מדריכי השקעות    

ביטקוין – מטבע אמיתי או בלון שיתפוצץ

ביטקוין

הביטקוין משגע את השווקים הפיננסים. המטבע הדיגיטלי שנוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי סאטושי נקאמוטו, מקבל גושפנקא משמעותית לאחרונה כשבורסות ברחבי העולם החליטו לאפשר למשקיעים ולסוחרים לרכוש ולמכור מכשירים פיננסים (אופציות ונגזרים) על המטבע הדיגיטלי, בדומה למכשירים פיננסים שיש על הדולר ומטבעות נוספים.

הכתבה שלנו פורסמה ב-ynet

מדריך להשקעה בביטקוין – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין – פי 20 בשנתיים!

זה עדיין לא גורף, אבל לאט לאט מצטרפות עוד בורסות לטרנד הזה כשבהמשך לבורסה האמריקאית, הצטרפה לאחרונה הבורסה בשבדיה.  הבורסה בשבדיה (שטוקהולם) השיקה מדד שמבוסס על המטבע הדיגיטלי, מהלך שמאפשר למשקיעים להמר על שווי הביטקוין בלי להחזיק אותו בפועל. זה הופך את המסחר במטבע לקל ונגיש יותר, בלי צורך לפנות לאתרים או בורסות מקוונות שעלולות להיות לא בטוחות.

איך המדד החדש עובד? חברה פיננסית בשם XBT Provider קיבלה בשנת 2015 אישור מהרגולטורים בשבדיה להציע מניות ל-Bitcoin Tracker One, תעודה ששווייה מבוסס על מחיר הביטקוינים בשוקי העולם. שווי המניות האלה מבוסס על 0.5% משווי הביטקוין הגלובלי שנסחר בבורסות ביטקוין מקוונות (לדוגמה – אם הביטקוין שווה 8,000 דולר, אז מחיר המניה יהיה 0.5%, משמע 400 דולר). מחברת XBT Provider, נמסר שהחברה שואפת להפוך את ההשקעה בביטקוינים ל"נגישה ביותר" למשקיעים ולציבור הרחב. אגב, מאז ההשקה הזו הביטקוין זינק פי קרוב ל-20!

בשנה האחרונה  הביטקוין הפך להיות מעניין איזוטרי, לעניין שמככב בעיתונות הכלכלית העולמית. יש חילוקי דעות רבים על השיטה, על הרעיון, אך הרוב תמימי דעים שהמטבעות הדיגיטליים יישארו כאן, והם ממש לא תופעה חולפת. המחלוקת הגדולה בין המומחים היא בשאלה אם מדובר במטבע בועתי שהתנתק מהמציאות או שיש לו ערך אמיתי. הבעיה בויכוחים האלו שרק בדיעבד ניתן לדעת מי צדק, בינתיים השוק אומר את דברו והמטבע הולך ועולה תוך גידול במחזורי המסחר. אבל זה לא צריך לעודד אתכם, אולי ההיפך – אתם צריכים להיות זהירים מאוד בכל הקשור להשקעה בביטקוין בפרט ובמטבעות וירטואליים בכלל.

קרן סל על הביטקוין

על רקע העניין הגובר הושקה בבורסה האמריקאית ETF (תעודת סל) על הביטקוין. זו נראית על פניו כדרך הנוחה ביותר למשקיעים להיחשף לביטקוין. מדובר בקרן –  (Bitcoin Investment Trust (GBTC. אפשר לקנות ולמכור את הקרן הזו בצורה פשוטה ונוחה,  בדיוק כפי שקונים מנייה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן, בדומה לרציונל של קרנות סל,  שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת  אבל לרוב היא קרובה לכך.  הסימבול של הקרן  GBTC מאפשר לכם לבצע פעולות ולעקוב אחרי נייר הערך הזה באתרים הפיננסים השונים, ולנחויותכם הנה המחיר המעודכן.  רק חשוב לדעת – מחיר קרן הסל לא עוקב במדיוק אחרי  הביטקוין, כלומר אם יש תחזית שהביטקוין יעלה, סביר שהקרן תיסחר בפרמיה על מחיר הביטקוין, וההיפך. כלומר, אל תצפו לרכוש את הקרן ולקבל בדיוק את ערך השינוי בביטקוין.

