שרגא בירן, בעל השליטה בעבר בקבוצת הריבוע הכחול/ מגה, ומעורכי-הדין העשירים בישראל, חשב שהוא לא צריך לשלם מס על הכנסותיו מהשכרת דירות – מדובר על 24 דירות, אבל בירן סבר שמדובר בהכנסות פסיביות, ולכן אין בהן עניין עסקי ולכן הן פטורות. שטויות כמובן, אבל רק שהעניין הגיע לבית המשפט העליון התקבלה הכרעה סופית.
בירן ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בת"א, בירושלים וברחובות, ולא מס מופחת בגין השכרת דירות באופן פרטי – כך קבעו שופטי ביהמ"ש העליון שביטלו את הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי בירן ישלם מס בשיעור מופחת של 10% בלבד כמשכיר פרטי של הדירות (השכרה פאסיבית). המשמעות של הכרעת העליון עוד מיליוני שקלים שבירן צריך לשלם, ובצדק, והמשמעות העקיפה היא נגד אותם משתמטים שמסוגלים לטעון שפעילות של עשרות דירות להשכרה היא לא עסק – אז מה היא כן – תחביב?
ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישה רשות המסים על הכרעת המחוזי בעניינו של בירן, וערעור נוסף שהוגש בעניינם של האחים דפנה ודן לשם שירשו 24 דירות ו-4 נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו – תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי קבע כי גם הם ישלמו מס מופחת בשיעור של 10%, המוטל על אזרחים המשכירים דירות ונכסים באופן פרטי. העליון קיבל את שני הערעורים שהגישה רשות המיסים, וקבע כי גם בירן וגם האחים לשם ישלמו מס על השכרת הדירות כמי שמפעילים "עסק" ולא כבעלי דירות פרטיים, הזכאים למס המופחת.
בעל נכסים רבים בירושלים נעצר בחשד כי העלים הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו בגין השכרתם.
בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו ושחרורו בערבות של חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני ₪ בגין השכרת נכסים רבים שבבעלותו שעליהם לא דיווח. את החקירה בתיק ביצעה יחידת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום.
כמפורט בבקשת המעצר, יחידת החקירות קיבלה מידע לפיו לחשוד, משה יעקובוף (75) מירושלים, בניין דירות ברחוב אדוניהו המלך וכל הדירות בו מושכרות בשכר דירה חודשי, מבלי שהחשוד מדווח על כך לרשות המסים. ליעקובוף נשלח טופס הצהרה על נכסים (5329) בו היה אמור להצהיר על נכסים שבבעלותו, אך למרות שקיבל את המכתב, לא ענה החשוד למכתב ולא השיבו לרשות המסים. החשוד זומן לחקירה במס הכנסה אך לא הופיע בטענה כי אינו מרגיש טוב.
השבוע, הגיעו חוקרים מהיחידה לחנות בעיר על מנת לזמן את שוכר החנות לתת עדות בתיק, ומצאו שם את יעקובוף ובנו. החשוד נלקח לחקירה בה הודה כי בבעלותו 2 דירות בפסגת זאב, וילה המושכרת לישיבה בשכונת מעלות דפנה, נכס המחולק ל- 5 דירות ברחוב אדוניהו המלך, חנות ברחוב פינס ודירה בשכונת קריית משה. מהחקירה עולה כי כל הנכסים מושכרים החל משנת 2008 ואין בגינם דיווח לרשות המסים. על פי הודאת החשוד, סך ההכנסות הלא מדווחות בתקופה זו עומד על כ- 1,800,000 ₪.
בנק לאומי מצטרף לשורה של גורמים שסבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי, ומתחת לנקודת האיזון. היה זה אלכס זביזנסקי כלכלן המקרו של מיטב שאמר בראיון להון שהוא חוזה בשנת 2018 התחזקות של הדולר, אבל בפועל, רוב הכלכלנים סבורים כך. גם הכלכלנים בסקירה מעודכנת סבורים שהדולר בכיוון מעלה
"הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי בסקירה מעודכנת, "התרחבות זו ממתנת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".
נתון שיא בקצב האכלוס במע"ר תל אביב` כ 320,000- מ"ר ב- 2017.
קצת האכלוס (Take Up) נטו, של משרדים Class A, במע"ר ת"א, שבר את כל השיאים בחציון השני של 2017 ועמד על כ- 230,000 מ"ר, לעומת 88,000 מ"ר בחציון הראשון. תוספת שטחי המשרדים בחציון הנוכחי עמדה על כ- 320,000 מ"ר (מגדלי אלון עם כ- 120 אלף מ"ר ועזריאלי שרונה עם כ- 116 אלף מ"ר). ב- 12 החודשים האחרונים קצב האכלוס הסתכם בכ-320 אלף מ"ר, נתון ללא אח ורע! ושוב, עיקר הביקושים הגיעו מחברות ההייטק. כך עולה מהמחקר הדו שנתי שעורכת חברת אינטר ישראל יועצי נדל"ן, המהווה את זרוע הפעילות המקומית של חב' Cushman & Wakefield הבינלאומית ,הנחשבת לאחת משלוש פירמות ייעוץ הנדל"ן הגדולות והמובילות בעולם.
