התחלות הבנייה: הוחל בבנייתן של כ-52,400 דירות (אומדן שנתי ראשון), קרוב למספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-2015 (כ-52,800 דירות) גמר הבנייה: הסתיימה בנייתן של כ-45,400 דירות, ב-4% יותר מאשר ב-2015 בנייה פעילה: בסוף 2016 נמצאו בתהליכי בנייה פעילה כ- 112 אלף דירות
הסבר כללי: האומדן השנתי הראשון של התחלות הבנייה, הינו נתון ארעי בלבד, שעל פי ניסיון העבר עשוי להתעדכן. העדכון נובע בדרך כלל מדיווח המתקבל בפיגור, שאת חלקו קשה להעריך מראש (כגון, התחלות הבנייה המתרחשות לפני תאריך מתן היתר הבנייה). ניתן היה לפרסם את נתוני התחלות בנייה בעיתוי מאוחר יותר, ובכך לצמצם את עדכון הנתונים אבל בשל החשיבות שמייחסת הלמ"ס לפרסום נתונים שוטפים וזמינים בנושא זה שעומד במרכז ההתעניינות הציבורית, יישמר לוח הזמנים הקיים (כלומר כחודשיים וחצי מתום התקופה הנסקרת). במקביל, נבדקות כעת שיטות לצמצום שיעור עדכון הנתונים, הן בתהליך איסוף המידע והן בתהליך חישוב הזקיפות להתחלות הבנייה הצפויות להתקבל בפיגור, אחרי פרסום האומדן הראשון. התהליך של שיפור האמידה הנו מורכב, דורש הגברת שיתוף הפעולה עם המדווחים ושינויים מתודולוגיים בשיטות האמידה ועשוי להתפרס על מספר חודשים בתקופה הקרובה.
הנתונים המפורסמים בהודעה זו מופקים משילוב של נתונים המתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון בעבור הבנייה שבפיקוחו, ושל נתונים שנאספים ומעובדים על ידי הלמ"ס בעבור יתרת הבנייה במשק. כפי שצוין, הנתונים חשופים לעדכונים. בהודעה זו מספר התחלות הבנייה לשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2016 עודכן בכ-1,000 דירות כלפי מעלה (לעומת ההודעה שפורסמה בדצמבר 2016), ברובו בעקבות עדכון הדיווח של משרד הבינוי והשיכון.
התחלות הבנייה – בשנת 2016 הוחל בבנייתן של כ-52,400 דירות. מתוכן כ-24% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים), וכ-21% נבנים בבניינים גבוהים, בני 10 קומות ויותר. מספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-2016 היה קרוב לזה שנרשם בשנת 2015 (כ-52,800 דירות).
בהשוואת נתוני המגמה של המחצית השנייה של 2016, למחצית הראשונה של אותה שנה, עלה מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשיעור של 4.7% (לוח 1, תרשים 1).
המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2016 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-25% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-9% בלבד מסך כל הדירות (לוח א ולוח 3).
בשנת 2016 נרשמה, בהשוואה לשנת 2015, ירידה של כ-11% בכל אחד מהמחוזות חיפה והצפון ושל כ-4% במחוז תל אביב, בעוד שבמחוז ירושלים חלה עלייה של כ-7%.
כ-53% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-5% בלבד במחוז תל אביב.
השינויים על פני הזמן ביישובים השונים אינם אחידים. לפיכך, המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, ב-2016, היה ביישובים: תל אביב-יפו (כ-2,530), בכ-7% יותר מאשר ב-2015, בירושלים (כ-2,050), בכ-30% פחות מאשר ב-2015, בנתניה (כ-1,550), בכ-10% יותר מאשר ב-2015 ובאשקלון (כ-1,520) בכ-23% יותר מאשר ב-2015. השינויים הגדולים ביותר נרשמו בלוד, בקריית גת ובנהרייה, כאשר נהרייה הכפילה את כמות הבנייה שעמדה על כ-1,070 דירות, בקריית גת הוחל בבנייתן של כ-900 דירות, בהשוואה ל-260 ו-100 דירות שהוחל בבנייתן בשנים 2015 וב-2014, בהתאמה, בלוד הוחל בבנייתן של כ-1,200 דירות, בהשוואה ל-100 ו-190 דירות שהוחל בבנייתן בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. (לוח ב).
בשנת 2016, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, הוחל בבנייתן של 5,190 דירות, עלייה של כ-7% לעומת שנת 2015 (לוח 5). מתוך דירות אלה, כ-53% נבנו במחוז תל אביב, כ-24% וכ-17% במחוזות המרכז וחיפה, בהתאמה. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, כ-2,970 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2, כ-10% יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בנוסף, בשנת 2016, הוחל בבנייתן של כ-2,780 דירות, כתוספות בנייה לבניינים קיימים, ירידה של כ-4% לעומת שנת 2015. מתוך דירות אלה, כ-30% נבנו במחוז תל אביב, וכ-27% במחוז המרכז. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-1,540 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38, ירידה של כ-5% לעומת שנת 2015 (לוח 5).
גמר בנייה – בשנת 2016 הסתיימה בנייתן של כ-45,400 דירות, 4.0% יותר מאשר בשנת 2015. כ-28% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים – לוחות 1 ו-2, ותרשים 3).
על פי נתוני המגמה, במחצית השנייה של שנת 2016 (יולי-דצמבר) נרשמה עלייה של 15% במספר הדירות שהסתיימה בנייתן, בהשוואה למחצית הראשונה של אותה שנה (ינואר-יוני).
המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, בשנת 2016, היה במחוז המרכז – כ-28% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז ירושלים– כ-10% בלבד. לוח ג ולוח 3.
בשנת 2016, נרשמה עלייה לעומת שנת 2015, של כ-30% במחוז הדרום, של כ-20% במחוז חיפה ושל כ-3% במחוז ירושלים. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-5% במחוז הצפון במספר הדירות שבנייתן הסתיימה ושל כ-3% במחוז תל אביב.
דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף דצמבר 2016 ב-112.2 אלף דירות לערך, והיה הגבוה ביותר מאז סוף דצמבר 1996, כאשר היו בבנייה פעילה 108.7 אלף דירות לערך. (לוח 1).
שטח הבנייה
התחלת בנייה – בשנת 2016 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-11.5 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-12.6 מיליון מ"ר בשנת 2015 – ירידה של כ- 8%. מכלל השטח שבנייתו החלה בשנת 2016, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 4). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-24%, בהשוואה לשנת 2015.
