הלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל (לרבות קרנות השתלמות) הן לרוב ההלוואות האטרקטיביות ביותר שתוכלו לקבל. כן, אם אתם צריכים הלוואה ויש לכם קרן השתלמות, קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח חיים, תפנו לגוף המהל ותבדקו אם הוא נותן הלוואה , באיזה גובה (לרוב כאחוז מהסכום שלכם בחשבון) ובאיזו ריבית – יכול להיות שתחסכו ככה הרבה כסף.

אבל אליה וקוץ בה – אתם משעבדים את הפנסיה שלכם. צריך להיזהר מאוד מלקיחת הלוואה שיהיה קשה להחזירה, כי אז קרן הפנסיה/ קופת הגמל שמלווה לכם בעצם על חשבון הכסף ששי לכם בקרן/ קופה, יכולה לממש את הנכס – את הקופה/ קרן – ואז הנזק יכול להיות אדיר – גם תשלום מס גבוה, וגם פחות כסף לפנסיה.

ולמרות זאת, מדובר בפתרון נוח לרבים – הריבית נמוכה, הטיפול יחסית מהיר, ולכן זו צריכה להיות אופציה מועדפת על לווים – הריבית על ההלוואות נמוכה בכמה אחוזים טובים מהריבית בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי (בזכות השעבוד),, רק שכאמור צריך להיזהר, ולהבין שהלוואות צריך להחזיר. כאן, תוכלו להרחיב על ההלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל

כך או אחרת,  תקנות חדשות של משרד האוצר שנכנסו לתוקף, מייקרות את הריבית על ההלוואות והופכות אותן לפחות אטרקטיביות. האוצר מסביר שההלוואות האלו הן בעצם השקעה של כספי עמיתים, ולכן, בדומה לכל השקעה אחרת, יש לנהל כספים אלה באופן המיטבי וצריך שיחולו על הכספים האלו הגבלות ובחינות סיכון שונות, כמו שנדרש בהתנהלות בהשקעות אחרות. במילים פשוטות, ברגע שהקרן נתנה הלוואה היא בעצם השקיעה בגוף מסויים, וכשזה קורה, צריך על פי האוצר, לבדוק את הלווה, לערוך הערכת סיכונים, ורק אחרי בדיקות הלקוח (לרבות הכנסותיו, הונו, מצבו הפיננסי בכלל ועוד) יש לספק אישור – מדובר בהליך חיתום בדומה להליך שמבצע הבנק בעת נתינת הלוואה. בקיצור – עוד בירוקרטיה וזה מייקר את ההלוואות האלו.

מעבר לכך, החברות פשוט יעדיפו לא להתעסק עם הלוואות קטנות, כי הרי בהן מלכתחילה הוצאות התפעול הנוספות יהפכו את העניין ללא כלכלי. סביר שחלק מהגופים האלו יסכימו לספק הלוואה רק עם רף מינימלי מסוים. ואז בעצם מי שיפגע יהיו אלו שצריכים הלוואות קטנות, כמה אלפי שקלים, הם יצטרכו לחפש הלוואות במקום אחר  וכנראה יקר יותר. שורה תחתונה – שוב החלשים נפגעים.

אפריקה תעשיות לא מצליחה להתאושש מהמשבר – אחרי שסבלה בשנתיים האחרונות מהונאת ענק בחברת נגב קרמיקה, וחולשה בפעילות הפלדה, רושמת החברה הפסד של 42 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, על הכנסות של 446 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל על הכנסות של 495 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הפסידה אפריקה תעשיות 57 מיליון שקל על מחזור של 910 מיליון שקל, כאשר בכל שנת 2015 הפסדיה 157 מיליון שקל על מחזור של 1.8 מיליארד שקל.

על רקע ההפסדים האלו, ההון של החברה נשחק ל-102 מיליון שקל, ולצד חובות גדולים , גירעון בהון החוזר, ומצוקת מזומנים, רואי החשבון של החברה מספקים לה הערת עסק חי – "אי ודאות באשר ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגופים המוסדיים בקשר עם החזרי ההלוואה המוסדית, ולאור אי הוודאות האמורה, עולים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק ח", כמו כן מציינים רואי החשבון כי קיימת  אי ודאות למימוש תכניות הנהלות חברות הבת לפירעון התחייבויותיהן של חברות הבת

הנהלת אפריקה תעשיות צריכה מימון, והבעיה הגדולה שלאפריקה ישראל, החברה האם, אין יכולת להזרים לה כספים, היא עצמה בתהליך של הסדר חוב גדול. לאפריקה תעשיות יש חוב גדול למוסדיים, והיא זכתה להזרמה מאפריקה לפני כשנה, אבל כשבוחנים את ההמשך, נראה שהיא צריכה שפן חדש.

