מנהלי תיקי השקעות יוכלו לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות באופן דיגיטלי. מדובר באפשרות שהיא בעצם הכרחית. לא ניתן לנהל בצורה פשוטה ונוחה תיק השקעות אלחא אם יש אפשרות לפעול בחשבון, והפיקוח על הבנקים מאשר זאת.

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

למעשה, עדיין אין אישור סופי אבל זה בדרך. הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת תיקונים להוראות בנושא "בנקאות בתקשורת" ו"השקעות של לקוחות בנכסים פיננסיים באמצעות מנהלי תיקים", שבעקבותיהם לקוחות יוכלו, מבלי להגיע לסניף, לתת ייפוי כח שיאפשר למנהלי תיקים לפעול בחשבון הבנק של הלקוחות.

על פי ההצעה –

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובהמשך להקלות שנתן הפיקוח על הבנקים בתהליך פתיחת חשבון מקוון, התיקון מהווה צעד משמעותי נוסף בדרך לכך שהלקוחות יוכלו לבצע פעילות בנקאית מלאה מרחוק, ללא צורך בהגעה לסניף. התיקון מאפשר ללקוח למנות באופן מקוון מנהל תיקים, גם בחשבון שנפתח באופן מקוון. החתימה על הטפסים הרלבנטיים לצורך מתן ייפוי הכוח תעשה תוך קיום דו שיח חזותי בזמן אמת עם נציג הבנק, בדרך שתאפשר ללקוח לקבל את כל ההסברים שיידרשו על ידו בנושא.

התיקון יאפשר פתיחת הפעילות בבנקים גם לגורמים חוץ בנקאיים, ובכך יקדם את התחרות בשירותי ניהול תיקים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית לצורך שיפור השירות ללקוחות והגברת התחרות. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות בתחום ניהול תיקים, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות ללקוחות בצריכת השירותים הללו".

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקים "קטנים"

אופנהיימר מורידים המלצה על מניית אורמת (ORA) מ-Outperform ל-Perform ומעדכנים את המודל בהתאם לנתונים שפורסמו בדוח השנתי 10K שפורסם לאחרונה. "מניית ORA נסחרת בפרמיה על תמחורה ההיסטורי ועל תמחור שחקני הענף, כאשר הצפי לירידה בתזרים המזומנים, FCF ,לשנה הקרובה וחוסר הוודאות הנובע מרכישת חברת US Geothermal עלולים להעיק על מחיר מניית אורמת בתקופה הקרובה.

 "מניית ORA  נסחרת כעת במכפיל EV/EBITDA של 10.2 לתחזית לשנה הקרובה, פרמיה הן על תמחורה ההיסטורי (מכפיל של 9.5) והן על תמחור חברות הפועלות בתחומי הפקת חשמל עצמאית. אנו צופים ירידה בתזרים המזומנים הפנוי FCF  של אורמת בשנת 2018, עם עליה בשנה הבאה, ומאמינים כי תחזית צמיחה ארוכת הטווח והשגת יעדי הנהלת החברה ל-EBITDA  של 600 מיליון דולר בשנת 2022 הינה מגולמת כראוי במחיר הנוכחי של אורמת. אנו ממתינים לסגירת עסקת רכישת US Geothermal הצפויה ברבעון השני 2018 ורואים בה קטליזטור פוטנציאלי למניית ORA בהמשך השנה. נציין כי בינואר 2018 רכשה אורמת את US Geothermal לפי מכפיל EV/EBITDA של  11.1 לתוצאות 2017. אנו מעדכנים את תחזיותינו לשנים 2018 ו-2019, עם העלאת תחזית ההכנסות והורדת תחזיות הרווח למניה, וממתינים להתבהרות נוספת בנוגע לחטיבת המוצרים המתאפיינת בתנודתיות רבה, למימוש סינרגיות הרכישה האחרונה ולהאצה בקצב הצמיחה, ובשלב זה נוקטים בגישה שמרנית יותר כלפי מניית ORA, עם הורדת דירוג ל-Perform".

מה שמעניין מעבר להפחתת ההמלצה הוא האנליסטים מספרים לנו שהיתה תוספת מידע בדוח השנתי – 10K , קצת מפתיע מאחר שלרוב הדוח השנתי הוא בסה"כ חזרה על ההודעה לעיתונות שבה התפרסם הדוח השנתי. האם יש משהו ב-10K שמחדש ביחס לדוחות הקודמים? נבדוק בהקדם.

אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, מתקשה (כמו כולם) להבין לאן הולכת מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. טראמפ כזכור פתח במלחמה כאשר הטיל מכסים על הפלדה המיובאת מסין, אבל הסינים לא ישבו בשקט והעלו מכסים על שורה של מוצרים מיובאים מארה"ב. ההיקפים שלהם אמנן נמוכים משמעותית מההיקפים של היצוא לארה"ב  שסובל מעליית מכסים, ועדין יש מתיחות קשה בין המדינות, ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה.

גרינפלד מציין בסקירה מעודכנת כי  בשבוע שעבר נרשמה אסקלציה נוספת במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כאשר ארה"ב פרסמה את רשימת 1333 המוצרים שעליהם יוטל מכס במסגרת ההחלטה שהתקבלה ע"י טראמפ לפני שבועיים – "הסינים כמובן לא עמדו מנגד ופרסמו שגם הם מתכוונים להטיל מכס על מוצרים אמריקאים (בעיקר מוצרי חקלאות וכלי טיס) בהיקף של 50 מיליארד דולר", מפרט גריפלד, ומוסיף ף, "טראמפ הורה לבחון הטלת מכסים על מוצרים נוספים בהיקף של 100 מיליארד דולר. הסינים כמובן הגיבו שוב ואיימו שהם יגיבו לצעד כזה בצעדים משלהם בעוצמה שווה וכי הם מוכנים ללכת עד הסוף כדי להילחם במדיניות הפרוטקציוניזם של טראמפ.

"עד כמה צריך לקחת את האיומים ההדדיים האלו ברצינות? הבעיה המרכזית היא שבאמת קשה להעריך. מצד אחד, אין ספק שמדובר במהלכים שהם חלק מהמו"מ שמתנהל בימים אלו בין ארה"ב לסין בנוגע לתנאי הסחר ביניהן ולויכוח לגבי גניבת הקניין הרוחני של חברות אמריקאיות ע"י סין. במידה והמו"מ יסתיים בהצלחה, סביר להניח שכל הצעדים החדשים יבוטלו או ימוסמסו (בדיוק כמו שהמכס על הפלדה והאלומיניום מוסמס בסופו של דבר כמעט לחלוטין). מצד שני, ההסתברות של הצדדים להגיע להסכמות אינה מאוד גבוהה שכן לאמריקאים יהיה קשה להמשיך ללא שינוי מהותי במדיניות הקניין הרוחני מצידה של סין ולסינים יהיה קשה לוותר על אותן הטכנולוגיות שהיא שמה לעצמה לפתח במסגרת תוכנית העל לפיתוח הכלכלי – 'סין 2025'. לכן, אנו ממשיכים להעריך שמלחמת הסחר עדיין איתנו וגם אם בסופו של דבר לא ינקטו צעדים נוספים מצד שתי המדינות, הרעשים והאיומים ימשיכו ללוות את השווקים ויותירו את התנודתיות ברמה גבוהה. בשל כך ההמלצה לחשיפה גבוהה בארה"ב ולהתמקדות בענפים ו/או חברות עם חשיפה נמוכה לסחר העולמי נותרת בעינה.

