קרנות הנאמנות של אקסלנס נפגעו מהנפילה של ארובנקורפ (ראו כאן – הקרנות שהשקיעו באורבנקורפ ), אבל בהמשך להודעות בתקשורת כי יהיה ניתן לקבל בחזרה את רוב החוב, משערכים באקסלנס את אגרות החוב של אורבנקורפ, כלפי מעלה. זה נעשה בשלבים, לפני כחודשיים עדכנו באקסלנס את האחזקה כלפי מעלה ועכשיו הם מעיזים יותר ומעדכנים שוב (כאן – העדכון הראשון כלפי מעלה)

הקרנות שבהם יהיה עדכון בערך האג"ח (אחרי שבעבר נרשמה ירידת ערך) –  אקסלנס (0A) אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה – חברות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118096); אקסלנס (0B)(!) קונצרני – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112396) ואקסלנס (1B)(!)י 10-90 – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120761)

העדכון בשווי האג"ח נעשה בהמשך להחלטת ועדת דירקטוריון של מנהל הקרן, הועדה  הוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים, ובהתאם להחלטתה  ישוערך נייר הערך אורבנקורפ אג"ח א' (מספר ני"ע: 1137041), שהונפק על ידי אורבנקורפ אינק, וזאת בעקבות דיווח של החברה לפיו הושגה התקדמות במימוש חלק מנכסי החברה –

המחיר שנקבע לאג"ח  בעדכון הקודם (יולי 2016) היה 50 אגורות  והמחיר שנקבע לאג"ח ב-4 בספטמבר – 62.1 אגורות – עלייה של 24.2%.

כתוצאה מכך השווי הנקי של נכסי הקרנות יעלה – הערך של אקסלנס אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה   יעלה ב-0.62% (הערך של כל נכסי הקרן כתוצאה מעליית ערך אג"ח ארובנקורפ); הערך של  קרן אקסלנס  יעלה ב-0.35%, והערך של נכסי הקרן – ואקסלנס 10-90 יעלה בשיעור צנוע של 0.15%.

באקסלנס מסבירים כי – "נכון למועד דיווח זה, מוחזקת האג"ח שלעיל בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעת שערוכה ע"י מנהל הקרן כאמור לעיל בגוף דיווח זה על מחיר הפדיון של יחידה בקרנות הנוספות האמורות אינה מצריכה דיווח בהתאם להוראות הדין".

אורבנקורפ – מי משקיע באג"ח של חברה עם גירעון בהון חוזר

אג"ח על מדד מחירי הדירות – כלי השקעה חדש שמתכנן האוצר להשיק בקרוב, כך מדווח גלובס.  על פי הדיווח באוצר  בוחנים דרכים לעודד את הבנקים להציע מוצרים פיננסיים, שכוללים הצמדה מלאה או חלקית  למדד מחירי הדירות. המכשיר יהיה ללא סיכון  סכום הפיקדון הראשוני וללא השפעה על מחירי הדירות הריאליים. ולמה זה טוב? פשוט – אנשים לא ירוצו לקנות דירות אלא יקנו את הפיקדון או את האג"ח (מעין שני מכשירים קרובים). זה יעזור גם לריסון הביקושים בשוק הדירות וגם יעשיר את מגוון המוצרים בבורסה. 

למחשבון מחירי הדירות

על פי הדיווח הרעיון המרכזי שנבחן הוא שהמדינה תנפיק אג"ח  צמוד למדד מחירי הדירות, והבנקים יוכלו להציע פיקדונות שיהיו צמודים למדד מחירי הדירות , כלומר הבנקים בעצם ינפיקו פיקדונות ומולם הם יתכסו באגרות חוב שינפיק בנק ישראל מטעם האוצר. מדובר בצעד משלים להטלת המס על בעלי שלוש דירות ומעלה ובמשרד האוצר רואים בו פתרון למשקיעים בדירות – הם יוכלו לרכוש את הפיקדון במקום דירה.