בביאורים לדוחות מסבירה החברה את מצבה הפיננסי – "בהקשר למצבה הכספי של החברה, לתזרימי המזומנים שלה וליכולתה לשרת את התחייבויותיה יצוין כי: למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) יתרת מזומנים של כ-1.3 מיליון שקל. למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) הון חוזר שלילי של כ-231 מיליון שקל. יתרה שלילית זו נובעת בעיקרה מהצגת ההלוואה המוסדית שיתרתה כ-155 מיליון שקל בזמן קצר, עקב אי עמידת החברה בהתניות פיננסיות על פי הסכם המימון המקורי עם הגופים המוסדיים וכן לאור קיומה של עילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה בהתאם להוראות כתב הוויתור שנמסר לחברה…

"עם זאת, בהתאם להוראות כתב הוויתור, עקב הכללתה של הפניית תשומת לב בדוח רואי החשבון המבקרים בקשר עם ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי, קיימת הפרה של כתב הוויתור ועילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה המוסדית. יצוין כי עד למועד אישור הדוחות הכספיים החברה עמדה בפירעון התשלומים של ההלוואה המוסדית בהתאם ללוח הסילוקין המעודכן, לרבות הקדמת תשלומים כפי שנקבעה בכתב הוויתור לאחר מועד הדיווח בוצע תשלום על סך 4 מיליוני ש"ח, בהתאם למוסכם בכתב הוויתור כאמור(/

"היקף המזומנים הנדרשים לחברה לצורך פירעון התחייבויותיה עולה באופן ניכר על יתרות המזומנים שבידיה.   לחלק מהחברות המוחזקות במישרין על ידי החברה יתרות שליליות של רווחים ראויים לחלוקה למועד הדוחות הכספיים.

"קיים ספק באשר ליכולת החברה לגייס אשראי חדש או למחזר חובותיה  למועד הדוחות הכספיים ההון המיוחס לבעלים מסתכם בסך של כ-102 מיליון שקל. למועד אישור הדוחות הכספיים מהלכי הנהלת החברה למימוש חלק מנכסיה ופעילויותיה, לרבות האפשרות למימוש המניות הרדומות של החברה, טרם הבשילו לכדי עסקה מחייבת העשויה להניב לחברה תזרימי מזומנים, וזאת בסטייה מהערכת ההנהלה והדירקטוריון של החברה בתקופות דיווח קודמות".

רשת טיב  טעם מדווחת על תוצאות פושרות ברבעון השני של השנה – רווח של 414 אלף שקל על מחזור של 380 מיליון שקל, לעומת רווח של 8.7 מיליון שקל על מחזור של 312 מיליון שקל ברבעון המקביל. אז נכון שהרווח מוטה כלפי מטה בגלל הוצאות מס גדולות, אבל גם בשורה התפעולית יש הרעה – רווח תפעולי של 5.2 מיליון שקל לעומת 12.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההרעה בשורה התפעולית נובעת בעיקר מגידול בהוצאות המכירה והשיווק שזינקו ב-30% ל-89 מיליון שקל. אמנם היה צפוי גידול משמעותי בהוצאות התפעוליות על רקע הגידול בפעילות (בהמשך לרכישת סניפי עדן), אבל הגידול הזה וכן הגידול בעלות המכר היה גדול מהעלייה במכירות, ומכאן השחיקה ברווחיות.

במחצית הראשונה הרוויחה החברה 1.4 מיליון שקל לעומת רווח של 8.7 מיליון במחצית המקבילה ב-2015, וזאת למרות גידול בהנכסות (בהמשך לרכישת סניפי עדן) מ-591.6 מיליון שקל ל-716.5 מיליון שקל.

הנהלת החברה מדגישה כי בתחום הקמעונאות הגידול בפעילות נובע גם מהגידול האורגני, לצד רכישת הסניפים. המכירה בחנויות הזהות גדלו ב-3.2% במחצית הראשונה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ברבעון השני הגידול הפנימי היה 4% ביחס לתקופה המקבילה. החברה פתחה חנות חדשה ברבעון השני וצופה לפתוח שני סניפים נוספים עד סוף השנה. וביחס לרווחיות הנשחקת מדגישה הנהלת החברה – "החברה נוקטת במספר פעולות לצורך ייעול והטמעת פעילותה של עדן טבע מרקט, אשר פגעה בתוצאות הפעילות של מגזר הקמעונאות בתקופה זו, וצופה כי עדן טבע מרקט תעבור לאיזון עד לתום שנת 2016 ותתרום לרווחיות מגזר הקמעונאות במהלך שנת 2017. החברה סיכמה על השכרה, בשכירות משנה, של סניף מיקסמרקט המצוי ברמת החייל, תל אביב, סניף הפסדי שפגע בתוצאות פעילות המגזר".

