תחזית מדד המחירים בדצמבר – ללא שינוי

למדד המחירים המעודכן

למחשבון מדד המחירים לצרכן

רגע לפני פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ולשנת 2017 כולה, הנה הערכות הכלכלנים בבתי ההשקעות השונים. אחרי שלוש שנים של מדד שלילי גם שנת 2017 תהיה סביב האפס (אך עם מדד חיובי), וזה בשעה שהיעד של בנק ישראל הוא לאינפלציה של 1% עד 3% בשנה.

בשנת 2018 מדברים רוב הכלכלנים על אינפלציה שתהיה סביב ה-0.5%, זה עדיין נמוך, אבל זה כבר לא שלילי, ובכלל נראה שיש כמה פרמטרי קבועים שעשויים ללחוץ את המדד כלפי מטה – הטכנולוגיה שמאפשרת רכישות דרך האינטרנט במחירים זולים, שערי המט"ח שמבטאים עוצמה גדולה לשקל, וגורמים לירידת מחירים, הפחתת מכסים ומיסים ועוד.

כך או אחרת, ביחס לדצמבר, סבורים כלכלני הראל כי המדד יהיה אפס, אך בחודש ינואר תירשם ירידה של 0.4% במדד – ירידה חדה.

בבנק הפועלים סבורים שהמגמות העיקריות בכלכלה המקומית צפויות להמשיך לפעול להוזלת מחירים – "מחירי החשמל צפויים לרדת בחודש ינואר, הממשלה הודיעה על הפחתת מכסים ומסי קניה בהיקף של 800 מיליון שקל, ויתכן שבמהלך השנה יופחתו גם מחירי התחבורה הציבורית. אנו מעריכים כי ההשפעה של המדיניות הממשלתית היא עדיין משמעותית, אך פחותה משל שנים קודמות. לגבי שער החליפין, נראה כי הלחצים לייסוף פחתו לאור הירידה בעודף בחשבון השוטף, אך מנגד, גם רכישות המט"ח של בנק ישראל הצטמצמו.

העלייה המתמשכת בשכר במשק, ועלייה נוספת בשכר המינימום בחודש דצמבר ,יפעלו להעלאה הדרגתית של האינפלציה מהרמה הנמוכה בה היא מצויה כעת. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.7% ב-12 החודשים הקרובים. בחודש דצמבר צפוי המדד לעלות ב-0.1% ובחודש ינואר הוא צפוי לרדת ב-0.4%.

גם בבנק לאומי מספקים תחזית דומה – "הערכות הן שסביבת האינפלציה בישראל תוסיף להיות נמוכה בתקופה הנראית לעין, בשל פעולות נוספות של הממשלה להפחתת יוקר המחיה, התמתנות בקצב העליה בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל ושערו הגבוה של השקל. מאידך, שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל – עשויים למתן השפעות אלו. בשנה הקרובה צופים בלאומי למדד של 0.5%.

בבית ההשקעות אקסלנס מצפים למדד באזור האפס. הכלכלן הראשי של הבית – אמיר כהנוביץ מתייחס גם להשפעה השלילית הגוברת של ההתפתחויות הטכנולוגיות על האינפלציה בישראל ובעולם, שגורמת ל"התרחבות הסעיפים הדיפלציוניים המבניים במדד המחירים לצרכן". "נאמר הרבה על השפעת הטכנולוגיה על האינפלציה, אבל אין כמו מראה עיניים. גרפים מאתר 'זאפ' ממחישים את ירידת המחירים המבנית במוצרים טכנולוגיים. לצורך ההדגמה נבחרו קטגוריות מוצרים גדולות ונדגמה מהם היסטוריית המחירים של המוצר הפופולרי בכל קטגוריה. ניתן לראות שהשפעת שער החליפין על ירידת המחירים זניחה, שעליית השכר בסקטור הקמעונאי זניחה ושאפילו הפחתות המכסים הנקודתיות נבלעו בעוצמת ירידות המחירים שנגזרות מהשיפור הטכנולוגי, מדיניות הקניבלזציה של הדגמים החדשים ומדיניות התמחור של היצרניות. נראה שככל שטכנולוגיה תיכנס ליותר ענפים ויותר מוצרי יום יום יהפכו לעתירי טכנולוגיה, "האינטרנט של הכל" למשל, הסעיפים הדפלציונים המבניים במדד המחירים לצרכן יתרחבו".

גם בלידר שוקי הון וגם  בבית ההשקעות פסגות מספקים  תחזית סביב האפס. אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות מסביר כי יש גורמים שלוחצים את המדד כלפי מטה, וטוען שרמת  המחירים במשק ממשיכה לאכזב. "אין אינפלציה, וזו התעלומה הגדולה. אנו אחרי 3 שנים של אינפלציה שלילית. ב-2018 האינפלציה תישאר מתחת ל-1% שזה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים". גרינפלד לא צופה שינוי בקרוב ברמות האינפלציה, בין היתר בשל מדיניות מכוונת של הממשלה. "הממשלה עושה עוד ועוד כדי לתמוך בירידת מחירים: נטו משפחה, נטו הוזלות, גם כי הגירעון הנמוך מפנה לה כסף. חלק מהתוכניות אכן עובדות וחלק מהתוכניות טרם באו לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן.  בשנת 2018 וגם אחריה נמשיך לראות אינפלציה נמוכה", אמר גרינפלד, שמספק תחזית למדד שלילי עמוק בינואר – בדומה לרוב הכלכלנים.

רווחי שערוך שיחולקו לא ייהנו מפטור ממס על דיבידנד, כלומר אם חברה שיערכה את הקרקע, מגרש, מבנה שלה, והחברה האם קיבלה דיבידנד שמורכב בחלקו או במלואו מרווחי השערוך של החברה הבת, אזי החברה האם לא תקבל פטור ממס על הדיבידנד (קיים כיום פטור ממס על דיבידנד בין חברות ישראליות) וזאת מכיוון שהרווח הזה (רווח שערוך) לא באמת נוצר והופק – הוא הרי רווח על הנייר, שעדיין אפילו לא מוסה.

כך קבע בית המשפט – השופט אחיקם סטולר דחה ערעור של חברת דרורים (קניון דרורים), והנה עיקר הנקודות –

 ביהמ"ש המחוזי מרכז (כב' השופט סטולר) קיבל את עמדת פקיד שומה פתח תקווה ברשות המיסים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ודחה את ערעור המס של חברת אם. סי. אל קניון דרורים בע"מ. ערעורה של החברה עסק בשאלת סיווגו של דיבידנד ששולם למערערת, שמקורו מרווחי שערוך נדל"ן, על ידי חברת הבת של המערערת. ביהמ"ש חייב את החברה בתשלום מס בסך כ-2.2 מיליון ש"ח. כן חויבה המערערת בתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך 50,000 ₪. מדובר בפסק דין תקדימי הקובע כי חברה שקיבלה דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך, אשר לא מוסו ברמת החברה המחלקת, חייבת במס בשיעור מס חברות בגין הסכום שנתקבל בידה כדיבידנד.  פסק הדין הינו פסק דין הראשון העוסק במיסוי דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך.