גמר בנייה – בשנת 2016 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-10.7 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-11.6 בשנת 2015 – ירידה של כ-7%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה בשנת 2016, כ-21% נועד לבנייה שלא למגורים, ירידה של כ-35%, בהשוואה לשנת 2015 (לוח 4).
בבנייה פעילה – סך כל שטח הבנייה, לכל הייעודים, שנמצא בבנייה פעילה בסוף דצמבר 2016, הסתכם ב 25.0 מיליון מ"ר לערך, בהשוואה ל-24.0 בסוף דצמבר אשתקד – עלייה של 4%. מסך כל שטח זה, 77% נועד לבנייה למגורים, והיתר, 23%, נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 4).
* ההודעה הבאה על "התחלות וגמר בנייה ברבע הראשון של 2017" תפורסם ב-19 ביוני 2017.
הגדרות בסקרי הלמ"ס
התחלת בנייה – התחלת חפירת היסודות של בניין. מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.
גמר בנייה – השלמת הבנייה של בניין או תחילת השימוש במחצית שטחו לפחות (המוקדמת מהן). הסטטיסטיקה של גמר בנייה מתייחסת למספר הדירות או הבניינים שבנייתם הושלמה. גמר בנייה של דירה הוא גמר הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת. לעומת זאת בנתונים שמקורם במשרד הבינוי (נתונים על בנייה ביזמה ציבורית) נכללות במניין הדירות הגמורות כל הדירות שבנייתן הסתיימה, גם אם עדיין לא הסתיימה בנייתן של לפחות 50% מהדירות בבניין.
בבנייה פעילה – בניין בתהליך בנייה פעיל או דירה בבניין שנמצא בתהליך בנייה פעיל, לא כולל בניינים שבנייתן הופסקה. בנתוני משרד הבינוי והשיכון נכללים גם בניינים שבנייתן הופסקה.
תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית מיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה.
תמ"א 38/2 – מסלול מיוחד במסגרת תכנית המתאר הארצית המיועדת לחיזוק בניינים בפני רעידת אדמה (תמ"א 38), המאפשרת הריסה ובנייה מחדש.
פרופסור שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך מסמן יעדים לתקופה הקרובה, במקביל לאישור חקיקה בנושא מבנה הבורסה, , רישום צולב, מימון המונים וסליקה – "אתמול היה יום היסטורי. כנסת ישראל אישרה ארבעה חוקים שיזמנו, משמעותיים ביותר לפיתוח שוק ההון ולציבור המשקיעים בישראל: שינוי מבנה הבורסה, רישום צולב (כפוי), מימון המונים וסופיות הסליקה.
"ההקלות והתוכניות לפיתוח שוק נושאות פרי. ברבעון הראשון היו 5 הנפקות של הון עצמי בבורסה, ויש עוד כמה חברות ששוקלות הנפקה בעתיד הקרוב.
אני רוצה לדבר היום על רגולציה שוויונית שיוצרת אי-שוויון משום שהיא שלא מבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים שמבקשים לגייס הון אצל משקיעים מוסדיים או אצל בנקים, ומקשה על עסקים קטנים, בכך שהיא גורמת לעלויות הרגולציה, עלויות האשראי ועלויות גיוס ההון להיות גבוהות יותר אצל עסקים קטנים ובינוניים יחסית לגדולים.
"דוגמא אחת לכך היא, עלויות האשראי שגבוהות אצל העסקים הקטנים והבינוניים בכ- 2% מאלה של העסקים הגדולים. דוגמא שניה לכך היא, עלויות הרגולציה בחברות קטנות בהשוואה לחברות גדולות. בחברות הקטנות מאוד העלות הרגולטורית יכולה לנגוס בכ- 9% משווי החברה, וזאת בהשוואה לחברות גדולות שהעלות הרגולטורית שלהן יכולה לנגוס כ- 0.1%.
"אנחנו צריכים פתרון שמכיל רגולציה לא שוויונית בבורסה, שמבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים לבין גדולים וגורמת לשוויון בנטל הרגולטורי בין העסקים הקטנים והבינוניים והגדולים.
"אני חושב שצריך וניתן לעשות זאת דרך הבורסה. עפ"י הסקר של ארגון הבורסות העולמי, תמונת המצב היא ש- 84% מהחברות בבורסות בעולם עונות להגדרה של חברות קטנות מאוד, קטנות ובינוניות.
"ובהזדמנות הזו כדאי שלא נשכח, חברות כמו טבע, חברות הגז, גזית-גלוב, ורבות כמותן, לא היו קמות ללא גיוס הכסף בבורסה. הן היו קטנות והפכו להיות גדולות. גם מובילאי, וויז וויקס היו קטנות. וחלקן אינו כאן. הן אינן כאן, לא רק משום שהן רוצות להיות חברות בינלאומיות. הן אינן כאן כי לא היתה כאן תשתית טובה ואטרקטיבית עבורן. אני רוצה להפוך את הבורסה בת"א להיות גם אינקובטור לחברות קטנות.
"כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא.
"המצב הזה הוא לא סביר. כדי לעשות זאת, צריך להתחיל מהתחלה. צריך להתחיל עם עסקים קטנים ובינוניים. עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. הם מעסיקים כ- 2/3 מכוח העבודה ותרומתם לתל"ג גדולה מ- 50%. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון. למרות זאת, חלקם באשראי העסקי הכולל במשק הוא רק 20% והם משלמים עליו, כאמור, מחירים גבוהים בהרבה מאלה שמשלמים העסקים הגדולים. אני משוכנע שעידוד עסקים קטנים ובינוניים יכול לתרום להקטנת אי השוויון הכלכלי.
"בשנה האחרונה פעלנו להסרת חסמים רגולטוריים ואישרנו יותר מ- 100 הקלות שמכוונים כולם לאותה מטרה: לתת חמצן מימוני לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, ולייצר עבורם מקורות מימון חדשים, יעילים ומשמעותיים.