"ארגז הכלים הסיני –  סך היבוא הסיני מארה"ב מסתכם אמנם בכ-140 מיליארד דולר, כך שסין לא תוכל להמשיך ולהרחיב את יריעת המוצרים עליהם מוטלים מכסים, אך הגמישות של הממשל הסיני גבוהה בהרבה מזו של הממשל האמריקאי. לכן, בניגוד לאירופאים שחסרים יתרון כלשהו במקרה של מלחמת סחר עולמית (ולכן יצטרכו לבחור את אחד הצדדים במידה וההתדרדרות תמשך), לסינים יש לא מעט כלים, בעיקר לא קונבנציונליים לפעול נגד ארה"ב. בין הכלים האלו הנה ארבעת הכלים שנראים לנו כיעילים ביותר לשימוש:

1)      פגיעה בפעילות של חברות אמריקאיות בסין – בתרחיש בו הסינים מעוניינים לפגוע בכלכלה האמריקאית, הם יכולים לחסום לחברות אמריקאיות את הגישה לשוק הסיני, אם על ידי תמריצים (קנו וואווי במקום אפל וקבלו סבסוד), מגבלות טכנולוגיות (חסימת גישה לפייסבוק/גוגל/אמזון וכו') או פשוט איסורים על שת"פ של חברות סיניות עם חברות אמריקאיות. מכיוון שהסינים מעוניינים לפתוח את סין לעולם ככל שאפשר בשנים הבאות הם לא רוצים ללכת לכיוון הזה אבל אם לא תהיה ברירה זו בהחלט אפשרות ואחת שקל ליישם באופן יחסי.

2)      פיחות במטבע – מכיוון ששער החליפין של היואן עדיין מנוהל, גם אם פחות מבעבר, הסינים יכולים לקזז חלק מההשפעה של מכסי המגן האמריקאים על ידי פיחות של היואן. מכיוון שהיואן גם תוסף מול הדולר בכמעט 10% מאז תחילת 2017, יש לסינים לא מעט מקום לאפשר פיחות במטבע. אמנם, הטראומה של 2016-2015 עדיין מורגשת בסין והחשש מאובדן אמון במטבע הוא מהותי במשק שיש בו מגבלות על תנועות הון, אבל אם לא תהיה ברירה אז בהחלט מדובר על צעד שהסינים יכולים לנקוט בו.

3)      מכירת אג"ח אמריקאיות – נשק יום הדין של סין. סין היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח ממשלת ארה"ב ועצירת רכישות או מכירה של אג"ח אמריקאיות משנה לחלוטין את כללי המשחק. צעד כזה עלול להוביל לעליית תשואות חדה בארה"ב ולהקשות באופן ניכר על הפעילות הכלכלית. עם זאת, מדובר בנשק יום הדין שכן לסין יש הרבה מה להפסיד בתרחיש כזה. מכירת יתרות המט"ח שלהם שמוחזקות באג"ח אמריקאיות עשויה לצאת משליטה וסין עלולה לאבד את היכולת שלה לנהל את תנועות ההון שלה. תרחיש כזה מבחינת סין הוא תרחיש בלהות שעשוי להוביל למשבר פיננסי עמוק ולאבדן אמון ביואן הסיני.

4)      אמברגו מתכות נדירות – סין מייצרת כיום כ-92% מהמתכות הנדירות (דיספרוסיום, נאודמיום ועוד) בהן משתמשים לייצור מוצרים טכנולוגיים שונים, החל מטלפונים חכמים, עבור בשבבים למחשבים וכלה במוצרים ביטחוניים רבים. עצירת הייצור של מתכות אלו תוביל באופן מיידי לזעזוע בתהליכי הייצור של מוצרים רבים ומכיוון שמדובר על מתכות שעלות ההפקה שלהן גבוהה, גם לזינוק במחירים. מדובר על צעד קיצוני שכן סין היא, כאמור, האחראית הכמעט בלעדית בעולם על לייצור מתכות אלו אבל אם זה מה שיעצור את טראמפ מלצייץ אז כל המהלכים כשרים".

בשורה התחתונה גרינפלד צופה שהמלחמה תימשך והוא אינו יכול לזהות מה יעצור אותה ועד כמה חמורה היא תהיה.  השווקים בינתיים רגישים מאוד למהלכים האלו כשבסוף השבוע נרשמו ירידות חדות בבורסה האמריקאית.

במקביל פורסם דוח התעסוקה בארה"ב. הדוח היה די פושר. גרינפלד מדגיש כי – "דו"ח התעסוקה של חודש מרץ לא קיבל את תשומת הלב שדו"חות תעסוקה בד"כ מקבלים אך לא בטוח אם זה בגלל כל הדיבורים על מלחמת סחר או בגלל שאין בו שום דבר מעניין". לטענתו – "אמנם, תוספת המשרות במרץ היתה נמוכה באופן משמעותי מהצפי (103 אלף משרות לעומת צפי ל-185 אלף) אך לאחר שבחודש פברואר נרשמה תוספת של 326 אלף משרות הצפי היה פשוט לא ריאלי. בסופו של דבר קצב תוספת המשרות החודשית הממוצעת במהלך הרבעון הראשון של 2018 עמד על 201 אלף שזה בהחלט קצב מצוין בהתחשב בכך שהמשק האמריקאי קרוב (כנראה) לתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה נותר, זה החודש השישי ברציפות ברמה של 4.1% וקצב הגידול השנתי בשכר עלה בעשירית נ"א ל-2.7%. נתון זה בהחלט מחזק את ידי הפד להמשיך ולהעלות את הריבית על אף תוספת המשרות הנמוכה".

 

רוני בירון מנהל מחקר משותף ואנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז'מפרסם עדכון על מניית בזק. להערכת בירון החלושה בתוצאות הסגמנטים העיקריים שיתמך מעבר לשנת 2018.  

"אנחנו מעדכנים את המודל בעקבות תחזית החברה ל- 2018. הסיפור המרכזי סביב תוצאות הרבעון הרביעי היה טמון בתחזית החברה ל- 2018 אשר הצליחה להפתיע אותנו לרעה עם שחיקה צפויה של כ- 455 מיליון ש״ח ב- EBITDA וכ- 600 מיליון ש״ח בתזרים החופשי. מדברי החברה עולה כי רוב השחיקה נובעת מפעילות יס וחלק נוסף מבזק בינלאומי. אנו  מורידים את תחזית הרווח הנקי שלנו ב- 8% ל- 1.05 מיליארד ש״ח ואת תחזית התזרים החופשי ב-  17% ל- 1.53 מיליארד ש״ח (במונחי IFRS-15) עם השפעה על השנים העוקבות. מחיר היעד שלנו מתעדכן ל- 5.0 שקל מ- 5.7 שקל.