וקיימות אפשרויות נוספות להשקעה בביטקוין. אפשר להשקיע באופן ישיר – רכישה וקניית המטבע עצמו בזירת מסחר אינטרנטית. בשלב הראשון צריך  לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.info. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות  bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני. חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה, ואת מידת הפופולאריות שלה. בעבר היו פריצות בתדירות גבוה, הן אמנם פחתו, אבל עדיין קיימות. אגב, גם פלוס 500/ Plus500 – חברה של ישראלים שנסחרת בלונדון ומהווה את הזירה הגדולה ביותר בעולם לסחר בפורקס, נכנסה לתחום המסחר על הביטקוין.

דרך השקעה עקיפה על הביטקוין היא ברכישת אופציות, חוזים עתידיים על הביטקוין. זה קיים בזירות מסחר שונות וזה צפוי להיכנס גם לזירות הפורקס והחוזים הגדולות, כשפלוס 500 מציעה אופציות וחוזים על הביטקוין (במינופים גדולים). הדרך הזו עלולה להיות מסוכנת אם אתם ממנפים את ההשקעה, אז כאן נדרשת זהירות כפולה; אך מנגד, אם מראש אתם חזקים מספיק לא להתפתות ולהשקיע סכומים גדולים, אז דווקא מינוף יכול להיות לטובתכם – להגביל את ההפסד, ולהגדיל את הסיכוי לרווח. ולמה הכוונה? נניח שאתם רוצים להשקיע 3,000 דולר וזאת החשיפה המקסימלית שלכם – אתם לא מוכנים להפסיד יותר.  אז אתם יכולים לקנות ביטקוין  ואתם יכולים לקנות אופציה / חוזה בסכום של 3,000 דולר במינוף גבוה (שעומד מאחוריה מעין אשראי) כך שבפועל אתם יכולים אפילו להגיע להשקעה של 90 אלף דולר. במצב הזה למרות שהרווחים שלכם או ההפסדים שלכם יהיו כאילו השקעתם 90 אלף דולר (ולא 3 אלף דולר), אתם תהיו מוגבלים בהפסד – הזירה לא תאפשר לכם להפסיד מעבר למה שהשקעתם – אותם 3 אלף דולר.

אם לדוגמה הביטקוין עלה ב-10%, הרווחתם 9 אלף דולר! אבל יש גם צד שני – אם הוא ירד ב-3.3% הפסדתם את כל ההשקעה. ובכל מקרה, חשוב לבדוק בזירה שאיתה אתם עובדים, את הכללים הספציפיים ואת העמלות (שאמורות להיות נמוכות).

ואיך אפשר עוד להיחשף לביטקוין?  אפשר לקנות ביטקוין בכספומטים – יש בארץ (בינתיים) שלוש כספומטים – כספומט אחד באחוזת בית 1. שם תוכלו לקנות ביטקונים, ואגב בימי ראשון בערב יש שם כינוס של המשקיעים והמאמינים במטבע הוירטואלי – החלפת דעות, עדכון בהתפתחויות ועוד. יש גם כספומט בדיזינגוף 99. העמלה בכספומטים היא 4%-5%.  עמלה דומה, אך עם יכולת להתמקח ולהורידה בסכומים גדולים, לוקחים החלפנים בתחום – יש מספר זירות של חלפנים, וכמו כן יש כמובן אפשרות לסחור בביטקוין – למכור ולקנות, עם אנשים פרטיים – יש קהילות בפייסבוק, ווטסאפים ועוד.

