מנועי בית שמש: החברה נערכת לצמיחה – תבצע גיוס הון בהיקף של כ- 40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות.

 גיוס ההון נועד לתמוך בגידול הצפוי בפעילות החברה והרחבת ההשקעות בתשתיות התפעוליות, בין היתר לאור העסקאות  המשמעותיות של החברה בשנים האחרונות, הכוללות גידול צפוי בהיקפי הייצור של החברה ובאספקות ללקוחות.

 בינואר 2018 השקיעה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, כ- 5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית, והגדילה את שיעור החזקתה לכ- 45%. כמו כן, קרן פימי הודיעה כי בכוונתה להשתתף במלוא חלקה בהנפקת הזכויות. היום הקובע נקבע ליום 1.2.18. יום המסחר בזכויות צפוי להתקיים ביום 12.2.18.

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "שוק התעופה בעולם נמצא בצמיחה בשנים האחרונות והצפי הוא כי מגמה זו תימשך לפחות בעשור הקרוב.

המגמה העולמית מיטיבה גם עם חברת מנועי בית שמש, אשר חתמה בשנים האחרונות על עסקאות משמעותיות עם לקוחותיה הבינלאומיים, תוך הגדלה משמעותית של  היקף הסכמי המסגרת של החברה, אשר מהווים את התשתית להתפתחותה בשנים הבאות.

התפתחות זו של החברה זו דורשת היערכות והתאמת מפעלי החברה הן בישראל והן בסרביה וזאת בנוסף להשקעות השוטפות. בהתאם, דירקטוריון החברה החליט על גיוס ההון הנדרש בהיקף של כ-40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, וזאת בנוסף להקצאה פרטית שביצענו לאחרונה לקרן פימי תמורת 5 מיליון דולר.

אנו סבורים שקיים פוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות בתחומי הפעילות של החברה. היערכות תפעולית ומימונית מתאימה תסייע לנו לממש הזדמנויות אלו."

הבורסה מנסה למכור את הבורסה. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, קיבל הסכמה של רוב המחזיקים במניות הבורסה (הסכמה של חברי הבורסה) למכור את מניות הבורסה שבאחזקתם לגוף פיננסי גדול – אחת מהבורסות המרכזיות בעולם.

בעלי המניות של הבורסה נענו ב- 71.7% למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקל. כמעט כל בעלי המניות בבורסה, נענו לפנייתה של הבורסה ומציעים למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקלים. המשיבים בחיוב מחזיקים בשיעור כולל של 71.7% ממניות הבורסה.

הפנייה המעודכנת פורטה במכתב ששלח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, לבעלי המניות לפני מספר שבועות, וזאת על פי הסכום המקסימלי שנקבע בחוק לשינוי מבנה הבורסה.

הבורסה איננה צפויה להחזיק בעצמה במניותיה, ועל כן היא תפעל בחודשים הקרובים למציאת רוכש אסטרטגי למניות שהוצעו למכירה. בבורסה מעריכים כי צפוי עניין מצד הבורסות המובילות בעולם, דבר שיחזק משמעותית את מעמדה של הבורסה הישראלית בתחרות הגלובלית ויביא ליצירת שיתופי פעולה ומשקיעים בינלאומיים.

מהלך זה משתלב היטב עם מטרת חוק שינוי מבנה הבורסה ועם המגמה העולמית לפיה בורסות גדולות מחזיקות במניותיהן של בורסות קטנות ובינוניות רבות ומאפשרות להן ליהנות מיתרונות לגודל, חשיפה ושיתופי פעולה.

כידוע, בחודשים האחרונים השלימה הבורסה לניירות ערך תהליך לשינוי מבנה הבעלות ובמסגרתו אושרה הקצאת מניות לחברי הבורסה. במסגרת החוק נקבע כי רשות ני"ע לא תעניק היתר להחזקה של 5% או למעלה מכך לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי, גם אם אינו חבר בורסה וכל חבר יידרש למכור את החזקותיו העודפות תוך 5 שנים.

מעודכן ל-04/2019

מס הכנסה דבק בהלכת התא המשפחתי כאשר קטין במשפחה רוכש דירה (או מתכוון לרכוש) גם בניבות שהם לא שחור ולבן. למעשה, מתייחס מס הכנסה לכל הקטינים ולהורים כתא משפחתי אחד ומונה את הדירות שבבעלותם לצורך מס רכישה, מס שבח ויתר המסיסים בכלל, כאילו היו גוף אחד – תא אחד – תא משפחתי. ומכאן, שאם קטין/ ילד רוכש דירה, ולא משנה מה מקור הכסף, מדובר בדירה שהיא חלק ממכלול הדירות של התא המשפחתי. הנחת היסוד של רשות המיסים שילד גר עם הוריו ולכן כל דירה נוספת של התא המשפחתי היא דירה להשקעה. המס על דירה להשקעה גבוה יות ר- גם מס רכישה שמתחיל ב-8%, וגם מס שבח.

הנה מקרה מעניין שהגיע לרשויות המס והם נתנו עליו את הדעת (החלטת מיסוי: 18 /2662)

תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין, והנושא: תחולת חזקת התא המשפחתי על דירות קטין

העובדות – במשפחה בן קטין שירש כספים מאמו.

אביו של הקטין מבקש לרכוש עבורו דירת מגורים כאשר מימון הרכישה יעשה מכספי הירושה ומכספים שיינתנו כהלוואה מאת האב או ממשכנתא.

הבקשה של האב והבן – לאשר כי דירת הבן לא תימנה במניין הדירות של התא המשפחתי, הן לעניין החבות במס רכישה, כך שבעת רכישתה יחול שיעור מס של דירה יחידה וכך גם יהיה לעניין החבות במס שבח, בעת מכירתה בעתיד.

החלטת המיסוי ותנאיה –  בהתאם לחזקת התא המשפחתי הקבועה בחוק, יראו כרוכש/ כמוכר אחד את בני הזוג, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנה, למעט ילדים נשואים, הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה.