"האם 2018 שנת התחתית? בעוד פער הציפיות לגבי 2018 אמור להיסגר, השאלה המרכזית היא מתי תיבלם השחיקה ברווח. בשיחת הועידה התייחסה החברה לממשק עתידי בין יס לבזק בינלאומי אשר להערכתה צפוי להניב חסכון שנתי של כ- 100 מיליון ש״ח (באופן הדרגתי מ- 2019), ובמסגרתו תשיק החברה חבילות דאבל וטריפל בחודשים הקרובים. כמו כן, הצביעה החברה על התקדמות מול משרד התקשורת בסוגיית פרישת הסיבים עם צפי לפתרון תוך מספר חודשים. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי שנת 2018 אינה מייצגת את תחתית הרווח של החברה לאור מספר גורמים:

א) עדכון המחירים המשמעותי ביס צפוי לבוא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד ב- 2018 ועדכונים נוספים אפשריים לאור התחרות החריפה בתחום הטלוויזיה.

ב) אנו מעריכים כי השחיקה המבנית בתחום הטלפוניה הביתית והמעבר לפלטפורמות וטריפלים מתחרים ימשך מעבר ל- 2018.

ג) פריסת הסיבים של סלקום ופרטנר צפויה לפגוע בצמיחת הקווים הסיטונאיים של בזק ולצמצם את הפער התשתיתי בתחום.

"הירידה במחיר המניה והשינויים הצפויים הנהלה והדירקטוריון משפרים את יחס הסיכון/סיכוי אבל עוד בהירות נדרשת. להערכתנו, מינוי אפשרי של שלמה רודב לתפקיד היו״ר לצד שינויים פרסונליים אחרים בדירקטוריון וההנהלה עשויים לתרום לביצועי החברה. כמו כן, אנו מעריכים כי מחיר המניה הנוכחי מגלם חלק ניכר מהאתגרים העומדים בפני החברה. יחד עם זאת, לאור התהליכים המשמעותיים בתחום, אנו מעוניינים להמתין לאינדיקציות ברורות יותר לגבי הרווח המייצג של החברה של החברה ונותרים במשקל שוק".

 

התאחדות בוני הארץ וההסתדרות עובדי הבניין והעץ חתמו על תוספת להסכם הקיבוצי שתגדיל את ההפרשות לפנסיה של עובדי ענף הבנייה בישראל. על פי ההסכם, שיכנס לתוקפו בחודש אפריל, תגדל הפנסיה בענף הבנייה והתשתיות וכן עובדי השיפוצים ב-1.2%. זאת על ידי הגדלת ההפרשה לפנסיה שיפריש המעסיק בענף מ-6.5% ל-7.1% מהשכר, והגדלת חלקו של העובד מ-6% ל-6.6% משכרו. מדובר על שינוי משמעותי, כשלמעשה מדובר בתוספת הפרשה של 1.2% מהשכר אך מדובר בגידול של 10% בהפרשה האבסולוטית. המטרה כמובן היא לגרום לכך שהכספים בפנסיה יספיקו לחוסכים.

במקביל, הוסכם בין הצדדים כי קיצור שבוע העבודה במשק אשר בגינו הוצא צו הרחבה, ואשר צפוי להיכנס לתוקפו בתחילת אפריל, לא יחול על ענף הבניין. זאת, לאור העובדה שכבר בהסכם שנתחם בין ההתאחדות וההסתדרות בשנת 2015 הוחלט כי שבוע עבודה בענף יקוצר כבר אז ל-42 שעות – כלומר, בדיוק לאורך שבוע העבודה שנקבע עתה לגבי המשק כולו.

הצדדים פנו אל שר העבודה והרווחה, כדי שייתן צו הרחבה להסכם ובכך ייתן לו תוקף של הסכם קיבוצי אשר יחייב את כל המעסיקים והעובדים בענף הבנייה.

אורי רובין יו"ר ועדת העבודה, התאחדות בוני הארץ מסר: "אנו שמחים על ההגעה להסכם החדש ובזאת שוב אנו מביעים את הערכתנו לעובדים בענף ואת חשיבותם בעינינו לשגשוגו. הענף שלנו הוא מענפי המשק המתגמלים ביותר במשק וימשיך להיות כזה. בהזדמנות זו, אנו קוראים לכל אזרח ישראלי שמחפש הזדמנות לעבוד בתחום מתגמל, שבו אופק התפתחות מקצועי יוצא מהכלל ופנסיה מועדפת , להצטרף לענף הבנייה".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל מסר: "זהו עוד צעד ענק ורציני לשיפור שכר העובדים, והגדלה נוספת בהפרשות לפנסיה של העובדים והמעסיקים", מויאל הזכיר כי זהו צעד נוסף לאחר שבא בעקבות חתימת הסכמי עבודה עם התאחדות בוני הארץ אשר שודרגו מספר פעמים והסכם נוסף בתחום זה, הנוגע לתנאי העסקת המנופאים שעליו חתמו ההתאחדות וההסתדרות החדשה אשתקד.

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון מפרסם התייחסות לדוחות הרבעוניים של פרטנר.

  4Q17A 4Q17E Δ 4Q16 Δ
Revenue 834 809 3.1% 821 1.6%
EBITDA 158 165 -4.5% 164 -3.7%
Net Income -50 -43 15.1% -7 614.3%
EPS -0.29 -0.26 13.5% -0.04 556.5%

 

פרטנר דיווחה על מכירות מעל הצפי שלנו, אך ה- Ebitda והרווח הנקי היו מתחת לתחזית, בשל הוצאות בסלולר והוצאות מימון גבוהות.

סלולר. פרטנר הציגה יציבות במספר המנויים, וגידול של 14 אלף במנויי פוסט פייד. סלקום הוסיפה 12 אלף מנויים ופלאפון גדלה ב-50 אלף מנויים ברבעון. מנגד, ה-ARPU של פרטנר ירד ב-3.9% מול הרבעון המקביל, וזאת בהשוואה לירידה של 6.5% בפלאפון וירידה של 9.8% בסלקום.

מכירות הציוד בסלולר היו גבוהות מהצפי, בשל השקת האייפון החדש ברבעון. מנגד, הרווחיות הנמוכה של הטלפונים של אפל הובילה לשחיקה ברווחיות של מכירות הציוד, בהשוואה לרבעון האחרון. בסך הכל, אנו רואים כי החברה מצליחה לשקם את מכירות הציוד, כאשר ברבעון הרביעי הם כבר משתווים למכירות של סלקום – לאחר שברבעון המקביל הם היו נמוכים בכמעט 40 מ' ש"ח.

במגזר הקווי החברה הציגה צמיחה של 1% בהכנסות, לאחר 11 רבעונים של ירידה, וזאת בשל התחלת הפעילות של פרטנר TV וכן הצעת חבילת הטריפל שלה. החברה דיווחה על 64 אלף מנויי טלוויזיה נכון להיום, הישג חזק, אם כי נראה כי קצב הגיוס התמתן בחודשיים האחרונים. ב-2018, פעילות הטלוויזיה תכביד על תוצאות החברה, בשל הוצאות התפעול וההשקעות הנדרשות. נראה כי החברה תוכל להגיע לאיזון תפעולי יחסית מהר, בהתחשב בקצב הגיוס היפה שהיא מציגה. עם זאת, השאלה היא איך החברה עומדת ביעדים שלה מבחינת הוצאות. פרטנר הכריזה על אסטרטגיה של מוצר טלוויזיה עם הוצאות יחסית רזות בהשוואה לסלקום TV, אך ייתכן כי עוצמת התחרות אלצה אותה להגדיל את רמת ההוצאות.

