוזה בינה לבין מקבלי שירותי הסליקה, כי היא רשאית להעלות את עמלת הסליקה באופן חד צדדי, אך מנגד,  מקבלי השירותים רשאים להפסיק את החוזה באופן מיידי. כדי שמקבלי השירות יוכלו לשקול כיצד לפעול עליהם לדעת כי התעריף עלה.

השאלה שהתעוררה היא באיזה אופן על ספק השירות להודיע ללקוחותיו על שינוי חד צדדי בתנאי ההתקשרות, והאם די להודיע זאת, כפי שעשתה לאומי קארד, בהודעה בת שורה וחצי במסגרת דפי החשבון החודשיים. המבקש טען כי הוא לא שם לב להודעה המשיבה שנטמעה בדפי החשבון.

השופטת מיכל אגמון-גונן אישרה למבקש לנהל תובענה ייצוגית כאמור, לאחר שהשתכנעה כי לאומי קארד הודיעה על העלאת התעריף באופן לא ברור, וקבעה כי אופן ההודעה נוגד את חובת תום הלב בקיום חוזה. השופטת הדגישה כי על השאלה כיצד יש להודיע על שינויים בתנאי ההתקשרות: "יש להשיב בשים לב לטיב השינוי: לא דין שינוי הנוגע לפרט זניח ושולי בהתקשרות הצדדים כדין שינוי הנוגע לפרט מהותי, העומד בלב ההתקשרות, כדוגמת מחיר ההתקשרות.

השופטת הוסיפה כי אין לאפשר לספקי שירותים, דוגמת המשיבה, ליידע את לקוחותיהם על שינויים חד צדדיים במחיר השירותים הניתנים על ידם באמצעות הודעה הנטמעת בקלות בדף פירוט החיובים, כך שהלקוח אינו מבחין בה ולא יכול לבחור כיצד לפעול לאור השינוי במחיר.

השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי:

"בידי המשיבה, וספקי שירותים כדוגמתה, קיים, כאמור, כוח משמעותי רב לשנות את המחירים החוזיים שסוכמו, וזאת באופן חד צדדי. מטבע הדברים, מחיר ההתקשרות החוזית הוא הפרט המהותי ביותר בהתקשרות ומהווה את הרכיב המהותי ביותר אשר עומד לתחרות ולמשא ומתן  בין ספקי השירותים הרלבנטיים. במצב דברים זה, גם אם הסכם ההתקשרות מעניק לספק השירותים זכות לשנות את ההסכם מעת לעת לפי שיקול דעתו, וזאת בכפוף למתן הודעה מראש, הרי שמקום שבו המדובר בשינוי בפרט מהותי בהתקשרות, כדוגמת מחיר ההתקשרות, דומה כי חובת תום הלב מחייבת את הספק לבחור בדרך שתבטיח יידוע בפועל של הלקוחות על דבר השינוי.

הזכות הקיימת לספק השירות לשנות באופן חד צדדי את תנאי ההתקשרות נועדה להגן על אינטרס לגיטימי של ספק השירות להמשיך ולפעול ולהתקיים באופן עסקי ורווחי וכדי לאפשר את קיומו והמשך מתן שירותיו ללקוחותיו. זכות זו לא נועדה לאפשר לספק השירות הזדמנות להגדיל את רווחיו באמצעות שינוי הסכם ההתקשרות שבין הצדדים במחשכים ותוך מחטף. העלאת מחיר ללא יידוע אפקטיבי של הלקוח, מהווה הפרה של החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, שכן מדובר בחובה אלמנטרית ליידע את הצרכן, כי המחיר המשולם על ידו עלה לעומת המחיר הקודם ששולם על ידו. זוהי גם ציפייתו החוזית הסבירה של הלקוח, כי תינתן לו הודעה כי התעריף שהוא משלם עלה".

פרוטרום הופכת לגורילה – בולעת חברות, צומחת, מגדילה רווחים ובהתאמה הערך שלה בשוק מזנק. והיא נסחרת כעת בשווי של מעל 20 מיליארד שקל.  האנליסטים סבורים שהתוצאות הטובות יימשכו, אבל שימו לב למחיר היעד של רוני בירון מאקסלנס – "בשורה התחתונה, רבעון חיובי עם צפי לשנה טובה. קשה להתווכח עם ביצועי היתר של חברה והשאלה המרכזית אשר אין עליה תשובה קלה נותרה התמחור.מחיר היעד הנוכחי שלנו עומד על 330 שקל וכולל 50 שקל למניה כמול רכישות עתידות" – הבעיה שמחיר המניה כבר גבוה מהמחיר יעד. במילים אחרות מדובר על המלצת מכירה מוסוות.