"את פתרונות המימון אנחנו מתאימים לגדלים השונים של העסקים, החל מפתרונות לחברות המיקרו ולחברות הקטנות, שמתקשות לגייס הון ראשוני, דרך פתרונות לחברות הבינוניות שזקוקות להון לצורכי צמיחה והתרחבות, ועד לפתרונות לחברות בינוניות גדולות ששוקלות להנפיק בבורסה. את התוכנית הזו הצגנו לציבור כשיצאנו לדרך. בחודשים האחרונים יצקנו תוכן לתוכו כשהעברנו את חוק מימון ההמונים, חוק המו"פ, חוק להקלות בהנפקות ראשונות והקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות.
"אנחנו רואים היום ניצנים ראשונים של התעוררות בשוק ההנפקות. מספר ההנפקות ברבעון הראשון גדול יותר ממספר ההנפקות בכל השנה הקודמת. אני רוצה גם להסב את תשומת ליבכם לדוגמא של מודל האנליזה שאישרנו לחברות טכנולוגיה שמנפיקות בבורסה וזוכות גם למימון מן האוצר. התוצאה לא אחרה לבוא. 10 החברות הראשונות שעשו להן אנליזה נהנו מתוספת בהיקפי המסחר שגדלו פי-2 לאחר שפורסמה האנליזה. לתופעה הזו יש השפעה חיובית גם על ערך החברות.
"אתמול אישרנו באופן סופי את התקנות למסלול מימון ההמונים, עבור חברות קטנות מאוד, שהוא במהותו מסלול שעוקף את מתווכי המימון הישנים והוא צפוי ליצור אקו-סיסטם מימוני חדש לגמרי. התקנות שלנו, דרך אגב, מדברות על סכומי גיוס של עד 6 מיליון ₪ לחברה. המהות של התקנות שאושרו אתמול היא פטור מלא כמעט מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא לאפשר ליזמים להגשים חלומותיהם לגיוס הון ולהוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה.
"בצד השני של הסקאלה, יצרנו עבור חברות בינוניות שהן מספיק גדולות כדי להנפיק בבורסה, הקלה נוספת מאד משמעותית של ביטול הדיווח הרבעוני שאושרה לפני כמה שבועות בכנסת.
"יחד עם זאת, עוד לא הצענו עד היום, פתרון משמעותי יותר לחברות שבתווך שבין החברות הקטנות מאד לבין החברות הבינוניות הגדולות– בין 6 ל- 100 מיליוני ₪. כאן אני עדיין חושב שיש ואקום מימוני שהרגולציה לא נותנת לו מענה מספק. היום הוא שאנחנו בוחנים יצירת מסלול של רגולציה מקילה מותאמת לחברות בתווך הזה – בדומה ל- Reg A האמריקאי. יש מדינות שהלכו בדרך זו ויצרו שוק לחברות קטנות ובינוניות שהוא לחלוטין לא מפוקח.
"הקמתי צוות בתוך הרשות לפני כמה חודשים שתפקידו לבחון חלופות אפשריות להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות קטנות בבורסה. הצוות ברשות רו"ח אילן ציוני יסיים בקרוב את עבודתו. העקרונות המנחים הם:
- מתחילים מ"אפס": בונים מסגרת רגולטורית שונה
- פיקוח: בדומה ל- AIM או ל- First North, מפקח ממונה מטעם הבורסה
- חובות גילוי ודיווח: הקלות משמעותיות – דיווח ממוקד
- ממשל תאגידי, ועסקאות עם בעלי עניין : הקלות משמעותיות
- תמריצים: הקלות בהנפקות, במיסוי, באגרות, בהצבעות, באנליזות, עושי שוק
- אמצעים לעידוד משקיעים מוסדיים להשקיע בחברות הללו
- ניתן יהיה לעבור לרשימה הראשית
אני מאמין שזה יהיה פיתרון מתאים לחברות שמבקשות לגייס הון בין 6 לבין 100 מליוני ₪ (הערכה).
רגולציה שוויונית יוצרת אי שוויון שפוגע בתחרות, ולכן יש מקום לאפליה מתקנת. דוגמאות לכך הן: מחיר אשראי גבוה לעסקים קטנים, ועלות רגולציה גבוהה לחברות קטנות. כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית שמקדמת שוויון. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא. התקנות שאושרו לגבי מימון במונים הן לפטור אותן כמעט לחלוטין מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא להוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה. אנחנו בוחנים היום גם חלופות אפשריות של הקלות משמעותיות ביחס להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות בינוניות וקטנות בבורסה.
כמה מרגש הוא הרגע שבו החלטתם לרכוש דירה וכמה כאב ראש כרוך בדבר: יש למצוא דירה, לבצע בדק בית, לנהל משא ומתן, לשלם מס שבח, לקבוע בדיקה של שמאי מקרקעין, לרשום זכויות בטאבו וברוב המקרים גם להשיג הלוואת משכנתא מהבנק. אבל העבודה הדרושה על-מנת להצטרף למועדון החברים של ״בעלי דירות בישראל״ לא נגמרת בזה. רגע לפני שאתם חוטפים סחרחורת או רגליים קרות, הרשו לנו לסייע לכם מעט בביאור כמה מושגים חשובים בנוגע לסוגיית המשכנתא, כדי שכשתשבו מול ערימות הניירת או פקיד הבנק בו תקבעו פגישה לא תרגישו שאתם זקוקים למתורגמן.
סוגי משכנתאות
באופן כללי ישנם תשעה מסלולי משכנתא עיקריים. סוגי המשכנתאות נבדלים זה מזה בגובה הריבית, סוג ההצמדה, תכיפות השתנות הריבית, משך ההלוואה, לוח הסילוקין ומספר ומועד ההזדמנויות בהן ניתן לפרוע את ההלוואה.
בריבית קבועה וצמודה למדד: אתם מתחייבים מראש לריבית למשך כל תקופת ההלוואה.
בריבית משתנה וצמודה למדד: אחת לתקופה (מוסכמת מראש במועד חתימת ההלוואה) הריבית משתנה, ובכל נקודת שינוי תוכלו לפרוע את ההלוואה מוקדם וללא קנס יציאה.
בריבית קבועה שאינה צמודה למדד: כל התשלומים נקבעים במועד לקיחת ההלוואה ואינם משתנים בשום תנאי.
בריבית משתנה שאינה צמוד למדד: הריבית משתנה בתום כל תקופה קבועה מראש.
בריבית הפריים: מוכרת גם כמשכנתא שקלית לא צמודה למדד. הריבית על המשכנתא משתנה מדי חודש בהתבסס על ריבית הפריים הנגזרת מבנק ישראל ומכאן יכולה לנוע החל מריבית נמוכה מאוד ועד לתשלומים גבוהים שלא תוכננו מראש.
