תאור החברה – סנאפצ'ט  היא רשת חברתית, לצד פייסבוק, טוויטר, שמיועדת בעיקר לצעירים והרעיון שלה הוא שינוי של תמונות, ערבוב של תמונות, הדבקשה של אייטמים לתמונות, ובכלל – עריכה של תמונות והודעות. מדובר למעשה באפליקציה פופולארית מאוד שצומחת בקצבים מהירים (בקרב בני הנוער).

מייסד החברה הוא אוון שפיגל (שעזב את הלימודים כדי להקים את האפליקציה רגע לפני שסיים את הלימודים)

(סימבול בוול-סטריט SNAP )


נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניה (וגרף) ושווי שוק 


נתונים פיננסיים  – מכירות האפליקציה בעיקר מפרסום מסתכמות בכ-400 מיליון דולר וההפסד מסתכם בכמה מאות מיליונים בשנה (סביב 500 מיליון דולר) – תוצאות לכאורה רעות, אבל בוול-סטריט מחפשים פוטנציאל; בוול-סטריט זוכרים את פייסבוק שהנפיקה וקפצה מאז ההנפקה פי 5, ורוצים להאמין שהסיפור יהיה דומה, אבל…

סנאפצ'ט הנפיקה במרץ 2017 והצליחה לגייס לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר. בתוך יומיים זינק השווי ל-32 מיליארד דולר (פי 3 מהשווי של טוויטר לאותו מועד) – האם זה שווי הגיוני לחברה שמפסידה? האנליסטים, הכללכנים והעיתונאים סבורים ברובם שלא (ראו בהמשך). כך או אחרת, אחרי העלייה המטרופת הגיעה החולשה במניית החברה וביומיים היא ירדה ב-20%.


אנליסטים – בעד או נגד? – הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

בהמשך להנפקה ולעליות במחיר המניה, עדכנו מס' אנליסטים את מחיר היעד ואת המלצתם – הרוב סבורים שמחיר המניה ברמה של 20-30 דולר הוא גבוה. בנומורה היפנית מספקים המלצה להימנע מלרכוש את המניה. למעשה, הם מספקים המלצת מכירה עם מחיר יעד של 16 דולר. האנליסטים של נומורה סבורים שהגידול במספר המשתמשים, מתון מידי  ולא מצדיק את השווי הנוכחי, במיוחד שקיימת תחרות חזקה – בעיקר מצד פייסובק שמחזיקה בווטסאפ ובאינסטגרם.
ב-Pivotal Research גם מספקים המלצת מכירה, אבל שם היא אפילו "אלימה" יותר – מחיר יעד של 10 דולר בלבד, נמוך ממחיר המניה ביום המלצה בכ-60%! . האנליסטים טוענים שקיימת תחרות אגרסיבית ובסיס המשתמשים באפליקציה של סנאפצ'ט לא גדל בקצב מרשים, וכן הם מטילים ספק ביחס לגידול העתידי בבסיס המשתשמים. הם מסבירים שלסנאפצ'ט יש רעיון פרסומי חדשני (להפקת הכנסות מפרסום) , אבל זה לא יהיה פשוט ליישם את הרעיון הזה בשטח , וקשה להעריך עד כמה, אם בכלל, תצליח החברה לייצר הכנסות מפרסום.


אירועים וחדשות:

מרץ 2017 – חידת סנאפצ'ט: איך חברה מפסידה יכולה להיות שווה כל כך הרבה כסף? שווי סנאפ, החברה האם של אפליקציית סנאפצ'ט, זינק ל-31 מיליארד דולר בתום שני ימי מסחר בלבד;  אנליסטים: "סנאפצ'ט יוצרת תקשורת – והיא כיפית, בייחוד לצעירים"  – הרחבה בדהמרקר 

האיש ששווה 5.7 מיליארד דולר והוא רק בן 26 – אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'ט – הרחבה בכלכליסט

סנאפצ'ט חושבת בגדול – גייסה בוול-סטריט לפי שווי של 24 מיליארד דולר (ההנפקה הגדולה ביותר בשנתיים האחרונות, אחרי עליבאבא) – הרחבה בוואלה עסקים

להודעות שוטפות על סנאפצ'ט 

בקרוב – העלאות ריבית בארה"ב; האם זה יגיע גם לישראל?

 

יו"ר הבנק הפדרלי ג'נט ילן יותר מרמזה – בקרוב העלאות ריבית. ילן הסבירה כי הבנק צפוי לעלות  את הריבית במרץ. חוץ מזה – רמזה ילן כי ייתכנו העלאות ריבית נוספות מעבר למתכונן במהלך 2017. ילן נאמה מול מועדון המנהלים של שיקגו ואותתה על הסכנה בכך שהבנק הפדרלי יהיה איטי מדיי בהעלאות הריבית, "אנחנו מבינים שאם נחכה בהפחתת חלק מהתמיכה שלנו, הדבר יצריך אותנו להעלות את הריבית במהירות, בהמשך הדרך – מה שעלול לסכן את השווקים הפיננסים ולגרור את הכלכלה כולה למיתון".

הציפיות בשוק האמריקאי הן להעלאה של 0.75% במהלך 2017 , אלא שכעת נראה שהציפיות הולכות לעלות. רמז נוסף לכך שילן מעריכה שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית מעבר לרמה הזו הוא שהיא שינתה את עמדתה בנוגע למדיניות המוניטרית וכינתה אותה "הסתגלות בינונית", וזאת בניגוד ל"הסתגלות צנועה" – הביטוי שבו השתמשה ב­19 בינואר לתיאור המדיניות המוניטרית (בנאום שנשאה בסטנפורד, קליפורניה). אי אפשר לזלזל בשינוי האווירה מדבריה של ילן, ומכאן די ברור שהכיוון הוא מעלה.