מתוך היצע השטחים שהתווספו, אוכלסו כ- 67%, דבר שהוריד את שיעור התפוסה בחציון הנוכחי לכ- 92% לעומת החציון הקודם בו השיעור היה כ- 96% (כולל בני ברק ורמת החייל).
"בחציון הנוכחי נרשמה עליה נוספת של כ- 4.4% בדמי השכירות במע"ר ת"א, אשר הגיעו בממוצע ברמת גמר לכ- 104.4₪ למ"ר (לא כולל בני ברק ורמת החייל) לעומת כ- 100 ₪ למ"ר בחציון הראשון של 2017. כזכור, בחציון הקודם ראינו ירידה של 1% ביחס לחציון השני של 2016 וכעת, ניתן לייחס את העלייה לביקושים החזקים. ", מסביר יורם בלומנטל, שותף באינטר ישראל. "כאשר כוללים את בני ברק ורמת החייל, דמי השכירות עומדים בממוצע על כ- 97.8 ₪ למ"ר לעומת כ- 94 ₪ למ"ר בחציון הקודם, עליה של כ- 3.7%, זאת למרות יציבות בדמי השכירות בשני האזורים הללו".
סקירת שוק המשרדים של אינטר ישראל יועצי נדל”ן למחצית השנייה של 2017 התבססה על כ- 2.9 מיליון מ”ר שטח משרדים ביותר מ- 150 מגדלים יוקרתיים בגוש דן. לצורך הניתוח הסטטיסטי נלקח מדגם שכלל 87 מגדלים בשטח כולל של כ-2.2 מיליון מ"ר. מגדלים המשמשים דייר בודד או מספר מצומצם של דיירים ואין בהם תחלופה של דיירים, לא נלקחו במדגם.
בת”א נסקרו שישה צירי מע”ר (מרכז עסקים ראשי( מרכזיים – רוטשילד, שאול המלך, ציר החוף, מנחם בגין, יגאל אלון ורמת החייל. בנוסף נסקרו ציר הבורסה בר”ג, וה– BBCבבני ברק.
התחזיות בדבר ירידה משמעותית בדמי השכירות, תאלצנה לחכות
כאמור, בחציון הנוכחי התווספו שטחי משרדים מפוארים – class A – בשטח של כ- 320,000 אלף מ"ר. מתוך ההיצע החדש כ- 67% כבר אוכלסו, דבר המלמד על ביקוש אדיר וחסר תקדים לשטחי משרדים, בחלקו כבוש, שהתפרץ עם השלמת בנייתם של מגדלי היוקרה החדשים בת"א.
פייסבוק, אמזון, איירון סורס ואחרים, יחד עם חברות החללים המשותפים, עומדות בראש רשימת השוכרים של השטחים שהצטרפו בחציון השני של השנה. חלק ניכר מהשוכרים הגדילו את שטחי המשרדים שלהם באופן משמעותי ובכך תרמו לאכלוס שנרשם בחציון זה, כמו גם לעלייה בדמי השכירות במע"ר תל אביב. לאור זאת, התחזיות שצפו ירידה משמעותית בדמי השכירות, עקב הצפי לעודף שטחי משרדים לא התממשו.
ציר רוטשילד – דמי השכירות הממוצעים מזנקים לרמה של כ- 117 ₪ למ"ר, לעומת כ- 112 ₪ למ"ר כפי שנרשמו בחציון הקודם (עליה של יותר מ- 4%). כך, ממשיך הציר לשמור על רמת המחירים הגבוהה ביותר. שיעור השטחים הפנויים בציר רוטשילד הינו הנמוך ביותר עם כ- 1.4%, דבר אשר יכול להסביר את עליית דמי השכירות.
ציר שאול המלך – בניגוד לחציון הקודם בו נרשמה ירידת מחירים באזור, בחציון הנוכחי נרשמה עליה של כ- 1% כאשר המחיר הממוצע עלה לכ- 108 ₪ למ"ר לעומת כ-107 ₪ למ"ר בחציון הקודם. בעוד ששנים שומר ציר שאול המלך על היותו שני לציר רוטשילד בדמי השכירות הממוצעים, כעת תופס את מקומו בהפתעה, ציר מנחם בגין.
ציר מנחם בגין – בציר זה נרשמה העליה החדה ביותר (כ- 8%), כאשר דמי השכירות הממוצעים עומדים על כ- 115 ₪ למ"ר לעומת 106 ₪ למ”ר בחציון הקודם. שיעור השטחים הפנויים רשם גם הוא עליה חדה לכ- 10.8% לעומת כ- 3% בחציון הקודם וזאת בעקבות מגדלי היוקרה החדשים באזור זה הכוללים את מגדלי הארבעה ועזריאלי שרונה.
ציר יגאל אלון – ירידה נוספת של כ- 1% בדמי השכירות הממוצעים לרמה של כ-97 ₪ למ"ר לעומת כ- 98 ₪ למ”ר בחציון שלפניו. שיעור השטחים הפנויים זינק לרמה של כ- 16.5% לעומת כ- 0.6% בחציון הקודם וזאת בעקבות השלמת בנייתם של מגדלי אלון TLV.
מתחם הבורסה ברמת-גן – לאחר ירידה בחציון הקודם, בחציון המסוקר שמר האזור על רמת מחירים קבועה של כ-91 ₪ למ"ר.
