הפד עשוי להפתיע את השווקים ביום רביעי הקרוב (15 ביוני 2022) עם העלאת ריבית חדה של 0.75%. כך מעריך גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. בנוסף מעריך בית-אור כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% בישיבתו הקרובה, ב-3 ביולי, וזאת כנראה לא תהיה הפעם האחרונה.
לדברי בית-אור, ביום רביעי הקרוב תפורסם החלטת ריבית קריטית של הפד בה גם נקבל סט טרי של תחזיות לצמיחה, אינפלציה וריבית מצד חברי הפד כאשר נתוני השבוע האחרון, ובמיוחד יום שישי הכניסו את המערכת הפיננסית שוב לדריכות גבוהה במיוחד עקב המשמעויות של הנתונים שפורסמו.
נתוני האינפלציה שיצאו ביום שישי היו גבוהים משמעותית מהצפי – מדד המחירים לצרכן עלה ב1.0% בחודש מאי וזאת לעומת צפי שעמד על עלייה של 0.7%. עקב כך, האינפלציה עברה את השיא אליו הגיעה במרץ ועלתה לרמה של 8.6%, הגבוהה מאז 1981.
הנקודות העיקריות שהפד צפוי לקחת ממדד מאי הן שלמרות ירידה צפויה עקב התפוגגות השפעות קצה מצד ההיצע בסעיפים כמו רכבים ומוצרים בני קיימא אחרים, האינפלציה עדיין הצליחה לשבור שיאים וזאת עקב התעצמות והתרחבות הלחצים האינפלציוניים ברכיבי השירותים, וסעיף הדיור ביניהם. ואם זה לא מספיק, נרשם זינוק נוסף במחירי האנרגיה המזון.
בכך, מדד מאי מסמל אולי את קו פרשת המים מבחינת חברי הפד שכן באופן ברור הלחצים האינפלציוניים מתעצמים בשירותים בעוד שהם מתחילים להתפוגג בחלק ממחירי המוצרים (למרות שהאינפלציה עדיין מאוד גבוהה במחירי כל המוצרים), ודינאמיקה אינפלציונית שכזו בענפי השירותים היא דגל אדום עבור הפד מאחר וללא טיפול אגרסיבי, ארה"ב (והעולם) עלולה להיכנס לסחרור אינפלציוני.
אם כן, אומר בית-אור, הלחצים האינפלציוניים בארצות הברית ממשיכים להתגבר והסיכונים לאינפלציה ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה על רקע ההתפתחויות העולמיות בתחומי המזון והאנרגיה – המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ובמיוחד הסנקציות שמדינות המערב מנסות להשית על רוסיה, וזאת ביחד עם הבעיות בסין (תחלואה וסגרים שמובילה לשיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה) צפויים להמשיך ולשבש את שוקי הסחורות העולמיים גם בחודשים הבאים.
עם זאת, מנגד, ההאטה הכלכלית הופכת להיות יותר ברורה בנתונים כאשר על פי מודל הפד (GDPNOW), התוצר צפוי לצמוח ב-0.9% בלבד ברבעון השני כאשר לפני חודש תחזיות המודל עוד עמדו על 2.0%. בנוסף, ביום שישי מדד אמון הצרכנים לא פחות מקרס לשפל היסטורי, הרבה יותר נמוך מהשפל שנרשם במשבר הפיננסי העולמי. על פי הדוח, הצרכנים האמריקנים מצפים לירידה משמעותית במצבם הכלכלי וציפיות האינפלציה שלהם ממשיכות לעלות. לפחות על פי ההיסטוריה, אמון הצרכנים נוטה להקדים את מגמות הצריכה במספר חודשים כך שנראה שהצמיחה בארה"ב צפויה להמשיך ולהאט באופן משמעותי בחודשים הקרובים.
ניחוחות משמעותיים של סטגפלציה
תנאי הבסיס להחלטת הריבית ביום רביעי – אינפלציה גבוהה במיוחד ביחד עם האטה כלכלית משמעותית, ניחוחות משמעותיים של סטגפלציה שהיא האתגר המשמעותי ביותר של כל בנק מרכזי.
לדברי בית-אור, יו"ר הפד ג'רום פאוול וחברי הפד כבר הצהירו פעם אחר פעם כי בימים אלו האינפלציה היא הדבר היחיד שמטריד אותם בימים אלו – הפעילות הכלכלית והשווקים הם כרגע בעלי חשיבות משנית ולמעשה, בנתוני האינפלציה הנוכחיים, בפד רוצים לראות התהדקות משמעותית ועמוקה של התנאים הפיננסיים במשק האמריקאי – וזה יכול להגיע רק עם ירידות בשוקי המניות ועלייה משמעותית של תשואות האג"ח. וזה בדיוק מה שאנו מקבלים ב-2022. החדשות הרעות, לדברי פסגות, הן שנראה שהתנודתיות הזו בשווקים צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים, עד אשר ארה"ב, באופן בלתי נמנע להערכת פסגות, תיכנס למיתון.
בעקבות אירועי יום שישי, תשואות האג"ח זינקו והשווקים עברו לתמחר מתווה ריבית אגרסיבי יותר מ-0.5% בפגישה כאשר התמחור הנוכחי מאותת לנו על הסתברות של 90% כי בפגישה בחודש ספטמבר הפד יעלה את הריבית ב-0.75%. כעת מעריכים בפסגות כי לפד אין את הזמן הזה ולכן קיים סיכוי גבוה כי הפד יפתיע את השווקים כבר ביום רביעי עם העלאה של 0.75%.
בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% ביולי
בשבוע שעבר העלנו את תחזית הריבית שלנו לבנק ישראל כאשר אנו מעריכים כי בתחילת יולי הוא יעלה את הריבית ב-0.5%. להערכתנו, ההתפתחויות האחרונות ברמה הגלובלית רק מחזקות הערכה זו שכן בנק ישראל לא יוכל להישאר מאחור בזמן שהבנקים המרכזיים בכל העולם מגבירים את הקצב כאשר אפילו כריסטין לגארד, יו"רית הבנק המרכזי האירופאי, למעשה הודיעה ביום חמישי כי בספטמבר הם מתכננים להעלות את הריבית ב-0.5%. להערכת פסגות, ללא הפתעה מאוד שלילית בנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי, הדרך למנות של חצי אחוז גם בישראל סלולה.
מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) טיפס לרמה של 8.6% במאי 2022, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 1981. מדד הליבה, בנטרול רכיבי מזון ואנרגיה, טיפס ב-6%, שני הנתונים היו גבוהים מהתחזיות, שציפו למדד של 8.3% ומדד ליבה של 5.9%.
לקראת פרסום נתוני המדד, היו מי שקיוו כי האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיא, ומכאן נתחיל לראות היחלשות, כך שהמספרים החדשים מאכזבים ועומדים בסתירה לתקוות.
מדד מאי מגיע לאחר שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, כבר פתח במהלך של העלאת ריבית על מנת לרסן את האינפלציה שהרימה ראש אחרי שנים של תרדמת. סגרי הקורונה המתמשכים בעיקר בסין גרמו במשך תקופה ארוכה לשיבושים בשרשרות האספקה הגלובליות ולמחסור בסחורות מסוימות, דבר שגרם לעליית מחירים. בתחילת 2022 פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ותרמה את שלה לעליות מחירים נוספות, בהיותן של המדינות ספקיות מפתח של כמה סחורות (אוקראינה – חיטה, רוסיה – נפט).
אם בתחילה סבר הפד כי מדובר בתופעה זמנית שתחלוף ו"ישב על הגדר" עם נשק הריבית, הרי ככל שעבר הזמן התברר כי האינפלציה פה כדי להישאר והפד התחיל לשחרר תחמושת, ועד כה העלה את הריבית פעמיים בשיעור מצטבר של 0.75%. בנק ישראל הצטרף גם הוא למגמה ועד כה העלה את הריבית פעמיים בשיעור מצטבר של 0.75%.
הבעיה היא שזה כנראה היה מאוחר מדי, והאינפלציה כבר "ברחה" לו למעלה. בשלב הזה ברור לכול כי העלאות הריבית צפויות להימשך, והתחזיות מדברות על העלאה בשיעור של 0.5% בישיבת הפד ב-3 ביולי. עם זאת, לאחר נתוני מדד מאי, נראה כי גם העלאה חדה יותר, של 0.75% נמצאת כעת על השולחן.
החשש כעת הוא מאפקט המלקחיים של כלי הריבית. מצד אחד, ריבית גבוהה פועלת לריסון עליות מחירים. אבל מצד שני אם היא עולה בקצב מהיר מדי היא עלולה לחנוק את הצמיחה במשק, ולדרדר אותו למיתון. ככל שמיתון נמשך יותר, עסקים מצמצמים השקעות ומבטלים פרויקטים, ואז עלולים להגיע גם פיטורים נרחבים ועלייה באבטלה.
חשש נוסף שמבטאים בכירים בעולם הכלכלי הוא מפני סטגפלציה – מצב שבו למרות העלאות הריבית והובלת המשק למיתון ואבטלה, עליות המחירים אינן מתרסנות והאינפלציה ממשיכה להתקיים. רק לאחרונה הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו והזהיר מפני סטגפלציה. גם בכירים נוספים בכלכלה העולמית השמיעו תחזיות קודרות.
היציאה מסטגפלציה היא ארוכה וכואבת, כאשר הבנק המרכזי צריך לבחור מאחד משני צדי המשוואה – או לתת לאינפלציה להשתולל בתקווה שהצמיחה תתחדש, או לדרדר את המשק למיתון כבד ואז לשקמו בצורה נקייה, ללא חובות.
אחת מתקופות הסטגפלציה המפורסמות בהיסטוריה של ארה"ב, התרחשה בשנות ה-70, כאשר אמברגו שהטילו מדינות אופ"ק על הנפט הוביל לעלייה חדה במחירו, מה שליבה את האינפלציה וחנק את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפד היה אז פול וולקר אשר בחר להתמודד עם הסיטואציה באמצעות ריביות גבוהה למשך תקופה ארוכה. המדיניות שנקט וולקר שלחה לעברו חצי ביקורת מחודדים, אבל בסופו של התהליך נחלצה ארה"ב מהמצב הבעייתי.
הגרלה שנייה של תוכנית "דירה בהנחה" יוצאת לדרך. על פי הודעת משרד השיכון והבינוי, ביום ראשון, 3 ביולי 2022, תיפתח ההרשמה להגרלה בה יהיו כ-5,000 יחידות דיור ביישובים ברחבי הארץ, ביניהם; אילת, אשדוד, בית שמש, דיר חנא, חיפה, ירושלים, נצרת, צפת, עראבה, רמת גן, ראש העין, שדרות ועוד.
להגרלה הראשונה, שהתקיימה באפריל, נרשמו 120 אלף משקי בית – מספר הנרשמים הגבוה ביותר אי פעם. מסיום ההרשמה להגרלה הראשונה ועד היום הצטרפו כ-11 אלף זכאים חדשים.
במסגרת תוכנית דירה בהנחה יוגרלו כ-30,000 יחידות לדיור בר השגה ברחבי הארץ בשנת 2022. מדובר על יתרות של התוכניות הקודמות "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" והתוכנית החדשה "מחיר מטרה".
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: "אנחנו ממשיכים לעשות הכל כדי לאפשר לזוגות הצעירים לרכוש דירה בהנחה משמעותית, בהגרלה הבאה יהיו מעל 5,000 יחידות דיור שיצטרפו ל-10,053 יחידות דיור שכבר הוגרלו לזכאים ועד לסוף השנה נגריל 15,000 יחידות דיור נוספות, כך שעד סוף השנה כ- 30,000 דירות יוגרלו לזכאים. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להגדיל את המספר הזה ופועלים במקביל מול הרשויות ובממשלה במטרה לתת מענה לזוגות הצעירים".