דירה אשר נרכשה עבור קטין, תיחשב כדירת התא המשפחתי ותימנה במניין דירותיו לעניין מס שבח ומס רכישה. דירה הנרכשת עבור קטין מהווה אפיק להשקעת כספי הקטין ואינה לצורך הבטחת מגורי הקטין (שכן אפוטרופסיו הם המחויבים במדורו). דירת השקעה אינה זכאית להקלת מס.

במילים אחרות, ברשות המס הסבירו בצורה ברורה, כי לא מדובר בדירת מגורים. קטין לא מתגורר מחוץ לבית הוריו, ולכן מדובר הרי בדירת השקעה, ודירה כזו לא נהנית מהקלות במס.

מחשבון מס רכישה

מחשבון מס שבח

העברת דירה לילדים – האם זה פטור ממס? כמה מס שבח משלמים? וכמה מס רכישה?

מדד תשומות הבנייה עלה בחודש דצמבר ב-0.3%, בשנת 2017 עלה המדד ב-1.9%, הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4%

מדד תשומות הבנייה בחודשים דצמבר עד פברואר צפוי לעלות ב-0.5% – כך מערייכם כלכלני הראל. להערכתם בעוד שמדד תשומות הבנייה שמשמש את הקבלנים בהצמדת התשלומים של הרוכשים עשוי לעלות בשיעור זה (שיעור ניכר), הרי שיתר המדדים שקשורים לתחום הדיור, יהיו חלשים בשלושת החודשים האלו (דצמבר, ינואר, פברואר).

להערכתם, מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יירד בתקופה זו ב-0.5%, מדד המחירים לצרכן יירד בתקופה זו ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר סעיף השכירות) יירד ב-0.2%.

מדובר על מגמה מעניינת – הדיראות החדשות "צמודות" למדד שומות הבנייה, ומכאן שעל פי התחזית הן צפויות לעלות. אך מנגד, כל האומדנים לשוק הדיור בירידה, כך גם מחירי השכירויות. ומכאן, שמדד תשומות הבנייה שהוא מדד אקסוגני בעצם גורם לעלייה במחירי הדירות החדשות וזאת בשעה שהשוק כולו  מבטא ירידות מחירים. והשאלה הבאה היא – אז למה להצמיד למדד תשומות הבנייה? טוב, לא תמיד אתם יכולים לשנות זאת מול הקבלן, אבל על פי התחזית של הראל, עשוי להיות משתלם לכם לעבור להצמדה אחרת (לנסות לעבור להצמדה אחרת).

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מה זה מדד תשומות הבנייה? 

מדד תשומות הבנייה  מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)

מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן 

מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר עלה ב-0.1%. המדד בכל שנת 2017 עלה ב-0.4%

למעשה, מדובר במדד חיובי אחרי שלוש שנים של מדדים שליליים.  העליות הבולטות במדד המחירים לצרכן בחוד שדצמבר היו בסעיף ההלבשה וההנעלה וסעיף התחבורה. מחירי הירקות, הבידור והריהוט בלטו בדצמבר בירידות. מדד מחירי הדירות החדשות, שאגב מתפרסם לראשונה בנפרד, רשם ירידה של 0.6% באוקטובר-נובמבר

מחשבון מדד מחירי הדירות

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.3%, אך בראייה שנתית רשם עלייה של  2.4%. מדד מחירי הדירות החדשות המתפרסם לראשונה בנפרד רשם ירידה של 0.6% באוקטובר-נובמבר

מחיר נקבע בהתאם לעקומת הביקוש וההיצע. ככל שיש יותר ביקוש, כך עקומת הביקוש  מטפסת ושיווי המשקל נקבע בנקודה גבוה יותר, כלומר במחיר גבוה יותר. מנגד, ככל שיש היצע גדול יותר כך עקומת ההיצע עולה (זזה ימינה) וכך הכמות אמנם גדלה אך המחיר יורד. זה גם מסתדר כמובן עם השכל הישר, לא צריך עקומות בשביל זה.

ומה קורה עם הביקוש? הנה מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה , בהמשך נתייחיס להיצע –  בשלושת החודשים האחרונים (ספטמבר– נובמבר 2017) נרשמה עלייה של כ-0.8% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים להם (יוני– אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה עלייה של 2.6%.

במרכיבי הכמות חלה: ירידה של 11.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו. עלייה של 22.1% במספר הדירות שלא למכירה שהחלה בנייתן. במילים אחרות, יש אמנם עלייה בביקוש, אך בד בבד, הכמות ירדה, ואת זה אפשר להסביר בהססנות יתר של הרוכשים, שלא מבינים את כיוון השוק, ברקע לתוכנית מחיר למשתכן שבעצם גורמת לאנשים רבים לדחות את ההחלטה על רכישת דירה.

בלמ"ס מדגישים כי  פרסום נתוני "הכמות המבוקשת של דירות חדשות" מופק משילוב של נתונים המתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון שבפיקוחו ושל נתונים שנאספים ומעובדים על ידי הלמ"ס עבור יתרת הבנייה במשק. ”הכמות המבוקשת של דירות חדשות” עבור הבנייה כוללת דירות בבניינים שהחלה בנייתם ומורכבת מ“דירות חדשות שנמכרו”, ומ”דירות חדשות שלא למכירה, שהחלה בנייתן" (לשימוש עצמי של בעל זכויות בנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד).  בהשוואת הנתונים המתפרסמים על ידי הלמ"ס לנתונים אחרים, כגון "מספר דירות חדשות" שמפרסם משרד האוצר, יש להתחשב בהבדלים בין מקורות המידע, הגדרת האוכלוסיות ושיטות החישוב, הנובעים, בין השאר, ממתן מענה למטרות שונות ולצרכים שונים. לדוגמה, בנתוני משרד האוצר נכללות עסקאות של דירות חדשות שנמכרו טרם החלה בנייתן, או טרם קבלת היתר בנייה. לעומת זאת, סקר הלמ"ס מתייחס רק לדירות שקיבלו היתר בנייה והחלה בנייתן. על פי השיטה הקיימת בסקר הלמ"ס, הדירות שנמכרו עד לחודש התחלת הבנייה נרשמות כנמכרות בחודש התחלת הבנייה עצמו. השוני בהגדרות יכול לגרום להבדלים לא מבוטלים ברמת הנתונים החודשיים של שתי הסדרות, ואף לכיווני שינוי הפוכים לחודש נתון.

