בחודש יולי 2022 נמכרו כ-2,780 דירות חדשות. מדובר בירידה של 5.3% לעומת חודש יוני. כך על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בשלושת החודשים מאי-יולי 2022 נמכרו כ-10,520 דירות חדשות, ירידה של 10.4% לעומת הרבעון הקודם של פברואר-אפריל 2022. 22.6% מהדירות נמכרו בסבסוד ממשלתי.
לאחר ניכוי עונתיות מסתמנת בתקופה זו ירידה של 14.4% לעומת התקופה הקודמת.
בחינת נתוני המגמה מראה כי מחודש אוגוסט 2021 נרשמה ירידה במכירת דירות חדשות בקצב של 3.9% בחודש, לאחר שמחודש אפריל 2020 עד יולי 2021 נצפתה עלייה בקצב של 2.3% לחודש.
היישובים שבהם נמכרו יותר מ-400 דירות שלושת החודשים מאי-יולי 2022 הם נתניה – 597, תל אביב-יפו – 590, ירושלים – 575 ואשקלון – 471.
מדד המחירים לצרכן בבריטניה ירד בחודש אוגוסט לקצב שנתי של 9.9%. זאת לעומת התחזיות שציפו לעלייה לקצב של 10.2%. זוהי הירידה הראשונה באינפלציה בבריטניה מזה קרוב לשנה. הגורם העיקרי לירידה באינפלציה הוא ירידה חדה במחירי הדלק.
עם זאת, עדיין מדובר בקצב אינפלציה מהיר מאוד, שיאלץ את הבנק אוף אינגלנד להמשיך בתוואי העלאות הריבית שלו עד החזרה אל יעד האינפלציה של 2%. נכון לעכשיו רוב החזאים צופים העלאת ריבית של 0.75% בישיבת הבנק המרכזי ב-22 בספטמבר.
ראשת הממשלה החדשה של בריטניה ליז טראס החליטה עם כניסתה לתפקיד להקפיא את מחירי האנרגיה למשקי הבית, שהיו צפויים לטפס ב-80%, מה שהיה עלול לשלוח את האינפלציה לגבהים של 15% ב-2023.
נכון לעכשיו צופים החזאים כי האינפלציה בממלכה בכל זאת תתחזק בהמשך השנה.
מעודכן ל-09/2022
ההתקררות בשוק הנדל"ן הופכת להיות מובהקת. מנתונים שפרסם אגף הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי בחודש יולי נרשמה אחת הרמות הנמוכות במספר העסקאות בשנתיים האחרונות, כאשר אלו הסתכמו ב-9.4 אלף דירות, ירידה חדה של 28% בהשוואה ליולי אשתקד. בכך נמשך רצף הירידות במספר העסקאות שהחל בחודש מרץ האחרון (כל חודש לעומת המקביל לו אשתקד) כאשר שיעור הירידה הולך ומתעצם. בהשוואה לחודש הקודם נרשמה ירידה של 10% במספר העסקאות. בניכוי העסקאות בסבסוד ממשלתי הסתכם מספר העסקאות בשוק החופשי בחודש יולי ב-8.9 אלף, ירידה של 24% בהשוואה ליולי אשתקד וירידה של 7% בהשוואה לחודש הקודם.
ירידה של 37% ברכישות משקיעים
עוד עולה מדוח הכלכלנית על שוק הדיור ביולי כי רכישות המשקיעים בחודש יולי הסתכמו ב-1.8 אלף דירות, ירידה חדה בשיעור של 37% בהשוואה לחודש יולי אשתקד. בכך נמשכת הירידה החדה ברכישות המשקיעים מאז הוכבד מס הרכישה עליהם בסוף נובמבר אשתקד. בהשוואה לחודש הקודם ירדו רכישות המשקיעים בשיעור מתון של 3%. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 18.5%, נמוך כמעט בשלוש נקודות אחוז בהשוואה ליולי אשתקד.
מכירות המשקיעים בחודש יולי עמדו על 2.2 אלף דירות, ירידה של 15% בהשוואה ליולי אשתקד. "מלאי" הדירות בידי משקיעים הוסיף לרדת גם בחודש יולי, במהלכו נגרעו ממלאי זה כארבע מאות דירות. במצטבר, מאז העלאת מס הרכישה בנובמבר אשתקד נגרעו ממלאי זה כחמשת אלפים דירות.
בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים הקיפה את כל האזורים למעט אזור ב"ש שרשם עלייה חדה של 23% בהשוואה למאי אשתקד. עלייה זו מוסברת במספר מבצעי מכירות של קבלנים (בכלל זה מכירות של מקבצי דיור להשכרה לחברות) כאשר בנוסף יש לציין כי במאי אשתקד נרשמה רמה נמוכה יחסית של רכישות משקיעים בב"ש, על רקע מבצע "שומר חומות". מנגד נרשמו ירידות בולטות במיוחד ברכישות המשקיעים באזורי רחובות (44%-), ת"א (42%) ואזור המרכז (34%-).
