בנק מזרחי הציג ברבעון הרביעי של השנה רווח של 365 מיליון שקל, רווח המשקף תשואה של 11.2% על ההון העצמי. מדובר בתוצאות טובות לשנה כולה ולרבעון הרביעי בפרט, וזאת למרות שמדובר ברבעון הרביעי של השנה בו הבנקים נוהגים לבצע הפרשות/הוצאות חד פעמיות ועוד. "לא ראינו במזרחי שום הוצאות משמעותיות, הן בפעילות השוטפת והן בגין החקירות בארה"ב", כותב אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון.
את שנת 2017 מסכם הבנק עם תשואה על ההון של כ- 10.2%, שהושפעה לשלילה מהסכם השכר (160 מיליון שקל) שנחתם ברבעון השלישי. בשנה האחרונה מזרחי הציג תשואת חסר בהשוואה למניות הבנקים, והבנק נסחר במכפיל הון של 1.08 לעומת ממוצע של מעל כ- 0.95 בסקטור.
"מזרחי ממשיך להוביל את המערכת מבחינת התשואה על ההון, ואנו מניחים כאמור כי הוא יציג ב- 2018 תשואה על ההון של כ- 11% – 12% מפעילות בנקאית תוך שהוא יהנה מהעליה במרווחי המשכנתאות" מסביר גלזר, והמשמעות היא שבנק מזרחי נסחר ברמה של מכפיל 10, כלומר מעין מבטא תשואה של 10% על הההשקעה.
"בשורה התחתונה, ברמת המכפילים הנוכחית מזרחי חוזר להיות יותר אטרקטיבי ביחס לסקטור. בשל ההשפעות השליליות של החקירה בארה"ב, וחששות לגבי החשיפה הגבוהה לשוק הדיור אנו מותירים ההמלצה על תשואת שוק כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 70 שקל".
הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל- 40% מהרווח הנקי החל משנת 2018.
המס על השכרת דירות למגורים נמוך. למרות זאת יש רבים שמתעלמים מהחוק ולא משלמים את חובם. רשות המיסים החליטה בשנה האחרונה לתת גז בטיפול במעלימי מס על הכנסה משכירות ותפסה מאות אנשים שפשוט לא שילמו (הרחבה: מדריך מס על השכרת דירה).
והפעם מדווחת רשות המיסים על העלמת מס בגובה של מיליוני שקלים – בעליהם של 9 נכסי נדל"ן נעצר בחשד כי העלים הכנסות משכירות בגובה מיליוני ש"ח. החקירה, מסרה רשות המיסים – החלה בעקבות שימוש במודל עבודה חדשני ברשות.
במסגרת פיילוט "מודל שכבות" שנערך בימים אלה ברשות המסים נעצר ושוחרר בערבות משווק דירות בפרויקטים שמחזיק ב- 9 נכסי נדל"ן בחשד כי לא דיווח על הכנסות משכירות בהיקף של כ- 2 מיליון ₪ בין השנים 2016-2008.
"מודל השכבות" הינו מודל עבודה חדשני ברשות המסים המתבסס על שימוש בניתוחים אנליטיים המאפשרים איתור חריגות וביצוע הליך שומה יעיל בפרק זמן קצר. ההליך נתמך על ידי מפקחים מקצועיים, והוא מאפשר לרשות המסים להגדיל את היקף הטיפול בתיקים שאינם במסגרת תכנית העבודה השנתית של משרדי השומה.
במסגרת הליך ביקורת שנערך על ידי אנשי הפיילוט עלה חשד לעבירה מכיוונו של החשוד, והתיק הועבר למשרד פקיד שומה תל אביב. אתמול הפכה החקירה בעניינו של החשוד, שלומי עסיס (52) ממזכרת בתיה, לגלויה, ונערך חיפוש בביתו של החשוד ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב, והחשוד ורעייתו הובאו לחקירה במשרדי היחידה.
במהלך חקירתו הודה החשוד כי הפיק את ההכנסות המיוחסות לו, אך לטענתו לא ידע כי עליו לדווח עליהן. החשוד התבקש במהלך הביקורת לספק למבקרים את חוזי השכירות לנכסים שברשותו, הוא סיפק אותם באופן חלקי בטענה כי אינו שומר חוזי שכירות של דיירים שאינם גרים עוד בנכסיו.
עסיס שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם ערבות אישית בסך 300,000 ₪, ערבות צד ג' בסך 300,000 ₪ והפקדת דרכונו במשרדי היחידה החוקרת.
ביטוח רכב זה עניין של שיחות טלפון מהסוכן או מהביטוח הישיר, שאלות, פרטים, דיבורים על ההצעה, שליחה במייל, זה כאב ראש – אולי לא גדול, אבל גם לא קטן. יש אפשרות לעשות זאת דרך האינטרנט. אז בשלב הראשון הכשרה ביטוח מציעה פתרון, אבל תהיו בטוחים שחברות אחרות יצטרפו.
הכשרה ביטוח משיקה שירות בשם "GO" – פלטפורמת ביטוחי רכב דיגיטלית המאפשרת הפקה מלאה של פוליסת ביטוח בשתי דקות ומתן מענה דיגיטלי בשירות לקוחות ובתביעות, מותאם למכשירים ניידים חכמים.
שמעון מירון מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח: "אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוחי הרכב. הכשרה מביאה בשורה אמיתית לציבור". "GO" יאפשר גם הפקת פוליסה ביטוח רכב חובה ומקיף באופן דיגיטלי ומהיר וגם מענה דיגיטלי בשוטף.
לטענת החברה מדובר ב-10 קליקים פשוטים, 59 שניות עד לקבלת הצעה ראשונה לביטוח, 2 דקות סה"כ עד קבלת הפוליסה לדוא"ל, 360 מעלות שירות פרימיום, 100% דיגיטל – ויש לכם ביטוח רכב מכל מקום ובכל זמן ומציעה חבילת שירותי פרימיום אשר לא נראתה כמוה בישראל.
השירות החדש יציג מספר כלים שמשנים מהקצה לקצה את עולם הביטוח הדיגיטלי בישראל: הפקה דיגיטלית ופשוטה של ביטוח תוך 59 שניות בלבד. מחירים אטרקטיביים – לואו קוסט במחיר, פרימיום בשירות. אפשרות לרכישת ביטוח דרך הטלפון הנייד או המחשב 24/7 בכל זמן ומכל מקום.