בריבית מק״ם – משכנתא שקלית שאינה צמודה למדד: החזר התשלום משתנה לפי שיעור ריבית המִלווה קְצר מועד (מק״ם).
צמודה למט״ח: משכנתא שנלקחת במטבע זר (דולר למשל) ומושפעת מהריבית הנקבעת על ידי הבנק המרכזי המנהל את המטבע הנבחר.
מסלול גרייס: החזר כספי נמוך בהתחלה שעולה בהמשך.
בוליט: רק הריבית משולמת באופן שוטף והיתר בתום תקופת ההלוואה. מתאימה למי שיודע על כניסת סכום כסף בתאריך עתידי שיוכל לשמש לפרעון ההלוואה.
מסלול בלון: הריבית והקרן משולמים בסוף התקופה שנקבעה בתשלום אחד.
מילון מונחים למשכנתא
אחוז מימון
בעברית: שיעור ההלוואה שאתם צריכים כדי לקנות את הנכס המבוקש.
מה זה אומר: אחוז המימון מתייחס לסה״כ המימון של כספי ההלוואה (הכסף שאין לכם) מתוך שווי הכנס הנרכש.
הצמדה למדד
בעברית: צמודה למדד המחירים לצרכן.
מה זה אומר: הריבית נקבעת לתקופת ההחזר הראשונה ומשתנה לאחר-מכן במועדים שנקבעו מראש בהתאם למדד.
לוח שפיצר
בעברית: לוח סילוקין
מה זה אומר: לוח הכולל את המועדים והסכומים שעליכם לשלם בכל אחד מהמועדים על לפירעון הסופי.
אישור עקרוני
בעברית: הבנק בעיקרון מסכים לתת לכם הלוואה.
מה זה אומר: שהבנק בדק את מצבכם הפיננסי ולקח בחשבון את הערך המשוער של הנכס שתקנו, אך הוא עדיין לא בדק את הנכס ולכם יש 12 ימים לקבל הצעות מבנקים נוספים.
ביטוח משכנתא
בעברית: ביטוח שמטרתו לספק בטחונות לבנק כנגד משכון הנכס.
מה זה אומר: הביטוח כולל ביטוח מבנה המכסה נזקים לנכס וביטוח חיים למשכנתא, המכסה את יתרת ההלוואה במקרה שאחד הלווים נפטר.
פירעון מוקדם
בעברית: תשלום החוב לפני המועד הסופי.
מה זה אומר: שאם יש לכם סכום כסף מספק, יש לכם אפשרות לפרוע חלק או את כל המשכנתא. בחלק ממסלולי המשכנתא הפירעון המוקדם כרוך בקנס, במסלולים אחרים האפשרות קיימת ללא תשלום נוסף.
אישור זכויות במקרקעין
בעברית: מסמך מטעם מנהל מקרקעי ישראל או חברה הפועלת מטעמו (למשל חברה קבלנית הבונה על קרקע של המנהל).
מה זה אומר: המסמך כולל רשומות כגון פרטי הנכס, בעלי זכויות בנכס, שיעבודים, עיקולים ופרטים אחרים בנוגע למקרקעין מסוימים.
הערת אזהרה
בעברית: רישום ששני הצדדים – הקונה והמוכר – הגיעו להסכמה והחלו בביצוע העסקה.
מה זה אומר: ההערה, הנרשמת במנהל מקרקעי ישראל, נועדה להתריע בפני קונה פוטנציאלי אחר של הנכס ומטרתה למנוע הונאה ומכירה כפולה של נכס נדל״ני.
אישור הלוואה
בעברית: הבנק מסכים לתת לכם הלוואה.
מה זה אומר: גורם מוסמך בבנק מאשר את ביצוע ההלוואה ומפרט בפניכם את כלל התנאים לביצועה. שימו לב, האישור יכול להינתן לכל הסכום המבוקש או לחלק ממנו.
הוצאות פתיחת תיק
בעברית: עמלה על הטיפול בהלוואה.
מה זה אומר: הבנק יגבה עמלה עבור טיפול בכל הלוואה מאושרת.
יכולת החזר
בעברית: כמה כסף תוכלו להחזיר.
מה זה אומר: חישוב כושר הפירעון של הלווים בהתבסס על שכר מעבודה, רווח מעסק, הכנסות הוניות, שכר דירה ותקבולים אחרים.
מס רכישה
בעברית: מס המוטל על רוכש דירה למגורים.
מה זה אומר: אתם משלמים למשרד האוצר על כך שרכשתם דירה. כמה תשלמו על הכנס? בדקו במחשבון מס רכישה.
אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסות לדוחות חברת האחים נאוי, הפועלת בתחום ההלוואות.
"הבוקר פרסמה חברת אחים נאוי את דוחותיה הכספיים לשנת 2016.המגמה שניכרה בדוחות אינה בגדר תופעה חדשה, וגם יש מאחוריה הסבר כלכלי ואסטרטגיה ברורה, אבל יחד עם זאת, נדמה לנו שהגיעה העת לעלות מדרגה. למה בדיוק הכוונה? לצמיחת הרווח הנקי של החברה, כלומר לתוספת הערך בשורה התחתונה.
"התמונה ברורה והיא גם מאד פשוטה להבנה – תיק האשראי של החברה צומח בעקביות ובצורה חדה, בעוד הרווח הנקי נותר תקופה ארוכה באותה הרמה. כאשר מביטים על תוצאותיה הכספיות של החברה, בארבע השנים האחרונות, מגלים כי תיק האשראי הכפיל את עצמו – מהיקף של 895 מיליוני שקלים בשנת 2013, לכדי 1.9 מיליארד שקלים בסוף 2016. אין ספק שזו צמיחה עסקית אגרסיבית ומרשימה, בכל קנה מידה, אבל העניין הוא, שצמיחת הרווח הנקי הרבה יותר מתונה – שלא לומר זניחה. כן, זה כבר ארבע שנים שהרווח הנקי מדשדש ברצועה די צרה, בתווך שבין 60 מיליוני שקלים ל- 65 מיליוני שקלים בשנה.