מה זה בעצם הביטקוין?

המטבע הדיגיטלי נוצר ב-2009  כשנקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק, שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור.

העניין בביטקוין תפס תאוצה, בעיקר בגלל הנסיקה במחיר המטבע . ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא של 1,186.03 דולר, פי כמה אלפים מהמחיר בו הונפק לראשונה.  מאז התהפכה המגמה  באמצע 2015 הביטקוין ירד לכ-200 דולר, אבל שימו לב – הוא נסחר כעת באזור ה-8,000 דולר, אחרי שבשיא (בתחילת 2018) השיק ל-20,000 דולר אז מצד אחד יש מטוטלת, אבל בשנים האחרונות הכיוון הוא ברור – זה לא מבטיח המשך עליות, עדיין יש ספקות גדולים – מה עומד מאחורי ערך המטבע – האם זה אמיתי? מה המשמעות של המטבע? מי עומד מאחוריו? האם יש רגולציה? האם הבנקים אימצו את המטבע? ושאלות נוספות.

הביטקוין מועבר בין המשקיעים והסוחרים ע"י יצרני בלוקים (כורים), שבונים כל הזמן תיעוד של מאגר נתונים מלא על העברות הביטקוינים. בלוקים אלו הם הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום (סליקה, העברה וכדומה).

אך בניגוד למטבעות הסטנדרטיים כמו הדולר והאירו, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. יש 21 מיליון מטבעות ביטקוין והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית/ הנפקת כל המטבעות.

400 אלף עסקים כבר מקבלים את הביטקוין כתשלום

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לצריכה שוטפת. אלא שבעקבות הסערה שחולל בשנה שעברה הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה והילה.

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

הערכות עדכניות הן שנכון להיום, קרוב ל-400 אלף עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים, החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה הגדולה Newegg מתייחסת למטבע הדיגיטלי כמו למטבע רגיל. כמו כן מספר חברות תעופה הולך וגדל מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. ובכלל – יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו.

הבנקים בעולם מתייחסים למטבעות וירטואליים בחשדנות ואפילו זלזול, מבחינתם מדובר בכסף דיגיטלי בלתי מפוקח ומונפק שנשלט ע"י מפתחיו. אבל, מקרה הביטקוין, חורג בהדרגה מכלל זה, מכיוון שאט אט מתהווה רגולציה סביבו. כמו כן, השימוש בו כבר לא מוגבל רק לקהילה וירטואלית והוא מופץ בקרב הציבור

+

איך משתמשים בביטקוין?

על מנת לעשות שימוש בביטקוין אדם צריך להוריד אפליקציה הקרויה ארנק ביטקוין, (להורדה כאן) אשר מאפשרת את כל הפונקציונאליות של השימוש בביטקוין. היא מאפשרת הפקת מפתחות וכדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ופומבי. הפומבי הוא כתובת הביטקוין של האדם – אליה הוא מקבל ושולח ביטקוין, כשלכל מפתח פומבי יש מפתח פרטי משלו והוא מתפקד כחתימה אלקטרונית ייחודית.

על מנת לשלח ביטקוין ממפתח פומבי מסוים נדרשת חתימה של מפתח פרטי תואם. שליחת ביטקוין היא כאמור בקשה לעדכן את הרשת שכמות מסוימת שייכת כעת למפתח פומבי אחד. הארנק לא מאחסן את הביטקוין שנמצאים בבעלות המשתמש. הארנק מאכסן את המפתח הפרטי של המשתמש ומאפשר לו לבצע פעולות כמו גישה פשוטה לשרשרת הבלוקים על מנת לדעת את היתרה שלו, שליחה של ביטקוין וכו'.