שינוי תפיסת עולם שירותית-צרכנית: במקרה של אירוע ביטוחי, הלקוח מקבל שירות מלא ומקיף בכל שלב ושלב, מבלי להגיע בעצמו למוסך או לדבר עם שמאי. בנוסף, הלקוח יכול להתעדכן on-line לגבי שלבי הטיפול במקרה הביטוח. כך לדוגמא, במקרה של תאונה (כמו כל מקרה אחר: רכב תקול, רכב תקוע וכדומה), הלקוח מדווח למוקד או (בהמשך) באפליקציה על האירוע הביטוחי והמוקד דואג לכל הסידורים הנדרשים – הזמנת גרר, מתן רכב חליפי, העברת הרכב למוסך, והלקוח מקבל כל העת עדכונים בזמן אמת על התהליך כולו (החל מגרירת הרכב, קבלתו למוסך, בדיקתו ע"י שמאי, טיפול בתקלה ועד לקבלת הרכב חזרה נקי ומתוקן) תוך שהוא ממשיך בשגרת חיי.
דיווח תאונות בזמן אמת, ללא בירוקרטיה וסחבת: לדוגמא, במקרה של תאונה, הנהג מצלם את הרכב ומעלה את התמונות לאפליקציה, והמוקד כבר יעניק עבורו שירות VIP (סידורי גרר/רכב חלופי, שירות שמאי, טיפול במוסך וכיוצ"ב)והרכב מועבר לרשימת מוסכיGO" " שמעניקים שירות VIP בלתי מתפשר.
פוליסה שקופה והוגנת – בכל מקרה ובעת צרה אנחנו שם בשבילך.
פוליסת GO מציע חווית שירות פרימיום שלא נראתה בישראל, חווית שירות פרימיום בשיטת ליסינג מלאה!
מוצר GO כאמור מציע חווית שירות שלא נראתה כמוה בישראל,: מהירה, שירותית, ובשקיפות מרבית, חווית שירות פרימיום (בשיטת ליסינג מלאה) .כך במקרה שיידרש למבוטח שירותי רכב או רכב חילופי בשל תאונה או תקלה, יגיע עד אליו נהג שייקח את הרכב לטיפול ויספק מפתח חליפי במקום לרכב חלופי.
בשלב הראשון להשקת המוצר, השירות יינתן ע"י המוקד בשיחה טלפונית. לשם כך הוקם מוקד שירות ייעודי, פרימיום ומהיר ללקוחות GO. הנציגים עברו הדרכה מיוחדת על מנת להכיל ולהפוך את השירות לידידותי בדומה לחבר מלווה. עד סוף השנה, הכשרה תציע את השירות באופן דיגיטלי במלואו ותשלים את המהפכה.
מוצר GO יציג בהמשך חידוש נוסף: אפשרות להוזלת פרמיית הביטוח והפחתה בהשתתפות העצמית – לקוח שבעת רכישת הפוליסה יצלם את רכבו 360 מעלות יוכל לקבל בתמורה הנחה של עד 200 שקלים ובנוסף הנחה משמעותית במחיר ההשתתפות העצמית.
השירות זמין גם אצל סוכני הבית של הכשרה וברכישה עצמאית באמצעות אתר אינטרנט מותאם או באמצעות האפליקציה, שם גם יתבסס כל האזור האישי של מבוטחי GO.
שמעון מירון, מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח בע"מ: "בשנים האחרונות עולם הביטוח עובר שינויים מהותיים בתחום הדיגיטל והופך להרבה יותר נגיש ופרקטי ללקוחותיו. אפשר לומר בפה מלא כי הכשרה עושה דיגיטל ומביאה בשורה אמיתית לציבור, במתן שירות הוליסטי, מלא ומקיף שמגבה את לקוחותינו 360 מעלות ומציע מנעד רחב של שירותים דיגיטליים, מהירים ומקצועיים. החברה שמה לעצמה דגש על הליכי ההפקה וחידושי הפוליסות הדיגיטליות, על דיווח אירועים ביטוחיים אונליין והזמנת שירותי גרירה, שירותי מוסך ושמאות מידיים. במקרה של תאונה או תקלה, כל התהליך מתבצע באופן דיגיטלי, כולל הדיווח על התאונה, קבלת רכב חליפי ושינוע הרכב למוסך. אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוח הרכב".
משה אשר, ראש רשות המיסים אמר על "חוק מילצ'ן": "ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש. הפטור מדיווח פסול מעיקרו, הגיע הזמן לתקן אותו – ויפה שעה אחת קודם". הדברים נאמרו על רקע דיון בוועדה לביקורת המדינה.
יו"ר הועדה יחימוביץ' אמרה "מדובר בחוק הזוי ומושחת המתאים למדינת עולם שלישי. כל גורמי המקצוע התנגדו לו באופן עקבי, ובאורח פלא, שנה אחר שנה, הניסיונות לבטלו חומקים מחוק ההסדרים. זאת בחסות ראש ממשלה אחד – נתניהו, ושני שרי אוצר – לפיד וכחלון. נוכח כתמי השחיתות העזים שדבקו בחוק הזה ולאור ההתפתחויות בתיק 1000 – קוראת לראש הממשלה ושר האוצר להכניסו מחדש לחוק ההסדרים 2019"
הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה דיון בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק מילצ'ן"). דו"ח מבקר אשר עסק בנושא כבר ב-2014 קבע כי "הפטור מדיווח על הון ונכסים שנצברו מחוץ ישראל אינו עומד באמות מידה בין לאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכי קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע." בדיון היום התברר כי גם הניסיון הצנוע לתקן את החוק בחוק ההסדרים 2019, כך שלא יתאפשר להאריך את הפטור ל- 20 שנה, אף הוא נקבר ופוצל מחוק ההסדרים.
יו"ר הועדה שלי יחימוביץ': "מדובר כאן על חוק שיש בו אך ורק נזק פעיל למדינת ישראל, ואין לו שום יתרון. מדובר בפטור גורף ובלתי מידתי בעליל, שהופך את מדינת ישראל למקלט מס מהסוג הנחות ביותר, וגורם לה נזק תדמיתי אדיר. לא זו בלבד שמטרת החוק אינה מושגת, אלא שהוא משיג את ההיפך הגמור: הוא מעודד ירידה, ולא עלייה.
מדובר על פרצת מס שמתאימה למדינות עולם שלישי. מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר. כל גורמי המקצוע לדורותיהם מחזיקים בעמדה שיש לבטל את הסעיף הזה בחוק – ופעם אחר פעם הם מוותרים ולא מצליחים להעביר את ביטולו.
אני לא מוכנה לקבל את האמירה שמשרד הקליטה לבדו מנע את ביטול החוק; יש ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש קואליציה – ולכולם היה מאוד נוח לתת לסעיף הזה לחמוק בשקט בשקט מחוק ההסדרים, כולל בחוק ההסדרים לשנת 2019. מ – 2013 ועד עצם היום הזה, ברציפות – ביטול החוק נכנס לטיוטות חוק ההסדרים אבל מחליק משם באופן מסתורי. כנראה שלמישהו יש אינטרס להוסיף חטא על פשע, להשאיר על כנה גם את האופציה להאריך את הפטור ל-20 שנה. המשותף לכישלונות החוזרים לבטל את החוק – בין השנים 2013 עד 2019 – הוא שראש הממשלה היה תמיד בנימן נתניהו. שני שרי אוצר אפשרו לחוק המושחת להישאר על כנו: לפיד וכחלון. נוכח האירועים הפליליים האחרונים, וכתמי השחיות העזים שדבקו בחוק – אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להשיבו לחוק ההסדרים."
עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר כי דוח הביקורת על תיקון 168 נעשה במסגרת בדיקה כוללת של נושאים שונים המשפיעים על ההון השחור. הדוח פורסם בשנת 2014, כשש שנים לאחר התיקון שהסתיים בשנת 2008. הדוח איננו מבקר את הליך החקיקה אלא מצביע על הבעייתיות במצב הקיים.
"פקודת המס העניקה פטורים מסוימים אותם מגדיל ומרחיב התיקון. תיקון 168 מעניק פטור על תשלום מיסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים על הכנסות ונכסים הנמצאים מחוץ למדינת ישראל. נוסף על כך מעניק פטור מדיווח והצהרת הון – וזהו ליבו של הדוח. התיקון מכניס מתחת לרדאר של רשות המיסים וגורמי האכיפה אוכלוסייה וכספים בלי ידיעת ההיקף ובלי אפשרות של בקרה.
במשך השנים קיבלנו דגלון אדון מהרשויות ברמה הבינלאומית. הצבענו על כך שהפטור מדיווח לא עומד באמות המידה של השקיפות ומאפשר כניסת כספי פשע. בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי 5 עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, לגבי 2 מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית. כבר בעת החקיקה לא היו נתונים אמפיריים שהיה ניתן לבסס באמצעותם את העמידה בציפיות בעידוד העלייה. בפרסום בשנת 2014, תשובת משרד הקליטה הייתה שהוא סבור שיש לשתף פעולה ולקבוע חובת דיווח על פי תקרה שתקבע, כדי לגלות מקרים ניצול לרעה של החוק. בהתאם לכך יזם המבקר שולחן עגול עם רשות המסים ומשרד העלייה אך לא הייתה התקדמות לאור התנגדות משרד הקליטה למרות התשובה לדוח."
מנהל רשות המיסים, משה אשר: "הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר עשר שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים – או מהגרועים – שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה. מדובר אפוא גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו"ל – ולא בארץ – מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל "שיקולים כלליים" של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה – ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס: "אני חייב לומר שמלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו "ירדו עלי" ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה: מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי: המדינה באה ואמרה להם "אל תמהרו, תישארו בחו"ל 10 שנים, ורק אז תחזרו." אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו"ל. לא הייתה שום עבודת מחקר או עבודת מטה מקצועית בחקיקת החוק הזה, שום נתונים אמפיריים, והכל התבסס על הערכה אישית של מנכ"ל משרד הקליטה. זו המצאה ישראלית ייחודית במינה."
יואל נוה, הכלכלן הראשי: "אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד partially compliant)) עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה – אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע"י פרופ' אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר."
מיכל שטרית, היועצת המשפטית של משרד הקליטה והעליה: "חשוב לנו להמשיך ולעודד עליה ולוודא שהחוק לא ינוצל להלבנת הון. חשוב לומר שמי שהוביל את התיקון היה ראש רשות המיסים נסרדישי, שסיפר בזמנו איך עבדו על התיקון במשך שנתיים. זה לא נכון שכל הדרג המקצועי התנגד. לצבוע הכל בשחור זה פשוט לא נכון. יש כאן שתי תפיסות של פקידי ממשלה בנוגע למדיניות המס. יש לעשות שינויים נקודתיים כדי לחסום הלבנות הון, ויש כבר שינויים שהוכנסו בשנתיים האחרונות בחוק לאיסור הלבנת הון."
ח"כ יוסי יונה: "מחקירות המשטרה בפרשת תיק 1,000 ניתן ללמוד על הנסיבות המפוקפקות שהביאו ללידתו של חוק זה; הן מלמדות גם על ניסיון בוטה ואף לכאורה פלילי, של רה"מ נתניהו, ניסיון שלא צלח, להאריך את תקופת תחולתו של החוק וזאת כדי להיטיב עם מקורבים במסגרת של ״יחסי תן וקח". לאור גילויים אלה אין ספק שבשלה העת לבטל את החוק השערורייתי הזה ולהוציא את מדינת ישראל מהמועדון המפוקפק של מדינות מקלטי המס. חוק מילצ׳ן הוא מרשם להשחתה של המערכת הפוליטית; הוא ביטוי חמור ומטלטל ליחסי הון-שלטון במופעיהם הכעורים ואף הפליליים. על החוק הזה לעבור מהעולם ועל כנסת ישראל להתגייס כדי להבטיח שזה יקרה."
ח"כ מיקי לוי: "הפטור מדיווח לתושבים חוזרים ולעולים – היה טוב אם היה נעלם מהעולם. אנחנו ניסינו לבטל אותו בתקציב 2013 אבל לחצים פוליטיים של סיעות אחרות בקואליציה לא אפשרו לסעיף הזה לעבור בכנסת. בתקציב 2013/2014 הבאנו חקיקה עצומה של מאבק בהון השחור ובסגירת פרצות מס. הסעיף הזה היה אחד מהם אבל ההתנגדות בממשלה והאיומים באי אישור התקציב לא אפשרו לנו לצלוח את הליך החקיקה. סירבנו לניסיון להאריך את הפטור מ-10 שנים ל-20. לתפיסתי נוכח המידע שנחשפנו אליו – נכון כי הפטור הזה שמייצר אי שוויון יבוטל״.
ח"כ איל בן ראובן: "השאלה החשובה ביותר היא מדוע לא תוקן החוק? הייתה אמירה ברורה של המבקר, שצריך לתקן ולא נעשה כלום. יש פה אות קלון למדינת ישראל. יש חוק שחוקק למרות הביקורות ומידי שנה משהו קורה, שמאוד מעניין לדעת מהו הדבר הזה , והחוק ממשיך. מי אלו מצליח להוריד כל פעם מחוק ההסדרים? ברור שמישהו עושה זאת לטובת מישהו. המטריד ביותר הוא שגם בשנת 2019 אנחנו לא רואים שהממשלה פעולת לשינוי המצב."
ח"כ דב חנין אמר כי תיקון 168 הוא ביטוי של ריקבון. אנשים ספציפיים הפעילו אנשים ספציפיים אחרים כדי לקדם אינטרסים ספציפיים. עוד צריך לדון במישור האידאולוגי, למה נותנים כסף שלנו לאנשים שלא צריכים לקבל באצטלה של אידאליים.