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "מדובר בצעד משמעותי נוסף במסגרת מאמצי הרשות להגדלת היצע הקרקעות לדיור ובעיקר לדיור בר השגה למשפחות וצעירים בישראל.
"ההגרלה השנייה תפתח בתחילת יולי ותעניק לאלפי משפחות נוספות בית בהנחה ניכרת של מאות אלפי שקלים, במגוון ערים וישובים בישראל. הגרלות אלו לצד החלטת מועצת מקרקעי ישראל השבוע, להעלות את היקף הדירות במחיר מטרה לכ-80%, ולביטול הצמדת המחירים למדד תשומות הבניה מהווים צעדים משמעותיים, שיתנו מענה אמיתי לאותם זכאים הזקוקים להנחה כדי להגיע לדירה משלהם. הרשות תמשיך לייצר מגוון פתרונות לדיור בר השגה, ובנוסף לתוכנית גם שיווק קרקע לשכירות במחירים מפוקחים באזורי הביקוש".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: "ההגרלה שתיפתח להרשמה בתחילת יולי היא המשך ישיר לכלל הצעדים והמהלכים שמקדם המשרד בתקופה האחרונה במטרה לתת מענה לביקושי הדיור העולים מהשטח. בהגרלה הראשונה כבר זכו מעל 10,000 משקי בית, בזכות לרכוש דירה בהנחה משמעותית ובקרוב יצטרפו אליהם כ-5,000 משקי בית נוספים.
אני מבקש מכל מי שעונה לכללי הזכאות אל תחכו לרגע האחרון, הקדימו והנפיקו את אישורי הזכאות על מנת שתוכלו להירשם בזמן להגרלה".
הרשמה להגרלות
על מנת להירשם להגרלות יש להנפיק אישור זכאות. ניתן להנפיק את האישור באופן מקוון ללא צורך בהגעה פיזית לסניפים. התהליך מתבצע בסניפים הדיגיטליים של חברות ההרשמה; אלונים, מלגם ועמידר. עלות הנפקת אישור הזכאות לתוכניות של 'דירה בהנחה' – 240 שקל.
הליך ההנפקה אורך עד 10 ימים, והאישור תקף לשנה.
חשוב לציין כי לקראת תום התוקף של אישור הזכאות, ניתן להאריכו ללא תשלום באמצעות האזור האישי באתר ולאחר חתימה על טופס הצהרה.
מגמת ההתכווצות בגירעון השנתי נמשכת זה החודש החמישי ברציפות. הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר ירד לרמה אפסית – 0.04% בחודש מאי 2022, וזהו השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.
בחודש מאי נמדד עודף תקציבי של כ-1.4 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-33.3 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון של כ-34.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-38 מיליארד שקל במאי, עלייה של 15.7% לעומת מאי 2021.
מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-206.3 מיליארד שקל, גידול של 25.4% לעומת 164.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מנגד, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-173 מיליארד שקל, קיטון של 13.2% לעומת כ-199.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות קטנו בעיקר התכווצות ממדי הסיוע שנתנה המדינה לעסקים בתקופת הקורונה.
ארגון ה-OECD הוא המוסד הבינלאומי התורן שמוריד את תחזיות הצמיחה שלו לכלכלה העולמית. על פי התחזית שלו, התמ"ג העולמי יצמח ב-3% ב-2022, 1.5% פחות מהתחזית שנתן בדצמבר 2021.
רק לאחרונה הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו והזהיר מפני סטגפלציה, ובכירים נוספים בכלכלה העולמית השמיעו גם הם תחזיות קודרות.
לדברי ה-OECD, "הפלישה של רוסיה לאוקראינה, יחד עם הסגרים בערים מרכזיות ובנמלים בסין בגלל הקורונה, מייצרים סט חדש של זעזועים מסוכנים". עוד אמר כי "הפחתת התחזית משקפת האטה עמוקה ברוסיה ובאוקראינה, אבל הצמיחה צפויה להיות חלשה באופן משמעותי מהתחזית ברוב הכלכלות, בעיקר באירופה, שם אמברגו על יבוא נפט ופחם מרוסיה מגולם בתחזיות ל-2023".
עם זאת, בניגוד לתחזית הקודרת של הבנק העולמי, ב-OECD לא צופים הידרדרות עד כדי סטגפלציה, אותה סיטואציה, נדירה יחסית, שבה אינפלציה, מיתון ואבטלה חוברים יחד. לדבריהם, "אנחנו כן רואים כמה הקבלות לשנות ה-70 (אז הידרדר העולם לסטגפלציה על רקע אמברגו הנפט על מדינות ערב), אבל אנחנו לא משתמשים במונח סטגפלציה. אנחנו לא מאמינים שזהו המונח הנכון לתיאור מה שקורה כעת בכלכלה הגלובלית. רוב המדינות עברו ארבעה רבעונים של צמיחה מאוד חזקה ואכן ישנה כעת אינפלציה. אנחנו צופים שהאינפלציה הגבוהה תימשך עוד תקופה, אבל היא תיחלש במהלך המחצית השנייה של 2022 עד סוף 2023".
תחזית גבוהה יחסית לישראל
תאונות דרכים מתרחשות כל הזמן. סטטיסטית, נהגים צעירים וחדשים מעורבים יותר בתאונות אלו בהשוואה לשאר הנהגים על הכביש. מהן הסיבות לכך? ובאילו דרכים ניתן לעזור לנהגים חדשים להימנע, ככל האפשר, מטעויות מסכנות חיים בזמן הנהיגה?
