בשנתיים הקרובות צפוי גידול חד בכמות הדירות המוכנות לאכלוס שאמור לצנן את מחירי הדירות, בפרט לשכירות. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, התחלות הבנייה בסך של כ-69 אלף דירות בשנה האחרונה היו הגבוהות ביותר מאז אמצע שנות ה-90. לפי מספר היתרי בנייה, כמות התחלות הבנייה בשנה הקרובה אמורה לעלות ל-75-80 אלף. לכאורה, לגידול בהתחלות הבנייה אמורה להיות השפעה מרסנת על מחירי הדירות. בפועל, מחירי הדירות הם אלה שמשפיעים על התחלות הבנייה ולא ההיפך. התחלות הבנייה עולות בפיגור זמן מסוים בתקופות של עליות מחירים בשוק הדיור ויורדות כאשר המחירים לא עולים או יורדים. לדברי כלכלני מיטב אפשר להסיק מכך מספר מסקנות:

• הקבלנים משפיעים על קצב התחלות הבנייה לא פחות ואולי אף יותר מהמדינה.
• קשה לעצור מגמת עליית מחירי הדירות ע"י מאמץ של המדינה להגדיל כמות התחלות הבנייה. חייבים להפעיל כלי מרסן ביקושים שהוא הריבית של בנק ישראל.
• להערכת כלכלני מיטב, בשנה הקרובה צפויה התמתנות משמעותית בקצב עליית מחירי הדירות, מה שיוביל להתמתנות בקצב הגידול של התחלות הבנייה, למרות גידול בהיתרי בנייה.

מנגד, גמר בנייה המשיך לרדת. הקשר ההיסטורי בין התחלות לגמר הבנייה בפיגור של כ-2-2.5 שנים נותק ככל הנראה בגלל עיכובים בבנייה שנוצרו בתקופת הקורונה. כתוצאה מזה, מספר דירות בבנייה פעילה זינק בשנתיים האחרונות בכ-22% והגיע לכ-160 אלף, שיא של כל הזמנים. כתוצאה מזה, בשנתיים הקרובות צפויה השלמה ואכלוס של כמות גדולה מאוד של דירות.  גידול משמעותי בהיצע הדירות המוגמרות אמור למתן עליית מחירי הדירות, בפרט לשכירות.

לא רק התחלות הבנייה למגורים עלו בחדות בשנה האחרונה, אלא גם שטחי התחלות הבנייה שלא למגורים. התחלות הבנייה למשרדים, לתעשייה ולאחסנה הגיעו בשנה האחרונה לרמה הגבוהה ביותר היסטורית. גם התחלות הבנייה למסחר עלו, אך הן עדיין נמוכות יותר מאשר לפני הקורונה.

שוק העבודה התייצב

באשר לשוק העבודה אומרים במיטב כי נראה שהתנודות הגדולות של נתוני שוק העבודה של תקופת הקורונה מאחורינו. שיעור האבטלה די התייצב בחודשים האחרונים, כמו גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר משרות פנויות לא יורד ומצביע על ביקוש גבוה לעובדים. ההיחלשות הצפויה בצמיחה במחצית השנייה של השנה עלולה להקטין ביקוש לעובדים.

המצב הפיננסי של המגזר העסקי בישראל טוב למדי

לדברי כלכלני מיטב, נתוני האשראי לרבעון הראשון במשק מצביעים שקצב הגידול בכל סוגי האשראי – העסקי, המשכנתאות והאשראי הצרכני היה קרוב או בשיא היסטורי. מעולם לא היה מצב שכל סוגי האשראי צמחו בו זמנית בקצב כל כך גבוה.

למרות הגידול המהיר באשראי, המגזרים השונים בישראל בסה"כ לא ממונפים בהשוואה בינלאומית. היחס בין סך החוב לתמ"ג של משקי הבית בישראל עלה אומנם ברבעון הראשון לשיא היסטורי של קרוב ל-45%, אך בהשוואה בינלאומית היחס בישראל בין הנמוכים בעולם. גם היחס בין סך החוב של החברות הלא פיננסיות לתמ"ג בישראל בין הנמוכים בהשוואה למדינות האחרות.

היחס בין סך החוב של החברות הלא פיננסיות לסך ההון העצמי שלהן עומד בישראל ברמה של כ-202%, בהשוואה לממוצע של 209% של עשרים השנים האחרונות. היחס בין סך הרווח לתשלומי הריבית והקרן, שמשקף כושר שרות החוב של החברות, נמצא באחת הרמות הגבוהות היסטוריות.

עדכוני תחזית האינפלציה

באשר לאינפלציה מעריכים במיטב כי עלייה במחיר מטרה לחלב מתחילת יולי צפויה להוסיף כ-0.1% לאינפלציה, אך ההוזלה הצפויה  של הדלק, בעקבות ירידה במחירי הנפט, תקזז חלק מהעלייה. התחזית ל-12 החודשים הבאים נותרה ללא שינוי ברמה של 3.5%.

בעולם: ההאטה בפעילות החריפה בחודש יוני, שיא האינפלציה קרוב

באשר לעולם אומרים במיטב כי מדדי מנהלי הרכש המוקדמים מצביעים שהאטה בפעילות הכלכלית בעולם החריפה בחודש יוני:

• מדדי מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב, אירופה ויפן ירדו, כאשר הירידה במדד האמריקאי הייתה החדה ביותר.
• במגזר השירותים ירדו המדדים בארה"ב ובאירופה ועלו ביפן.
• לפי הדיווח של עורכי הסקר, קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ירד בחדות בחודש יוני, כאשר האינדיקאטורים המובילים מעלים סיכון להתכווצות בפעילות ברבעון השלישי. נרשמה ירידה משמעותית בביקוש למוצרים. הביקושים החזקים לשירותים שהיו ביציאה מהמגפה כבר נחלשו. הירידה בביקושים גרמה לירידה במחירי המכירה ובעלויות החברות, מה שעשוי לסמן ששיא האינפלציה נמצא קרוב.
• גם לגבי הצמיחה בגוש האירופאי מצביעים עורכי הסקר על היחלשות משמעותית בביקושים ובסנטימנט העסקי. גם באירופה נחלשו הביקושים שנוצרו עם היציאה מהמגפה. ביקוש למוצרים ירד בחדות והביקוש לשירותים נחלש. גם באירופה הירידה בביקושים כבר מתחילה להתבטא בהתמתנות במחירים.

העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי נמשכה בהיקף של כ-41 מיליארד שקל (3.7%) לרמה של כ-1.1 טריליון שקל שמקורה בעיקר בעלייה ביתרת החוב לבנקים. כך עולה מתמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הראשון של השנה, שפרסם בנק ישראל. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו שהסתכמו בכ-34 מיליארד שקל והורכבו בעיקרם מהלוואות בנקאיות ובעיקר לחברות מענף הבינוי. פיחות של כ-2.1% בשער החליפין של השקל מול הדולר תרם אף הוא לעלייה בשווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו הביאו לכך כי ברבעון זה נרשם שיעור שינוי שנתי גבוה של כ-22% ביתרת החוב לבנקים. גם החוב למלווים חוץ-בנקאיים גדל ברביע זה בשיעור שינוי שנתי של כ-7%.

