כצפוי על פי רוב התחזיות, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75%. זוהי ההעלאה החמישית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל בהעלאות בחודש אפריל.

רוב החזאים צפו כי ההעלאה תהיה אומנם בשיעור הזה, אבל לאחרונה היו גם כאלה שסברו כי ייתכן שבנק ישראל "יסתפק" בהעלאה של 0.5%.

מחד נתוני האינפלציה באוגוסט שהראו קצב איטי יחסית לתחזיות משכו לכיוון של העלאה מתונה יחסית, אבל מאידך בנק ישראל פועל בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בראשם הפד האמריקאי, אשר אימץ גישה נצית במאבק באינפלציה והעלה את הריבית בחדות כמה פעמים רצופות. עם זאת, חשוב לציין כי בשונה מישראל, בארה"ב עומדת האינפלציה על קצב שנתי של יותר מ-8%.

לאחר ההעלאה הנוכחית עומדת כעת הריבית במשק על 2.75%.

בהודעה שצירף הבנק המרכזי להחלטת הריבית הוא מסביר כי האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.6%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.

• הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, השקל בלט בחולשתו כשנחלש מול הדולר ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת ורמת התוצר גבוהה מהמגמה שהייתה חזויה בטרם משבר הקורונה.
• חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 6% ובשנת 2023 בשיעור של 3%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.5%.
• מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.9%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. קצב העלייה החודשי של מחירי השכירות התגבר, ואלו עלו באוגוסט ב-0.8%.
• משבר האנרגיה באירופה והמלחמה המתמשכת באוקראינה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, וההאטה בסין מובילים להתמתנות בפעילות הכלכלית בעולם.

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

השכר הממוצע במשק לשכיר בחודש יולי 2022 עמד על 12,113 שקל, עלייה של 3.4% לעומת יולי 2021, אז עמד השכר על 11.715 שקל. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם זאת, בניכוי האינפלציה, אשר עומדת כעת על קצב שנתי של 5%, הסתכם השכר הממוצע במשק ב-10,731 שקל, ירידה של 1.7% לעומת יולי 2021, אז עמד השכר על 10,919 שקל.

מספר משרות השכיר עמד על 4,009 מיליון, עלייה של 5.4% לעומת יולי 2021 ועלייה של 0.5% לעומת יוני 2022.

באשר לשכר עובדי ההייטק, היפוך המגמה שנרשם ביוני, נמשך גם ביולי, כאשר השכר הממוצע בקרב עובדי ההייטק עמד על 27,294 שקל, עלייה של 3.6% לעומת יולי 2021.

עלייה נרשמה גם במספר משרות השכיר בתחום, אשר הסתכם ביולי ב-386,2 אלף, עלייה של 9.8% לעומת יולי 2021 ועלייה של 0.7% לעומת יוני 2022.

משרות בשכיר בתחום ההייטק היו 9.6% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לשיעורן ביוני 2022.

השכר הממוצע הגבוה ביותר בהייטק שייך לשירותי מידע עם 30,651 שקל בחודש, ואחריו תכנות וייעוץ בתחום – 28,990 שקל ומחקר מדעי ופיתוח – 28,715 שקל.

טלטלה בבנק השוויצרי קרדיט סוויס. הבנק, שמנהל כחצי טריליון דולר ושווי הנכסים שלו עומד על כ-760 מיליארד דולר, איבד יותר ממחצית משוויו בשנה החולפת. הזעזועים האחרונים בשווקים בטח לא היטיבו עימו, ולאחרונה התעוררו חששות בנוגע לאיתנותו הפיננסית.

אחת האינדיקציות החזקות היא סך חוזי ההחלף לסיכוני אשראי (CDS) על החברה שנמצאים בנקודה הכי גבוהה מאז 2008. חוזה החלף הוא למעשה ביטוח עבור מלווה כנגד אפשרות שהלווה יפשוט את הרגל. החוזה בעצם מגלם את סיכון האשראי של הלווה. היותם של חוזי ההחלף בשיא פירושה שהשווקים חוששים שהבנק קרוב מאוד לפשיטת רגל.

הרמה הגבוהה של 2008 מזכירה לרבים את פשיטת הרגל המפוארת של בנק ליהמן ברדרס בתחילת משבר הסאבפריים, וגורמת לחששות מפני גורל דומה לקרדיט סוויס.

בימים האחרונים קיים הבנק שיחות עם כמה מהמשקיעים הגדולים שלו בניסיון להרגיע את חששותיהם בנוגע לבריאותו הפיננסית.

במכתב ששלח מנכ"ל הבנק אולריך קרנר לעובדים הוא הודה בקשיים – "אנחנו בנקודה קריטית", אך הביע אמון בחוזקו של הבנק: "אנחנו בעיצומו של תהליך עיצבו מחדש של קרדיט סוויס לטווח הארוך, עם פוטנציאל משמעותי ליצירת ערך. לאור הקשרים העסקיים העמוקים שלנו, וההתמקדות בשירות של כמה  מהיזמים המצליחים בעולם, אני בטוח שיש לנו מה שצריך כדי להצליח" .

בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% היום, ומקביל יעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה ל-2023. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, בשבוע שעבר הבנק המרכזי בארה"ב העלה את הריבית בפעם השלישית ברציפות ב-0.75 נקודת אחוז ל-3%-3.25%. בנאומו הדגיש יו"ר הבנק ג'רום פאואל שהם נחושים להמשיך בכך גם על חשבון פגיעה משמעותית יותר בצמיחה ובאבטלה. הנחישות של הבנק המרכזי בארה"ב להוריד את האינפלציה מהדהדת בשווקים הפיננסיים בכל בעולם; תשואות האג"ח הממשלתיות זינקו והדולר ברמתו הגבוהה ביותר מזה כשני עשורים. בנוסף, בחודשיים האחרונים נרשם המספר הגדול ביותר של בנקים מרכזיים שהעלו את הריבית.

העלאות הריבית האחרונות ע"י הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה ובשאר העולם לצד התחזקות הדולר – תומכים בעלייה של כ-0.75 נקודת אחוז גם בריבית בנק ישראל.

גם שוק העבודה בישראל תומך בהמשך עליית ריבית. באוגוסט שיעור האבטלה בגילאי 25 עד 64 עלה קלות ל-3.1%, אך זאת במקביל להמשך עלייה מרשימה בשיעור ההשתתפות לשיא של כמעט 82%.

בגזרת האינפלציה, הנפט ירד אך הבלו עלה, והתחזית שלנו למדד אוקטובר עלתה קלות. התחזית ל-12 החודשים הבאים נשארת על 2.8%, עדיין נמוך מהציפיות הנגזרות מהשווקים.

אירופה: האינפלציה עולה, הריבית גם תעלה

באשר לאירופה אומרים בהראל כי הסקטור העסקי בגוש האירו המשיך התכווץ גם בספטמבר, כך על פי האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש שירד ל-48.2 נקודות. הנתון מאותת על התכווצות קלה בתוצר כאשר ענפי השירותים "סובלים" מצמצום הביקושים של משקי הבית ומסיום עונת הקיץ. בענף בתעשייה הסנטימנט יותר שלילי לאור אי‑הוודאות לגבי אספקת האנרגיה ומחירה, למרות המשך ההקלה ב"צווארי הבקבוק" הגלובליים. הסנטימנט השלילי בולט בגרמניה גם לאור ההאטה בביקושים מסין והמשך והעלייה הגבוהה יותר במחירי האנרגיה.

המשך העלייה במחירי האנרגיה (במיוחד בגרמניה) תרמה לכך שהאינפלציה בגוש האירו עלתה ל-10% בספטמבר (על פי האומדן הראשוני), ובניכוי מוצרי המזון והאנרגיה עמדה על 4.8%. האינפלציה הגבוהה תחייב את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחדות גם בהחלטה הבאה בנובמבר, למרות סימנים לכך שהגוש הולך למיתון.