אין ספק שקבלת רישיון נהיגה מלווה בתחושות של שמחה והתרגשות בקרב הצעירים. אך רגע לפני כל השמחה וההתלהבות, חשוב לזכור לפנות לחברת הביטוח על מנת לקבל הצעה לביטוח רכב לנהג החדש. רק לאחר מכך הנהג החדש יכול להתחיל להתנסות הנהיגה לצד מלווה. הרבה פעמים, נהגים צעירים וחדשים מעריכים את עצמם כמיומנים מספיק לעלות על הכביש ומגדירים את הסיכויים שלהם להיות מעורבים בתאונה כנמוכים. אך בפועל, הם אינם מנוסים בשגרת הנהיגה ולא תמיד יודעים להתמודד עם הסכנות שהדרך מציבה בפניהם.
איך אפשר לייעל את תקופת המלווה?
לנהגים צעירים וחדשים, ברוב המקרים, יש נטייה להיות בעלי ביטחון עצמי מופרז בעת הנהיגה. מה שעלול לגרום בסופו של דבר להתנהגויות מסוכנות על הכביש, כגון: נסיעה במהירות מופרזת, אי שמירת מרחק מרכבים אחרים וביצוע עקיפות שלא לצורך. חוסר הניסיון המעשי של נהגים אלו משפיע גם על הערכת סיכונים במהלך הנסיעה. זמן התגובה לסכנה פוטנציאלית, בקרב נהגים חדשים, רב יותר בהשוואה לנהגים מנוסים.
על מנת לנסות ולמנוע תאונות דרכים מיותרות, אתה כהורה מלווה יכול לבצע מספר פעולות ובכך לצמצם את הסכנות הנשקפות לנהג החדש בעת הנהיגה. בתקופת המלווה להורה יש תפקיד חשוב,
מטרת תקופה זו היא לאפשר לנהגים צעירים וחדשים ללמוד ולצבור ביטחון על הכביש בצורה הדרגתית ומבוקרת. ישנה חשיבות גבוהה לתקופה זו הן לנהגים החדשים והצעירים והן להוריהם, מערכת היחסים של ההורה והילד מתעצמת וזו הזדמנות מעולה בה ההורה יכול להקנות כלים לילדיו בכל הקשור לנהיגה בטוחה.
כאמור, תקופת המלווה היא תקופה בה הנהג הצעיר לומד ומתנסה בשגרת הנהיגה. כל נסיעה, גם אם היא קצרה, תורמת ללמידה של הנהג החדש ומאפשרת לו לצבור ביטחון בכביש. לא פחות חשוב לתרגל גם חנייה על כל סוגיה- חנייה במקביל למדרכה ובניצב לה. חשוב לזכור שכל ניסיון שהנער צובר בתקופת המלווה, הופך את הנסיעה שלנו על הכביש לקצת יותר בטוחה.
נוסף על כך, חשוב לדבר עם הנהג החדש על הנושא של לקיחת אחריות וקבלת החלטות בזמן אמת. שיחה אמיתית וכנה עם המתבגר יכולה לעזור לו לפתח מודעות עצמית ולהבין כי כל הנהגים מתמודדים, בחיי היום יום, עם סיטואציות ומצבים בהם הם נדרשים לנהוג באחריות ולהימנע ככל האפשר ממצבים מסוכנים בכביש. בסיכומו של דבר, תחושת האחריות היא נרכשת ומתחילה מהדברים הקטנים, כמו שיחות אמיתיות עוד בתקופת תהליך הלמידה .
דרך נוספת לייעל את תקופת המלווה היא לדעת לתת ביקורת בונה (וגם לפרגן בהתאם), חשוב לשים לב למקרים בהם הנהג יכול היה להגיב אחרת במהלך הנהיגה. בסיומה של הנסיעה, כדאי לשבת עם הנהג ולהאיר את פניו בנוגע לטעויות קטנות בדרך או למקרים שהיה אפשר לנהל בצורה טובה יותר. כמו כן, כדי שהנהג החדש יוכל לקבל החלטות נכונות ברגע האמת, חשוב שיהיה לו את הביטחון לקבל החלטה ממקום רגוע. לכן, רצוי מאוד לפרגן ולתת מילה טובה ומעודדת. פרגון ועידוד יכול לאפשר לביטחון של הנהג החדש להיבנות ולהתעצב כבר בצעדים הראשונים של הנהיגה.
מה הן המגבלות והתקנות בחוק?
החוק בישראל מחייב את כל הנהגים בישראל לרכוש ביטוח חובה לרכב מיד עם רכישת הרכב. ביטוח זה, כשמו כן הוא, חובה על פי חוק ומעניק ביטוח בסיסי בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים חלילה. על פי משרד התחבורה וחברות הביטוח, קיים הבדל בהגדרת נהג צעיר, נהג חדש ונהג צעיר וחדש. לפיכך, גם בביטוח רכב ישנה חשיבות לגיל ולניסיון הנהג וכל אחד מסוגי הנהגים מקבל התייחסות המתאימה לו.
בנוסף, לכל אחד מסוגי הנהגים ישנן הגבלות שונות החלות בחוק. נכון לחודש מאי 2022, נהגים שגילם פחות מ24 שנים והם מחזיקים רישיון נהיגה פחות משנתיים, מחויבים על פי חוק בתקופת ליווי אשר מטרתה לחזק את המיומנויות של הנהג החדש ולתרגל כלים שיעזרו לו להשתלב בסביבת הנהיגה.
נפח המסחר היומי הממוצע במט"ח עלה במהלך הרבעון בכ-3.8% לרמה של כ-10.7 מיליארד דולר, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות המרה. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ-0.5 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע הראשון על כ-44.6%. כך עולה מסיכום המסחר בשוק מטבע החוץ ברבעון הראשון של 2022 שפרסם בנק ישראל.
לדברי הבנק, במהלך הרבעון הראשון, בניגוד למגמה ארוכת הטווח, נחלש השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-2.1% ו-0.1% בהתאמה.