בפועל, חלק ניכר מעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות נובע מהיעדר אלטרנטיבת השקעה או מכך שהפיקדונות הבנקאיים ומכשירי ההשקעה הפיננסיים האחרים נטולי הסיכון מציעים תשואה אפסית, על רקע ריבית בנק ישראל הנמוכה. הרעיון התיאורטי הוא להציע פיקדון בנקאי, שיהיה צמוד למדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כך שבמקום לרכוש דירה ריאלית יוכלו המשקיעים לשים את הכסף בבנק ולקבל תשואה דומה לזו שהיו מקבלים אילו היו רוכשים דירה בפועל. בדרך זו, מניחים באוצר, ניתן יהיה להפחית במידה ניכרת את הביקושים לנדל"ן, קצב עליית המחירים יואט וממילא גם התשואה שישלם הפיקדון צמוד מדד מחירי הדירות תהיה נמוכה. 

למאמר המלא בגלובס

שבוע מודעות פיננסית – האם הבנקים ילמדו אותנו לחסוך בעמלות של הבנקים? כנראה שלא

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל  בשיתוף הבנקים המסחריים, יקיימו במהלך החודש הקרוב הדרכות והרצאות לציבור בנושאים של התנהלות פיננסית נבונה. בין היתר יוסבר לקהל על ניהול יעיל של חשבון הבנק לרבות הסבר על מסלולי העמלות. ההדרכות האלו יהיו ב-100 סניפים של הבנקים ברחבי הארץ.

המטרה הרשמית היא אמנם להגביר את המודעות ולהקנות ידע והבנה בנושאים פיננסיים בסיסיים ללקוחות המערכת הבנקאית, אבל לבנקים אין אינטרס להסביר לקהל שלהם שהם פראיירים – 1.5 מיליון לקוחות משלמים עמלות גבוהות, וקשה להאמין שהבנקים ילמדו את הציבור איך לחסוך בעמלות – הם הרי לא ילמדו אותם אי לגרום לבנק להפסדים (פחות רווח, ליתר דיוק).

אז למה בכלל יש את השבוע מודעות פיננסית? כנראה בגלל שהמפקחת על הבנקים, חדוה בר, דרשה זאת, ובכלל – לבנקים אין מניעה לקבל נקודות ביחסי ציבור ולהסביר ללקוחות על התנהלות פיננסית נבונה. זה גם משרת אותם, כל עוד זה לא התנהלות פיננסית נכונה מול הבנקים.

הפיקוח על הבנקים והבנקים מסבירים כי בהדרכות יינתנו טיפים וכלים להתנהלות פיננסית נכונה, יוצגו כלים דיגיטליים מתקדמים המסייעים לניהול יעיל יותר של חשבון הבנק, יינתנו הדרכות אישיות על "תעודת הזהות" הבנקאית – היכרות עם הדו"ח השנתי החדש המציג ללקוח את כל הפעילות הקיימת בחשבונו בצורה מפורטת, והסבר על שירות מסלולי העמלות, לרבות צירוף בפועל של לקוחות המעוניינים בכך.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים אמרה בהקשר שבוע המודעות הפיננסית –  "במטרה להגביר את המודעות והידע הפיננסי של משקי הבית, פניתי לבנקים בבקשה להירתם למאמץ מיוחד, בבחינת תרומה לקהילה. אני קוראת ללקוחות הבנקים לנצל את ההזדמנות וליטול חלק בפעילויות השונות אשר יקנו מגוון כלים מעשיים וטיפים להתנהלות פיננסית נבונה, יעשירו את הידע בתחום הפיננסי ויסייעו להם לנהל באופן עצמאי ומושכל יותר את הפעילות הבנקאית שלהם"

למרבית האנשים החשבונאות היא מילה מסובכת ולא מוגדרת. לציבור יש מחסום כללי מתחום החשבונאות בפרט ומתחומי הפיננסים בכלל, לרבות בתחום החינוך הפיננסי; וזאת להבדיל  מעולם המשפט שאנחנו נחשפים אליו מגיל צעיר דרך תוכניות הטלוויזיה הרבות שעוסקות ומתארות את התחום, ודרך העיסוק האינטנסיבי בתחום בתקשורת. החשיפה לתחומי העסקים והכלכלה היא רק בגילאים מאוחרים יותר.