הריבית הנמוכה בארה"ב משפיע הל כל שווקי העולם, גם על ישראל. הריבית המקומית נמוכה במיוחד – 0.1%, בין היתר בגלל שבנק ישראל מנסה להגדיל את ההשקעות ולהגדיל את הצריכה הפרטית דרך ריבית נמוכה. מעבר לכך, הריבית הנמוכה היא כלי נגד ספקולנטים ומשקיעי חוץ שמוכרים דולרים וקונים שקלים (ומשקיעים אותם בריבית טובה יותר מאשר בשווקים המקומיים שלהם).

הריבית במשק הישראלי ובמקומות אחרים בשווקים המערבים צפויה לעלות בהמשך להעלאת הריבית בארה"ב, וככל שהעלייה תהיה חזקה יותר ותדירה יותר, כך העלאות הריבית בשווקים האחרים, לרבות ישראל, צפויה להיות מהירה יותר.

 

תעודת הזהות הבנקאית בדרך אליכם – בימים הקרובים יישלח לכם הדוח לשנת 2016.

כל מה שצריך לדעת על תעודת זהות בנקאית

הפיקוח על הבנקים קורא לציבור הרחב לפעול להוזלת עלויות ניהול חשבונו, באמצעות שימוש בדו"ח השנתי "תעודת הזהות הבנקאית"- שתישלח ללקוחות הבנקים על ידי התאגידים הבנקאיים

"תעודת הזהות הבנקאית" הנה דו"ח תמציתי המציג ללקוח את כל הפעילות שבוצעה בחשבונו, בצורה ברורה, שקופה וקלה להשוואה. תעודת הזהות הבנקאית נשלחת לכלל הלקוחות (יחידים ועסקים קטנים), אחת לשנה ב- 28 בפברואר, באמצעות חשבונם המקוון באתר האינטרנט של הבנק או באמצעות הדואר (בהתאם לדרך ההתקשרות העיקרית של כל לקוח מול הבנק). הדוח יוצג בחשבון המקוון באתר הבנק במשך 3 שנים. כמו כן, ניתן לבקש את תעודת הזהות הבנקאית בכל עת במהלך השנה, ולקבל באמצעותה מידע עדכני על החשבון.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "לקראת משלוח הדו"ח השנתי ללקוחות הבנקים, אני קוראת לציבור הרחב לנצל את ההזדמנות ולעשות שימוש מושכל בדו"ח חשוב זה. הדו"ח כתוב בשפה פשוטה ובפורמט זהה בין כל הבנקים, ויכול לסייע לכל לקוח- משק בית ועסק קטן- להבין את מצבו הפיננסי הכולל, לראות כמה עמלות וריביות הוא שילם במהלך השנה על כל הפעילויות בחשבון הבנק, ולפעול להוזיל עלויות באמצעות קבלת הצעה מתחרה מבנקים מתחרים וניהול מו"מ עם הבנק הקיים".

 

 

ריבית בנק ישראל ללא שינוי – 0.1%. זה אמנם לא מפתיע, רק שבבנק ישראל יבואו בטענות לעצמם כשהם מדברים על שוק הדירות והמחירים העולים. הם האשמים אלו שדרך הריבית הנמוכה בשנים האחורנות מזניקים את הדירוךת לשמיים. הם אלו שדרך ריבית נמוכה "דואגים" ל ריבית משכנתא נמוכה , הם אלו שאחראים על שוק הדירות, לפחות האחראים העיקריים.


הגורמים העיקריים להחלטה –
החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.2%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמה ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (9.2%-), בסעיף הדיור (0.5%-) ובסעיף הפירות והירקות (0.1%-), ומנגד חלה עלייה בסעיפי המזון (0.5%) ואחזקת הדירה (1.2%). המדד בחודש זה הושפע גם משינויים מוסדיים: ירידה בתעריפי הביטוח (6.2%-) גרעה ממנו 0.15%, ועלייה בתעריף החשמל (3.5%) תרמה לו 0.08%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%. האינפלציה השנתית מוסיפה לעלות, אם כי בקצב נמוך, וב-12 החודשים האחרונים היא עמדה על 0.1%; זהו נתון חיובי ראשון מאז אוגוסט 2014, ותמך בו בעיקר שינוי המגמה במחירי האנרגיה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ללא שינוי מהותי. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.1 נקודת האחוז, לכ-0.1%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו קלות, ל-0.3%. ממוצע תחזיות החזאים לשנה נותר 0.6%. הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.7%, הציפיות לשנה השלישית עלו קלות, ל-1.4% (לעומת 1.3% לפני הדיון המוניטרי הקודם), והציפיות לשלוש עד חמש שנים נותרו בגובה 1.5%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות מעט מעל מרכז היעד, בגובה 2.3%. על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בתוך כשנה.

