ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "מחובתן של הרשויות לבדוק שיפוצים שבוצעו, והדבר קריטי במיוחד בעיר כמו ת"א השוכנת לחוף הים. מעבר לכך, המדינה חייבת לסייע קידום תמ"א בהקדם, אחרת נראה מקרים רבים דומים בבניינים ישנים שעשויים לעלות בחיי אדם"
בהתאחדות קבלני השיפוצים מגיבים הבוקר לאירוע שהתרחש אתמול, שבו קרסה חלק ממרפסת ברחוב זבולון בת"א.
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, סבור כי עיריית ת"א אחראית לתאונה, ואומר: "מחובתן של הרשויות לבדוק שיפוצים שבוצעו, והדבר קריטי במיוחד בעיר כמו ת"א השוכנת לחוף הים. מעבר לכך, המדינה חייבת לסייע קידום תמ"א בהקדם, אחרת נראה מקרים רבים דומים בבניינים ישנים שעשויים לעלות בחיי אדם".
סיב מוסיף כי: "קידום תמ"א חיוני בכל הארץ, אך במיוחד בערי החוף, מכיוון שלים ולמלח השפעה הרסנית על מבנים. עיריית תל אביב מטרפדת הרבה פרוייקטים של תמא 38 ברחבי העיר. אלמלא הבירוקרטיה היינו יכולים לראות גידול של כ 30% בשיפוץ בניינים ותמ"א 38 בעיר".
סיב התייחס לטיב עבודות השיפוצים שבוצעו בבניין, וציין כי "על החומרים החיצוניים להתאים לסביבה זו. הטיח החיצוני חייב להיות אטום למים וחייבים לשים דגש על חומרי הקישור בין הבטון לטיח שיהיו בעלי רמת דביקות גבוהה במיוחד. המלח מכלה כמעט כל דבר העומד בדרכו במעטפת החיצונית, וגורם לקילוף מהיר שיותר של הטיח. בקרבת הים עדיף להשתמש בחיפוי חיצוני משיש עמיד מסוג גרניט למשל".
עוד הוסיף כי "לא רק החומרים המקשרים בין הטיח והבטון חייבים להיות בעלי איכות גבוהה במיוחד. גם החומרים לטיפול בברזל שנפגע חייבים להיות מומלצים על ידי מהנדס בניין. בברזל פגוע חייבים לטפל בצורה מיוחדת הכוללת ניקוי לפי הוראות היצרנים של חומרי המליטה. במקרה שברחוב זבולון ראינו התנתקות גם מכיוון שהברזל נראה חלוד ומנופח, שהביא להתנפחות והתנתקות של הטיח, שגרם בסופו של דבר לנפילתו".
יו"ר רשות ני"ע בוועידת די.סי. פייננס: "אנחנו חיים במציאות של מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית מוגבלות בפתרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה שמהווה כר פורה ליצירת בועה בשווקים הפיננסים"
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, נאם בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי. פייננס ואמר כי וודאות רגולטורית חיונית לשוק הון ובורסה כמשאב כלכלי.
האוזר אמר בנאומו, כי "אנחנו חיים במציאות של מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית מוגבלות בפתרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה שמהווה כר פורה ליצירת בועה בשווקים הפיננסים. חשוב שהממשלה הבאה תדון בעתיד הבורסה ושוק ההון כמשאב כלכלי מחולל צמיחה. אם לא נירתם לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו רק עם חברות קטנות ובינוניות עתירות סיכון שלא מסוגלות לגייס הון ממקורות אחרים ובמדינות אחרות אלא בבורסה בת"א, וללא חברות גדולות שיכולות לגייס הון בחו"ל".
בהמשך דבריו אמר האוזר כי "המשקיעים המוסדיים ממלאים תפקיד חשוב בפתרון הנדרש ובתרומתם למשק הכלכלי. יחד עם זאת, אני סבור שחלק מהמשקיעים המוסדיים מטילים יהבם יתר על המידה על חברות הייעוץ. יש חשיבות למעורבות אקטיבית של המשקיעים המוסדיים עצמם כמי שנושא באחריות לניהול כספי אחרים. בהעדר משאבים למחקר ולאנליזה, משקיעים מוסדיים אינם משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות. אני סבור שהמדינה אינה עושה די להשאיר את הפעילות היזמית והכלכלית עם פוטנציאל צמיחה ותעסוקה למדינת ישראל".