הנתונים הינם ארעיים בלבד ועל פי ניסיון העבר עשויים להתעדכן, ובעיקר בשלושת החודשים האחרונים. העדכון נובע מדיווח המתקבל בפיגור שאת חלקו קשה להעריך מראש. ניתן היה לפרסם את נתוני הסקר בעיתוי מאוחר יותר, ובכך לצמצם את עדכון הנתונים, אבל בשל החשיבות שמייחסת הלמ"ס לפרסום נתונים שוטפים וזמינים בנושא זה שעומד במרכז ההתעניינות הציבורית, הלמ"ס מפרסמת אותם מוקדם יחסית, כחודש וחצי מתום התקופה הנסקרת. פרסום הנתונים, כפי שמובא בהודעה זאת, כולל נתונים לגבי כמות מבוקשת של דירות חדשות, אך אינו כולל נתונים לגבי מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף התקופה. הלמ"ס תחזור ותפרסם נתונים אלה אם וכאשר יתקבלו נתונים עדכניים.

כמה הזהרות, והן נובעות פשוט ממדידה לא מדויקת – תזכרו את זה גם בנתונים האלו וגם בכלל.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות – בשלושת החודשים האחרונים ספטמבר-נובמבר 2017 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-10,060 יחידות, מתוכן כ-56% דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתרה, כ-44%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) (לוח 1, תרשימים 1, 2). לפיכך, נרשמה בכמות המבוקשת של הדירות החדשות עלייה של 0.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, עלייה של 2.6%. ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 16.4% בכמות המבוקשת של הדירות החדשות בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016). ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) כ-26% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) היו במחוז המרכז וכ-8% בלבד במחוז ירושלים.

בחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), מראה שבחודשים אוגוסט–נובמבר 2017 נרשמה עלייה של 0.7% בממוצע לחודש ועמדה על כ-3,420 דירות בממוצע לחודש. זאת לאחר שבחודשים יולי 2016 – יולי 2017 נרשמה ירידה של 1.7% בממוצע לחודש, ועמדה על רמה של כ-3,740 דירות בממוצע לחודש. זאת לאחר שבחודשים ינואר-יוני 2016, חלה עלייה של כ-0.7% בממוצע לחודש והרמה עמדה על כ-4,120 דירות בממוצע לחודש (תרשים 2 ולוח 1).

דירות חדשות שנמכרו – בשלושת החודשים האחרונים ספטמבר-נובמבר 2017  נמכרו כ-5,630 דירות חדשות, ירידה של 11.4% לעומת מספר הדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, ירידה של 5.6% (לוח 1). כ-29% מן הדירות החדשות בתקופה דצמבר 2016- נובמבר 2017 נמכרו במחוז המרכז, ואילו במחוז ירושלים נמכרו כ-7% בלבד.

ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 17.7% במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016). על פי נתוני המגמה, נרשמה עלייה של 0.3% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים יולי-נובמבר 2017, ברמה ממוצעת של כ-2,000 דירות לחודש, לאחר ירידה של 2.1% בממוצע בחודשים יוני 2016-יוני 2017, ברמה ממוצעת של כ-2,250 דירות לחודש.).

מספר הדירות שלא למכירה (דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) שהחלה בנייתן בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 היה גבוה ב-22.1% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, עלייה של 16.2%.

ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 14.4% במספר הדירות החדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן, בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016).

על פי נתונים מתוקנים, ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017), החלה בנייתן של כ-3,760 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 6.7 דירות שמכרו קבלנים, לעומת 12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016), בהם החלה בנייתן של 3,910 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 7.8 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017), נמצא כי במחוז המרכז החלה בנייתן של כ-1,150 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 6.4 דירות שמכרו קבלנים ובמחוז תל אביב החלה בנייתן של כ-1,200 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.9 דירות שמכרו קבלנים.

הגדרות בסקרי הלמ"ס

התחלת בנייה – התחלת חפירת היסודות של בניין. מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.

דירה חדשה שנמכרה – דירה חדשה שעמדה למכירה (ראו הגדרת דירה חדשה למכירה) ושנחתם לגביה חוזה מכירה, או ששולמו על חשבונה דמי קדימה. כולל דירות שנמכרו בעסקות משולבות.

דירה חדשה שנותרה למכירה – דירה חדשה שנבנתה למטרת מכירה ושבמועד הסקר לא היה קיים לגביה חוזה מכירה חתום או שלא שולמו על חשבונה דמי קדימה.

דירה חדשה שלא למכירה שהחלה בנייתה – דירה שנבנתה לשימוש עצמי של בעל הקרקע, ל"בנה ביתך", לקבוצת רכישה, להשכרה, להוסטל, לדיור מוגן או למעון, כולל אומדן לבנייה בלתי חוקית.

חודשי היצע – אומדן של מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה בסוף חודש יימכרו, בהנחה שקצב מכירתן בחודשים אלו יהיה זהה לקצב המכירה שנרשם באותו חודש. המספר מחושב כיחס שבין מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף חודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך אותו חודש (בהנחה שנמכרה לפחות דירה אחת).

הסברים לגבי סקר מכירת דירות חדשות וסקר התחלות בנייה – למ"ס

נתוני התחלות וגמר בנייה מבוססים על דיווח לגבי היתרי בנייה המתקבל מרשויות מקומיות ומוועדות לתכנון ולבנייה מקומיות, ועל איסוף נתוני סקר טלפוני של הלמ"ס מקבלנים, מחברות בנייה, ממשרדי מכירת דירות וממשרד הבינוי והשיכון.