הפעילות הריאלית: נמשך השיפור בפעילות הריאלית. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-6.2% ו-7.8%, בהתאמה – שיעורים גבוהים משיעוריהם ברבעונים הקודמים של השנה. קצב צמיחה גבוה במיוחד זה נבע מעלייה חריגה בצריכת כלי תחבורה, וזו מצִדה נבעה מהקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בינואר 2017. בניכוי נתון חריג זה, הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה גבוהה רק במעט מקצב הצמיחה הבסיסי של השנים האחרונות. הרכב השימושים ברבעון הרביעי היה שונה מקודמו מכיוון שנרשמו התרחבות נאה ביצוא לצד האטה בצמיחת הצריכה הפרטית והציבורית; היצוא (ללא יהלומים והזנק) צמח ב-8.0% תודות להתאוששות ביצוא התעשייתי על רקע השיפור בסחר העולמי בסחורות, לצד המשך מגמת ההתרחבות ביצוא השירותים. לעומת זאת, הצריכה הפרטית למעט בני קיימא צמחה ב-0.9% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.2%, והוא תומך בהערכה שקצב הצמיחה החריג לא יימשך ברבעון הראשון של 2017. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט בינואר, אך הם מצויים ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש מצוי זה חודשים אחדים מעל ל-50 נק', והוא מעיד על התרחבות של הפעילות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. סקר כוח האדם לינואר 2017 הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה; בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו ירידה קלה בשיעור האבטלה (3.7% לעומת 3.8%), יציבות בשיעור התעסוקה (77.1%), וירידה קלה בשיעור ההשתתפות (80.0% לעומת 80.1%). שיעור המשרות הפנויות התייצב בינואר (בניכוי עונתיות) ורמתו, 3.8%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.9% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נתונים מנוכי עונתיות). העלייה שחלה ב-2016 בשיעורי התעסוקה באה לידי ביטוי גם בכך שהשכר במגזר העסקי עלה מהר יחסית; מתחילת השנה עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר ב-2.7%, בשעה שהשכר בשירותים הציבוריים עלה ב-1.2% בלבד, ולכן השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב-2.2%, בדומה לקצב ב-2015.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2017 ב-4.7 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון ל-2017. גביית המסים בינואר עמדה על 28.5 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.5 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-3.8% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-23/2/17, עלה מדד ת"א 35 בכ-1.6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 8 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 23 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות, לכ-65 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-3.7%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בינואר אג"ח בהיקף של 5.5 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנדל"ן והבינוי (54%) והמסחר והשירותים (31%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בינואר ועמדו על 2.7 נקודות אחוז בממוצע (לעומת 2.82 בדצמבר). בינואר – חודש שמתאפיין לרוב בהיקף נמוך של נטילת משכנתאות חדשות – עמד היקף נטילתן על 4.4 מיליארדי ש"ח, ירידה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד. הריבית הממוצעת על המשכנתאות ירדה קלות בינואר במרבית המסלולים, לאחר שנה וחצי של עלייה מתמשכת: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא ירדה ב-0.02, 0.05 וב-0.03 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.04 נקודת האחוז.

שוק הדיור: עפ"י האומדן הראשון למדד מחירי הדירות, בנובמבר-דצמבר ירדו המחירים בחדות – ב-1.2%. זוהי הירידה הראשונה מאז אוגוסט 2015 והגבוהה ביותר זה כעשור. כתוצאה מכך ירד גם הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.9%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא ירד ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי עומד כעת על 1.5% לעומת 2.5% בינואר אשתקד. לפי הנתונים על סך העסקאות, היקף הפעילות בשוק ממשיך להתמתן. במחצית השנייה של 2016 עמד סך העסקאות הממוצע על כ-7,300 בלבד, לעומת 8,300 במחצית הראשונה, והחלק שעסקאות המשקיעים מהוות בסך העסקאות ממשיך להיות נמוך ועומד על כ-20%. ההתמתנות בסך העסקאות ניכרת גם בקרב משפרי הדיור, אוכלוסייה שאינה כפופה לשיקולים הנוגעים לשינויי מיסוי ואינה ממתינה ל"מחיר למשתכן".

המשק העולמי: במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. אי-הוודאות הפוליטית מתגברת, אך נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים. בארה"ב נראה כי שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: בחודש ינואר נוספו עוד 225 אלף משרות ושיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה – 4.8%; אולם קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע ירד ל-2.5% (לעומת 2.8% בחודש הקודם), ונראה כי ייתכן שיש עדיין מקום לשיפור בשוק העבודה מפני ששיעור ההשתתפות עשוי להוסיף לגדול ומפני ששיעור גבוה יחסית של עובדים מצויים בתת-תעסוקה. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי נמשכה ההתאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה עלתה בחדות בינואר, ל-2.5%, ומדדי הליבה קרובים ליעד ה-FED. הריבית נותרה על כנה, אך להתבטאויותיהם של בכירי ה-FED התלוו מסרים נִציים. תוואי הריבית הצפוי בשווקים עלה מעט, ונכון לעכשיו עולה ממנו כי ב-2017 צפויות שתי העלאות ריבית. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה ובספרד, אך הסיכונים הפוליטיים נותרו משמעותיים. האבטלה בגוש האירו הוסיפה לרדת בדצמבר והגיעה ל-9.6%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.8% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נותרה נמוכה – 0.9%. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה עקב מערכות הבחירות שכמה מדינות צפויות לקיים השנה, ועקב התגברות המתחים הנוגעים לכך שיוון צריכה לפרוע ביולי חוב שהיקפו כ-7 מיליארדי אירו. כלכלת בריטניה צמחה ב-2016 ב-2% והאבטלה הוסיפה לרדת, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות על רקע הברקזיט. מנגד, יש חשש לעלייה באינפלציה, ולכן הבנק המרכזי הודיע שהשינוי הבא במדיניות עשוי להיות מרסן או מרחיב. ביפן נרשמה ב-2016 צמיחה  בגובה 1% – נתון נמוך בהשוואה בין-לאומית אך גבוה מההערכות לגבי פוטנציאל הצמיחה – ואין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. הכלכלה בסין צמחה ב-6.7% ברבעון הרביעי של השנה, ומדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, בין היתר על רקע המשך הגידול באשראי. בשווקים המתעוררים האחרים (בעיקר בברזיל וברוסיה) נמשכה מגמת הצמיחה שנשענת על ההתייצבות במחירי הסחורות ועל עליית הביקוש בסין, אך תוואי הריבית העולה בארה"ב ומדיניות הסחר הצפויה בה חושפת אותם לסיכונים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 56$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה הוסיף לעלות,  בכ-2%.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-13/3/2017.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החליטה לאחרונה להשהות את נתוני מכירת הדירות החדשות בגלל בעיה בנתונים – כן, הייתם מאמינים, הנתונים של הסוקרים לא הכי אמינים. לכאורה זה נראה ברור – הנתונים מזגזגים בלי קשר לביקוש או היצע, ומבלבלים את הציבור יותר  מאשר תורמים לו. אבל בפועל – אלו אמורים להיות נתונים מהשטח, נתוני אמת.