הוצאות. סך ההוצאות ברבעון, ללא פחת והפחתות וללא עלות המכר של הציוד, נותרו ללא שינוי של ממש ברבעון, וזאת לאחר שיפור ברבעונים הקודמים. הדבר נובע מהוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה, שקוזזו על ידי התייעלות.

ה-EBITDA המנוטרלת ירדה ב-20% מול הרבעון המקביל, כאשר ה-EBITDA של מגזר הסלולר נותרה ללא שינוי, עקב שיפור חזק ברווחים ממכירות ציוד שקוזזו על ידי ירידה ברווחי פעילות הסלולר – בשל ירידת ה-ARPU. לפיכך, הירידה ב-EBITDA לרבעון נבעה משחיקת הרווחים של הפעילות הקווית, שכצפוי נבעה מגידול חד בהוצאות – עקב השקת פעילות הטלוויזיה.

מתחילת השנה, המניות של פרטנר וסלקום נפלו בכ-30%, כאשר השוק חושש מכניסת אקספון ולא רואה בעתיד הנראה לעין שיפור בסלולר. לדעתנו, מדובר במחירים אטרקטיביים, אך אופק השקעה הינו ארוך במיוחד.

בית ההשקעות אופנהיימר ממליץ על מניית ורינט. בסקירה מעודכנת על המניה בהמשך לפרסום דוחות רבעון רביעי 2017, שומרים האנליסטים על המלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$

 "חברת ורינט (VRNT) פרסמה תוצאות מעל הקונצנזוס בהכנסות וברווחיות, עם צמיחה שנתית של 8% בהכנסות, והעלתה פעם נוספת את תחזיותיה לשנת 2018", כותבים האנליסטים, "במהלך הרבעון זכתה החברה בחמש עסקאות גדולות (בהיקפים בין 5 ל-15 מיליון דולר), כאשר הנהלת החברה צופה המשך מומנטום בסגירת עסקאות חדשות במהלך השנה הקרובה. בתחזית לשנת 2018, צופה הנהלת ורינט צמיחה חד-ספרתית בינונית (כ-6% להערכתנו) בחטיבה הארגונית וצמיחה של כ-10% בחטיבה הביטחונית, במקביל לשיפור בשיעור הרווח התפעולי של 100 נ"ב. אנו מעודדים משיפור בעסקיה של ורינט ומשמרים את המלצתנו Outperform עם מחיר יעד של 49$.

 "ברבעון הרביעי 2018 (שהסתיים בינואר 2018) הציגה ורינט הכנסות של 323 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8% מעל הצפי של 314 מיליון דולר, עם רווח נקי של 1.05$ למניה, מעל הצפי של 1.00$ למניה. החטיבה הארגוניתCustomer Engagement הציגה הכנסות של 212 מיליון דולר, צמיחה של 11%, ואילו החטיבה הביטחונית Cyber Intelligence רשמה הכנסות של 110 מיליון דולר, צמיחה של 1% מהרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, פעילות החברה באזורי אמריקה הניבה הכנסות של 168 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 1%), הכנסות מ-EMEA הסתכמו ב-102 מיליון דולר (צמיחה של 11%) והכנסות מאזורי אסיה פסיפיק עמדו על 53 מיליון דולר, צמיחה של 26%.

" הרווח הגולמי עלה לרמה של 68.7%, ואילו שיעור הרווח התפעולי השתפר ל-25.4%. חברת ורינט הציגה EBITDA של 90 מיליון דולר, שיעור של 27.8% מהכנסות, ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 80 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 378 מיליון דולר כנגד חוב של 795 מיליון דולר, חוב נטו של 417 מיליון דולר. בתמהיל הכנסות של החטיבה הארגונית מהוות הכנסות חוזרות נתח של כ-60%, כשליש מהן בגין פעילות הענן שרשמה צמיחה שנתית של 25%.

 "הנהלת ורינט העלתה פעם שניה ברציפות את תחזיותיה לשנה הקרובה (המסתיימת בינואר 2019), בה צופה כעת הכנסות של 1.23 מיליארד דולר עם רווח נקי של 3.09$ למניה, לעומת התחזית הקודמת להכנסות של 1.225 מיליארד דולר ורווח נקי של 3.03$ למניה. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות בטווח של 280-285 מיליון דולר. בהתאם לתחזית החברה, אנו מעלים את תחזיותינו וצופים בשנת 2018 (המסתיימת בינואר 2019) הכנסות של 1.23 מיליארד דולר עם רווח של 3.09$ למניה, ואילו בשנת 2019 (המסתיימת בינואר 2020) – הכנסות של 1.31 מיליארד דולר עם רווח של 3.40$ למניה.

 "אנו מעודדים מההתקדמות בעסקיה של ורינט ומההאצה בקצב הצמיחה בעקבות ההשקעות שביצעה בעבר. בתחילת מאי 2018 צפויה החברה לערוך יום אנליסטים וכנס מפיצים, בהם תעדכן על האסטרטגיה העסקית, אירועים שעשויים להוות קטליזטורים עבור מניית החברה. אנו מציינים כי מנייתVRNT  נסחרת עדיין בתמחור אטרקטיבי, מכפילי רווח של 12 ו-11 לתחזיות 2018 ו-2019, ובכך משמרים את המלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$, מחיר יעד המתבסס על מכפיל 14.4 לתחזית רווח ל-2019, דיסקאונט לתמחור המתחרים".

ההכנסות גולף ב-2017 הסתכמו בכ- 876 מיליון שקל, גידול של 5.1% לעומת אשתקד. ברבעון הרביעי הסתכמו המכירות ב-242.3 מיליון שקל –  עלייה של 4.7% לעומת רבעון אחרון ב-2016.

אפי רוזנהויז יו"ר הדירקטוריון ורביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2017 כולה, כפי שבאו לידי ביטוי בגידול בשורת המכירות, מהתייצבות הרווחיות הגולמית וגידול ברווח התפעולי תוך שיפור משמעותי בשיעורו. אנו מציגים בשנת 2017  צמיחה בפדיון הממוצע למ"ר הן בתחום הבית והן בתחום האופנה, זאת גם בחנויות זהות וגם בסך שטח חנויות כל תחום.

"תוצאות אלו הושגו בעיקר הודות לדבקות ביישום תוכניות העבודה של החברה, לרבות סגירת פעילויות הפסדיות, ייעול שרשרת האספקה ותנאי הסחר וחיזוק המותגים.  זאת חרף העלייה בשכר המינימום ותנאי השוק המאתגרים, בעיקר במחצית השניה של השנה. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2017 גדל ב-2.3% לכ-59.8% הודות לירידת שערי המט"ח ושיפור תנאי הסחר שקוזזו חלקית מגידול בשיעור ההנחות ללקוחות. החברה השיגה תזרים מפעילות שוטפת שהסתכם בכ- 92 מ' ש"ח. 