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי, על החשבונאות, שפת העסקים –  מה זאת בעצם החשבונאות? למה צריך לדעת אותה? ואיך היא עוזרת לנו בהבנת עולם העסקים?

החשבונאות היא שפת העסקים, היא שפה שמאפשרת לנו להבין איך התרחש המשבר העולמי של 2008 שהוביל לקריסה של חברות רבות ובנקים רבים לרבות בנק ההשקעות ליהמן ברדרס; היא מאפשרת לנו להבין במישור המקומי,  מדוע קרסה רשת מגה. החשבונאות היא שפה בינלאומית שמקובלת בכל העולם ומתרגמת את העולם למספרים – כל אירוע בעסק מתורגם למספרים; כל עסקה מתורגמת למונחים כספיים. החשבונאות מתרגמת את עולם העסקים העסקים בדומה לתרגום של חוקי הטבע לשפת המדע – הפיזיקה. אלא שלא כמו בפיזיקה ששם כל מספר הוא עוגן, בחשבונאות יש תמרון מסויים ויש פרשנות; אין הסכמה על כל מספר – המספרים תלויים בהערכות, אומדנים ושיטות הצגה. זו שפה שדרכה כל אחד יכול ללמוד את מצב הפירמה, מה מצבה הכספי? עד כמה היא רווחית? האם היא מייצרת מזומנים?  זו שפה שבעזרתה ניתן להבין את המגמה של החברה – כלפי מעלה, או ההיפך – בדרך למשבר, או כבר בעיצומו של משבר? זו השפה שמשקיעים משתמשים בה כדי להבין את הדוחות הכספיים לנתח אותם ; זו השפה של שוק ההון, והיא בעצם הכלי המרכזי למשקיעים כדי לקבל החלטות השקעה בשוקי המניות והאג"ח.

רוצה להבין מה זאת חשבונאות? – 10 דקות של ההרצאה יעשו לך סדר 

רשת ויקטורי   שרכשה לאחרונה 11 סניפים של רשת YOU, מדווחת על גידול משמעותי (וצפוי) במכירות הרבעון השני. המכירות הסתכמו ב-361 מיליון שקל, בהשוואה למחזור מכירות של 237.7 מיליון שקל. הגידול בפעילות, כתוצאה מרכישת סניפי YOU  מתבטא גם בשורה התפעולית – הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-9.6 מיליון שקל בהשוואה ל-5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015.

במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו המכירות ב-686.8 מיליון שקל בהשוואה ל-471.4 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי עלה ל-18.7 מיליון שקל בהשוואה ל-12.4 מיליון שקל.

רשת ויקטורי שמנוהלת על ידי אייל רביד, מפעילה 42 סניפי סופרמרקט בגדלים שונים בפריסה ארצית המשתרעים על שטחי מכירה של כ-47 אלפי מ"ר. הרשת שנתפסת כרשת דיסקאונט, בעלת ותק של מעל 11 שנים ונמצאת במגמת צמיחה מתמדת גם דרך רכישות של סניפים וגם דרך פתיחה של סניפים חדשים. לויקטורי, אגב, 5 סניפים ייעודיים הפונים לקהל החרדי.

בדומה למותג הפרטי שהולך וגדל בפעילות של שופרסל, גם בויקטורי המותג הפרטי חזק יחסית – החברה מוכרת מגוון רב של מוצרים המיובאים ישירות מחו"ל ביבוא מקביל.

הנהלת החברה מציינת כי רכישת סניפי YOU הוטמעה עד סוף מרץ 2016, אבל הפוטנציאל להגדלת רווחים עדיין קיים – "פתיחת הסניפים אשר נרכשו מרשת מגה נעשתה בצורה מאד אינטנסיבית ובזמן קצר ודרשה מאמץ מיוחד מצד מטה החברה. השפעת פתיחת הסניפים הנ"ל על החברה צפויה להיות באופן הדרגתי. החל מהרבעון השני של שנת 2016 ההכנסות כוללות 3 חודשי פעילות מלאים לרבעון של הסניפים החדשים, אולם מצד שני שיעור הוצאות השכר של הסניפים החדשים מהמכירות שלהם אמורות לרדת באופן הדרגתי מאחר שהסניפים נפתחו במקסימום כח אדם לאור הפתיחה האינטנסיבית של הסניפים וכן הקליטה של מאות מעובדי מגה לשעבר לתוך החברה".