בד בבד, פרסם בנק ישראל פרסם מחקר שלפיו שבשנים האחרונות נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו מוטים כלפי מטה ב-10% בממוצע. אז אולי הנתונים לא טובים, וזו בעיה, אבל יש גם מקומות שאין נתונים כלל – אנחנו מתכוונים בעיקר לנתוני ריבית המשכנתא, ונתוני המשכנתאות בכלל.  בנק ישראל מפרסם את ריבית המשכנתא צמודת המדד והשקלית, אבל הוא אינו מפריד בין ריביות קבועות למשתנות כך שבפועל אין באמת משמעות לנתוני הריבית השקלית כי אף אחר לא יודע ממה היא מורכבת – מה התמהיל בין הקבועות למשתנות?

כמו כן, אין מידע על המקום הגאוגרפי שבו נלקחה ההלוואה/ המשכנתא וחסרים פרטים נופסים. על רקע זה, ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול, דרש מהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל לספק מידע מפורט. בן שחר דורש נתונים שיאפשרו לו לבחון את הענף, והוא הגיש עתירה במסגרתה ביקש נתונים נרחבים ללא פרטים מזהים של הלווים, ועדיין – בנק ישראל נמנעים מלהעביר את הנתונים.

רק עכשיו , הגיעו ד"ר בן שחר ונציגי בנק ישראל לפשרה – הוא יוכל לקבל חלק קטן מהנתונים שביקש, ובתנאי שהבנקים עצמן יסכימו שבנק ישראל יעביר אותם. אלא שהנתונים צריכים להיות שקופים לכולם

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר  בפסגת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ואף ביתר שאת, גם לאחר ההכרזה של שר האוצר משה כחלון על כך שהמחירים צפויים לרדת. "כשאנחנו כמנכ"לים באים לדירקטוריון ואומרים מה אנחנו רוצים להשיג ­ לפעמים אנחנו משיגים ולפעמים לא, אבל לפחות יש תוכנית מפורטת עם מטרות מוגדרות", אמר פרשר, "ומה קורה בשוק הנדל"ן? בתחילה הבטיחו לנו הורדה של מחירי הנדל"ן, ואחר כך שמענו הצהרות שבכלל לא זו המטרה. בהמשך מתפרסמים כל מיני נתונים, כך שלא ברור מה בדיוק המגמה. ומה בעצם קורה בפועל בשוק הנדל"ן? אז אנחנו רואים שמחירי הדיור עולים לפי הלמ"ס, גם במהלך כהונתו של שר האוצר כחלון. מחירי הדיור ממשיכים לעלות. אפשר לראות זאת גם לפי נתוני המשכנתאות: לפי נתונים אלה, היקף המשכנתאות גדל בשנים האחרונות.

"לעומת זאת, יש ירידה במספר עסקאות הנדל"ן, וזה נובע מהבוקה ומבולקה בשוק, מחוסר הבהירות ומכך שאין יד מכוונת, ולא ברור לאן הולך שוק הדיור. כאשר אין ודאות, יש תקופה ארוכה שאנשים יושבים בה על הגדר. ראינו זאת בממשלה הקודמת בתקופת מע"מ %0 ,כמות העסקאות אז צנחה דרמטית, והביקוש חזר למקומו אחרי שאיהוודאות הזו נעלמה, וביטלו למעשה את תוכנית מע"מ אפס. יש חוסר תיאום באופן מחריד בין הרשויות. בואו ניקח דוגמה מקום שבו הגורמים השונים עובדים ביחד ­ המשקיעים בנדל"ן. הממשלה פעלה כדי לתת לעצמה חלון זמן, ופעלה באופן מוסדר ומכוון כנגד מגזר המשקיעים. במקביל האוצר ובנק ישראל פעלו בשפע אמצעים ­ הכבדה במס, הגבלת שיעור מימון. התוצאה היא שרואים בשנתיים האחרונות ירידה מסיבית במשקיעים מ-30% ל-15%. אבל –  באותו זמן שהוציאו ביקוש מהשוק, הם החליטו להגביר ביקוש בשוק על­ידי תוכנית מחיר למשתכן ­ והתוכנית הזו מגדילה את הביקושים וגם את המחירים. עיקר השיווק הוא בפריפריה, וזה יוביל למחסור בהיצע באזורי המרכז. התוצאה עלולה להיות עלייה דרמטית במחירי שכר הדירה במרכז, וזו לא בטוח התוצאה שרצו להשיג.

"וזה עוד לא כל הבלגן בשוק הנדל"ן. כל חבר כנסת מקדם הצעות חוק משל עצמו, בוקה ומבלוקה כבר אמרנו? השר אלי כהן הציע בהיותו חבר כנסת הקטנת מימון למשקיעים ל-25% ,ואילו ח"כ אורלי לוי­אבוקסיס הציעה להגדיל את המימון – שיעור המימון מסך הדירה לרוכשי דירה ל-90% .ח"כ יואב קיש מציע לבטל את מגבלת 3/1 מהמשכנתא על הפריים. כבנקאי זה טוב לי, אבל לא בטוח שזה טוב לשוק.וכך, בחלוף הזמן, אחרי שתוכנית מחיר למשתכן מעמידה בסימן שאלה האם היא תוביל להורדת מחירים, תוכנית זו הפכה לתוכנית חברתית ­ הספקת דיור לכולם. זה מטרה ראויה, האם תוכנית זו תשיג את המטרה? תוכנית זו תרחיב את הפער בין המרכז לפריפריה, אנחנו נרחיב את הפערים החברתיים. התוצאה עלולה להיות וקטור דו­כיווני: עצירת מחירים ואולי ירידה בפריפריה, ובמרכז תהיה עליית מחירים, כך שהפערים יורחבו.

"בתל­אביב, ההטבה במחיר למשתכן היא בגובה של 600 אלף שקל, לעומת 175 אלף שקל בלבד בדרום. כלומר, ההנחה לתושבי המרכז גדולה יותר. אז האם התכנית חברתית? לא ממש. מרכז המחקר של הכנסת עשה מחקר, ממנו עולה כי עלות תוכנית מחיר למשתכן היא 6 מיליארד שקל, מהם ייהנו כ­50 אלף משקי­בית, כל זאת ללא מבחן למי זה מגיע. גם הבן שלי יכול להשתתף בתוכנית הזו, והוא ממש לא צריך את זה.