בקו החוף – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר
בבני ברק – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר
מחיר למשתכן: 7,324 משקי בית זכו בהגרלת דצמבר
שר האוצר, משה כחלון: "הנתונים מוכיחים- הזוגות הצעירים מסרבים ליפול בפח של האינטרסנטים ומביעים פעם אחר פעם אמון מלא בתכנית מחיר למשתכן. אנחנו מתכוונים להמשיך עם התכנית בכל הכח ולהציף את הארץ לאורכה ולרוחבה בדירות בהנחות של מאות אלפי שקלים".
שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: ״מי שנוסע ברחבי הארץ יכול לראות את המנופים של התחלות הבנייה ברחבי הארץ. משרד הבינוי והשיכון פועל במלוא המרץ לחתימה על הסכמי גג בערים השונות. נמשיך לפעול למען אותם הזוגות הצעירים בהובלת פתרונות דיור ראוי בישראל״.
בחודש דצמבר 2017 הגרילו 7,401 זוגות צעירים ויחידים דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". להגרלה הגדולה של דצמבר נרשמו 29,320 משקי בית – 8,098 זכאי סדרה א' ו- 21,222 זכאי סדרה ב'. כמו כן, 11,267 משקי בית נרשמו להגרלה בעיר בה מוגדרים כבני מקום, מתוכם 2,888 זכאי סדרה א' ו-8,379 זכאי סדרה ב'. סה"כ זכו 7,324 משקי בית.
בסוף השבוע הושלם הליך שליחת תוצאות הגרלת דצמבר אל כלל הנרשמים – סה"כ זכו 7,324 משקי בית בהגרלת דצמבר – 4,600 זוכים מסדרה א' ו-2,724 זוכים מסדרה ב'. מתוך כלל הזוכים, 2,697 משקי בית זוכים המוגדרים כבני מקום.
מנתוני ההרשמה עולה כי היישובים המבוקשים ביותר לפי סדר יורד הם: באר יעקב (עם 8,816 נרשמים), בית שמש (6,285), מודיעין (6,141), מבשרת ציון (5,490), ירושלים (5,478), וראש העין (5,208). 11,011 משקי בית נרשמו ליישוב אחד בלבד. 6,253 משקי בית נרשמו לשני ישובים ו-11,954 משקי בית נרשמו לשלושה ישובים. הצירופים הכי מבוקשים בהרשמה לשלושה ישובים לפי סדר יורד הם: מודיעין-מבשרת ציון- ירושלים (897 משקי בית), מבשרת ציון-ירושלים-בית שמש (621 משקי בית) וגן יבנה-באר יעקב-אשקלון (566 משקי בית).
דירות שנותרו לאחר הגרלה זו ייצאו להגרלות המשך, אשר ייפתחו להרשמה מחודשת עבור זכאי כל הסדרות ועבור משפרי דיור.
תכנית "מחיר למשתכן" הינה תכנית הדגל של הממשלה בתחום הבינוי והשיכון. ההיקפים הינם בסדרי גודל חסרי תקדים בישראל, ואנו עדים לאמון ציבורי גבוה בתכנית עם למעלה מ-116,000 משקי בית שכבר הנפיקו אישורי זכאות, ואליהם מצטרפים מדי יום עוד ועוד נרשמים.
מעודכן ל-03/2018
מערכת הון יצאה לפגוש את אלכס זבז'נסקי ממיטב דש כדי לשמוע מה הוא חושב על שנת 2018. אז לפני שנספק לכם את הראיון המלא, הנה כמה תובנות –
זביז'נסקי סבור שאגרות החוב הקונצרניות מסוכנות – לא כולן, אבל כמכלול מדובר באפיק שהוא סבור שצריך להיות בו בחשיפה נמוכה יחסית. עם זאת, שוק המניותלהערכתו לא עושה סימנים של חולשה.
כששאלנו אותו מה עלול להיות הטריגר לירידות הוא מנה שלושה, אבל סייג: "אף פעם לא יודעים באמת מה הטריגר לירידות, אלא רק לאחר הירידות, ובכל מקרה לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שהיה ב-2008, לא רואה תרחיש של ירידות חריפות בשווקים". ובכל זאת, אלכס – מהם הגורמים שעלולים לעורר משבר בשווקים?
"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים"
"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים" – אומר אלכס ומוסיף – ארה"ב נמצאת בצמיחה יחסית גבוהה כבר כמה שנים, השוק שם יקר וזה מעלה סיכון להתחממות יתר בכלכלה, משם לאינפלציה, עלייה בריבית, שחיקה ברווחיות החברות ופגיעה בשוק המניות. הסיכון הזה אגב עלה עם הרפורמה במס בארה"ב, שאמורה לתת דחיפה נוספת לשווקים ולכלכלה.
"סין – ההתפתחויות בסין בהחלט עלולות לגרום שינוי מגמה בשווקים. סין נמצאת במצב של חובות גדולים מאוד, שהתנפחו מאוד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. הממשלה הסינית דחפה למשק שם הרבה מאוד כסף, מה שיצר הרבה עיוותים, חובות רעים ושוק נדל"ן מנופח. הסינים מתחילים לאותת שהם רוצים לטפל בזה, הם מפחדים שאחרת זה ייגמר במשבר. כלכלת סין כל כך גדולה כיום בנוף העולמי, שמספיק שתרד קצת כמות הכסף שנכנסת לשם – וכולם ירגישו את זה.