רקע: חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ היא חברה פרטית. באוקטובר 2009 רכשה החברה מניות וזכויות של חברת קניון דרורים בע"מ (חברת הבת) וכך הפכה בעלים במחצית מהמניות של חברת הבת, בעלת זכויות החכירה בנכס מקרקעין שעליו מצוי המרכז המסחרי קניון דרורים וכן בעלת כמחצית מזכויות החכירה של תחנת דלק הסמוכה לקניון. בדו"ח הכספי לשנת 2008 בחרה חברת הבת ליישם לראשונה את כללי החשבונאותIFRS ולשערך את המקרקעין בסכום מצטבר של כ-35 מיליון ש"ח. בדצמבר 2009 החליטה חברת הבת על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בסכום כולל של כ-21 מיליון ש"ח, מתוכם 10.6 מיליון ש"ח נתקבלו בידי המערערת, כאשר מתוך רווחי שערוך הקניון חלקה של המערערת הסתכם בכ-6.4 מיליון ש"ח.

המערערת טענה כי ההכנסה מדיבידנד "מנוטרלת" מההכנסה החייבת במס חברות של המערערת בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודת המיסים. המערערת טענה כי יש להכיר לה בדיבידנד המחולק מרווחי שערוך כדיבידנד לצרכי מס, ככל דיבידנד אחר המחולק על ידי התאגיד, על מנת להימנע מהטלת כפל מס או מיסוי בלתי רצוי. כן, טענה המערערת כי חלוקת הדיבידנדים על ידי חברת הבת עמדה בכל התנאים הנדרשים בהתאם להוראות חוק החברות.

רשות המיסים טענה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי רווחי שערוך הנדל"ן של חברת הבת אינם מהווים הכנסה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה, בידי חברת הבת. לפיכך, הדיבידנד שהתקבל מחברת הבת, שמקורו ברווחי שערוך, אינו נמצא בתחולת סעיף 126(ב) לפקודה אלא חייב במס על פי סעיף 2(4) לפקודה בשיעור מס חברות לפי סעיף 126(א) לפקודה. הנחת המוצא המונחת בבסיס ההסדר לפי סעיף 126(ב) הינה כי מקור הדיבידנדים הוא בהכנסה של החברה המחלקת, שהובאה בחישוב ההכנסה החייבת והייתה נתונה לחיוב במס חברות, וזה לא המקרה בענייננו.

ביהמ"ש קבע כי "…כידוע, מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו-שלבי – החברה חייבת במס חברות בגין הכנסתה החייבת, בעלי מניותיה מחויבים בשיעור מס משלים לשיעור המס המלא, וכך מחולקים רווחי החברה כדיבידנד. ככלל, במצב דברים רגיל, חל סעיף 126(ב) לפקודה ולפיו דיבידנד המחולק מחברת-בת לחברת-אם לא ייכלל בגדרי "ההכנסה החייבת" של החברת-האם ומשכך, לא יחייב את החברה-האם במס. סעיף 126(ב) לפקודה מושתת על הנחת היסוד שהרווחים אשר חולקו לבעלי המניות כדיבידנד, כבר חויבו במס בחברה המחלקת. מטרתו של הסעיף למנוע מיסוי תלת- שלבי באופן כזה שבו ישולם מס על ידי החברה המחלקת, ישולם מס נוסף על ידי החברה המקבלת וישולם מס נוסף על ידי בעלי המניות הסופיים."

"בענייננו, עסקינן בדיבידנד שמקורו בשינוי הדיווח החשבונאי הנהוג, שנוצר בשערוך נכס המקרקעין של חברת-הבת, אשר לפי דיני המס, טרם שולם מס בגינו על ידי חברת-הבת הואיל וטרם הגיע מועד מימושו."

"… תמים דעים אני עם עמדת המשיב…. המדובר בדיבידנד שמקורו ברווחים חשבונאים, בשערוך רווחי נדל"ן שטרם מומש. … הרווחים החשבונאים אינם בגדר הכנסה לפי הפקודה ולא הובאו בחשבון "הכנסה חייבת" של חברת-הבת ולכן אין הצדקה להחיל את סעיף 126(ב) לפקודה."

"בענייננו, מקורו של הדיבידנד השנוי במחלוקת, הוא ברווח שערוך נדל"ן. המדובר ברווח שנוצר בעקבות שינוי שיטת הרישום חשבונאי ומהווה למעשה היוון זרם התקבולים העתידי מהקניון, שטרם התממש. לא מדובר במזומנים שניתנים לחלוקה אלא ברווח רעיוני. הואיל והנכס לא מומש ורווח שערוך הנדל"ן לא מהווה "הכנסה" של חברת-הבת, חברת-הבת לא שילמה מס בגנו." (פסקה 35) "…אם אאפשר למערערת להימנע ממיסוי הרווחים בשלב זה (לאחר חלוקת הדיבידנד) ולדחות את מועד המיסוי עד למימוש הנכס שרווחו שוערך, תיווצר פגיעה בשיטת המיסוי הדו-שלבי על ידי מתן האפשרות למסות את רווחי השערוך פעם אחת בלבד, במועד מימוש הנכס, בעוד המערערת נהנית מרווחי השערוך מבלי לשאת במס נדרש."

החשב הכללי במשרד האוצר השלים גיוס אג"ח בחו"ל בהיקף כולל של 2 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר לטווח של 10 שנים ומיליארד דולר לטווח של 30 שנה

בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ- 18 מיליארד דולר; האיגרות הונפקו במרווחים הנמוכים ביותר מעל איגרת ממשלת ארה"ב המעידים על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, השלים בלונדון הנפקה של אג"ח בדולר לממשלת ישראל. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%. האיגרות הונפקו במרווחים של 75 ו-125 נ"ב מעל ריבית אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים זהים.

בסמוך להנפקה נערך סבב פגישות נרחב של צוות חטיבת המימון בחשב הכללי, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי גיל כהן, מנהל יחידת החוב הממשלתי ליאור דוד-פור, דוד ארדפרב וירון פכט, עם משקיעים זרים בלונדון, ניו יורק ובוסטון.