"במגזר הערבי אין התאמה של הביקוש להיצע, יש שם מעט מאד בנייה להרבה מאד צרכים ­ הבעיה שם גדולה פי כמה משאר המגזרים. ומה עם תוכנית מחיר למשתכן ­ רק 3% מהנרשמים במחיר למשתכן הם מהמגזר הערבי, למרות שהמגזר הזה הוא 20% מהאוכלוסייה. לסיכום, אם באמת מתכוונים לטפל בנושא כמו שצריך ­ אני מצפה ששר השיכון יטפל ב­8,000 בוני הארץ וייתן ודאות לגבי מה צפוי בשנים הקרובות ומה יקרה. חייבים להגדיר יעדים למחירים. אנחנו כאזרחים, משקיעים, צרכנים, כבנקאים ­ צריכים לדעת האם בכוונת ממשלת ישראל להוריד מחירים ובכמה ותוך כמה זמן. אחרת, זורים חול בעינינו".

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע צניחת הדולר בשבועות האחרונים אל מתחת ל-3.4 שקלים. הבנק רכש מאות מיליוני דולרים ובכך אולי מנע ירידה חזקה יותר, ואותת לשוק שהוא מתכוון לשמור על שער הדולר. ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה אחרי שבמחצית השנייה של 2017 היתה מעורבות נמוכה בשוק. עם זאת, בראייה ארוכת טווח – בנק ישראל מתערב בצורה מאוד משמעותית בשוק המט"ח, וכנראה שללא הצלחה – הבנק רכש בשנים האחרונות דולרים בהיקף של 120 מיליארד דולר כדי להעלות את שער הדולר, ללא הצלחה. זאת ועוד – מדובר על הפסד ענק, סדר גודל של 100 מיליארד שקל (ראו הרחבה) שצפוי בהמשך להתגלגל על הציבור.

על כל פנים, הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך לרכוש על רקע הירידה בדולר, או שמא לחזור להפחית ריבית – שזה צעד שעשוי להעביר את הריבית לטירטוריה שלילית ומסוכנת. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה הריבית בארה"ב, הריבית הדולרית, עולה על הריבית השקלית, כך שתנועות המט"ח לא אמורות להיות בשל רווחי ריבית/ רווחי "ארביטראז'.

כך או אחרת, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג,  צריכה לקבל החלטה על רקע השחיקה במחיר הדולר – האם לרכוש דולרים וכך למנוע את הירידה בשער הדולר, או להוריד את הריבית וכך להפוך את ההשקעה בדולר למשקיעים זרים ללא אטרקטיבית. אחרי הכל, החוזקה של השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהזרמת כספים מחו"ל ורכישת שקלים תוך כדי קבלת תשואה יחסית גבוה (ביחס לריבית בחו"ל). ברגע שהמשוואה משתנה, והריבית בארץ תרד, אז הכדאיות כבר לא תהיה ברורה.

על כל פנים, ההחלטה היתה ברורה – רכישת דולרים, אחרי הכל, אין לאן להוריד את הריבית, והורדה נוספת היתה מתדלקת את השווקים – שוק הדירות, האג" והבורסה. מעבר לכך, בבנק ישראל חששו מהסיכונים שבמדיניות של ריבית שלילית, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית.

בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות, הבנק כבר רכש דולרים בהיקף מטורף של 120 מיליארד דולר. החולשה של הדולר, פוגעת בבנק בצורה אנושה – הפסד של מיליארדים. אלא שבבנק משחקים עם המציאות – ולטענתם, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו  הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק. על איזה רווח אתם מדברים? אתם מופסדים מיליארדים.


שער הדולר – לאן?

איך משקיעים בדולר?


הניתוק של בנק ישראל מתבטא בדוחות של המדיניות המוניטרית. הדוחות האלו חוזרים על המנטרה  ונחזיר אתכם לדוח של בנק ישראל  ב-2016 – במסגרת הדוח מסבירים בבנק ישראל את המדיניות המוניטרית  –  במחצית השנייה של 2016 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, והמשיכה להעריך שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן. עם זאת, במהלך התקופה היא ביטאה את ההערכה שלא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטריים שונים. במסגרת המדיניות המוניטרית המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובמהלך התקופה הנסקרת הוא רכש 2.6 מיליארד דולר. הוועדה העדיפה להמשיך להתערב בשוק המט"ח במקום להפחית עוד את הריבית, עקב הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית. בספטמבר החליטה הוועדה כי החל מ-2017 תרד תדירותן של החלטות הריבית מ-12 בשנה ל-8.

עוד מתואר בדוח, פרק על מדד המחירים לצרכן –  "האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. בתקופה הנסקרת התמתנה הירידה במחירים עקב התפוגגות השפעתן הישירה של הירידות במחירי האנרגיה ושל הפחתות המחירים שהממשלה יזמה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, והציפיות לשנה בעוד שנה (הציפיות פורוורד לשנה השנייה), הוסיפו לנוע מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים נמצאו מעל הגבול התחתון, והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים (5—10 שנים) נותרו מעוגנות בסביבת מרכז היעד.

"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרבעונים השני והשלישי העידו כי המשק צומח בקצב מהיר מזה שפורסם קודם לכן, וזאת בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, רכיבים שהמשיכו לקבל תמיכה מהריבית הנמוכה. לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית, והאומדן השנתי הראשון של הלמ"ס הראה כי הצמיחה ב-2016 הגיעה ל-3.8%. בדיונים על הריבית לספטמבר סברו חברי הוועדה כי לאור העדכון המשמעותי באומדן לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, פחתו הסיכונים לצמיחה. שוק העבודה המשיך להפגין חוסן והאבטלה נותרה נמוכה, והתפתחויות אלו באו לידי ביטוי בעליות שכר ובגידול במספר המשרות הפנויות".