"אירועים פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מלחמות, מתיחות פוליטית וצבאית, כפי שראינו ב-2017 בצפון קוריאה ועם רוסיה. יש מספיק סיבות שעלולות להצית אירועים כאלה".
משבר כזה לא עלול להוביל לקריסה מוחלטת בשווקים?
"לא,לא. אלה לא אירועים שאמורים לגרום קריסה מוחלטת, אבל אני חייב לסייג. קריסה מוחלטת בדרך כלל מתרחשת כאשר אף אחד לא מצפה לה או צופה אותה.אי אפשר לצפות קריסה מוחלטת. אם אני בודק טריגרים שיכולים לגרום לקריסה, לדוגמא מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ערב נפילת השווקים ב-2008 – אני לא מזהה כיום שוק ספקולטיבי כל כך, שנמצא ברמות מחירים כה גבוהות שאם יתפוצץ יגרום לכל העולם לרדת למטה. אני לא רואה טריגר כזה על השולחן, אבל כפי שציינתי, אלה דברים שקשה מאוד לחזות אותם. מבין שלוש הנקודות , שלושת הגורמים שיכולים לגרום למשבר אני חושב שהעניין של סין הוא המשמעותי ביותר".
מדברים בארה"ב על אשראי צרכני גבוה – בלי כיסוי. זו לא בועה?
"אני חושב שדווקא המצב הפיננסי של הצרכן האמריקני השתפר מאוד בשנים האחרונות וזה בלט גם בשנה החולפת. יש לו הרבה פחות חובות ביחס להכנסה. בהלוואות סטודנטים ובהלוואות לרכב כן יש סימני בועה, אבל צריך להזכיר בהקשר הזה שבהלוואות לסטודנטים אנשים חייבים כסף בעיקר לממשלה ולא לבנקים, כך שהסיכון לנפילת בנקים נמוך יחסית.
"בשוק ההלוואות לרכב אמנם יש כמובן לווים לא טובים, שיתקשו להחזיר כסף, אבל זה לא משתווה מבחינת סדרי הגודל למה שהיה בשוק הסאב-פריים. גם הרגולטורים הפעם לא קפאו על השמרים, הרבו בחקיקה וחיזקו את הבנקים, גם באירופה אגב. לכן, נראה כי הסיכוי למשבר קשה כיום קטן יחסית. מה שכן צריך לציין, שאם חלילה יתרחש משבר, אין כיום נשק לטפל בו: הריביות ברמה מאוד נמוכה בכל העולם והבנקים המרכזיים יתקשו לתת מענה ראוי למשברים".
אתה לא חושב שיש בועה בשווקים הפיננסיים?
"לא הייתי קורא לזה בועה, בטח שלא באופן כללי ועל כל השווקים. יש תחומים מסוימים, ניירות מסוימים, שכן יקרים מדי ואפשר לקרוא להם בועה, אבל צריך לזכור שהעליות הללו מבוססות על שיפור בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, על עלייה ברווחיות של החברות, על אופטימיות יותר גדולה ועל גידול בהשקעות של החברות ובהתאמה גידול ברווחים של החברות, כך שלהגיד שלעליות הללו אין בסיס בכלל? לא הייתי אומר את זה. אבל כן הייתי אומר שי ש תחומים שצריכים להיות פחות חשופים עליהם, למשל תחום הנאג"ח הקונצרניות".
ובכל זאת, הדעה הרווחת היא שהמחיירם בשווקים הפיננסים לא זולים – גם בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח?
"נכון, המחירים בשווקים הפיננסים לא זולים, נדרשת גישה זהירה לתיק ההשקעות. המשקיע צריך לבחור חשיפה תיק בהתאם ליכולת שלו לסבול הפסדים. אבל, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מחוץ לשווקים. אם ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגיה, נכון שלפי התמחור הסטנדרטי של לקחת רווחים עתידיים ולנסות לראות כמה זה שווה היום – החברות יקרות. אבל בואו נזכור שאנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, הדברים משתנים בצורה קיצונית, הענפים משתנים בצורה קיצונית. כל מיני פיתוחים כמו רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית, נכנסים לתוך המודל העסקי של החברות ומשנים אותו. קשה מאוד לתמחר מה שיקרה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, בוודאי שבעוד עשר שנים מהיום. לכן, הייתי ממשיך להיות חשוף לתחום הטכנולוגיה".
מהם הם לדעתך האפיקים שכדאי לברוח ב-2018?
"אנחנו תלויים מאוד במה שיקרה בעולם, אלא אם כן יקרה בישראל אירוע משנה תחזיות. מבחינת שוק המניות, הקשר שלנו לעולם חזק והדוק, אולם מבחינת האג"ח הקונצרניות קצת התפצלנו: השוק שלנו מתנהג פחות בזהירות, יש עליות שערים והנפקות. והמחירים אצלנו קצת יותר יקרים.
"אם הייתי צריך לסמן תחום, אפיק שבו הייתי נזהר במסחר בישראל, זה זה תחום אגרות החוב הקונצרניות. זה לא אומר שלא צריך להיות בתחום הזה, אלא שכדאי להיות בו בצורה יותר שקולה וזהירה. באופן קטגורי, הייתי נזהר יותר ב-2018 באפיק אגרות החוב, הייתי הולך לאפיק הזה במשקל נמוך יחסית בתיק, גם בארץ וגם בחו"ל.