דימונה – בעשירייה הראשונה של רכישות משקיעים במאי
בפילוח רכישות המשקיעים בחודש מאי לפי ערים נמצא כי חרף ירידה חדה ברכישות המשקיעים, מעבר לשיעור הירידה הארצי, מוסיפה ת"א להוביל רכישות אלו, עם 166 דירות שנרכשו בה להשקעה, ירידה של 43% לעומת מאי אשתקד. מצטרפת בולטת לעשיריה הראשונה ברכישות המשקיעים בחודש מאי היא העיר דימונה, עם קרוב למאה דירות שנרכשו בה על ידי משקיעים, בין היתר על רקע מבצע מכירות באחד הפרויקטים בעיר.
ירידה של 23% ברכישות דירה ראשונה ביולי
רכישות הזוגות הצעירים ביולי הסתכמו ב-4.5 אלף דירות (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה חדה של 23% בהשוואה ליולי אשתקד. זהו גם שיעור הירידה החד ביותר ברכישות אלו מאז מאי 2020, אשר עמד בצל פרוץ מגפת הקורונה. בהשוואה לחודש הקודם נרשמה ירידה של 12% ברכישות אלו. בניכוי הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכמו רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי בחודש יולי ב-3.9 אלף דירות, ירידה של 10% בהשוואה ליולי אשתקד וירידה של 5% בהשוואה לחודש הקודם. נציין כי עד חודש מרץ האחרון נרשם רצף עליות בשיעורים חדים ברכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי ואילו מאז חודש אפריל נרשמת ירידה ברכישות אלו, יתכן בין היתר, על רקע העלאת ריבית בנק ישראל.
בפילוח גיאוגרפי של רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי נמצא כי מי שהובילו את הירידה החדה ברכישות אלו בהשוואה ליולי אשתקד היו אזורי הביקוש במרכז הארץ, בפרט אזורי המרכז ונתניה. כך, סך רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי באזורי הביקוש במרכז הארץ הוסיפו לרדת בשיעור חד של 19%, בהמשך לירידות חדות מאז חודש אפריל האחרון. מנגד, באזורי ב"ש וחיפה נרשמו שיעורי גידול הנעים בין 17%-15% ברכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי. עם זאת גידול זה קוזז על ידי ירידה משמעותית ברכישות אלו באזורי הפריפריה האחרים (טבריה, נצרת וחדרה). כך נותר ללא שינוי סך רכישות הזוגות הצעירים בפריפריה בהשוואה ליולי אשתקד. יתכן ולפחות חלק מהרכישות של הזוגות הצעירים באזורי חיפה וב"ש, אזורים המזוהים עם פעילות גבוהה יחסית של משקיעים, נעשות מתוך כוונה להעמיד את הדירה להשכרה ולאו דווקא להתגורר בה.
ניתוח רמות השכר של הזוגות הצעירים אשר רכשו דירה באזור נתניה, שהוא מהאזורים הבולטים בירידה ברכישות אלו מאז אפריל האחרון, מרמז על עליה משמעותית ברמות המינוף בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (טרום מגפת הקורונה).
מעודכן ל-09/2022
המניות באירופה מתומחרות בצורה אופטימית מדי שאינה מביאה בחשבון את המיתון המתקרב. כך סבורים האנליסטים של מכון ההשקעות בלקרוק, חברת ניהול הנכסים מהגדולות בעולם.
לדבריהם, משבר האנרגיה יוביל למיתון באירופה שיגיע מוקדם מהצפוי ויימשך כמה רבעונים, אבל הבנק האירופי המרכזי, ה-ECB, מגיב לפוליטיקה של האינפלציה במקום להתמודד עם המיתון המתקרב.
תחזית הצמיחה הנוכחית של הגוש אינה לוקחת בחשבון אירועים דרמטיים אחרונים, כמו הפסקת אספקת הגז של רוסיה, ולכן התכווצות הכלכלה ב-0.9% סבירה להערכתם. גם ירידת ערך האירו לשפל של 20 שנה מול הדולר האמריקאי משקפת הידרדרות בצמיחה ובתנאי הסחר כתוצאה ממחירי אנרגיה גבוהים.
ככלל סבורים בבלקרוק שה-ECB ימשיך להעלות את הריבית באופן אגרסיבי עד סוף 2022, אך יעצור כשיראה כי הכלכלה לא מצליחה לעמוד בכך.