ח"כ קארין אלהרר אמרה כי משיצאו המכתבים מהבנק העולמי והדבר הובא לידיעת ראש הממשלה היה צריך לתקן את זה באופן מידי. לא רואה דרך אחרת להתנהל. זה שהביאו את התיקון רק לצמצום האפשרות של התוספת זה לא ברור. זה נראה שמופעלים לחצים, שישי מי שעומד על רגליו בנושא הזה ועד היום לא שינה את עמדתו. נכון לעכשיו לא נעשה התיקון, זה לא קרה ואני לא רואה איך זה יקרה
חברת כרטיסי האשראי – כאל הגדילה ב-2017 את הרווח ב-8% לעומת שנת 2016 ל-211 מיליון שקל. כאל שלצד פעילות כרטיסי האשראי יש לה פעילות גדלה של הלוואות (בדומה לכל חברות כרטיסי האשראי – לאומי קארד וישראכרט) רשמה צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים המרכזיים:
עלייה של 10.8% במחזורי העסקאות – הגיע לסכום של 80.2 מיליארד ש'; גידול של 11.1% בהכנסות – הסתכמו ב-1.511 מיליארד ש'; גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים – מתפעלת 2.6 מיליון כרטיסים; זינוק של כ-17% בתיק האשראי – מעמידה אשראי בסכום 4.2 מיליארד ש'
דורון ספיר מנכ"ל כאל אמר במקביל לפרסום התוצאות – "החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה מותאמת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017. כחלק מתוכנית זו חתמה כאל הסכם עם גמא כמאגד בתי עסק, יוזמה מחוללת תחרות המטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק של כאל.
"הושגו הבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי, חתמנו עם המותג עליפיי לבניית תשתית סליקה בישראל, וכן שקדנו על יצירת מנוע צמיחה חדש מועדון שופרסל-כאל, כל זאת תוך פיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל נוספים הצפויים להרחיב את הנגישות והשימוש בערוצים הישירים לטובת לקוחותינו".
האירועים החשובים במהלך השנה והחודשים האחרונים:
הקמת מועדון הלקוחות שופרסל-כאל, וזאת אחרי שבמשך תקופה ממושכת מועדון הלקוחות של שופרסל היה משותף עם חברת לאומי קארד. מדובר על עסקה משמעותית, כשלאחרונה הוערכה פעילות כרטיסי האשראי ומועדון הלקוחות של שופרסל בשווי של 800 מיליון שקל.
אירועים נוספים:
- חתימה על הסכם סליקה עם ענקית התשלום Alipay מקבוצת עליבאבא
- המשך לחיזוק מותג דיינרס אשר התבטא בצמיחת מועדון פלייקארד
- שדרוג מערכות ליבה טכנולוגיות ופיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטאל
החברה סיימה את שנת 2017 עם 2.6 מיליון כרטיסים, עלייה של 7.2% לעומת אשתקד. מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים עמד בסוף 2017 על מיליון כרטיסים, לעומת 924 אלף כרטיסים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 8.5%.
תיק האשראי שכאל העמידה ללקוחותיה, עמד נכון ל-31.12.17 על כ-4.2 מיליארד ₪, לעומת 3.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ- 17%.
מחזור העסקאות בכרטיסי כאל עמד בשנת 2017 על 80.2 מיליארד ₪, בהשוואה ל- 72.4 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 10.8%.
הרווח התפעולי של כאל בשנת 2017 הסתכם ב-290 מיליון ₪ לעומת 284 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 1.7%.
בשנת 2017 הסתכמו הכנסות החברה ב-1,511 מיליוני ₪, לעומת 1,359 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 11.1%.
הרווח מפעילות מימון ב-2017 הסתכם ב-423 מיליון ₪, לעומת 362 מיליון ₪ אשתקד – עלייה של 16.9%.
סך ההוצאות של החברה בשנת 2017 הסתכם לסך של 1,221 מיליוני ₪ לעומת 1,075 מיליוני ₪ בשנת 2016 – גידול של 13.6%.
סך ההוצאות, לפני התשלומים לבנקים, עמד בשנת 2017 על 987 מיליון ₪ לעומת 856 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 15.4%.
ההוצאות בסעיף הפסדי אשראי עמדו ב-2017 על 126 מיליון ₪, לעומת 74 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, מהווה עלייה של 70%.
יובל גביש, יו"ר דירקטוריון כאל, אמר: "הדוחות הכספיים לשנת 2017 משקפים את יישום האסטרטגיה של כאל בצמיחה איכותית בפרמטרים עסקיים שלה. המשכנו אסטרטגיה, שתומכת במגמת הצמיחה באשראי למגזר הפרטי, תוך בניית תשתית להרחבת מוצרי האשראי ללקוחותינו הקיימים וללקוחות חדשים, במגזר הפרטי והעסקי. בשנה החולפת, החברה גיבשה אסטרטגיה חדשה לשנים הבאות עם מיקוד בצמיחה וחיזוק מעמדה של כאל בשוק, הכוללת הרחבת בסיס הלקוחות, מינוף השימוש בדאטה והנגשת הדיגיטל.
"בשלהי השנה, בוצעו כבר צעדים ראשונים ליישום האסטרטגיה להרחבת בסיס הלקוחות, בשני מגזרי הפעילות, בצד ההנפקה, החברה סגרה הסכם פורץ דרך עם שופרסל, להקמת מועדון לקוחות חזק בעל ערך מוסף ואיכותי ללקוח. ובצד הסליקה, החברה פעלה גם להרחבת בסיס הלקוחות בסגירת הסכם עם גמא, כמאגד הנחשב חלוצי בתחום זה בקרב ענף כרטיסי האשראי.
"הפעילות הצרכנית בעולם הפיננסי משתנה ותופסת תפנית דיגיטלית ומחייבת את החברה לחדשנות וייחודיות המותאמת לצרכי הלקוחות. החברה פועלת לקידום המשמעות של Digital First תוך מתן ערך ושירות מתקדם ללקוחות והגדלת השימוש בערוצים הישירים.
"אני צופה כי ענף כרטיסי האשראי יעבור תמורות רבות, עסקיות ורגולטוריות, אשר יתרמו להגברת התחרות. עם זאת, החברה יצרה בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים תוך שילוב אסטרטגיה חדשה אשר ילוו אותה להתפתחות עסקית איתנה גם בעתיד".
דורון ספיר, מנכ"ל כאל, אמר: "התוצאות הכספיות של כאל בשנת 2017 משקפות צמיחה בכל הפרמטריים העסקיים של החברה: גידול של 10.8% במחזורי העסקאות, גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים וצמיחה של כ-17% בתיק האשראי. זאת, לצד פיתוח עסקי וחיזוק שיתופי פעולה אסטרטגיים הובילו אותנו להישגים מוצלחים כבר השנה, המשקפים את יישומה של האסטרטגיה. החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה המבוססת על צמיחה בעולם האשראי, לצד שיפור אפקטיביות ויעילות, שימת דגש על הרחבת תחום הדיגיטל ושימוש יעיל ומתקדם בדאטה. כל זאת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017.