"אנחנו נמצאים במצב של צמיחה משתפרת. נראה גם קצת עלייה באינפלציה, לא בטוח שבישראל, אבל בארצות הברית ואולי גם במקומות אחרים. הבנקים המרכזיים בחו"ל מתחילים לזוז עם הריבית: ראינו כמה העלאות ריבית בארה"ב, ראינו גם בקנדה וזה יימשך ב-2018. זו לא סביבה נוחה לאגרות חוב וצריך לזכור גם שתשואות האג"ח ברמה מאוד נמוכה, כך שפוטנציאל הרווח שלהן לא סימטרי מול פוטנציאל ההפסד".
האם יש מניות או סחורות ספציפיות, שאתם רואים בהן פוטנציאל גדול?
"המשקיעים צריכים לשים דגש על חברות הצמיחה. אלו בדרך כלל חברות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה ומוצרים בני קיימא עם צמיחה מחזורית. אלה התחומים שאמורים להניב רווחים עודפים. בארה"ב, על רקע הרפורמה במס שעומדת לעבור כנראה, עדיף להיות מוטה למניות בתוך ארה"ב כי שם נמצאות החברות שמשלמות מס גבוה ואמורות לקבל, כתוצאה מהרפורמה, את ההטבה הכי גדולה מבחינת שיעורי המס. מבחינה גיאוגרפית, מעניין במיוחד להיות חשופים לאירופה ויפן, ארה"ב אולי כבר קצת יקרה, שם מומלץ להיות יותר זהירים".
מה יקרה לשקל-דולר ב-2018?
"השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל. והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי.
"דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות:
- צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו.
- בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל.
- כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל.
"לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח".
לרפורמה של טראמפ יש סיכוי להשפיע על תחומי המט"ח?
"יכול להיות מצב שבו חברות אמריקניות המתלבטות איפה להקים מפעל חדש, בארה"ב או בישראל, יעדיפו עכשיו את ארה"ב, בהנחה ששיעורי המס מאוד דומים. זה אכן יכול להקטין את שטף הדולרים שזרם אל המשק הישראלי בכל מיני השקעות".
בראייה גלובלית, מדובר על טריליוני דולרים שיחזרו הביתה לארה"ב. מה יקרה?
"אם הכספים האלה לא יושבים בחו"ל בדולרים, אז החברות שמחזירות אותם הביתה יכולות לקנות דולרים ולחזק את הדולר. מעבר לכך, עולה השאלה: מה יעשו החברות עם הכסף, אחרי שיחזירו אותו לארה"ב וישלמו מס בשיעור מופחת? מהניסיון של אמצע שנות האלפיים, הכסף הלך בעיקר לתשלומי דיבידנד ורכישה בחזרה (BUY BACK), ופחות מכך להשקעות. אם לא ייעשו התאמות בחקיקה שידחפו חברות להשקיע, אני חושש שהכסף הזה פשוט יתפזר בין בעלי המניות ורובו לא יגיע לפעילות כלכלית ריאלית".
הביטקוין – זו אכן בועה שתתפוצץ?
"אי אפשר להתייחס היום למחיר הביטקוין ולהגיד אם זו בועה או לא בועה, כי אין שום קנה מידה שמבטא איזה שווי של מדינה או חברה. עם זאת, ההתנהגות של מחיר הביטקוין – עלייה של עשרות אחוזים ביום ואלפי אחוזים בכמה חודשים – היא התנהגות מאוד לא בריאה. האם בסופו של דבר השער יתייצב ונראה פעילות אמיתית יוצאת מהתחום הזה, לא סתם ניפוח שערים – קשה לי להגיד כרגע. אני קצת סקפטי בעניין זה ולכן גם למשקיעים כדאי לקחת את העניינים מה שנקרא בפינצטה ולא לשים שם חסכונות".
מבחינה זו, גם הדולר הוא מטבע בלי כיסוי?
"לא, מאחורי הדולר עומדת הכלכלה האמריקנית. מאחורי הביטקוין אין איזו יישות שאנחנו יכולים להצביע עליה. צריך להגיד: בינתיים, ההבטחות של הביטקוין לא מתקיימות. הביטקוין היה אמור להיות כסף, להחליף את מערכת התשלומים הקיימת ולהחליף את מערכת העברת הכספים שפועלת כיום במערכת הפיננסית ומייצרת לה רווחים עצומים. אבל, כרגע, לקנות עם ביטקוין משהו זה יכול להיות רק למטרת יחסי ציבור, כי אף אחד לא ישתמש במטבע שיכול לזוז 20% או 30% ביום, כדי לקנות כוס קפה.
"העברות כספים בין המדינות? גם פה יש בעיה, כי הטכנולוגיה של הביטקוין לא כל כך זולה ולא כל כך מהירה. בינתיים, המתחרים של הביטקוין במערכת הפיננסית המסורתית פועלים במרץ והעלויות של העברת כספים הצטמקו ב-25% בחמש השנים האחרונות".
איזה קצב צמיחה נראה בישראל ב-2018?