הביקושים היו הגבוהים ביותר בהנפקת אג"ח במטבע חוץ והסתכמו בכ- 18 מיליארד דולר, פי 9 מהסכום שהונפק. הביקושים הגבוהים מצד משקיעים אסטרטגיים גדולים תמכו בהנפקת איגרת הבנצ'מרק ל- 10 שנים והסדרה ל- 30 שנה, שתומכת במדיניות אגף החשב הכללי להארכת החוב הממשלתי ומקטינה את סיכוני המיחזור שלו.

הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.

זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

וונטייז היא חברה מפסידה ששורפת מזומנים, אבל אחת לתקופה מדווחת על התפתחות דרמטית בעסקייה, והמשקיעים מתלהבים ורוכשים את המניות. הנה ההודעה העדכנית ובהמשכה מדווחת החברה כי התזרים שלה בשנה הבאה יהיה חיובי – הישג גדול לחברת הטכנולוגיה הזו שמספקת שירותי ערך מוסף לשוק הטלוויזיה, אבל תרשו לנו לפקפק – התחזית היא בדיחה כי היא אומרת משהו בסגנון הזה – "נגיע לתזרים חיובי בהינתן שנוכל לגייס הון או חוב ממקורות חיצוניים". כן כל אחד יכול לטעון את זה – " אם אני אצליח לגייס יהיה לי תזרים חיובי", זה מצחיק, ומביך באותה נשימה. רבל תשפטו בעצמכם

וונטייז וונטייז המתמחה בפיתוח והפצת פלטפורמת תוכן וטלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט (OTT), השלימה את רכישת פעילותה של חברת טאקומי והיא תתרום להכנסותיה ורווחיותה כבר במהלך הרבעון הראשון ובהמשך השנה. בנוסף, מעדכנת החברה כי דירקטוריון החברה מעריך על בסיס הנחות שמרניות, כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות וכי אין לחברה בעיית נזילות. על בסיס ההערכות האלה תרשום החברה תזרים מזומנים נטו מפעילות שוטפת של כ-800 אלפי דולר בשנת 2019.

להלן הנחות העבודה שעל בסיסן התקבלה ההערכה:

1. הערכת החברה ביחס למכירותיה בישראל שיניבו הכנסות של כ-600 אלפי דולר בשנה.

2. הערכת החברה לגידול במכירות בברזיל ומקסיקו ובשאר מדינות אמריקה הלטינית בקצב של 1.2 מיליון דולר בשנה.
3. צפי לתחילת פעילות השקה מסחרית ברוסיה החל מהרבעון הראשון של שנת 2018 וקצב הכנסות משוער של כ-1 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
4. הערכות לכניסה לתחום פעילות פרסום וידאו וקצב הכנסות משוער של כ-2 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
5. שמירה על רמת הוצאות תפעוליות, הוצאות פיתוח והנהלה וכלליות, בסך כולל של כ- 3 מיליון דולר בשנה.
6. רכש תוכן לצרכי גידול ושמירה על רמת הוצאות של כ-3.2 מיליון דולר בשנה.
7. יכולתה של החברה לנצל אשראי ספקים.
8. יכולתה של החברה לגייס הון ממקורות חיצוניים.

אתם הבנתם? נהיה בתזרים חיובי אם נגייס חוב, אבל מי אמר שתצליחו לגייס חוב? והאם זה לא דבר והיפוכו, אחרי הכל אם לא תצליחו לגייס חוב, אתם כנראה לא תשרדו. זה שחור ולבן, והיה ניתן לצפות שדווחו גם על השחור, ולא רק על הלבן

וביחס רכישת טאקומי, מוסרת הנהלת החברה – וונטייז השלימה רכישה מחברת מטאקומי הכוללת פעילות של מערכת פרסום לפרסומות וידאו מקוונות, המאפשרת למפרסמים לפנות באופן ממוקד ומפולח לצופי הטלוויזיה ולהציע להם פרסומות מותאמות עבורם (Addressable TV). בכלל זה נרכשים הסכמיה של טאקומי עם רשתות הפרסום, מפרסמים וספקי טכנולוגיה וקניינה הרוחני הקשור לפעילות הנרכשת באמצעותה מתכננת החברה להרחיב את שירותיה, להציע במסגרת שירותי התוכן שלה גם צפייה בתכנים במודל מבוסס-פרסום, ולהנגיש את שירותי התוכן שלה ללקוחות נוספים באמצעות הפלטפורמות בהן מפרסמת טאקומי. יצויין, כי הכנסותיה של טאקומי הן כ-2 מיליון דולר והיא רווחית.

זכויות היוצרים באינטרנט מופרות באופן שוטף – שימוש בתמונות ללא אישור, גניבת טקסטים,  שימוש בתוכנות פיראטיות ועוד. זה חלק מהחסרונות של העולם "החדש", האינטרנט על יתרונותיו מספק גם את הפינה החשוכה הזו, ובעולם נלחמים בהפרת זכויות יוצרים בקנסות עתק. גם בארץ, יש ליוצרים זכויות משמעותיות על היצירות שלהם ויש קנסות, אבל האכיפה היא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ומעבר לכך, ההפרות הולכות ומתרחבות גם למקומות אחרים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, מנסה לטפל בעניין. וועדת הכלכלה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק זכויות יוצרים, על מנת לטפל בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט. היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי הוועדה תמיד תהייה בצד של החלשים יותר, במקרה הזה במאים, מפיקים ומבצעים שאין להם את היכולת והעוצמה להיות מאורגנים. עם זאת הוא הבהיר כי הוועדה לא תאפשר לפגוע במשתמשי הקצה בבית, ואמר כי זו גם לא כוונת החוק. "האזרח הפשוט שהוריד תוכן בבית ולא תמיד יש לו את הכלים לדעת מה נעשה לא יקבל נקישה בדלת. הכוונה היא לתת כלים לבתי המשפט להתמודד עם עולם האינטרנט המתפתח", אמר. הוא הבהיר כי ההצעה תעבור וקרא לכל הגורמים לסייע לוועדה להוציא מתחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הציג את הצעת החוק ואמר כי היא כוללת ארבעה תיקונים משמעותיים. הראשון הוא האפשרות לייצר הליך של חסימת אתרים שמבצעים עוולה ומאפשרים גישה לתוכן פירטי, תוך איזון בין הצורך לשמור על זכויות קניין של היוצרים לבין שמירה על חופש הביטוי. "זה לא דבר פשוט לחסום אתר, אבל אם בית המשפט השתכנע שהתקיימו היבטים מסוימים הוא יוכל להורות על חסימה כדי למנוע פגיעה בזכויות של אנשים", אמר. תיקון נוסף עוסק במתן אפשרות לבית המשפט לחייב זיהוי של המעוול – איתור מי שעומד מאחורי האתר המספק תוכן פיראטי בהתאם לכך שבית המשפט ישתכנע שהמבקש עמד בתאים שיקבעו בחוק. שני תיקונים נוספים נוגעים להעלאת רף הענישה הפלילית למאסר של 3 שנים במקום מאסר של שנה כיום למפרי החוק והחלת החוק לא רק על מי שהעלה את התוכן הלא חוקי אלא גם נגד מי שמייצר את האפשרות להפיץ אותו בצורה משמעותית ומעצים את הנזק.