מקורות הנתונים של סקר התחלות וגמר בנייה:

1. סקר שדה של הלמ"ס – נחקרים חודש התחלת הבנייה וחודש גמר הבנייה עבור מרבית הבנייה. בניין שדווח על התחלת בנייתו, אך טרם דווח על גמר בנייתו ושלא הופסקה בנייתו, הוא בניין בבנייה פעילה.
2. משרד הבינוי והשיכון – קובץ מינהלי (כולל דירות שטרם הוחל בבנייתן).
3. דוח של משרד הפנים – על פי הדוח בנוגע לגזרי דין בגין בנייה ללא היתר, אומדים את הבנייה הבלתי חוקית. דירות אלו מוגדרות כדירות שנבנו שלא למטרת מכירה.
4. זקיפת נתונים – לגבי חלק הבנייה שאינה נכללת בסקר השדה של הלמ"ס, זוקפים נתונים של חודש ושנה של התחלה וגמר הבנייה.

סקר מכירת דירות חדשות נערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמשרד הבינוי והשיכון. בסקר של הלמ"ס הנתונים נאספים מידי חודש מהקבלנים וממשרדי המכירות של דירות באמצעות הטלפון בכל היישובים שבהם נבנות דירות למטרת מכירה לציבור הרחב. בסקר לא כלולות הדירות הנבנות שלא למטרת מכירה: בנייה להשכרה, בנייה עצמית ו"בנה ביתך". בסקר נכללות רק הדירות שקיבלו היתר בנייה ושהחלה בנייתן. פרטים נוספים על שיטת הסקר ניתן למצוא בפרסומים המופיעים להלן.

הנתונים המתפרסמים חשופים לעדכונים מהסיבות הבאות:

1. פיגור בדיווח על היתרי בנייה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה
2. פיגור באיתור המדווחים על מכירת הדירות החדשות
3. ביטול עסקאות שדווחו בעבר
4. ביטול בניינים שנמצאו כפולים.

ניכוי כפולים – במהלך קליטת הנתונים נקלטים, לעיתים, רשומות כפולות לגבי אותו בניין. קיימים שני סוגים עיקריים של נתונים כפולים:

1. בין נתוני הבנייה המתקבלים בקובץ מנהלי ממשרד הבינוי והשיכון, לבין יתר נתוני הבנייה, המתקבלים דרך היתרי הבנייה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שעבורם מתבצע סקר מעקב טלפוני של הלמ"ס. קליטת הנתונים הכפולים נובעת מתזמון שונה של קבלת הנתונים עבור שתי המערכות ומהקושי הקיים בזיהוי, בהיעדר מזהה משותף חד-ערכי.
2. בתוך נתוני הבנייה בסקר המעקב של הלמ"ס; מצד אחד ניתנים לעתים יותר מהיתר בנייה אחד לאותו בניין בעיתויים שונים ומזהים שונים (עבור חלקים שונים שלו, כגון, חפירה, קומת חניון תת-קרקעית, קומות על פני הקרקע), ומצד שני ייתכן וניתן היתר בנייה אחד עבור קבוצת בניינים באותו אתר, ללא מזהה בניין. כמו כן, מוּצָאים היתרים חדשים עבור שינויים במספר הדירות בבניין או בשטח שלו, ללא ציון קשר ודאי להיתר הבנייה המקורי, הנמצא בשלבי מעקב של הסקר של הלמ"ס.

ניכוי הכפולים מתבצע לעתים באיחור רב וגורם לעדכון משמעותי של נתונים שפורסמו בעבר.

נתוני הסקר מעודכנים בצורה שוטפת. לצורך השלמת הנתונים החסרים עוצבו מודלים סטטיסטיים מיוחדים שאמורים לשפר את מהימנות הנתונים המתפרסמים. שיטה זו נועדה לצמצם ככל האפשר הטיות אפשריות של נתוני הסקר. זקיפות שנעשו מוחלפות בנתונים שנאספו באיחור.

נתונים מנוכי עונתיות מחושבים באמצעות השיטה לניכוי עונתיות, X-12-ARIMA, אשר פותחה בלשכה המפקדית של ארצות הברית (US census bureau), ובעזרת שיטה שפותחה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המאפשרת אמידה בו-זמנית של השפעת תאריכי החגים ומספר ימי הפעילות הנהוגים בישראל.

נתונים מנוכי עונתיות מתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים. נתוני מגמה נאמדים לאחר הסרת ההשפעה של אי-הסדירות ("רעשים") מהנתונים מנוכי העונתיות.

נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה עשויים להשתנות מאחר והם מחושבים מחדש עם קבלת נתון מקורי נוסף מדי חודש או רבע שנה (ניכוי עונתיות עדכני – Concurrent Seasonal Adjustment).

יוזכר, כי סדרות הסטטיסטיקה של ענף הבינוי מתאפיינות באי-סדירות גבוהה יחסית. מצב זה מקשה על ניתוח ההתפתחויות על סמך נתונים חודשיים מנוכי עונתיות, ועדיף לבחון את ההתפתחויות על פני תקופות ארוכות יותר.

הסבר מפורט ומעודכן של תהליך ניכוי עונתיות ואמידת המגמה מופיע בפרסום "הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2017, מגמות ל-2017-2013" (באתר הלמ"ס באינטרנט בלבד, בתוך: הגדרות, סיווגים ושיטות, תחת שיטות סטטיסטיות – סדרות עתיות). פרסומים נבחרים של הלמ"ס בנושאי בינוי – ניתן לראות באתר האינטרנט של הלמ"ס.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי "התמתנות קצב עליית מחירי השכירות בישראל נעצרה". לדבריו, גם בארה"ב התמתנות קצב עליית מחירי הדירות נעצרה, אבל מה אכפת לנו עכשיו מארה"ב – אנחנו שוכרים כאן לא שם. כהנוביץ טוען – "כחלון ביטל את הימורי הסוסים אבל לא את הימורי הדירות, מה שהופך את   תחזיות סעיף הדיור להימור. קצב עליית מחירי השכירות שהתמתן בשנים האחרונות נבלם ב-2017 (ואף חזר להאיץ מעט). הגורם העיקרי שעשוי להחזיר את הסעיף לעליה בת קיימא הוא נפילה מחודשת בהתחלות הבנייה. נראה שהגורם העיקרי שעשוי להביא לכך הוא תוכנית 'מחיר למשתכן', שיוצרת אי וודאות בשוק והופכת אותו למערכת שלמה של הימורים".