ומכאן, שבמילים אחרות, ההנהלה מצפה להתייעלות מסוימת ברבעונים הבאים (באופן מדורג) מה שיגרום לעלייה ברווח וברווחיות.

ויקטורי – פרסום תוצאות רבעון ראשון

הלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל (לרבות קרנות השתלמות) הן לרוב ההלוואות האטרקטיביות ביותר שתוכלו לקבל. כן, אם אתם צריכים הלוואה ויש לכם קרן השתלמות, קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח חיים, תפנו לגוף המהל ותבדקו אם הוא נותן הלוואה , באיזה גובה (לרוב כאחוז מהסכום שלכם בחשבון) ובאיזו ריבית – יכול להיות שתחסכו ככה הרבה כסף.

אבל אליה וקוץ בה – אתם משעבדים את הפנסיה שלכם. צריך להיזהר מאוד מלקיחת הלוואה שיהיה קשה להחזירה, כי אז קרן הפנסיה/ קופת הגמל שמלווה לכם בעצם על חשבון הכסף ששי לכם בקרן/ קופה, יכולה לממש את הנכס – את הקופה/ קרן – ואז הנזק יכול להיות אדיר – גם תשלום מס גבוה, וגם פחות כסף לפנסיה.

ולמרות זאת, מדובר בפתרון נוח לרבים – הריבית נמוכה, הטיפול יחסית מהיר, ולכן זו צריכה להיות אופציה מועדפת על לווים – הריבית על ההלוואות נמוכה בכמה אחוזים טובים מהריבית בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי (בזכות השעבוד),, רק שכאמור צריך להיזהר, ולהבין שהלוואות צריך להחזיר. כאן, תוכלו להרחיב על ההלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל

כך או אחרת,  תקנות חדשות של משרד האוצר שנכנסו לתוקף, מייקרות את הריבית על ההלוואות והופכות אותן לפחות אטרקטיביות. האוצר מסביר שההלוואות האלו הן בעצם השקעה של כספי עמיתים, ולכן, בדומה לכל השקעה אחרת, יש לנהל כספים אלה באופן המיטבי וצריך שיחולו על הכספים האלו הגבלות ובחינות סיכון שונות, כמו שנדרש בהתנהלות בהשקעות אחרות. במילים פשוטות, ברגע שהקרן נתנה הלוואה היא בעצם השקיעה בגוף מסויים, וכשזה קורה, צריך על פי האוצר, לבדוק את הלווה, לערוך הערכת סיכונים, ורק אחרי בדיקות הלקוח (לרבות הכנסותיו, הונו, מצבו הפיננסי בכלל ועוד) יש לספק אישור – מדובר בהליך חיתום בדומה להליך שמבצע הבנק בעת נתינת הלוואה. בקיצור – עוד בירוקרטיה וזה מייקר את ההלוואות האלו.

מעבר לכך, החברות פשוט יעדיפו לא להתעסק עם הלוואות קטנות, כי הרי בהן מלכתחילה הוצאות התפעול הנוספות יהפכו את העניין ללא כלכלי. סביר שחלק מהגופים האלו יסכימו לספק הלוואה רק עם רף מינימלי מסוים. ואז בעצם מי שיפגע יהיו אלו שצריכים הלוואות קטנות, כמה אלפי שקלים, הם יצטרכו לחפש הלוואות במקום אחר  וכנראה יקר יותר. שורה תחתונה – שוב החלשים נפגעים.

אפריקה תעשיות לא מצליחה להתאושש מהמשבר – אחרי שסבלה בשנתיים האחרונות מהונאת ענק בחברת נגב קרמיקה, וחולשה בפעילות הפלדה, רושמת החברה הפסד של 42 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, על הכנסות של 446 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל על הכנסות של 495 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הפסידה אפריקה תעשיות 57 מיליון שקל על מחזור של 910 מיליון שקל, כאשר בכל שנת 2015 הפסדיה 157 מיליון שקל על מחזור של 1.8 מיליארד שקל.