החשש של אנשים רבים הוא מגניבות מטבע – בצורה וירטואלית יותר קל לגנוב, ובהרבה מקרים יותר קשה לעלות על הגניבה. גניבת ביטקוין מתרחשת כאשר נגנב המפתח הפרטי – אז הגנב יכול לשלוח את כל הביטקוין המשוכים למפתח הפומבי של הקורבן לחשבונו ולבזבז אותם. ארועי גניבה הולכים וגדלים, אך במקביל פותחו פתרונות. כדי להתמודד עם בעייתיות זו, פותחו אמצעים לאכסן את המפתח הפרטי במקום שאליו אין גישה דרך הרשת. לכן קיימים ארנקי נייר וארנקי חומרה. הם אמנם לא מחליפים לחלוטין את ארנקי התוכנה שבאמצעותם שולחים ביטקוינים אבל כן מאפשרים אחסון המפתח הפרטי.

שימוש בביטקוין מחייב מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם, כאמור לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע. מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו והדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד העבירו תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא "ביטפיי" והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

ביטקוין – זירות מסחר

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה. יש כאלו שמעריכים כי שיטת הכרייה – הנפקת הביטקוין, גם היא נוגסת בעלויות העקיפות ויכולה להגיע לכמה אחוזים  מגובה העסקה. עם זאת ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהעמלה תרד.

בשלב הראשון, רגע לפני שמשקיעים בביטקוין, כדאי לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.com. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות poloniex  , bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני.

ביטקוין – האם הוא בלון?

אלו שמצדדים בכך שמדובר בבלון מדברים על מוצר שאינו אמיתי. זאת דווקא לא הבעיה הגדולה שלו, ממש לא. יש הרבה מטבעות שלא ממש פיזיים, וזה לא אומר שהם לא אמיתיים. גם הכסף שלכם בבנק הוא סוג של כסף וירטואלי.

טענה אחרת טוענת שאין נגדו נכסים אמיתיים, וזה נכון. מחירו נקבע על סמך ביקוש והיצע, אין כאן משהו אמיתי, יש אמנם טכנולוגיה שמסדירה את המסחר ומאבטחת אותו ורושמת את כל הפעולות. סוג של סליקה. אבל אין מולו נכסים כמו זהב, מחצבים וכו". בעולם המודרני הפקת המטבעות היתה מול נכסים של המדינה, אבל בפועל בעשורים האחרונים זה ממש לא כך. הפקת המטבעות – הדפסת הכסף, לא מגיעה רק ממקום של נכסים, אלא כנגד חובות. החוב הממשלתי גדל במקביל להפקת מטבעות. כלומר, זה צורם שאין נכסים וגושפנקא מול המטבעות הוירטואלים, אבל תתפלאו – זה קיים באופן מסויים גם במטבעות רגילים.

בסופו של דבר הכל עניין של אמון – אם יש מסחר ומאמינים שמדובר במטבע עם כח קנייה מסויים, ויש פעילות, גם פעילות ריאלית (רכישה ומכירה של מסחר ושירותים), אז המטבע אל אף היותו וירטואלי יכול לבטא ערך אמיתי. אחרי הכל – הקיום של המטבע נובע מהאמון שהמשתמשים נותנים בו, ומהטכנולוגיה שמטאבטחת אותו ויוצרת אצל המשתמשים תחושה של בנק – ביטחון שהכסף לא ייעלם. זה בדיוק מה שצריך כדי שהמטבע יצליח -אמון וביטחון, והשאלה אם זה יצליח.  ועדיין – מומחים בעולם הכלכלי, לרבות פרופ' שילר המומחה במדדים ובבועות טוענים שאין בסיס למחיר הביטקוין, וכמובן שדעתם צריכה להילקח בחשבון.