ביחס לפעילות הייצור מציינים מנהלי החברה – "בחציון הראשון של שנת 2016 ממשיכה הצמיחה בפעילות מגזר ייצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון ומגמת השיפור בתוצאות נמשכת וכפועל יוצא מהמהלכים שננקטו ושעיקרם שינוי בתמהיל המוצרים, התמקדות בשיווק ללקוחות מחוץ לקבוצה והשקעה במערך המכירות והלוגיסטיקה". מכירות המגזר במחצית הראשונה הסתכמו ב-207.9 מיליון שקל גידול של 15% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. רוב הגידול נובע ממכירות ללקוחות חיצוניים, כאשר חלק משמעותי מהמכירות של מגזר הייצור מופנה למגזר הקמעונאות. הרווח הגולמי של המגזר עלה ל-34 מיליון שקל לעומת 31 מיליון במחצית המקבילה. התחום הזה הוא משני לתחום הקמעונאות, אבל הוא מבטא למעשה את הייחוד של טיב טעם על פני הרשתות המתחרות האחרות, ויכולתה לייצר רווחיות גבוה יותר בזכות הסינרגיות האנכיות.

הדוחות של רמי לוי לרבעון השני של 2016

רשת רמי לוי, בבעלות רמי לוי, מדווחת על תוצאות הרבעון השני – הרווח בשורה התחתונה הסתכם ב-25.6 מיליון שקל על הכנסות של 1.13 מיליארד שקל, לעומת רווח של 24.3 מיליון שקל על הכנסות של 1.03 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של 2016 הסתכם הרווח ב-46.9 מיליון שקל על מחזור של 2.14 מיליארד שקל בהשוואה לרווח של 42.4 מיליון שקל על מחזור של 1.97 מיליארד שקל.

בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח ב-74.3 מיליון שקל על מחזור של 3.98 מיליארד שקל.

הגידול בפעילות ברבעון השני נובע מפתיחת סניפים חדשים (שבעה סניפים) – קריית שמונה, אשקלון, יבנה, רעננה, בת ים ,רחובות וראשון לציון. אלמלא הסניפים החדשים החברה היתה מוכרת פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.  המכירות למ"ר עמדו ברבעון השני על 16.81 אלף שקל, בהשוואה ל-18.53 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות במחצית הראשונה למ"ר עמדו על 33.45 אלף שקל לעומת 37.06 אלף שקל במחצית הראשונה של 2015.

בראייה חצי שנתית – הפדיון של חנויות זהות עמד על 1.75 מיליארד שקל,  ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (אז הסתכמו המכירות בחנויות הזהות ב-1.86 מיליארד שקל). הפדיון למ"ר בחנויות הזהות עמד על 37 אלף שקל לעומת 39.38 אלף שקל במחצית המקבילה.

הדוחות של טיב טעם לרבעון השני של 2016

חברת התרופות מיילן שנסחרת בוול-סטריט ובבורסה בת"א, סופגת אש מהתקשורת, מהקונגרס האמריקאי ומהילארי קלינטון המתמודדת על נשיאות ארה"ב, בגלל שייקרה את זריקת האפיפן במאות אחוזים, במיוחד בזמן האחרון. הזריקה עלתה לפני 9 שנים 57 דולר ובחודשים האחרונים עלה מחירה ל-600 דולר!

מדובר בזריקה מצילת חיים נגד אלרגיות חריפות, והזינוק במחירה נועד פשוט למקסם את רווחי מיילן על חשבון החולים. האסטרטגיה הזו של העלאת מחירי תרופות מבוקשות נוצל עד תום בחברת וליאנט שספגה בשנה האחרונה ביקורת חריפה ונאלצה להוריד מחירים, במקביל לחקירות שנפתחו נגדה, ובמקביל לקשיים פיננסים שהחלו, גם על רקע חשיפת השיטה "המכוערת" למיקסום רווחים. מקרה חמור נוסף היה לאחרונה בחברת טורינג שרכשה תרופה ומיד הקפיצה את מחירה פי כמה.

השיטה הזו, לצד הכוונה של הילרי קלינטון להילחם ברמת המחירים גם של התרופות הגנריות, הכניסה את כל התעשייה של התרופות ובעיקר הגנריות למגננה, כשבמקביל מניות החברות מאבדות שווי ניכר.

מיילן איבדה 25% מערכה בשבועות האחרונים ועל רקע זה, היא מדווחת על הפחתת מחיר התרופה לאפיפן. בתגובה מניית החברה עולה עם פתיחת המסחר בוול-סטריט.