האוזר מציין כי "בסקר שנערך לאחרונה נמצא שכ-30% מהחברות הציבוריות שוקלות להימחק מן המסחר בבורסה בת"א. בפגישות שאנחנו מקיימים אנו שומעים לעיתים קרובות שהבעיה העיקרית בשוק ההון בישראל היא העדר וודאות רגולטורית, כפילות ו/או פער ברגולציה. המשמעות של הצורך ליצור וודאות רגולטורית היא כללי משחק ברורים שאינם משתנים לעיתים קרובות".
בנוסף אמר האוזר כי "ההכרה בערך הכלכלי שמייצרת וודאות רגולטורית עמדה בבסיס מפת הדרכים של רשות ני"ע שפורסמה לפני שנתיים וחצי וכללה את תוכניות העבודה של הרשות . כיום אנו עובדים על דור ג' של ההקלות לגופים המפוקחים. אנחנו בוחנים הקלות נוספות שתכליתם עידוד הנזילות בבורסה והגדלת ההיצע למשקיעים באמצעות עידוד IPOs, חברות קטנות ובינוניות, חברות מו"פ ועוד. אנחנו בודקים גם את האפשרות לרשום ני"ע זרים למסחר בבורסה בת"א".
לדברי האוזר, "כל אלה מתקשרים לדיון במבנה הפיקוח הרצוי בישראל. בשולחן עגול שקיימנו בנושא לפני כשבוע הייתה תמימות דעים שמבנה הפיקוח הנוכחי אינו מתאים וזקוק לשינוי".
ההוראה שונתה – הפטור התארך – הכנסו כאן לפרטים הנוספים
עד סוף חודש מרץ 2015 ניתן למשוך קופת גמל לא פעילה, שבה עד 7,000 שקל, ללא תשלום מס. מי שלא ימשוך את הכספים, יחכה עד לגיל 60. מי שימשוך שלא בתקופת ההטבה יישלם מס בשיעור של 35%.
מעבר ליתרון במס כדאי למחזיקי קופת גמל לא פעילה (וקטנה) למשוך כי ב-2016 דמי הניהול שגובות הקופות יהיו קבוע והוא עשוי לבטא שיעור דמי ניהול גבוה. עד עכשיו דמי הניהול הסתכמו ב-1.1%. החל מ-2016 דמי הניהול יעלו ל-6 שקלים בחודש, 72 שקלים בשנה. המשמעות, ככל שהקופה קטנה יותר כך דמי הניהול האפקטיביים גדולים יותר – דמי הניהול האלו בקופה שבה 3,000 שקל, הם קרוב ל-2.5%. בקופה של 1,000 שקל, מדובר בדמי ניהול של 7%.
בקיצור, אם יש לכם שאריות של קופות גמל, עדיף לכם (לרוב) לממש את הקופה עד סוף החודש. לא לשכוח!
משיכת הכספים אפשרית רק אם הקופה לא פעילה (שלא מופקדים בקופה כספים חדשים). הפרוצדורה די דומה בכל הקופות – עליכם לברר באיזה בנק מטפלים במשיכות הכספים, ועליכם למסור פרטים ולחתום על הטפסים הבאים – טופס בקשה למשיכת הכספים עם חתימת העמית; תצלום תעודת הזהות של העמית; צילום של צ'ק מבוטל או טופס מהבנק שמאשר בעלות על חשבון הבנק.
קופות הגמל אמורות להעביר את הכספים תוך 10 ימים ממועד הבקשה.
ועכשיו אתם בטח שואלים – יש לנו בכלל קופת גמל כזו? התשובה נמצאת באתר משרד האוצר, שבו חיפוש אחרי כספי פנסיה אבודים. אבל, באתר אין מידע על היקפי הסכומים , והוא מוגבל מבחינת מספר השאילתות.