כמו כן, נחלש השקל ב-0.6% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים נרשמה מגמה מעורבת במהלך הרבעון – הדולר התחזק בכ-2% מול האירו ובכ-5.9% מול היין היפני. מנגד, הדולר נחלש ב-2.9% מול הדולר האוסטרלי ובכ-1.6% מול הדולר הקנדי.
עוד לדברי בנק ישראל, אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרבעון הראשון הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) פעלו בכיוון הפוך למגמתם מזה שנתיים ורכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-12.4 מיליארד דולר. מנגד, המגזר העסקי מכר מט"ח נטו בהיקף של כ-7 מיליארד דולר, ותושבי חוץ, בהתאם למגמה ארוכת הטווח, מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-5.1 מיליארד דולר.
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע הראשון על 77%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 63% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 8.7 מיליארד דולר.
תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –המשיכה לעלות במהלך הרבעון לרמה ממוצעת של 8.5%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה בכ-1.6 נקודות אחוז במהלך הרבעון, ורמתה הממוצעת עמדה על כ–8.1%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 12.6%, עלייה של 0.8 נקודות האחוז בהשוואה לרבעון הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרבעון על 7.5%, עליה של כחצי נקודת האחוז בהשוואה לרבעון הקודם.
הכלכלה העולמית הולכת לשנים ארוכות של צמיחה חלשה ומחירים עולים. כך מזהיר הבנק העולמי.
הבנק חתך את תחזית הצמיחה השנתית שלו פעם נוספת ל-2.9% לעומת תחזית צמיחה של 4.1% שפרסם בינואר ותחזית מונמכת של 3.2% שפרסם באפריל. הבנק הסביר כי "הצמיחה הנמוכה תימשך כנראה לאורך העשור הבא בגלל חולשה בהשקעות ברוב חלקי העולם".
נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס הזהיר כי "הסיכון של סטגפלציה הוא משמעותי ובעל פוטנציאל לערער כלכלות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית… קיים סיכון חמור לתזונה לקויה, רעב גובר ואף מחסור חמור במזון בחלק מהאזורים". מלפאס הוסיף ואמר כי אם התחזיות הגרועות ביותר יתממשו, הצמיחה הגלובלית במהלך השנתיים הקרובות עלולה ליפול לסביבות אפס.
נכון לעכשיו, מצוי העולם תחת לחצי אינפלציה גוברים, על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגורמת למחסור בחלק מחומרי הגלם ולעלייה במחירי האנרגיה כתוצאה מסנקציות שהוטלו על רוסיה, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. גם המשך השיבושים בשרשרות האספקה הגלובליות בגלל סגרי הקורונה המתמשכים בסין תורמים את שלהם לעליית המחירים.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל בנק ישראל, פתחו במהלך של העלאת ריבית על מנת לצנן את האינפלציה, אך לא ברור מהו הקצב המתבקש ועד כמה יועיל המהלך. אלא שהעלאת ריבית חדה ומהירה מדי עלולה בשלב מסוים לחנוק את הצמיחה ולגרום למיתון שיגרום בתורו לעצירה של השקעות, שיובילו לעלייה באבטלה כי חלק גדול מכוח האדם כבר לא יידרש, וכך נוצרת סטגפלציה.
אחת מתקופות הסטגפלציה המפורסמות בהיסטוריה של ארה"ב, התרחשה בשנות ה-70, כאשר אמברגו שהטילו מדינות אופ"ק על הנפט הוביל לעלייה חדה במחירו, מה שליבה את האינפלציה וחנק את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, היה אז פול וולקר אשר בחר להתמודד עם הסיטואציה באמצעות ריביות גבוהה למשך תקופה ארוכה. המדיניות שנקט וולקר שלחה לעברו חצי ביקורת מחודדים, אבל בסופו של התהליך נחלצה ארה"ב מהמצב הבעייתי.
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל שינו כיוון. בסוף חודש מאי 2022 הסתכמו יתרות המט"ח של בנק ישראל בסך 199,808 מיליון דולר, גידול בסך של 2,178 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. מדובר על שינוי מגמה לעומת הקיטון שנרשם ביתרות המט"ח של בנק ישראל מתחילת השנה.
רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 39.9%.
הגידול מוסבר על ידי:
- שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-1,008 מיליון דולר.
- העברות הממשלה מחו"ל בסך של כ-1,272 מיליון דולר.
מאידך הגידול קוזז בחלקו ע"י העברות המגזר הפרטי בסך של כ-102 מיליון דולר.
בחודשים האחרונים הדולר התחזק בהתמדה מול השקל והגיע אף לרמה של 3.4 שקלים, רמה שלא שהה בה מאז אוקטובר 2020, אם כי לאחר מכן נחלש ונסחר כעת סביב 3.34 שקלים. ההתחזקות של המטבע האמריקאי נבעה בין היתר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה למחסור בחומרי גלם, מה שהעלה את מחירם, וגם בשל העובדה שהדולר נחשב לאפיק השקעה בטוח בעתות של משברים ואי ודאות. בנוסף, תחילתה של סדרת העלאות ריבית בארה"ב והצהרות הבנק המרכזי האמריקאי בדבר כוונתו לצמצם את המאזן שלו, דבר שיגרום להפחתת נזילות בשווקים, גורמות אף הן להתחזקות הדולר בעולם, מה שמחליש את השקל.
ברבעון הראשון של 2022 נבלם הגידול המהיר במספר עסקאות הנדל"ן בשוק החופשי (כל רבעון לעומת המקביל לו בשנה קודמת) אשר נמשך מאז הרבעון האחרון של 2020 ועד הרבעון האחרון אשתקד. כך עולה מסקירת ענף הנדל"ן למגורים לרבעון הראשון של 2022 שפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.
על פי הנתונים, סך העסקאות בשוק החופשי עמד ברבעון הראשון על 31.2 אלף דירות, גידול מתון של 0.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זאת לאחר רצף עליות בשיעורים של בין 29%-99% בחמשת הרבעונים שקדמו לו. בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה ברבעון האחרון של 2021 ירד סך העסקאות בשוק החופשי בשיעור חד של 23%.