כך או כך, פרוטרום דיווחה על תוצאות טובות על לרבעון הרביעי אשר היו מעט מעל הצפי שלנו אבל שיקפו צמיחה גבוהה במיוחד בתחום הטעמים במקביל להמשך שיפור ברווחיות. הכנסות החברה עמדו על  357.5 מיליון דולר ושיקפו צמיחה של 7.6% על בסיס פרופורמה, השפעת מטבע חיובית של 6.0%, ותרומה מרכישות. מה שבלט במיוחד הייתה צמיחה של 10.2% בתחום הטעמים אשר הינה חריגה לסגמנט זה. להערכתנו, קצב צמיחה זה משקף רבעון טוב בסקטור לצד צמיחה עודפת בפרוטרום כתוצאה מבסיס הלקוחות וסל המוצרים שלה. חטיבת חומרי הגלם צמחה בשיעור יפה של 7.9% על בסיס פרופורמה וסך פעילות הליבה צמחה ב- 8.5%. בעוד אין אנו רואים בשיעור צמיחה זה רמה מייצגת לאורך זמן, אנו מעודדים מהמומנטום החזק בשורה העליונה.

EBITDA של  69 מיליון דולר (בנטרול הוצאות חד פעמיות) היה מעט מעל הצפי שלנו ושיקף גידול של 31% ביחס לרבעון המקביל. שיעור הרווח עלה ב- 110 נקודות בסיס ל- 19.3%. חשוב לציין כי בתחום הליבה רווחיות ה- EBITDA הגיעה כבר ל- 20.6%. כאשר לוקחים בחשבון את התוספת המוערכת מ- Enzymotec (כ- 100 נקודות בסיס), צעדי האופטימיזציה בחומרי הגלם, והמנוף התפעולי, אנו מעריכים כי החברה תסיים את 2018 עם רווחיות EBITDA של למעלה מ- 22% בתחומי הליבה, מה שלהערכתנו מציב את יעד החברה של 23% ל- 2022 בצד השמרני. עוד נתון חשוב הינו שיפור מתון ברווחיות הגולמית, זאת לאור לחצי תשומות בקרב מתחרי החברה. אנו מייחסים נקודה זאת לאופי הלקוחות של פרוטרום וחשיפה מוגבלת יותר לתחום הריחות.

מבחינת המאזן, רמת החוב, נטו של החברה ירדה לרמה של  516 מיליון דולר המשקפת יחס של 1.85 ל- EBITDA המתואמת בארבעת הרבעונים האחרונים. אנו מעריכים כי יחס זה יעלה במידה מסוימת בעקבות התשלום בגין רכישת Enzymotec אבל נותר ברמות אשר תומכות באסטרטגית הרכש של החברה".

קווי הלילה יפעלו בחופשת הפסח בכל רחבי הארץ החל מחצות ועד 4:00 בבוקר

עשרות קווי לילה ברחבי הארץ צפויים לשרת למעלה מ-100 אלף צעירים שייצאו לחגוג במהלך חופשת הפסח שתימשך כשבועיים • קווי האוטובוס הליליים יפעלו במתכונת מוגברת מדי לילה ובמחיר נסיעה רגילה בתחבורה ציבורית • דיילי הסברה של קווי לילה יתפרסו במוקדי הבילוי, יחלקו למבלים קפה מעורר ויכוונו אותם לתחנות קווי הלילה הסמוכות

במשך כל חופשת הפסח (כשבועיים, 22.3-7.4), יפעלו קווי הלילה מדי לילה.

קווי הלילה הינם קווי תחבורה ציבורית הפועלים בכ-100 ערים ורשויות בכל הארץ ומספקים שרות בטוח אל אזורי בילוי וחזרה הביתה, בשעות הקטנות בסופי שבוע ובחופשות החגים.

במקביל, בלילות החופשה יתפרסו צוותי הסברה של מטה קווי הלילה בעשרות מוקדי בילוי ברחבי הארץ, יחלקו למבלים הצעירים קפה מעורר ויכוונו אותם אל תחנות קווי הלילה הקרובות, כדי למנוע נהיגה בשכרות.