שר הבינוי אורי אריאל אמר בעקבות הכנס: "מהפכת מחיר מטרה היא זו שמאפשרת רכישת דירה חדשה ואיכותית בשטח של 100 מ"ר בראש העין ב-940 אלף שקל ובמודיעין ב-1.12 מיליון שקל בלבד"
כנס המציעים למכרז הראשון של מחיר מטרה שיצא לדרך התקיים היום במרכז המוסיקה בראש העין וזכה להשתתפות חסרת תקדים ולהתעניינות ערה מצד יזמים וקבלנים שמתכוונים להשתתף במכרז.
שר הבינוי אורי אריאל בירך את הקבלנים וקרא להם לבוא ולהיות שותפים למהפכה בשיטת השיווק של משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל, למכרז מחיר מטרה הראשון בראש העין ולמכרזים הבאים שצפויים בעקבותיהם.
שר הבינוי אורי אריאל אמר בעקבות הכנס: "מהפכת מחיר מטרה היא זו שמאפשרת רכישת דירה חדשה ואיכותית בשטח של 100 מ"ר בראש העין ב-940 אלף שקל ובמודיעין ב-1.12 מיליון שקל בלבד. בחודשים האחרונים קבלנים רבים, גדולים וקטנים כאחד, מגלים עניין רב במכרזי מחיר מטרה ואנחנו רואים את זה גם היום. מכרזים אלה הם ברירת המחדל החדשה של מכרזי הקרקע בישראל. קבלנים יכולים לזכות בקרקע במחיר שהם חושבים שיאפשר להם למכור את הדירות בהנחה של 20% ויותר, אפילו באפס שקלים, ההכנסות אינן גורם במדיניות שהתוויתי להורדת מחירי הדירות. המלצת הדרג המקצועי היא להמשיך עם מכרזים אלה כשיטה המובילה של מכרזי הקרקע. התכנית זכתה להסכמה נדירה מקיר לקיר של בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, כלכלנים בכירים ואנשי אקדמיה, הבנקים המסחריים שרואים בכך פרויקטים ללא סיכון כמעט לקבלנים, וחשוב לא פחות השותפות של הקבלנים לדרך והבעת רצונם להשתתף במכרזים. מכרזי מחיר מטרה בעזרת היקפי השיא של שיווק הקרקעות יביאו להורדת מחירי הדירות".
מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו הציג את הרעיון מאחורי מחיר מטרה והדגיש את העובדה כי דירת 100 מ"ר חדשה ואיכותית תימכר לרוכשי דירה ראשונה ולמשפרי הדיור בפחות מ-950 אלף שקל, וכי כבר משהמכרזים יצאו לדרך, כל רוכש דירה פוטנציאלי שאינו משקיע וכן מוכרי הדירות צריכים לקחת בחשבון שיוצעו עשרות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות בהנחה של 20% ומעלה על מחיר השוק.
ראש עיריית ראש העין שלום בן משה שנשא דברים זכה לשבחים רבים מהנהלת משרד הבינוי כשותף אמיתי לדרך החדשה ולהובלת בניית השכונות החדשות תחת הסכם הגג, בצורה יעילה תוך מתן פתרונות כוללים לדיירים שייכנסו לבתיהם עם כל השירותים הדרושים להם ותוך מתן היתרי בנייה בצורה מואצת ומהירה במיוחד.
ראש העיר שלום בן משה שהציג בפני הקבלנים את העיר אמר כי: "המערכת העירונית ערוכה לקליטת הבנייה החדשה והקימה מנהלת בשיתוף משרד הבינוי במתחם הבנייה החדש, שתיתן מענה במסלול ירוק לחברות הבונות בעיר. נכון להיום נבנו בעיר כ4,000 יח"ד. כן העיר ערוכה מבחינת תשתיות וכבישים, בנייתם של בתי ספר וגני ילדים נמצאת בימים אלה בעיצומה לקראת אכלוס צפוי של כ-1,000 משפחות בספטמבר 2015". ראש העיר הודה לשר הבינוי, למנכ"ל המשרד ולכל עובדי המשרד על שיתוף הפעולה לקידום הפרויקט באופן מהיר ויעיל.
בחלק המקצועי של הכנס השתתפו גורמי המקצוע שהציגו את פרטי הפרויקט, תנאי החוזה, מטלות הפיתוח, לוח הזמנים ועוד וענו על שאלות של קהל הקבלנים. הדוברים היו ד"ר סתונית שמואלי, מנהלת מחוז מרכז במשרד הבינוי, אינג' גדי מארק, מנהל אגף בכיר תקצוב ובקרה במשרד, עו"ד אלעזר במברגר היועץ המשפטי של המשרד ואת הכנס הנחה מנהל אגף בכיר שיווק, בני דרייפוס.