בהכללת המכירות בסבסוד ממשלתי עמד מספר העסקאות ברבעון הראשון של 2022 על 34.9 אלף, גידול מתון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה חדה של 21% בהשוואה לרבעון הקודם.
שיא ברכישות דירה ראשונה ברבעון הראשון 2022
עוד על פי הממצאים, רכישות דירה ראשונה בשוק החופשי ברבעון הראשון הגיעו לשיא חדש של 13.9 אלף דירות, גידול של 22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וגידול של 5% בהשוואה לשיא הקודם שנרשם ברבעון האחרון של 2021.
בהכללת הרכישות בסבסוד ממשלתי עמד סך הרכישות של דירה ראשונה ברבעון הראשון השנה על 17.6 אלף דירות, גידול של 21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וגידול של 4% בהשוואה לרבעון האחרון אשתקד.
רכישות דירה ראשונה בפריפריה זינקו בשיעור של 31%. נמצא מתאם חיובי גבוה בין קצב עליית מחירי הדירות למשקל הפריפריה ברכישות דירה ראשונה ומשפרי דיור בשוק החופשי.
לדברי הכלכלנית הראשית, באופן כללי כאשר בוחנים את השינוי ברכישות דירה ראשונה בשוק החופשי בין המרכז לפריפריה נמצא כי שיעורי הגידול בפריפריה גבוהים משמעותית מאשר במרכז. כך, סך הדירות שרכשו בפריפריה מי שעבורם זוהי דירתם הראשונה עמד ברבעון הראשון השנה על 6.3 אלף, גידול חד של 31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מנגד, באזורי הביקוש במרכז הארץ הסתכמו רכישות אלו ברבעון הראשון השנה ב-7.6 אלף, גידול של 16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
על רקע שיא זה ברכישות דירה ראשונה בשוק החופשי באזור חיפה ברבעון הראשון של השנה, בחנו באגף הכלכלנית הראשית את המאפיינים הסוציו-דמוגרפים של רוכשים אלו, תוך התמקדות ברכישות בעיר חיפה עצמה, המרכזת כ-40% מסך רכישות דירה ראשונה באזור כולו.
37% מרוכשי דירה ראשונה בחיפה – רווקים; רבע מתוכם מתגוררים במרכז
על פי הדוח, אחד הממצאים הבולטים העולים מניתוח זה הוא השיעור הגבוה יחסית של רווקים מקרב רוכשים אלו בחיפה, כאשר שיעורם עומד על 37%, שיעור חריג בגובהו (בדרך כלל מרכזים הרווקים כחמישית מרוכשי דירה ראשונה בשוק החופשי. בנוסף, בניגוד לממצאים העולים בדרך כלל מניתוח רכישות הרווקים, אין במקרה זה אינדיקציות לשיעור משמעותי של רכישות הנעשות ע"י ההורים תוך הימנעות משיעורי המס הגבוהים המוטלים על רכישת "דירה נוספת". ממצא זה עשוי לרמז על חשש של אוכלוסייה זו להמתין לרכישת הדירה עד לנישואים, על רקע קצב העלייה הגבוה במחירי הדירות בשנה האחרונה.
ממצא בולט נוסף העולה מניתוח זה הוא כי קרוב לרבע (23%) מרוכשי דירה ראשונה בחיפה מתגוררים במחוזות ת"א והמרכז, כאשר השכר הממוצע שלהם נמוך מאשר של הרוכשים המתגוררים במחוז חיפה. במקביל גם מחירי הדירות שרכשו נמוכים יותר משמעותית, לא רק בהשוואה לאלו שרכשו מי שמתגוררים בחיפה אלא כמובן גם בהשוואה לרמת מחירי הדירות במרכז. ממצאים אלו עשויים לרמז כי שיעור לא מבוטל מתוכם אינו מתכוון להתגורר בדירה, אלא רוכש דירה היכן שיכולתו הכספית מאפשרת לו. העובדה שמדובר בעיר סטודנטיאלית מגדילה את ההסתברות שיימצא ביקוש מצד שוכרים לדירות אלו. בהקשר זה נציין כי בבאר שבע, עיר סטודנטיאלית בולטת נוספת, נרשם שיעור הגידול החד ביותר ברכישת דירה ראשונה בשוק החופשי ברבעון הראשון השנה.
ירידה של 60% ברכישות משקיעים לעומת הרבעון האחרון של 2021
רכישות המשקיעים ברבעון הראשון השנה הסתכמו ב-5,000 דירות, ירידה של 26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה חדה של 60% לעומת רמת השיא שנרשמה ברבעון האחרון של 2021, זאת לאחר העלאת מס הרכישה בסוף נובמבר אשתקד. שיעור ירידה זה דומה לשיעור הירידה שנרשם ברכישות המשקיעים ברבעון שלאחר העלאת המס הקודמת ביוני 2015.
בפילוח לפי אזורי מיסוי מקרקעין, נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים ברבעון הראשון השנה הקיפה את כל האזורים, כאשר בולט במיוחד אזור ירושלים עם ירידה חדה של 43%. בכך הגיע מספר הדירות שנרכשו להשקעה באזור ירושלים ברבעון הראשון השנה ל-433 דירות בלבד, רמה הנמצאת באחוזון ה-20 בהתפלגות הרבעונית של רכישות המשקיעים באזור זה בעשרים השנים האחרונות.
ברבעון הראשון של השנה נמכרו על ידי משקיעים 7,400 דירות, גידול של 6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שיעור גידול הגבוה בארבע נקודות אחוז מסך הגידול במכירת דירות יד שנייה. בהשוואה לרמת השיא במכירות המשקיעים שנרשמה ברבעון האחרון אשתקד ירדו מכירות המשקיעים ברבעון הראשון בשיעור של 17%.