כהנוביץ מתייחס לכוחות כלכליים נוספים שמשפיעים על מדד המחירים לצרכן לצד סעיף הדיור, ומציין את דברי הנגידה קרנית פלוג בשבוע שעבר, לפיהם מעבר לכוחות הישירים ישנם גם כוחות עקיפים שימשיכו לפעול לירידת מחירים במשק. "מה שהתחיל ב-2013 עם טענות שירידות המחירים הן 'חד פעמיות' נכנס כעת לשנה החמישית שלו. בין ה'חד פעמיות' רק של השבוע החולף:  חברת YES חותכת את מחירי החבילות, מהלך שסביר שיגרור בהמשך תגובות נוספות אצל מתחרותיה; משרד התחבורה הודיע על הרחבת הרפורמה בתחבורה ציבורית בנסיעות בין-עירוניות, שתיכנס לתוקפה מפברואר ותוזיל חלק מהקווים בעשרות אחוזים; ביום חמישי החלה לפעול מערכת "שער עולמי" לניהול היבוא והיצוא לישראל, שצפויה לאפשר הגדלת התחרות ולחץ על המחירים בישראל כלפי מטה; מטיוטת חוק ההסדרים עלה כי משרד האוצר והחקלאות ינסו להעביר רפורמה בענף ה"הטלה" בעלות של 300 מיליון שקל שתוביל בין היתר להורדת מחיר הביצים לצרכן ב-6.5 אגורות; רה"מ הודיע: 'שר האוצר ואני שוקלים הורדת מיסים נוספת'. הופחת ההון הנדרש להקמת חברות ביטוח, מה שעשוי להוביל להגברת התחרות בענף. בצד העליות – בחודש מרץ יתייקרו תעריפי המוניות ב-2.8%, לפי טיוטת ההמלצות לממשלה של ועדת התעריפים. והעלאת הבלו על פחם צפויה לפי הערכות להתגלגל לעליית תעריף החשמל בתחילת 2019 ב-2%-3%. בסה"כ, הידיעות המתפרסמות בנוגע לשינויי מחירים ממשיכות להיות משמעותיות הרבה יותר בכיוון של ירידות מחירים, מה שממשיך לתמוך בתחזיות האינפלציה הנמוכות שלנו, הן לשנה והן ל-10 שנים".

כהנוביץ מתייחס גם למחיר הנפט ומציין כי "הכוחות שדוחפים את מחיר הנפט לעליה היו בלתי צפויים, אך אלה שידחפו אותו לירידה צפויים. שילוב אירועים בלתי צפויים מסבירים את רוב העלייה האחרונה במחיר הנפט. בניהם מזג אויר קיצוני בצפון אמריקה, שהסביר גם נפילה במלאים, תסיסה באיראן, פיצוץ צינור נפט בלוב, זינוק בצמיחה העולמית ובתגובה קניה טכנית וסגירת פוזיציות שורט של קרנות גידור, שהעצימו את המהלך. לעומת זאת, הכוחות שיניעו את מחיר הנפט כן צפויים, בניהם, ההגדלה המשמעותית של מתקני הקידוחים. להמחשה, עפ"י סקר שערך הפד של דלאס בחודש דצמבר אצל מנהלי תעשיית הנפט בארה"ב 42% מהם השיבו כי יגדילו "באופן משמעותי" את היקף הקידוחים מעל מחיר חבית של 61 דולר ו-31% נוספים השיבו כי יעשו זאת מעבר לרמה של 66 דולר. בנוסף, התפוגגות מזג האוויר הקיצוני צפוי לקרר את הביקוש וה"פיק" בכלכלה העולמית צפוי להתמתן".

מדד תשומות הבנייה בחודשים דצמבר עד פברואר צפוי לעלות ב-0.5% – כך מערייכם כלכלני הראל. להערכתם בעוד שמדד תשומות הבנייה שמשמש את הקבלנים בהצמדת התשלומים של הרוכשים עשוי לעלות בשיעור זה (שיעור ניכר), הרי שיתר המדדים שקשורים לתחום הדיור, יהיו חלשים בשלושת החודשים האלו (דצמבר, ינואר, פברואר).

להערכתם, מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יירד בתקופה זו ב-0.5%, מדד המחירים לצרכן יירד בתקופה זו ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר סעיף השכירות) יירד ב-0.2%.

מדובר על מגמה מעניינת – הדיראות החדשות "צמודות" למדד שומות הבנייה, ומכאן שעל פי התחזית הן צפויות לעלות. אך מנגד, כל האומדנים לשוק הדיור בירידה, כך גם מחירי השכירויות. ומכאן, שמדד תשומות הבנייה שהוא מדד אקסוגני בעצם גורם לעלייה במחירי הדירות החדשות וזאת בשעה שהשוק כולו  מבטא ירידות מחירים. והשאלה הבאה היא – אז למה להצמיד למדד תשומות הבנייה? טוב, לא תמיד אתם יכולים לשנות זאת מול הקבלן, אבל על פי התחזית של הראל, עשוי להיות משתלם לכם לעבור להצמדה אחרת (לנסות לעבור להצמדה אחרת).

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מה זה מדד תשומות הבנייה? 