עוד מראים ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-12 מיליארד שקל, נמוך מעט מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרבעונים הקודמים (כ-13 מיליארדים בממוצע לרביע). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כ-67% מההנפקות ברבעון זה בוצעו על ידן; בחודשים אפריל-מאי 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-4 מיליארד שקל בממוצע חודשי, נמוך מעט מממוצע הגיוסים ב-12 החודשים הקודמים שעמד על כ-5 מיליארד שקל.

ברבעון הראשון של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב לכ-1.42 נקודת האחוז, המשך להתרחבות שהחלה ברבעון השלישי של שנת 2021 ולאחר ההצטמצמות שנרשמה החל מהרביע השני של שנת 2020; בחודשים אפריל-מאי 2022 המרווח המשיך להתרחב עד לרמה של כ-1.82 נקודת האחוז.

גידול של 28 מיליארד שקל בחובות משקי הבית

עוד על פי הנתונים, ברבעון הראשון של שנת 2022 יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול בכ-28 מיליארד שקל (4%), הן בחוב לדיור והן בחוב לא-לדיור, לרמה של כ-720 מיליארד שקל. נמשכה העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-21 מיליארד שקל) וכן בשיעור הגידול בה שעמד על כ-4.3% ברבעון זה; גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון זה בשיעור של כ-3.3% לרמה של כ-222 מיליארד שקל, לאחר ירידה בה בשנת 2020 על רקע משבר הקורונה. כמחצית מהעלייה ביתרת החוב לא-לדיור היא לגופים המוסדיים.

ברבעון הראשון של שנת 2022 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-35 מיליארד שקל, גבוה משמעותית מהממוצע הרבעוני של השנים שלפני כן. עם זאת, בחודשים אפריל-מאי 2022 נרשמה ירידה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בממוצע חודשי של כ-11 מיליארד שקל.

גם יתרת החוב לדיור של משקי הבית המשיכה לגדול ברבעון זה בהיקף של כ-21 מיליארד שקל (4.3%), ונבעה בעיקר מעלייה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים. בנוסף, ביתרת החוב לא-לדיור נרשמה ברבעון הראשון עלייה בהיקף של כ-7 מיליארד שקל (3.3%), וכמחציתה היא לגופים המוסדיים.

מחיר הנפט יורד ומעורר ציפיות להתמתנות האינפלציה.

מחירה של חבית נפט מסוג ברנט, שעליו מבוססים מחירי הדלק בישראל, ירד בימים האחרונים (יוני 2022) משיא של 120 דולר לרמה של 113 דולר. (איך להשקיע בנפט?)

הסיבה העיקרית היא החלטתו של נשיא ארה"ב ביידן להפחית את העלויות הגבוהות של הדלק, כולל הפעלת לחץ על חברות אמריקאיות גדולות להקל על הנהגים במיוחד בעונת השיא של הקיץ. על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ביידן צפוי להכריז על הקפאה זמנית של המס הפדרלי על הנפט, העומד על 18.4 סנט לגלון.

מחירי הנפט בארה"ב, שמבוססים על נפט WTI, האמירו לאחרונה אל מעל 5 דולר לגלון, שיא של כל הזמנים, מה שהניע את ביידן לפעולה שכן מחיר הנפט הוא אחת הסוגיות הכלכליות והפוליטיות הרגישות ביותר בארה"ב, אומה של נהגים, וידוע כממליך או מפיל נשיאים.

בישראל, המתמודדת גם היא עם עלייה במחירי הנפט, הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן כי הפחתת הבלו הזמנית על הדלק, שעמדה על חצי שקל לליטר, תורחב לשקל אחד ותימשך עד אוקטובר.

העלייה המתמשכת במחירי האנרגיה, שנובעת בעיקר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה אבל גם מביקושי השיא לטיסות עם חזרתו של העולם לשגרה אחרי משבר הקורונה, היא אחת הסיבות העיקריות להתפרצותה המחודשת של האינפלציה.

בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם בנק ישראל, פתחו במהלך של העלאות ריבית במאמץ לרסן את האינפלציה, והחשש כעת הוא שהעלאות הריבית יהיו מהירות וחדות מדי, ויגררו את כלכלות המדינות למיתון.

אם מגמת ההיחלשות במחירי הנפט תימשך, זו עשויה להיות גם תחילתה של האטה באינפלציה, מה שעשוי למנוע מיתון.

"כלכלה אוהבת יציבות. לצד זה בישראל יש מערכת מוסדית שראינו שאפשרה תפקוד תקין של המשק במערכת בחירות בעבר. כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג גם בתנאי אי-ודאות, פוליטית ואחרת וכתמיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסגרת נאום שנשא בכנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנגיד התייחס להודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חמישיות בתוך שלוש שנים.

הנגיד הוסיף: "אני מקווה שאישור תקציב המדינה לא יתעכב בהרבה מעבר לסוף השנה. זו משימה כלכלית ראשונה במעלה של כל ממשלה ויש לכך חשיבות גדולה להמשך קידום רפורמות כלכליות שהכרחיות להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים. אנחנו בבנק ישראל נמשיך לנהל מדיניות כלכלית עצמאית שתתמוך ביציבות המחירים לצד צמיחת המשק ועידוד התחרות והחדשנות הפיננסית" .

בנאומו עסק הנגיד במצב המאקרו כלכלי של המשק, תוך מיקוד במגזר ההייטק בישראל והשוואה בין מבנה ההייטק הישראלי בתחילת שנות האלפיים לזה הנוכחי. לדבריו, תהיה האטה אבל ה עמידות של מגזר ההייטק גדולה מבעבר.

לגבי הסכמי השכר אמר הנגיד: "אני מאמין שיש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים – זה אחד הדברים שמובילים לספירלת שכר שתחזור אלינו לאינפלציה שבסוף פוגעת בשכבות החלשות".

בנוסף התייחס הנגיד להתפתחויות האינפלציה בארץ ובעולם ושב והדגיש כי "הגם שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית משל מקבילותיה בעולם, מדובר בתהליך עולמי, חלקו נובע מגורמי היצע והמשך שיבושים בשרשראות האספקה, אך חלקו נובע גם מתהליכי אינפלציה מקומיים, שבגינם המדיניות המוניטרית אפקטיבית יותר. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נחושה ליישם מדיניות שתחזיר את האינפלציה ליעדה".

יממה לאחר הכרזת ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חמישיות בתוך פחות משלוש שנים, מומחים שונים מגיבים על ההחלטה.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "ההחלטה ללכת לבחירות, שככל הנראה תביא אותנו לשנת 2023 ללא תקציב בשילוב של אי ודאות כלכלית בזירה הבינלאומית, תגרום לנזקים חמורים במגזר העסקי, שרובו רק עכשיו מתאושש מהקורונה ונאבק על צמיחתו מחדש. נפילת הממשלה תעצים את אי הודאות במשק, ותחליש את הרציפות התפקודית של משרדי הממשלה אשר מקרינה על המשק כולו, ומעכבת שינויים מאוד חיוניים ומשמעותיים כגון פעילות להפחתת רגולציה, שימוש בכלי ממשל ותמריצים לעידוד השקעות ותמיכה ממשלתית בפעילות המגזר העסקי בהכשרות הון אנושי ועוד".