תוצאות הבחירות באיטליה מגדילות את הסיכון

מרבית הכותרות באירופה בשבוע האחרון היו סביב ההודעה של פוטין על גיוס מילואים, שיבושים באספקת הגז, אינפלציה שמסרבת לשכוך, עליית תשואות האג"ח, ולא הבחירות הכלליות באיטליה. ג'ורג'יה מלוני (Giorgia Meloni), ראשת מפלגת "האחים של איטליה", כנראה תהיה ראשת הממשלה הראשונה של המדינה. הקמפיין האנטי-אירופאי של מפלגתה לצד החולשה של הכלכלה האירופאית והחובות הגואים מעלים מחדש את החששות מצעדים קיצוניים וחד צדדיים של איטליה עד כדי איום על קיומו של הגוש. חששות שיש בהם להמשיך ולהחליש את האירו ולהביא לפתיחת מרווחי הסיכון ופרמיות הסיכון באירופה.

יחד עם זאת, יש לזכור שגם ב-2011 וב-2018 דווקא עליות חדות בתשואות האג"ח באיטליה גרמו למי שהיה בשלטון לסגת מעמדות קיצוניות. בנוסף, במסגרת הקורונה איטליה קיבלה התחייבות לסכום משמעותי לטובת רפורמות ופיתוח, דבר שיחייב את הממשלה החדשה (לפחות כרגע) להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה עם שלטונות האיחוד.

הפחד שחזר לשווקים והטלטלות העזות במדדים הגיעו בספטמבר אל קרנות הנאמנות. הן הקרנות המסורתיות האקטיביות והן הקרנות הפסיביות רשמו פדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל וכ-1.8 מיליארד שקל, בהתאמה.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, התעשייה כולה "ניצלה" בזכות הקרנות הכספיות שגייסו סכום עתק של כ-6.3 מיליארד שקל והפכו את הפדיון של כ-4.3 מיליארד שקל  לגיוס של כ-2 מיליארד שקל לתעשייה כולה. עם עליית הריבית במשק, עולה גם קרנן של הקרנות הכספיות, שקווי הדמיון שלהן אל פיקדונות בנקאיים הופכים אותן לאטרקטיביות אחרי שנים של תרדמת בחסות הריבית האפסית.

מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-13.9 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן בתעשייה גדל מכ-4.1% לכ-8.6%.

ספטמבר האדום בשווקים הפיננסיים

"הפד נחוש להחזיר את האינפלציה ליעד של 2% ויעשה כל שנדרש גם אם זה כרוך בפגיעה בנכסים, במשקי הבית ובצמיחה". את המשפט הזה אנו שומעים בחודשים האחרונים מפי חברי הפד' והיו"ר עצמו, אך נדמה שבחודש ספטמבר הבנת הכוונות של הפד חלחלה היטב לשווקים, כאשר שוק המניות בארה"ב חזר לתחתית שכרה בחודש יוני ומתחת לה, ושוק האג"ח החל לתמחר את ריבית הפד' החזויה באופן מציאותי יותר כשעקום התשואות האמריקאי חצה לכמה רגעים את רף ה-4%.

עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בישראל הפגין התנהגות דומה כשזינק גם הוא אך באופן מתון יותר מהזינוק שנרשם בעקום האמריקאי. שוק המניות הישראלי, לעומת זאת, הגיב בירידות תלולות הרבה יותר מאשר מדדי המניות בארה"ב, לראשונה מזה חודשים רבים שבהם ביצועיו עלו באופן ניכר על ביצועי שוק המניות האמריקאי.

מסכי המניות ואיגרות החוב בשווקים נצבעו באדום תוך תנודתיות גבוהה אופיינית לתקופה זו, כאשר המשך התחזקות הדולר מהווה סיכון ממשי למדינות שיש להן חוב דולרי גדול ויחד עם זאת מגבירה את רמת האינפלציה כשהיבוא נעשה יקר יותר.

אנו נכנסים כעת אל הרבעון האחרון של שנת 2022, כשלפנינו נתוני אינפלציה קריטיים, פרסום דו"חות החברות לרבעון השלישי ומלחמה מתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שעושה רושם שהשפעותיה המשמעותיות הנוגעות לאירופה בפרט ולעולם כולו בכלל, עוד לפנינו.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה שלילית מאוד כאשר מדד ה-S&P500 ירד בשיעור של 8.0%, מדד הנאסד"ק ירד בכ-9.1%, מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ-7.6% ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם ירידה של כ-6.3%.

עוצמת שוק המניות הישראלי התערערה החודש, כשסיים את חודש ספטמבר במגמה שלילית מאוד, מדד ת"א 35 ירד ב-8.8%, מדד ת"א 125 ירד ב-9.1% ומדד ת"א 90 ירד בשיעור של 9.9%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה שלילית מאוד. מדדי התל בונד 60, 40, 20 ירדו בשיעור שנע בין כ-2.0% לכ-2.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-1.5%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של כ-1.7%.

מי מוביל בפדיונות?

הקרנות הגדולות ממשיכות להוביל את הפדיונות. מתחילת השנה אלטשולר איבד 7.6 מיליארד שקל, מיטב איבד 2.8 מיליארד שקל, פסגות 2 מיליארד, קסם 1.9 מיליארד והראל 1 מיליארד.

ככלל, סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש ספטמבר בכ-12 מיליארד שקל, שמהווים הצטמקות של כ-3.2% מכ-375.1 מיליארד שקל לכ-363.1 מיליארד שקל. ירידה שנבעה מתשואה שלילית של התעשייה בשיעור של כ-2.7%, וקוזזה באופן חלקי כתוצאה מגיוס של כ-2 מיליארד שקל.

לקראת החלטת הריבית ב-3 באוקטובר, בנק ישראל צפוי להתלבט בין העלאה בשיעור של 50 נ"ב לבין העלאה בשיעור של 75 נ"ב. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון דודי רזניק.

לדבריהם, מחד סביבת האינפלציה בישראל האטה במקצת בחודש אוגוסט והמדד היה מעט נמוך מהתחזיות. מאידך מרבית הסימנים מראים כי סביבת האינפלציה צפויה להיוותר גבוהה מהגבול העליון של היעד. גם העובדה שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם מאמצים בשלב זה גישה ניצית יחסית תומכת בכך שבנק ישראל צפוי בסופו של דבר לאמץ אף הוא את הגישה הניצית ולעלות את הריבית ב-75 נ"ב השבוע.

עוד אומרים בלאומי כי על רקע המשך העלייה בריבית בנק ישראל לצד העלייה הצפויה בהיצע הדירות קצב העלייה של מחירי הדירות צפוי להתמתן.

לדבריהם, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות מצוי בסביבת שיא, והינו גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עליית מחירי השכירות. אולם, במבט קדימה נראה כי קצב עליית מחירי הדירות צפוי להתמתן בחודשים הקרובים ותתכנה גם ירידות מחירים בשנת 2023, זאת במקביל להמשך העלייה בקצב השנתי של מחירי השכירות. התפתחות זו באה על רקע העובדה כי קצב מכירת הדירות, שהגיע לשיא במהלך 2021, מתחיל לרדת בהדרגה, בין היתר, עקב עליית הריבית במשק, וכן בשל הכבדת המיסוי על משקיעי הנדל"ן, שהקטינו את היקף פעילותם עקב כך. הימשכותו של תהליך העלאת הריבית בקצב מהיר, שצפויה להערכת לאומי להגיע לרמה של כ-3.5% בתחילת 2023, צפוי להוסיף ולהאט את קצב העסקאות לרכישת דיור, זאת בשילוב עם ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית במשק, ולתרום להמשך עליית מחירי השכירות.

בחודש אוגוסט, תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה ב-0.8% לעומת יולי. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות עלה בחודש אוגוסט ל-5.1% לעומת 4.7% ביולי השנה ו-1.9% באוגוסט אשתקד. יש לציין כי מדובר בקצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז ראשית שנת 2012.

במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) עלה מעט ועמד על כ-17.9% (יוני-יולי 2022 לעומת יוני-יולי 2021), לעומת כ-17.8% בחודש הקודם. בלאומי מציינים כי מדובר בסביבת עליית מחירים הגבוהה ביותר מאז שנת 2010.

הורדת תחזיות הצמיחה ב-OECD תמתן את פעילות הסחר של ישראל

באשר לעולם אומרים בלאומי כי ב-26 בספטמבר, פרסם ה-OECD את התחזית המאקרו-כלכלית העדכנית שלו לשנים 2022-2023. במסגרת הפרסום, עודכנו כלפי מטה במידה ניכרת תחזיות הצמיחה העולמיות לשנת 2023. במקביל, תחזית האינפלציה נותרה ברמה הגבוהה מיעד יציבות המחירים של מרבית כלכלות הארגון. תחזית ה-OECD הינה להימשכותו של תהליך ההידוק המוניטארי המהיר ברחבי העולם, תוך שמירה על ריביות ברמה גבוהה לאורך שנת 2023 לפחות.

בעדכון הנוכחי (ספטמבר 22) לעומת התחזית הקודמת (יוני 22), תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובאלית הופחתה בכ-0.6 נקודות אחוז לרמה של 2.2% בלבד. בפרסום ה-OECD הודגש כי מדובר בנתון נמוך משמעותית בהשוואה לתחזיות שהיו לפני פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, המשקף אובדן תוצר גלובאלי המוערך בכ-2.8 טריליון דולר.

באשר להתפתחות הצמיחה בכלכלות הגדולות, נציין כי להערכת ה-OECD, שיעור צמיחת התוצר של ארה"ב צפוי להאט בחדות ב-2023 ל-0.5% בלבד, נתון המשקף צמיחה אפסית לנפש. בגוש האירו, צפויה האטה משמעותית בצמיחה בשנה הבאה לשיעור של 0.3% בלבד, תוך סיכון להתכווצות בפעילות הכלכלית במספר כלכלות אירופיות במהלך חודשי החורף. זאת, על רקע משבר האנרגיה באירופה, אשר עלול להוביל למחסור של ממש באנרגיה, וכתוצאה לירידה בתוצר ולאינפלציה גבוהה יותר בקרב מדינות אירופה החברות ב-OECD (בממוצע). בבריטניה הצפי הוא לקיפאון בפעילות הכלכלית ב-2023, ולצמיחה שלילית לנפש. הצמיחה בסין צפויה לרדת ל-3.2% השנה, על רקע החלה של סגרים והגבלות על הפעילות עקב התפרצויות של תחלואה בקורונה, וחולשת שוק הנדל"ן. תמיכה בפעילות מצד קובעי המדיניות עשויה לעזור בהתאוששות מסוימת בקצב הצמיחה ב-2023.

לסיכום, תחזיות הצמיחה העולמיות התעדכנו כלפי מטה, והסיכונים לתחזית מוטים כלפי מטה, ובראשם אפשרות להתכווצות התוצר בחלק ממדינות אירופה על רקע השלכות משבר האנרגיה ביבשת. התפתחות זו, עלולה להכביד על פעילות הסחר של ישראל במהלך שנת 2023, ולהוביל להתמתנות בקצב צמיחת היצוא המקומי, זאת מאחר שמדובר בשותפות הסחר העיקריות של ישראל. במבט קדימה, נראה שגם הגופים הכלכליים, שצפויים לפרסם עדכון לתחזיות שלהם במהלך אוקטובר, בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית, יצביעו על מגמה דומה לזו של ה-OECD.

ארה"ב: צפויה האטה ניכרת בצמיחה, הריבית תגיע ל-4.6%

באשר לארה"ב אומרים בלאומי כי החלטת הריבית הניצית של הפד שלחה את התשואות לשיא של כ–15 שנה. כל עוד האינפלציה לא תראה סימני האטה משמעותיים נראה שהפד ימשיך בהעלאות של 50 נ"ב לפחות בכל החלטה.

העלאת הריבית בארה"ב באה על רקע האינדיקטורים שמצביעים על צמיחה, "צנועה", של ההוצאות והייצור, אך התעסוקה המשיכה להתרחב בצורה משמעותית בחודשים האחרונים, ושיעור האבטלה נותר נמוך מאוד. יו"ר הפד הדגיש את "החיסכון העודף" של משקי הבית מתקופת הקורונה, מה שיכול לתמוך בביקושים למרות העלאות הריבית. סימנים לכך נראו השבוע גם בנתוני הצריכה הפרטית שהיו גבוהים מהצפי.

הפד שב והדגיש את המחויבות להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, תוך מעקב אחר מצב הכלכלה. המדיניות תותאם לסיכונים העלולים לפגוע בהשגת יעדי האינפלציה והתעסוקה.

האינפלציה נותרה גבוהה, מצב המשקף חוסר איזון בין ההיצע לבין הביקוש בתחומים מסוימים. נראה שתנאים אלו נוצרו על רקע היציאה מתקופת הקורונה. בנוסף לכך, האינפלציה הושפעה מהתייקרות מחירי מזון ואנרגיה ומלחצי מחירים נרחבים יותר מאשר השפעת רכיבים אלו – כלומר הפד מדגיש שהאינפלציה הינה נרחבת ברמת "הליבה". המלחמה באוקראינה והאירועים הנלווים לה, כמו תגובת רוסיה להטלת הסנקציות, יוצרים לחץ נוסף כלפי מעלה על האינפלציה, זאת תוך כדי הכבדה על הפעילות הכלכלית העולמית.

הוועדה שמה דגש "עליון" על סיכוני האינפלציה והחריגה מן הסביבה של יציבות מחירים. בשלב זה, ניתנה קדימות לחזרה ליעד של הפחתת האינפלציה, זאת מעל ומעבר ליעדים אחרים. המסר של יו"ר הפד הוא שלנוכח עוצמת שוק העבודה של ארה"ב, שמאופיין בעת הנוכחית במחסור ניכר של עובדים ושוק עבודה הדוק ביותר, המשק יכול "לשאת" בהעלאות הריבית. הוועדה צופה עוד העלאות ריבית ובנוסף הצמצום המוניטרי ימשך באמצעות צמצום מאזן הפד, תוך צמצום אחזקת אג"ח ממשלת ארה"ב וחוב מגובה משכנתאות – MBS – זאת בהתאם לתוכניות להפחתת של גודל המאזן של הפד שהוצגו בחודש מאי.

ועדת ה-FOMC פרסמה את התחזיות לצמיחת התוצר, האבטלה, האינפלציה והריבית לשנים 2022-2025 וגם בטווח הארוך יותר, שאיננו מוגדר בזמן. הערכות אלו הן חשובות מאוד על מנת להבין את התוואי העתידי הצפוי על ידי הפד. הערכות אלו, עוד מחודש יוני 2022, אותתו בצורה ברורה וחד משמעית על העלאת הריבית לכ-4% בסוף 2022, אך נראה שלקח זמן עד שהשוק הפנים את הדברים. תוואי זה של תחזית הפד משקף את "המדיניות המוניטרית ההולמת".

המסר מן התחזית הוא שבתקופה הקרובה צפויה האטה ניכרת של הצמיחה בארה"ב, במידה רבה יותר מאשר בהערכות מחודש יוני. המגוון המלא של התחזיות מצד חברי ה-FOMC מצביע על צמיחה אפסית בארה"ב ב-2022-2023. התחזית לשיעור האבטלה הועלתה, אם כי לנוכח העוצמה החריגה של היצע חסר של עובדים בארה"ב, שיעור האבטלה איננו צפוי לעלות לרמה גבוהה. תחזיות האינפלציה של הפד לשנים 2022-2023 הועלה מן התחזית הקודמת והחזרה ליציבות מחירים, התואמת את הגדרת "היעד הממוצע" צפויה להיות הדרגתית וצפויה להיות מושגת עד לשנת 2024. הפד מדגיש את הרכב האינפלציה, עם עליות מחירים גדולות יותר במרכיב "הליבה" של מחירי הצריכה הפרטית, מצב שצפוי להביא את הפד לעוד העלאות ריבית.