מדד תשומות הבנייה  מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)

מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן 

מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

תחזית מדד המחירים בדצמבר – ללא שינוי

למדד המחירים המעודכן

למחשבון מדד המחירים לצרכן

רגע לפני פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ולשנת 2017 כולה, הנה הערכות הכלכלנים בבתי ההשקעות השונים. אחרי שלוש שנים של מדד שלילי גם שנת 2017 תהיה סביב האפס (אך עם מדד חיובי), וזה בשעה שהיעד של בנק ישראל הוא לאינפלציה של 1% עד 3% בשנה.

בשנת 2018 מדברים רוב הכלכלנים על אינפלציה שתהיה סביב ה-0.5%, זה עדיין נמוך, אבל זה כבר לא שלילי, ובכלל נראה שיש כמה פרמטרי קבועים שעשויים ללחוץ את המדד כלפי מטה – הטכנולוגיה שמאפשרת רכישות דרך האינטרנט במחירים זולים, שערי המט"ח שמבטאים עוצמה גדולה לשקל, וגורמים לירידת מחירים, הפחתת מכסים ומיסים ועוד.

כך או אחרת, ביחס לדצמבר, סבורים כלכלני הראל כי המדד יהיה אפס, אך בחודש ינואר תירשם ירידה של 0.4% במדד – ירידה חדה.

בבנק הפועלים סבורים שהמגמות העיקריות בכלכלה המקומית צפויות להמשיך לפעול להוזלת מחירים – "מחירי החשמל צפויים לרדת בחודש ינואר, הממשלה הודיעה על הפחתת מכסים ומסי קניה בהיקף של 800 מיליון שקל, ויתכן שבמהלך השנה יופחתו גם מחירי התחבורה הציבורית. אנו מעריכים כי ההשפעה של המדיניות הממשלתית היא עדיין משמעותית, אך פחותה משל שנים קודמות. לגבי שער החליפין, נראה כי הלחצים לייסוף פחתו לאור הירידה בעודף בחשבון השוטף, אך מנגד, גם רכישות המט"ח של בנק ישראל הצטמצמו.

העלייה המתמשכת בשכר במשק, ועלייה נוספת בשכר המינימום בחודש דצמבר ,יפעלו להעלאה הדרגתית של האינפלציה מהרמה הנמוכה בה היא מצויה כעת. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.7% ב-12 החודשים הקרובים. בחודש דצמבר צפוי המדד לעלות ב-0.1% ובחודש ינואר הוא צפוי לרדת ב-0.4%.

גם בבנק לאומי מספקים תחזית דומה – "הערכות הן שסביבת האינפלציה בישראל תוסיף להיות נמוכה בתקופה הנראית לעין, בשל פעולות נוספות של הממשלה להפחתת יוקר המחיה, התמתנות בקצב העליה בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל ושערו הגבוה של השקל. מאידך, שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל – עשויים למתן השפעות אלו. בשנה הקרובה צופים בלאומי למדד של 0.5%.

בבית ההשקעות אקסלנס מצפים למדד באזור האפס. הכלכלן הראשי של הבית – אמיר כהנוביץ מתייחס גם להשפעה השלילית הגוברת של ההתפתחויות הטכנולוגיות על האינפלציה בישראל ובעולם, שגורמת ל"התרחבות הסעיפים הדיפלציוניים המבניים במדד המחירים לצרכן". "נאמר הרבה על השפעת הטכנולוגיה על האינפלציה, אבל אין כמו מראה עיניים. גרפים מאתר 'זאפ' ממחישים את ירידת המחירים המבנית במוצרים טכנולוגיים. לצורך ההדגמה נבחרו קטגוריות מוצרים גדולות ונדגמה מהם היסטוריית המחירים של המוצר הפופולרי בכל קטגוריה. ניתן לראות שהשפעת שער החליפין על ירידת המחירים זניחה, שעליית השכר בסקטור הקמעונאי זניחה ושאפילו הפחתות המכסים הנקודתיות נבלעו בעוצמת ירידות המחירים שנגזרות מהשיפור הטכנולוגי, מדיניות הקניבלזציה של הדגמים החדשים ומדיניות התמחור של היצרניות. נראה שככל שטכנולוגיה תיכנס ליותר ענפים ויותר מוצרי יום יום יהפכו לעתירי טכנולוגיה, "האינטרנט של הכל" למשל, הסעיפים הדפלציונים המבניים במדד המחירים לצרכן יתרחבו".

גם בלידר שוקי הון וגם  בבית ההשקעות פסגות מספקים  תחזית סביב האפס. אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות מסביר כי יש גורמים שלוחצים את המדד כלפי מטה, וטוען שרמת  המחירים במשק ממשיכה לאכזב. "אין אינפלציה, וזו התעלומה הגדולה. אנו אחרי 3 שנים של אינפלציה שלילית. ב-2018 האינפלציה תישאר מתחת ל-1% שזה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים". גרינפלד לא צופה שינוי בקרוב ברמות האינפלציה, בין היתר בשל מדיניות מכוונת של הממשלה. "הממשלה עושה עוד ועוד כדי לתמוך בירידת מחירים: נטו משפחה, נטו הוזלות, גם כי הגירעון הנמוך מפנה לה כסף. חלק מהתוכניות אכן עובדות וחלק מהתוכניות טרם באו לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן.  בשנת 2018 וגם אחריה נמשיך לראות אינפלציה נמוכה", אמר גרינפלד, שמספק תחזית למדד שלילי עמוק בינואר – בדומה לרוב הכלכלנים.

רווחי שערוך שיחולקו לא ייהנו מפטור ממס על דיבידנד, כלומר אם חברה שיערכה את הקרקע, מגרש, מבנה שלה, והחברה האם קיבלה דיבידנד שמורכב בחלקו או במלואו מרווחי השערוך של החברה הבת, אזי החברה האם לא תקבל פטור ממס על הדיבידנד (קיים כיום פטור ממס על דיבידנד בין חברות ישראליות) וזאת מכיוון שהרווח הזה (רווח שערוך) לא באמת נוצר והופק – הוא הרי רווח על הנייר, שעדיין אפילו לא מוסה.