"אנו מייחסים חשיבות הולכת וגדלה לתחום המסחר המקוון והשקנו בשנה החולפת גם את אתר גולף אנד קו באמצעות פלטפורמת עדיקה. שלוש שנים לאחר רכישתה האסטרטגית של עדיקה– הונפקה עדיקה בהצלחה לפי שווי חברה של 168 מיליון ש"ח. כבעלת המניות הגדולה ובעלת השליטה אנו מאמינים כי עדיקה תמשיך להוביל את תחום האונליין בישראל.

 "רשת העודפים "ספרינט" אשר עד לפברואר 2018 הופעלה ע"י מפעיל, הועברה לניהולה של החברה, ואנו מעריכים כי יישום תוכניותנו לגביה יבוא לידי ביטוי חלק כבר בשנת 2018. הפעולות שאנו מבצעים היום יהוו תשתית להמשך פעילותה וצמיחתה של הקבוצה בשנים הבאות וישפרו את יכולת התמודדותה בשוק תחרותי ודינמי".

 

תמצית נתוני הרבעון הרביעי לשנת 2017:

 

מכירות אופנת ההלבשה הסתכמו בכ-105 מיליון ש"ח לעומת כ-106.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, הירידה נבעה בעיקר מסגירת הרשתות ההפסדיות בלו בירד, נעלי מקס מורטי מיס ספרידג'ס ודורותי פרקינס, וקוזזה בחלקה מגידול במכירות עדיקה.

מכירות אופנת הבית הסתכמו ברבעון בכ-136.7 מיליון ש"ח לעומת כ-125.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות נבע מעליה במכירות מותגי גולף און ליין.

לגבי תחום האופנה:

לגבי תחום הבית:

 

תמצית נתוני שנת 2017:

  1-12.2017 1-12.2016 הסבר
הכנסות ממכירות 873.5 830.8 הגידול נובע מגידול בהכנסות עדיקה וגידול נטו בהכנסות יתר רשתות הקבוצה בסך של כ- 13 מ' ש"ח.
רווח גולמי 523.9 479.2  
שיעור רווח גולמי מהמכירות 59.9% 57.7% העלייה בשיעור הרווח הגולמי בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד נבעה בעיקר משיפור בתנאי הסחר ומירידה בשער החליפין של הדולר והיורו אשר קוזזו בחלקם מגידול בשיעור ההנחות ללקוחות
רווח (הפסד) תפעולי שוטף (לפני הוצאות/הכנסות אחרות) 14.5 (7.2) העליה נבעה מהגידול בהכנסות וברווח הגולמי, וקוזזה בחלקה מהגידול בהוצאות המכירה וההנהלה
רווח (הפסד) תפעולי אחרי הוצאות/הכנסות אחרות 14.1 (53.3)  
שיעור הרווח (הפסד) התפעולי מהמכירות 1.6% (6.4%)  
רווח (הפסד) נקי 6.2 (56.7)  

אודות קבוצת גולף

פעילות החברה מתמקדת בעיצוב, קניינות, שיווק ומכירה קמעונאית בישראל של מוצרי אופנת ביגוד ואופנת בית. לחברה 318 חנויות הפזורות בכל רחבי הארץ בשני תחומי פעילות:

  1. תחום אופנת הלבשה – החברה עוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי הלבשה עליונה ותחתונה, מוצרי הנעלה ומוצרי אופנה משלימים לנשים וגברים, באמצעות רשתות חנויות אותן היא מפעילה. מגזר זה כולל את המותגים: גולף, פולגת, אינטימה, ספרינט, טופ שופ ועדיקה.

2. אופנת בית – החברה עוסקת במכירה קמעונאית של מגוון מוצרים, הכוללים בעיקר מוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט, כלי אמבט ומוצרים אחרים לבית, בגדי ילדים ,וכן מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה. במסגרת תחום זה נמכרת גם הלבשת ילדים ותינוקות. מגזר אופנת הבית כולל את רשתות גולף אנד קו, גולף קידס אנד בייבי וכיתן

נחתם הסכם גג בין משרד האוצר משרד הבינוי והשיכון ועיריית אלעד, לבניית למעלה מ– 5,400 יחידות דיור בעיר

על פי ההסכם שמוביל משרד הבינוי והשיכון, במהלך השנים 2018-2020 ישווקו בעיר אלעד  כ- 5,400 יחידות דיור ובנוסף כ- 13,300 יחידות דיור שוות ערך  למסחר ותעסוקה בארבעה מתחמים בקרקע מדינה.

לאלה עשויים להתווסף באישור הוועדה המקומית כ- 1,567 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסך הכל צפי יחידות הדיור  כולל שוות ערך שישווקו בשנים אלה יעמוד על כ- 20,267 יחידות דיור.

בנוסף ליחידות הדיור החדשות יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ- 3.1 מיליארד ₪  מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ- 2.8 מיליארד ₪ ועלות מוסדות הציבור מוערכת בכ- 270 מיליון ₪.

העיר אלעד תוכננה, הוקמה ופותחה על ידי משרד הבינוי והשיכון בשנות ה-90 ומונה כיום כ- 47,000 תושבים וכ- 7,500 יחידות דיור.  הסכם הגג בעיר מתוכנן להתבצע בשני שלבים כאשר בשלב הראשון ישווקו כ- 5,400 יחידות דיור וכ-1.6 מיליון מ"ר בהם כ 13,300 יחידות דיור לתעסוקה ומסחר.

בשלב השני ובכפוף לאישור גופי התכנון המוסמכים  ישווקו עוד כ- 6,500 יחידות דיור כך שעם סיום השלב השני העיר אלעד תכפיל את מספר יחידות הדיור בה.  חשוב לציין כי כל הבנייה  תתבצע כמעטפת לעיר בצורה שווה , מבלי לפגוע במרכז העיר הקיים.

שר האוצר, משה כחלון: "פתרון משבר הדיור של המגזר החרדי הוא חלק בלתי נפרד מפתרון משבר הדיור הלאומי. אנחנו מקפידים לתת מענה לכל המגזרים והאוכלוסיות השונות בישראל. אנחנו ממשיכים לתכנן, לשווק ובנות בכל הארץ ובכל הכח ואף אחד לא יצליח לרפות את ידינו. אני מברך את שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ומשרד הבינוי והשיכון שהובילו את ההסכם החשוב הזה". 

 

שר הבינוי והשיכון, אלוף (מיל') יואב גלנט:״זהו יום חג לעיר אלעד. רגע לפני שאנחנו מתקרבים לחג – אנחנו רואים את מגמות ההסתננות ורצון לפגוע בשגרת החיים של תושבי עוטף עזה. אנו סומכים על חיילי צה״ל. כל מי שמאיים על ביטחון ישראל – דמו בראשו. לא יהיה מצב שיפגעו אזרחי ישראלים ואנחנו נעבור לזה לסדר היום. אנו חותמים היום על הסכם גג אשר יכפיל את מספר יחידות הדיור בעיר אלעד וייתן מענה למשפחות המבקשות להתגורר בעיר. הסכם גג זה מצטרף לשורת התכניות שאנו מקדמים בשלוש השנים האחרונות לטובת האוכלוסייה החרדית ובמטרה לקדם מגוון רחב של פתרונות דיור כפי שלא נעשה מאז קום המדינה. הדאגה לכלל המגזרים ובכללם המגזר החרדי הינו ערך מרכזי העומד לנגד עיניי מאז ומעולם. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול במלוא המרץ בשיווק תכניות הנותנות מענה לכל אזרח ולכל מגזר במדינת ישראל."