באנגליה, לעומת זאת, בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים, היה ברור שהורדת האינפלציה תוביל למיתון עמוק. הסובסידיות הנוכחיות בממלכה אמנם עשויות להאט את האינפלציה ולרכך את מכת המיתון בטווח הקרוב, אך לא יפתרו את חוסר האיזון שנובע מהיצע נמוך ועלייה בביקושים שנדרשת כדי להוריד את האינפלציה. במקביל הגבלת הפגיעה להכנסה הריאלית של משקי הבית מפחיתה את עיכוב הצמיחה שה-BoE מצפה לו, מה שמרמז כי הבנק ימשיך להעלות את הריבית כדי לאזן את ההיצע והביקוש בניגוד לציפיית השווקים.
לסיכום, אומרים בבלקרוק, המניות באירופה אינן מתומחרות בהתאם למיתון העמוק המתקרב – ללא סחורות זמינות הערכות השווי בשווקים האירופיים אופטימיות מדי, ולכן אנו נמצאים במשקל חסר במניות היבשת.
מעודכן ל-09/2022
בעקבות נתוני מדד אוגוסט האמריקאי שהיה גבוה מהתחזיות, כלכלנים מקומיים מגיבים ומנסים לחזות את תגובת הבנק המרכזי האמריקאי ואת תגובת בנק ישראל בעקבותיו.
יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון:
האינפלציה בארה"ב הפתיעה חזק כלפי מעלה באוגוסט כאשר אינפלציה הליבה עלתה ב-0.6% וב-6.3% שנה אחורה (האצה מ-5.9%). מחירי השכירות עלו ב-0.7% (6.2% שנה אחורה!). האצה לא צפויה באינפלציה מבטיחה העלאת ריבית הפד בשיעור של 0.75% בשבוע הבא והמשך העלאת ריבית ל-4.25% לפחות בתחילת 2023.
בנק ישראל נוטה להיות מאוד מושפע ממדיניות הפד, אך נמתין לראות את האינפלציה אצלנו היום חמישי.
ברור שנתון שלילי זה תומך בעליית תשואות וירידות בשוקי המניות, ולכן גם בפיחות בשקל.
יוני פנינג, כלכלן השווקים בבנק מזרחי טפחות
האינפלציה בארה"ב התמתנה לרמת 8.3%, באוגוסט, מ-8.5%. מדובר בירידה החודשית השנייה ברציפות באינפלציה השנתית בארה"ב. עם זאת, הציפיות בשוק היו להתמתנות גדולה יותר, לנוכח ירידה מחירי הסחורות, והדלקים בראשם, ולנוכח התחזקות הדולר. התמשכות מגמות אלה, חלחול השפעות הצמצום המוניטרי, ושחיקת השכר הריאלי בארה"ב צפויים לספק רוח פנים לאינפלציה גם בהמשך. מנגד, הנתון הגבוה מהצפוי יגדיל את החשש מהתבססות האינפלציה.
בשבועות האחרונים, הפד הציג עמדה נדירה ממש באחידותה, בין חברי מועצת המנהלים של הבנק, להמשך יישום תהליך לצמצום מוניטרי. בהקשר זה, הנתון הגבוה יחסית צפוי לאפשר את המשך צמצום המדיניות המוניטרית בארה"ב, כדי לעצור את התהליך האינפלציוני.
נוכח שוק העבודה המקומי ההדוק, תגובת בנק ישראל לעליית האינפלציה הייתה דומה עד כה לזו של הפד. במובן זה, נצפה כי גם בנק ישראל יאמץ נקודת מבט רחבה יותר, לְהתמתנות באינפלציה המקומית.
מעודכן ל-09/2022
מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) לחודש אוגוסט עלה ב-0.1%, מעל התחזיות. המדד משקף קצב אינפלציה שנתי של 8.3%. זאת לעומת תחזיות הכלכלנים שציפו למדד שלילי של 0.1%- באוגוסט ולקצב אינפלציה של 8.1%.
אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי מזון ואנרגיה, עלתה ב-0.6% ובקצב שנתי של 6.3%, גם כן יותר מהתחזיות שציפו לעלייה של 0.3% באוגוסט.
עם זאת, מדד אוגוסט משקף המשך ירידה של האינפלציה בארה"ב זה החודש השני ברציפות לאחר מדד יולי שהראה קצב אינפלציה שנתי של 8.5% ומדד יוני שעמד על שיא של 9.1%. הירידה נובעת בעיקר מירידה במחירי הבנזין כתוצאה מהירידה במחירי הנפט.
עוד לפני המדד הגבוה מהתחזיות, הקונסנזוס ציפה להמשך העלאות הריבית על ידי הפד. בנאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל בסוף אוגוסט בוועידה השנתית בג'קסון הול, הבטיח פאואל להמשיך להיאבק באינפלציה בנחישות עד להחזרתה אל היעד, ואף דיבר על תהליך שעלול להיות "כואב". כעת, עם פרסום הנתון המאכזב, ברור לכול כי פאואל ימשיך בהעלאות במלוא המרץ.