ההסבר של החברה לסיטואציה האמורה בהחלט הגיוני, שכן לטענתה, הסיבה המרכזית לצמיחת הרווחים המדודה נובעת מהשבחת תיק האשראי – כלומר הגדלת חלקם של הלקוחות האיתנים והאיכותיים, שמטבע הדברים גם משלמים ריבית יחסית נמוכה. במילים אחרות, להקטנת הסיכון העסקי יש מחיר – והוא מקבל ביטוי בתשואה ובקצב הצמיחה של השורה התחתונה.
מבחינתנו זה בסדר גמור ואפילו מגמה רצויה, אך כפי שקורה פעמים רבות, נדמה לנו שהיא הגיעה למיצויה. שלא נובן לא נכון, אנחנו צופים לראות המשך ירידה בתשואה הממוצעת על תיק הלקוחות, אבל בשונה ממה שהיה בשנים האחרונות, אנחנו מצפים לראות לפחות חלק מהצמיחה גם בשורה התחתונה. מהיכן מגיעה אותה ציפייה? מהעובדה שאיננו מתייחסים לאחים נאוי כאל מניית ערך, שכן היא בפירוש חברת צמיחה – כך שגם אם למשקיעים יש סבלנות, היא בסופו של דבר תגיע לקיצה.
צמיחת תיק האשראי מול דשדוש הרווח הנקי
"ניצוצות של תקוה": אם מתאמצים, אזי ניתן לזהות סימני צמיחה מעורפלים לשנה הקרובה. נתחיל מהגידול בתיק הלקוחות, שצמח ב- 35% בשנה האחרונה, כאשר עיקר הצמיחה נרשמה ברבעון האחרון – מה שאומר, שהיא ככל הנראה עדיין לא קיבלה ביטוי מלא בשורה התחתונה. בנוסף, אם מדייקים בספרות אחרי הנקודה, אזי הרווח הנקי ברבעון הרביעי היה גבוה במעט מזה שהיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה – דבר שאולי מעיד כי צמיחת האשראי ברבעון האחרון בכל זאת חלחלה. נתאזר בסבלנות עד לרבעון הבא.
שורה תחתונה: מניית נאוי אינה יקרה, אבל בכדי להצדיק המלצת "קניה", הצמיחה המרשימה שלה חייבת לקבל ביטוי גם בשורה התחתונה – אנחנו בהחלט נופתע אם זה לא יקרה בשנה הקרובה
תכלית של מיטב דש היא הגוף המוביל בתחום תעודות הסל. מהדוחות הכספיים של מיטב דש לשנת 2016 כולה עולה כי לתכלית, נכון לסוף 2016, 175 סדרות של תעודות סל בהיקף כולל של 28.1 מיליארד שקל, לעומת 34.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. בשוק תעודות הסל, היו נכון לסוף 2016 692 תעודות סל מתוכן 21 תעודות פיקדון, בהיקף כולל של 96 מיליארד שקל.
תכלית מייצרת הכנסות מדמי הניהול כמובן, אבל חשוב להזכיר – דמי הניהול בתעודות הסל (והקרנות המחקות) הם נמוכים במיוחד – סביב 0.1%-0.2% ועל פי הדוח השנתי ניתן לראות כי דמי הניהול הסתכמו ב-74 מיליון שקל, לעומת 94 מיליון שקל. עם זאת, דמי הניהול הם רק חלק קטן מההכנסות של חברות תעודות הסל. חלק משמעותי מהרווחים מגיע מהשאלה של מניות – כאשר גופים רוצים למכור בחסר מניות הם יכולים לעשות זאת רק כאשר יש להם מלאי של מניות, ואת זה הם משיגים דרך השאלה מגופים שיש להם מלאי כזה – לחברות תעודות הסל יש כמויות נכבדות של מניות (בעיקר המניות המובילות במדדים) ולכן, הם עוסקים הרבה בהשאלות.
חוץ מזה, חברות תעודות הסל, מייצרות רווחים, ואפילו רווחים גדולים כתוצאה מכיסוי. הכוונה שכאשר יש עדכוני מדדים הם מתכסים באופן כזה, שיוצר להם רווחים, זה סוג של עיוות שוק שתעודות הסל מנצלות אותו, אך חשוב להדגיש כ לא מדובר בארביטראז' טהור, אלא פשוט מיכולתם לעקוב אחרי השינויים הצפויים, להתכסות מראש מבעוד מועד, ולעזות עסקאות הגנה שמגלמות רווחים, בעיקר בזכות הידע והניסיון בתחום.
וכתוצאה מכך, הרווחים של תכלית עולים משמעותית על ההכנסות מדמי ניהול. מהדוחות של מיטב דש עולה כי שיעור ההכנסות של החברה מתוך ההיקף הכספי של תעודות הסל מגיע ל-0.42%, בעוד שבשנת 2015 שיעור ההכנסות מתוך היקף הנכסים עמד על 0.32%. סה"כ ההכנסות של תכלית הסתכם בשנת 2016 ב-124 מיליון שקל, בהשוואה ל-107 מיליון שקל בשנה קודמת – הגידול הוא בניגוד להיקף הנכסים שירד, וזה בזכות הגדלת שיעור ההכנסות כאמור (ל-0.42%)
ומעבר לכך – תוצאות מגזר תעודות הסל, כלומר הרווח שנוצר בתחום מסתכם ב-2016 ב-59 מיליון שקל, וזה מתוך רווח של 225 מיליון שקל למיטב דש כולה. למעשה, תעודות הסל הם זרוע קריטית לרווחים , כאשר היא מהווה קרוב ל-30% מהרווחים. זאת ועוד – תחום קרנות הנאמנות וניהול התיקים אמנם מניב רווחים גבוהים יותר, אך בשנים האחרונות, קרנות הנאמנות נמצאות בנסיגה, לעומת עלייה במכשירים המנוהלים, לרבות תעודות הסל.