בנק ישראל מפרסם את סיכום הדיון לקבלת החלטת הריבית לחודש מרץ 2015
בנק ישראל מפרסם היום את סיכום הדיון לקבלת החלטת הריבית לחודש מרץ 2015, ממנו עולה כי ארבעה חברים תמכו בהפחתת הריבית לרמה של 0.1% וחבר אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.
בהודעתו מדגיש בנק ישראל כי ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±.
להלן הגורמים העיקריים להפחתת הריבית, ע"פ בנק ישראל:
מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד.
ברבעון הרביעי נמשך הגידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והגידול במספר המשרות הפנויות. הצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי באה על רקע ההתאוששות מהשפעות "צוק איתן" ושיקפה בעיקר גידול בצריכה הציבורית, וביצוא, שצמיחתו נמשכה גם בינואר על רקע הפיחות שהצטבר מאוגוסט. בינואר נמשכה עלייה בגביית המיסים, בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים.
החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא.
האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, ובנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם.
ברבעון הרביעי נרשם גידול של 22% בעסקאות בשוק הדיור, רובו ככולו ברכישות של זוגות צעירים ומשפרי דיור, בעוד שבקרב המשקיעים מספר העסקאות יציב. נמשכת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני עלו מעט החודש, אך רמתם עדיין נמוכה.
הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
היכנסו כאן למדד תשומות הבנייה המעודכן
מה יהיה מדד תשומות הבנייה למגורים? את השאלה הזו שואלים בעיקר רוכשי דירות שהתשלומים שלהם לקבלנים צמודים למדד הזה; הרוכשים האלו מעוניינים כמובן במדד נמוך, אבל מעבר לזה, הם רוצים לבדוק באופן שוטף מה כדאי להם – לקחת משכנתא מוקדם ולשלם לקבלן או לחכות עם המשכנתא ולנסות לשלם לקבלן כמה שיותר מאוחר.
זה תלוי כמובן בפרמטרים רבים, אבל בהקשר הכלכלי זה נוגע בעלות המשכנתא ביחס למדד התשומות הצפוי – אם הרוכשים מעריכים מדדים גבוהים ברור שעדיף להם להקדים את התשלומים לקבלן, ואחרת ההיפך – לאחר את התשלומים.
ובכן, השאלה – מה יהיה מדד התשומות קריטית לרוכשי דירות חדשות והנה התחזית של הראל. כלכלני הראל מעריכים כי מדד תשומות הבנייה בחודשים פברואר עד אפריל (לשלושה חודשים) יעלה ב-0.3% (בהראל לא מספקים תחזית חודשית למדד תשומות הבנייה). במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יעלה ב-0.4%.
בהראל מספקים הערכות לגבי סעיפי הדיור במדד ובכלל. להערכתם, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) ייעלה בתקופה זו ב-0.9% . כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.8%.
מדד תשומות הבנייה, שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.
כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).
בית ההשקעות מפרסם סקירת המלצות השקעה שבועיות: "בשורה התחתונה, המרווחים בקונצרני המדורג ירדו לרמה הנמוכה ביותר מתחילת השנה, אך לאור עליית התשואות – האטרקטיביות של החשיפה לאג"ח בחו"ל שוב גדלה, בין אם מגודרת ובין אם לא"
הראל פיננסים מפרסמים הבוקר המלצות השקעה שבועיות. בהראל פיננסים מציינים כי "שוק המניות האמריקאי ירד בשבוע החולף זה השבוע השני ברציפות, לאחר רצף עליות שנמשך מאז תחילת פברואר. גם ההודעה על הכניסה המתוכננת של מניית אפל למדד דאו ג'ונס לא עזרה למדד לעלות. בין הסקטורים שבלטו לשלילה בשבוע האחרון נכלל גם סקטור התרופות, שנחשב עד לאחרונה לסולידי אך בשל רמות המחירים שלו כיום הוא תנודתי יותר. מנגד, סקטור הבנקים בלט לחיוב, כמו שקורה בדרך כלל בתקופה של עליית תשואות".