אמיתי הוסיף בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בתקופה של אי יציבות פוליטית, והעדר תקציב מדינה לשנת 2023 אני קורא לדרג המקצועי במשרד האוצר ולהסתדרות לחזור לשבת ביחד מסביב לשולחן כדי לגבש מדיניות כלכלית נכונה. אני מזכיר שחתמנו על עסקת חבילה למען היציבות וכרגע המצב הפוליטי לא מאפשר ודאות למגזר העסקי ולציבור בכללותו".

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו":" אחת הסיבות המרכזיות לכך שענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט מצויים במשבר עמוק ונכנסו לסחרור חסר שליטה של רמות המחירים והעדר היצע, הינה חוסר היציבות הפוליטית ומערכות הבחירות התכופות. גם בעובדה ששרי שיכון ממונים תמיד ממפלגות נעשה סקטוריאליות, מחמירה עוד יותר את המצב. המסקנה: למנות שר בינוי ושיכון מקצועי חיצוני שאיננו איש פוליטי והינו נטול אינטרסים ומבין היטב את צורכי הענף".

איציק סימון, בעלי סוכנות הביטוח איציק סימון המתמחה בענף הנדל"ן : "כל נושא הביטוח באתרי הבנייה הפך בשלוש השנים האחרונות לשטח הפקר ועלייה של עד מאות אחוזים. היו לכך סיבות רבות כולל המשבר העולמי, אולם אין ספק שהמשבר הפוליטי המתמשך ומערכות הבחירות חדשות לבקרים, לא סייעו לטיפול בנושא שהינו בעל השפעה מרובה הן על נושא הבטיחות והן על תוספת לתקורות ועלות הדירה הסופית/"

עורך הדין אלדן דנינו, מומחה לנדל"ן לבטיחות בבנייה ולאחריות תאגידית: "ההפקרות באלפי אתרי בנייה ברחבי מדינת ישראל והעדר כמעט מוחלט של פיקוח בהחלט קשורים לכך ששרי שיכון ועבודה מתחלפים בקצב של החלפת גרביים, כך שנושא זה נדחק שנה אחר שנה לשוליים וגורם לא רק לאלפי תאונות אלא בפועל גם לסגירת אתרים והאטה ניכרת בקצב הבנייה"!

ענת קריספין, מומחית לרישוי בנייה ועסקים ובעלת TOP TLV: "הממשלות מתחלפות אבל ממשלת הביורוקרטיה והוויה דולורוזה של מתן היתרים נותרים על כנם. כבר אין שום משמעות איזו ממשלה תהיה אם תיבחר. לצערי הרב, הקבלנים והרוכשים ימשיכו לסבול, פרויקטים ייתקעו שנים על גבי שנים ומחירי הדיור ימשיכו לזנק".

יום לאחר הודעתם של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חמישיות בתוך פחות משלוש שנים, שר האוצר אביגדור ליברמן כבר מפזר הבטחות. ליברמן דיבר בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, והתייחס לסוגיות הכלכליות, ובפרט לשוק הדיור. "אנחנו אכן בכיוון הנכון אבל כדי לממש תוכניות אתה חייב לפחות שנתיים של עבודה, ושוק הדיור – אי אפשר לשנות אותו לא בחודש או חודשיים. תוך שנה הגענו לבלימה ולהתייצבות במחירים לו היינו ממשיכים עוד שנה ברור שהיינו מורידים את המחיר. מעבר לכל הפטנטים והתמריצים זה כמובן להגדיל את ההיצע ואנחנו כל הזמן עובדים, יותר מאוחר קבינט הדיור שכל הזמן עוברים – אני לא יודע אם הוא בוטל או לא. היה חשוב מאוד, להתמקד קודם כל בהיצע ואחר כך בכל הדברים האחרים".

לגבי מחירי הדלק, שהפכו לסוגיה בוערת בשנה האחרונה על רקע האמרת מחירי הנפט בשל המלחמה של רוסיה ואוקראינה, ציין שר האוצר, "אני מכיר את כל הממשלות מ-96' ולא זוכר מתי היינו חמישה חודשים ברצף בעודף בהכנסות המדינה. אנחנו לא אספנים של השקלים. התחלנו לפני כמה חודשים עם הפחתה של הדלק והסולר, זה אמור להסתיים ב-1 ביולי וכבר שבוע עובדים בעיקר עם ראש אגף התקציבים על הנושא על הבנזין והדלק. רוצים לא להוריד את המחיר בחצי שקל לליטר, אלא בשקל. זה גם טוב לתעשייה אם נוריד בשקל בנזין וסולר זה ישפיע על האינפלציה, יוזיל את יוקר המחיה. אמרו לי, אל תשאיר כסף לביבי, תפעל אלקטורלית. אנחנו נפעל רק משיקולים כלכליים אחראים ממלכתיים. אני לא אתן יד לשום כלכלת בחירות. למרות שיש כסף ותגמולים אנחנו נבנה כלכלה הכי אחראית שאפשר. כל היוזמות הגדולות בכנסת הן תוצאה של לחץ. שיטת ממשל, יציבות. זה נוח להרבה מאוד מפלגות".

ליברמן הוסיף ואמר: "מערכת בחירות חמישית זה אסון. תעודת עניות למערכת הפוליטית ולחברה הישראלית. הממשלה הזו הגיעה לתוצאות מדהימות ולכן אני מקווה שהיא תמשיך".

שר האוצר התייחס גם לסוגיית שכר המינימום: "הפופוליזם בכנסת, הצעה להגדיל את שכר המינימום ל-40 של בשנה. זה יותר מ-34%.  חלק מהמעסיקים יצטרכו לסגור את העסק וחלק לפטר עובדים. זה מתגלגל ליצרן, לרוכש ולקונה בסוף השרשרת. ככה מייצרים אינפלציה, אבטלה וסגירת עסקים. השתדלנו להגדיל את ההכנסה בלי לייצר לחצים אינפלציוניים או לפגוע במעסיקים. כל הסקטור הציבורי מעסיק 12%, 82% סקטור פרטי. צריך לא להיסחף לכיוונים לא ברורים. הגדלת ההכנסה פנויה היא הדרך היחידה להתמודד עם יוקר המחיה".

באשר ליוקר המחיה ציין שר האוצר: "מבחינת ההישגים מדובר בממשלה שהביאה הכי הרבה רפורמות וחוקים, הכי חברתית שאי פעם הייתה במדינה. קראתי הרבה עצות והמלצות – עם יוקר המחיה אפשר להתמודד רק באופן מאוד מאוד מסוים, להגדיל הכנסה. כשאנחנו לא יודעים להתמודד עם מחירי השוק של הסחורות, מה שקרה ב-1 בינואר במחירי החיטה, הנפט והברזל, הדרך להתמודד עם יוקר המחיה היא להוזיל היתר לעובדים זרים. מצד שני חיילי צה"ל – הגדלנו את דמי הקיום לחייל סדיר ב-50%, כל מקבלי השלמת הכנסה הקפצנו להם בממוצע. לניצולי שואה המענק השנתי הוגדל ב-60%. הסכמים לעובדים סוציאליים – מעלים שכר ב-20% ומענק חד פעמי של 4.5 אלף שקל. הגדלנו נקודות זיכוי לעובדים שיש להם ילדים בבית ספר יסודי".