רוב התחזיות נוקבות כעת בהעלאת ריבית בשיעור של 0.75% בישיבת הפד הקרובה ב-21 בספטמבר.
בשנת 2021 נמשכה מגמת הירידה בהכנסות הבנקים מעמלות, אשר החלה לאחר הרפורמה ב-2008. מאז ועד היום נרשמה ירידה בשיעור מצטבר של כ-47%. כך עולה מדוח שהגיש המפקח על הבנקים בבנק ישראל לוועדת הכלכלה של הכנסת על השירותים הבנקאיים הנפוצים בשנת 2021.
במכתב שצירף המפקח יאיר אבידן לדוח הוא טופח לעצמו על השכם ומסביר כי הירידה בהכנסות מעמלות נובעת הן מפעולות פיקוח שננקטו בנושא עמלות והן ממשבר הקורונה אשר המשיך לתת את אותותיו בפעילות המשק ומשקי הבית במחצית הראשונה של 2021.
עוד לדברי המפקח, העלות הממוצעת של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון בשנת 2021 מורכבת מ:
עלות ניהול העו"ש – הסתכמה ב-8.10 שקלים, ירידה של כ-4.7% בהשוואה ל-2020 הנובעת בעיקר מירידה של כ-17% בכמות פעולות של החזרת חיוב מסיבת "אין כיסוי מספיק") בשל החזרת שיק, הוראת קבע או הרשאה לחיוב חשבון). כמו כן, המשיכה מגמת המעבר לביצוע פעולות בדיגיטל, שתורמת גם היא להוזלת העלות. בעשור האחרון ירדה עלות ניהול העו"ש מ-20.4 שקל ל-10.8 שקלים, שינוי המשקף ירידה בשיעור של 47%.
עלות כרטיסי חיוב – הסתכמה ב-13.8 שקל, עלייה של כ-7.7% בהשוואה ל-2020 וירידה של כ-5.2% בהשוואה ל-2019. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהכנסות מעמלות עסקאות ומשיכות במט"ח, זאת עקב חזרת המשק לשגרה מסוימת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד שבה פרץ משבר הקורונה.
בסך הכל עלתה העלות הממוצעת של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון בשיעור של כ-1.9% ביחס לעלות הממוצעת בשנת 2020 והיא עומדת כעת על 24.6 שקל לחודש. עלות זו ירדה בכ-8.6% ביחס לעלות ב-2019, לפני פרוץ משבר נגיף הקורונה, עת עמדה על 26.9 שקל.
במכתבו מזכיר המפקח כי בימים אלה הוכנסו לפיקוח מספר שירותי עו"ש בסיסיים במטרה לאפשר לציבור לצרוך שירותים אלה במחיר הוגן.
בנוסף שב המפקח וקורא למערכת הבנקאית לנקוט יתר רגישות, בפרט בעיסוק בנושאים צרכניים שהינם בלב הרגישות הציבורית. בדבריו מכוון המפקח לביקורת הציבורית שהושמעה נגד הבנקים על כך שלא גלגלו את העלאת הריביות במשק אל הפיקדונות שהם מציעים לציבור. לפני כשבוע שלח אבידן מכתב לבנקים בו דרש מהם להתאים את המוצרים והשירותים לצורכי הלקוחות והבהיר כי יפרסם את שיעורי הריבית בפועל בכל בנק, על הפיקדונות ועל ההלוואות.
בעקבות הביקורת הציבורית, עדכנו רוב הבנקים את תנאי הפיקדונות שהם מציעים, כך שלפחות חלק מהעלאת הריבית במשק כבר מגולם בהם (פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?)
מעודכן ל-09/2022
"בחלוף שנה, הראינו עלייה מ-16% לכ-23% במספר החברות שעמדו ביעד של 35% נשים שמכהנות בדירקטוריון, נכון למועד זה. בפועל, הגדלנו את היעד לשנת 2022 משיעור חברות של 20% ל-35%". כך אמרה יו"רית רשות ניירות ערך ענת גואטה בכנס פורום 35+, אשר הוקם לצורך העלאת הגיוון המגדרי בדירקטוריונים.
לדברי גואטה, "פורום 35+ הוא למעשה כמו הקמה של חברה, COMPANY, שכולכם שותפים בה. אז מהו בעצם המוצר שלנו? למוצר שלנו קראנו 'גיוון מגדרי בדירקטוריון'. לשמחתנו גילינו שהמוצר שלנו 'תופס' בכל מגוון החברות, ותיקות וצעירות. אני מאמינה שהצלחת חדירת המוצר לשוק מגיעה ממקום כן ואמיתי של אימוץ הנורמה. אבל יש עוד לקוחות רבים שאינם שם והמטרה שלנו היא להגיע לשוק כולו".