תוואי העלאות הריבית הצפוי על ידי הפד הועלה ביחס לתוואי שהיה צפוי בתחזיות של חודש יוני – לכ-4.6% (חציון התחזיות) בתחזית העדכנית לעומת 3.8% (חציון) בתחזיות מחודש יוני. מבחינת טווח התחזיות, לו ראוי לתת משקל גדול, לנוכח מידת אי-הוודאות הגדולה, רמת הריבית לסוף 2023 צפויה להיות בטווח של 3.9-4.9%. ככל שתושג התקדמות בהשגת יציבות מחירים, הפד יוכל להאט את קצב העלאות הריבית.

הדגש מצד הפד הוא שהריבית תישאר ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן ולא תופחת במהירות, זאת גם במסגרת של צפי להאטה משמעותית של צמיחת המשק ועלייה מסוימת בשיעור האבטלה. המטרה של הפד הינה ליצור "לחץ" על הפעילות הכלכלית דרך צמצום והידוק של התנאים הפיננסיים וככל שתנאים אלו יתהדקו, הפד יוכל לבחור בקצב שונה של העלאות ריבית ולהתאים את המדיניות בהתאם (וגם להפך). בטווח הארוך יותר, שאיננו מוגדר מבחינת שנים, אלא יותר כהצהרת מדיניות לגבי "יעד ביניים", הפד צפוי להפחית בעתיד את הריבית, אך לרמה שהינה עדיין חיובית במונחים ריאליים, זאת תוך שמירה של ריבית ריאלית על פני כל עקום התשואות הריאלי של שוק איגרות החוב הממשלתי של ארה"ב.

בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% בישיבתו ב-3 באוקטובר, בפעם החמישית ברציפות. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. עוד להערכתם, מדד ספטמבר יהיה אפס, ומדד אוקטובר יעלה ב-0.5%.

הנימוקים העיקריים של כלכלני מיטב להעלאת הריבית הם:

• המשך עלייה במדד המחירים של הסעיפים הלא סחירים מהם מוטרד יותר בנק ישראל.
• מדיניות ה-Front Loading בה נוקט בנק ישראל כדי להביא ריבית לרמה גבוהה יותר במהירות.
• בנק ישראל לא מצליח להשפיע על השקל, מה שמאלץ אותו להעלות ריבית חזק יותר כדי להגביר השפעה מרסנת באמצעות הערוצים האחרים.
• בינתיים, עליית ריבית מתגלגלת בצורה מתונה מהרגיל גם על הריביות על ההלוואות.
• הסכם השכר שנחתם עם ארגון המורים עשוי להיות הסנונית הראשונה של גל דרישות לעליית שכר ממנה חושש מאוד בנק ישראל.
• למרות שבאופן פומבי בנק ישראל לא לוקח אחריות על מחירי הדירות, הוא בוודאי ייקח בחשבון את העלייה החדה במחירי הדירות בחודשים האחרונים.
• האשראי המסחרי בבנקים ממשיך לצמוח בקצב גבוה מאוד. המשך גידול מהיר באשראי המסחרי, שלפי נתוני בנק ישראל מנותב ברובו לתחום הנדל"ן שלא למגורים, מסוכן ואמור לתמוך בעלייה אגרסיבית יותר של הריבית.
• בשבועיים האחרונים חל פיחות השקל בשיעור של כ-3.5% ביחס לדולר. כמו כן, ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל לא ירדו בניגוד למגמה בעולם. גורמים אלה מחזקים עליית ריבית בשיעור גבוה יותר.

מנגד, אומרים במיטב, עלייה בסיכון להאטה חריפה בכלכלה העולמית וההידוק בתנאים הפיננסיים שחל לאחרונה בעקבות הטלטלות בשווקים עשויים לגרום לעליית ריבית מתונה יותר. בשורה התחתונה מעריכים במיטב כי התמקדות בסיכוני האינפלציה ע"י בנק ישראל יגרמו לו להעדיף בשלב זה עליית ריבית חדה יותר בהתחשב בכך שבישראל יש בינתיים רק סימנים קלים שמעידים על האטה בקצב הצמיחה.

הנסיבות תומכות בהגדלת משקל אג"ח בתיקים

עוד אומרים כלכלני מיטב כי הגורמים הבאים תומכים בהגדלת המשקל של האפיק האג"חי בתיקים:

• הציפיות לעצירה בעליית התשואות בארה"ב (ראו בהמשך). תשואות האג"ח באירופה עוד עשויות לעלות אך השוק המקומי צפוי להיות תלוי יותר בארה"ב בגלל השפעה דומה של מחירי האנרגיה.
• סימני האטה בכלכלה הישראלית עדיין די קלים, אך מתחילים להיות מורגשים. מדד ערך רכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים לא צמח בחודשים האחרונים. מדד פדיון של ענפי המסחר הקמעונאי במחירים קבועים אף ירד לאחרונה תוך חזרה לקו המגמה ארוכת הטווח.
• עליית ריבית ב-0.75% משקפת תחזית הקונצנזוס ולא אמורה להפתיע. להערכתנו, הציפיות לריבית בנק ישראל בעוד שנה של כ-4%, כפי שמשתקף בריבית ל-3 חודשים בעוד 9 חודשים, גבוהות מדי.
• ציפיות האינפלציה בישראל עלו לאחרונה בכל הטווחים בניגוד למגמת ירידה בעולם ללא סיבה כלכלית ברורה. הציפיות בישראל גבוהות מדי ביחס לתחזיות שלנו. הירידה בציפיות האינפלציה צפויה לתמוך בירידה בתשואות.
• החלק הקצר-בינוני של העקום השקלי לא מתמחר מספיק פוטנציאל לעליית ריבית. העקום צפוי להשתטח ואף להתהפך.
• הרמה הנמוכה של הנפקות האוצר צפויה להמשך.
• בנק ישראל מחזיק כ-13% מהאג"ח הממשלתיות הסחירות שמהוות כ-75 מיליארד שקל. בעיקר הוא מחזיק אג"ח ארוכות. לפיכך, קיים מחסור מובנה שלהן, במיוחד על רקע הנפקות נמוכות וביטול של האג"ח המיועדות.
• תשואות האג"ח בישראל עלו לרמות בהן היו בפעם האחרונה לפני כמעט עשור. הירידה החדה בתשואות שהתחילה ב-2013 הובילה במשך השנים לירידה משמעותית בחשיפת המוסדיים לאפיק האג"חי, הממשלתי והקונצרני. באותה רמת התשואות כמו היום קרנות ההשתלמות החזיקו בשנת 2013 משקל כפול של אג"ח מקומיות בתיקים (כ-53% – 30% בממשלתי ו-23% בקונצרני ב-2013, לעומת כ-27% – 16% בממשלתי וכ-11% בקונצרני היום).
• לעומת זאת, החשיפה למניות בתיקי ההשתלמות עלתה בתקופה זו מכ-32% לכ-45% כאשר גם לאחר הירידות האחרונות בשוק המניות מכפיל הרווח של S&P 500 עומד על כ-6  והוא גבוה יותר מאשר ב-2013.
• גם התשואות באג"ח הקונצרניות טיפסו לרמות שיא של העשור האחרון. אולם, את החלק העיקרי של התשואה באג"ח הקונצרניות נותנות האג"ח הממשלתיות, מה שמקטין אטרקטיביות של האפיק הקונצרני ביחס לממשלתי.

 עליית התשואות הארוכות בארה"ב  – כתוצאה מגורמים טכניים

באשר לעולם אומרים במיטב כי ההתרחשות הנוכחית בשוק האג"ח האמריקאי מאוד לא שגרתית. ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו חודש האחרון בשיעור חד של בין 0.6% בשנתיים ל-0.4% ב-10 שנים לרמות של כ-2%.

באותה התקופה, התשואה לשנתיים עלתה בשיעור חד של 0.85% ול-10 שנים ב-0.75%. כעיקרון, עליית התשואות אכן גורמת בדרך כלל לירידה בציפיות האינפלציה, אך במינונים קטנים הרבה יותר.