בהראל פיננסים מציינים כי "גם בשבוע החולף גדל הפער לרעת השוק האמריקאי בהשוואה לאירופאי, לאסיאתי וגם לישראלי. באופן פרדוקסלי, שוק המניות האמריקאי סובל דווקא מהשיפור בכלכלה: הדולר המתחזק (פוגע ביצוא ובחברות), הצפי להעלאת הריבית, הירידה באבטלה (שצפויה להוביל לעלייה משמעותית יותר בשכר) ושיעורי רווחיות מאוד גבוהים (בהשוואה היסטורית וגם עולמית). עם זאת, השוק האמריקאי עדיין מרכז את החברות הגדולות והרווחיות בעולם ולכן הוא עדיין מהווה כ 50% מתיק המניות שלנו בחו"ל. היתר, מתחלק בעיקר בין אירופה (שצפויה להמשיך להרוויח מההרחבה הכמותית ומזרימת כסף מאסיבית) ומזרח אסיה".
באשר לשוק המקומי, כותבים בהראל פיננסים כי מאז הורדת הריבית האחרונה נרשמו עליות נאות: "מבלי שרבים שמו לב עלו המדדים המובילים בכ-5% מתחילת שנה ומדדי המניות הקטנות יותר (75 ויתר 50) רשמו עליות חדות הרבה יותר. לאור הריבית הנמוכה, המגמה הזו עשויה להימשך ככל שתימשך יציאת הכספים מהאפיקים הסולידיים ביותר. כמו בכל העולם – עליית תשואות באג"ח עשויה להאט את קצב העליות במניות אך הכיוון נותר חיובי", כותבים בהראל פיננסים.
בהראל פיננסים מתייחסים בנוסף גם לאג"ח הקונצרני, וכותבים כי: "עליית התשואות באפיק הממשלתי הובילה לירידות גם באפיק הקונצרני, אך אלה היו מתונות יותר. האפיק הקונצרני עורר בשבוע החולף עניין רב בעולם, בין היתר על רקע הנפקת הענק של חברת התרופות אקטביס, שגייסה 21 מיליארד דולר בהנפקה הנחשבת לשנייה בגודלה בעולם (אחרי זו של וריזון, שבה גויסו כמעט 50 מיליארד דולר בספטמבר 2013)".
בהראל פיננסים כותבים כי "בשורה התחתונה, המרווחים בקונצרני המדורג ירדו לרמה הנמוכה ביותר מתחילת השנה, אך לאור עליית התשואות – האטרקטיביות של החשיפה לאג"ח בחו"ל שוב גדלה, בין אם מגודרת ובין אם לא. באג"ח היי-יילד היו ירידות מחירים בעיקר בגלל הירידות בשוקי המניות בארה"ב בשבוע האחרון".
בנוסף כותבים הראל פיננסים כי "בשוק המקומי הניבו התל בונדים ,בשבוע החולף, תשואות חיוביות אך נמוכות. לאור הירידות בשווקי העולם אין פלא כי מדדי התל בונד פתחו את השבוע בירידות, כך שהאפיק ישקף תשואות אטרקטיביות יותר להשקעה. אנו ממשיכים להמליץ להיחשף לאג"ח קונצרני בכל הדירוגים, בכפוף לפיזור הנכון".
באשר לתיק השקעות כותבים הראל פיננסים כי "שוק האג"ח הישראלי היה אחד הטובים בעולם מאז תחילת 2015 ולפיכך המימושים שהי בו היום (א') היו מתבקשים, במיוחד לאחר מה שקרה בשווקים בעולם בימים האחרונים. הפערים בין השוק המקומי לאמריקאי גדולים למדי ואינם מצדיקים להערכתנו בשום אופן הארכה של המח"מ. אם כבר, ייתכן כי הם דווקא תומכים בקיצורו".
הראל שבים על המלצתם מהעת האחרונה כי "הדרך המרכזית להתמודד עם השונות והתנודתיות היא בפיזור מקסימלי של הנכסים על פני אפיקי השקעה ואפשרויות השקעה שונות (כולל מט"ח). בדרך זו ניתן להקטין סטיית תקן בתיקי ההשקעות ואף להגדיל תשואה. נראה כי יותר מבעבר, הצורך בניהול שוטף של תיק ההשקעות רק יגדל בתקופה הקרובה, שכן יהיה קשה יותר מבעבר להיצמד לנכס בודד ולרוץ אתו לאורך זמן בתקווה לתשואה שוטפת גבוהה ולרווחי הון".