"נוכח החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות, כאל היתה הראשונה והיחידה, שחתמה עם מאגד בתי עסק. אנו בטוחים כי ההתקשרות שלנו עם גמא כמאגד, מטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק שלנו. הגענו להבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן, ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי. מדובר בהבנות המהוות פריצת דרך משמעותיות בעידן השינויים בשוק, ואין ספק כי הדבר יתרום באופן משמעותי לקידום התחרות בשוק האשראי ויעלה בקנה אחד עם אסטרטגיית החברה.
"השקענו בשיתופי פעולה אסטרטגיים שהבולטים שבהם הקמת מועדון משותף עם שופרסל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה של החברה, להגדלת נתח השוק בהנפקה ובאשראי, שכן הוא מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים הנמנים על לקוחות שופרסל. פעלנו גם לשיתוף פעולה בינלאומי עם ענקית התשלומים המקוון עליפיי מקבוצת עליבאבא הסינית, לפיו אנו סולקים עסקאות המבוצעות בבתי עסק בישראל ובאתרי און ליין ישראלים הנעשות באמצעות עליפיי. מדובר בצעד משמעותי לבתי העסק המשרתים את התיירים, שכן הוא מרחיב את קהל לקוחותיהם וחושף בפניהם שוק חדש.
"כמו כן, נמשיך לפתח את הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל, באופן שירחיב את הנגישות והשימוש בערוצים ישירים לטובת לקוחותינו הפרטיים והעסקיים, בנוסף לפרוייקט רחב היקף של שדרוג מערכות הליבה שהחלנו בו כבר השנה. מותג דיינרס המשיך לצמוח, תוך גידול מספר לקוחות מועדון פלייקארד עם אל-על, השקת כרטיס דיינרס אקסטרא, המעניק הטבות ייחודיות להוצאות המשפחתיות, ובגידול במחזורי העסקאות והוזלת עמלת הסליקה לבתי העסק"
עדי צים, בעל השליטה באס.אר.אקורד ממשיך לתמוך בחברה הפועלת בתחום חברת האשראי החוץ בנקאי.
צים העמיד לחברה מסגרת ערבויות נוספות של עד 30 מיליון ש"ח, ובמקביל החברה התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם אשראי למסגרת של עד 20 מיליון ש"ח.
אס.אר. אקורד דיווחה כי בעל השליטה, התחייב להעמיד לטובת החברה ערבויות נוספות לגופי מימון חוץ בנקאיים בהיקף של עד 30 מיליון ש"ח, וזאת בנוסף לערבויות הבלתי מוגבלות שהעמיד לטובת החברה בגין האשראי שהיא נוטלת מהבנקים. כמו כן, לפני מספר שבועות דיווחה החברה כי צים חידש את התחייבותו להעמיד לחברה הלוואת בעלים בסכום שלא יפחת מ- 50 מיליון ש"ח וזאת עד לתום שנת 2018.
במקביל, הודיעה היום החברה כי התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם מסגרת לקבלת מימון של עד 20 מיליון ש"ח, בתמורה לניכיון המחאות שהחברה מקבלת מלקוחותיה במסגרת פעילותה. צים (לרבות חברות בשליטתו) ערב להתחייבויות החברה כלפי תאגיד המימון החוץ בנקאי כאמור.
החברה סיימה את תשעת החודשים של 2017 עם גידול בתיק לקוחות (תיק אשראי נטו) לכ- 262 מיליון ש"ח, אשראי מתאגידים בנקאיים של כ- 107 מיליון ש"ח, הלוואת בעלים של כ- 68 מיליון ש"ח והון עצמי של כ- 100 מיליון ש"ח. נראה שהחברה עברה את המשבר שפקד אותה לפני כשנה – החקירה בנוגע לאשראי שנתנה והעיצומים על החברה לתקופה מוגבלת לא הביאו לשום אקט רגולטורי (ראו הרחבה)
יפעת מזרחי מונתה למנכ"לית חברת הגמל והפנסיה של פסגות
דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פסגות אישר היום את מינויה של יפעת מזרחי למנכ"לית החברה. כמו כן מונתה יפעת ליו"ר פסגות השקעות בסוכנויות ביטוח.
ליפעת ותק של 20 שנה בשוק החיסכון ארוך הטווח בהם כיהנה במספר תפקידים בקבוצת אקסלנס נשואה וביניהם – סמנכ"לית מכירות וחברת הנהלה בקבוצה, משנה למנכ"ל גמל ופנסיה וסמנכ"ל תחום עסקי. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית שוק הון ופיננסים ב'חבר משרתי הקבע והגמלאים'.
ברק סורני מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר: "יפעת מביאה עמה ידע וניסיון רב בניהול יחידות ארגוניות ועסקיות מגוונות בעולם הפיננסי ובשוק ההון. אני בטוח שניסיונה העשיר והמגוון של יפעת בשוק ההון בכלל ובשוק הגמל והפנסיה בפרט, לצד הכרותה את צרכי הלקוחות והעמיתים, הגורמים הפועלים בשוק, הפן העסקי, השיווקי והרגולטורי יהוו בסיס להמשך הצלחתה של פסגות גמל ופנסיה ושל הסוכנויות בבעלות. אני שמח וגאה על הצטרפותה לבית ההשקעות פסגות"
שלמה פשה יו"ר דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של פסגות אמר: "דירקטוריון חברת הגמל שמח על הצטרפותה של יפעת מזרחי כמנכ"לית החברה ומאמין כי יחד עם המנהלים והעובדים המצוינים של חברת הגמל נוביל את החברה להצלחות והישגים גדולים" .
חברת לייבפרסון (LPSN) פרסמה דוחות טובים מתחזיות הקונצנזוס מבחינת הכנסות והזמנות חדשות, עם גידול במספר עסקאות ובגובה עסקה ממוצעת. עסקאות הרבעון כללו עיסקת ענק של למעלה מ-20 מיליון דולר, העיסקה הגדולה בתולדות החברה. הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזית לשנת 2018 מעל הקונצנזוס, עם צפי להאצה בהכנסות בשיעור צמיחה דו-ספרתי. בנוסף, החברה רכשה חברת סטארט-אפ BotCentral בארה"ב והודיעה על מינויים חדשים, כולל סמנכ"ל טכנולוגיה שהגיע מאמזון ו CFO חדש. אנו מעודדים משיפור בעסקי לייבפרסון, לאחר תקופה מאתגרת של מעבר לפלטפורמת LiveEngage שנמשך בשנים אחרונות והושלם לאחרונה, ומעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת לחזור לצמיחה גבוהה. יחד עם זאת, אנו עדיין ממתינים לראות סימנים ברורים של צמיחה, ובשלב זה משמרים את המלצתנו על Perform.