אירוע בסדר גודל דומה התרחש רק פעם אחת ב-20 השנים האחרונות ב-Taper Tantrum המפורסם ב-2013 כאשר נגיד ה-FED אמר במפתיע שה-FED מתכנן להפסיק רכישות אג"ח וגרם לעלייה חדה בתשואות. למען האמת, גם במרץ 2020 לפרק זמן של כ-10 ימים התשואה ל-10 שנים עלתה מ-0.55% ל-1.20% תוך ירידה חדה בציפיות האינפלציה עד להתערבות ה-FED.

בכל מקרה, עלייה חדה בתשואות תוך ירידה חדה בציפיות האינפלציה מעידה על השפעה של גורמים טכניים/כמותיים על התשואות כגון רמת הנזילות, היחס בין הביקוש להיצע ולא כלכליים כגון ציפיות לשינויים בריבית ובאינפלציה.

מהן הסיבות העיקריות שגרמו לניתוק בין התשואות לציפיות האינפלציה הפעם?

• ראשית, בחודש האחרון ה-FED התחיל לבצע QE מלא בהיקף של 90 מיליארד דולר לחודש. אולם, ספק שזאת הייתה הסיבה העיקרית לעליית התשואות. קודם כל, זה היה ידוע מראש. כמו כן, המערכת עדיין מלאה בנזילות. יתרות המשקיעים בחשבון ה-Repo ב-FED עלו בשבועיים האחרונים בכ-240 מיליארד דולר והגיעו לשיא של מעל 2.4 טריליון דולר.
• על התשואות בארה"ב השפיעה גם עלייה חדה בתשואות באנגליה, שהתחילה בגלל אובדן אמון במדיניות הפיסקאלית של הממשלה, אך התעצמה בגלל בעיות נזילות של גופי הפנסיה שהובילו למכירות בהולות של האג"ח ולהתערבות של הבנק המרכזי.
• ככלל, המשקיעים שמחזיקים בפוזיציות בנגזרים לאפיקים שונים שמחיריהם ירדו בחדות לאחרונה, או בנגזרים המגינים מפני התחזקות מטבע מקומי ביחס לדולר האמריקאי, מקבלים לאחרונה קריאה להשלמת ביטחונות. דרישת בטחונות מובילה למכירות בהולות של נכסים שונים בפרט האג"ח האמריקאיות הנזילות.
• במיטב מציינים כי תשואת האג"ח האמריקאית מוגנת האירו או היין היפני הפכה לאחרונה לכמעט הנמוכה ביותר בעשרים השנים האחרונות לעומת תשואת אג"ח ממשלתיות באירופה או ביפן. מצב זה צפוי להוביל למכירות מוגברות של אג"ח אמריקאיות ע"י המשקיעים הזרים.
• על רקע התחזקות הדולר, חלק מהבנקים המרכזיים בעולם מוכרים מט"ח כדי להגן על המטבע המקומי. הדוגמה הבולטת ביותר הנו הבנק המרכזי היפני שהודיע על רכישת היינים. הקטנת יתרות המט"ח מובילה למכירות אג"ח אמריקאיות, כפי שמתבטא בירידה מהירה ביתרות שלהן שמחזיקים בנקים מרכזיים זרים ב-FED.
• הבנקים המסחריים בארה"ב הפכו מרוכשי אג"ח ממשלתיות למוכריהן בגלל הפעילות לצמצום מאזן ה-FED.

התשואות בארה"ב קרובות לשיא

הגורמים הכלכליים כבר לא כל כך תומכים בהמשך עליית התשואות בשוק האג"ח בארה"ב. להלן הסיבות העיקריות שצפויות לגרום לבלימה:

• ההאטה בצמיחה שמורגשת היטב בכלכלה האמריקאית תוביל לירידה באינפלציה. גם בשנות ה-70 שהתאפיינו בהתפרצויות אינפלציוניות, האינפלציה תמיד ירדה בפיגור זמן מסוים לאחר ירידה בקצב הצמיחה.
• סימני הירידה הצפויה באינפלציה ניכרים היטב בירידה במחירים של כל סוגי הסחורות, ירידה חדה במחירי התובלה והקלה משמעותית בשרשרת ההספקה.
• כל הסקרים וגם הציפיות הגלומות בשוק האג"ח משקפים ירידה בציפיות האינפלציה.
• החוזים על הריבית מגלמים עליית ריבית לכ-4.5%, קרוב לתחזית ה-FED. תשואת האג"ח לשנתיים, שבכל מחזורי עליית ריבית בעבר הגיעה בשיא לגובה הריבית בשיא, לא רחוקה כעת מתחזית ה-FED לעליית ריבית.
• היום קל יחסית ל-FED להפגין נחישות במלחמתו באינפלציה. אולם, המבחן יהיה קשה הרבה יותר כאשר האבטלה באמת תתחיל לעלות וההאטה בכלכלה תורגש היטב בכיסו של הצרכן. ה-FED בהנהגה הנוכחית כבר הראה לא פעם "הפכפכות" ולא בטוח שיצליח להתמיד בקו הנחוש לריסון מדיניות לאורך זמן.
• סגנית נשיא ה-FED הביעה בסוף השבוע עמדה יותר מאוזנת כלפי עליות ריבית אגרסיביות. היא הדגישה שצריך להיזהר מהטעויות לשני הכיוונים וגם אמרה שה-FED יצטרך לקחת בחשבון השלכות עליית ריבית מהירה על יציבות פיננסית ולא רק בארה"ב.
• הריבית הריאלית בארה"ב כבר די מרסנת ועומדת בטווחים שונים ברמה הגבוהה ביותר מאז 2009.

 הסיכונים במניות לא מצדיקים הגדלת חשיפה

הסנטימנט הנוכחי בשוק המניות שלילי מאוד. שיעור המניות שרשמו ירידה יומית (ממוצע של 30 ימי המסחר) מסך המניות ב-S&P 500 ירד לרמה דומה לזו שהייתה במרץ 2020. נסיבות כאלה פעמים רבות תומכות בתיקון חיובי בשוק המניות, במיוחד על רקע נתונים כלכליים יחסית סבירים שממשיכים להתפרסם בארה"ב.

אולם, השוק יקר מדי כדי להצדיק הגדלת חשיפה למניות, במיוחד על רקע הירידה המהירה בתחזיות הצמיחה. מכפיל רווח עתידי של S&P 500 ירד אומנם ל-16, הרמה הנמוכה מאז תחילתה של 2019, אך בסביבת הריבית הנוכחית הוא עדיין יקר. עודף תשואה חזוי של S&P 500 (מכפיל עתידי הפוך) על פני אג"ח ל-10 שנים הנו הנמוך ביותר מאז 2009.

במדדי המניות של החברות הקטנות והבינוניות (S&P Midcap 400, S&P Small Cap 600 ) מכפילי רווח אטרקטיביים יותר. הם נסחרים במכפילים הנמוכים ביותר ב-25 השנים האחרונות.

האינפלציה בגוש האירו שוברת שיא חדש, כאשר מדד המחירים לחודש ספטמבר משקף קצב אינפלציה שנתי של 10%, גבוה יותר ממדד אוגוסט שהראה קצב שנתי של 9.1% ויותר מהתחזיות שציפו לקצב אינפלציה של 9.7%.

מחירי האנרגיה עלו בספטמבר ב-40.8% בהשוואה שנתית, לעומת עלייה של 38.6% באוגוסט, ומחירי המזון, האלכוהול והטבק רשמו עלייה של 11.8%, לעומת 10.6% באוגוסט.

ניתוח של רכיבי המדד מראה כי עליות המחירים מתרחבות מעבר לרכיבי המזון והאנרגיה שנחשבים לתנודתיים במיוחד, ומקיפות כמעט את כל הרכיבים.