בנוסף כותבים הראל פיננסים כי "אין ציפיות לרווחי הון וברור שהתשואה השוטפת אינה גבוהה, אבל חובה לזכור שהריביות האפסיות ילוו אותנו בחודשים הקרובים, כשמטרתנו נשארת השאת תשואה מעל נכס חסר סיכון לצד תנודתיות נמוכה יחסית. לפיכך, המח"מ המומלץ אינו אפסי ושילוב נכסי סיכון בתיק הכרחי".
בשלב הראשון ירכשו 50% מהסוכנות לצד האופציה להגדלת האחזקות בסוכנות עד ל-100% במהלך 5 שנים; עופר לוין מסר: "אני רואה בעסקה הזדמנות למימוש יכולות משלימות ומענה מקיף וכולל בתחומי הביטוח השונים לקהל לקוחותינו"
סוכנות הביטוח היימן ניהול הסדרים מקבוצת פסגות חתמה בימים אלה על הסכם לרכישת סוכנות הביטוח עופר לוין – ביטוח ופיננסים.
בשלב הראשון ירכשו 50% מהסוכנות לצד האופציה להגדלת האחזקות בסוכנות עד ל-100% במהלך 5 שנים.
סוכנות הביטוח עופר לוין היא אחת מסוכנויות הביטוח המובילות באזור חיפה והצפון בתחומי ההסדר הפנסיוני וביטוח אלמנטרי לסוגיו וידועה כבעלת שיעורי צמיחה גבוהים. הסוכנות תמשיך ותעסוק בכל תחומי הביטוח הפנסיוני והאלמנטארי ותשמש עוגן לפעילות האלמנטארית במסגרת שיתוף הפעולה בין הסוכנויות, תוך מתן שירות איכותי ללקוחותיה וניצול יתרונות היימן ניהול הסדרים הנחשבת מובילה בתחום הסדרים פיננסים, המחשוב והטכנולוגיה.
חיים היימן, מנכ"ל היימן ניהול הסדרים, מסר: "רכישת סוכנות הביטוח עופר לוין הינה מהלך אסטרטגי ותתרום לצמיחה משותפת תוך ניצול הידע הטכנולוגיה והמשאבים הקיימים בהיימן ניהול הסדרים. מהיכרותי רבת השנים עם עופר אני יכול להעיד על הגינותו ומקצועיותו. אני מברך על המהלך ומאחל בהצלחה לכולם".
עופר לוין מסר: "אני רואה בעסקה הזדמנות למימוש יכולות משלימות ומענה מקיף וכולל בתחומי הביטוח השונים לקהל לקוחותינו".
לדברי אריק יוגב, מנכ"ל פסגות ביטוח גמל ופנסיה ויו"ר הסוכנויות: "הקשר עם הסוכנים חשוב לנו בכל תחומי הפעילות שלנו. אנו נהנים מקשר הדוק, מקצועי ועסקי עם סוכנויות הבית שלנו ומנהליהן, ועם סוכנים רבים הפעילים עימנו שנים רבות בתחום הפנסיוני. הקמת חברת הביטוח יצרה בסיס מצוין לטיפול משולב בתחום החיסכון ארוך הטווח ולהצטרפות סוכנים איכותיים רבים לפעילות העסקית המשותפת שלנו, כמו למשל סוכנות עופר לוין".
רכישת סוכנות הביטוח עופר לוין הינה צעד נוסף בהרחבת פעילות פסגות בשוק סוכנויות הביטוח. פסגות, בית השקעות, משקיע בשוק סוכנויות הביטוח כבר משנת 2009. בנוסף לסוכנות היימן אשר צורפה לקבוצה בשנת 2011, אחזקותיו של בית ההשקעות פסגות בשוק כוללות את חברת פרופיט (100%), בני שריד (25%), נפא ניהול נכסים (25%), עמיתים (25%) ודוידוף (100%).