ח"כ יעקב פרי אמר כי מדובר בפי עבודה של 7 שנים ארוכות ותפקידה של הוועדה הוא לקדם את החקיקה גם אם היא לא מלאה. "האינטרנט הפך לכר נרחב להפרת זכויות יוצרים ותפקידה של הוועדה לנסות על כמה שאפשר להסיר אותו. לא נוכל לעשות זאת באופן טוטאלי אבל נוכל לתת כלים בידי היוצאים להילחם בתופעה ולצמצמה", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: "אנחנו עדים לעולם חדש של עבריינות במרשתת, מי שחושב שחוק מספר לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות טועה. היינו צריכים להיות כבר במקום אחר מבחינת הטיפול בבעיה".

יו"ר ומנכ"ל אשכולות, אילי גורליצקי, אמר כי מי שמפיח חיים ביצירה עם האמנים המבצעים, והם מחוץ לחוק. ח"כ עיסאווי פריג' הציע לכתוב על תוכן פיראטי במקום "להורדה לחץ כאן" – "לגניבה לחץ כאן". מנכ"ל הפדרציה לתקליטים, מוטי אמיתי, הציג נתונים שנלקחו מאתר אחד בלבד שהפדרציה מנסה לטפל בו, לפיהם האתר מציע כ-3,000 סדרות להורדה, 96,550 פרקים, למעלה מ-108 אלף צפיות ו-71,744 חברים רשומים. "מדובר באתר ישראלי אחד מני רבים שהכסף שהוא מכניס כלל לא מדווח לרשויות המס, ואתמול בשעת צהריים היו בו 4,446 צופים. הפעילות הזו גורמת לבעלי הזכויות לדמם, אנחנו בנקודת אל חזור מאחר ועד היום החוק לא הותאם לעידן הדיגיטלי", אמר.

נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק, אמר מנגד כי הצעת החוק מקודמת על חשבון אינטרסים וזכויות אחרות. "אני מוטרד לא מגנבים אלא מפגיעה באנשים תמימים", אמר. היו"ר כבל שב והבהיר כי אין כוונה לפגוע במשתמש המזדמן. ח"כ אורן חזן הוסיף כי חסימת אתרים זה לא דבר דרקוני ואין לפסול זאת. הוא סיפר כי במשך השנים רכש מעל 1,700 סרטי DVD כי הוא מעריך את היצירה וצריך מהלך משולב לחנך את הדור הצעיר לשלם עבורה. "כמו שמחנכים לא לגנוב במכולת צריך לחנך לא לגנוב באינטרנט", אמר. נציג הספרייה הלאומית, נועם סולן, מתח גם הוא ביקורת על ההצעה ואמר כי היא לא מאפשרת איזון בין בעלי זכויות היוצרים לאינטרס הציבורי הרחב, וכי בישראל אין אפשרות, שקיימת בעולם, לרכוש למשל סרט בדולר. "יצירה היא מוצר ציבורי, לכן הבעלות על שיר נמשכת רק 70 שנה", אמר. ח"כ חזן הגיב: "מחר אף אחד לא ירצה לכתוב שיר אם גם במשך 70 שנה לא תאפשר הגנה לה ראוי היוצר".

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי אם אנשים לא ירוויחו כסף לא תהייה יצירה, אבל לשמור על יצירה בכלוב שמי שלא משלם לא מקבל יביא למצב שהיצירה תישכח. "צריך איזון, למשל תשלום גבוה בתקופה הראשונה של חיי היצירה, ותשלום מופחת או חינם ליצירה בת 50 שנה ויותר", אמר.

השחקן ליאור דיין סיפר כי הוא כותב סדרה להוט ומודאג מהמצב. הוא התייחס לדברי נציג הספרייה הלאומית וסיפר כי העביר את כל כתבי אביו, אסי דיין, לספרייה ואתמול הם נפתחו לציבור. "אבא שלי אכן היה פרא אדם, כתביו זה היה הדבר היחיד שהוא הוריש לי. לא היה לו שום דבר אחר, וכשמורידים את גבעת חלפון זה פוגע בו ישירות. היוצרים הם לא אנשים שיודעים לחסוך לפנסיה, הזכויות זה הדבר היחיד שנשאר להם", אמר. השדרנית מירי נבו התייחסה לשידורי הספורט ואמרה כי ערוצי הספורט משלמים מאות מיליונים על זכויות שידור ומדי יום מתמודדים עם גניבה. "רק אתמול מצאתי בקלות רשימה של 20 משחקים שניתן היה לצפות בהם בלי לשלם, בעוד שאנחנו מוציאים על זה מיליונים. האנשים שעושים את זה גונבים את פרנסתי שאיתה אני מאכילה את ילדי בבית", אמרה. היא הוסיפה כי בכוונת הוועד האולימפי לנטר את כל הגלובוס בשידורי אולימפיאדת החורף כדי להילחם בצפייה הפירטית. המפיק משה אדרי אמר כי סרט יכול לעלות לו בין 5 ל-20 מיליון שקל וכמו שעירייה לא לוקחת בית שמישהו בנה אחרי 20 שנה אין סיבה לקחת ממנו את הזכויות על היצירה.

היו"ר כבל סיכם את הישיבה ושב והבהיר כי ההצעה תעבור, אך הוועדה תעשה הכל להוציא תחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר. הוא קרא לחברי הכנסת להמשיך להגיע לדיונים וביקש ממשרד המשפטים להציג בפני הוועדה השווה בינלאומית ונתונים על אופן ההתמודדות עם הבעיה במדינות אחרות.

תביעה קטנה – איך מגישים?

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על התנגדותה למיזוג בין אל על וישראייר. ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע  על התנגדותו למיזוג בין אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על") ובין ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (להלן: "ישראייר").

המיזוג הזה היה אמור ליצור חברת לואו קוסט ישראלית משמעותית שתוכל להתחרות בחברות לואו קוסט העולמיות. אלא  שמשיקולים שונים המיזוג נדחה על ידי הממונה על ההגבלים. אחת הסיבות העיקריות היא ככל הנראה ההתנגדות של ארקיע. ארקיע חששה שהמיזוג בין אל על לישראייר יותיר אותה בעמדת כח נחותה לעומת המצב הקיים. היא התנגדה להסכם, והנה מסתבר שהצליחה.