לגבי שערי החליפין, במיוחד הדולר, מציינים כלכלני בנק ישראל – "במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, בעיקר עקב הפיחות שחל בשער האירו מול השקל על רקע המשך ההרחבה המוניטרית וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש האירו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בסיכום התקופה התייסף השקל בכ-5.2% מול סל המטבעות (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר). הייסוף המשיך להקשות על המשך הגידול ביצוא הסחורות. לפי המודלים השונים לשער החליפין של שיווי משקל שהוצגו לוועדה המוניטרית, שער החליפין מצוי בייסוף יתר. להערכת הוועדה המוניטרית, חלק משמעותי בייסוף מקורו בהעמקת ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובמיוחד מדיניות הריבית השלילית ובתוכניות "ההקלה הכמותית" באירופה ויפן. הרחבה זו אילצה מספר מדינות (כגון שוודיה ושוויץ) לאמץ מדיניות דומה, ובמדינות אחרות נאלצו הבנקים המרכזיים להפחית את הרבית ולפעול בשוק המט"ח במטרה למנוע התחזקות יתר של המטבע ופגיעה ביצוא. מדיניות ההתערבות נועדה בעיקר למתן את המידה שבה ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל משפיעה על המשק, מבלי להידרש לאמצעים הקיצוניים שאימצו אירופה ויפן.

"הכלכלה העולמית: קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית העולמית המשיך להיות מתון בתקופה הנסקרת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה תחזיותיהם של גופים בין-לאומיים מובילים הן לגבי הצמיחה העולמית והן לגבי הסחר העולמי; גופים אלה גם העריכו כי הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה. השינוי בתחזיות הגופים הושפע מהתפתחויות בלתי צפויות בכלכלה העולמית: תוצאות משאל העם בבריטניה הראו כי הבריטים החליטו לפרוש מהאיחוד האירופי, ואי-הוודאות הפוליטית עלתה. ברוב התקופה נותר מחיר הנפט יציב, לאחר שבמחצית הקודמת הוא עלה בחדות, ולקראת סופה הוא עלה שוב. במקביל נרשמו עליות תשואה חדות בשוקי האג"ח העיקריים ועליות בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך. המדיניות המוניטרית במרבית המשקים המרכזיים נותרה מרחיבה מאוד ובמרביתם ההרחבה התעצמה. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב (ה-Fed) החליט בדצמבר להעלות את הריבית ל-0.5%—0.75%. על פי ההערכה החציונית של חברי ה-Fed, קצב העלאות הריבית יהיה מעט מהיר מכפי שהעריכו קודם לכן".

בדוח יש גם פרק על שוק הדירות – "מחירי הדירות הוסיפו לעלות במחצית הנסקרת. היקפי המשכנתאות החדשות ירדו מהשיא שהגיעו אליו בתחילת השנה, והיקפי העסקאות נותרו גבוהים. הריביות על המשכנתאות המשיכו לעלות והמרווח בינן לבין הריביות על אג"ח ממשלתיות הוסיף להתרחב, על רקע התגברות הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית, העלייה בעלות המקורות שהבנקים מגייסים, והצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר על מנת להפחית את הסיכון הנשקף ללווים ולבנקים. מלאי הדירות למכירה המשיך להתרחב במחצית הנסקרת והגיע לרמות שיא. קצב עלייתו השנתי של שכר הדירה ירד במעט לקראת סוף התקופה הנסקרת.

"השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים נותרו כמעט ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת (במונחי דולרים, הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני), בדומה למדדים המובילים באירופה ובשווקים המתעוררים ובניגוד למדדים בארה"ב: מדד ה-S&P 500 המשיך במגמת העלייה שניכרה בו במחצית הקודמת. בעקומי התשואות הנומינלי והריאלי נרשמו עליות בטווחים הבינוניים והארוכים, בדומה למצב בעולם. הדבר מתיישב עם היציבות שמציגות הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.

"התפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם ביולי-דצמבר ב-20.7 מיליארד ש"ח, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד הוא הסתכם ב-18.8 מיליארד ש"ח (במחירים קבועים). הגירעון השנתי הסתכם ב-2.1% תוצר, נמוך משמעותית מהיעד (2.9%) ודומה לגירעון ב-2015. הסטייה מתחזית התקציב המקורית משקפת הכנסות גבוהות יותר – ממסים ומעודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי – שכן סך ההוצאות דומה לתקציב המקורי. סך גביית המסים ב-2016, בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי בגין יבוא כלי רכב, עלה ב-5.5% יחסית לנתון המקביל אשתקד, בדומה לקצב הגידול של התוצר הנומינלי. משקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-61.9%".

ולסיום הדוח מפרטים בבנק ישראל כמה תחזיות קדימה – "בתחזית שחטיבת המחקר גיבשה בסוף דצמבר 2016 (לפני שהלמ"ס פרסמה את האומדן השנתי) היא העריכה כי התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וכי ב-2017 וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-3.2% וב-3.1%, בהתאמה. על פי התחזית האינפלציה צפויה להתכנס בהדרגה אל תחום היעד ברבעונים הקרובים, להסתכם ב-1% בסוף 2017, ולעלות ל-1.5% ב-2018. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017 ולעלות ל-0.5% בסוף 2018".

יש לך סכום כסף "בצד" שאתה מעוניין להשקיע או שאולי אתה בכלל משקיע ותיק בעל ניסיון אבל עמלות הניהול הגבוהות שגובים ממך הופכות את ההשקעה למשתלמת פחות? ניהול תיק השקעות דרך הבנק הוא אחד מהפתרונות האפשריים עבורך, לצד פתרונות כמו ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות, ובכלל – ניהול תיקים זו אחת האופציות לנהל את הכספים שלך. כאן, תוכלו לקרוא על איך לנהל את הכספים שלכם בעצמכם, לבד, יש לזה יתרונות, אבל רוב הציבור אכן מנהל דרך הגופים המוסדיים והבנקים.