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "למרות המאמצים הכבירים של הממשלה להבריח את משקיעי הנדל"ן, מתוך כ- 2500 דירות שנמכרו בינואר האחרון, כשליש (קרוב ל–800) הינן דירות שנרכשו על ידי משקיעים"
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מגיב הבוקר לנתוני האוצר שפורסמו אתמול שלפיהן כשליש מהדירות שנמכרו בינואר 2015 הינן דירות להשקעה.
כהן כותב כי "למרות המאמצים הכבירים של הממשלה להבריח את משקיעי הנדל"ן, מאמצים ששולבו בשנים האחרונות בפעולות מיסוי מוזרות ומשונות, אף על פי כן נוע תנוע – מתוך כ- 2500 דירות שנמכרו בינואר האחרון, כשליש (קרוב ל–800) הינן דירות שנרכשו על ידי משקיעים".
כהן שואל: "כיצד קרה הפלא הזה? פשוט מאוד: קהל המשקיעים, שבעבר רכש דירות בחופי תל אביב, הרצליה, אשדוד ונתניה, נדד בהמוניו למקומות זולים בהרבה דוגמת עפולה וקריית גת".
כהן מדגיש כי מדובר ב"שערורייה שאין כדוגמתה: במקום שזוגות צעירים יוצאי צבא יקבלו תעדוף אמיתי ויזכו להגיע לדירה צנועה בפריפריה הרחוקה, כעת הולכת ממשלת ישראל, ובשיטת הכיסאות המוזיקליים דוחפת את המשקיעים לכיוון פלח השוק שהיה אמור להיות המפלט האחרון ו"כבשת הרש" של צעירי וצעירות ישראל. הכאנדורה היינו?"
בין הצעדים הנוספים שנוקט הפיקוח על הבנקים: ביטול עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק; אי גביית דמי כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) ללקוח שברשותו כרטיס אשראי; עסקאות במט"ח ומשיכות מט"ח בחו"ל
הפיקוח על הבנקים מודיע הבוקר על צעדים נוספים בתחום העמלות, אשר תכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים.
להלן עיקרי התיקונים עליהם מודיע הבוקר הפיקוח על הבנקים:
ראשית, הכרזה על עמלת הודעות כשירות בר פיקוח וקביעת מחירו המרבי על 5 ש"ח – תיקון זה מהווה יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הצוות קבע, כי בשל מחירו היקר של שירות משלוח הודעות בחלק מהבנקים (מחיר שנע בין 20 ₪ לבין 90 ₪ להודעה), ולאור העובדה שמדובר בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו מתנהל חשבונו, יש להכריז עליו כשירות בר-פיקוח, ואם הבנקים לא יפעלו להורדת מחירו של השירות, אזי יש גם לקבוע את מחיר השירות. בהתאם לתיקון, הסכום המרבי בגין שירות זה (משלוח הודעות והתראות על פיגור בתשלומים), שאמור לשקף הוצאות ישירות בגין הפקת ההודעה ושליחתה, לא יעלה על 5 ש"ח להודעה.
צעד נוסף עליו מודיע הפיקוח על הבנקים הינו ביטול עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק – התיקון קובע, כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לחייב את מפקיד השיק ב"עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק". כיום, לקוח מחויב בעמלה זו כאשר שיק שהפקיד לחשבונו חוזר ולא מכובד, ללא תלות בסיבת ההחזרה. זאת מאחר שככלל מפקיד השיק אינו יכול להתגונן מפני החזרת השיק, וכן משום שברוב המקרים הוא אף איננו מזוכה על ידי מי ששילם לו באמצעות השיק בסכום העמלה (במקרים בהם השיק חוזר מסיבות התלויות במי ששילם באמצעותו).
צעד שלישי הינו אי גביית דמי כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) ללקוח שברשותו כרטיס אשראי -במתואם עם המלצות וצעדים להטמעת כרטיסי חיוב מידי בישראל ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי חיוב, במסגרת דוח מסכם שפורסם בתאריך 10.2.15, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות דמי כרטיס בעד כרטיס חיוב מידי שהוא הנפיק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי. תיקון זה נועד לעודד את ההפצה של כרטיסי חיוב מידי בקרב הלקוחות, בין היתר ככרטיס המשמש תחליף לשימוש במזומנים.