גואטה עדכנה את המשתתפים על המאמצים הרבים הנעשים בתחום, ביחד עם שותפים מהממשלה, מהמשק ומהאקדמיה: "אנו מקדמים בשיתוף עם משרד המשפטים טיוטת תקנות גילוי, לפיה החברות יידרשו להתייחס לשאלה האם קבעו מדיניות בנושא או לא, ומה רמת הגיוון המגדרי בהן. בהמשך אנו נאיר זרקור באתר גם על זימוני אסיפות למינוי דירקטורים, כאשר בשיתוף פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה – הנגשנו עבורכם מאגר של דירקטוריות מומחיות הכולל למעלה מ-2,000 נשים".
בהמשך הדברים, התייחסה גואטה לאתגרים אשר עדיין עומדים בפני קידום גיוון מגדרי: "עדיין בלמעלה מ-30% מהחברות יש פחות מ-20% דירקטוריות ובלמעלה מ-67% מהחברות יש פחות מ-30% דירקטוריות. 30% מייצג מסה קריטית מינימלית לייצוג משמעותי. בשנת 2022 אנחנו צריכים להיות מודאגים, שבישראל למרות שנשים מהוות למעלה מ-50% מאוכלוסיית המדינה, הן לא נמצאות באופן טבעי ומייצג בפורומים שמיישמים קבלת החלטות עבור מדינת ישראל או עבור שוק ההון בישראל שבו מושקעים למעשה חסכונות הציבור.
גואטה גם התייחסה לדרכים בהן ניתן להעלות את שיעור הנשים בדירקטוריונים, ובייחוד לנושא שקיפות תהליכי המינוי: "מחקרים מראים שהגישה שלפיה רק המוכשרים ביותר מתמנים לא הוכיחה את עצמה ובפועל תהליכי הבחירה מוטים על ידי העדפות אישיות והטיות מגדריות של הגורמים המציעים והממנים.
"אני מאמינה שהאינטרס של החברה הוא שתהליך האיתור עוד בשלבים המוקדמים שלו יהיה שקוף ופומבי וכך יובטח שהתהליך יהיה מיטבי, סדור והוגן.
"היום התהליך מתבצע בהתייעצויות בין אישיות בין מקורבים לבעל השליטה או לגופים מוסדיים שלהם הכוח להציע ולמנות. ברור לי שתהליך שקוף שמתחיל בשלבים הראשוניים כרוך בהשקעת משאבים כדי לנהל את הפניות הרבות ולדעת למיין את המוכשרים ביותר מתוכם. אבל רק כך גם נשים תוכלנה לדעת שבכלל מתקיים תהליך כזה ולהתמודד בו מבלי להצטרך להכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר את בעל השליטה או את הגוף המוסדי בעל הדעה בחברה".
מעודכן ל-09/2022
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יהיה שלילי ויעמוד על מינוס 0.1%, לראשונה זה שמונה חודשים. למרות זאת, בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית במשק. כל מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.
לדבריהם, הירידה החדה במחיר הדלק (כמחצית מכך בשל הפחתת הבלו) תפחית מעל לחצי נקודת אחוז מהמדד. להערכת כלכלני הראל, הדבר יקזז עלייה מהירה במחירי השכירות, עלייה במחיר החשמל לצד המשך עלייה עונתית במחירי הנופש והטיסות שאופייניים לאוגוסט.
עם זאת, כאמור, לאחר עליית הריבית החדה של הבנק המרכזי בגוש האירו והסיכויים למהלך דומה גם של הבנק המרכזי בארה"ב, הדבר מגביר את הסיכוי שגם בנק ישראל ילך בדרכם ויעלה את הריבית ב‑0.75 נקודת אחוז בהחלטה הבאה ב-3 באוקטובר.
משכנתא – לפני ואחרי עליית הריבית
עוד אומרים בהראל כי העלייה המהירה בריבית הגבירה את השיח התקשורתי על הגידול בהחזר החודשי במסלול הריבית המשתנה (בעיקר הפריים). פחות בפוקוס היתה העלייה בריבית הקבועה למשכנתא, במיוחד הריבית השקלית הלא‑צמודה שבאוגוסט הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מזה כעשור, וכנראה שהמשיכה לעלות מתחילת החודש במקביל לעליית התשואות.
לדוגמא: בתקשורת מציינים שמי שבתחילת השנה לקח משכנתא של מיליוןשקל ל-25 שנה עם שליש פריים אז ההחזר החודשי שלו התחיל בכ-4600 שקל ועלה לכ-4900 שקל היום ויעלה לכ-5100 בסוף השנה ויותר בשנה הבאה. אבל לא מזכירים את העלייה החדה בריבית הקבועה. כלומר היום מי שלוקח את אותה משכנתא של מיליון שקל ל-25 שנה עם שליש פריים מתחיל ב-5350 שקל החזר חודשי – בגלל העלייה החדה בריבית הקבועה.