על רקע ההפסדים האלו, ההון של החברה נשחק ל-102 מיליון שקל, ולצד חובות גדולים , גירעון בהון החוזר, ומצוקת מזומנים, רואי החשבון של החברה מספקים לה הערת עסק חי – "אי ודאות באשר ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגופים המוסדיים בקשר עם החזרי ההלוואה המוסדית, ולאור אי הוודאות האמורה, עולים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק ח", כמו כן מציינים רואי החשבון כי קיימת  אי ודאות למימוש תכניות הנהלות חברות הבת לפירעון התחייבויותיהן של חברות הבת

הנהלת אפריקה תעשיות צריכה מימון, והבעיה הגדולה שלאפריקה ישראל, החברה האם, אין יכולת להזרים לה כספים, היא עצמה בתהליך של הסדר חוב גדול. לאפריקה תעשיות יש חוב גדול למוסדיים, והיא זכתה להזרמה מאפריקה לפני כשנה, אבל כשבוחנים את ההמשך, נראה שהיא צריכה שפן חדש.

בביאורים לדוחות מסבירה החברה את מצבה הפיננסי – "בהקשר למצבה הכספי של החברה, לתזרימי המזומנים שלה וליכולתה לשרת את התחייבויותיה יצוין כי: למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) יתרת מזומנים של כ-1.3 מיליון שקל. למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) הון חוזר שלילי של כ-231 מיליון שקל. יתרה שלילית זו נובעת בעיקרה מהצגת ההלוואה המוסדית שיתרתה כ-155 מיליון שקל בזמן קצר, עקב אי עמידת החברה בהתניות פיננסיות על פי הסכם המימון המקורי עם הגופים המוסדיים וכן לאור קיומה של עילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה בהתאם להוראות כתב הוויתור שנמסר לחברה…

"עם זאת, בהתאם להוראות כתב הוויתור, עקב הכללתה של הפניית תשומת לב בדוח רואי החשבון המבקרים בקשר עם ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי, קיימת הפרה של כתב הוויתור ועילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה המוסדית. יצוין כי עד למועד אישור הדוחות הכספיים החברה עמדה בפירעון התשלומים של ההלוואה המוסדית בהתאם ללוח הסילוקין המעודכן, לרבות הקדמת תשלומים כפי שנקבעה בכתב הוויתור לאחר מועד הדיווח בוצע תשלום על סך 4 מיליוני ש"ח, בהתאם למוסכם בכתב הוויתור כאמור(/

"היקף המזומנים הנדרשים לחברה לצורך פירעון התחייבויותיה עולה באופן ניכר על יתרות המזומנים שבידיה.   לחלק מהחברות המוחזקות במישרין על ידי החברה יתרות שליליות של רווחים ראויים לחלוקה למועד הדוחות הכספיים.

"קיים ספק באשר ליכולת החברה לגייס אשראי חדש או למחזר חובותיה  למועד הדוחות הכספיים ההון המיוחס לבעלים מסתכם בסך של כ-102 מיליון שקל. למועד אישור הדוחות הכספיים מהלכי הנהלת החברה למימוש חלק מנכסיה ופעילויותיה, לרבות האפשרות למימוש המניות הרדומות של החברה, טרם הבשילו לכדי עסקה מחייבת העשויה להניב לחברה תזרימי מזומנים, וזאת בסטייה מהערכת ההנהלה והדירקטוריון של החברה בתקופות דיווח קודמות".

רשת טיב  טעם מדווחת על תוצאות פושרות ברבעון השני של השנה – רווח של 414 אלף שקל על מחזור של 380 מיליון שקל, לעומת רווח של 8.7 מיליון שקל על מחזור של 312 מיליון שקל ברבעון המקביל. אז נכון שהרווח מוטה כלפי מטה בגלל הוצאות מס גדולות, אבל גם בשורה התפעולית יש הרעה – רווח תפעולי של 5.2 מיליון שקל לעומת 12.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההרעה בשורה התפעולית נובעת בעיקר מגידול בהוצאות המכירה והשיווק שזינקו ב-30% ל-89 מיליון שקל. אמנם היה צפוי גידול משמעותי בהוצאות התפעוליות על רקע הגידול בפעילות (בהמשך לרכישת סניפי עדן), אבל הגידול הזה וכן הגידול בעלות המכר היה גדול מהעלייה במכירות, ומכאן השחיקה ברווחיות.