ברבעון הרביעי 2017 הציגה לייבפרסון הכנסות של 57.4 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 2%, מעל הצפי של 56.5 מיליון דולר, עם רווח פרופורמה של 0.00$, לעומת הצפי ל-0.01$. EBITDA היה 3.9 מיליון דולר, מעל הצפי של 3.7 מיליון דולר. החברה חתמה הרבעון על 101 עסקאות, עליה מ-76 ברבעון הקודם ו-93 ברבעון המקביל. גודל עסקה ממוצעת עלה ל-220 אלף דולר, לעומת 215 אלף דולר ברבעון הקודם ו-200 אלף דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי היה 75.1%, עליה של 30 נ"ב לעומת הרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, 63% מהכנסות הגיעו מצפון אמריקה ו-37% מהשווקים הגלובאליים. בחלוקה הענפית, תחומי השירותים הפיננסיים והטלקום היוו כל אחד 19% מהזמנות, תחום הקמעונאות היוו 29% מהזמנות, תחום הרכב – 12%, תחום הטכנולוגיה – 7%, ושאר הסקטורים היוו נתח של 14% מהזמנות.
הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזיות הכנסות מעל הצפי הן לרבעון הבא והן לשנת 2018 כולה, אם כי תחזיות הרווח היו נמוכות מהצפי, עקב המשך השקעות בפיתוח ובמכירות, לצד השפעה שלילית של התחזקות השקל. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 56-75-57.75 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%-13%, מעל הצפי של 55.5 מיליון דולר, עם רווח של 0.00$-0.01$ (לעומת הצפי של 0.01$) ו EBITDA של 3.5-4 מיליון דולר (בדומה לצפי). בשנת 2018 כולה צופה החברה הכנסות בטווח 237-243 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8%-11%, מעל הקונצנזוס של 234 מיליון דולר, אך רווח נקי של 0.07$-0.10$, נמוך מהצפי של 0.11$.
חברת לייבפרסון ערכה בעקבות פרסום דוחותיה מפגש משקיעים במשרדיה החדשים בתל אביב, בו הציגה את פתרונותיה ואת האסטרטגיה העסקית. החברה ביצעה במהלך שלוש השנים האחרונות מעבר משמעותי מפתרונות מסורתיים בתחום הצ'אט לפלטפורמת LiveEngage המספקת פתרון messaging באפליקציות המובייל המקשר עם מערכות CRM של ארגון לקוח, אשר מבוסס על כלי בינה מלאכותית ומספק מענה לצרכים מגוונים של לקוחות. פתרון LiveEngage, הנמכר במודל הענן (SaaS – Software as a Service), מאפשר ללקוח להוריד באופן משמעותי את ההוצאות התפעוליות במרכזי השירות, תוך החלפת נציגים טלפוניים בפתרונות ממחושבים, זאת בלי לפגוע באיכות השירות. שוק היעד של לייבפרסון מהווה פוטנציאל גדול, והתקדמות החברה במכירת הפלטפורמה החדשה עשויה להוביל להאצה בשיעורי הצמיחה לעומת השנים האחרונות, ובכך להוביל להצפת ערך במניית LPSN. אנו מעודדים מהתהליך ומציינים את תמחורה הנמוך של מניית LPSN הנסחרת במכפיל מכירות של 3, דיסקאונט לממוצע של חברות הענן, אך בשלב זה מותירים את המלצתנו על Perform מתוך המתנה לסימני התקדמות בפעילות החברה ולהאצה בצמיחה
הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה יוכלו לאפשר לרכב מרובה נוסעים להשתמש בנתיבי תח"צ – על מנת להקל בפקקים ובעומס בכבישים. היו"ר כבל: ההצעה היא המשך ישיר לשימוע בנושא התחבורה הציבורית שמקיימת הוועדה – וידאנו שהתיקון לא יפגע בפרטיות הציבור. מדובר בעצם בשאלה איך יבדקו אם מדובר ברכב מרובה נוסעים או לא? ובכן יהיו אמצעים טכנולוגיים – מצלמות שיזהו כמה נוסעים יש ברכב. בכך נפתרה בעיה שעיכבה את השימוש בכלי רכב מרובה נוסעים בנתיבי התחבורה התציבורות.
וכמה זה בכלל מרובה נוסעים? ובכן, הכוונה לארבעה נוסעים ומעלה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיפי התחבורה העוסקים באכיפת עבירות תעבורה באמצעים טכנולוגיים, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים). ההצעה שאושרה נועדה לסייע בצמצום העומס בכבישים, באמצעות מתן אפשרות לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית. היו"ר כבל אמר כי ההצעה היא המשך ישיר של השימוע שמקיימת הוועדה בנושא התחבורה הציבורית, והמשך לישיבות שקיימה הוועדה בעבר בעניין הנסיעה השיתופית. עם זאת הוא דרש לוודא שהצילום יעשה בדרך שלא תזהה את המצולמים ותשמור על פרטיות הציבור.
רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דור בלוך, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה לתקן את פקודת התעבורה כך שזיהוי מספר הנוסעים ברכב, באמצעות מצלמה או רשומה אלקטרונית, תהווה ראיה קבילה למספר הנוסעים בו וכך ניתן יהיה לאפשר לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. הוא הוסיף כי למרות הגודש בכבישים רק מיעוט קטן בוחר להגיע לעבודה בנסיעה שיתופית או בתחבורה ציבורית. לדבריו, כבר כיום ניתן להיכנס לנתיב המהיר לתל אביב ברכב מרובה נוסעים ללא תשלום, והדבר השפיע דרמטית על העומס.
מנכ"ל סייפר פלייס המספקת מערכות צילום נת"צים לעיריית תל אביב, אורי קריב, אמר כי המצלמות מבצעות צילום ברזולוציה המאפשרת זיהוי מספר הנוסעים ברכב, ומיד לאחר מכן מבצעות טשטוש של הפנים. נציג אגף תפעול וטכנולוגיה בחברת נתיבי איילון, המפעילה אכיפה כזו בנתיב המהיר, אליצח דמבינסקי, הסביר כי לא ניתן לקבל תמונה שמזהה פנים וכי התמונות גם אינן נשמרות במאגר כלשהו. לדבריו, רק כאשר המערכת מזהה הפרה היא מעבירה את התמונה המטושטשת שממנה אפשר לזהות את מספר הרכב שביצע את העבירה. היו"ר כבל הבהיר כי לא יאפשר הוצאת מכרז שונה, שעלול לפגוע בפרטיות הציבור
יבוא אישי דרך באינטרנט הוא הטבה ענקית לרוכשים. גם זול יותר מאשר לרכוש בארץ, גם אין מע"מ, פשוט נהדר וזו הסיבה שישראלים רבים רוכשים דרך ענקיות הקמעונאות באינטרנט – אמזון, עליבבא, eBay ונוספות. אז נכון שזה מוגבל ל-75 דולר, אבל רבים עושים קניות חוזרות כך שאין באמת אפקטיביות לרף הזה, אלא מדובר ברף לכל משלוח. מכל מקום, התעשיינים ובעיקר הסוחרים והקמעונאים ובצדק מבחינתם התנגדו לחוק ומתנגדים כעת להטבות הנוספות שבפתח.