הבנק האירופי המרכזי, בראשות כריסטין לגארד, כבר הצטרף למהלכי העלאות הריבית בעולם לצורך ריסון התפרצות האינפלציה, אך עשה זאת באיחור ניכר, ונראה כי המדד הנוכחי הוא התוצאה העגומה. בעוד הבנק המרכזי האמריקאי ובנק ישראל העלו את הריבית כבר ארבע פעמים, ה-ECB התמהמה והחל להעלות את הריבית רק בחודש יוני. לאחר שתי העלאות רצופות בשיעור מצטבר של 1.25%, נמצאת כעת הריבית בגוש האירו על רמה של 1.25%, נמוכה בהרבה מזו שבישראל ובארה"ב.

לנוכח מדד ספטמבר הגבוה ברור לחלוטין כי הבנק האירופי יצטרך להמשיך בהעלאות הריבית בקצב מהיר ולאורך זמן רב על מנת להיאבק באינפלציה, מה שמעורר חששות מפני מיתון, מאחר שריביות גבוהות שעולות בקצב מהיר במיוחד מחלישות את הפעילות הכלכלית במשק.

אבל בעוד תרחיש המיתון הופך להיות מוחשי יותר מיום ליום, נראה כי המחירים לא עומדים לרדת בקרוב, בעיקר לא מחירי האנרגיה, בשל המתיחות המתמשכת השוררת בין מדינות אירופה לרוסיה על רקע המלחמה באוקראינה. רוסיה, שהיתה עד לא מכבר ספקית הגז העיקרית לאירופה, הפסיקה את הזרם, והותירה את האירופים כמעט ללא פתרונות כשהחורף כבר מחכה מעבר לפינה.

מצב שבו במשק שורר מיתון אך המחירים ממשיכים לעלות נקרא סטגפלציה, וההיחלצות ממנו קשה וכואבת במיוחד.

הזעזועים החדים בשוקי ההון במהלך חודש ספטמבר חלחלו היטב גם לתעשיית קופות הגמל, אשר ממשיכה במגמה השלילית שאפיינה אותה ברוב החודשים מתחילת 2022, ואף ביתר שאת.

על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו בספטמבר 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת שלילית של 4.0%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה שלילית של 3.7% לבין תשואה שלילית של 4.5%. מדובר בחודש הגרוע ביותר לתעשיית הגמל מתחילת השנה.

התשואה השלילית נבעה כאמור מהטלטלות החדות שאפיינו את חודש ספטמבר בשווקים, בהם נרשמו ירידות שערים בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים: בשוקי המניות בארץ ובעולם, באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל, ואלה פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית חזקה: מדד ת"א 35 ירד ב-8.8%, מדד ת"א 125 ירד ב-9.1%, מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 9.9%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-9.4%.

גם שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית חזקה.

בארה"ב: ירידות שערים  חדות: כאשר מדד הדאו ירד ב-7.3%, מדד ה-S&P ירד ב-8.0% ואילו מדד הנאסד"ק ירד בשיעור תלול יותר של 9.1%.

באירופה נרשמה מגמה שלילית חזקה: ה-DAX הגרמני ירד ב-7.6%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-7.3% וה-Eurostoxx 50 ירד ב-6.8%.

מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור של 6.3%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 11.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-2.4%, 2.0% ו-2.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 1.6%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-1.5%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-1.7%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-1.6%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-2.0%.

ינואר-ספטמבר: תשואה של 9.2%-

 סיכום ביצועי תעשיית הגמל מתחילת השנה מציג תשואה שלילית ממוצעת של 9.2%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית חזקה.

בארה"ב: ירידות שערים חזקות, כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-23.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-19.6% ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, ירד ב-31.4%.

גם באירופה נרשמה מגמה שלילית: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-24.6%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-20.6% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 23.7%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור מתון בהרבה של 8.2%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-28.9%.  כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בישראל נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 35 ירד ב-7.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-11.2%, מדד ת"א 125 ירד בשיעור של  8.4% ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד מאוד של 23.6%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני ירד ב-5.6%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה ב-8.8%.

המשק הישראלי יצמח ב-5.5% בשנת 2022 וב-3.1% בשנת 2023. כך עולה מתחזית מקרו כלכלית שמפרסמת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג. התחזית התגבשה במסגרת פורום של מומחים בתחום המקרו כלכלה הן מהמגזר העסקי והן מהמגזר הציבורי שהתכנסו לדיון על מצב המשק. הדיון הנוכחי, שהתקיים במהלך ספטמבר 2022, הוא חלק מהתייעצויות שוטפות שעורך משרד האוצר עם המומחים.

לדברי האוצר, מספר גורמים תמכו בהורדה של תחזית הצמיחה ב-2023 ובעדכון כלפי מטה של התחזיות ל-2022: ראשית, ההחמרה בתנאים הכלכליים שעיקרה בעליית שערי הריבית ושיעורי אינפלציה גבוהים צפויה להשפיע לרעה על תחזית הצמיחה. שיעורי האינפלציה צפויים לשחוק את הביקוש לצריכה ואת ההכנסה הריאלית. כמו כן התייקרות חומרי הגלם תשפיע לרעה על הפעילות הכלכלית. כמו כן, ציינו המומחים שני סקטורים ספציפית אשר נפגעו כתוצאה מהעלאות הריבית ואשר תהיה להם השפעה שלילית משמעותית על תחזיות הצמיחה והם סקטור ההייטק וסקטור הנדל"ן.

למלחמה באוקראינה צפויות להיות השפעות מנוגדות על תחזית הצמיחה. מצד אחד, פגיעה בצמיחה עקב הירידה בהיקפי סחר עם רוסיה ואוקראינה, אשר לא מהווים נתח משמעותי מסחר החוץ של ישראל. למלחמה גם השפעות על סביבת האינפלציה, ובפרט על מחירי האנרגיה אשר תורמים לאינפלציה הגבוהה שהוזכרה כגורם הצפוי למתן את הצמיחה. מצד שני, השלכות נוספות של המלחמה הן עלייה ביצוא הביטחוני של ישראל, ועלייה ביצוא סחורות שמהוות תחליף למוצרים שמייצאת רוסיה, בעיקר מחצבים.

הדיון נערך על רקע נתוני הצמיחה של הרבעון השני שפורסמו על ידי הלמ"ס, והראו צמיחה של 6.8% בתוצר במונחים שנתיים. עם זאת, הירידות בשוק ההון צפויות לפגוע בהכנסות מגזר ההייטק ובהכנסות משוק ההון. מאפיינים אשר עשויים למתן השפעה זו הם המחסור בעובדים בשוק הישראלי, ורמות חיסכון גבוהות בידי הציבור, שעשויות לתמוך בשימור רמות הצריכה לאור הירידה הצפויה בהכנסות.

האינפלציה בסוף 2022 – 4.6%, בסוף 2023 – 1.9%

עוד נאמר בדוח התחזית כי לאחרונה הכלכלה העולמית מתאפיינת בקצבי אינפלציה גבוהים. מגמה זו גרמה לבנקים מרכזיים להדק את המדיניות המוניטרית ולהתמיד בתהליך של העלאת ריביות. בממוצע, חוזים מומחי הקונצנזוס אינפלציה בשיעור של כ-4.6% בישראל בסוף שנת 2022 (סוף השנה לעומת סוף 2021), וכ-1.9% בישראל בסוף שנת 2023.

על פי משתתפי הפורום, לאינפלציה העולמית מספר מקורות. ראשית, מגוון גורמים משפעים על צד ההיצע וביניהם שיבושים בשרשראות אספקה, מחירי אנרגיה גבוהים, גם כתוצאה מהמשבר באוקראינה, כמו גם השפעות של מלחמת הסחר. יתרה מכך, התפתחות מקרי קורונה בסין וסגרים אגרסיביים משפיעים גם הם על שרשראות האספקה העולמיות ומגבירים את חוסר הודאות. בנוסף שוק העבודה ההדוק מייצר לחץ אינפלציוני דרך עלייה בשכר. לכך מתווסף גידול בביקוש בארה"ב ובמקומות נוספים, אשר תורם לעליות המחירים בנוסף לגורמי צד ההיצע.