מול הטענות שמדובר בבלון, פרטנו את הטענות שכנגד, ויש עוד עניין חשוב – כמות הביטקוין מוגבלת.תדמיינו שבסופו של יום הביטקוין הוא המוצר הנבחר – הוא המוצר הדיגיטלי שישמש לפעילות שוטפת ובכלל. אז הביקוש אליו יילך ויגדל, ומצד שני מספר המטבעות המונפק מוגבל. כיום יש סדר גודל של 13 מיליון מטבעות ב-204 יהיו 24 מיליון מטבעות וזהו – אין עוד. זה אולי מסביר את הנסיקה בשנים האחרונות, מדובר במוצר במחסור, וכאשר יש התעוררות וכמות המתעניינים גדלה, הביקוש עומד מול היצע דק במיוחד ולכן המחיר מזנק. זה מצד אחד אולי יכול להסביר את המשך העליות, אך מצד שני זה מסביר את העניין הבועתי.

הביטקוין בישראל

גם בישראל אין הסדרה בנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים. אך התפתחה במדינה קהילת משקיעים חובבי ביטקוין. אתר קהילת הביטקוין מדווח על כמה מאות של עסקים שכבר עושים שימוש במטבע. פלטפורמת מסחר נפוצה בישראל היא Bit2C, כשיש לנו גם כספומט לקבלת ביטקונים, וגם קהילות אינטרנט רבות משתתפים, וקהילה שמתכנסת בכל ראשון בערב – לעדכונים להחלפות ועוד (אחוזת בית 1 תל אביב)

בינתיים טרם התגבש מודל מסודר לגבי עניין הביטקוין, ומלבד אזהרות הסיכון בשימוש בו לא נעשה משהו קונקרטי או מגביל לשימוש בו. גם בנושא המיסוי אין הסדרה וכרגע לכאורה אין חבות מס ברורה על השימוש בו, אם כי מס הכנסה ממסה רווחים באשר הם – גם אם הם מגיעים ממקורות חדשנים וייחודיים.

הרגולציה סביב הביטקוין בהתהוות – עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפך לגיטימי, כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת ככל שהמטבע תופס תאוצה הבנקים עשויים להיות פתוחים יותר. כך גם בקשר לרגולציה. לאחרונה התבטאו נגידים של בנקים מרכזיים ברחבי העולם על כוונתם לבחון את הביטקוין ואת אפשרות המסחר בו דרך הבנקים.

במקביל לאימוץ המטבע על ידי הבנקים יצטרכו הרשויות להסדיר את המסחר בו, את ההשקעה בו, את הצריכה השוטפת, ואת מנגנון המחיר. זה לא פשוט, בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים יש נושאים לא פשוטים – מיסוי שטרם הוגדר; סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות. כמו כן, הרגולציה תצטרך לקבוע כללי התמודדות בעת מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים ולהסדיר את האכיפה בתחום.

בעיה אחרת של המטבע הוירטואלי היא סכנת הלבנת הון. הרגולציה תצטרך ללמוד לעקוב אחרי העברות הון במטבעות הוירטואליים.מי שמובילה בתחום הזה היא בארה"ב – שם פורסמו הנחיות הקובעות שהיחס למטבעות הדיגיטליים דומה לרכוש, מה שמגדיר חובת דיווח על כל תנועה וחובת מס על כרייה בביטקוין או קבלת שכר במטבע דיגיטלי. הדיווח יתבצע לפי השווי ההוגן של המטבע הדיגיטלי שייחושב לפי שער ההמרה של הדולר ביום קבלתו בפלטפורמת המסחר המפרסמת שער הנקבע לפי ביקוש והיצע.

בגרמניה ביטקוין מוגדר ככסף פרטי וסוחרים בו מחויבים בתשלום על מס ברווחי הון, אך באירופה השמרנית יותר המצב הפוך לחלוטין. הרשות הבנקאות האירופית פרסמה הודעת אזהרה חריפה בנושא השקעות במטבעות וירטואליים עם דגש על סכנת הפסד הכספים.