חופשת הפסח הינה החופשה הארוכה ביותר לפני החופש הגדול. על פי הערכות הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית, במהלך חופשת הפסח צפויים לנסוע בקווים הליליים יותר מ- 100 אלף צעירים, זאת, לאחר שבשנה האחרונה נסעו בקווי הלילה למעלה מ-1.2 מליון נוסעים, המהווים עליה של כ-6% מהשנה שקדמה לה. על פי סקר שנערך עבור מטה קווי הלילה, נמצא כי  כ-30% מהצעירים בגילאי 14-30 יוצאים לבילוי בקווי אוטובוס ליליים ואלו מהווים עבורם אמצעי תחבורה נפוץ ושימושי. המספרים הללו משמעותיים בכל קנה מידה, ובעיקר נוכח  מחקרים שהוכיחו כי באזורים בהם פועלים קווי הלילה חלה ירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים והנפגעים.

"קווי הלילה עומדים לרשותכם גם בפסח", אומר שר התחבורה והבטיחות בדרכים, מר ישראל כץ. היום כבר ברור שזאת הדרך החכמה והנוחה לנסוע לבילוי לילי. אני קורא לכל החוגגים והמבלים להשאיר את הרכב בבית ולצאת לבלות עם קווי הלילה", סיכם כץ.

מידע על כל הקווים, התחנות ולוחות הזמנים ניתן למצוא באתר Kav-layla.co.il

התחלות הבנייה – בשנת 2017 הוחל בבנייתן של כ-46,300 דירות, מתוכן כ-23% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים), וכ-22% נבנו בבניינים גבוהים, בני 10 קומות ויותר. מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 היה נמוך בכ-14.1% מזה שנרשם בשנת 2016.

על פי נתוני המגמה, החל ברבע רביעי של שנת 2016 חלה ירידה של כ-5.9% בממוצע לרבע שנה (רמה ממוצעת של כ-12,200 דירות לרבע שנה). זאת, לאחר שבשלושת הרבעים הראשונים של שנת 2016 (ינואר–ספטמבר), נרשמה עלייה של כ-4.3% בממוצע לרבע (רמה ממוצעת של כ-13,600 דירות לרבע שנה) (לוח 1, תרשים 1).

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-25% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-8% בלבד מסך כל הדירות (לוח א ולוח 3). בשנת 2017 נרשמה, בהשוואה לשנת 2016, ירידה בכל אחד מהמחוזות, פרט למחוז תל-אביב בו נרשמה עלייה של כ-6.7%. הירידות הגדולות ביותר היו במחוז ירושלים ומחוז הצפון, 24% ו-18.4% בהתאמה.

דירות שהוחל בבנייתן, לפי מחוז, שנת 2017

אחוז שינוי שנת 2016

לעומת שנת 2017

אחוזים המחוז
-14.1 100.0 סך הכל
-24.0 8.0   מחוז ירושלים
-18.4 15.6   מחוז הצפון
-13.8 14.6   מחוז חיפה
-13.5 25.2   מחוז המרכז
6.7 16.3   מחוז תל אביב
-10.9 16.9   מחוז הדרום
-47.1 3.5   אזור יהודה והשומרון(1)

כ-52% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-5% בלבד במחוז תל אביב.

השינויים על פני הזמן ביישובים השונים אינם אחידים ולעיתים יש תנודתיות רבה. המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 היה בתל אביב-יפו כ-2,950 דירות, עלייה של 34.5% בהשוואה  לשנת 2016, ובירושלים – כ-2,580 דירות, עלייה של 16.5% לעומת שנת 2016.

במספר יישובים נרשמה עלייה ניכרת במספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017. במודיעין-מכבים-רעות כ- 970 דירות, יותר מפי 4 בהשוואה לשנת 2016, וזאת לאחר ירידה של כ-70% בשנת 2016 לעומת שנת 2015. בבת ים כ-860 דירות, פי 3.5 לעומת התקופה הקודמת, בקריית מוצקין בה הוחל בבנייתן של כ-1,690 דירות, פי 3 מאותה תקופה אשתקד. עליות מתונות יותר היו בראשון לציון- כ-1,460 דירות, בהשוואה לממוצע של כ-870 דירות בשלוש התקופות הקודמות. בשנת 2017 נרשמה ירידה במספר הדירות שהחל בנייתן בין היתר בלוד, חריש, קריית גת ובית שמש .