באשר לגורמי האינפלציה בישראל, מומחי הפורום סבורים שהאינפלציה בישראל נתמכת בהתייקרות היבוא, ועלייה משמעותית בשכר העבודה ושכר הדירה, כמו  גם עלויות תחבורה גבוהות עקב עליית מחירי האנרגיה.

כמו כן, הדגישו המומחים את חשיבותה של האינפלציה בענפי השירותים כמרכזית בגורמי האינפלציה בישראל, ואף צופים שזו תישאר גבוהה בתקופה הקרובה.

ריבית בנק ישראל בסוף מחזור ההעלאות – 3.2%, ריבית הפד – 4.1%

המדיניות המצמצמת שנוקט הבנק המרכזי האמריקאי, הפד, כדי להילחם באינפלציה, והעלאות הריבית הכרוכות בכך, הביאו לירידות משמעותיות בשוקי המניות בארה"ב. בנוסף הפד החל בתהליך של צמצום כמותי. על רקע זה, הערכות המומחים ביחס לשוק ההון הן פסימיות יחסית, כאשר הרוב סבורים כי צפוי שוק תנודתי, מתוך הנחה שמדיניות הריבית הצפויה מגולמת כבר בשוק ושלא צפויה הרעה משמעותית במחירי המניות.

לאור נאומו האחרון של יו"ר הפד ג'רום פאואל, מומחי הפורום סבורים כי הפד ימשיך במדיניות המרסנת גם במחיר של מיתון אפשרי בארה"ב. לדעת המומחים, בממוצע, הריבית בארה"ב בסוף תהליך זה תהיה 4.1%. בישראל, הערכות המומחים לריבית בסוף תהליך ההעלאה הסתכמו לממוצע של 3.2%.

בטווח הארוך – ייסוף בשקל

באשר לשער החליפין של השקל אומר דוח האוצר כי ברבעון השני של 2022 השקל המשיך לאבד מערכו אל מול המטבעות המובילים, כאשר החל מחודש יולי החלה להתהפך המגמה. לפי מומחי הפורום, הסיבה העיקרית לפיחות זה היא השפעתם של שוקי המניות על ערך השקל. כל המומחים סבורים כי בטווח הקרוב השינוי בשער השקל יושפע מהמצב בשוקי ההון, בעוד שבטווח הארוך הגורמים הבסיסיים תומכים בייסוף השקל.

שוק העבודה – צפויה עליית שכר במגזר העסקי

בשוק העבודה חוזים רוב מומחי הקונצנזוס ששיעור ההשתתפות יעלה במעט. הגורמים המרכזיים התומכים בטענה זו הם ההאטה בצמיחה הגלובלית, העלאות הריבית כולל אלו של בנק ישראל, וההאטה בשוק ההייטק אשר משפיעה בתורה על שוק העבודה. בנוגע לסקטור ההייטק הרחיבו המומחים אודות מגמות סותרות בשוק. מצד אחד מלחמת רוסיה – אוקראינה מעודדת האצה בשוק ההייטק הביטחוני ומצד שני העלאות הריבית מקשות על גיוסי הון, מה שעתיד להקשות בעיקר על סטארטאפים, בעוד חברות מבוססות ככל הנראה יצלחו את המשבר. לבסוף, שוק העבודה מתאפיין בתגובה האיטית שלו למחזורי העסקים, ולכן יש לצפות שנראה את השפעות המשבר על שוק העבודה מאוחר יותר באופק התחזית. כמו כן, מומחי הפורום חוזים באופן יחסית גורף עלייה של השכר במגזר העסקי בתקופה הקרובה.

סיכונים נוספים – הסלמה באוקראינה ובין סין לטייוואן

לבסוף נודו דוח האוצר בסיכונים נוספים לכלכלת ישראל מלבד האינפלציה והריבית. לפי משתתפי הפורום, סיכון עיקרי הוא האפשרות של החמרה במלחמה באוקראינה והתפשטות המלחמה לאזורים נוספים. לכך תהיה השפעה ישירה על הצמיחה, הסחר, והאינפלציה העולמית. סיכון נוסף שנובע מהמלחמה הוא האפשרות שגל המהגרים בעקבותיה יהיה גדול מהצפוי, זה משפיע בעקר על אירופה אך יכולות להיות לו השפעות על הכלכלה העולמית בכללותה. כמו כן, החמרה בסיטואציה בין סין לטייוואן עלולה להשפיע על הכלכלה הגלובלית ובכלל זאת על ישראל. הערכות המומחים בנושא זה נעו בין השלכות משמעותיות ביותר על ישראל לבין השפעות מינוריות בלבד. כמו כן, המשך אפשרי של התנודתיות במחירי האנרגיה והסחורות עשוי לרסן צריכה והשקעות. סיכונים נוספים שהוזכרו הם החמרה אפשרית במגפת הקורונה, הרעה במצב הביטחוני בישראל ואירועי אקלים קיצוניים.

אנחנו לא זוכרים את הרשת גועשת ככה כבר המון זמן: טיקטוק האפליקציה הסינית כבשה את המקום הראשון בבדיקת המדד שעורכת חברת Cloudflare מידי שנה.
היא הצליחה להדיח את המקום הראשון בבדיקת המדד שעורכת חברת Cloudflare מידי שנה.
היא הצליחה להדיח את מנוע החיפוש גוגל ופייסבוק מראש הטבלה והמצאה את דרכה לפסגה. הדבר מראה על עליה בפופולריות של טיקטוק, אין לנו ספק. אבל אפשר להירגע, לנשום עמוק ולהמשיך להשקיע באתר שלכם ובקידום שלו בגוגל, למה? תצטרכו לקרוא את כל המאמר בשביל להבין את הרציונל שמאחורי.

קידום אתרים בגוגל – עכשיו יותר מתמיד
אנחנו מודים, בהתחלה גם אותנו הנתון הזה הכניס ללחץ או אי נוחות מסוימת, אבל שאלנו את מומחה קידום האתרים עידן בן אור את דעתו והבנו שאין לנו כל סיבה להיכנס לפאניקה. גוגל וטיקטוק לא עונים על אותם הצרכים. בגוגל אנשים מחפשים תוכן איכותי, לצרוך שירותים, חדשות, מידע, לרכוש מוצרים, לברר על מסעדות\ בתי עסק. טיקטוק היא אפליקציה לפנאי. הסרטונים קצרים, התוכן לא עמוק, השפה רדודה ובעיקר: הם לא נמצאים על אותה המשבצת.

לכן רגע לפני שאתם ממהרים לפתוח טיקטוק בשביל העסק שלכם חשוב שתבינו כמה דברים בסיסים.

עמוד טיקטוק טוב הוא דבר מעולה, אבל…
אפליקציית הטיקטוק היא לא מכירתית. מה הכוונה? באינסטגרם אתם יכולים למכור שירותים, לבנות קהילה, לספר על עצמכם ולפאר את השירותים\ הקורסים\ המוצרים\ החברה או המותג שלכם. בטיקטוק אתם באים לשעשע. אולי גם תצליחו לבנות קהילה ולייצר איזשהי עדת מעריצים, אבל זה לא יהיה פשוט. אנשים שם מוכנים לעשות הרבה בשביל לזכות בתשומת הלב של הגולשים ותאמינו לנו היא מאוד חמקמקה. עוד דבר לגבי טיקטוק, אם אין לכם עמוד אינטסגרם טוב להוביל אליו את העוקבים שלכם בטיקטוק – עדיף שלא תתחילו בכלל. אם אתם לא מעוניינים להיות כוכבי רשת או ליצני חצר, תחסכו לעצמכם את האנרגיות בתפעול של הדבר הזה. תאמינו לנו משם לא תגיע הישועה.