במחצית הראשונה הרוויחה החברה 1.4 מיליון שקל לעומת רווח של 8.7 מיליון במחצית המקבילה ב-2015, וזאת למרות גידול בהנכסות (בהמשך לרכישת סניפי עדן) מ-591.6 מיליון שקל ל-716.5 מיליון שקל.

הנהלת החברה מדגישה כי בתחום הקמעונאות הגידול בפעילות נובע גם מהגידול האורגני, לצד רכישת הסניפים. המכירה בחנויות הזהות גדלו ב-3.2% במחצית הראשונה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ברבעון השני הגידול הפנימי היה 4% ביחס לתקופה המקבילה. החברה פתחה חנות חדשה ברבעון השני וצופה לפתוח שני סניפים נוספים עד סוף השנה. וביחס לרווחיות הנשחקת מדגישה הנהלת החברה – "החברה נוקטת במספר פעולות לצורך ייעול והטמעת פעילותה של עדן טבע מרקט, אשר פגעה בתוצאות הפעילות של מגזר הקמעונאות בתקופה זו, וצופה כי עדן טבע מרקט תעבור לאיזון עד לתום שנת 2016 ותתרום לרווחיות מגזר הקמעונאות במהלך שנת 2017. החברה סיכמה על השכרה, בשכירות משנה, של סניף מיקסמרקט המצוי ברמת החייל, תל אביב, סניף הפסדי שפגע בתוצאות פעילות המגזר".

ביחס לפעילות הייצור מציינים מנהלי החברה – "בחציון הראשון של שנת 2016 ממשיכה הצמיחה בפעילות מגזר ייצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון ומגמת השיפור בתוצאות נמשכת וכפועל יוצא מהמהלכים שננקטו ושעיקרם שינוי בתמהיל המוצרים, התמקדות בשיווק ללקוחות מחוץ לקבוצה והשקעה במערך המכירות והלוגיסטיקה". מכירות המגזר במחצית הראשונה הסתכמו ב-207.9 מיליון שקל גידול של 15% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. רוב הגידול נובע ממכירות ללקוחות חיצוניים, כאשר חלק משמעותי מהמכירות של מגזר הייצור מופנה למגזר הקמעונאות. הרווח הגולמי של המגזר עלה ל-34 מיליון שקל לעומת 31 מיליון במחצית המקבילה. התחום הזה הוא משני לתחום הקמעונאות, אבל הוא מבטא למעשה את הייחוד של טיב טעם על פני הרשתות המתחרות האחרות, ויכולתה לייצר רווחיות גבוה יותר בזכות הסינרגיות האנכיות.

הדוחות של רמי לוי לרבעון השני של 2016

רשת רמי לוי, בבעלות רמי לוי, מדווחת על תוצאות הרבעון השני – הרווח בשורה התחתונה הסתכם ב-25.6 מיליון שקל על הכנסות של 1.13 מיליארד שקל, לעומת רווח של 24.3 מיליון שקל על הכנסות של 1.03 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של 2016 הסתכם הרווח ב-46.9 מיליון שקל על מחזור של 2.14 מיליארד שקל בהשוואה לרווח של 42.4 מיליון שקל על מחזור של 1.97 מיליארד שקל.

בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח ב-74.3 מיליון שקל על מחזור של 3.98 מיליארד שקל.

הגידול בפעילות ברבעון השני נובע מפתיחת סניפים חדשים (שבעה סניפים) – קריית שמונה, אשקלון, יבנה, רעננה, בת ים ,רחובות וראשון לציון. אלמלא הסניפים החדשים החברה היתה מוכרת פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.  המכירות למ"ר עמדו ברבעון השני על 16.81 אלף שקל, בהשוואה ל-18.53 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות במחצית הראשונה למ"ר עמדו על 33.45 אלף שקל לעומת 37.06 אלף שקל במחצית הראשונה של 2015.