רוב הציבור משקיע את הכספים לטווח הקצר והבינוני שלו דרך קרנות נאמנות (בשנים האחרונות גם דרך פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה). אפר להשקיע ישירות דרך קרנות נאמנות ואפשר גם לנהל תיק דרך קרנות נאמנות כאשר הגוף הוא זה שמנהל בשבילך את התיק-את קרנות הנאמנות. ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות מתאים וגם נכון ברוב המקרים, אבל מי שמעוניין בניהול צמוד-אישי, צריך לפנות לניהול תיקים דרך מנהלי תיקים וזה יכול להיות בתי השקעות ובבנקים. 

 

ניהול תיקים = ניהול דרך קרנות נאמנות

עולם ההשקעות הפיננסי מרתק ועשיר (תרתי משמע…) ומושך אליו עוד ועוד פעילים בתחום. בחירת גוף ניהול מקצועי לכסף שלך, היא אחת ההחלטות החשובות שעליך לבצע אבל ההיצע הגדול של מוסדות המציעים שירותי ניהול עשוי להטעות ולבלבל. אל חשש, מספר דגשים שריכזנו עבורך יסייעו לך לבחור נכון:

זיהוי צרכים והתאמת מסלול

כמנהל תיק השקעות יש לך צרכים, העדפות, מטרות ומשאבים כספיים הייחודים רק לך.  מסיבה זו חשוב שהמסלול שתבחר בו יתבסס וישרת את המאפיינים הללו בצורה מיטבית.

בשלב ראשון חשוב שתגדיר מספר מדדים כמו: מטרת ההשקעה, רמת הסיכון הרצויה ואפיקי השקעה מועדפים. ניהול תיק השקעות דרך הבנק או דרך הגוף המוסדי יאפשר לך התאמה אישית באמצעות יועצים מומחים שיסייעו לך בבניית האסטרטגיה הנכונה לך. חשוב להבהיר – הגופים המוסדיים שמנהלים תיקים מפוקחים-מבוקרים ברמת פיקוח הדוקה, ולכן זה כיום פחות חשוב אם ניהול התיק נעשה דרך הבנקים (לרוב חברות בת של הבנקים) או דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות.

מערכת חכמה לניהול עצמאי 

שמירה על עצמאות בניהול הכסף שלך מצד אחד וקבלת גב וליווי מקצועי של מומחי השקעות מצד שני – אלו הדברים שכדאי לך לצפות להם כשתחליט לנהל את תיק ההשקעות שלך. גישה נוחה למאגרי מידע בארץ ובעולם ועדכונים בזמן אמת, לצד ביצוע כל הפעולות אונליין וחדר עסקאות זמין עם מידע עדכני ומקצועי, הם רק חלק מהיתרונות שמאפשרת לך מערכת הניהול החכמה של הבנק ושל הגוף המוסדי.

ליווי מקצועי וייעוץ אישי – המערכת אמנם מאפשרת לך ניהול עצמאי אבל, בבנקים מדגישים שאתה ממש לא לבד בשטח. שירותי ייעוץ השקעות ממיטב היועצים לצד צוות של סוחרים מקצועיים של הבנק, יספקו לך ליווי בעסקאות מתוחכמות ובמסחר אונליין ויעמדו לשירותך בכל עת. ניהול תיק השקעות דרך הבנק יעניק לך הטבות ייחודיות כמו: מעקב אחרי תיק ההשקעות שלך ועדכוני מסלול, זמינות מיידית בהתאם לשעות המסחר בעולם, ייעוץ בבניית תיק ניירות ערך מותאם אישית ועזרה בבניית האסטרטגיה הכי נכונה עבורך – לניהול הכסף שלך. אלא שזה גם מתרחש דה פקטו אצל בתי השהקעות הגדולים. אין כיום הבדל גדול בין שני סוגי הגופים.

עמלות נמוכות – חשוב לבדוק את העמלות השוטפות שמשלמים דרך ניהול התיקים. כלומר, כשמנהל התיקים ולא משנה אם זה בנק או גוף מוסדי פועל בתיק שלך, מה הם העמלות שהוא משלם? כמובן שחשוב שזה יהיה נמוך ככל האפשר. כמו כן, קריטי שדי הניהול השוטפים על ניהול התיק יהיו נמוכים, זה תלוי כמובן בגודל התיק.  דמי ניהול של 0.5%-1% הם הסביבה הטבעית (תלוי בהיקף התיק), כדאי לעשות בדיקה, אם כי הכי חשוב האמון שיש לכם עם מנהל התיקים והרקורד שלו. 

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

 

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השלד הבורסאי סוהו נדל"ן קלט לתוכו את בית ההשקעות, הלמן אלדובי, לפי שווי של 120 מיליון שקל. העסקה אושרה ברוב של כ-81%, אבל המתנגדים הבולטים לעסקה היו איילים קרנות נאמנות, המחזיקה בכ־5% מהמניות.

איילים קרנות נאמנות הודיעה ששווי הלמן אלדובי בעסקה, גבוה מדי. הם הסבירו כי  לא ייתכן ששווי השוק של נכסי בית ההשקעות איי.בי.איי בניכוי שווי פעילות פועלים איי.בי.איי חיתום, הוא 27 מיליון שקל וזאת בשעה שאי.בי.אי מנהלים נכסים בהיקף כולל של קרוב ל-40 מיליארד שקל, בעוד שווי הלמן אלדובי (שווי פעילות בהתייחס לחוב) הוא 210 מיליון שקל – עבור נכסים מנוהלים בסך של 11 מיליארד שקל. הערכת השווי לצורך הכנסת הפעילות של הלמן אלדובי, נעשתה על ידי פרופ' אמיר ברנע.