עליית עקום התשואות ממתנת את הביקושים בענף הנדל"ן למגורים, כאשר עלייה בריביות הקבועות מקשה על לווים חדשים לעמוד בתנאי הסף דבר שיגרום לחלקם לוותר על רכישת דירה ויוסיף ללחץ לעליית מחירי השכירות שמתגלגל גם למדד המחירים לצרכן.
ארה"ב: האינפלציה תרד, הריבית תמשיך לעלות
באשר לעולם אומרים בהראל כי למרות שהאינפלציה בארה"ב שתתפרסם היום (שלישי) תרד לכיוון ה-8% קצב שנתי ותמשיך לרדת גם בחודשים הבאים, לחצי המחירים בענפי השירותים עדיין גבוהים ותומכים בהמשך עליית הריבית.
איתות לכך ראינו מתוך מדד מנהלי הרכש לאוגוסט כאשר תת-סעיף המחירים נותר גבוה מאוד עד 71.5 נקודת. במידה שהדבר יתממש אנו נראה עליית ריבית נוספת של 0.75 נקודת אחוז על ידי הבנק המרכזי ברביעי הבא.
להערכת כלכלני הראל, את השפעת עליית הריבית על הצריכה נראה בנתונים בפועל רק בעוד רבעון אך ההאטה בענף הנדל"ן כבר בולטת לאור עליית הריבית הממוצעת למשכנתא ל-30 שנה בארה"ב מעל ל‑6% בשבוע האחרון.
באשר לאירופה מציינים בהראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז, הקצב המהיר ביותר מאז הקמתו ואותת שהריבית עוד תמשיך ותעלה. להערכתם, הריבית תגיע קרוב ל-1.75% עד לסוף השנה לרמה שלא ראינו מאז 2008.
לבסוף, בנוגע לסין אומרים בהראל כי בניגוד למרבית העולם האינפלציה בסין לצרכן וליצרן המשיכה לרדת, דבר שיאפשר לבנק המרכזי להתמיד בהפחתת הריבית. הניגוד בין העלאות הריבית המהירות בארה"ב מול ההפחתות בסין תרמו להיחלשות החדה של הרנמינבי (יואן), ובהראל מעריכים כי מגמה זו תימשך.
מעודכן ל-09/2022
אחרי העלאת הריבית החדה בשיעור 0.75% בגוש האירו, בבנק השוויצרי לומברד אודייר מנסים להסתכל קדימה לעבר הצעדים הבאים של הבנק האירופי המרכזי. להערכתם, התחזיות הנוכחיות הגורסות המשך העלאת ריבית אגרסיבית גבוהות מדי.
לדברי סאמי שער, הכלכלן הראשי של לומברד אודייר, "בשבוע שעבר העלה הבנק המרכזי האירופי את הריבית ב-75 נקודות בסיס. למרות שהבנק לא סיפק שום הפתעה והחששות הגוברים לצמיחה, הטון הכללי היה ניצי. בזמן הזה האינפלציה הגבוהה בגוש מתרחבת לעוד ועוד מגזרים ובעיות ההיצע המחמירות מכופפות את ידו של הבנק. החלטתו הנוכחית שואפת להגן מפני עלייה מתמשכת בציפיות האינפלציה על רקע שיעור אבטלה נמוך היסטורית ושוק עבודה הדוק. בינתיים האירו נסחר קרוב לשוויון עם הדולר לאחר שירד ב-12% השנה, מה שהופך את היבוא, כולל בסקטור האנרגיה והמזון ליקר יותר ומחמיר את לחצי המחירים.
"עם זאת, הזעזוע האינפלציוני של אירופה נותר שונה מאוד משל ארה"ב. הביקוש המקומי חלש בהרבה ובקושי הגיע לרמות שלפני משבר הקורונה, וצמיחת השכר נותרה ברמות התואמות את יעד האינפלציה של הבנק של 2%. העלאת הריבית האחרונה מעלה את מחירי האנרגיה, מה שכבר פוגע בהכנסה הריאלית של משקי הבית. אנו מאמינים שבמצב בו הצמיחה תעמוד במקום או תעבור לטריטוריה שלילית, הריבית לא תעלה לרמות שהשוק מצפה להן – 2.5%. העלאת הריבית למעל 2% תוביל את הריבית לטריטוריה שמגבילה באופן אקטיבי את הצמיחה – מה שיהיה הרבה יותר בעייתי עבור התחזית הכלכלית, וזה משהו שאנו מאמינים שקובעי המדיניות מאוד ינסו להימנע ממנו".