במיטב דש מעדכנים את ההתפתחויות הקריטיות בחודשים האחרונים ואת השפעתם על תחום תעודות הסל – "ביום 9 בינואר 2017 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק השקעות משותפות נאמנות )תיקון מס' 27(קרנות סל). ביום 6 באוקטובר 2016 פורסם על ידי משרד האוצר תזכיר הצעה לתיקון חוק השקעות בנאמנות לאחר שביום 31 ביולי 2016 קיבלה רשות ני"ע החלטה לקדם להליכי חקיקה בנוסח מקוצר, ממוקד ומצומצם בהיקפו ובנושאיו של ההצעה לתיקון החוק. כפי שעולה מדברי ההסבר, עיקרה של הצעת החוק הוא כי תחום ההשקעה בתעודות סל אשר מוסדר כיום על ידי חוק ניירות ערך ומפוקח על פיו, כאמור, כמעט רק במישור הגילוי, יוסדר ויפוקח במסגרת החוק. הצעת החוק באה להניח את התשתית החוקית להפיכת המכשיר הפיננסי המונפק כיום כתעודת סל, שהיא מוצר התחייבותי, לקרן נאמנות, שהיא מוצר פיננסי המבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תוצאה מסוימת בהתאם למדיניות השקעות שנבחרה. המכשיר הפיננסי החדש ייקרא "קרן סל". קרן סל תהייה דומה על פי רוב מאפייניה לקרן מחקה, כלומר קרן שייעודה השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר המדד שהיא קרן סגורה שיחידותיה נסחרות בבורסה, אשר דומה במהותה למכשיר ה-ETF האמריקאי המקובל בעולם בתוספת שני שינויים מהותיים: האחד, קרן הסל תהיה סחירה באופן רציף בדומה לפעילותן של תעודות הסל היום והן יוצעו לציבור על ידי חברה שעיקר עיסוקה יהיה עשיית שוק בקרנות הסל. השני, הקרן תכלול מנגנון של שכר נוסף למנהל הקרן בדרך של קבלת תשואה עודפת מחד והשלמת תשואת חסר מאידך בשיעור שיקבע בתשקיף קרן הסל. הצעת החוק כוללת רק את התיקונים הרלבנטיים להקמת התשתית לקרנות סל ולהעברת תעודות הסל להסדרה לפי החוק, והללו תואמים את העקרונות ואת אופן הסדרת הנושאים כפי שהופיעו בנוסח שפורסם להערות הציבור. הצעת החוק מציעה להסמיך את שר האוצר ואת הרשות לקבוע הוראות לעניין הסדרים ייעודיים שונים שיחולו על המוצר. הקניית הסמכויות כאמור תאפשר לגורמים אלה לקבוע הוראות מורכבות ומקצועיות במהותן הנוגעות למאפיינים הייחודיים של המוצר. יש לציין כי תעודות סל על מטבע המונפקות כיום על ידי חברות תעודות הסל יוותרו גם לאחר הכניסה לתוקף של תיקון מס' 27 לחוק השקעות משותפות בנאמנות תחת הוראות חוק ניירות ערך במבנה של איגרת חוב".
במיטב דש מדגישים כי לא ניתן להעריך מתי תושלם ותיכנס לתוקף החקיקה בנושא ומה יהיה היקפה. אי לכך, בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף השפעתו של התיקון לחוק. עם זאת טוענים במיטב – "להסדרת פעילות תעודות הסל תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, עשויה להיות השלכה על גורמי הסיכון הרלוונטיים למגזר תעודות הסל. עם המעבר מתעודת סל לקרן סל יחול שינוי מהותי והרכיב ההתחייבותי הקיים כיום בתעודות סל כמוצר בעל מאפיין של Commitment Full יהפוך למוצר בעל מאפיין של Effort Best ,למעט רצועה מוגבלת (דמי ניהול משתנים בצידם השלילי) שיהיו לה מאפיינים של רכיב התחייבותי. לאור זאת הסיכונים הספציפיים, בגין הרכיב ההתחייבותי המאפיין תעודות הסל, צפויים להצטמצם בהיקפם, לאחר כניסת תיקון 27 לתוקף. יחד עם זאת, טרם ברור מתי יושלם המהלך החקיקתי בנושא, מה יהיה היקפו וכיצד ייושם, ולכן לא ניתן להעריך במדויק כיצד ישפיע המהלך על צמצום גורמי סיכון אלו ביחס לפעילות חברות תכלית".
מדד המחירים בפברואר – ללא שינוי; הכלכלנים צפו לירידה של 0.2%
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בפברואר 2017, בהשוואה לינואר 2017, ונותר ברמה של 99.8 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי ברמה של 99.5 נקודות. לעומתם, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.1% כל אחד והגיעו לרמה של 99.7 ו-99.5 נקודות, בהתאמה.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-5.3% ותקשורת ב-1.6%.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-5.2% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.
מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.4% כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016) עלה המדד הכללי ב-0.4%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.3% והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, המדד ללא דיור ירד ב-0.1%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2016 – פברואר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.
מזון (ללא ירקות ופירות) – מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%.
התייקרו במיוחד: טחינה (ב-5.3%), תה (ב-3.2%), ופלים (ב-2.9%), מיצי פירות טבעיים (ב-2.8%), עופות (ב-2.6%), משקה סויה או חלב בטעמים (ב-2.4%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-2.4%), חלב מעוקר, עמיד (ב-2.1%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.0%), חטיפים מלוחים (ב-1.9%), גבינה (ב-1.9%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (ב-1.8%), דגים קפואים (ב-1.8%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (ב-1.7%), ריבה, דבש וכדומה (ב-1.4%), משקאות קלים לא תוססים (ב-1.4%), לחם מיוחד (ב-1.3%), בירה לבנה (ב-1.3%), קמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (ב-1.2%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.2%) וסוכר (ב-1.1%).
הוזלו במיוחד: עוגיות וביסקוויטים (ב-4.6%), מוצרי דגים מוכנים (ב-3.5%), בירה שחורה (ב-2.7%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.6%), שמנת מתוקה, שמנת לבישול וקצפות (ב-2.5%), ממתקים ושוקולד (ב-2.0%), מזון לתינוקות (ב-1.9%), גלידות (ב-1.7%), בשר בקר טחון (ב-1.6%), קרקרים שונים (ב-1.2%), לבן, יוגורט ומעדני חלב (ב-1.2%) וקקאו (באחוז אחד).
ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-3.9%.
מדד מחירי פירות טריים עלה ב-10.3% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-1.7%. לעומתם, מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.3% ומדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.6%. מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: תות שדה (ב-49.1 אחוזים לעומת אפריל 2016), בננות (ב-35.5%), רימונים (ב-10.7%), אבוקדו (ב-9.8%), אפרסמון (ב-6.6%) וקיווי (ב-6.1%). הוזלו במיוחד: אשכוליות (ב-4.7%), קלמנטינות (ב-3.1%), פומלה (ב-2.1%) ולימונים (ב-1.7%).
מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: פלפלים (ב-21.6%), חצילים (ב-14.2%), דלעת ודלורית (ב-7.1%), מלפפונים (ב-6.0%), קולורבי (ב-5.9%), תפוחי אדמה ובטטות (ב-2.9%), חסה (ב-2.0%), ירק עלים (ב-1.9%), צנון וצנונית (ב-1.6%), גזר (ב-1.5%), כרוב (ב-1.4%) וירקות לתיבול (באחוז אחד).
הוזלו במיוחד: ברוקולי (ב-9.3%), כרובית (ב-8.0%), עגבניות (ב-7.0%), ארטישוק (ב-6.4%), בצל (ב-4.9%), שעועית טרייה (ב-4.7%), סלק (ב-2.4%) ושום (ב-1.1%).
מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-3.3%), גרעינים לפיצוח (ב-2.7%), שקדים (ב-2.2%) ואגוזים ופיסטוקים (ב-1.3%).
התייקרו במיוחד: מלפפונים כבושים (באחוז אחד).
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר צפוי, להערכת כלכלני הראל פיננסים לרדת ב-0.2%. בחודש מרץ צפוי להערכתם המדד לעלות ב-0.1%. בהראל מציינים כי נמשכת הירידה בציפיות לאינפלציה (כפי שמבטאים מחירי אגרות החוב) וזאת על רקע התחזקות השקל, הירידה במחירי הדלקים בעולם והתגברות הצפי להפחתות מיסים.
בהראל צופים כי בשלושת החודשים – פברואר עד אפריל, יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. עוד צופים כלכלני הראל כי במדדי הדיור תירשם עלייה – מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בשלושת החודשים האלו ב-0.6%, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.5%, ומדד תשומות הבנייה למגורים יעלה ב-0.4%.
גם כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד פברואר יירד ב-0.2%, ובהמשך – בחודש מרץ תירשם עלייה של 0.1%. באפריל צפוי להערכתם מדד גבוה – 0.5%.
בבנק דיסקונט מתייחסים בסקירה האחרונה לרכישת מובילאיי – עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית. אינטל הציעה כ-15 מיליארד דולר תמורת החברה, ובהתייחס לכך אמר שר האוצר משה כחלון כי הכוונה היא להשתמש בכספי המיסים כדי להוריד מיסים. עודף המיסים הוא לא רק בזכות עסקת מובילאיי, עודף המיסים מתבטא בחודשים האחרונים, והורדת המיסים היא על הכוונת.
בדיסקונט מסבירים שהחלטה על הורדת המע"מ תתבטא בירידה במדד המחירים לצרכן – להערכתם כל ירידה של 1% במדד המחירים תתבטא בירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן; ובתקופה שבה המדד גם ככה באזור האפס (ואפילו שלילי) זה אומר שככל הנראה המדדים הנמוכים יימשכו גם בעתיד.
הבנקים ימכרו נדל"ן – צפי לרווחים משמעותיים, וחיסכון משמעותי בהמשך
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר עומדת לדרוש מהבנקים לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות. בכך יחסכו הבנקים סכומים משמעותיים מאוד, ובפיקוח על הבנקים סבורים שההתייעלות הזו תגוגל על הלקוחות – כלומר, ההוצאות על עמלות וריבית יירדו – האמנם? זה מה שיקרה? האם הבנקים לא ידווחו פשוט על רווחים גבוהים יותר? זה לא ממש ברור, אבל הפיקוח על הבנקים מסביר שההוראות האחרונות שנועדו לייעל את הבנקים תרמו ללקוחות.
וחוץ מזה – גם לבנק ישראל יש נדל"ן יקר במרכזי הערים (גם ברוטשילד בת"א), ולפני שבנק ישראל מציע לבנקים לחסוך, אולי כדאי שהוא עצמו יחסוך בהוצאות הנדל"ן שלו, ויעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל – הציבור מממן אותו, ואם תקציבו יירד, זה כסף שבעצם אנחנו "מרוויחים". כלומר, אין בעצם הבדל עקרוני בין חיסכון בעמלות ובריבית בבנקים ובין חיסכון דרך קיטון בתקציב בנק ישראל – בשני המקרים, הכסף אמור לחזור אלינו, אז אולי המפקחת תבדוק בבית – אם ניתן ואפשר לעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר – פתח תקווה, כפר סבא, ועוד…
על כל פנים, ובקשר לחיסכון בהוצאות הבנקים, אומרת בר – "המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת ביעילות נמוכה לעומת הבנקים במדינות המפותחות, ואחד מיעדי המפתח של הפיקוח על הבנקים הנו שיפור היעילות של הבנקים, כלומר – צמצום ההוצאות של הבנקים ביחס להכנסותיהם".
"מטרתנו היא שהתייעלות הבנקים "תגולגל" ללקוחות – כלומר שתביא להוזלת עלויות השירותים הבנקאיים, להסטת משאבים לחדשנות ושיפור השירות הבנקאי, ולהגדלת חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות – שהם בעיקר הציבור הרחב בישראל. ההוראה הקודמת שפרסמנו לפני כשנה הביאה כבר לצעדי התייעלות משמעותיים בכוח אדם, באופן שמכבד את העובדים שפורשים מהבנקים. טיוטת ההוראה שהוצאנו היום למערכת הבנקאית מעודדת את הבנקים לבחון ביצוע התייעלות גם בתחום הנדל"ן ותפעולו, באמצעות מתן הקלות הון לבנקים שיבחרו למכור את נכסי הנדל"ן המשרתים את ההנהלות והמטות ולעבור למיקום חלופי שיאפשר חיסכון בטווח הבינוני והארוך".
לפני כשנה פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה בנושא התייעלות תפעולית של המערכת הבנקאית בישראל. בעקבות הוראה זו הציגו רוב הבנקים תוכניות פרישה מרצון משמעותיות, אשר מאפשרות לעובדים שמעוניינים בכך לפרוש מעבודתם בבנק עוד לפני גיל הפרישה החוקי, תוך מתן פיצוי הולם. התוכניות צפויות להוביל לצמצום של כ- 12% מכוח האדם בבנקים בשנים 2016 ועד 2020- צמצום שנובע מפרישה מרצון ומפרישה טבעית שברובה לא תוחלף בעובדים חדשים.