בסיכום דבריו אמר שר האוצר, "גם בממשלת מעבר אני מתכוון להמשיך את כל מה שהתחלתי הרבה. התחלנו רפורמה חשובה, עוד לפני אישור התקציב, אישרנו בממשלה את "נפש אחת" של נכי צה"ל ,ואין סיבה שלא נמשיך עם הרפורמה והחקיקה גם בתקופת המעבר. גם אנשים עם מוגבלויות אישרנו בממשלה והתחלנו עם הרפורמה אחנו מתכוונים להמשיך. גם את הנושא של שכר המינימום צריך לתקן עם השכל הישר. להגיע למשהו סביר".

כלי התחבורה החשמליים שמציפים את תל אביב הפכו למכה שממררת את חייהם של הולכי הרגל וגובה מדי יום עשרות נפגעים בדרגות חומרה שונות. על מנת לטפל בבעיה, החלה עיריית תל אביב בתגבור משמעותי של מערך האכיפה העירוני ברחבי העיר כנגד רכיבה אסורה על המדרכות באופניים וקורקינטים חשמליים. האכיפה מתבצעת על ידי עשרות פקחים עירוניים שהוכשרו למשימה, שמטרתה צמצום מספר הפגיעות בהולכי הרגל והפרדת השימושים בסוגי הדרך השונים. הפעילות תתמקד בשתי פעולות עיקריות: אכיפה ללא פשרות במדרכות והסברה על שבילי האופניים. החל מתחילת המבצע נתפסו 51 כלים וניתנו 1,179 דו"חות על רכיבה אסורה על המדרכה.

פעילות האכיפה במדרכות:

החל משבוע שעבר (אמצע יוני 2022) מוצבים פקחי העירייה במשמרות שונות במיקומים מרכזיים ומשתנים ברחבי העיר ויבצעו אכיפה מוגברת, לרבות החרמת כלים חשמליים הנוסעים בניגוד לחוק במדרכות. הקנס על רכיבה על המדרכה עומד על כ-250 שקל. בנוסף, תשלום האגרה עבור שחרור כלי שהוחרם עומד על 252.5 שקל. יצוין כי שחרור כלים שהוחרמו מקטין (מתחת לגיל 16) יתאפשר על-ידי הורה הקטין בלבד וכי החזרת כלים שנתפסו תתאפשר רק יום למחרת תשלום האגרה.
בין היתר, יוצב במסגרת האכיפה בליל אירועי לילה לבן (30/6) במרכז העיר, סימולטור לרכיבה בטוחה. מדובר בפיילוט שנעשה בשיתוף המשטרה ועיריית תל אביב-יפו, כאשר במהלך לילה זה תעמיד המשטרה עמדה של משקפי מציאות מדומה, שכל מי שייתפס בעבירה על קורקינט חשמלי, יתבקש לפנות הצידה ולהתנסות בסימולציה באורך 5 דקות של רכיבה מתקדמת.

פעילות הסברתית טרום אכיפה בשבילי אופניים:

לאור אישור ועדת הכלכלה של הכנסת אתמול את הרחבת סמכויות האכיפה לפקחים עירוניים, יחלו פקחי העירייה בשבוע הבא בפעילות הסברה נרחבת לאורך שבילי האופניים, כשבשלב הראשון לא יינתנו דו"חות כנגד עבירות המתבצעות בשבילי אופניים אלא אזהרות, עלוני הסברה ואף תשורה בדמות פנס אופניים. כזכור, עיריית תל אביב-יפו פעלה רבות מול הממשלה למען קבלת סמכויות אכיפה נוספות לפקחים וראש העירייה, רון חולדאי, אף שלח לפני מספר חודשים לשרי התחבורה, הפנים, בטחון פנים ומשפטים מכתב שבו דרש אסדרה ואכיפה של כלים חשמליים ואת הרחבת סמכויות האכיפה של פקחי הרשויות המקומיות.

תקנות התעבורה הנאכפות ע"י פקחי העירייה בשבילי האופניים וסכום הקנס שיינתן:

• אי חבישת קסדה – קנס בגובה 1,000 שקל
• רכיבה מתחת לגיל 16 – קנס בגובה 1,000 שקל
• רכיבה ללא מבחן תיאוריה או אישור הכשרה – קנס בגובה 750 שקל
• איסור הרכבה – קנסות בדרגות משתנות בתווך של 100-250 שקל
• שימוש בשתי אוזניות בתחום שבילי האופניים – קנס בגובה 250 שקל
• שימוש בטלפון נייד בתחום שבילי האופניים – קנס בגובה 1,000 שקל
• רכיבה בניגוד לכיוון תמרור וחץ

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אנחנו שמחים שהאופניים והקורקינטים הפכו לאלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי ולכלי תחבורה שמישים וזמינים, ושהשימוש בהם רק הולך וגדל. עם זאת, מדרכות העיר נועדו בראש ובראשונה להולכי הרגל והן אינן הפקר. לא ניתן להשלים עם תופעות של נסיעה פרועה ולא חוקית שמסכנת את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. כזכור, פעלתי רבות למען מתן סמכויות אכיפה נוספות ונרחבות לפקחים העירוניים מול הממשלה ואני מברך על המהלך החשוב שמאפשר משילות גבוהה יותר של הרשויות והגדלת סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים במלחמה בעבירות התנועה המדוברות. עם זאת, יש לזכור שהמלאכה עדיין לא הושלמה ושיש להמשיך ולדרוש מהממשלה גם חובת ציות לפקחים וחובת התקנת לוחיות רישוי על הכלים".

סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי: "אכיפה מאסיבית ויעילה היא מפתח חשוב להעלאת הבטיחות ברחובות העיר ואנו צריכים לוודא שהיא מתקיימת  24/7, 365 ימים בשנה. לכן, מעבר לאכיפה של הפיקוח ולמבצעי אכיפה מבורכים של המשטרה, אני דורשת רישוי לכלים דו-גלגליים כדי שתתאפשר אכיפה אלקטרונית שהיא כידוע היעילה ביותר וכן, תוספת אמצעים שיאפשרו אכיפת מהירות רכיבה ונהיגה והתמקדות בכלים לא תקניים, כולל בנקודות המכירה.

"כמו ערים רבות בעולם, מעודדת העירייה את השימוש באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי לרבות אופניים וכלים זעירים. המגמה שהחלה בשנים האחרונות התרחבה עם גידול מתמיד בכמות המשתמשים כולל קהלים חדשים שנהנים מתשתיות משופרות וניידות נוחה, זולה ומהירה. נכון לרגע זה מתבצעות בעיר כ-170 אלף רכיבות אופניים ביום, כ-25% יותר מבשנה שעברה. לאור גידול משמעותי בהיקף השימוש, נדרשת פעולה נמרצת בכמה ערוצים על מנת להבטיח את בטיחות כלל משתמשי הדרך בדגש על הולכי הרגל. העירייה משקיעה אנרגיות רבות לייצר משילות במרחב הציבורי ולמגר את עבירות הרוכבים באמצעות פריסת מערך אכיפה לרבות באמצעות פקחים ייעודיים ואמצעים אלקטרוניים. בשנת 2021 נתנו רשמו פקחי העירייה 40,484 דוחות לעבירות שבוצעו על ידי רוכבים.