בראייה חצי שנתית – הפדיון של חנויות זהות עמד על 1.75 מיליארד שקל,  ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (אז הסתכמו המכירות בחנויות הזהות ב-1.86 מיליארד שקל). הפדיון למ"ר בחנויות הזהות עמד על 37 אלף שקל לעומת 39.38 אלף שקל במחצית המקבילה.

הדוחות של טיב טעם לרבעון השני של 2016

חברת התרופות מיילן שנסחרת בוול-סטריט ובבורסה בת"א, סופגת אש מהתקשורת, מהקונגרס האמריקאי ומהילארי קלינטון המתמודדת על נשיאות ארה"ב, בגלל שייקרה את זריקת האפיפן במאות אחוזים, במיוחד בזמן האחרון. הזריקה עלתה לפני 9 שנים 57 דולר ובחודשים האחרונים עלה מחירה ל-600 דולר!

מדובר בזריקה מצילת חיים נגד אלרגיות חריפות, והזינוק במחירה נועד פשוט למקסם את רווחי מיילן על חשבון החולים. האסטרטגיה הזו של העלאת מחירי תרופות מבוקשות נוצל עד תום בחברת וליאנט שספגה בשנה האחרונה ביקורת חריפה ונאלצה להוריד מחירים, במקביל לחקירות שנפתחו נגדה, ובמקביל לקשיים פיננסים שהחלו, גם על רקע חשיפת השיטה "המכוערת" למיקסום רווחים. מקרה חמור נוסף היה לאחרונה בחברת טורינג שרכשה תרופה ומיד הקפיצה את מחירה פי כמה.

השיטה הזו, לצד הכוונה של הילרי קלינטון להילחם ברמת המחירים גם של התרופות הגנריות, הכניסה את כל התעשייה של התרופות ובעיקר הגנריות למגננה, כשבמקביל מניות החברות מאבדות שווי ניכר.

מיילן איבדה 25% מערכה בשבועות האחרונים ועל רקע זה, היא מדווחת על הפחתת מחיר התרופה לאפיפן. בתגובה מניית החברה עולה עם פתיחת המסחר בוול-סטריט.

אייל דבי מלאומי שוקי הון מתייחס לדוחות של כלל ביטוח, ולא מתרגש מהחולשה בביצועים. דבי מאמין בסקטור הביטוח ורואים את זה בהמלצות הקודמות שלו על מניות הביטוח.

ומה יש לו להגיד על כלל ביטוח? – "התוצאות, כמו אצל יתר החברות, היו בסימן הפרשות חד-פעמיות. בשורה התחתונה, החברה הציג הפסד י בסך של כ- 293 מיליוני שקלים ברבעון, כאשר מה שבולט בדוח הדירקטוריון, זו ההתאמה שהחברה מציגה בכדי להגיע לרווח "הנכון" – 88 מיליון שקלים ברבעון. מבחינת התשואה על ההון, הרווח המתוקן משקף תשואה של 8.2% – רמה סבירה ביחס לתקופה ולנתוני הסביבה.

"ההפרשות שהחברה נטרלה מהרווח הכולל ברבעון, היו כדלקמן: הגדלת עתודות הביטוח, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה (LAT) – 311 מיליוני שקלים (לאחר מס); השפעת המלצות וועדת וינוגרד – 3 מיליוני שקלים; הפרשות נוספות בתחום ביטוחי החיים – 67 מיליוני שקלים. סך כל ההפרשות שאינן שוטפת, שנרשמו ברבעון השני, מסתכם לכדי 381 מיליוני שקלים. כפועל יוצא, ההפסד הכולל שדווח ברבעון השני, "מתהפך" לכדי רווח שוטף בסך של 88 מיליוני שקלים.

"לגבי התוצאות השוטפות, ניגע בקצרה בנקודות הבאות:

נכסים מנוהלים – הסתכמו לכדי סך של 170 מיליארדי שקלים בסופה של המחצית השנייה, כמעט ללא שינוי ביחס לתחילת השנה.