שבוע סוער עבר על אירופה שהולכת ושוקעת במשבר אנרגיה חריף ונראה שמקבלי ההחלטות ברחבי היבשת יתקשו לפעול על מנת לתמוך בכלכלה. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.
לדבריהם, חרב הפיפיות שהיא הזינוק במחירי האנרגיה שמה את מקבלי ההחלטות במצב בלתי אפשרי שכן במחירי האנרגיה הנוכחיים לא מעט מהפעילות הכלכלית תיאלץ להיעצר, אם בגלל עלויות ייצור לא אפשריות במגזר התעשייתי ואם בגלל הידוק החגורה של הצרכן שנאלץ לשלם הרבה יותר על מנת שלא לקפוא מקור. מצד שני, עליית האינפלציה מביאה את ציפיות האינפלציה קדימה לרמות שמהוות כבר סיכון לאובדן אמון בבנקים המרכזיים. במילים אחרות, המצב די גרוע.
מה שניתן לראות בימים האחרונים זה את ההבדל בדרך שבה הבריטים ינסו לטפל במשבר לדרך של מדינות גוש האירו.
ההבדל בין אירופה לבריטניה
בבריטניה, מדינה שקובעת את המדיניות שלה באופן עצמאי (במיוחד לאחר הברקזיט), ראשת הממשלה החדשה, אליזבת טראס, פועלת לתמיכה בכלכלה דרך מדיניות פיסקאלית שתכלול סבסוד של מחירי החשמל למשקי הבית ולעסקים על מנת למנוע פגיעה אנושה בכלכלה. לפי התוכנית, תקרת חשבון החשמל של משקי הבית שאמור היתה לעלות באוקטובר ב-80% (!!) ל-3,548 פאונד, תוגבל ל-2,500 פאונד כאשר 400 מהם יסובסדו על ידי הממשלה. נשמע כמו תוכנית נהדרת, לא?, שואלים כלכלני פסגות ועונים: אז זהו, שגם בלי להשלים שבוע בתפקיד, טראס יודעת שבחצר של דאונינג 10 אין עץ של כסף והתוכנית שהיקפה צפוי לעמוד על כ-200 מיליארד פאונד, כשני שלישים מעלות התמיכה בתקופת הקורונה, היא מהלך אולטרה מרחיב שצפוי לתמוך באינפלציה מצד הביקוש. לכן, התוכנית הזו תשולב בהעלאות ריבית אגרסיביות יותר של הבנק המרכזי האנגלי וניתן להניח שהריבית בבריטניה תגיע לרמה גבוהה באופן משמעותי לעומת זו בארה"ב או גוש האירו.
אם כל הסערות באירופה
מדינות הגוש לעומת זאת, לא מצליחות, כמו תמיד, להגיע להסכמות על מדיניות מתואמת מהר מספיק ולכן רוב הטיפול במשבר יגיע מהבנק המרכזי. הבעיה היא שלבנק המרכזי אין שום כלי שיכול לעצור את מחירי האנרגיה. העלאות ריבית אמנם ימתנו את האינפלציה אבל רק דרך פגיעה במשקי הבית והעסקים שגם כך סובלים מאוד ממחירי האנרגיה. אם זה לא מספיק אז סביר להניח שככל שהבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית כך גם הלחץ להיווצרות משבר חובות באירופה ילך ויתעצם והדרישה להתערבות וחילוץ של הבנק המרכזי או הממשלות באיחוד תגבר. מכיוון שהפחתת ריבית או הרחבה כמותית בהיקף גדול הן לא רלוונטיות ומכיוון שהממשלה החדשה באיטליה תהיה כנראה כזו שבה מפלגות הקיצון יתחזקו ביחס להיום, לא ברור איך האירופאים יצליחו להתמודד עם אם כל הסערות העומדת בפניהם.
מעודכן ל-09/2022
סקר הערכות המגמות בעסקים מראה כי מצב החברות בישראל ממשיך להיות טוב והן לא צופות הרעה בחודשים הקרובים. למרות ההקלה במחסור בחומרי גלם, ציפיות העסקים לאינפלציה ממשיכות לעלות, ושיעור גבוה של עסקים צופים שהם יעלו מחירים בספטמבר. מאחר שיש קשר די הדוק בין תוצאות הסקר למדד המחירים לצרכן, יש סיכוי שמדד ספטמבר יהיה גבוה מהתחזיות. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.
באשר לעולם אומרים במיטב כי האינפלציה בארה"ב בדרך להתמתן, אבל הפד ימשיך להיות אגרסיבי. וכך הם מסבירים את הדברים:
- מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ISM בארה"ב נותר כמעט ללא שינוי לעומת יולי ברמה של 56.9. רכיב המחירים במדד ירד בהמשך לירידה חדה ברכיב המחירים במדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה. המתאם בין רכיבי המחירים במדד מנהלי הרכש לבין קצב האינפלציה מצביע שהאינפלציה בארה"ב הולכת לרדת.