"לצד כל אלה, אנו מאמינים שהחלק הארי של הרוכבים והרוכבות הם תושבים ומבקרים שומרי חוק ויש חשיבות להגברת מערך ההסברה והחינוך. אנו פועלים בבתי הספר בתוכניות ייעודיות להסברה וחינוך לחוקי התנועה והרכיבה, השקנו השבוע קמפיין הסברה בשיתוף הרלב"ד ומשטרת ישראל, שמטרתו להזכיר לרוכבות ולרוכבים שכל חוקי התנועה שחלים על רכבים פרטיים חלים גם עליהם.  זהו קמפיין כלל ארצי, שעבר אצלנו כמה שינויים כדי שיתאים יותר לקהל התל אביבי- יפואי. בין היתר, הקמפיין יכלול: שילוט חוצות נרחב, בילבורדים, סרטון הסברה, תשדירים ברדיו, מדבקות על גבי שבילי אופניים, סדנות לרכיבה בטוחה לנועד ועוד.

"בנוסף אנו פועלים ביתר שאת לייצר תשתית רכיבה מופרדת שתבטיח את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים. היקף השבילים בעיר, כ-165 ק"מ גבוה מכל עיר אחרת ואנו פועלים להרחיבו ולחבר את רשת השבילים כך שהרוכבים לא ייסעו על המדרכות".

קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים

בישראל נופלים מדי יום אלפי קורבנות לנוכלי הונאות פיננסיות וסייבר. התחושה היא שכמעט כל יום מגיעה בטלפון או במייל הודעה שבה מתחזים הפונים לבנק ומנסים לגנוב את פרטינו האישיים.

במערכת הבנקאית ובאיגוד הבנקים, הנלחמים בתופעה, מפרסמים היום כי מגמת ניסיונות ההונאה צוברת תאוצה, וכי ניסיונות ההונאה על אוכלוסיית יוצאי חבר העמים גדלה ב-200% בשנה האחרונה.

בעקבות כך, משיק איגוד הבנקים קמפיין המשך להעלאת המודעות מפני הונאות ואיומי סייבר, בו הוא קורא לגילוי ערנות בכל הקשור לתופעות אלה, לרבות התחזות ברשת ובטלפון וגניבת פרטים, במטרה להפחית את חשיפת האוכלוסייה לאירועים אלה. הקמפיין יעלה תחת הסלוגן: ״בנק, זה לא!״. באיגוד מבקשים לחדד כי הודעות מהסוג הזה אינן מגיעות מבנקים וכי הבנק לעולם לא יבקש מלקוחותיו פרטים חסויים.

הפעם יתמקד הקמפיין  בהעלאת המודעות להונאות פיננסיות נגד ציבור הלקוחות דוברי הרוסית בפרט והאוכלוסייה המבוגרת בכלל. בבנקים ובמשטרה מזהים בחודשים האחרונים עלייה משמעותית בהיקף ההונאות שמבוצעות נגד עולים חדשים. כמו כן ניכרת מגמה של שכלול אמצעי התקיפה נגד לקוחות אלה, בעיקר המבוגרים שלהם דבר שמחייב העלאת המודעות. בבנקים ובמשטרה מזהים גידול במקרי ההתחזות מצד התוקפים לנציגי בנקים ונציגי משטרה. התוקפים פונים לרוב בשפה הרוסית (דבר שאינו מקבול בבנקים) ומעודדים בשיטות מתוחכמות את הציבור למשוך כספים מחשבונותיהם ולהעבירם אל חשבונות בחו"ל .

במסגרת הקמפיין, הקים איגוד הבנקים עבור הלקוחות אתר ובו כל מה שצריך לדעת על הונאות והכלים שיעזרו להם להימנע מליפול לאירועי רשת. הקמפיין מפנה את הלקוחות לאתר, בו ניתן ללמוד מהם הכללים למניעת אירועי רשת. בין השאר, מסב האיגוד את תשומת הלב לסימנים מחשידים של הונאה ברשת ובטלפון, בהם קיימים, בין השאר, אלמנטים של הלחצה בזמן, שגיאות כתיב וניסוח קלוקל, פנייה שאינה אישית, שפה זרה, קישור (לינק) לא מוכר.

להלן אירועים המוגדרים כחשודים בהונאה:

• מתקשרים או שולחים לך מייל בו מבקשים את הסיסמה לחשבון הבנק שלך – בנק זה לא!
• מבקשים ממך לסמס או לשלוח מייל ובו פרטים אישיים או פרטי חשבון בנק – זה לא הבנק! כנל
• שולחים לך קישור ב-SMS או במייל לאתר המבקש ממך פרטי ההתחברות לחשבון – זה לא הבנק!
• מציעים לך שירותי בנק באמצעות אפליקציות שלא מופיעות בחנות האפליקציות הרשמית – זה לא הבנק!
• מתקשרים או שולחים הודעה שמתריעה שחשבונך שעומד להיחסם ונדרשת התערבותך – זה לא הבנק!
• מתקשרים או שולחים הודעה ובה מבקשים למסור את הקוד החד-פעמי שנשלח אליך בSMS – זה לא הבנק!
• ביקשו מכם למשוך כסף מחשבונכם ולהפקידו לחשבון אחר? זה לא הבנק!
• מדברים אתך ברוסית? נציגי הבנק ומשטרת ישראל מדברים גם עברית. בקש מהם לדבר עברית!

מנכ״ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אומר כי מגמת ההונאה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה: ״בתקופה האחרונה אנו עדים למקרי הונאה רבים כנגד לקוחות הבנקים. במקרים רבים הנוכלים פונים ללקוחות רבים באמצעות שיחת טלפון, ומתחזים לעובדי בנק ואף לנציגי משטרה בכדי לגנוב את פרטי ההזדהות לחשבונות הבנק או להעביר כספים לחו"ל. הבנקים מתמודדים עם ניסיונות ההונאה האלה וביחד עם המשטרה משפרים את יכולות ההגנה שלהם. אבל חובתנו היא להעצים את המודעות לניסיונות ההונאה, ובעיקר את המודעות של אוכלוסיות יותר פגיעות ביניהן האזרחים הוותיקים והלקוחות דוברי השפה רוסית כדי להפחית ככל הניתן את חשיפתן לאירועים אלה, ואת הנזקים הנוצרים מהם. המערכת הבנקאית, ביחד עם הפיקוח על הבנקים והמשרד לשוויון חברתי, רואה חשיבות עליונה בהגנה על אוכלוסיות הגיל השלישי ועולים חדשים בגיל השלישי כי אלה אוכלוסיות הזקוקות להגנה יותר מכולם. לכן מטרות הקמפיין הן שתיים: גם להעצים את המודעות לנזקים וגם לתת לציבור כלים כדי להימנע מליפול למלכודות".