אל על היא חברת התעופה הגדולה ביותר מבין חברות התעופה הישראליות, והיקף הפעילות שלה גדול באופן ניכר מכל חברת תעופה אחרת הפועלת בישראל; לישראייר, אחת משתי המתחרות הישראליות היחידות של אל על, נתח נכבד מפעילות התעופה הפנים ארצית, והיקף הפעילות שלה בתחום התעופה הבינלאומית הולך וגדל בשנים האחרונות. כמו-כן, אל על מספקת מזה שנים שירותי אבטחת תעופה בחו"ל לחברות התעופה הישראליות, באופן בלעדי, והיא אף הוכרזה כבעלת מונופולין בשירותים אלה.

במסגרת עסקת המיזוג סאן דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ, חברה המוחזקת במלואה על ידי אל על, ביקשה לרכוש את מלוא הון המניות של ישראייר מידיה של חברת אי די בי תיירות בע"מ בתמורה לתשלום סך של כ-24 מיליון דולר ארה"ב ולהקצאה של 25% ממניות סאן דור.

בתום בדיקה מעמיקה של עסקת המיזוג, החליט ממלא מקום הממונה על הגבלים העסקיים להתנגד למיזוג משני טעמים.

ראשית, המיזוג ימנע כל אפשרות לפעילות עצמאית של אל על בקווי התעופה לאילת, ויקבע את הדואופול של ישראייר וארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן: "ארקיע") בקווים אלה. אל על הפעילה קו טיסות סדיר מנמל התעופה בן גוריון לאילת משנת 2010 ועד ליציאתה מהפעילות בקו בשנת 2013. יציאתה של אל על מהקו הייתה משיקולים תפעוליים ובטיחותיים, ולא משיקולים כלכליים. בידי רשות ההגבלים העסקיים הצטברו ראיות המלמדות על כוונות קונקרטיות של אל על לחזור ולפעול בקו בעתיד עם פתיחתו של שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע, כאשר אישור המיזוג היה מותיר את ישראייר וארקיע כמתחרות יחידות בקו.

שנית, המיזוג מעורר חשש גם לגבי הפעילות הבינלאומית, בפרט על רקע החששות לדחיקת מתחרים הנובעים מהתלות המוחלטת של חברות התעופה הישראליות, ובפרט של ארקיע, בשירותי אבטחת תעופה בחו"ל, שכאמור ניתנים באופן בלעדי על ידי אל על. המיזוג עם ישראייר היה מעצים חשש זה, בין היתר, נוכח הדמיון במאפייני הפעילות של ישראייר וארקיע, אשר עוסקות בעיקר במכירה ושיווק של חבילות נופש וכן בהפעלת טיסות שכר עבור סיטונאי תיירות. כתוצאה מהמיזוג, התועלת של אל על מדחיקה אפשרית של ארקיע באמצעות שירותי אבטחת התעופה צפויה היתה לגדול ולהגביר את התמריץ של אל על לדחוק את ארקיע.

מאל על נמסר כי מדובר לטעמה בהחלטה שגויה אשר בראש ובראשונה משמרת את המונופול של ארקיע על הקו לאילת, שמחזיקה ב-70% מהטיסות. אל על הציגה בפני הרשות תחשיב כלכלי שמבהיר מדוע מדובר בפעילות הפסדית עבורה ושאין בכוונתה בלי קשר למיזוג להכנס לפעילות באילת. יתרה מכך – היא בחרה לצאת ממנה לפני כמה שנים.

החברה אף התחייבה בפני הרשות כי לאחר הרכישה ישראייר תרכוש שני מטוסים נוספים לצורך הפעילות באילת, מה שיוסיף תדירויות לטיסות לאילת ויפחית מחירים בקו לתועלת כלל הציבור. ההחלטה המצערת שהתקבלה היום מעידה כי רשות ההגבלים העסקיים בישראל, בשונה מכל רשות אחרת בעולם, בוחרת להשקיע אך ורק בעידוד תחרות בינלאומית כנגד חברות התעופה הישראליות ומקשה עליהן להתמודד אל מול בריתות ענק בתעופה העולמית. היה מקום לטעמנו שהרשות תנהג ביתר זהירות בבחינת טיעונים שהובאו בידי בעלי אינטרס, כפי שנוהגות רשויות תחרות בעולם במצבים דומים. את מחיר ההחלטה ישלם הציבור.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מרגישה כנראה שהיא צריכה לספק הסברים למדיניות המונטירית של בנק ישראל. הריבית נותרה ללא שינוי – 0.1%, והריבית הנמוכה הזו שאמורה לעודד צמיחה וצריכה, כבר פחות מוורגשת במשק. מנגד, הריבית הזו היא נזק גדול לרוכשי הדירות שרואים בשנים האחרונות איך מחירי הדירות מזנקים גם ואפילו בעיקר המימון הזול – ריבית נמוכה במיוחד במשכנתאות.  פלוג גם אחראית על רכישות מט"ח בסכום של מאות מיליארדי שקלים, רכישות שלא עזרו לעצור את שער השקל. הדולר הנמוך הוא מכה קש ליצואנים ולמשק ובנק ישראל התמודד בשוק המט"ח כמו טירון. הוא הצליח לרכוש דולרים והרבה מבלי להשפיע באמת על השער. הוא הצליח להפסיד סכום מוערך של כ-100 מיליארד שקל.

אז הנה ההסברים של פלוג – "כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. הייתה זו החלטת הריבית הראשונה לשנת 2018. אמנם לא כל הנתונים המסכמים לשנת 2017 נמצאים בידנו כעת, אולם בהזדמנות זו נוכל גם לערוך סיכום ראשוני של ההתפתחויות הכלכליות הרלוונטיות ב-2017, ולנתח את האופן בו הן צפויות להשפיע על ההתפתחויות בשנה הקרובה, ועל המדיניות המוניטרית.

"2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%. במונחים של צמיחת התוצר לנפש, שיעור הצמיחה נמוך יחסית לצמיחה של המשקים של חלק ממדינות ה-OECD . אולם, זוהי תוצאה של העובדה שהמשק הישראלי מצוי בקרבת תעסוקה מלאה, כפי שאראה בהמשך, בעוד חלק מהמשקים המפותחים עדיין סוגרים את פער התוצר שנפתח בשנות המשבר. במצב של תעסוקה מלאה, פוטנציאל הצמיחה של המשק תלוי בקצב הגידול של גורמי הייצור ובפריון. לכן, כפי שבנק ישראל מראה מזה זמן, חשוב להשקיע בפוטנציאל  – בהון הפיזי, בהון האנושי ובסביבה העסקית – כדי לאפשר המשך צמיחה מהירה בשנים הבאות. מצד הביקוש, סביבת האינפלציה הנמוכה והמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחלק מהמשקים העיקריים צפויים להביא לכך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה גם בישראל, וגם המדיניות הפיסקלית צפויה להיות מרחיבה יחסית.

"לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה  מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל; השינויים בהתנהגות הצרכנית והתגברות התחרות במשק ממשיכים לפעול לירידת מחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. מעבר להשפעות הישירות, כוחות אלו משפיעים ככל הנראה גם באופן עקיף גם על סביבת האינפלציה. התחזיות והציפיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שהאינפלציה תתבסס בסופו של דבר בתוך תחום היעד, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תתמוך בכך, אם כי ההערכות נבדלות מבחינת משך הזמן שהתהליך צפוי לארוך. הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.

"הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל  התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3%  – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי. בניכוי ההשפעה של יבוא כלי הרכב, שהתבטאה בהאצה בצמיחה בסוף 2016 ובהאטה בתחילת 2017, ככל הנראה אפילו חלה האצה מסוימת בצמיחה ב-2017. בעוד שבתחילת השנה הסתמנה האצה בקצב הצמיחה של היצוא, כעת מסתמן שמשקל היצוא בתוצר לא גדל באופן משמעותי: יצוא השירותים צמח בקצב נאה, בעוד שיצוא הסחורות מוסיף לדשדש, על אף הגידול המהיר בסחר העולמי, ועל רקע המשך הייסוף בשער החליפין. הצריכה הפרטית השוטפת עדיין מהווה מרכיב משמעותי בצמיחה, ונתמכת בגידול בהכנסה, שצפוי להמשיך לתמוך בה גם ב-2018. העדות המרכזית לחוסנה של הפעילות הריאלית הנה התמונה החיובית העולה משוק העבודה. למעשה, מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של "שוק עבודה הדוק" (tight labor market). מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות. בהקשר זה, המשבר שחווה חברת "טבע" הוא בוודאי אירוע קשה מבחינת העובדים שצפויים להיות מפוטרים,  אולם מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי להשפיע לטובה על יכולתם של המפוטרים להיקלט במקומות עבודה אחרים; מבחינה משקית לא צפויות להיות למשבר זה השפעות נרחבות. על רקע זה, חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים.

"שוק הדיור התקרר ב-2017, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע; קצב עליית המחירים התמתן, מספר העסקאות ירד, ובמקביל ירד גם היקף נטילת המשכנתאות החדשות בהשוואה ל-2016; ריבית המשכנתאות רשמה שינוי מגמה וירדה קלות עד שהתייצבה. ניתן להעריך שהירידה בביקושים היא במידה מסוימת תוצאה של פעולות הממשלה בשוק הדיור; לאורך זמן, הביקוש הבסיסי נקבע על פי הצורך הדמוגרפי, ועל ההיצע לתת מענה לצורך זה. בהתחלות הבנייה נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, אם כי צפוי עדכון מסוים של הנתונים כלפי מעלה; הגידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים (שמהווה אינדיקציה להתחלות הבניה העתידיות), מהווים אינדיקציה לגידול בהיצע, ועל הממשלה להמשיך לנקוט בפעולות שיאיצו את קצב שחרור הקרקעות, התכנון והבנייה.

" 2017 הייתה השנה הראשונה מזה זמן רב שבה השיפור הכלכלי הקיף את מרבית המשקים, ושבה מרבית התחזיות התעדכנו כלפי מעלה. לאחר דשדוש מתמשך, הסחר העולמי שב לצמוח בקצב נאה, וגם השווקים הפיננסיים רשמו ברובם עליות שערים. המדיניות המוניטרית המרחיבה שיחקה תפקיד משמעותי בהתאוששות, ועד כה לא השיגו הבנקים המרכזיים את יעדי האינפלציה. על כן קובעי המדיניות אינם ממהרים לסגת ממנה: באירופה ההרחבה הכמותית תימשך, אם כי בהיקף נמוך מזה שהיה עד כה; בארה"ב העלאת הריבית מתבצעת בהדרגה, ועד כה איננה גורמת להתחזקות הדולר. התחזיות הזהירות בתחילת השנה הושפעו במידה רבה מהתפתחויות פוליטיות שהיה חשש שיעיבו על השיפור הכלכלי: נזכיר למשל את הברקזיט, תוצאות הבחירות בארה"ב, והבחירות בצרפת. חלק מהסיכונים הפוליטיים התפוגגו או הצטמצמו, ומנגד התפתחו סיכונים חדשים; כך או כך, התרחיש הבסיסי במרבית ההערכות הוא שהתאוששות הכלכלה העולמית תימשך ב-2018, והנורמליזציה במדיניות המוניטרית בארה"ב ובמספר משקים נוספים תימשך, אך המדיניות באירופה, ביפן ובמשקים נוספים תיוותר מאוד מרחיבה.

"ב-2017 נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. עיקר הייסוף התרחש בחודשיים הראשונים של השנה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח בפרק זמן קצר. מאז, על אף תנודות בשני הכיוונים, שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית. התנודות הן גם תוצאה של שינויים בשערי החליפין הצולבים; מתחילת 2017 התחזק השקל בכ-11% מול הדולר ובכ-5% במונחי השער האפקטיבי, אך נחלש, למשל, בכ-1.5% מול האירו. לאורך זמן, שער החליפין הרלוונטי לבחינת כושר התחרותיות של היצוא הוא השער האפקטיבי, אולם יש לקחת בחשבון שגם לתנודתיות בשערים הצולבים יש השפעה על הרווחיות של הפירמות, מעבר להשפעת הייסוף האפקטיבי, היות ורובן לא יכולות לבצע את ההתאמות בשווקי היעד של היצוא בטווחי הזמן הקצרים שמאפיינים את התנודות בשערי החליפין. על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; "תכנית הגז" של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. לראשונה, פורסמה גם התחזית לשנת 2019. התוצר צפוי לצמוח בשנים 2018 ו-2019 בכ3.5% לשנה, על רקע המשך ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי ותוך המשך גידול בהשקעה במשק. כפי שמפורט בהודעת התחזית, היא מושפעת לטובה בכל אחת משתי השנים גם מגורמים חד פעמיים שצפויים להשפיע על הצמיחה. בדומה לתחזית הקודמת, האינפלציה השנתית צפויה להיכנס לתוך תחום היעד במחצית השנייה של 2018, ותוואי הריבית בתחזית לא השתנה; אפנה אתכם שוב אל מסמך התחזית שהתפרסם על ידי חטיבת המחקר ובו המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".