אייל דבי מלאומי שוקי הון מתייחס לדוחות של כלל ביטוח, ולא מתרגש מהחולשה בביצועים. דבי מאמין בסקטור הביטוח ורואים את זה בהמלצות הקודמות שלו על מניות הביטוח.

ומה יש לו להגיד על כלל ביטוח? – "התוצאות, כמו אצל יתר החברות, היו בסימן הפרשות חד-פעמיות. בשורה התחתונה, החברה הציג הפסד י בסך של כ- 293 מיליוני שקלים ברבעון, כאשר מה שבולט בדוח הדירקטוריון, זו ההתאמה שהחברה מציגה בכדי להגיע לרווח "הנכון" – 88 מיליון שקלים ברבעון. מבחינת התשואה על ההון, הרווח המתוקן משקף תשואה של 8.2% – רמה סבירה ביחס לתקופה ולנתוני הסביבה.

"ההפרשות שהחברה נטרלה מהרווח הכולל ברבעון, היו כדלקמן: הגדלת עתודות הביטוח, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה (LAT) – 311 מיליוני שקלים (לאחר מס); השפעת המלצות וועדת וינוגרד – 3 מיליוני שקלים; הפרשות נוספות בתחום ביטוחי החיים – 67 מיליוני שקלים. סך כל ההפרשות שאינן שוטפת, שנרשמו ברבעון השני, מסתכם לכדי 381 מיליוני שקלים. כפועל יוצא, ההפסד הכולל שדווח ברבעון השני, "מתהפך" לכדי רווח שוטף בסך של 88 מיליוני שקלים.

"לגבי התוצאות השוטפות, ניגע בקצרה בנקודות הבאות:

נכסים מנוהלים – הסתכמו לכדי סך של 170 מיליארדי שקלים בסופה של המחצית השנייה, כמעט ללא שינוי ביחס לתחילת השנה.

פרמיות שהורווחו – הסתכמו לסך של 2.2 מיליארדי שקלים ברבעון השני, אל מול 2.3 מיליארדי שקלים ברבעון המקביל אשתקד – ירידה של 2.5%. החברה מסבירה שזו תוצאה ישירה של טיוב הפוליסות בביטוח הכללי, בדרך של אי-חידוש עסקים שמפסידים. עם זאת, ראוי לציין שגם בביטוחי החיים נרשמה ירידה, כאשר מה שקיזז אותה זו הצמיחה במגזר ביטוחי הבריאות.

הכנסות מהשקעות – הסתכמו לסך של 850 מיליוני שקלים ברבעון השני, בהשוואה להפסד של 50 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה. השיפור הוא תוצאה של ביצועי שוק אגרות החוב ברבעון הנוכחי, שהציג תשואות חיוביות – אל מול הפסדים ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות מדמי ניהול: כפועל יוצא מהתשואות החיוביות שהושגו בפוליסות המשתתפות, נרשמה עלייה גם בדמי הניהול שנגבו – שהסתכמו לכדי 207 מיליוני שקלים ברבעון השני.

הוצאות הנהלה וכלליות: זו מגמה שנמשכת בחברות הביטוח כבר תקופה – שימור ההוצאות על רמה יחסית קבועה.

שורה תחתונה: למרות ההפסד שנרשם בתקופה, שמטבע הדברים מלווה בתחושת אכזבה, הרי שבפועל אין לו משמעות רבה – שכן ההפרשות החריגות מעוותות מאד את התמונה. אין חולק שהסקטור כולו נמצא בתקופה לא פשוטה, אבל למרות זאת, הרווח השוטף של כלל ביטוח – בדומה למרבית החברות בענף – גבוה משמעותית מזה הנשקף ממחיר המניה".

אייל דבי על מנורה – לקנות ולשכוח

אייל דבי על הראל ביטוח

אייל דבי על הפניקס

קבוצת עזריאלי מדווחת על רווח של 244 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, בדומה לרווח ברבעון המקביל אשתקד.  עם זאת, בנטרול סעיפים חד פעמיים ובעיקר הצאה חד פעמית של מס רכישה בגין רכישת קרקע לודז'יה בחולון ברבעון השני של 2016,  החברה רשמה רווח נקי של כ-258 מיליון שקל לעומת כ-246 מיליון שקל בתקופה המקבילה. במילים פשוטות קצב הרווחים של עזריאלי עבר את ה-1 מיליארד שקל.

אלא שגם הרווח הזה כולל סעיפים חד פעמיים – רווחי שערוך. נכון, הרווחים האלו מופיעים כמעט בכל רבעון, ובכל זאת – מדובר בסעיפים שלא קשורים לליבת העסקים של החברה, מדובר בסעיפים שיכולים "להתהפך", ומדובר כמובן בסעיפים עם אופי חד פעמי – במצב תקין לא צפוי שאותו נכס ישוערך באופן שוטף.