עמדת הפיקוח על הבנקים היא שצמצום כוח האדם מתחייב על-רקע המהפכה הטכנולוגית –דיגיטלית, שמובילה לשינויים משמעותיים באופן צריכת השירותים הבנקאיים על-ידי הלקוחות, ולצורך של הבנקים להתאים את עצמם ל"עולם החדש". כמו כן, ההתייעלות מתחייבת כדי להוביל להורדת עלויות השירות הבנקאי לציבור. במסגרת הצעדים בהם נוקט הפיקוח להגברת התחרות והפחתת העלויות ללקוחות, וכדי לוודא שהחיסכון שיתקבל מההתייעלות האמורה יבוא לידי ביטוי בהורדת עלויות השירותים הבנקאיים ללקוחות, הורה הפיקוח לבנקים להתאים את תעריפון העמלות ולתת הנחה על כל פעולה שמבוצעת באמצעים ישירים (דיגיטל, אינטרנט ומכשירים אוטומטיים). ההנחיה תיכנס לתוקף במהלך השנה.
כעת, הפיקוח על הבנקים נוקט בצעד נוסף לעידוד ההתייעלות במערכת הבנקאית. טיוטת ההוראה החדשה שיוצאת היום לבנקים מרחיבה את הגדרת ההתייעלות ומעודדת את הבנקים לבחון גם את האפשרות לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות באמצעות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות.
כיום רוב הבנקים מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, יחידות מטה ולעיתים גם את יחידות מערכות המידע. הוצאות התפעול והארנונה בגין בניינים אלה גבוהות מאוד וערכם של הבניינים עלה מאוד בשנים האחרונות. גם הצמצום במספר העובדים משפיע על צרכי הבנקים בתחום הנדל"ן. הטיוטה של ההוראה מעודדת את הבנקים להתייעל גם בתחום הנדל"ן, באמצעות הקלה בהון הרגולטורי. ההקלה תינתן לבנקים שיחליטו למכור נדל"ן שמשרת את ההנהלות ויחידות המטה ולעבור למיקום חלופי, שיאפשר חיסכון בהוצאות לאורך זמן. תמריץ זה יאפשר לבנקים לבצע את ההתייעלות בתחום הנדל"ן, לבחון את הצורך בהרחבת תוכנית ההתייעלות בכוח אדם, וייצור מקור להמשך צמיחה והגדלת אשראי. זו כאמור הסברה של בנק ישראל, והיא נשמעת הגיונית, אבל איך בעצם הפיקוח על הבנקים אמור לדאוג לצרכנים ולוודא שההוזלה בעמלות תגולגל אליהם?
בינתיים, בנק ישראל מציע "פיתויים" לבנקים שיעמדו בהוראה הזו, כל מיני הגבלות שקשורות להון העצמי ולהלימות ההון העצמי. כך או אחרת, הבנקים כבר בדרך החוצה ממרכזי הערים – אמנם רוב הבנקים עדיין מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, אבל במקביל לצמצום כח האדם בשנים האחרונות, חל גם צמצום בשטחי הנדל"ן שהבנקים צריכים, כאשר בשנים האחרונות חלק מהבנקים החל לצמצם את השטחים במרכז כדי לחסוך בעלויות השוטפות . בנק מזרחי טפחות, לדוגמה, מכרז למכירת 8 קומות שבבעלותו במגדל משה אביב ברמת גן, תוך התחייבות של הרוכש להמשיך להשכיר את הקומות הללו לבנק לכמה שנים.
ומה שהכי מעניין – אחד מבנייניו של בנק ישראל ממוקם ממש בסמוך לשדרות רוטשילד בת"א. אולי בנק ישראל גם צריך לחסוך בבניינים במרכזי הערים, וככה התקציב הענק שלו שנופל עלינו, יירד ?
תעודות הסל כחלק מהמכשירים עוקבי המדדים הן אמנם המכשיר הפופולרי ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי, ועדיין בשוק המקומי הן בפיגור אחרי קרנות הנאמנות שדוגלות בניהול כספים אקטיבי. מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין – בתעודות סל, הרציונל הוא שלא ניתן להכות את מדד הייחוס, ולכן כדאי פשוט לעקוב אחרי המדד/ האינדקס שזה בעצם השקעה בתעודת סל או קרן סל או קרן מחקה.
בקרנות נאמנות (ברוב הקרנות למעט קרנות מחקות) התפיסה היא שמנהל הקרן מייצר תשואה עודפת בזכות כישוריו, ניסיונו ותזמון ההשקעות, ולכן יש להשקיע בקרנות הנאמנות. בפועל, הניהול הזה עולה דמי ניהול גבוהים יותר (משמעותית) מאשר בתעודות הסל, ולכן ברוב המקרים – תעודות הסל לאורך זמן מנצחות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנהלי השקעות ומנהלי קרנות שמכים את מדד הייחוס לאורך זמן (מעטים).
בחודש פברואר נמשכה המגמה השלילית בתעשיית תעודות הסל. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי מתחילת השנה נפדו 3.2 מיליארד שקל ובפברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל.
בתעודות הסל מנוהלים נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, כאשר בשיא לפני כשנתיים נוהלו כ=122 מיליארד שקל.
תעודות הסל אחראיות לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל.
ובעוד תעודות הסל מאבדות גובה, בתעשיית קרנות הנאמנות קיימת בחודשים האחרונים התגברות של קצב זרימת הכספים לקרנות מנייתיות וקרנות מסוכנות יותר, על חשבון האפיקים הסולידיים.
שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.
קבוצת עזריאלי עוסקת בייזום, הקמה וניהול של קניונים, מרכזים מסחריים, בניני משרדים, דיור מוגן ועוד. החברה מחזיקה בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון איילון ברמת גן, לצד קניונים נוספים ברחבי הארץ, מבנים ומרכזים מסחריים. כמו כן לחברה השקעות ריאליות נוספות, ונדל"ן.
פריגו היא שחקנית משמעותית בשוק התרופות הגנריות ובשוק ה-OTC, תרופות שלא צריכות מרשם רופא. גם פריגו לא הצליחה לחמוק מהסנטימנט השלילי בתעשייה הגנרית
התוצאת של החברה בירידה על רקע תצחרות המחירים והשחיקה ברווחיות הגולמית בעיקר בשוק האמריקאי, וכתוצאה מכך החברה מפספסת ברבעונים האחרונים את ציפיות השוק