זה נשמע גימיק, אבל זה אמיתי –  ביטוח בריאות מיוחד לטבעונים. חברת לביא פיננסים בשיתוף עמותות טבעוניות, משיקה מיזם במסגרתו טבעונים משלמים פחות על ביטוחי בריאות. חברת כלל ביטוח הצטרפה למהלך והיא מתאימה לאוכלוסיית הטבעונים ביטוחי בריאות בהתאם לצרכיהם

לאחר שזכתה להצלחה ברחבי העולם, מגמת הביטוח חיים ובריאות לטבעונים מגיעה גם לישראל. חברת לביא חברה לעמותות טבעוניות, מתוך רצון ואידיאולוגיה לקדם את הטבעונות בישראל ויחד הקימו את מיזם Vegans pay less (VPL) ופיתחו מסלול ביטוח חיים ובריאות לטבעונים הכולל הנחה משמעותית במחיר הביטוח (וגם התחייבות לתרומה למען בעלי חיים מתוך תשלום הביטוח).

ביטוח בריאות – כל מה שצריך לדעת

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת 

בשנים האחרונות, מגמת הטבעונות בעולם הולכת ומתחזקת, וכך גם בישראל, הנחשבת למובילה בתחום בהשוואה לעולם (5% מהאוכלוסייה הינם טבעונים). מחקרים רבים מחזקים את הטענה שאורח חיים טבעוני הוא בריא יותר, מאריך את תוחלת החיים ותורם לבריאות ולסביבה. כך לדוגמא, הוכח כי לטבעונים יש כ- 63% פחות סיכוי לחלות במחלות כגון יתר לחץ דם, 15% פחות סיכוי לחלות בכל סוגי הסרטן, 49% פחות סיכוי לחלות בסוכרת ו- 15% פחות סיכוי למות מכל סיבה שהיא והכל ביחס לאוכלי הבשר.

'כלל ביטוח' הינה הראשונה מחברות הביטוח המובילות בישראל להצטרף למהפכה במסגרת הביטוח לטבעונים. לביטוח הבריאות בתנאים המוצעים, יוכלו להצטרף אך ורק חברים בעמותות טבעוניות תחת תנאי הקבלה הנהוגים בהן. חשוב לציין, שהקבלה בהתאם להצהרת בריאות וחיתום מלא.

אורי אשל, מנכ"ל משותף בחברת לביא: "המטרה העליונה לשמה הוקם VPL היא קידום וביסוס הקביעה בציבור שטבעוני יותר בריא, ביסוס הקביעה הזו תגרור את גל הטבעונות הגדול ביותר שנראה עד כה בישראל. בשל כך, אנחנו מחויבים לקדם צמיחה של שירותים מיוחדים לטבעונים, לסלול את הדרך ולהתוות נתיב חיובי לרעיון החדשני".

דניאל כהן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח: "כלל ביטוח משקיעה משאבים ייעודים להתאמת מוצריה לצרכי לקוחותיה המגוונים. מתוך הבנה שהטבעונות היא מגמה כלל עולמית ההולכת ומתפתחת במיוחד כאן בישראל, החלטנו לתת מענה גם לפלח שוק זה".

פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"

פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".

היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס  פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי  "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

 גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".

 פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB  ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".

 ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".

בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש. אחרי שאמרו לנו בשנתיים האחרונות שיש כוונה לקצר את החופשה לילדים ובמקביל להעלות את ימי הלימודים, הנה זה מתחיל לקרות –  משרדי האוצר והחינוך יוצאים בבשורה להורים ולתלמידים:"בתי הספר של החגים".

 החל מחופשת הפסח הקרובה – משרד החינוך יפתח את מוסדות החינוך. מהשנה הבאה – ימי לימודים בחנוכה ובפסח.

מה זה אומר? ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ג' ייהנו ממסגרות חינוך במהלך חופשות חנוכה ופסח, שיובילו לחיסכון של כאלף שקלים בשנה למשפחה עם שני ילדים. התכנית תעניק לתלמידים מסגרת איכותית ומפוקחת, תיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים.

 שר האוצר, משה כחלון: "התכנית לקיצור החופשות היא המשך ישיר של רפורמת הצהרונים ושל תכנית נטו משפחה. מדובר בבשורה אדירה להורים הצעירים  ולמעמד הביניים. הורים שיכולים לעבוד להתפרנס בראש שקט מחזקים את החברה הישראלית ואת המשק. הגיע הזמן אחרי שנים רבות שנסתכל גם על אוכלוסיות שלא הסתכלו עליהן במשך שנים וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. מדובר בתיקון עוול שנגרם במשך השנים להורים שהיו צריכים להיקרע בין הצורך לצאת ולעבוד ובין הדאגה לילדים. גם בתקציב 2019 נמשיך לחזק את מערכת החינוך, הרווחה והבריאות והרווחה."

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "המסגרות החינוכיות בתקופת החופשות יקלו על הורים עובדים, יצמצמו פערים ויאפשרו לכל הילדים להשתתף בתוכניות ההעשרה. מדובר בתרומה  משמעותית למשק וחיסכון ניכר להורים. זהו  צעד נוסף להגדלת הפריון במשק ולהפחתת יוקר המחיה".

• ימי הפעילות בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח:

  • במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת הפסח.
  • במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב.

• ימי הפעילות בשנת הלימודים הבאה:

  • במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת חנוכה ו-5 ימים בפסח.
  • במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב, ו-5 ימים בחופשת החורף.

• עלויות:

  • אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
  • אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקל ליום פעילות.
• המענה החינוכי יכלול:
• צוותי חינוך מקצועיים.
• העשרה: חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.

שר החינוך נפתלי בנט: "אנו מבצעים היום תיקון היסטורי, תיקון הפער שבין חופשות ההורים לחופשות התלמידים. בהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מקדמים במלוא התנופה חינוך איכותי בשעות לא פורמליות, בחופשת הקיץ, בצהרונים, בחוגים, ועכשיו גם בחופשות החגים. הבטחנו זאת להורים לפני פתיחת שנת הלימודים, ועכשיו אנחנו מקיימים".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "התכנית 'בתי הספר של החגים' היא מפנה גדול, בו לוקח משרד החינוך אחריות על שעות הפנאי של התלמידים, מעניק להם יותר מסגרות חינוכיות ומייצר מציאות דיפרנציאלית חדשה, במטרה אחת ברורה: צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. השנה נפעיל את המסגרות משך חמישה ימים, בפסח, ובשנת הלימודים הבאה כבר ניישם את התכנית במתכונת מלאה – 10 ימים. אני קורא לכל הרשויות להצטרף לקול הקורא".