בפילוח גיאוגרפי של מכירות המשקיעים נמצא כי בשישה מתוך עשרת אזורי מיסוי מקרקעין נרשם גידול משמעותי במכירות המשקיעים, כאשר חמישה מתוכם הם אזורי פריפריה. כך, אזור באר שבע הוביל את הגידול במכירות המשקיעים ברבעון הראשון השנה, עם עלייה חדה של 25% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. באזור חיפה שיעור גידול זה עומד על 20%. מנגד, בולט אזור תל אביב (הכולל עיר זו ובת ים בלבד) עם ירידה של 11% במכירות המשקיעים. באזורי ירושלים, המרכז ונתניה ירדו מכירות אלו בשיעורים של בין 7%-3%.
כ-7% מהדירות שמכרו המשקיעים ברבעון הראשון השנה הניבו להם הפסד הון ריאלי (נציין כי בחישוב זה לא נכללות ההכנסות משכ"ד, אלא ההפרש הריאלי בין מכיר המכירה למחיר הרכישה בניכוי הוצאות המותרות בניכוי כגון מס רכישה). בהשוואה לרבעון האחרון אשתקד זוהי ירידה של 2.6 נקודות אחוז בשיעור המכירות בהפסד, והרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2019.
ברבעון הראשון של השנה נמכרו 22 אלף דירות יד שנייה. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד זוהי עלייה מתונה של 2%, כאשר בהשוואה לרמת השיא ההיסטורי שנרשמה ברבעון האחרון אשתקד ירדו מכירות אלו בשיעור של 19%.
בפילוח גיאוגרפי נמצאה שונות גבוהה בשיעורי השינוי באזורים השונים, בפרט בין הפריפריה למרכז. כך, בעוד שבכל חמשת אזורי הפריפריה נרשם גידול במספר דירות יד שנייה שנמכרו (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), כאשר בולט במיוחד אזור באר שבע עם גידול של 19% במכירות אלו, בכל אזורי הביקוש במרכז הארץ, למעט אזור ירושלים ששמר על יציבות, נרשמה ירידה במכירות אלו. בולטים במיוחד אזורי המרכז ונתניה עם ירידות של 9% ו-11%, בהתאמה.
סך הדירות החדשות שנרכשו בשוק החופשי ברבעון הראשון השנה עמד על 8.9 אלף דירות, ירידה מתונה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה חדה של 32% בהשוואה לרמת השיא שנרשמה ברבעון האחרון אשתקד. זוהי גם הרמה הרבעונית הנמוכה ביותר במכירות הקבלנים בשוק החופשי מאז הרבעון האחרון של 2020.
בפילוח גיאוגרפי נמצא כי ירידה מתונה זו ברכישת דירות חדשות בשוק החופשי נרשמה תוך שיעורי שינוי גבוהים בין האזורים השונים. כך, בצד הירידות בולטים אזורי ת"א וחיפה שרשמו ירידות חדות של 20% ו-17%, בהתאמה (בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד) , בולט מנגד אזור רחובות עם גידול של 14% ברכישות אלו. כפי שצוין בסקירה לחודש מרץ, באזור זה התבצע באותו חודש מבצע מכירות "פריסייל" בפרויקט גדול בקרית מלאכי.
"לאור הנתונים וההפתעות האחרונות במדיניותו אנו לא פוסלים שבנק ישראל יבחר להעלות את הריבית ב-0.5% בהודעה הבאה, גם במחיר של התחזקות מסוימת בשקל". כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.
לדבריהם, סיכומי הדיונים מהחלטת הריבית האחרונה של הבנק ישראל הראו שכל חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהחלטה להעלות את הריבית ב-0.4% לאור העלייה באינפלציה, המשך העלאות הריבית בעולם והאינדיקאטורים החיוביים משוק העבודה. להערכתם, הגורמים הללו שממשיכים לבלוט גם בנתונים לחודש מאי תומכים בהמשך הקו הניצי גם בהחלטת הריבית הבאה ב-4 ביולי.
עוד אומרים בהראל כי כדי להשפיע על השוק צריך להפתיע אותו. בדומה לבנק ישראל, באוסטרליה העלו את הריבית בפעם השנייה ברציפות יותר מההערכות המוקדמות, וההערכה היא שבתקופה הקרובה עוד בנקים מרכזיים יפעלו כך.
סוף עידן הריבית השלילית באירופה – קרוב
באשר לאירופה, אומרים כלכלני הראל, האינפלציה בגוש האירו לא עוצרת ועמדה על 8.1% במאי (על פי האומדן הראשוני), כמחצית מכך בשל המשך הזינוק במחירי האנרגיה (גז, דלק וחשמל), שעלו יותר באירופה לאור המלחמה באוקראינה. האינפלציה הגבוהה והתחזיות להמשך עלייה בחודשיים הקרובים לאור החלטת האיחוד להפסיק יבוא נפט מרוסיה (דרך הים בלבד), מאששים את הערכות שהבנק המרכזי יסיים את תקופת הריבית השלילית עוד השנה.
בחמישי הקרוב מצפים בהראל שה-ECB יודיע על סיום תוכנית הרכישות, יאותת על כוונתו להעלות את הריבית בהחלטה הבאה ביולי, ולא יפסול גם מהלך של חצי נקודת אחוז. גם העלייה בסימנים להאטה בצמיחה לא יעצרו את הבנק בחצי השנה הקרובה, אבל כן יקשו על כך בשנה הבאה. להערכתם, הדבר תומך בהמשך עלייה בתשואות באירופה ובהתחזקות האירו, במיוחד מול הדולר שלהערכתם כבר מגלם תוואי העלאת ריבית סביר.