הרווח בנטרול שערוכי נדל"ן לרבעון השני הסתכם בכ-219 מיליון שקל, לעומת כ-206 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של 6%.

ברבעון השני ה-FFO  (תזרים תפעולי נקי) הסתכם בכ-232 מיליון שקל, לעומת כ-217 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 7%. ה-NOI של החברה (רווח תפעולי נקי – ההכנסות מהשכרה בניכוי ההוצאות שקשורות להשכרה) עלה ברבעון בכ-5% ל-321 מיליון. ה-NOI מנכסים דומים בישראל עלה ב-4% לעומת הרבעון השני המקביל.

לדברי יו"ר הקבוצה דנה עזריאלי, "סיכום מחצית השנה הראשונה ממשיך לבטא את העוצמה, האיתנות והיציבות של הקבוצה בתחומים שבליבת פעילותה של עזריאלי. המהלכים העסקיים שנקטה הקבוצה בחודשים האחרונים  בתחומי הליבה שלה בנדל"ן המניב תואמים את אסטרטגיית הקבוצה ותורמים להמשך הצמיחה העתידית של הקבוצה".

יובל ברונשטיין, מנכ"ל הקבוצה אמר –  "קבוצת עזריאלי מצויה בעיצומה של תנופת ייזום ובנייה ואנו חשים בביקושים גדולים להשכרת הנכסים שאנו בונים ונבנה בעתיד".

טבע אמנם סיפקה לשוק תחזיות אופטימית לחמש שנים קדימה שלוקחות בחשבון את התרופה העיקרית שלה – הקופקסון המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה במינון של 40 מ"ג, אבל מסתבר שהמכירות האלו בספק.

משרד הפטנטים האמריקאי (IPR) פסל 2 מתוך 3 הפטנטים של החברה על תרופת הדגל שלה במינון של 40 מ"ג. טבע אמנם הודיעה כי תערער על ההחלטה בבית המשפט הפדרלי לערעורים, אבל היא היתה צריכה מראש לצבוע את התחזית הזו באפור.

נזכיר שהקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה היא התרופה המקורית החשובה ביותר של טבע, שמהווה מעל 20% ממחזור העסקים שלה, ועל פי ההערכות כ-40% מהרווח שלה! השוק האמריקני הוא השוק הגדול ביותר של התרופה כשעל פי הערכה גסה הוא מניב לטבע רווח של כ-20% מהרווח הכולל שלה.

על רקע ההחלטה של משרד הפטנטים האמריקאי אמר מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן –  "אנו ממשיכים להאמין בחוסנו ותוקפו של הקניין הרוחני העוטף  והקשור לקופקסון  40 מ"ג ואנו נמשיך להגן בנחישות על הקניין הרוחני שלנו  מול משרד הפטנטים ובתי המשפט ככל שיידרש. אנו מאמינים כי מטופלים, רופאים ומבטחים ימשיכו להעריך את יעילות, בטיחות וסבילות הקופקסון ושהתרופה תישאר  מוצר ייחודי גלובלי מוביל להפחתת התקפים עבור מטופלי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית".

לפני כשבועיים הוריד בית ההשקעות אופנהיימר את תחזית ההכנסות והרווח של טבע, על רקע חשש שהפטנטים על קופקסון 40 מ"ג, יבוטלו. באופנהיימר הורידו את ההמלצה על מניית טבע לתשואת שוק. הורדת הדירוג, כתבו ההאנליסטים נעשית  בשל אי הוודאות הגדולה לקראת החלטת ועדת הפטנטים האמריקאית בנוגע לתקפות 3 פטנטים על קופקסון במינון של 40 מיליגרם. קופקסון במינון 40 מיליגרם היא הגרסה החדשה של התרופה העיקרית של טבע לטיפול בטרשת נפוצה. גרסה זו מוגנת בפטנטים עד 2030 בניגוד לגרסה הוותיקה של 20 מיליגרם שהפטנטים עליה פקעו במאי 2014. טבע העבירה עד כה 83% ממטופלי קופקסון בארה"ב ו-60% מהמטופלים מחוץ לארה"ב לגרסה של 40 מיליגרם, שתקפות הפטנטים עליה נידונים בימים אלה על ידי ועדת הפטנטים האמריקאית. הניסיון לתקוף את הפטנטים על קופקסון 40 מיליגרם באירופה נכשל. אופנהיימר מעריך, בעקבות שיחות עם יועצים בתחום הפטנטים, שהסיכויים שהוועדה תפסוק שהפטנטים אינם תקפים גבוהים מעט מ-50% ,אם כי גם בית המשפט המחוזי בארה"ב צפוי לדון בנושא. באופנהיימר מציינים שהחלטת הוועדה עלולה לגרום לירידה חדה של מניית טבע ועל כן הם מעדיפים להוריד את ההמלצה עד לאחר החלטת הוועדה. אופנהיימר מורידים את תחזית ההכנסות והרווח המתואם ל­-2016 ב-2% וב-1% ל-22 מיליארד דולר ו-5.2 מיליארד דולר בהתאמה. אבל הירידה הזו היא לא הסיפר הגדול.