מערכת בחירות חמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויה לעכב קבלת החלטות כלכליות בחצי השנה הקרובה (לפחות) בהן רפורמות בתחום הדיור, התשתיות, שכר המינימום והפיתוח. כך  אומרים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. עוד אומרים בהראל כי הקדמת הבחירות מקטינה את האפשרות של הממשלה להשתמש בעודפיה בחודשים הקרובים להקטנת עליות המחירים במשק ומחזקת את דעתם שקיים סיכוי טוב שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5 נקודת אחוז בישיבתו בחודש יולי.

רוחות נגדיות בשוק הדיור

עוד לדברי כלכלני הראל, מחירי הדירות המשיכו לעלות ב-0.9% בין אמצע מרץ לאמצע אפריל, הקצב הנמוך ביותר מזה כחצי שנה. עדיין, המחירים עלו ב-15% ב-12 החודשים האחרונים. חלק מהעלייה במחירים מיוחסת למדד תשומות הבנייה שעלה ב-0.5% במאי. אך בניגוד למחירי המזון והאנרגיה, מחירי חומרי הגלם לתעשייה ירדו בחדות בשבועות האחרונים, לכן כרגע צופים בהראל התמתנות משמעותית בקצב עליית התשומות בעוד כחודשיים. במבט קדימה להערכתם, הירידות החדות בשוקי המניות ובעיקר תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות ימתנו את הביקושים לנדל"ן בהמשך השנה. ניצנים ראשוניים לכך ניתן לראות בירידת קצב מכירות הדירות החדשות זה החודש הרביעי ברציפות עד אפריל.

במקביל, אומרים בהראל, מתרבים הסימנים שההיצע יגדל מהר יותר בעוד כשלוש עד חמש  שנים, לאור שיא ב-4 הרבעונים האחרונים (עד לרבעון הראשון) באישורי הבנייה ובהתחלות הבנייה שתומכים בגידול מהיר יותר במלאי הדירות החדשות בשנים הבאות. "צוואר הבקבוק" העיקרי שנותר הוא עדיין משך הבנייה שלא מצליח להתאים את עצמו, כאשר מספר חודשי הבנייה הממוצע לבניין עדיין גבוה מעל ל-30 חודשים.

ארה"ב: סיכוי טוב שנתוני הצמיחה יעודכנו שוב מטה

באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי מאז פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב הסקרים השונים והשווקים הפנימו שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז (למרות שהנגיד אמר רק לפני חודש שהעלאה של 0.75% לא על השולחן) ויעדכן משמעותית כלפי מעלה את התוואי העתידי. תרחיש זה אכן התממש. כעת מרבית החברים בוועדה מאמינים שהריבית תעמוד על 3.25%-3.5% בסוף השנה, ותעלה בחצי נקודת אחוז נוספת עד לסוף 2023. עלייה מהירה זו בריבית תפגע כמובן בצמיחה. לכן תחזיות הצמיחה עודכנו בהתאם ל-1.7% בשנתיים הקרובות. בהראל מעריכים כי ישנו סיכוי טוב שהתחזית תעודכן שוב למטה בפעם הבאה, מפני שלהעלאה כל כך מהירה בריבית תהיה השפעה משמעותית יותר על הצמיחה. סימנים ראשוניים לכך אפשר לראות בירידה במאי במכירות הקמעונאיות ובהמשך הירידה המהירה בהתחלות הבנייה.

העלאת ריבית מהירה יותר של הבנק המרכזי הגדול בעולם תחייב את הבנקים המרכזיים האחרים לעשות התאמות גם על חשבון הצמיחה. הבנק המרכזי בבריטניה העלה את הריבית בפעם החמישית ברציפות ב-0.25% ל-1.25% ואותת שייתכן ויעבור להעלאה של חצי נקודת אחוז בפגישות הבאות, גם על חשבון צמיחה אפסית בשנה הבאה. המהלכים מגבירים את הסיכוי לעלייה של 0.5 נקודת אחוז על ידי בנק ישראל בעוד כשבועיים, זאת למרות ההפתעה כלפי מטה בנתוני המדד. אחד מהחריגים בעולם הינו הבנק המרכזי בסין שאמנם הותיר השבוע את הריבית ללא שינוי, אך זאת לאחר הפחתה בחודשים הקודמים. להערכת כלכלני הראל נראה הפחתות בהמשך השנה לאור הפגיעה בצמיחה מהסגרים והאינפלציה היחסית הנמוכה.

סימני חרטה באירופה? – עוד לא התחילו וכבר ממצמצים

באשר לאירופה אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו (שעוד לא התחיל להעלות את הריבית) נלחץ מהעלייה החדה בתשואות האג"ח והמרווחים במדינות החלשות בגוש (בדגש על איטליה). עלייה זו מסכנת את יכולת גיוס ומחזור החוב של חלק מהמדינות ולכן הודיע שישמור על מאזן האג"ח שרכש במסגרת תוכנית החירום. להערכת כלכלני הראל, משמעות הדבר היא שבגוש האירו הריבית תעלה בקצב איטי יותר בהשוואה לשאר העולם ולתחזיות שמגלמות ריבית חיובית ברמה של 1% בסוף השנה.

האם זה מה שיוריד את מחירי הדיור? 79,060 היתרי בנייה לדירות הונפקו בתקופה שבין אפריל 2021 למרץ 2022. כמחצית מהדירות בהיתרים שהונפקו נמצאות במחוזות תל אביב והמרכז. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו גידול של 25.7% בהשוואה לתקופה המקבילה הקודמת – אפריל 2020-מרץ 2021.

באשר להתחלות בנייה, בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022 הוחל בבנייתן של כ-68,970 דירות, כמחציתן במחוז המרכז ובמחוז תל אביב (כ-24.6% ו-23.4% בהתאמה) ואילו במחוז חיפה 8.8% בלבד. מדובר בעלייה לעומת שנת 2021, שבה החלה בנייתן של 63,274 דירות.

16.9% מהדירות שהחלה בנייתן היו במסגרת סבסוד ממשלתי, מהן כשליש במחוז המרכז. כ-2,280 דירות, שהן כ-3.3% מהתחלות הבנייה, נבנו למטרת השכרה.

מבחינת התחדשות עירונית, בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022 החלה בנייתן של כ-10,173 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-61.6% נבנו במחוז תל אביב וכ-24.5% – במחוז המרכז.

היישובים שבהם החלה בנייתן של יותר מ-2,000 דירות בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022: תל אביב-יפו – 4,982, אשקלון – 3,679, ירושלים – 3,637, בת ים – 3,127, ראשון לציון – 2,918, בית שמש – 2,813 ונתניה – 2,385.

היישובים העיקריים שבהם נמשכה בתקופה האמורה העלייה בהתחלות הבנייה שנרשמה ב-12 החודשים הקודמים הם נוף הגליל, גן יבנה, לוד, גבעת שמואל, פתח תקוה, עפולה ובני ברק.