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר חגי רזניק: "מדובר בבשורה של ממש, באשר זהו הסכם גג ראשון אשר מתוכנן בעיר חרדית. הסכם הגג שנחתם היום מהווה צעד נוסף בשורה של צעדים שמקדם משרד הבינוי והשיכון לטובת החברה החרדית כמו כלל הציבורים בישראל."

 

ראש העיר אלעד, ישראל פרוש: "אנחנו באלעד עושים ומוסיפים 13 אלף יחידות דיור חדשות לעיר. עשרות אלפי זוגות צעירים במגזר החרדי והדתי נאנקים במקומות לא ראויים לדיור. לא קלה היתה המלאכה, והיא עדיין לא הסתיימה אבל היום אני יכול להסתכל ל-13 אלף זוגות צעירים בעיניים ולאלפים נוספים, ולומר להם שהפתרון לדיור במרכז הארץ יוצא לדרך. לא ביקשנו כלום בהסכם הגג, רק שהמחירים יהיו נמוכים ממחיר למשתכן".

מגל מערכות בטחון (MAGS), מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 ושנת 2017 כולה. הבשורה היא לגבי רבעון רביעי אחרי שלושה רבעונים חלשים.

תמצית תוצאות הרבעון הרביעי – 

תוצאות הרבעון הרביעי של 2017

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו ב-23.0 מיליון דולר, זינוק של 68% בהשוואה להכנסות הרבעון הקודם, וגידול של 14% בהשוואה להכנסות של 20.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-10.7 מיליון דולר (47% מההכנסות), גידול של 7% בהשוואה לרווח גולמי של 10.0 מיליון דולר (50% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2016. ההבדל בשיעורי הרווח הגולמי בין הרבעונים נובע משוני בתמהיל ההכנסות שהתאפיין במספר פרויקטים ושירותים גדול יותר ברבעון הנוכחי.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-1.8 מיליון דולר, גידול של 18% בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הוצאות המימון והמס הסתכמו ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.5 מיליון דולר ו-1 מיליון דולר, בהתאמה, בהשוואה להכנסות מימון של 0.5 מיליון דולר והטבת מס של 0.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

ההוצאות הפיננסיות נובעות בעיקרן משינויים בהערכות שווי מטבע חוץ שאינן במזומן, בעיקר לאור התחזקותו של השקל ביחס לדולר האמריקאי, אשר השפיעו על הפקדונות של מגל הנקובות בדולרים, בעוד שבשנת 2016 המגמה הייתה הפוכה, וזאת כתוצאה מרפורמת המיסוי האחרונה בארה"ב. ב-2016 הכירה מגל בנכס מס נדחה, אשר היווה חלק משמעותי מהטבת המס שנרשמה ברבעון.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.3 מיליון דולר או 1 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 2.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2016.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-2.3 מיליון דולר, גידול של 20% בהשוואה ל-EBITDA של 1.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

תוצאות שנת 2017

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו ב-64.3 מיליון דולר, קיטון של 6% בהשוואה להכנסות של 67.8 מיליון דולר בשנת 2016.

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2017 ב-31.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בהשוואה לרווח גולמי של 33.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בשנת 2016.

ההפסד התפעולי הסתכם בשנת 2017 ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר בשנת 2016.

ההפסד הנקי הסתכם בשנת 2017 ב-6.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 1.0 מיליון דולר או 6 סנט למניה בשנת 2016.

נכון ל-31 בדצמבר 2017, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.5 מיליון דולר או 2.29 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2016.

תגובת ההנהלה

בהתייחסו לתוצאות, אמר סער קורש, מנכ"ל מגל: "סיימנו את 2017 עם רבעון רביעי חזק, למרות שהייתה שנה מאתגרת במסגרתה הצגנו הפסד נקי במהלך שלושת הרבעונים הראשונים. באמצע 2017 נקטנו במספר צעדים חשובים במטרה לשפר את היעילות התפעולית שלנו, ובכלל זה מיזוג פעילות המוצרים וה-VMS שלנו. אנו שואבים עידוד מהשיפור בעסקינו ברבעון הרביעי, אשר משקפים את הצמיחה והשיפור המשמעותיים ברווחיות. כמו כן, אנו שואבים עידוד מהמומנטום החיובי החזק בצבר ההזמנות בחודשים האחרונים, כפי שדווח על ידינו בתחילת 2018"

עד היום אם רציתם להשקיע במדד ת"א 35 לטווח בינוני וארוך, הייתם רוכשים קרן נאמנות, קרן מחקה, תעודת סל, ואם רציתם  לעשות שורט על המדד יכלתם לבחור תעודת סל בשורט. מעכשיו יש לכם אפשרות אחרת – אופציות ארוכות על המדד. כן, קולים ופוטים לתקופה ארוכה משלושה חודשים, וזה מאפשר למשקיעים לגוון את ההשקעות, להתמנף (בדלת האחורית) דרך האופציות, ולגדר את הפעילות שלהם בשוק ההון גם לטווחים בינוניים וארוכים. זו באמת בשורה לשחקנים באופציות.

מהודעת הבורסה עולה כי מ-29 במארס יושקו  לראשונה סדרות "ארוכות" של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35. החוזים העתידיים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים ל-15 חודשים.

ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לחוזים העתידיים השבועיים שימשיכו להיפתח כנהוג היום.

פתיחה של סדרות החוזים העתידיים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בחוזים העתידיים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

השקת הנגזרים ה"ארוכים" מבוצעת בהמשך לשיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק ועל בסיס ניתוח מקצועי שערכה הבורסה. בבורסה מאמינים כי הדבר יתרום לשכלול המסחר וייתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים.

בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים, כולל הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה וצפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II.

בנוסף, השקת הנגזרים החדשים יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום.

סדרות  האופציות ה"ארוכות" יותר יושקו ב-6.9.18.