ועל מה בעצם מדובר? ועדת הרפורמות מתחילה לדון בהצעת חוק התכנית הכלכלית כאשר בכוונתה לדון באפשרות לייבא בייבוא אישי עד 5 מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח (היום ניתן לייבא בייבוא אישי 4 מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה). וכן בכוונתה לקבוע כי מוצרי צריכה שנועדו לשימוש אישי או מוצרים שלצורך התקנתם, הפעלתם ותחזוקתם לא נדרשת מעורבות בעלי מקצוע, המיובאים בייבוא אישי, יהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי. על רקע אי הבהירות בנושא כיום, המכס מעכב העברת מוצרים לרבבות אנשים.
יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה אמרה על רקע דיוני הוועדה:"אנשים קונים באינטרנט ולא יודעים כמה הם ישלמו בסוף. מוצר שנעצר במכס גורר תוספת תשלום על האכסון ועל השגת האישורים כדי להוציא את החבילה מהמכס. עד היום לא היו כללים ברורים שהגדירו איזה מוצר דורש אישור ואיזה לא, וזו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהציבור לא ידע אם מותר לקנות מוצר כלשהו או שהוא דורש אישור".
הרפורמה ביבוא אישי הולכת לשנות את המציאות הזאת. פעם ראשונה אנחנו נגדיר מוצרים שיש להם אישור אוטומטי להיכנס לישראל לשימוש אישי ומשפחתי. המידע יהיה זמין לציבור וכל אחד יוכל לחשב את המחיר הסופי למוצר ואיזה אישור הוא דורש. זו רפורמה שתגביר את התחרות במשק ותוריד את יוקר המחיה לציבור".
החוק הזה מתווה מסגרת חשובה מאוד, שנרצה להתקדם איתה, אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד דברים ברמת תקנות עתידיות והחלטות ממשלה. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לשבת ולראות מה מאלה ניתן כבר היום להכניס לתוך מסגרת החקיקה, כדי לתת למהלך תוקף נוסף, וכן למצוא פתרונות פרואקטיביים יותר ליידע את האזרח על כל ההקלות ברגולציה, בכדי שהמהלך יצלח".
שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגיעה לדיון להציג את העבודה שנעשתה לפני הבאת הצעת החוק: "עמדתי בראש ועדת היגוי ממשלתית להסרת חסמים ביבוא אישי במטרה להפחית את יוקר המחייה במוצרי צריכה. כבר היום אנו רואים עלייה בחבילות המגיעות מחו"ל וסקר מראה כי פערי המחירים הם הגורם המוביל בכך. עם זאת, סברנו כי כחלק מהרפורמות השונות ליצירת תחרות בתחום היבוא צריך ללמוד מהם החסמים בפני היבוא האישי, ונתנו הזדמנות לכלל הציבור להביע דעתם. הצרכן היום לא יודע מה ייעצר לו במכס, גם בגלל שההגדרה של 'כמות סבירה' איננו ברורה לו, וגם בגלל שאינו יודע אם מוצר מסוים דורש אישור מקדים של משרד ממשלתי מסוים".
"הוועדה סברה שלא צריך לדרוש מהאזרח לדעת מראש את ההגבלות על כל מוצר, ולפתח מומחיות בזה, וצריך לפשט עבורו את הדברים, יחד עם הנגשה ושקיפות של מידע רב יותר. אנחנו גם סברנו שרגולטור צריך להבדיל בניהול הסיכונים בין יבוא מסחרי לאישי, כי כמות המוצרים הנכנסת משקפת סיכון שונה".
"הוועדה קבעה כלל אחיד ופשוט עבור הצרכן, מול כל משרדי הממשלה, לגבי כמות סבירה, כאשר במשלוח יחיד בעלות של מעל אלף דולר הכמות תהיה עד חמישה מוצרים, ובמשלוח מתחת לאלף דולר הכמות תהיה 30 מוצרים. כמו כן קבענו מדרג חוקיות, אשר כל משרדי הממשלה יחלקו את כל המוצרים שתחת אחריותם על פיו: הדרגה הראשונה לא תכלול דרישות חוקיות כלל, הדרגה השנייה תדרוש הצהרה, והרמה השלישית כבר תדרוש בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית. צו היבוא האישי שיסדיר זאת בעתיד ייכתב בלשון נהירה לכל אזרח, ויוקם גם אתר אינטרנט ייעודי בו האזרח יוכל להכניס את המוצר ולראות את כל הכללים לגבי היבוא שלו"
עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "האיגוד לא מתנגד לייבוא אישי ומבין שהוא מהעולם החדש שהקמעונאים המקומיים צריכים להתחרות במסגרתו, אך חייב להיות בסיס שווה לתחרות. הפער המשמעותי הוא במע"מ, אותו היבואן חייב לשלם, ומכן שזה מועבר לאזרח, בעוד אדם פרטי פטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד 75 דולר. האפליה הזו כבר קיימת, והתיקון המובא כאן רק יעמיק אותה, עד למצב שגם הקמעונאים הגדולים ביותר לא יעמדו בו ויקרסו, ומדובר ב-256 אלף מועסקים המפרנסים כמיליון איש. אין כאן גם הגבלה על כמות המשלוחים שרשאים לעשות, כל עוד הכמות סבירה בכל משלוח, וייתכן שנעבור כאן לייבוא מסחרי, כתחפושת של ייבוא אישי, כשכל השנה פורים".
"מדרג החוקיות שהאוצר דיבר עליו הוא דבר נכון מאוד, אבל לא קיבל כלל ביטוי בחוק עד כה, אלא רק בהחלטת ממשלה, והחוק שוועדה זו העבירה רק לאחרונה לבטל תקנים מקומיים לטובת תקינה בינ"ל גם הוא מצוין, אבל בהצעת החוק היום פשוט מבטלים תקנים לחלוטין. ההיגיון מאחורי אכרזת תקן הוא התאמות לטובת בריאות ובטיחות הציבור – אז במסלול מסחרי הדאגה הזו חשובה ובמסלול פרטי היא לא? מוצצים, למשל, הם מוצר עם תקן רשמי, ולא בכדי, אז אין חשיבות לאחריות כאשר זוג הורים מביאים 30 מוצצים שהתינוק מכניס לפה?"
יו"ר הוועדה השיבה: "המוצצים הם דווקא דוגמה מצוינת למצב בו הורים הופכים עבריינים בעל כורחם, הן בשל המחירים והן בשל חוסר ידיעת התקינה. הורים רוצים מוצץ מחברה מוכרת וטובה, בשביל לא להסתכן, וכבר היום המון קונים מוצצים בחו"ל, בגלל היוקר בארץ, ואין להם דרך לדעת שיש תקן רשמי למוצץ. בסוף יש גבול כמה זה אחריות המדינה וכמה אחריות על ההורים".