ישראכרט משיקה, כרטיס אשראי ייעודי לקהילה הגאה הישראלית. הכרטיס החדש מאפשר לכל מי שירצו לתמוך כלכלית בעמותות ועסקים בקהילה, באמצעות מינוף הקניות שיבצע בכרטיס.

הכרטיס יציע שורה של הטבות ושיתופי פעולה עם עסקים שמזוהים עם הקהילה, או נמצאים בבעלות אנשים מהקהילה. בכך יוכלו המחזיקים בכרטיס לבצע רכישות מודעות ולתמוך באמצעותן בפיתוח וחיזוק הקהילה הגאה בישראל. בנוסף, הכרטיס יציע מוצרים פיננסיים ייחודיים כמו הלוואות לצורך מימון הליך פונדקאות והליכי התאמה מגדרית וכן כלים לניהול פיננסי נכון הממוקדים בבני נוער ובפריפריה בקהילה.

בתוך כך, ישראכרט תירתם למאמצים לקידום מרחב בטוח ללהט"ב בפריפריה ותתמוך במחלקת "גאווה מקומית" שבאגודה למען הלהט"ב עבור חיזוק ופיתוח קהילות גאות ברחבי הארץ ותשתף פעולה עם ארגוני הקהילה השונים על מנת לתת ערך ייחודי חינוכי בקרב צעירים.

במקביל למסלולים הייחודיים לקהילה, כרטיס האשראי החדש יציע מוצרים פיננסיים בדומה לכרטיסים אחרים של ישראכרט, וזאת על מנת לאפשר למי שיבחרו בו להתנהל בכרטיס זה ככרטיס אשראי עיקרי.

הכרטיס החדש הוא הכרטיס הקהילתי הראשון של ישראכרט והוא יפעל באמצעות עמותת "עיגול לטובה" כך שכל מחזיקי הכרטיס יוכלו לתרום בכל חודש לארגוני הקהילה הנמצאים בעיגול לטובה. ישראכרט מצדה, התחייבה להכפיל את סכום התרומה בכל חודש.

הגר בן עזרא, משנה למנכל וראש חטיבת לקוחות פרטיים, ועמית שגיא, סמנכ״ל דאטה, דיגיטל ושיווק בישראכרט מסרו: "אנחנו גאים לתמוך בקהילה ולהרחיב את המענים עבור להט"ב ברחבי הארץ. מדובר בכרטיס ייחודי וראשון מסוגו בעולם ששם לו למטרה לתמוך בקהילות הלהט"ב המגוונות, בארגונים שלה, ולתת מענה לצרכים הפיננסיים הייחודיים של חבריה וחברותיה. בכך אנחנו מביאים בשורה חדשה לשוק האשראי: כרטיס אשראי ככלי להעצמה פיננסית של קהילה שהיא כוח צרכני משמעותי, לצד סיוע אקטיבי ותרומה להגדלת המענים עבורה״.

רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב: "אנחנו שמחים לראות יותר ויותר חברות במשק נרתמות למען הקהילה הגאה במעשים אמיתיים. התרומה תאפשר לנו לקדם מרחב בטוח יותר עבור להט״ב ברחבי הארץ ולהעצים את הקהילות הגאות המקומיות. בשנים האחרונות המגזר העסקי רואה את כוחה הצרכני של הקהילה הגאה ומבין שתמיכה אמיתית בקהילה היא תמיכה בפיתוח משאבים שתאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לחיות בביטחון ובשוויון ואנחנו מקווים לראות חברות נוספות שפועלות כך".

ואלה תנאי הכרטיס:

1. חצי שנה ראשונה ללא עלות ולאחר מכן 15.90 שקל לחודש
2. מתנת הצטרפות בסך 100 שקל
3. עמלת מט"ח – הנחה של 50%
4. הכפלה של עיגול לטובה לעמותות של הקהילה- היקף התרומה של ישראכרט בהכפלה עד 300 אלף שקל בשנה
5. הטבות ייעודיות ומסלול תעופה (הטבות עוגן כגון קולנוע, הופעות ואטרקציות)
6. עד 2 כניסות בשנה לטרקלין דן (מותנה בחיוב 2,000 שקל בחודש הקודם להורדת ההטבה)

מדד מאי נמוך מהצפי, אך קצב האינפלציה השנתי צפוי לטפס בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן. לדבריהם, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה בשיעור של 0.6%, כך שקצב האינפלציה השנתי עלה מ-4% ל-4.1%. המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות עלה בשיעור זהה למדד הכללי סביב 0.6%-0.5%, כך שהקצב השנתי, עלה מ-3.4% ל-3.6%-3.7%.  באופן כללי, מדדי הליבה השונים, בין אם בניכוי מזון וצעדי הממשלה, חצו אף הם בחודשים האחרונים את הגבול העליון של היעד, לסביבה של כ-3.5%.

סעיף הדיור עלה בשיעור של 0.2%, כאשר סעיף מחירי הדירות בבעלות וסעיף שכר הדירה עלו בשיעור מתון של 0.1%. העלייה בסעיף הדירות בבעלות משקפת עלייה נוספת בקצב השנתי מ-3.2% באפריל ל-3.4% במאי. לעומת זאת, שכר הדירה ממשיך לנוע בקצבים מתונים יותר (1.6% בשנה האחרונה), כך שהמסר העולה משני הסעיפים הוא עדיין של עלייה שממוקדת יותר באזורי ביקוש ולא של עלייה רוחבית משמעותית בשכר הדירה.

עם זאת, אומרים באי.בי.אי, סביר לצפות לעליית מדרגה מצד סעיף הדיור במהלך חודשי הקיץ שבהם מרוכזים עיקר חידושי החוזים. כמו כן, העלייה החדה במחירי הדירות נמשכה גם במרץ-אפריל, ולפי  אומדן ראשון נרשמה  עלייה של 0.9%, שהובילה לירידה קלה בקצב השנתי מ-15.9% ל-15.4%. לפני כעשור נרשמה עלייה בשיעורים זהים במחירי הדירות והיא לוותה בקצב עלייה שנתי של כ-7%-5% במחירי השכירות (חוזים מתחדשים). עם זאת משוואת הביקוש היצע הייתה במקום אחר לפני עשור, כלומר לפני עשור צד ההיצע היה חלש יותר והמצב בשוק הדיור התאפיין בגירעון בהשוואה למצב הנוכחי. לפיכך, קצב עליית מחירי השכירות בתקופה הנוכחית צפוי להיות, לדעתם של כלכלני אי.בי.אי, מתון יותר, וינוע בחודשים להערכתנו ברף התחתון של קצבים אלו (כלומר סביב 5%).

במבט לשנה הקרובה, מעדכנים באי.בי.אי את תחזית האינפלציה ל-3%, וזאת על רקע המשך העלייה במחירי הסחורות, היחלשות השקל שצפויה להימשך יחד עם הסנטימנט השלילי בשווקים והצפי לתרומה גבוהה יותר מצד סעיף הדיור.