"כמעט כל המדינות בעולם צמחו ב-2017 בקצב גבוה יותר מאשר ב-2016. בישראל תהיה כנראה צמיחה יותר נמוכה ויש לזה כמה סיבות: קודם כל, שוק הנדל"ן שקפא. כמו כן, בישראל הייתה גאות בהלוואות בשוק הפרטי ובדרך כלל אחרי תקופה כזו יש האטה ורואים פיגורים בהחזר ההלוואות. הסיבה השלישית היא ייצוא הסחורות, שסובל מהשקל החזק.
"אני מניח שב-2018 נראה עוד האטה בצמיחה בישראל, בהשוואה לשנה שעברה. לא מדברים על משבר או מיתון, אבל כן על האטה בצמיחה. מבחינת הריבית, אנחנו לא רואים התעוררות באינפלציה והשקל ממשיך להיות חזק, כך שלבנק ישראל אין שום סיבה להתחיל להעלות ריבית, בטח כשהצמיחה הולכת להיות יותר נמוכה. לכן, כרגע נראה שבנק ישראל יכול להגיע למשבר, שאני לא יודע מתי הוא יקרה, עם אותה ריבית אפסית – וזו גם בעיה".
איך אתה רואה את 2018 בשוק המניות הישראלי?
"כפי שאמרתי: בשוק המניות כאן אני מצפה לשוק חיובי יחסית, אבל צריך להדגיש: הרמות גבוהות וצריך להיזהר לא לקחת חשיפות גבוהות. בשוק אגרות החוב בישראל בכלל, ובפרט הקונצרניות, הייתי נזהר ומקפיד על משקל נמוך בתיק, סלקטיביות גבוהה והרבה שיקול דעת".
https://www.hon.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98/
אחרי שאושר חוק שוטף +30 שמקל על העסקים הקטנים, שרי הכלכלה והאוצר יגישו לכנסת תקנות שיקלו גם על קבלנים קטנים. על פי התקנות המתבקשות – בעבודות קבלניות קטנות ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר במקביל להנעת התקנות – " העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. חוק שוטף +30 שנכנס לתוקף ביולי האחרון והתקנות הנוכחיות נועדו לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים הפועלים מול הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה לעגן את זכותם לקבל תמורה על עבודתם בזמן! אין לקבל מקרים בהם המדינה וגופים ציבוריים מעכבים את התשלומים לספקים, על אחת כמה לאור העובדה שהתועלת למדינה מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הנגרם לגופים עסקיים בכלל ולפרטיים בפרט".
ועל מה בעצם מדובר? שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר מעבירים תקנות שמקצרות את ימי האשראי לקבלים קטנים לשוטף +30 בעבודות קבלניות קטנות בהיקפים עד 75,000 שקל. חוק מוסר תשלומים לספקים שיזם שר הכלכלה והתעשייה, בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות, התקבל ב-30.3.17 ונכנס לתוקף ב-30 ביולי השנה. בכל הנוגע לעבודות קבלניות, החוק קובע כי תשלום עבור עבודות אלו יתבצע בתנאי תשלום של שוטף +70 כאשר מדובר בעסקאות של הממשלה או שוטף +80 כאשר מדובר בעסקאות של הרשויות המקומיות. הסיבה לימי האשראי ארוכים יותר נובעת מרמת מורכבות גבוהה של אותן עבודות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים לשם אישור חשבון ותשלום עבורו.
עם זאת, בעבודות קבלניות קטנות, (דוגמת קבלני עבודות בינוי הנדסיות – שיפוצים, הנגשה, עפר) אין צורך בפרקי זמן ארוכים כל כך לביצוע בקרה ולכן יש מקום להקל על קבלנים שמבצעים עבודות קטנות ולקבוע ימי אשראי של שוטף +30. התקנות החדשנות שמביא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן קובעות כי בעבודות קבלניות שהיקפן אינו עולה על 75,000 ₪ ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.
כיום, 67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה מקבלים את התמורה על כך באיחור שמגיע לעיתים עד שלושה חודשים ואף יותר. עלות לקיחת האשראי של עסק קטן יכולה להיות עד פי שתיים מהעלות שיש לגוף ציבורי ולמדינה ולכן הנטל של סחיבת חובות גבוה במיוחד לעסק קטן ובינוני.
מטרת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. מבין הגופים המחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: ימי אשראי ארוכים פוגעים בראש ובראשונה בעסקים קטנים שמקבלים את האשראי היקר ביותר במשק, ולכן ממשלה וגופים ציבוריים אחרים צריכים להיות הראשונים לאמץ ימי אשראי קצרים יותר ולא להפיל על העסקים הקטנים את הנטל המימוני. אנחנו עומדים לקצר את ימי האשראי לספקים נוספים במשק".
כחלק מיישום מסקנות דוח טרכטנברג החל היום השלב הראשון בבניית מתחם מעונות לסטודנטים בהיקף של 16 אלף מ"ר ביפו הפרויקט ימומן וייבנה באמצעות סולל בונה. "אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו", בירך נשיא המכללה, פרופ' שלמה בידרמן.
באקדמית תל אביב יפו הונחה היום (שלישי) אבן הפינה להקמת מעונות הסטודנטים החדשים. במכללה יוקמו 400 יחידות דיור, שיכילו 439 מיטות וייתנו פתרון דיור נגיש וזול לסטודנטים של המכללה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ-180 מיליון שקלים, הוא חלק מיישום דוח טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה החברתית ב-2011.
"אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו. המעונות יאפשרו לסטודנטים רבים מחוץ לעיר לגור בלב העניינים וגם תהיה להם תרומה כלכלית וחברתית משמעותית מאוד לקהילת יפו ודרום ת"א", בירך נשיא האקדמית תל אביב יפו, פרופ' שלמה בידרמן.
"לפרויקט המעונות חשיבות ראשונה במעלה בהנגשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובהקלת מצוקת הדיור של צעירי ישראל", הוסיף מנכ"ל המכללה, בני אלון.
בניין המעונות החדש, שישתרע על פני 16 אלף מ"ר, יכיל גם שטחי מסחר ושירותים נלווים. מחירי השכירות בו צפויים להיות נמוכים ב- 20%-35% ממחירי השוק, כאשר הדירות מגיעות מרוהטות ומאובזרות והסטודנטים פטורים מתשלום ועד בית.
הקמת המעונות באקדמית ת"א-יפו התאפשרה בזכות מענק של כ-15 מיליון שקלים ממשרד האוצר, באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). רשות מקרקעי ישראל נרתמה גם היא והעמידה את הקרקע ללא עלות. הפרויקט ייבנה בשיטת (Design, Build, Operate, Transfer) DBOT באמצעות שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ, שתתכנן, תקים, תפעיל ותתחזק את הפרויקט למשך 24.5 שנים. הקמת הפרויקט תמומן מהון עצמי של סולל בונה ומימון של בנק דיסקונט.
הפרויקט יכלול, בין היתר, חדר עיון, מועדון סטודנטים, מכבסה, חדרי אופניים, חדרי מנהלה ושירותים נוספים לסטודנטים. בנוסף, ייבנה בו חניון תת קרקעי. במפלס הרחוב ייבנו שירותי מסחר, לרווחת הסטודנטים והתושבים.
על פי התכנית, שהוכנה על ידי קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, גימורי המבנים יהיו בחיפוי אבן ושילוב צבעוניות התואמת את מבני המכללה הקיימים. בתכנית ניתן דגש מיוחד להשתלבות במרחב העירוני הסובב את הקמפוס ולסוגיית הנגישות והמבנים יותאמו גם לבעלי מוגבלויות. מערכת חימום המים של המעונות החדשים תפעל באמצעות אנרגיה סולרית. התאורה במרחבים הציבוריים תהיה חסכונית, על פי הנחיות העירייה
הורחב הפטור מדיווח לרשות המסים למשקיעים בשוק ההון
ועדת כספים אישרה תיקון לתקנות פקודת מס הכנסה לעניין פטור מהגשת דוח. על פי התקנות, הורחב הפטור בהגשת דוח למשקיעים בשוק ההון. עד היום משקיע בשוק ההון שמחזור עסקאותיו בענף היה בגובה של 640,000 שקל ומעלה היה חייב בהגשת דוח, בעקבות התיקון, עלה רף המחזור המחייב בהגשת דוח ל- 2,500,000 שקל.
התיקון בא למנוע מצב בו משקיעים בשוק ההון מחויבים בהגשת דוח בשל ההנחה כי הינם חייבים במס יסף. הדבר נבע מכך שהקריטריון בתקנות היה נמוך מדי ועמד על מחזור של 640,000 שקל, מה שלא מצביע ברוב המקרים על הכנסות חייבות של 640,000 ₪, הרף ממנו נגבה מס יסף. מחזור פעילות בשוק ההון של 2,500,000 שקל מבטיח בסבירות גבוהה כי משקיעים אלו יגיעו אל רף ההכנסות ממנו נגבה מס יסף.
ועל מה בעצם מדובר? משקיעים בבורסה משלמים מס בשיעור של 25% (ברוב המסלולים). עם זאת, מעל מחזור מסויים (ורווח מסויים) יש לשלם מס יסף של עד 3% מהרווחים. כלומר, בפועל המס האקטיבי יכול להיות 28%, ולכן, רשות המס מבקשת לבדוק דיווחים של משקיעים שיש סיכוי שעברו את ההיקף האמור ומחויבים במס יסף. להערכת הרגולטור פעילות של מעל 2.5 מיליון שקל, תאפשר לרשות המס לבחון את פוטנציאל המשקיעים שחייבים במס יסף, ומכאן שזה הפך להיות הרף לדיווח למס הכנסה.
כך או אחרת, חשוב להדגיש כי סוחרים בבורסה מחויבים במס העולה על 25%. בפועל, אם משקיע הוגדר כסוחר ויש מבחנים לכך – היקף מחזור, תדירות פעילות ועוד, אזי הוא מחוייב במס כאילו מדובר בפעילות עסקית, לפי מדרגות מס הכנסה, והמשמעות שזה עשוי להגיע לאזור ה-50%
ועדת הכלכלה אישרה: האגרה השנתית של המתווכים במקרקעין תוזל ב-25%. יו"ר הועדה איתן כבל כבל בירך את משרד המשפטים על המהלך להפחית אגרות ולהתאים את גובה האגרות לעלות הוצאות יחידת רשם המתווכים.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות המתווכים במקרקעין ולהפחית 25% מהאגרה השנתית שנדרשים לשלם המתווכים במקרקעין לצורך חידוש רישיון – מ-482 שקלים ל-361 שקלים. היו"ר כבל בירך על החלטת משרד המשפטים, שאף ציין בדברי ההסבר כי ההפחתה נובעת מכך שההכנסות מאגרות עלו על הוצאות יחידת רשם המתווכים.
נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף נועם, אמר כי מדובר בהפחתה של 25% וכי עלות המהלך היא 2.2 מיליון שקלים בשנה. הוא הוסיף כי ההפחתה נועדה לתת ביטוח למהלך רוחבי של משרד המשפטים, שנועד להגביר את הזיקה בית עלויות השירות לגובה האגרה הנגבית. היו"ר כבל ויו"ר לשכת המתווכים בירושלים, איציק לוי, ביקשו לדעת האם בהתאמה תופחת גם אגרת משרתי המילואים, שלאחרונה אישרה הוועדה לתת להם הנחה של 50%. נציג משרד המשפטים, עו"ד נועם, השיב כי משרתי המילואים הזכאים ישלמו 505 מהאגרה לאחר ההפחתה.
ככה המחירים לא ירדו. הנתונים האחרונים על התחלות הבנייה מאותתים כי יהיה קשה להוריד את המחיירם – קצב התחלות הבנייה ירד ל-40 אלף דירות, בעוד שהביקוש עומד על לפחות 50-60 אלף דירות. במצב הזה ההיצע קטן משמעותית מהביקוש, ולכן קשה לראות ירידת מחירים. השאלה מה צריך לעשות, ועל זה צריך לענות שר האוצר משה כחלון – הוא המוביל במלחמה נגד מחירי הדירות, הוא טען שיגרום להאצת התחלות הבנייה. בינתיים הקבלנים פשוט מתאימים את עצמם למצב החדש ובונים פחות.
הקבלנים יכולים להתחבא מאחורי תשתיות לקויות, ועוד סיבות נוספות, ויש בזה גם אמת, אבל בשורה התחתונה, הכל עניין של ביקוש והיצע. הקבלנים מווסתים את ההיצע לפי מה שהם רוצים בהינתן הביקושים וההיצעים בשוק הדירות. כאשר השוק מבטא חולשה וקיפאון הם פשוט לוחצים על הברקס, ומאיטים את הקצב.
הנה מה שטוען גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. גרא מתייחס לירידה בהתחלות הבנייה שנרשמה ברבעון השלישי של השנה ומציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שקצב הקמת הפיתוח והתשתיות, אינו מדביק את קצב שיווק הדירות: "היום אנו עדים לכך שגם פרויקטים רגילים וגם פרויקטים של מחיר למשתכן, שכבר נערכו בהם הגרלות, מתעכבים בהמתנה לפיתוח תשתיות מה שגורר עיכוב בהתחלות הבנייה. הסיבה המרכזית היא לא מחסור בתקציבים לפיתוח תשתיות. גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית (במסגרת הסכמי הגג) היקף ההשקעות בתשתיות נמצא בשיא, הבעיה היא שהמשבר בענף התשתיות אינו מטופל. הממשלה הצליחה להגדיל את מספר התוכניות המאושרות אולם היא לא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בפועל, בין היתר, בגלל המחסור בתשתיות". אמר קאושנסקי והוסיף, "הסכמי הגג הולכים להחמיר את התופעה כי תקציבים של מיליארדים לניהול פיתוח ותשתיות הועברו לידי הרשויות, שאין להם את הידע המקצועי לניהול הפיתוח והתשתיות כמו שקיים במשרד השיכון והבינוי. הפתרון שקידמנו בהתאחדות בוני הארץ הוא הקמת מעין קבינט תשתיות שיפעל למיפוי החסמים בענף בעזרת אנשי השטח והקבלנים ויפעל להסדרת הענף ואכן ביולי השנה, מינה שר האוצר, משה כחלון, צוות ייעודי בראשות החשכ"ל לבניית תכנית ארוכת טווח להרחבת ההשקעה בפרויקטי תשתית בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי. במסגרת עבודת הצוות והיערכותו לבניית התוכנית האסטרטגית בתחום, קיים הצוות היוועצות עם גורמים שונים במשק ובין היתר, הוא אמור למפות ולנתח את החסמים הקיימים למימוש פרויקטי תשתית בישראל ולגבש כלים להסרתם והאצת הליכים".
קאושנסקי ציין כי: "במסגרת גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל, החליטה הממשלה בספטמבר האחרון להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדרגים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והטילה עליו לבחון וליישם פעולות בתחומים שונים במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב, להתאמת שיטות מימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש. עוד הטילה הממשלה על הצוות לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. השאלה כעת היא האם פקידי הממשלה מוכנים באמת לשת"פ עם המגזר הפרטי? האם הם מוכנים באמת לרדת לשטח, ללמוד את החסמים ולעשות שינוי אמיתי בהתנהלות מול חברות הביצוע? האם הם יחוללו מהפכה בענף או שיהפכו לעוד "צוות" או "וועדה" עליהם אנו שומעים מידי יום, ואשר עבודתם ומסקנותיהם יורדות לטמיון. רק הטיפול בניהול הענף בכל הרבדים, לרבות בתאגידים העירוניים יאפשר ניהול נכון של התשתיות ויצירת מצב שבו התשתיות ממתינות לדירות ולא להיפך".