אם טבע לא תזכה בערעור הפגיעה בתוצאות יכולה להיות מאוד משמעותית – לא 1%, 2%, אלא עד כמה עשרות אחוזים מהרווח.

מניית טבע – כל מה שצריך לדעת

טבע – האם רכישת אלרגן טובה לבעלי המניות? ממש לא בטוח

מיטרוניקס העוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של רובוטים לניקוי בריכות, מדווחת על תוצאות טובות ברבעון השני – הרווח הסתכם ב-35.7 מיליון שקל על הכנסות של 187.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 31.9 מיליון שקל על הכנסות של 180 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה דיווחה החברה על רווח של 73 מיליון שקל על הכנסות של 379.4 מיליון שקל לעומת רווח של 64.2 מיליון שקל על הכנסות של 321.5 מיליון שקל.

הנהלת החברה מסבירה כי העלייה בהכנסות מקורה בהמשך צמיחה בטריטוריות בהן פועלת החברה. העלייה ברבעון השני מתונה יחסית לעלייה ברבעון הראשון וזאת בשל הצמיחה הגבוהה ברבעון הראשון שנבעה אז ממכירות buy Early  מוצלחות שהחברה מימשה תוך ניצול יתרון ההצטיידות הגבוהה במלאים בסוף 2015 וכן כתוצאה ממזג אוויר חורפי שהשפיע על מועד פתיחת הבריכות.

השיפור בתוצאות, מסבירה הנהלת החברה, הוא למרות מצב השוק – "הרבעון השני של אופיין במזג אוויר קר יחסית, והעונה נפתחה ברוב השווקים באיחור, למרות האמור מכירות החברה בחציון השני גדלו  ב-18% לעומת החציון המקביל אשתקד. הגידול משקף צמיחה בכל הטריטוריות המרכזיות שבהן פועלת החברה. מצאי מלאי זמין בשוק, איכות המוצרים, רמת השירות, שיווק ממוקד וניהול נכון של אסטרטגיית החדרת קו ה-S  אל מול קווי המוצר הקיימים והמשך צמיחה בשוק הציבורי אפשרה לחברה לחזק ולבסס את מעמדה תוך שמירה על הרווחיות. למיטב ידיעתנו, מבנה השחקנים הגדולים בענף נשמר, נמשכת מגמת הקונסולידציה בעיקר בהפצה, אם כי אין שינוי מהותי ביחסי הכוחות".

חברת צינורות המזרח התיכון מדווחת על מכירת שטח המפעל בצריפין (ושטחים צמודים אליו) בסכום של 386 מיליון שקל- הרווח מהעסקה – 300 מיליון שקל, פי כמה משוויה של החברה (לפני הדיווח). בתגובה לדיווח מזנקת מניית החברה בכ-80%

כבר לפני שנתיים דיווחה החברה על כוונתה לממש את הנכס, והיום היא מדווחת  כי התקשרה בהסכם עם צד שלישי בלתי קשור (הרוכש) למכירת מלוא זכויותיה במקרקעין בשטח של כ-180 דונמים באזור התעשייה ניר צבי, הסמוך לרמלה, והמוכר כחלק מ"מתחם צריפין", עליהם פועל מפעלה של חברה בת של החברה.

התמורה על פי הסכם המכר הינה כ-386 מיליון שקל בתוספת מע"מ כדין. המחאה בשיעור של 30% מסך התמורה הופקדה בנאמנות במועד חתימת הסכם המכר לידי נאמן וזאת עד להסרת השעבודים אשר רשומים לטובת תאגידים בנקאיים ביחס למקרקעין, רישום משכון ברשם החברות ומתן הודעה לרשות מקרקעי ישראל על הסכם המכר. יתרת התמורה (70%) תשולם על ידי הרוכש בתוך 180 ימים ממועד חתימת הסכם המכר )"מועד ההשלמה"(. בהסכם המכר נקבע כי מכירת המקרקעין כפופה להסכמת רמ"י.

בד בבד עם חתימת הסכם המכר ולצורך המשך פעילותה של חברת הבת, חברת הבת התקשרה בהסכם שכירות עם הרוכש, לפיו תשכור חברת הבת את המקרקעין מאת הרוכש, וזאת החל ממועד ההשלמה. תקופת השכירות הינה בת 24 חודשים, כאשר לחברת הבת עומדת הזכות להאריך את תקופת השכירות בשלוש תקופות שכירות נוספות של 12 חודשים כל אחת. דמי השכירות עומדים על סך שנתי של 17.5 מיליוני ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה. דמי השכירות האמורים יועלו בתחילת שנת השכירות הרביעית בשיעור של 10% ובתחילת שנת השכירות החמישית בשיעור של 5% נוספים.