בארה"ב: מחכים להעלאת ריבית של 0.5%
לדברי כלכלני הראל, תמונת המצב בארה"ב מראה כי נתוני שוק העבודה בארה"ב ממשיכים להיות חיוביים כאשר במאי נוספו 390 אלף משרות חדשות, טוב מהצפי אך זהו הגידול הנמוך ביותר מזה כשנה. השכר השעתי הממוצע המשיך לעלות אך בקצב מעט איטי יותר של 5.2% ב-12 החודשים האחרונים, ברובו תודות לירידה בקצב עליית השכר בענפי התיירות, האירוח והקמעונאות שהובילו גם את הגידול החד במספר המשרות מתחילת השנה. סנטימנט החברות מתמתן אך נותר חיובי, כך על פי מדדי מנהלי הרכש לאפריל שעמדו על כ-56 נקודות. לכן, להערכת כלכלני הראל, השיח הגובר על מיתון עוד השנה מוגזם, זאת לאור נתוני שוק העבודה החזקים והאינדיקטורים השוטפים. הנתונים תומכים בהמשך התמתנות איטית של האינפלציה בחודשים הבאים.
ברביעי הבא צופים בהראל עליית ריבית נוספת של כחצי נקודת אחוז בארה"ב, אך עיקר תשומת הלב יהיה על התחזיות המעודכנות. כלכלני הראל צופים עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה אך כלפי מעלה לתחזית האינפלציה ולריבית בסוף השנה לכיוון ה-2.5%.
ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.4% בישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בחודש מאי, התקבלה פה אחד. כך עולה מסיכום הדיון שפרסם בנק ישראל.
בישיבה השתתפו חברי הוועדה המוניטרית: פרופ' אמיר ירון – נגיד הבנק ויו"ר הוועדה המוניטרית, אנדרו אביר – המשנה לנגיד הבנק, פרופ' צבי הרקוביץ, פרופ' משה חזן, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ופרופ' נעמי פלדמן.
לדברי בנק ישראל, הדיון התמקד בהתפתחות האינפלציה בישראל שמצויה מעל הגבול העליון של תחום היעד, בנתוני הפעילות הכלכלית במשק שנותרו ברמה גבוהה, בנתוני שוק העבודה הטובים, בהתפתחויות השכר, בפיחות שחל בשער החליפין ובעלייה במחירי הדירות. כמו כן דנה הוועדה בהתפתחויות בכלכלה העולמית, בפרט בהשלכות מהמלחמה באוקראינה, ומהמדיניות בסין שנועדה למגר את מגפת הקורונה. בנוסף, דנה הוועדה בהתפתחויות בשוקי ההון בעולם ובישראל.
עוד לדברי בנק ישראל, הוועדה דנה בהמשך האצת האינפלציה בישראל והימצאותה מעל לגבול העליון של תחום היעד. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל4%. על פי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה לנוע מעל הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ולהתמתן לקראת שנת 2023. הוועדה הצביעה על חלקה של האינפלציה המיובאת כגורם אינפלציוני משמעותי. יחד עם זאת, חברי הוועדה העריכו כי גם העלייה בביקושים המקומיים מאיצה את האינפלציה והעדות לכך היא פיזור העלייה באינפלציה על פני מרבית סעיפי מדד המחירים לצרכן.
הוועדה נתנה דעתה גם לכך שהשכר במגזר העסקי מצוי ברמה גבוהה מהתוואי התואם את מגמתו לפני המשבר, בעוד שהשכר במגזר הציבורי עלה בשיעור מתון יותר, בין היתר עקב דחיית הסכמי השכר בתקופת המשבר וההקפאה שהוסכם עליה בעסקת החבילה בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים. חברי הוועדה הדגישו כי למרות העלייה באינפלציה בחודשים האחרונים, היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
הוועדה דנה בנתוני הפעילות הכלכלית הטובים. הם ציינו כי האינדיקטורים השונים מעידים על רמת פעילות הקרובה לפוטנציאל וכי השפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. לגבי שוק העבודה, חברי הוועדה ציינו כי הוא ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה המלאה שאפיינה את המשק טרם הקורונה.
הוועדה דנה בקצב עליית מחירי הדירות שהמשיך להאיץ. בשנים-עשר החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-16.3%,קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. בנוסף דנה הוועדה בהיקף המשכנתאות שמוסיף להיות גבוה ובהרכבן. לצד אלו ציינה הועדה כי רכיב השכירות במדד המחירים לצרכן (בחוזים מתחדשים) עלה בשיעור שנתי מתון יותר.
עוד דנה הוועדה המוניטרית בסיכונים העולמיים אשר עלולים להשפיע על ההתפתחויות בכלכלת ישראל. בפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין הבאות לידי ביטוי בשיבושים הנמשכים בשרשראות הייצור וברמתם הגבוהה של מחירי האנרגיה. גורמים אלו מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית. לנוכח זאת, צוין כי בתי ההשקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה.
הוועדה דנה גם בסיכונים הנובעים מהירידות החדות בשוקי המניות בעולם, בפרט בענף ההייטק בארה"ב. הוועדה הדגישה כי ייתכן קושי בחלק מהחברות בענף בישראל, אך לצד זאת בולט חוזקו של הסקטור בהיותו מבוזר ובעל נגישות למקורות מימון.
חברי הוועדה דנו בהמשך התהליך המדיניות המוניטרית המצמצמת במדינות העולם על רקע מדדי אינפלציה החורגים במידה רבה מיעדי הבנקים המרכזיים. חברי הוועדה ציינו כי בארה"ב ה-fed העלה את הריבית ב-50 נ"ב לצד הודעה על צמצום המאזן. בגוש האירו, ה-ECB אישרר את כוונתו לסיים את תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות בחודשים הקרובים ואותת על העלאת ריבית לאחר מכן. בנוסף, במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית.
לדברי בנק ישראל, כאמור כל ששת חברי הוועדה סברו שיש להעלות את הריבית ב-40.0 נקודות האחוז לרמה של 0.75%. חברי הוועדה העריכו כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. החברים הדגישו כי קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.