כך קבע בית המשפט – השופט אחיקם סטולר דחה ערעור של חברת דרורים (קניון דרורים), והנה עיקר הנקודות –

 ביהמ"ש המחוזי מרכז (כב' השופט סטולר) קיבל את עמדת פקיד שומה פתח תקווה ברשות המיסים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ודחה את ערעור המס של חברת אם. סי. אל קניון דרורים בע"מ. ערעורה של החברה עסק בשאלת סיווגו של דיבידנד ששולם למערערת, שמקורו מרווחי שערוך נדל"ן, על ידי חברת הבת של המערערת. ביהמ"ש חייב את החברה בתשלום מס בסך כ-2.2 מיליון ש"ח. כן חויבה המערערת בתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך 50,000 ₪. מדובר בפסק דין תקדימי הקובע כי חברה שקיבלה דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך, אשר לא מוסו ברמת החברה המחלקת, חייבת במס בשיעור מס חברות בגין הסכום שנתקבל בידה כדיבידנד.  פסק הדין הינו פסק דין הראשון העוסק במיסוי דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך.

רקע: חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ היא חברה פרטית. באוקטובר 2009 רכשה החברה מניות וזכויות של חברת קניון דרורים בע"מ (חברת הבת) וכך הפכה בעלים במחצית מהמניות של חברת הבת, בעלת זכויות החכירה בנכס מקרקעין שעליו מצוי המרכז המסחרי קניון דרורים וכן בעלת כמחצית מזכויות החכירה של תחנת דלק הסמוכה לקניון. בדו"ח הכספי לשנת 2008 בחרה חברת הבת ליישם לראשונה את כללי החשבונאותIFRS ולשערך את המקרקעין בסכום מצטבר של כ-35 מיליון ש"ח. בדצמבר 2009 החליטה חברת הבת על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בסכום כולל של כ-21 מיליון ש"ח, מתוכם 10.6 מיליון ש"ח נתקבלו בידי המערערת, כאשר מתוך רווחי שערוך הקניון חלקה של המערערת הסתכם בכ-6.4 מיליון ש"ח.

המערערת טענה כי ההכנסה מדיבידנד "מנוטרלת" מההכנסה החייבת במס חברות של המערערת בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודת המיסים. המערערת טענה כי יש להכיר לה בדיבידנד המחולק מרווחי שערוך כדיבידנד לצרכי מס, ככל דיבידנד אחר המחולק על ידי התאגיד, על מנת להימנע מהטלת כפל מס או מיסוי בלתי רצוי. כן, טענה המערערת כי חלוקת הדיבידנדים על ידי חברת הבת עמדה בכל התנאים הנדרשים בהתאם להוראות חוק החברות.

רשות המיסים טענה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי רווחי שערוך הנדל"ן של חברת הבת אינם מהווים הכנסה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה, בידי חברת הבת. לפיכך, הדיבידנד שהתקבל מחברת הבת, שמקורו ברווחי שערוך, אינו נמצא בתחולת סעיף 126(ב) לפקודה אלא חייב במס על פי סעיף 2(4) לפקודה בשיעור מס חברות לפי סעיף 126(א) לפקודה. הנחת המוצא המונחת בבסיס ההסדר לפי סעיף 126(ב) הינה כי מקור הדיבידנדים הוא בהכנסה של החברה המחלקת, שהובאה בחישוב ההכנסה החייבת והייתה נתונה לחיוב במס חברות, וזה לא המקרה בענייננו.

ביהמ"ש קבע כי "…כידוע, מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו-שלבי – החברה חייבת במס חברות בגין הכנסתה החייבת, בעלי מניותיה מחויבים בשיעור מס משלים לשיעור המס המלא, וכך מחולקים רווחי החברה כדיבידנד. ככלל, במצב דברים רגיל, חל סעיף 126(ב) לפקודה ולפיו דיבידנד המחולק מחברת-בת לחברת-אם לא ייכלל בגדרי "ההכנסה החייבת" של החברת-האם ומשכך, לא יחייב את החברה-האם במס. סעיף 126(ב) לפקודה מושתת על הנחת היסוד שהרווחים אשר חולקו לבעלי המניות כדיבידנד, כבר חויבו במס בחברה המחלקת. מטרתו של הסעיף למנוע מיסוי תלת- שלבי באופן כזה שבו ישולם מס על ידי החברה המחלקת, ישולם מס נוסף על ידי החברה המקבלת וישולם מס נוסף על ידי בעלי המניות הסופיים."

"בענייננו, עסקינן בדיבידנד שמקורו בשינוי הדיווח החשבונאי הנהוג, שנוצר בשערוך נכס המקרקעין של חברת-הבת, אשר לפי דיני המס, טרם שולם מס בגינו על ידי חברת-הבת הואיל וטרם הגיע מועד מימושו."

"… תמים דעים אני עם עמדת המשיב…. המדובר בדיבידנד שמקורו ברווחים חשבונאים, בשערוך רווחי נדל"ן שטרם מומש. … הרווחים החשבונאים אינם בגדר הכנסה לפי הפקודה ולא הובאו בחשבון "הכנסה חייבת" של חברת-הבת ולכן אין הצדקה להחיל את סעיף 126(ב) לפקודה."

"בענייננו, מקורו של הדיבידנד השנוי במחלוקת, הוא ברווח שערוך נדל"ן. המדובר ברווח שנוצר בעקבות שינוי שיטת הרישום חשבונאי ומהווה למעשה היוון זרם התקבולים העתידי מהקניון, שטרם התממש. לא מדובר במזומנים שניתנים לחלוקה אלא ברווח רעיוני. הואיל והנכס לא מומש ורווח שערוך הנדל"ן לא מהווה "הכנסה" של חברת-הבת, חברת-הבת לא שילמה מס בגנו." (פסקה 35) "…אם אאפשר למערערת להימנע ממיסוי הרווחים בשלב זה (לאחר חלוקת הדיבידנד) ולדחות את מועד המיסוי עד למימוש הנכס שרווחו שוערך, תיווצר פגיעה בשיטת המיסוי הדו-שלבי על ידי מתן האפשרות למסות את רווחי השערוך פעם אחת בלבד, במועד מימוש הנכס, בעוד המערערת נהנית מרווחי השערוך מבלי לשאת במס נדרש."