עידו סופר, אגף תקציבים במשרד האוצר: "ועדת ההיגוי דנה בהערות משרד הבריאות לגבי מוצרי תינוקות בתקנים רשמיים, וקבעה בדו"ח שלה, עליו חתומים גם נציגי משרד הבריאות, גם שיש אחריות הורים בנושא, וגם שממילא נושא הייבוא של מוצרים אלה לא נאכף כיום, ולכן אימצה את ההצעה גם לגביהם, וועדת השרים אישרה את דו"ח הוועדה".
יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה: "זו סוגיה מורכבת שנדונה בכל העולם, כי ברור שיש סיכונים במה שנקבע כתקן, ויש גם מגמה עולמית של קנייה מקוונת שאין אפשרות להילחם בה. בניהול הסיכונים הזה הוחלט לקדם את ההקלה, אבל הוחרגו מוצרים שנדרש בעל מקצוע להפעילם, או להתקינם לפי החוק, וכן הוחרגו מצרכי מזון, תעבורה ומכשור רפואי מסוימים, כפי שנראה בהקראת החוק.
בית ההשקעות אופנהיימר מתייחס בסקירותיו למניות מומלצות על פי גישת הערך, אבל גם לשיטה הטכנית יש באופנהיימר מקום. ארי וואלד, האסטרטג הטכני באופנהיימר, מתייחס לחולשה האחרונה בסנטימנט המשקיעים, כפי שהיא משתקפת בסקרי המשקיעים וביחס בין קניות אופציות פוט (אופציית מכר) וקול (אופציית רכש).
כמו כן, הסקירה מתייחסת לתופעה מדאיגה נוספת של ירידות באפיק אג"ח High-Yield ( אגרות חוב בתשואות גבוהות בגלל סיכון גבוה יותר מאשר אגרות חוב ממשלתיות) ובקרן סל iShares High Yield Corporate Bond ETF (סימול: HYG) המספקת חשיפה לאפיק זה. בנוגע לסנטימנט המשקיעים, מציין ארי וואלד כי לאחר תקופת האופוריה של החודשים האחרונים, ניתן לראות חזרה לזהירות בקרב המשקיעים, תופעה שהיסטורית מעידה על מיצוי מהלך הירידות. בנוגע לשוק ה HY . חשוב לציין כי החולשה באפיקי החוב מגיעה דווקא מהסקטורים הדפנסיביים, כגון שירותי תקשורת וצריכה בסיסית, כלומר מאפיקי השקעה בעלי מתאם שלילי עם שוק המניות הכללי. בנוסף, עליה כללית בתשואת אגרות החוב האמריקאיות שחלה לאחרונה מהווה אינדיקציה היסטורית חיובית עבור שוק המניות.
בנוסף, ממליץ האסטרטג האסטרטג הטכני של אופנהיימר על המלצות למגזרים מסוימים, המלצות אלו הם בדומה לקו הכללי שהציג וואלד בחודשים האחרונים, כשבין המומלצות – מגזרי הטכנולוגיה (קרן סל: XLK), הפיננסים (קרן סל: XLF) והתעשיה (קרן סל: XLI), וכן על קרן הסל של מניות המומנטום (סימול: MTUM). לעומת זאת, הוא ממשיך להחזיק בדעה שלילית לגבי הסקטורים הדפנסיביים של שירותי התקשורת (קרן סל: IYZ) והצריכה הבסיסית (קרן סל: XLP), המפגינים חולשה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"ח.
ובנוגע למניות – הסקירה של וואלד, מונה רשימות מניות מומלצות ולא מומלצות בסקטורים שונים, כאשר רשימת המניות המומלצות כוללת מספר נציגות רשימת "אופקים רחבים": מניית Valero (סימול: VLO) בסקטור האנרגיה, מניית Wal-Mart (סימול: WMT) בסקטור הצריכה הבסיסית ומנייתHome Depot (סימול: HD) בסקטור צריכת המותרות.
החברות והשותפויות במאגרי הגז – תמר ולוויתן דיווחו היום על הסכם ענק עם מצרים לאספקה כוללת של גז בהיקף של 15 מיליארד דולר. על רקע הדיווח זינקו מניות החברות והשותפויות ב-15% עד 28%.
אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון, מפרסמת התייחסותה להודעות הדרמטיות של חוזי הגז עם מצרים: "גז ישראלי – Expect the Unexpected – ומבחינתנו ההפתעה היא דווקא ביחס לתמר. אין ספק שאחד הדברים המרתקים בשוק ההון, הן דווקא ההצלחות שמגיעות לאחר שנים של מאמץ. במקרה הזה, ההודעות הדרמטיות על חוזי היצוא לתעשיינים מצריים משני המאגרים הישראלים מהווה טריגר עתיר השפעה על מחירי המניות וידיעה חיובית מאוד למשק הישראלי.
"נציין, כי מבחינתנו ההפתעה הגדולה היא דווקא ביחס למאגר תמר שרלבנטי לישראמקו, לתמר פטרוליום דלק קידוחים ודור אלון . נציין כי המודל שלנו למאגר זה לא כלל כמעט הנחות יצוא ועדיין ראה אפ-סייד במניות ישראמקו ותמר פטרוליום. מנגד, דווקא מלוויתן הנחנו בסקירה האחרונה שפרסמנו בסוף השבוע יצוא של כ-4.5 BCM מלוויתן לדולפינוס ולנפקו החל משנת 2021. אבל אלטרנטיבת היצוא המוחשית דרמטית מאוד לעומת התיאורטית ומסירה במידה רבה את החשש מעודף ההיצע וצניחת מחירים לאחר חידוש חוזי חברת החשמל במשק המקומי. החוזים שנחתמו היום צפויים לאפשר העלאה הדרגתית של הנחות ביחס למחירי הגז בישראל, אותם הקפאנו על ערכים שמרניים למדי וגם להוריד הדרגתית את שיעורי ההיוון ביחס לתזרים מלוויתן שלבש דמות של חוזה ריאלי.
"נציין כי הסצנריו המרכזי שלנו לתרחיש של "יצוא מורכב" באמצעות האב אזורי או LNG בעינו עומד, אבל כעת מצטרף אליו שיפור משמעותי של תחזית תשואה לבעלי ההון, באחד הפרויקטים הנועזים בעולם הנפט והגז. בהיבט של כמויות ומספרים, כמובן שמדובר בהודעה שמבטלת חלק ניכר מהורדת מחירי היעד שלנו ואפ-סייד של עשרות אחוזים מול המחירים האחרונים. נסכם זאת כך: הסקטור ימשיך להיות אטרקטיבי ותנודתי, ולמשקיעים שאינם מתרגשים יתר על מידה מתנודתיות, מדובר באחת ההשקעות המעניינות במשק לטווח הארוך. בטווח הקצר מדובר בתיקון רב משמעות ממחירי שפל שמושתת על הנחת יצוא למדינות שכנות, עם ההזדמנויות מדיניות-כלכליות וסיכונים הנלווים לכך".