מוקדם יותר היום הודיעה הבורסה על תוכנית שיתוף עם שחקני האופציות לפיה מעל פעילות מסוימת יקבלו הסוחרים סוג של החזר, וכך בעצם יוזילו את העלויות שלהם במסחר באופציות (הרחבה)

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל מסכמת את 2017, ורגע לקראת חגיגות ה-70' החליטה להתמקד בשוק העבודה במסגרת הסיכום לשנת 2017

"את הדוח הזה אנחנו מגישים ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. לפני שנצלול לעיסוק בהתפתחויות השוטפות, או באתגרי המדיניות בהסתכלות קדימה, חשבתי שנכון לנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר גם את ההישגים המדהימים שהשיגה כלכלת ישראל ב-70 שנות קיומה של המדינה. הצמיחה הכלכלית שידעה המדינה הביאה לגידול מרשים ברמת החיים; התוצר לנפש בקום המדינה עמד על כ-5000 דולר, רק כ-30% אחוז מזה של ארה"ב למשל. התוצר לנפש כיום עומד על 40,000 אלף דולר,  כ-60% אחוז מבארה"ב, ומתקרב לחציון של התוצר לנפש במדינות ה-OECD, כל זאת תוך קליטה מוצלחת של גלי עלייה רבים. הפכנו ממדינה שעיקר גאוותה הייתה על יצוא התפוזים, ושסבלה מגירעון כרוני במאזן התשלומים, ובהמשך מחוב ציבורי ענק ואינפלציה דוהרת, למדינה עם עודף במאזן התשלומים, עודף נכסים על התחייבויות, חוב ציבורי מתון, יצוא מתוחכם שנשען על ידע וחדשנות פורצי דרך, ואינפלציה שהיינו רוצים שתהיה קצת יותר גבוהה… בעבודה השגרתית של הייעוץ הכלכלי לממשלה, מטבע הדברים אנחנו מתמקדים באתגרים, ובמה שצריך לתקן ולשפר, כדי שהמשק ימשיך לצמוח גם ב-70 השנים הבאות, ושמפירות צמיחתו ייהנו כל חלקי האוכלוסייה. זה גם מה שעשינו בדוח הנוכחי; אבל לפחות לרגע, יש מקום לעצור ולהביט אחורה בסיפוק.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

"בדוח בנק ישראל, שהגשנו  לנשיא, לראש הממשלה ולשר האוצר, חטיבת המחקר מסכמת ומנתחת את ההתפתחויות בשנה האחרונה, וכן עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות המשפעות על התפתחות הכלכלה והחברה לאורך זמן. בין שאר הנושאים, במספר פרקים של הדוח יש ניתוח של  היבטים שונים של ההתפתחויות בשוק העבודה, של התמורות שחלו בו והאתגרים למדיניות כדי לשפר את הפריון, וכפועל יוצא את איכות התעסוקה.  בדברים שלי היום אתמקד בשוק העבודה.

"שוק העבודה בישראל מצוי בקרבת תעסוקה מלאה והוא הדוק על פי שורה ארוכה של אינדיקטורים: שיעור האבטלה נימצא בשפל של כמה עשורים; שיעור ההשתתפות נמצא ברמה גבוהה של כ80%, וזאת בזכות צמיחה מתמשכת שיצרה ביקוש לעובדים בכל הרמות ובכל האזורים, ומשתקפת בשיעור תעסוקה חסר תקדים של 77% (שקף 2 במצגת המצורפת). ירידת האבטלה לרמת שפל הקיפה את כל קבוצות האוכלוסייה, ואת כל איזורי הארץ (שקף 3); הפערים שנותרו בשיעור האבטלה בין האזורים השונים  נמוכים ביחס לעבר, ומייצגים פערים מבניים בין האזורים; אלו נובעים מפערים במיומנויות ובהזדמנויות התעסוקה, וגם מהריחוק ממרכזי תעסוקה שהוא רלוונטי ככל שפתרונות התחבורה הציבורית אינם מספקים.

ביטוי נוסף להידוק של שוק העבודה מצוי בעליית השכר המתמשכת בכל המגזרים (שקף 4), וגם היא מקיפה את כל סוגי העובדים ובכל רמות השכר.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

בחלקה של התמורה לעבודה בתוצר חלה ירידה מתמשכת, שבישראל אף הייתה חזקה יותר מאשר המגמה במדינות המפותחות.  בשנתיים האחרונות חלה תפנית: חלקה של התמורה לעבודה בתוצר גדל, על רקע ההתהדקות של שוק העבודה (שקף 5).

עקומת בוורידג' (שקף 6) בוחנת את הקשר בין שעור המשרות הפנויות ושיעור האבטלה. לאורך השנים עברנו לאורך העקומה לקצה העליון השמאלי שלה, המייצג את הנקודה בה שיעור המשרות הפנויות גבוה והאבטלה נמוכה; זוהי אינדיקציה לכך ששוק העבודה מצוי בקירבת תעסוקה מלאה ובנקודה גבוהה במחזור העסקים, ויש מחסור בעובדים במקומות וענפים שונים. אבל התבוננות על העקומה לאורך זמן מצביעה גם על תזוזה של העקומה לכיוון ראשית הצירים –  כלומר – עבור כל שיעור משרות פנויות, האבטלה נמוכה מבעבר; תזוזה זו של העקומה מייצגת ירידה של האבטלה המבנית, או של שיעור האבטלה של תעסוקה מלאה. תופעה זו משקפת התגמשות של שוק העבודה, שבאה ככל הנראה לידי ביטוי בשיפור והתייעלות בתהליכי חיפוש העבודה לצד עלייה באטרקטיביות היחסית של תעסוקה אל מול השענות על קצבאות או דמי אבטלה.

לנוכח הירידה באבטלה המבנית לרמה נמוכה שלא הכרנו, ניתן לשאול האם האבטלה יכולה לרדת עוד? התבוננות על שעורי האבטלה במדינות שונות (שקף 8), על פני תקופות שונות, מצביעה על כך שמדינות שונות חוו תקופות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאלה השוררים אצלנו היום, ובהחלט יתכן שרפורמות מבניות, ושיפור המיומנויות של עובדים יכולות להביא לירידה נוספת של שיעור האבטלה המבני בישראל.

על הרקע הזה, אעבור עתה להתייחסות לתהליכים מבניים, ארוכי טווח, בשוק העבודה בישראל.

התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה ב-15 השנים האחרונות היא העלייה בשעורי התעסוקה במשק (שקף 10):

שיעורי התעסוקה עולים לאורך זמן בכל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלה ששיעורי התעסוקה בקרבן עדיין נמוכים; העלייה ב-15 השנים האחרונות היא מרשימה ביותר בקרב הנשים החרדיות, והיא מתונה יותר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים; אצלם אף נרשמה בשנתיים האחרונים בלימה מדאיגה במגמת העלייה בשעורי התעסקה. אין ספק, שהמדיניות חייבת להתמקד באוכלוסיות אלו ובהסרת החסמים, ובעידודן להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה.

מגמה זו ניכרת גם בחלוקה לחמישוני הכנסה, ובפרט בחמישון ההכנסה התחתון (שקף 11). מספר המפרנסים למשק בית (וגם מספר השעות למשק בית) עלה בהתמדה,  עם זאת פערי השכר לשעה עדיין גבוהים מאוד ולא הצטמצמו (שקף 12), ומשקפים בעיקר פערי מיומנויות כפי שאראה בהמשך. פערים אלו גבוהים גם בהשוואה בינלאומית (שקף 13).

התפתחויות אלו הביאו לכך, שבהכנסת משק הבית מהחמישון התחתון עלה שעור ההכנסה מעבודה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-60% בשנים האחרונות (שקף 14).

העלייה בהכנסה מעבודה בחמישון התחתון, בעקבות העלייה במספר המפרנסים למשק בית, משתקפת בירידה מתמשכת של אי השיוויון בהכנסה הכלכלית, שבשנים האחרונות, עם התייצבות הפעילות של הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות (אחרי הפחתת מיסי ההכנסה הפרוגרסיביים והורדת הקיצבאות  עד 2008), תורגמה גם לירידה באי השיוויון בהכנסה הפנויה (שקף 15).