גוגל תמיד תשאר גוגל
כבודה של גוגל במקומה מונחת. גוגל היא מנוע החיפוש שאליו פונים לכל דבר וכרגע לא נראה שיצוץ לה מתחרה ראוי בקרוב. אפשר למצוא שם כל דבר, היא מתחדשת ומשתפרת כל הזמן, פיצ'רים חדשים, שדרוגים, עוד ועוד אפליקציות בין אם זה ג'מייל, היומן המעולה והאינטרנטי של גוגל, אחסון תמונות, מפות, גוגל דרייב, הפיצ'ר המטורף שמתרגם את הטקסט על גבי מסך הפלאפון שלנו (פועל באמצעות האפליקציה בסמארטפון בלבד).
בקיצור, גוגל כאן בשביל להישאר. טיקטוק כאן בשביל לבדר ולשעשע אותנו וכרגע אלו יחסי ברורים ביותר שיש לנו לתת לכם.

לסיכום:
שימוש קצר באפליקציית הטיקטוק יסביר לכם הכי טוב את כל מה שנאמר כאן. אנחנו מקווים שנשארתם בלי ספקות, שאתם ממשיכים לעבוד על אתר שלכם ולקדם אותו במרץ.

נניח שהחלטתם לקחת משכנתא לצורך רכישת דירה. איך תדעו איזה בנק ייתן לכם את ההצעה הכי משתלמת? רפורמה שהשיקה לאחרונה רשות ניירות ערך נועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, ובמסגרתה יספקו חברות פינטק בעלות רישיון מתאים מידע פיננסי לציבור, כגון השוואת הצעות משכנתא של הבנקים.

כעת מכריזה הרשות על ארבע החברות הראשונות שקיבלו רישיון, ואלה הן: 'רייזאפ', 'פיננדה', 'פמילי ביז' ו'חשבונית ירוקה'.

מעתה יוכלו חברות אלו להציע, ללקוחות המעוניינים בכך, תמונת מצב פיננסית מלאה ומידע השוואתי בנוגע לשירותים הפיננסיים, במידה וקיבלו את הסכמת הלקוח/ה לקבל גישה למידע האישי של הלקוחות השמור כרגע בבנקים, בחברות האשראי ובגופים פיננסיים נוספים.  הלקוח/ה נדרשים לאשר את סוג המידע  ואת משך הזמן שהם מאפשרים לחברות הפינטק.

הנפקת הרישיונות הינה כחלק מיישום המלצות רפורמת שטרום להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים, בין היתר, על ידי הכנסה של שחקניות חדשות במערכת הפיננסית כחברות פינטק.

לצד ארבע החברות הראשונות, אשר קבלו רישיונות, קיימות עשר בקשות נוספות לקבלת רישיון, וככל שתימצאנה עומדות בכל התנאים המתאימים, רישיונות נוספים יונפקו בתקופה הקרובה.

במעמד הענקת רישיונות שהתקיים היום, אמרה יו"רית רשות ניירות ערך ענת גואטה:  "היום אנו מעניקים את הרישיונות הראשונים לחברות הפינטק שיהוו חלוצות המהפכה הצרכנית – פיננסית בישראל. המידע הפיננסי האישי של כל לקוחה ולקוח הוא נכס שיכול להיות מניב עבורם. לכן הנגשתו, תעניק לציבור כוח מיקוח מול בנקים וספקים פיננסיים ואפשרות לנהל את חשבונותיו באופן יעיל על מנת להגיע לבריאות פיננסית.

"נושא פיקדונות הציבור בבנקים, אשר עורר שיח רב לאחרונה, ממחיש את הצורך בהקמה של פלטפורמה להשוואת ריביות ועמלות בין הבנקים וספקים פיננסיים נוספים. חברות אשר ירצו להקים עסק שבבסיסו פלטפורמות להשוואת ריביות ועמלות בין הגופים הפיננסיים,  יוכלו לעשות זאת עם הרישיון של רשות ניירות ערך, דבר שלא היה קיים עד היום.

"אנו עוקבים אחר ההתפתחות של השירותים שיוצעו לציבור וזרימת המידע מהגופים הפיננסיים שהם ספקי המידע לחברות הפינטק, נותנות שירותי המידע הפיננסי לציבור. תהליך החיבור של הפינטקים בעלי הרישיון לממשקי ה- API הבנקאיים יקבל תשומת לב גבוהה מצדנו ואנו נוודא שהוא מתבצע בהצלחה ובמינימום תקלות. זרימת המידע באמצעות טכנולוגייתAPI  נועדה להבטיח כי מידע אישי של לקוחות יועבר בצורה פשוטה ובטוחה – זו ליבת הרפורמה וכך נחולל תחרות אמיתית.

"החברות שקיבלו היום רישיון הפכו ללקוחות שלנו ולגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. עליכם לזכור תמיד כי לצד הזכויות ישנן חובות הן מבחינת האחריות כלפי הציבור להוגנות ויושרה וכן מבחינת הענקת השירות הטוב ביותר".

הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "אנחנו מקדמים את התחרות במערכת הבנקאית באמצעות שלוש רגליים: אחת – יותר שחקנים, שתיים – יכולת לעבור בין שחקנים ושלוש – האינפורמציה, המידע של הלקוחות. היום, מתן הרישיונות לחברות זהו צעד מאוד משמעותי, הלקוחות הופכים להיות הבעלים של המידע שלהם – אנחנו מחזירים את הכוח ללקוח. זו הייתה המטרה של חוק שירותי מידע פיננסי".

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר: ״אני מברך על מתן הרישיונות היום לגופים חוץ בנקאיים לפעילות בעולם הבנקאות הפתוחה. מתן הרישיונות מצטרף לרישיונות דומים שהעניק הפיקוח על הבנקים, לגופים שתחת פיקוחו, לפעילות במערכת החשובה הזו. צירוף הגופים החוץ בנקאיים הינו נדבך נוסף בשינויים בעולם הפיננסי שיש בו בכדי להזיז את המכוון ולעבור ממסלול איטי ויציב של אבולוציה, בו המערכת מתקדמת עקב בצד אגודל בצורה מדודה וסדורה, למסלול של רבולוציה, המשתנה באופן דינמי ובקצב מהיר. המעבר מתהליך אבולוציוני לתהליך רבולוציוני, גם בהיבט של הקצב וגם בהיבט של מוצרים ושירותים, מהווה פוטנציאל משמעותי להתפתחות התחרות ורווחת הצרכן.״

בתהליך בדיקת בקשות הרישיון, רשות ניירות ערך בוחנת את עמידת החברות בתנאי הרישוי שנקבעו בחוק, בכללים ובהוראות, ביניהן עמידה בדרישות מהימנות, מיומנות טכנולוגית, קיום ויישום מנגנונים נאותים ומתקדמים לאבטחת מידע, הגנת פרטיות, ניהול סיכונים והגנת סייבר, דרישת ביטוח או פיקדון וכן קבלת היתר שליטה לבעלי השליטה בחברות.

על החברות בעלות הרישיון יחולו, בין היתר, חובות אמון, זהירות וסודיות כלפי לקוחותיהם, לצד הוראות נוספות המיועדות להבטיח כי החברות בעלות הרישיון יעשו שימוש במידע הפיננסי של לקוחות רק לשם מתן שירות ללקוחות הנוגע להתנהלותם הכלכלית. בנוסף, יחולו עליהן חובות הקבועות בחוק בדבר אופן שמירת המידע הפיננסי ומחיקתו, איסור על העברת המידע הפיננסי לאחר אלא בהתאם להוראות החוק, הוראות גילוי נאות ומניעת ניגוד עניינים.

החברות בעלות הרישיון יאפשרו ללקוחותיהם לבחור את סוגי השימושים במידע, לבחור את הבנקים, החשבונות וסלי המידע שלגביהם מסכים הלקוח לתת לחברה גישה למידע הפיננסי שלו, וכן את תקופת הגישה למידע. לאחר ההסכמה הראשונית של לקוחות מול הבנקים, יוכלו החברות לקבל את המידע הפיננסי שקבע הלקוח, בממשק טכנולוגיה מאובטחת ומקוונת המכונה API, ולהציע על בסיסו שירותים שונים ללקוחות.