ריבית בנק ישראל תעלה ב-50 נ"ב ביולי; תגיע ל-2.5%-2.75% עד סוף השנה

עוד לדבריהם, המשך העלייה במחירי הסחורות והצפי לתרומה גבוהה יותר של סעיף הדיור צפויים להוביל לעלייה בקצב האינפלציה השנתי בחודשים הקרובים לסביבה של 4.5% ומעלה. לכן, סביר שלמרות שהמדדים האחרונים היו נוחים יחסית (נעו בין הצפי להפתעה כלפי מטה), ושקצב עליית השכר עדין אינו חריג וממשיך לנוע סביב מגמת טרום המשבר, המסר שעלה מהחלטת הריבית האחרונה, ששידר חוסר נוחות עם  סביבת האינפלציה הגבוהה מהיעד ועם ריבית ריאלית שלילית, יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית של 50 נ"ב ביולי.

מעבר להחלטה הקרובה, משך מחזור העלאות הריבית יוכתב על ידי מחזור העלאות הריבית בארה"ב, שכן מחזור העלאות הריבית בארה"ב ילמד על אופן ההתמודדות עם האינפלציה העולמית ועל מידת ההיחלשות של הכלכלה הגלובלית. בהיבט המקומי, העלייה בצפויה באינפלציה השנתית תקשה על הוועדה להאט את קצב העלאות הריבית עד לסוף השנה, אלא אם תירשם הידרדרות מהירה בתמונת המאקרו העולמית שתלווה בירידה חדה בציפיות לאינפלציה. לפיכך, בהנחה שתהליך העלאות הריבית בארה"ב יימשך לפחות עד לתחילת 2023, סביר שריבית בנק ישראל תעלה ל-2.5%-2.75% עד לסוף השנה.

הקו הניצי של ה-FED יימשך עד לירידה ברורה בסביבת האינפלציה

באשר לתמונת המצב בארה"ב אומרים כלכלני אי.בי.אי כי ההחלטה להעלות את הריבית בשיעור של 75 נ"ב, ל-1.75%-1.5% לא התקבלה פה אחד, כאשר נגידת הפד מקנזס תמכה בהעלאה של 50 נ"ב. ההחלטה על הגברת מינון העלאות הריבית לוותה שלא במפתיע בטון ניצי ובדגש מוגבר לנושא האינפלציה, ובפרט המחויבות של ה-FED להחזיר את האינפלציה לעבר היעד. כך, בהודעה נרשמה התייחסות מפורשת למחויבות להורדת האינפלציה ל-2%, במקום התייחסות קודמת לכך שהוועדה מצפה שהמדיניות תוביל לחזרת האינפלציה אל היעד.

התייחסויות מעניינות נוספות של יו"ר הפד ג'רום פאואל היו בנוגע לאינדיקטורים לסביבת האינפלציה. ראשית, אומרים באי.בי.אי, הדיון סביב האינפלציה הבסיסית ניראה בשלב זה לא רלוונטי, שכן האינפלציה גבוהה מדי ורחבה מדי, כך שהדגש הוא על המדד הכללי. כמו כן, פאואל ייחס חשיבות לציפיות הגבוהות לאינפלציה (שמתבססות אף הן על המדד הכללי ולא על הליבה), ובהיבט זה ציין גם את הציפיות לטווח ארוך מתוך מדד אמון הצרכנים של מישיגן שקפצו בנתון האחרון מ-3% ל-3.3%, כאחת ההתפתחויות המדאיגות, לצד העלייה הגבוהה מהצפי במדד מאי, כגורמים שתמכו בהגברת מינון העלאות הריבית.

מבחינת התחזיות שליוו את ההחלטה, נרשם עדכון נוסף כלפי מעלה לתחזית האינפלציה ל-2022 מ-4.3% ל-5.2%,  לעומת שינוי מינורי לתחזית האינפלציה ל-2023, עם צפי להתמתנות האינפלציה ל-2.6%. מה שנראה חסר בתחזית היא הרעה משמעותית יותר בפעילות ובשוק העבודה, ואילו פאואל מכוון לתרחיש אופטימי יחסית של התמתנות בקצב הצמיחה (שהופחתה גם השנה וגם ב-2023 ל-1.7%) עם פגיעה מתונה יחסית בשוק העבודה (עלייה באבטלה מ-3.7% בשנה ל-3.9% ב-2023). בהתחשב בשיעור האינפלציה הגבוה ובעומק האינפלציה בארה"ב, ההסברות לתרחיש זה נראית בעיניהם של כלכלני אי.בי.אי כנמוכה למדי, וניסיון העבר מעלה כי יהיה קשה להוביל לירידה באינפלציה משיעור כזה ללא ריסון מוניטארי משמועתי שיוביל לגלישה למיתון.

עדכון משמעותי נרשם גם בהערכות לתוואי הריבית (dots), שמתקרבות  יותר לתמחור בשוק. הערכת החציון לסוף 2022 עלתה מ-2%-1.75% ל-3.5%-3.25% בסוף השנה, הערכה שגוזרת העלאות של 50 נ"ב בכל ישיבה עד לסוף השנה. התמחור בשוק גבוה יותר ומיישר קו עם חמשת חברי ה-FED שרואים העלאת ריבית לרמות של בין 3.5% ל-4%. גם בנוגע ל-2023 נרשם עדכון משמועתי מ-2.75% במרץ ל-3.75% בהחלטה הנוכחית. בהיבט זה השוק מגלם דווקא את הרף הנמוך יותר של הציפיות סביב 3.6%, כלומר כבר מגלם הסתברות להפחתת ריבית בשנה הבאה מתוך ציפייה להאטה חריפה/מיתון.

ההחלטה להגביר את מינון העלאות הריבית לא היוותה הפתעה של ממש ובאי.בי.אי העריכו כי סביר לצפות לכך באחת משתי ההחלטות (יוני או יולי). לאחר האיתותים במדיה ערב ההחלטה, החוזים על ריבית ה-FED גילמו בהסתברות מלאה העלאה של 75 נ"ב. העלאה של 75 נ"ב למרות שבהחלטה הקודמת פאואל משום מה הסיר את אפשרות זו מעל השולחן, לצד העדכון המשמעותי לתוואי הריבית החזוי מצד חברי ה-FED, מלמד על עוצמת ומהירות השינויים שעוברת הכלכלה האמריקאית, ואת האופק הקצר של התחזיות ובהתאם לכך משקל נמוך שצריך להינתן להם מבחינת התמחור בשווקים.

למעשה, כל עוד לא תסתמן הרעה מספקת בתנאים הפיננסיים שתוביל להתמתנות הביקושים ולירידה בסביבת האינפלציה, ה-FED יתקשה להאט את קצב העלאות הריבית. פאואל אמנם ניסה כדרכו לרכך את המסר, והעריך כי העלאות של 75 נ"ב לא צפויות להיות הנורמלי החדש, אך מובן שמה שיכתיב זאת היא התפתחות האינפלציה, ובמידה והיא תמשיך להפתיע כלפי מעלה ה-FED יתקשה להאט את קצב ההעלאות.  בהתאם לזאת, פאואל העריך כי ההעלאה הבאה תנוע בין 50 ל-75 נ"ב, וכפי שהדברים נראים כיום סביר יותר לצפות להעלאה של 75 נ"ב גם בהחלטה הבאה.