רגע לפני אישור העסקה דיווחה סוהו כי בעל עניין בחברה, דני מגן המחזיק ב־10%, החליט למכור את אחזקתו – מגן גם מכר אחזקותיו לצד שלישי בתמורה לכך שהתחייב לא להתנגד לאישורה. בהמשך התברר כי מגן חתם על הסכם נוסף מול ערן מיטל, המכהן גם כמנכ"ל סוהו, ולפיו מיטל עשוי למכור למגן בהמשך חלק ממניותיו אם יתברר שהמיזוג אכן יצליח. בנוסף, אישרו  בעלי מניות המיעוט, במסגרת האסיפה, תשלום רטרואקטיבי של 1.4 מיליון שקל למיטל (שלא משך שכר ממאי 2015)  מיטל צפוי לקבל 3 מיליון שקל נוספים מהלמן אלדובי כפרמיית שליטה.

מדד מלניק למצב המשק עלה ב-0.3%  בחודש ינואר 2017. להערכת פרופ רפי מלניק – "בסוף 2016 ובתחילת 2017 ניכרת האצה מסוימת בשיעור צמיחת המגזר העסקי.

"מדד פדיון ענפי המסחר והשירותים, המשקף את הביקושים המקומיים ובעיקר את הצריכה הפרטית, ירד במקצת, כך שרמתו הגבוהה-עדיין נשמרה, עקב עלייתו החדה בחודש הקודם – כל אלה ממשיכים עדיין להוות את הגורם העיקרי להמשך צמיחת המשק. גם הייצור התעשייתי, המשקף את צד ההיצע של המגזר העסקי, ירד במקצת, כך שגם רמתו הגבוהה-יחסית נשמרה, לאחר עלייתו החדה בחודש הקודם. ירידת מדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, הייתה בעוצמה דומה לעלייתו בחודש הקודם. מספר משרות השכירים במגזר העסקי משקף חוזקה בשוק העבודה".

 

רכיבי מדד ינואר כוללים: ירידה של 0.5% במדד הייצור התעשייתי בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 4.5% בחודש נובמבר; ירידה של 0.8% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 3.2% בחודש נובמבר; ירידה של 8.4% במדד היבוא בחודש ינואר, לאחר עלייה של 6.8% בחודש דצמבר, ועלייה של 1.8% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 3.0% בחודש אוקטובר.

קופת גמל בניהול אישי – עכשיו, כל אחד יכול!

למדריך קופת גמל אישית

רשות שוק ההון, המנוהלת על ידי דורית סלינגר, מרחיבה את האוכלוסייה שרשאית לחסוך לפנסיה באמצעות הגמל בניהול אישי (IRA ) לכלל השכירים. כמו כן, קובעת הרשות תקרה לחיסכון באמצעות קופת הגמל האישית

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הרחבה ואת  התיקון לתקנות קופת גמל בניהול אישי. המשמעות היא שיתאפשר לראשונה לשכירים לחסוך כספים בקופת גמל בניהול אישי, מהשקל הראשון, ובלבד שינהלו כספים אלו בצורה פסיבית – במכשירי השקעה עוקבי מדדים כמו תעודות סל וקרנות מחקות. מדובר במכשירים שנחשבים פחות מסוכנים מהשקעה ספציפית בניירות ערך, ולכן המחוקק "מעדיף" שדרכם ישקיעו המחזיקים בקופות גמל אישיות.

מעבר לכך, נקבע כי שכירים שהבטיחו לעצמם קצבה מינימלית בקופת גמל רגילה (בגובה של כ=4.8 אלף שקל, שמעליה זכאי החוסך למשוך כספים כתשלום הוני, יוכלו לחסוך במוצר זה ללא מגבלות על אופי ההשקעה. כלומר, לאותם אנשים שמובטחת כבר קצבה מינימלית, ניתן להשקיע באופן שהם רוצים, מהטעם שהם כבר יכולים להסתכן – יש להם קצבה מינימלית.

כמו כן, מאפשר התיקון החדש לנהל עצמית את כספי החיסכון הפנסיוני במכשיר קופת הגמל האישית, גם באמצעות מנהלי תיקים זרים.

במקביל נקבע כי על רקע הניסיון שנצבר ואופיין קהל החוסכים במוצר זה בריבוי בעלי הון שחסכו סכומים גבוהים מאוד תחת הפטור הנדיב ממס של עולם החיסכון הפנסיוני, קובע התיקון לתקנות תקרת הפקדת לקופת גמל בניהול אישי ולקרן השתלמות בניהול אישי, בגובה של 5.2 מיליון שקל בכל אחד מהמוצרים. בפועל דיברו ברשות על תקרה נמוכה משמעותית, אך בסופו של דבר, אחרי דיונים, זה מה שהוחלט בועדת הכספים.

במקביל להחלטה לאפשר לכל השכירים להשקיע בקופת גמל אישית, אמרו ברשות –  "קופת גמל בניהול אישי נהנית מהיתרונות הייחודיים הקיימים בקופות הגמל הרגילות ביחס לאפיקי השקעה הקיימים בשוק. בתוך כך, כספים המופקדים לקופה זו נהנים מהטבות המס הקיימות בכל קופת גמל בשלב ההפקדה, הצבירה והמשיכה. קופת גמל בניהול אישי מיועדת לכספים שמעבר לרובד הבסיסי של החיסכון שאותו חוסכים על פי חוק".

מדובר במכשיר השקעה שמיועד בעיקר לקהל מצומצם שמבין בניהול השקעות, ושמוציא את

ניהול ההשקעות מידי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים. למרות התיקונים המרחיבים

שנעשו ביחס לגמל בניהול אישי בישראל, בשורת ה­IRA) ניהול אישי) עדיין רחוקה מרובם

הגדול של השכירים הישראליים החוסכים לפנסיה.

ומה זה בעצם קופת גמל אישית? קופת גמל אישית וקרן השתלמות אישית (Individual Retirement Account – IRA) הינן מכשירי השקעה בניהול אישי של המשקיע עצמו, או של גורם שהוא מסמיך. הרעיון הוא לתת לחוסך בקופה את המושכות ואת הניהול – בעל הקופה/ הקרן קובע במה להשקיע, מתי להשקיע, איך להשקיע וכו'.

דמי הניהול במכשיירם האלו – IRA, נמוכים משמעותית מדמי הניהול בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות "הרגילות".