בכוונת החברה להמשיך בפעילות הפלדה בתקופת השכירות. במקביל, החברה בוחנת הקמת מפעל פלדה מתקדם וחדשני באזור עדיפות לאומית בדרום הארץ. להערכת החברה, רווח ההון (לפני מס) הצפוי לחברה בגין מכירת הזכויות במקרקעין הינו כ-300 מיליוני ש"ח.

במקביל לדיווח זה, מוסרת הנהלת החברה כי  נכנסת לתוקפה התחייבות ב. גאון אחזקות – בעלת השליטה בחברה  לפיה, אם וככל שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה בפועל כלפי עובדיה ופורשיה לתשלום התנאים המיוחדים על פי הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית וועד עובדי החברה בצריפין בחודש דצמבר 2013, אזי תשלם גאון אחזקות את מלוא התחייבויותיה של החברה לתשלום התנאים המיוחדים לזכאים.

אייל דבי מלאומי שוקי הון מסביר בעקבות הדוחות של קבוצת הפיננסים הראל שהירידה ברווח שם (ירידה דרמטית) היא פשוט לא רלבנטית – "על רקע המשך ירידת התשואות וההפחתות החד-פעמיות, כמו גם התוצאות שפרסמו עד כה יתר החברות, היה צפוי שהרווח בתקופה יהיה מינורי – אולי אפילו שלילי. בפועל, הראל הציגה רווח כולל של 28 מיליוני ש"ח ברבעון השני, המהווים תשואה של כ- 2.3% על ההון", מפרט דבי וממשיך – "הרווח האמור כלל בתוכו מרכיבים והוצאות שאינן שוטפות, כך שאם מנטרלים את אלה, התוצאות בהחלט היו סבירות.

"השוואת התוצאות לרבעון המקביל אשתקד היא מיותרת ואינה מלמדת הרבה, שכן מה שחשוב יותר, זו בחינת התוצאות השוטפות אל מול מחיר המניה – וכאן, כמעט כרגיל, אין כל הלימה. לא צריך לצלול עמוק למספרים, מספיק שהולכים לדוח הדירקטוריון ומנטרלים את ההשפעות הבאות:

השפעת פרסום המלצות וועדת וינוגרד, בעניין טבלאות תוחלת החיים והריבית שמשמשת להיוון – הקטנת הרווח לאחר מס בסכום של 16 מיליוני ש"ח. הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות, על רקע המשך ירידת הריבית חסרת הסיכון – הקטנת הרווח לאחר מס, בסכום של 59 מיליוני ₪. הפחתת ערך בגין ירידת שווי פעילות קרנות הנאמנות – הקטנת הרווח לאחר מס, בסך של 18 מיליוני ₪. תוצאות מתואמות: סך ההוצאות החריגות שנרשמו ברבעון השני, מסתכם לכדי סכום מצטבר של 96 מיליוני שקלים – מה שאומר, שהרווח הנקי המתואם מתכנס לכדי 124 מיליוני שקלים. מבחינת תשואת ההון, הרי שזו תקפוץ מרמה מינורית מדווחת של 2.3% לכדי רמה שוטפת של 10% לערך – שזו בהחלט תשואה ראויה, בוודאי ביחס למחיר המניה.

"נקודות נוספות בדוחות: הפרמיות בשייר שנגבו ברבעון השני הציגו צמיחה מרשימה של 5.8%, כאשר מטבע הדברים, הצמיחה הכי חדה נרשמה במגזר ביטוחי הבריאות -שהסתכמה לכדי 6.5%. העניין הוא, וזו נקודה די מטרידה, שהרווחיות בתחום הבריאות נשחקת בהתמדה. כך, למרות הצמיחה בשורה העליונה, ועל אף תוספת נאה מרווחי השקעה, הרווח לפני מיסים על הכנסה התכווץ ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. הסיבה לכך ברורה, עלייה נמשכת בתשלומים ובתביעות שמגדילות את העתודות הביטוחיות. חשוב לציין, שלמרות שהתופעה מטרידה, היא רחוקה מלהוות הסבר לפגיעה כל כך חריפה במחיר המניה.

"בשולי הדברים: אנחנו מרגישים מעט מוזר, במידה מסוימת סוג של "שיח חרשים", שכן ברור לנו שבעת הזו ניתוח תוצאות הרבעון הוא אחד מהדברים הפחות מעניינים – לפחות את המשקיעים. שרי אלה אינם מוטרדים מהביצועים הנוכחיים, הם מודאגים עד מאד מהמחר. אנחנו בהחלט מבינים, וברור לנו שהסביבה העסקית השתנתה מהותית לרעה, אבל רצינו לומר מספר מילים לגבי עוצמת התגובה. אין כאן הרבה מקום לפרשנות, מחירי המניות מציגים תמונה עסקית ברורה – המשקיעים מעריכים שהרווחיות הביטוחית תהיה בשנים הקרובות אפסית, כך שרווחי החברות ינבעו רובם ככולם מהשקעות – שתחת המגבלות החדשות, כמו גם התשואות הנמוכות, אינן צפויות להיות "מדהימות".

"אז אנחנו רוצים לגעת בדיוק בנקודה הזו: התסריט לפיו חברות הביטוח תהפוכנה למנהלות השקעות בתחפושת של מבטחות, נשמע אולי מעניין, אבל הוא לא רק קיצוני ומוגזם -אין לא גם אחיזה רציונאלית. תראו, היו מקרים ששוק מסוים הלך ונעלם – תחום העיתונות הכתובה, לדוגמא – אבל זה קרה כאשר היה ברור שהמודל העסקי שבור. במילים אחרות, שהביקוש למוצר נפגע בצורה כל כך אנושה, עד שאין בו בכדי לכסות את ההוצאות. זה לא המקרה בתחום הביטוח, שהרי הביקוש  למוצרים רק הולך וגדל, האוכלוסייה אינה הופכת ליותר צעירה והמודעות לגידור סיכונים הולכת וגדלה. אז נכון, הענף כולו נמצא בתקופה מאד לא נעימה – הן רגולטורית והן משינויים בסביבה – אבל זו לא סיבה להספיד את התעשייה! וזה, פחות או יותר, המסקנות המשתקפות כיום במחירי המניות".

אייל דבי על מנורה – לקנות ולשכוח

אייל דבי על כלל ביטוח

אאורה – זכתה בפרויקט פינוי בינוי גדול ברמת השקמה

חברת אאורה, בשליטת יעקב אטרקצ'י,   מדווחת  כי זכתה  במכרז לייזום פרויקט  התחדשות עירונית ברחוב שלם 8-2 ,שכונת רמת השקמה, רמת גן. על הצדדים להגיע תוך 21 ימי עבודה לנוסח הסכם סופי.

נציגות בעלי הזכויות במתחם יחד עם מנהל הפרויקט וצוות מקצועי מטעמם הכולל אדריכל ושמאי מקרקעין, מקדמים תכנית להתחדשות עירונית במתחם שאושרה ע"י הוועדה המחוזית תל אביב והופקדה להתנגדויות הציבור. התכנית שבנדון ממוקמת בין הרחובות שלם ודרך הטייסים בשכונת רמת השקמה ברמת גן. מטרת התכנית הינה פיתוח והתחדשות המתחם במתכונת של "פינוי בינוי", לחיזוק מערך המגורים והגדלת מספר יח"ד באזור. במתחם הקיים היום ישנן 144 יח"ד ב-6 מבני רכבת אשר נבנו בשנות החמישים ו- 9 יח"ד מסחריות במבנה חד קומתי. מרבית המבנים והתשתיות במצב כללי ירוד וכמו כן לא קיימים פתרונות הולמים לחנייה ומיגון. לצורך פיתוח המתחם, מוצע בתכנית להגדיל את זכויות הבנייה לסך של כ-45,900 מ"ר עיקרי למגורים ו-510 יח"ד, 800 מ"ר מסחר ושטחים לצרכי ציבור.

הבינוי יתאפיין בבנייה מרקמית ממנה צומחים מגדלים עד לגובה של 21 קומות עם שימושי מסחר וצרכי ציבור בקומת הקרקע. היות והתכנית אושרה והופקדה להתנגדויות הציבור, החברה צופה כי תוכל להתחיל בתוך כשנתיים בהקמת הפרויקט. הפרויקט מצטרף ליתר הפעילות הענפה של הרחבה בתחום ההתחדשות העירונית.

החברה החלה בשיווק פרויקט "אונו – ואלי" בקריית אונו. פרויקט התחדשות עירונית שיכלול כ-700 יח"ד. לאחרונה אישרה הועדה המחוזית למתן תוקף את פרויקט מגדל התמרים ברמת גן הכולל 198 יח"ד במגדל בגובה 36 קומות.

החברה פעילה כיום ב-13 פרויקטים בהתחדשות עירונית בהיקף כולל של כ-5,000 יח"ד חדשות במרכז הארץ בערים: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, קריית אונו, יהוד – מונוסון, אור יהודה, חדרה, רמת השרון והוד השרון.