- תביעות דמי אבטלה ממשיכות לרדת ומסמנות ששוק העבודה עדיין חזק. נציין שכל דוברי ה-FED, כולל הנגיד, שהתבטאו בשבוע האחרון הצביעו על שוק העבודה כסיבה עיקרית לעלייה אגרסיבית בריבית.
הסיכונים באירופה גבוהים, אך התמחור בהתאם
בנוגע לאירופה אומרים במיטב כי על רקע הפגיעה הצפויה בפעילות הכלכלית בעקבות השחיקה בהכנסות הריאליות של משקי הבית, הרעה בסנטימנט וירידה בביקושים בעולם, ה-ECB הוריד את התחזיות לצמיחה בשנת 2023 מ-2.1% בתחזית שפורסמה בחודש יוני ל-0.9%.
מלבד התחזית המרכזית, ה-ECB פרסם גם תחזית מחמירה-פסימית שמניחה שהמלחמה באוקראינה נמשכת לאורך זמן, שלא ימצא תחליף להספקת הגז מרוסיה, לא תהיה תגובה מתואמת למחסור באנרגיה בגוש האירו והחורף הקרוב יהיה קשה במיוחד.
לפי התרחיש המחמיר, הכלכלה האירופאית צפויה להתכווץ בשנת 2023 בכ-0.9%. ירידה דומה בתמ"ג הגוש נרשמה בשנת 2012 בשיא משבר החובות באירופה. אז מדדי המניות העיקריים באירופה כגון ה-DAX וה-CAC ירדו מהשיא לשפל בכ-25%-30%, כאשר הירידות במניות של מדינות ה-PIGS הגיעו עד 40%.
כעת מדדי המניות העיקריים באירופה כבר נמצאים במרחק של כ-20% מהשיא (DAX), כך שעל סמך התקדים של משבר החובות, חלק גדול מהירידות הצפויות בתרחיש הפסימי כבר מאחורינו.
נציין גם שמדדי המניות האירופאים כבר נסחרים לפי מכפילי רווח עתידיים דומים לאלו שהיו בתקופת המשבר באירופה והם רק במעט גבוהים יותר מאשר ב. הפער לעומת המכפיל האמריקאי נמצא בשיא היסטורי. גם תשואת הדיווידנד הצפויה של מדדי המניות האירופאים גבוהה משמעותית לעומת ב-S&P 500.
צריכים לקחת בחשבון שיש גם לא מעט גורמים שיכולים לרכך השפעת המשבר:
- נזכיר שהתרחיש הפסימי הוא בסופו של דבר תרחיש קצה בעל סיכויים נמוכים יותר להתממש מהתרחיש המרכזי שמציג ה-ECB.
- למרות הסקרים הפסימיים כבר במחצית הראשונה של השנה, המשק האירופאי הצליח לצמוח בקצב יחסית גבוה, מעל התחזיות. ברבעון השני התמ"ג גדל ב-0.8%. צמיחה כל כך גבוהה לפני הקורונה נרשמה בפעם האחרונה רק בשנת 2017.
- שוק העבודה באירופה חזק. האבטלה בשפל. כמות המועסקים גדלה לאחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז הקמת גוש האירו, למרות החולשה באינדיקאטורים הכלכליים השוטפים.
- החולשה המהותית של המטבע האירופאי צפויה לסייע ליצואנים האירופאים.
- אחרי הפסקה מלאה של הזרמת הגז לאירופה מרוסיה, האיום החמור ביותר כבר התממש וידוע. מחיר הגז באירופה דווקא הספיק לרדת מסוף אוגוסט בכ-40%.
- גם באירופה משקי הבית צברו חסכונות בתקופת המגפה. שיעור החסכון היה גבוה הרבה יותר מאשר לפני המגפה.
- העלייה בחיסכון באה לידי ביטוי בגידול משמעותי בפיקדונות בבנקים גם של משקי הבית וגם של החברות. רמת הפיקדונות של משקי הבית גבוהה היום בכ-360 מיליארד אירו לעומת מה שהיה צפוי אילו הייתה נמשכת המגמה מלפני המגפה. אצל החברות האירופאיות רמת הפיקדונות "העודפים" עוד יותר גבוהה. רמה גבוהה של נכסים נזילים במגזר העסקי באה לידי ביטוי בעלייה חדה ב- Cash per shareאצל החברות במדד STOXX Europe 600 שגדל מאז תחילת המגפה בכ-42% לעומת עליה של 17% ב- S&P500.
- צריכים לזכור שמשבר מייצר הזדמנויות. משבר האנרגיה באירופה צפוי להקפיץ השקעות בתחום האנרגיה ולהציב את אירופה בחזית ההשקעות באנרגיה נקייה.