לסיכום, הביטקוין עדיין בחיתולים, לא ברור לאן, אם בכלל, הוא יתקדם. צריך לזכור שלהבדיל ממטבעות של בנקים מרכזיים בעולם שמאחוריהם עומדת מדינה ונכסים שמגבים את המטבעות, אין כך הדבר בביטקוין. זה עדיין לא אומר שאין לו זכות קיום, אלא אומר שיהיה צורך להגדיר אותו תוך כדי תנועה באופן מוצק יותר ולהבין – מה הוא מבטא והאם יש לו גיבוי לרבות גיבוי טכנולוגי או שמדובר בגימיק ענק, סוג של בלון שעדיין לא התפוצץ. ככל שהזמן עובר נראה שהמטבעות הדיגיטליים יהפכו לחלק מחיינו, רק שהשאלה איך זה ייראה , ומה יהיה הבסיס למחיר.

מדריכים קשורים (וחשובים):

ביטקוין – המדריך המלא

מדריך – מה זה בלוקצ'יין? 


עדכונים:

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפיריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פיריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

"לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

נובמבר  2017 –  שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך טוען שהביטקוין הוא בועה. לגישתו מטבע וירטואלי שעלה מ-1,000 דולר ל-7,000 דולר בלי שאנשים מבינים מה עומד מאחוריו, מה הסיבות לעלייה, הוא סוג של בועה. אחרי הכל, לגישתו מדובר בעדר של ציבור רחב שקונה בלי באמת להבין מה הוא קונה – להרחבה

אוקטובר 2017 – וורן באפט ועוד משקיעים בעלי שם ומומחים סבורים שהביטקוין הוא בועה ענקית. באפט מגדיר את המטבע בדיחה. אז נכון, מאז שהוא אמר זאת לראשונה (ב-2014) המטבע עלה פי 20 ומעלה, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק. כדאי לשמוע ולקרוא מה יש למומחים להגיד, אך לזכור תמיד שיש גם מומחים מהצד השני שחושבים שהמטבעימשיך לנסוק. הנה הרחבה בכלכליסט, על המומחים שסבורים שמדובר בבועה

יולי 2017 – בגולדמן זאקס סבורים שהביטקוין יירד עד לכ-1,870 דולר אך משם עשוי לעלות לכיוון ה-5,000 דולר – הרחבה בביזפורטל

מאי 2017 – הביטקוין עשוי להגיע ל-100,000 דולר, כך אומר האנליסט שחזה את הנסיקה של המטבע בשנה האחרונה –  קיי ואן פיטרסון מתייחס לטווח הרחוק ורואה עלייה חדה בביטקוין. הוא מניח שתוך 10 שנים, מטבעות וירטואליים מכל הסוגים יתפסו נפח של כ-10% מהנפח הממוצע היומי של המסחר כיום, שעומד על מעט יותר מ-5 טריליון דולר (על פי "בנק פור אינטרנשיונל סטלמנטס) ולפי החישוב הזה, 10% מתוך 5 טריליון דולר הם 500 מיליארד דולר – סכום מכובד, כשבמקביל לעלייה בהיקף השימוש במטבע יעלה גם מחירו – הרחבה בכלכליסט

מאי 2017 –  ביטקוין – האם הוא מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים? המחיר של הביטקוין עלה משמעותית בחודשים האחרונים. אלא שהוא עדיין סובל מתנודתיות יתר ושימוש  לרעה על ידי האקרים – כך בסקירה שפורסמה בדהמרקר. האקרים השתמשו בו במתקפות הסייבר האחרונות, ובכלל המטבע נחשב כמטבע להלבנת הון, מטבע שמשמש פעילות עבריינית מתחת לרדאר. זו הסיבה (אחת הסיבות) שרבים עדיין נרתעים מלהשתמש בו – האם מדובר במטבע מפוקפק או מטבע לגיטימי – הרחבה בדהמרקר

מאי 2017 –  המטבע הדיגיטלי – הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד  הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע. הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.


ביטקוין – זירות מסחר

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה