הפנמתם כבר את טרנד ה-NFT? עכשיו תוכלו לרכוב עליו גם בישראל.

במסגרת מכירה פומבית בבית המכירות הפומביות "תירוש"  שתוקדש לאמנות עכשווית, תיערך, לראשונה בישראל, מכירה של עבודות NFT. זהו ניסיון ראשון של בית המכירות "תירוש"  להציג לקהל עבודות שהן נכס השקעתי ומניב בשוק הבינלאומי. המכירה הפומבית של בית המכירות הגדול ביותר בישראל, תירוש, היא תקדימית גם לאור העובדה שתוקדש לאמנות עכשווית בלבד וגם מאחר שזוהי הפעם הראשונה שבית המכירות יעבוד בשיתוף עם הגלריות החשובות בישראל לאמנות עכשווית, כמו גלריה גבעון, גלריה גורדון, גלריה זימאק וגלריה חזי כהן, שלוקחות חלק בפרויקט ויציגו את האמנים המצליחים ביותר בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי. בין האמנים שעבודותיהם יועמדו למכירה נמצא רון ארד שעבודתו חצתה את המיליון הדולר במכירה הפומבית האחרונה שנערכה בבית המכירות פיליפס ביוני האחרון, וז'ויה צרקסקי שקבעה שיא חדש לאמנית עכשווית כאשר עבודתה נמכרה ב-80,000 דולר בנובמבר השנה.

הועדה לבחירת העבודות שיוצעו  במכירה גם היא יוצאת דופן : גיא פינס, רני רהב, מעצבת האופנה מיה נגרי, מעצב הפנים ינאי פישר-גוטמן, ואוצרת האמנות של בנק דיסקונט, שולמית נוס. זאת במטרה להתנתק מהמכירות המסורתיות בהם רק אוצרים מוזיאלים ומומחים לאמנות בחרו את היצירות.

במכירה תהיה אפשרות לשלם כמקובל, במטבע קריפטו, אבל תיפתח האפשרות לשלם גם בשקלים ובדולרים. עבודות ה-NFT שיוצעו למכירה הם של האמנים קוקטית, שירלי שור,TAG , ומורן ויקטוריה סבג שהם חלוצי אמנות ה-NFT בישראל. אמנים נוספים שעבודותיהם יוצגו למכירה פומבית הם סיגלית לנדאו, יאיוי קוסמה, מיכל רובנר, מרים כבסה, ג'ף קונץ, ויק מוניז. מדובר באמנים בעלי ביקוש רב  בשוק הישראלי והבינלאומי.

 מה זה NFT?

NFT הוא קיצור של Non Fungible Token ובעברית – אסימון חסר תחליף, ובעצם סוג של מטבע ייחודי וחד פעמי. מדובר על נכס וירטואלי שמבוסס לרוב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין את'ריום, שהוא מטבע קריפטוגרפי כמו הביטקוין המפורסם. אפשר להפוך כל דבר ל-NFT – החל ביצירת אמנות, דרך זכויות יוצרים על שיר ועד בניין מגורים. כולם יכולים להמשיך לבקר במוזיאון ולצפות בתמונה וכולם גם יכולים להמשיך להאזין לשיר, אבל מבחינת הרוכש רכישת הנכס כ-NFT מקנה לו בעלות דיגיטלית על הנכס ומבהירה שהוא הבעלים שלו. הרעיון הוא שמכאן והלאה אפשר לסחור בנכס הדיגיטלי, כלומר הוא הופך לסוג של סחורה, כך שהבעלים מקווה ומאמין שיוכל למכור אותו בסכום גבוה מזה שבו שהוא הפך ל-NFT, ולהרוויח כסף.

ברושם ראשוני צפיפות בתוך ערים נשמעת אולי כמו דבר שלילי, אבל יש לה גם צדדים חיוביים כמו צמצום השימוש ברכב, הקטנת זיהום האוויר והתניידות נוחה יותר. זאת הסיבה שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לאשר את העדכון בהוראות הצפיפות בתמ"א 35, שעיקרו ארגון מחדש של המרחב הבנוי, וזאת בהתאם למתווה שהגיש מינהל התכנון.

צפיפות המגורים בישראל נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. באתונה, לדוגמה,  צפיפות המגורים הממוצעת גבוהה פי שניים ויותר מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב, והצפיפות של פריז גבוהה פי שלושה ושל ברצלונה פי ארבעה.

אישור העדכון הוא מהפכה תכנונית וסביבתית ויש לו השפעה ישירה על איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל צפיפות של 30,000-20,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות ומאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה והקטנת זיהום האוויר בעיר.

לאחר שהוצגו בפניה עיקרי כיווני החשיבה והשאלות העומדות בבסיס הבחינה, התרשמה המועצה כי העיסוק בארגון מחדש של סביבת המגורים וזאת בהתאמה להיקפי האוכלוסייה החזויים במדינת ישראל, נמצא בלב העשייה היומיומית של מערכת התכנון וראוי כי השיח בעניינו יורחב ויתייחס למרחב החיים המלא של התושב – בעיר או בכפר, בלב המטרופולין או בפריפריה. על הבחינה לעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. הכל במטרה להתכנס לכדי מערכת עקרונות והנחיות תכנון אשר תכוון לתוצר תכנוני המשקף צפיפות ואינטנסיביות נכונה ומיטבית.

שרת הפנים איילת שקד: "כחלק מההערכות להכפלת האוכלוסייה במדינה, אישרה היום המועצה הארצית שינוי חשוב להגדלת הצפיפויות בערים. שינוי זה יתרום לתוספת משמעותית של יחידות דיור במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה. הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי בהוראות  תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".

בחודש אפריל 2022 נרשם יבוא בהיקף של 27,611 כלי רכב (פרטיים) לעומת 22,659 באפריל 2021, עלייה בשיעור של 21.9%. כך עולה מנתונים שפרסמה רשות המסים. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב–741 כלי רכב לעומת 783 באפריל 2021, ירידה של 5.4%. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים מוסברת בחלקה על ידי יבוא גבוה יחסית של כלי רכב באפריל 2022. עדיין קיים מחסור עולמי בייצור כלי רכב. עם זאת, החודש ככל הנראה בעקבות המלחמה באוקראינה, קיימת הסתה של שיווק כלי רכב למדינות אחרות בעולם, בין היתר, לישראל.

בחודשים ינואר-אפריל 2022 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-90,200 לעומת 77,077 בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של 17.0%. יבוא כלי רכב מסחרי עלה ב-27.3% בתקופה זו והגיע להיקף של  5,089. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים נובעת מהקדמת יבוא לדצמבר 2020, ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק ושינוי במיסוי כלי רכב היברידיים, על חשבון הרבעון הראשון של 2021.

ירידה ביבוא מוצרי חשמל לבנים

בחודש אפריל 2022, בהשוואה לאפריל 2021, נרשמה ירידה ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים. במקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים חלה ירידה של 30.1%, 35.2%, 29.6% ו-13.9% בהתאמה.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל 2022 נמצא יבוא של מוצרי החשמל הלבנים בירידה בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. יבוא של מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 15.8% , 15.2%, 14.7% ו- 13.0% בהתאמה.

ביבוא טלוויזיות נרשמה עליה בשיעור של 29.4% באפריל 2022 לעומת אפריל 2021. במצטבר ישנה עליה מתונה יותר בשיעור של 14.0%.

עלייה ביבוא סיגריות באפריל

באפריל 2022 עלה יבוא סיגריות בשיעור של 10.8%, לאחר ירידה מחודש נובמבר 2021.

ערך יבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, ירד באפריל 2022 בשיעור של 3.0% לעומת אפריל 2021. חלק מהירידה מוסבר ע"י חזרה לרכישות בחו"ל. הכנסות ממס קניה על טבק אחר ירדו בשיעור של 9.0%.

בסך הכל ערך כלל היבוא בחודש אפריל 2022 הסתכם בכ–8.2 מיליארד דולר, עלייה של 19.4% לעומת ערך היבוא באפריל 2021.

נתוני מגמה מצביעים על עלייה בערך יבוא החל מיולי 2020.

מנתוני מרץ 2022 עולה כי נרשמה עליה בכמויות השיווק של בנזין וסולר בשיעורים של 3.2% ו- 23.5% בהתאמה. העלייה בשיווק סולר נובעת בחלקה משינוי חקיקה במיסוי ממסים.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להורות על עריכת תוכנית מתאר ארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).

ההחלטה לקדם את התוכנית הינה בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים הבינמשרדית אשר מונתה לעסוק בנושא והגישה את המלצותיה ביוני 2021, ובהמשך להחלטת הממשלה לעניין אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה מיום 6.3.22.

התוכנית שתקודם בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, הינה על השטח המצוי בלב מטרופולין חיפה והיא מהווה פוטנציאל להעצמה משמעותית של הערים במפרץ חיפה והמטרופולין כולה. מדובר בפרויקט מורכב ביותר שמצריך ראייה כוללת ומשולבת, בחינת חלופות ומתן מענה למיקום למגוון התשתיות הארציות המצויות כיום במפרץ בכללן תשתיות הנצרכות לתפקוד משק האנרגיה.

התוכנית החדשה תהווה בסיס לשינוי הדרגתי של לב המטרופולין ומטרתה שיפור איכות החיים וחיזוק העירוניות במפרץ חיפה באמצעות הסבת תעשיית הזיקוק והמפעלים הנלווים לה לתעסוקה מגוונת בסמוך ובשיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה בחיפה, המשתלבת עם תוספת משמעותית של יחידות דיור בלב המטרופולין.

הכנת התמ"א מהווה את המסגרת התכנונית הנדרשת על בסיס העקרונות שהותוו בהחלטת הממשלה ובדו"ח המלצות ועדת המנכ"לים הבין משרדית בהן גובשה אסטרטגיה ממשלתית, עקרונות פעולה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה והתמודדות עם מפגעים וזיהומים הקיימים במפרץ אשר אינם מאפשרים פיתוח עירוני ומטרופוליני בר-קיימא.

התמ"א תעסוק בין השאר בנושאים כמו יצירת רקמה עירונית רציפה בין הקריות לעיר חיפה, חיזוק כלכלי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה, פיתוח פארק מטרופוליני הנסמך על נחלי האזור, חיבור העיר לים ולנמל ופינוי מטרדים ושיפור איכות הסביבה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "ההחלטה שהתקבלה היום הינה צעד חשוב בדרך לשינוי פני מפרץ חיפה והמטרופולין הצפוני של המדינה. מדובר בהליך שיוביל לעירוניות וחיזוק מעמד האזור כמוקד בלתי מעורער ויחבר את הקריות וחיפה  לכדי מוקד מאוחד.  התוכנית תקודם על בסיס חלופת מינהל התכנון אשר הוצגה בוועדת המנכ"לים המאזנת בין תוספת המגורים לבין תוספת תעסוקה על מנת להותיר את אזור המפרץ כעוגן תעסוקתי למרחב המטרופוליני".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני  מברך  על  אישור  התכנית  שמהווה  אבן  דרך  נוספת  בשינוי פני  מפרץ  חיפה והתאמתו  לצורכי  הערים  ותושביהם ולעידן  החדש תוך  הפחתת  סיכונים סביבתיים  ויצירת  מרקם  עירוני  חדש המשלב  מגורים ותעסוקה".

הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר המשיך להתכווץ וירד מתחת ל-1% לרמה של 0.6% בסוף אפריל, המשקף ירידה של 0.7 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

זהו החודש הרביעי ברציפות שבו נרשם עודף תקציבי, והפעם של כ-8 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-32 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-26.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

באוצר מסבירים כי גם החודש הירידה בגירעון כאחוז מהתוצר נובעת בעיקר מירידה בהיקף הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי, לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות.

הכנסות המדינה באפריל – 36.5 מיליארד שקל

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל באפריל, עלייה של 11% לעומת אפריל 2021. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-20% לעומת אשתקד והגבייה ממסים עקיפים ומאגרות נותרה ללא שינוי. העלייה בהכנסות ממסים ישירים מוסברת ברובה על ידי גידול משמעותי במס הכנסה חברות.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו הכנסות המדינה בכ-156 מיליארד שקל לעומת 122.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-9%, וההכנסות מאגרות עלו ב-7%.

סך הוצאות הממשלה באפריל עמדו על כ-32.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-134.6 מיליארד שקל, המשקפים קיטון של כ-15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פיחות השקל מקרב עליית ריבית נוספת, ועלו גם הסיכויים שמשרד האוצר ישלוף את הארנק בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות הכלכלן עפר קליין.

לדברי כלכלני הראל, האינפלציה העולמית והתגובה האגרסיבית של הבנק המרכזי האמריקאי ממריצות את רוב הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית, דבר שמביא לחששות מהאטה בצמיחה ולעלייה בתנודתיות.

מדד אפריל – 0.8%

התחזקות הדולר בעולם לא פסחה על ישראל ובעקבות זאת עדכנו בהראל את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה. ביום ראשון הקרוב יתפרסם מדד המחירים לאפריל ובהראל צופים עלייה של כ-0.8% בשל העלייה במחיר הדלק (לפני הפחתת הבלו), המזון והנופש. האינפלציה (במבט לאחור) כבר תגיע ל-4% והגורמים הללו תומכים בהעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז על ידי בנק ישראל בעוד כשבועיים. עם זאת, הגירעון הממשלתי הנמוך שעל פי העיתונות ירד באפריל ל-0.6% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים (הנמוך ביותר מאז 2008) יאפשר לממשלה למתן את עליית המחירים. לכן ייתכן שהפחתת הבלו על הדלק שמתוכננת להסתיים ביולי, תידחה או שנראה צעדים נוספים למיתון עליית המחירים.

השווקים בישראל מתמחרים עלייה (כמעט) עקבית של רבע נקודת אחוז בריבית בכל ההחלטות השנה, ואנו סבורים שלנוכח קצב העלייה הצפוי בארה"ב תחזית זו סבירה.

כלכלני הראל מעריכים כי בטווח הארוך, בשוך התנודתיות, הגורמים המבניים ישובו לחזק את השקל.

התיירות מתעוררת

הסרת מרבית מגבלות הקורונה בישראל ובעולם (מלבד בסין) לצד הרצון לנפוש שהיה קשה למימוש בשנתיים האחרונות ממשיכים להאיר פנים לתיירות הגלובלית והמקומית. כך באפריל מספר כניסות התיירים לישראל ויציאות הישראלים לחו"ל נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה. מגמה זו צפויה להימשך עד לחודשי הקיץ (אלא אם נראה עוד גל תחלואה בעולם), דבר שבא לידי ביטוי עם עלייה באופטימיות הענף בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. גם הסנטימנט בשאר הענפים נותר חיובי בחלקו בשל העלייה בצריכה סביב חג הפסח, מלבד האטה בענף הבנייה.

ארה"ב: הבנק המרכזי עם 2 הרגליים על הברקס

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בארה"ב העלה כצפוי את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-0.75%-1%, והנגיד אותת שבכוונת הבנק להתמיד בעליות של חצי אחוז גם בהחלטות הבאות. במקביל, הבנק יחל לצמצם את המאזן החל מחודש יוני, אך בקצב מעט מתון מהצפוי של 47.5 מיליארד דולר בחודש והכפלתו מספטמבר. שוקי האג"ח מתמחרים שהריבית הקצרה תעמוד על קצת פחות מ-3% בסוף השנה, אך בהראל סבורים כי מדובר בתרחיש אגרסיבי שלא לוקח בחשבון את הצפי להאטה בתחזיות הצמיחה והאינפלציה לאחר הקיץ. הדבר יגרור האטה בצמיחה בשנה הבאה. דוח התעסוקה לאפריל המשיך להראות שוק עבודה הדוק זאת עם גידול של 428 אלף משרות חדשות, שיעור האבטלה נותר יציב על 3.6% וקצב עליית השכר נותר גבוה על 5.5%. כך שכשנתיים לאחר פרוץ המשבר ומספר המשרות (במגזר הלא-חקלאי) חזר לרמתו הקודמת, מהר יותר מכל מיתון קודם.

סין: מתרבים הסימנים של צמיחה שלילית

בסין מתרבים הסימנים שמעידים על צמיחה שלילית כבר עכשיו; הידרדרות נוספת במדד מנהלי הרכש לאפריל ל-37 נקודות, המשך עלייה בשיעור האבטלה (5.8% במרץ) והמשך התמתנות ביצוא ל-3.9% ב‑12 החודשים האחרונים. להערכת כלכלני הראל הנתונים תומכים בהפחתת הריבית של הבנק המרכזי בעוד כשבועיים ואולי אף בהרחבה פיסקאלית. ההאטה בסין מסבירה בחלקה את הירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה כשסין היא הקונה הגדולה בעולם.

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, האריכה את הוראת השעה הנוגעת למס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 שקל, וזאת עד סוף שנת 2025.

ברשות המיסים ביקשו לפני פגרת החורף לקבוע את הצו כהוראת קבע, אך הוועדה סברה כי נוכח התנודתיות בשוק הרכב והפיתוחים הרבים בעולמות טכנולוגיות הרכב יש להמשיך לנקוט הוראת שעה בנושא. ח"כ קושניר דרש מרשות המיסים לתקן את הצו ולהעמידו על הארכה ל-3 שנים.

מס הקנייה המוגדל על רכבי יוקרה נכנס לתוקף כהוראת שעה בספטמבר 2013 ומאז הוארך מידי תקופה, כאשר שיעור מס הקנייה עולה באופן הדרגתי ככל שמחיר המחירון גדול יותר מ-300,000 שקל. ככל שמחיר הרכב לצרכן גבוה יותר כך המיסוי עליו גדול יותר, כאשר המקסימום יכול להגיע ל-20% מיסוי גבוה יותר מהמס הבסיסי העומד על 83%, קרי 103%.

בשנת 2018 נקבע כי ההוראות תחולנה גם על רכבים עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנים משיעורי מס מופחתים: רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב plug-in ורכב חשמלי. באוצר נימקו אז את הוספת הרכבים הירוקים לרשימה בכך שקיימת מגמה של ייבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות אלה ומחירם הגבוה נובע מהיותם רכבי פאר ולא מהטכנולוגיה המוטמעת בהם.

שליש מהעסקים בישראל הושפעו לרעה במידה כלשהי מהמלחמה באוקראינה, כ-9% נפגעו ממנה במידה רבה, והפגיעה בפעילות הכלכלית גבוהה יותר בעסקים קטנים (עד 100 עובדים) לעומת עסקים גדולים (של יותר מ-250 עובדים). כך עולה מסקר הערכת המגמות בעסקים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש אפריל. מדובר על סקר חודשי שעורכת הלמ"ס, ואילו הפעם בפרק המתחלף בשאלון נשאלו המנהלים על השפעות המלחמה.

עוד עולה מן הסקר כי ניכר שיש חוסר ודאות גדול לגבי הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית העתידית בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כ-23% מהעסקים שנסקרו ציינו שהפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה. בענפי התעשייה המושפעים בחלקם ישירות ממצב זה (בגלל הסחורות המיובאות ממדינות אלה), כ-34% מהעסקים ציינו שבשלב הזה הפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה.

עוד מראים הממצאים כי כ-29% מהעסקים שנסקרו דיווחו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

בענפי התעשייה, הבינוי והמלונאות יותר מ-27% מהעסקים ציינו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

יותר מ-35% מהעסקים בענף התעשייה ציינו בעליית המחירים של המתכת והאלומיניום השפיעה באופן החמור ביותר על הפעילות הכלכלית של חברתם.

הבעיות בצד ההיצע עלולות לחייב פגיעה חריפה יותר בצד הביקוש בכדי למתן את האינפלציה. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). לדבריו, ההבנה כי הפוקוס של הבנקים המרכזיים בהובלת הפד עבר לאינפלציה על חשבון הצמיחה, כאשר הדרך ליעד עוברת דרך הקשחת התנאים הפיננסיים, מחלחלת בהדרגה לשווקים. צעדי המדיניות שנקט הפד בהחלטה האחרונה היו בהתאם לצפי וכללו העלאת ריבית של 50 נ"ב, ומסר של המשך העלאות בהחלטות הבאות, במקביל להכרזה על צמצום המאזן החל מהחודש הבא. צמצום המאזן יתחיל בתקרה של 47.5 מיליארד דולר לחודש ויוכפל ל-95 מיליארד תוך 3 חודשים (60 איגרות חוב ממשלתיות ו-35 איגרות חוב מגובות משכנתאות), וצפוי לנוע בקצב שנתי של כ-1.1 טריליון דולר.