לראשונה, משרד האוצר ומשרד החינוך לוקחים אחריות גם על החופשות: שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ושמואל אבואב, וראש מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס, הציגו היום (ב') את התכנית החדשה, "בתי הספר של החגים", שנותנת מענה חינוכי להורים בימי חופשות החגים. התכנית גובשה על ידי המשרדים ונועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח – בכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח, יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת פסח, במשך חמישה ימים (א' עד ה'), ובשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, הם יפעלו חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח.

מדובר בבשורה גדולה עבור ציבור ההורים והתלמידים, שתוביל לחיסכון של כאלף שקלים בשנה – למשפחה עם שני ילדים, ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית. הילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' יקבלו מענה חינוכי מלא בימים א' ועד ה' (25.3 ועד 29.3). במגזר הערבי והדרוזי יינתנו 5 ימים בחופשת האביב.

התכנית החדשה, היא תכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך, במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות. התכנית הכוללת מכילה בין היתר את בתי הספר של החופש הגדול, תכנית הצהרונים, "חוג לכל ילד", שיעורים פרטיים ללא תשלום ועוד.

המסגרת החינוכית תינתן לילדי הגנים, בגילאי 3 ועד 6, בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד, וכן לילדי כיתות א' עד ג' – בכל המגזרים ובכל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך (כולל המוכר שאינו רשמי). הקול הקורא שיפרסם משרד החינוך בנושא זה מזמין את כל הרשויות המקומיות, ומכאן שרשויות שעדיין לא מפעילות את תכנית הצהרונים מוזמנות להצטרף לתכנית החופשות ולהפעילה בלי קשר לצהרונים.

המסגרות החינוכיות יעניקו את כל השירותים שמשרד החינוך מספק: צוותי חינוך מקצועיים, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה (כמקובל בשנת הלימודים), מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר. כמו כל יתר התכניות שמפעיל משרד החינוך, גם תכנית זו תהיה דיפרנציאלית, כך שיישובים מאשכול למ"ס 1 עד 4 יקבלו את מלוא השירותים החינוכיים בחינם, בישובים חזקים יותר ישלמו ההורים 20 שקלים ביום, בלבד, וביישובים חזקים תשלום ההורים יעמוד על 30 שקלים ליום.

להלן עיקרי מתווה הרפורמה של בתי הספר של החגים

מטרות התכנית:

• מתן מענה להורים עובדים.
• צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים.
• הקלה על נטל תשלומי ההורים.
• תכנית העשרה חינוכית לתלמידים במהלך החופשות.

פוטנציאל המשתתפים בתכנית:

• בתי ספר (כיתות א'-ג'): 461,018 תלמידים סך הכל.
• גני ילדים: 494,337 תלמידים סך הכל.

השתתפות הורים ליום פעילות:

• אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
• אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקלים ליום פעילות.
• אשכולות למ"ס 8 עד 10: 30 שקלים ליום פעילות.

עלות התכנית:

• עלות כוללת ליום הפעלה: כ-40 מיליון שקל.
• עלות כוללת עבור 10 ימי פעילות: כ-400 מיליון שקל.

שעות הפעילות:

• בית ספר: 8:00-13:00.
• גן ילדים: 7:30-13:00.

הצוות החינוכי שייתן מענה בימי החופשה:

• גני ילדים: גננת וסייעת בכל קבוצה, או מדריכה וסייעת.
• בתי ספר: מורה בכל קבוצה, או שני מדריכים, ובכל בית ספר יימצא רכז בית ספרי.

המענה החינוכי בימי החופשה יכלול:

• צוותי חינוך מקצועיים, בהתאם לגיל התלמידים.
• מוסדות החינוך יאובטחו כמקובל במהלך שנת הלימודים.
• יינתן תקציב העשרה עבור חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.

חברת החשמל הולכת לשינוי מבני ובמקביל מעבירה את הנכסים המרכזיים שלה בתל אביב בתמורה לשחחור חוב של 2.5 מיליארד שקל וכן תשלומים גדולים על פיצוי ופינוי המבנים. ועדיין מדובר בכמעט מונופול שגובה מאיתנו הצרכנים מחירים גבוהים על החשמל, בעיקר בגלל שמדובר בגוף לא יעיל. אז יש רוחות של שינוי בזנים האחרונות רק שבינתיים חשבון החשמל שלנו גבוה.

עם זאת, תעריף החשמל לצרכנים הביתיים יופחת ב-2.3% בשנת 2018. רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, מפרסמת היום את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. החלטת הרשות תכנס לתוקף ביום ה- 15.1.2018.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

על פי ההחלטה, ובהתאם לשימוע, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.19 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ- 100 שקל למשק בית ממוצע.ההחלטה קובעת גם שהתעריף הממוצע לצרכני המתח העליון יעלה בכ- 0.9%, לצרכני המתח הגבוה יעלה בכ- 1.8% ולצרכני המתח הנמוך יופחת בכ- 2.9%.

הסיבות העיקריות להפחתת התעריף: הפחתה ברכיב הרשת בתעריף החשמל בעקבות שינוי בסיס התעריף אותו מפרסמת הרשות. גידול בסך הביקוש לחשמל בהיקף של כ- 8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%.

יצויין עוד, כי רכיב הייצור גדל בכ- 6.6%. עליה זו נובעת מהגידול בשעת שיא הצריכה וכן מסיום החזר חוב הדלקים משנת 2009, שעמד על כ- 400 מליון ש"ח. עדכון התעריף כולל גם החזר עלויות פנסיה בהתאם לשימוע אותו פרסמה הרשות.

במקביל לעדכון התעריף, אישרה רשות החשמל את בסיס תעריף הרשת לשנים 2018-2022, זאת לאחר שבסיס התעריף האחרון נקבע בשנת 2002. מתודולוגיית התעריף החדשה מפחיתה בעלויות המוכרות של חברת החשמל תוך קביעת עלויות נורמטיביות אליהן אמורה החברה להתכנס. בנוסף, מתמרץ בסיס התעריף את החברה לבצע השקעות משמעותיות ברשת ההולכה וברשת החלוקה, בין השאר באמצעות התניית התשלום לחברה בביצוע השקעות בפועל. כך, בשנת 2018 תוכר לחברה תחזית השקעות בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ- 1.5 מיליארד שקל בלבד.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים, אבל מה הלאה? האם זה יימשך. מערכת הון "תוקפת" את הביטקוין מכל הכיוונים – הסבר בסרטון, הסבר מקיף במדריך, הערכת מומחים – האם הביטקוין הוא בועה? וסקר הביטקוין – מה יהיה מחירו עוד שנה?

צפייה מהנה