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

היבט מבני נוסף המנותח בהרחבה בדוח הוא התעסוקה על פי מחוזות גיאוגרפיים (שקף 16). כפי שכבר ראינו, שעור האבטלה ירד בכל המחוזות, אך רמתו גבוהה יותר במחוזות הפריפריאליים. על פי הבחינה של חלופות התעסוקה שמוצאים אנשים שהיו מובטלים, מסתבר שזו תלויה במידה רבה באיזור מגוריהם. מי שאינם אקדמאים ומתגוררים במחוזות הפריפריה, ימצאו במקרים רבים תעסוקה בהיקף משרה נמוך מזה שהיו מעדיפים. האופציה לנסוע למקומות מרוחקים יותר כנראה אינה מספקת מענה בשל תחבורה ציבורית שאינה מספקת (אם בשל זמינות  ו/או איכות). באשר למי שהיו מובטלים והם אקדמאים, המתגוררים במחוזות המרוחקים, חלקם ייוממו (commute) למקומות תעסוקה שמחוץ לאיזור מגוריהם, וחלקם יתפשרו על תעסוקה שאינה ממצה את כישוריהם. בהקשר זה, אין ספק ששיפור איכות התחבורה הציבורית, שרמתה לפי שורה של אינדיקטורים אינה משביעת רצון, תגדיל אפקטיבית את שוק העבודה הרלוונטי, ובכך תתרום לזיווג טוב יותר בין כישורי העובד לדרישות מקום העבודה; לכך תהיה גם השפעה לטובה על פריון העבודה.

האתגר העיקרי שעומד בפנינו בשוק העבודה הוא הצורך לשדרג את איכות הכישורים והמיומנויות של כוח העבודה בישראל, מה שיתרום כמובן לעלייה בפריון, בשכר, וברמת החיים של ציבור העובדים.

לאחר התרחבות רבה ברכישת השכלה גבוהה החל משנות ה-90 עם ההקמה של המכללות, המשתקפת בעלייה ניכרת במספר שנות הלימוד הממוצע, ולרמה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל, הפוטנציאל לגידול נוסף במספר שנות הלימוד הממוצע אינו גדול (שקף 18). לכן, התרומה הצפוייה מעליית מספר שנות הלימוד של האוכלוסיה בישראל לצמיחת התוצר לנפש בעשורים הקרובים היא אפסית.

ואולם, רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה (מיומנות מילולית, כמותית ותפקוד בסביבה דיגיטלית) נמוכה יחסית בכל קבוצות ההשכלה (שקף 19). כלומר, איכות ההשכלה, בכל הקשור להקניית המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה, אינה מספקת, והשיפור באיכות המיומנויות עשוי לתרום רבות לעלייה בפיריון העבודה (שקף 21). מעבר לכך, יש פערים גבוהים ברמת המיומנויות הממוצעת בין מגזרי האוכלוסיה השונים,  ובקרב האוכלוסייה הערבית רמת המיומנויות בכל התחומים נמוכה במיוחד (שקף 22).

עד תחילת העשור הנוכחי, כאשר משקל תעשיות ההיי טק ביצוא היה במגמת עלייה, עלתה איכות ההון האנושי המגולם ביצוא (שקף 23); החל מתחילת העשור, רמת ההון האנושי המגולם ביצוא נותרה יציבה, היות ועיקר התחלופה בהרכב היצוא היא מתעשיית היי טק לשירותי היי טק, בעוד בשתי קבוצות הענפים רמת ההון אנושי המגולם היא דומה. בלימה זו של העלייה בהון האנושי ביצוא משקפת כנראה מגבלות היצע של עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר. על רק זה לתכנית לתכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי­טק שאושרה בשנה שעברה בממשלה – , הכוללת צעדים של הות"ת שמעודדים את מסלולי הלימוד של מקצועות ההייטק – יש חשיבות רבה, כדי לתמוך בהמשך ההתרחבות של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית.

הבסיס להענקת כישרים ומיומנויות מצוי במערכת החינוך, וכפי שהראנו בהזדמנויות שונות, הישגי התלמידים הישראלים  במבחנים הבינלאומיים הסטנדרטיים נמוכים יחסית, והפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה גבוהים במיוחד. מחקרים מצביעים על כך שגורם מרכזי באיכות ההישגים במערכת החינוך קשור לאיכות המורים. אחד האינדיקטורים שיכול לשמש להערכת רמת המורים הוא הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית (שקף 24). מורים בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים הם בעלי ציונים נמוכים משמעותית מאלה שבישובים החזקים. הפער אמנם הצטמצם בקרב מורים צעירים, אך הוא עדיין משמעותי.

אחת השאלות העולות מדי פעם היא היעילות של מערכת החינוך, או במילים אחרות, האם הישגי מערכת החינוך תואמים את ההוצאה לתלמיד, והאם ניתן יהיה לשפר את ההישגים באמצעות הגדלת ההוצאה.  ההוצאה הממוצעת לתלמיד במערכת החינוך נמוכה בהשוואה בינלאומית, וההישגים הממוצעים תואמים בקירוב את מה שניתן היה לצפות לו בהינתן ההוצאה הממוצעת לתלמיד (שקף 25). לכן, סביר לצפות שהגדלת ההוצאה, שתתמקד במרכיבי הוצאה שהוכחו כאפקטיביים, תתרום לשיפור ההישגים. בהסתכלות על הקצוות, בהינתן רמת ההוצאה, רמת ההישגים של התלמידים ב-5 האחוזים העליונים של ההישגים דומים לחזוי על פי ההוצאה לתלמיד, ואלה של התלמידים מ-5 האחוזים הנמוכים, נמוכים בהרבה ביחס לחזוי. לפחות חלק מכך ניתן לייחס להקצאת המשאבים המשקפת מידה לא מספקת של העדפה מתקנת, וגם את הרמה  הנמוכה יותר בממוצע של מורים בפריפריה. החסכים קיימים במיוחד במגזר הערבי, שם זוכים התלמידים לפחות שעות, בעוד שהצרכים גבוהים יותר, למשל כדי לתגבר את לימודי העברית החיוניים להשתלבות בשוק בעבודה. "התכנית לצמצום פערים ולקידום השוויון"  של משרד החינוך אמורה להגדיל את חלקן של השעות שמחולקות בעזרת נוסחה ברורה להעדפה מתקנת. התכנית עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים, אך יישומה לוקה בחסר בשלב זה. חשוב לפעול ליישום מוצלח של התכנית ואף להעמקתה.

הדוח בחן את  האפקטיביות היחסית כלי המדיניות לשיפור הישגי מערכת החינוך, בפרט בקרב תלמידים מרקע חלש, על בסיס שורה של מחקרים בארץ ובעולם. מהבחינה עולה שתימרוץ מורים איכותיים לעבור לבתי ספר חלשים, והוספת שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש הינם כלים אפקטיביים יחסית, ובמיוחד אם יופעלו במשולב; הפחתת מספר התלמידים בכיתה היא דרך יקרה יחסית ופחות אפקטיבית להשגת היעד (שקף 26).

 

לסיכום:

 

כחלון נגד פלוג – ככה לא מנהלים את הכלכלה