דירות שהוחל בבנייתן ביישובים, בהם החלה בנייתן של מספר גבוה של דירות בשנת 2017

אחוז שינוי שנת  2016 לעומת שנת 2017 שנת 2017 שנת 2016 שנת 2015 שנת 2014 יישוב
-14.1 46,320 53,949 53,748 47,520 סך הכל ארצי
            מזה:
34.5 2,954 2,196 2,804 2,624 תל אביב -יפו
16.5 2,580 2,215 3,154 3,216 ירושלים
195.4 1,687 571 183 107 קריית מוצקין
4.3 1,686 1,617 1,394 788 אשקלון
75.1 1,462 835 930 857 ראשון לציון
41.7 1,431 1,010 1,065 1,281 חיפה
-25.8 1,230 1,657 1,409 1,258 נתניה
-14.0 1,149 1,336 1,372 1,492 רמת גן
87.1 1,104 590 303 91 נתיבות
340.5 969 220 737 20 מודיעין-מכבים-רעות*
-33.9 947 1,432 1,623 1,669 פתח תקווה
-43.9 866 1,545 1,728 775 באר שבע
245.6 857 248 352 356 בת ים
-38.8 805 1,316 1,353 2,489 ראש העין
34.2 784 584 395 855 רעננה
-42.6 778 1,355 1,012 790 חדרה
-11.8 710 805 1,494 583 עפולה
-24.2 706 932 1,000 955 רחובות
60.9 671 417 513 586 הוד השרון
-54.6 657 1,446 872 549 בית שמש
-31.6 636 930 977 700 הרצלייה
9.2 630 577 491 312 בני ברק
-60.6 587 1,489 2,022 2,516 חריש
-49.3 554 1,093 826 450 חולון
-31.1 482 700 28 85 כפר יונה
93.3 460 238 163 106 אופקים
-61.1 435 1,118 97 191 לוד
-5.3 397 419 443 205 טבריה
7.0 396 370 243 347 גני תקווה
-59.3 368 904 263 100 קריית גת
124.2 361 161 467 185 קריית אונו
28.4 353 275 234 345 נצרת

בשנת 2017, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, הוחל בבנייתן של 5,360 דירות, ירידה של כ-4% לעומת שנת 2016. מתוך דירות אלה, כ-56% נבנו במחוז תל אביב, כ-20% וכ-15% במחוזות המרכז וחיפה, בהתאמה.

מתוך הדירות שהוחל בבנייתן, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, כ-3,210 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2, ירידה של כ-11% בהשוואה לשנת 2016 (לוח 5).


בנוסף, בשנת 2017, הוחל בבנייתן של כ-3,700 דירות, כתוספות בנייה לבניינים קיימים, גבוה ב-34% ממספר הדירות שהוחל בבנייתן באותה שיטה בשנת 2016. מתוך דירות אלה, כ-32% נבנו במחוז תל אביב, וכ-22% במחוז המרכז. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-2,290 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38, עלייה של כ-38% לעומת שנת 2016.

גמר בנייה – בשנת 2017 הסתיימה בנייתן של כ- 47,400 דירות, עלייה של 3.0% לעומת שנת 2016.

 כ-27% נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים פרטיים ובתים דו משפחתיים), וכ- 25% בבניינים בני 10 קומות ויותר.

על פי נתוני המגמה, בשלושת הרבעונים האחרונים של 2017 נרשמה ירידה של כ-4.5% בממוצע לרבע, במספר הדירות שהסתיימה בנייתן, לאחר עלייה של כ-4.7% בממוצע לרבע במהלך שנת 2016 עד מרץ 2017.

המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, בשנת 2017, היה במחוז המרכז – כ-25% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז ירושלים – כ-12% בלבד.

דירות שבנייתן הסתיימה, לפי מחוז, שנת 2017

מחוז אחוזים אחוז שינוי שנת 2017 לעומת שנת 2016
סך הכל  100.0 3.0
  מחוז ירושלים 11.9 33.0
  מחוז הצפון 18.2 3.8
  מחוז חיפה 12.7 11.0
  מחוז המרכז 24.6 -10.9
  מחוז תל אביב 16.3 14.3
  מחוז הדרום 12.7 -6.3
 אזור יהודה והשומרון(1) 3.7 -3.7

בשנת 2017 נרשמה עלייה במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, לעומת שנת 2016, של כ-33% במחוז ירושלים, של כ-14% במחוז תל אביב ושל כ-11% במחוז חיפה. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-11% במחוז המרכז, של כ-6% במחוז הדרום.

דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף דצמבר 2017 ב-113.0 אלף דירות לערך, בהשוואה ל-114.3 אלף דירות בסוף דצמבר 2016.

שטח הבנייה

התחלת בנייה – בשנת 2017 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-11.5 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-12.0 מיליון מ"ר בשנת 2016, ירידה של כ- 3.7%. מכלל השטח שבנייתו החלה בשנת 2017, כ-74% נועד למגורים ו-26% נועד לבנייה שלא למגורים. שטח הבנייה שלא למגורים עלה בכ-25%, בהשוואה לשנת 2016 (לוח 4).

גמר בנייה – בשנת 2017 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-11.8 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-10.8 מיליון מ"ר בשנת 2016 – עלייה של כ-8.6%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה בשנת 2017, כ-27% נועד לבנייה שלא למגורים. שטח הבנייה שלא למגורים עלה בכ-37%, בהשוואה לשנת 2016.

 

הגדרות בסקרי הלמ"ס

התחלת בנייה – התחלת חפירת היסודות של בניין. מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.

גמר בנייה – השלמת הבנייה של בניין או תחילת השימוש במחצית שטחו לפחות (המוקדמת מהן). הסטטיסטיקה של גמר בנייה מתייחסת למספר הדירות או הבניינים שבנייתם הושלמה. גמר בנייה של דירה הוא גמר הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת. לעומת זאת בנתונים שמקורם במשרד הבינוי (נתונים על בנייה ביזמה ציבורית) נכללות במניין הדירות הגמורות כל הדירות שבנייתן הסתיימה, גם אם עדיין לא הסתיימה בנייתן של לפחות 50% מהדירות בבניין.

בבנייה פעילה – בניין בתהליך בנייה פעיל או דירה בבניין שנמצא בתהליך בנייה פעיל, לא כולל בניינים שבנייתן הופסקה. בנתוני משרד הבינוי והשיכון נכללים גם בניינים שבנייתן הופסקה.

תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית מיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה.

תמ"א 38/2 – מסלול מיוחד במסגרת תכנית המתאר הארצית המיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה (תמ"א 38), המאפשרת הריסה ובנייה מחדש.

על רקע הירידה בהתחלות הבנייה –  נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק מגיב בחריפות לפרסום נתוני הלמ"ס על ירידה בהתחלות הבנייה ואומר: "אין הפתעות. שר האוצר ממשיך לפעול בצורה שאם תמשך, תביא לקטסטרופה בשוק הדיור. כל מי שעוקב אחרי התנהלות הממשלה יודע ששר האוצר עושה כבר מעל שנה הכל כדי ששוק הדיור יוקפא. הוא מבטיח הבטחות ללא כיסוי, הוא מייצר קבוצות גדולות של משקיעים בעל כורחם – ואת זה אני אומר זאת, אחרי שראיתי בסיורים בחריש ועפולה איך כמעט כל הדירות של מחיר למשתכן שנמסרו לזוכים, עומדות להשכרה בלי מענה. הוא שם בעצמו יעדים שאפשר היה להשיג, אבל עשה הכל כדי שהם לא יושגו".

בריק הוסיף: "השר כחלון העביר את כל הקרקע של המדינה לאורך חודשים רק למחיר למשתכן אבל זכאי מחיר למשתכן הם רק 25% מהשוק, הוא יודע את זה ומתעלם לחלוטין מ-75% מהשוק – ממשפרי דיור שבאמת, אבל באמת צריכים דירה ולא יכולים לקנות אותה. שר האוצר הבטיח בתחילת כהונתו שהוא יציף את הארץ בקרקע מדינה לבנייה לדיור החטא הגדול ביותר של שר האוצר כלפי ציבור רוכשי הדירות הוא שהוא חותך בכל חודש את היקף הקרקע שהמדינה מוכרת – אני זוכר אותו עומד על במות ומשתמש במושג ספסור בקרקע. אז שר האוצר כחלון – הוא כרגע הספסר הגדול ביותר במדינה. אנחנו היזמים והקבלנים, כולנו אנשי עסקים, ואין לנו שום יכולת לנהל את הפעילות שלנו בשוק כל כך מסוכן, בלי שום וודאות ושום יציבות. בשוק כזה אין שום סיכוי שאנחנו נגדיל את הייצור שלנו"