החשב הכללי במשרד האוצר השלים גיוס אג"ח בחו"ל בהיקף כולל של 2 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר לטווח של 10 שנים ומיליארד דולר לטווח של 30 שנה

בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ- 18 מיליארד דולר; האיגרות הונפקו במרווחים הנמוכים ביותר מעל איגרת ממשלת ארה"ב המעידים על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, השלים בלונדון הנפקה של אג"ח בדולר לממשלת ישראל. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%. האיגרות הונפקו במרווחים של 75 ו-125 נ"ב מעל ריבית אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים זהים.

בסמוך להנפקה נערך סבב פגישות נרחב של צוות חטיבת המימון בחשב הכללי, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי גיל כהן, מנהל יחידת החוב הממשלתי ליאור דוד-פור, דוד ארדפרב וירון פכט, עם משקיעים זרים בלונדון, ניו יורק ובוסטון.

הביקושים היו הגבוהים ביותר בהנפקת אג"ח במטבע חוץ והסתכמו בכ- 18 מיליארד דולר, פי 9 מהסכום שהונפק. הביקושים הגבוהים מצד משקיעים אסטרטגיים גדולים תמכו בהנפקת איגרת הבנצ'מרק ל- 10 שנים והסדרה ל- 30 שנה, שתומכת במדיניות אגף החשב הכללי להארכת החוב הממשלתי ומקטינה את סיכוני המיחזור שלו.

הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.

זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

וונטייז היא חברה מפסידה ששורפת מזומנים, אבל אחת לתקופה מדווחת על התפתחות דרמטית בעסקייה, והמשקיעים מתלהבים ורוכשים את המניות. הנה ההודעה העדכנית ובהמשכה מדווחת החברה כי התזרים שלה בשנה הבאה יהיה חיובי – הישג גדול לחברת הטכנולוגיה הזו שמספקת שירותי ערך מוסף לשוק הטלוויזיה, אבל תרשו לנו לפקפק – התחזית היא בדיחה כי היא אומרת משהו בסגנון הזה – "נגיע לתזרים חיובי בהינתן שנוכל לגייס הון או חוב ממקורות חיצוניים". כן כל אחד יכול לטעון את זה – " אם אני אצליח לגייס יהיה לי תזרים חיובי", זה מצחיק, ומביך באותה נשימה. רבל תשפטו בעצמכם

וונטייז וונטייז המתמחה בפיתוח והפצת פלטפורמת תוכן וטלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט (OTT), השלימה את רכישת פעילותה של חברת טאקומי והיא תתרום להכנסותיה ורווחיותה כבר במהלך הרבעון הראשון ובהמשך השנה. בנוסף, מעדכנת החברה כי דירקטוריון החברה מעריך על בסיס הנחות שמרניות, כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות וכי אין לחברה בעיית נזילות. על בסיס ההערכות האלה תרשום החברה תזרים מזומנים נטו מפעילות שוטפת של כ-800 אלפי דולר בשנת 2019.

להלן הנחות העבודה שעל בסיסן התקבלה ההערכה:

1. הערכת החברה ביחס למכירותיה בישראל שיניבו הכנסות של כ-600 אלפי דולר בשנה.

2. הערכת החברה לגידול במכירות בברזיל ומקסיקו ובשאר מדינות אמריקה הלטינית בקצב של 1.2 מיליון דולר בשנה.
3. צפי לתחילת פעילות השקה מסחרית ברוסיה החל מהרבעון הראשון של שנת 2018 וקצב הכנסות משוער של כ-1 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
4. הערכות לכניסה לתחום פעילות פרסום וידאו וקצב הכנסות משוער של כ-2 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
5. שמירה על רמת הוצאות תפעוליות, הוצאות פיתוח והנהלה וכלליות, בסך כולל של כ- 3 מיליון דולר בשנה.
6. רכש תוכן לצרכי גידול ושמירה על רמת הוצאות של כ-3.2 מיליון דולר בשנה.
7. יכולתה של החברה לנצל אשראי ספקים.
8. יכולתה של החברה לגייס הון ממקורות חיצוניים.

אתם הבנתם? נהיה בתזרים חיובי אם נגייס חוב, אבל מי אמר שתצליחו לגייס חוב? והאם זה לא דבר והיפוכו, אחרי הכל אם לא תצליחו לגייס חוב, אתם כנראה לא תשרדו. זה שחור ולבן, והיה ניתן לצפות שדווחו גם על השחור, ולא רק על הלבן

וביחס רכישת טאקומי, מוסרת הנהלת החברה – וונטייז השלימה רכישה מחברת מטאקומי הכוללת פעילות של מערכת פרסום לפרסומות וידאו מקוונות, המאפשרת למפרסמים לפנות באופן ממוקד ומפולח לצופי הטלוויזיה ולהציע להם פרסומות מותאמות עבורם (Addressable TV). בכלל זה נרכשים הסכמיה של טאקומי עם רשתות הפרסום, מפרסמים וספקי טכנולוגיה וקניינה הרוחני הקשור לפעילות הנרכשת באמצעותה מתכננת החברה להרחיב את שירותיה, להציע במסגרת שירותי התוכן שלה גם צפייה בתכנים במודל מבוסס-פרסום, ולהנגיש את שירותי התוכן שלה ללקוחות נוספים באמצעות הפלטפורמות בהן מפרסמת טאקומי. יצויין, כי הכנסותיה של טאקומי הן כ-2 מיליון דולר והיא רווחית.