פרמיות שהורווחו – הסתכמו לסך של 2.2 מיליארדי שקלים ברבעון השני, אל מול 2.3 מיליארדי שקלים ברבעון המקביל אשתקד – ירידה של 2.5%. החברה מסבירה שזו תוצאה ישירה של טיוב הפוליסות בביטוח הכללי, בדרך של אי-חידוש עסקים שמפסידים. עם זאת, ראוי לציין שגם בביטוחי החיים נרשמה ירידה, כאשר מה שקיזז אותה זו הצמיחה במגזר ביטוחי הבריאות.

הכנסות מהשקעות – הסתכמו לסך של 850 מיליוני שקלים ברבעון השני, בהשוואה להפסד של 50 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה. השיפור הוא תוצאה של ביצועי שוק אגרות החוב ברבעון הנוכחי, שהציג תשואות חיוביות – אל מול הפסדים ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות מדמי ניהול: כפועל יוצא מהתשואות החיוביות שהושגו בפוליסות המשתתפות, נרשמה עלייה גם בדמי הניהול שנגבו – שהסתכמו לכדי 207 מיליוני שקלים ברבעון השני.

הוצאות הנהלה וכלליות: זו מגמה שנמשכת בחברות הביטוח כבר תקופה – שימור ההוצאות על רמה יחסית קבועה.

שורה תחתונה: למרות ההפסד שנרשם בתקופה, שמטבע הדברים מלווה בתחושת אכזבה, הרי שבפועל אין לו משמעות רבה – שכן ההפרשות החריגות מעוותות מאד את התמונה. אין חולק שהסקטור כולו נמצא בתקופה לא פשוטה, אבל למרות זאת, הרווח השוטף של כלל ביטוח – בדומה למרבית החברות בענף – גבוה משמעותית מזה הנשקף ממחיר המניה".

אייל דבי על מנורה – לקנות ולשכוח

אייל דבי על הראל ביטוח

אייל דבי על הפניקס

 

קבוצת עזריאלי מדווחת על רווח של 244 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, בדומה לרווח ברבעון המקביל אשתקד.  עם זאת, בנטרול סעיפים חד פעמיים ובעיקר הצאה חד פעמית של מס רכישה בגין רכישת קרקע לודז'יה בחולון ברבעון השני של 2016,  החברה רשמה רווח נקי של כ-258 מיליון שקל לעומת כ-246 מיליון שקל בתקופה המקבילה. במילים פשוטות קצב הרווחים של עזריאלי עבר את ה-1 מיליארד שקל.

אלא שגם הרווח הזה כולל סעיפים חד פעמיים – רווחי שערוך. נכון, הרווחים האלו מופיעים כמעט בכל רבעון, ובכל זאת – מדובר בסעיפים שלא קשורים לליבת העסקים של החברה, מדובר בסעיפים שיכולים "להתהפך", ומדובר כמובן בסעיפים עם אופי חד פעמי – במצב תקין לא צפוי שאותו נכס ישוערך באופן שוטף.

הרווח בנטרול שערוכי נדל"ן לרבעון השני הסתכם בכ-219 מיליון שקל, לעומת כ-206 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של 6%.

ברבעון השני ה-FFO  (תזרים תפעולי נקי) הסתכם בכ-232 מיליון שקל, לעומת כ-217 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 7%. ה-NOI של החברה (רווח תפעולי נקי – ההכנסות מהשכרה בניכוי ההוצאות שקשורות להשכרה) עלה ברבעון בכ-5% ל-321 מיליון. ה-NOI מנכסים דומים בישראל עלה ב-4% לעומת הרבעון השני המקביל.

לדברי יו"ר הקבוצה דנה עזריאלי, "סיכום מחצית השנה הראשונה ממשיך לבטא את העוצמה, האיתנות והיציבות של הקבוצה בתחומים שבליבת פעילותה של עזריאלי. המהלכים העסקיים שנקטה הקבוצה בחודשים האחרונים  בתחומי הליבה שלה בנדל"ן המניב תואמים את אסטרטגיית הקבוצה ותורמים להמשך הצמיחה העתידית של הקבוצה".

יובל ברונשטיין, מנכ"ל הקבוצה אמר –  "קבוצת עזריאלי מצויה בעיצומה של תנופת ייזום ובנייה ואנו חשים בביקושים גדולים להשכרת הנכסים שאנו בונים ונבנה בעתיד".