בנוסף מודיע הפיקוח על הבנקים על צעד בנושא עסקאות במט"ח ומשיכות מט"ח בחו"ל – במסגרת תיקון לכללי העמלות שפורסם ביום 29.1.2015 בוצע שינוי בעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס בגין עסקות במט"ח ובגין משיכת מט"ח בחו"ל. התיקון הנוכחי משלים את המהלך של התיקון הקודם, לפישוט והקלה על יכולת ההשוואה של הלקוחות, ועיקרו מתן אפשרות לחברות כרטיסי אשראי לקבוע תעריפים נפרדים לשירותים אלו בהבחנה לפי מטבעות עיקריים – דולר ואירו – כתעריף אחד ושאר המטבעות כתעריף אחר. בשל תיקון זה תדחה הכניסה לתוקף של התיקון הקודם ל- 1.7.20.15.
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בצעדים שמטרתם לשפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות, ולהגביר את ההוגנות והתחרותיות במערכת הבנקאית".
הפיקוח על הבנקים מציין כי תיקון זה מצטרף לתיקון נוסף שפורסם לאחרונה (נכנס לתוקף בחודש פברואר 2015), ואשר הביא לביטול מספר עמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים, וביניהן עמלת ערוץ ישיר בגין פעולת חיוב בכרטיס דביט, עמלת הפקת אישור בעלות על חשבון (אישור אחד בשנה), דמי ניהול הלוואה לדיור, עמלת תשלום נדחה שנגבתה בגין עסקאות בתשלומים בכרטיסי חיוב, ועוד.
קבוצת דיסקונט מפרסמת תוצאותיה הכספיות: התשואה נטו להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק הגיעה בשנת 2014 לשיעור של 4.7%, לעומת שיעור של 7.3% בשנת 2013; הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם בסך של 5 מיליון ש"ח לעומת 72 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ירידה בשיעור של 93.1%
קבוצת דיסקונט מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2014.
הרווח הנקי של קבוצת דיסקונט בשנת 2014 הסתכם בסך של 596 מיליון ש"ח, לעומת 874 מיליון ש"ח בשנת 2013, ירידה בשיעור של 31.8%. הבנק מציין בדוחות כי בניטרול שינויים בעתודה לפיצויים, נטו, בעיקר תוכנית הפרישה והפסד ממכירת פעילות DBLA, היה הרווח הנקי בשנת 2014 מסתכם בסך של 918 מיליון ש"ח לעומת 874 מיליון ש"ח בשנת 2013, עליה בשיעור של 5.0%.
בנוסף מדווחת הקבוצה כי התשואה נטו להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק הגיעה בשנת 2014 לשיעור של 4.7%, לעומת שיעור של 7.3% בשנת 2013.
הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם בסך של 5 מיליון ש"ח לעומת 72 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ירידה בשיעור של 93.1%.
התשואה נטו להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק ברבעון הרביעי של שנת 2014 הגיע לשיעור של 0.2%, לעומת שיעור של 2.4% ברבעון המקביל אשתקד. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון – 9.4%.
מנורה מבטחים קרנות נאמנות מפחיתה את דמי הניהול בקרן הנאמנות מנורה מבטחים (1A) אג"ח כללי פלוס (מספר קרן: 5119789) – שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.35 ולאחר השינוי: % 0.05.
ההפחתה בדמי הניהול מגיעה על רקע התשואה הנמוכה הצפויה בקרנות נאמנות האג"חיות. הקרנות האלו צפויות להניב השנה תשואה נמוכה במיוחד שאמורה במקרה הטוב להיות אחוזים בודדים, ובמקרה הרע, קצת מעל האפס. בתשואה כזו, דמי ניהול של 0.7%, שהם דמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות האג"ח, הם ממש חוצפה, מכיוון שהם מהווים את רוב הרווח (ובמקרים מסוימים ואפילו לא מעטים, הם יעבירו את המשקיע להפסד – כלומר, היה רווח ברוטו ואחרי דמי הניהול יהיה הפסד).
על רקע האבסורד שנוצר, פה ושם מדווחות קרנות נאמנות אג"חיות על הפחתה מסוימת בדמי הניהול, כאן מדובר בהפחתה משמעותית.