מעבר לצעדי המדיניות, יו"ר הפד ג'רום פאואל הדגיש את המחויבות של הפד להורדת האינפלציה. עם זאת, משום מה הוא הוריד מעל הפרק לעת זו את האפשרות להעלאת הריבית ב-75 נ"ב, התבטאות שגויה להערכת אי.בי.אי, שרק הוסיפה אי ודאות לגבי מידת הנחישות של הפד להורדת האינפלציה ותמכה בעלייה בתשואות ובתנודתיות  תוך היתללות העקום. כאשר מוסיפים למשוואה את הלחצים משוק העבודה, שגם פאואל רואה אותו כהדוק מדיי, ואת השיבושים הפוטנציאליים משוקי הסחורות ומשרשרת האספקה הנובעים מהמצב בסין ומהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מובנת יותר העלייה בפרמיית הסיכון בשוקי המניות האג"ח.

המשך לחצים אינפלציוניים משוק העבודה בארה"ב

עוד אומרים כלכלני אי.בי.אי כי דו"ח התעסוקה לחודש אפריל בארה"ב המשיך לשקף עליה במספר המועסקים וכלל התפתחויות מעניינות בכל הנוגע ללחצים האינפלציוניים העתידיים. ראשית, תוספת המועסקים הגיעה באפריל ל-428 אלף, בדומה לזו שבמרץ, כך שהתוספת הממוצעת ברבעון האחרון ובשנה האחרונה מוסיפה לנוע מעל לחצי מיליון מועסקים לחודש. קצב עליית השכר התמתנה במידת מה בחודשים האחרונים (באפריל נרשמה עלייה מתונה יחסית של 0.3%), אך הקצב השנתי ממשיך להיות גבוה יחסית, בפרט בסקטור הפרטי ולנוע סביב 6.5%.

שיעור האבטלה ממשיך לנוע סביב רמות שפל (3.6%), אך באפריל נרשמה במפתיע ירידה בשיעור ההשתתפות (מ-62.4 ל-62.2). אמנם מדובר בנתון ראשון לאחר מגמת עלייה בהשתתפות שנרשמה בשנה האחרונה, אך במידה והעלייה בהשתתפות נבלמה מדובר בחדשות רעות עבור הפד, שכן ככל שהיצע העובדים הפוטנציאלי נמוך  יותר תידרש התאמה משמעותית יותר כלפי מטה של הביקוש לעובדים בכדי למתן את השכר, בפרט כאשר הביקוש לעובדים, כפי שעולה ממספר המשרות הפנויות, נע סביב רמות שיא.

כמו כן, נתוני עלות השכר לרבעון הראשון הצביעו על עלייה רבעונית נוספת של מעל ל-1% לקצב שנתי גבוה של 4.7%, וזאת בהובלת הסקטור הפרטי שבו נרשמה עלייה של 5% בשנה האחרונה. אמנם קצב העלייה השנתי נותר זהה לזה שנרשם ברבעון האחרון של 2021, 5%, אך מדובר ברמות הגבוהות ביותר בשני העשורים האחרונים, ועל לחצי אינפלציה שעדיין צפויים לבוא לידי ביטוי במהלך השנה.  העלייה הגבוהה בעלות השכר ממחישה את בעיית האינפלציה בארה"ב, שגם אם בשלב מסוים תתמתן מצד הסחורות והמוצרים התעשייתיים, תחייב התמתנות בשוק העבודה כדי למתן את לחצי השכר, והתמתנות שכזו לרוב נלווית למיתון. כפי שעולה מהגרף השמאלי, שילוב של שפל באבטלה ואינפלציה גבוהה כאשר ברקע עקום אג"ח שטוח באופן יחסי, מהווה תמהיל שמעלה את ההסתברות לכניסה למיתון.

קצב הצמיחה בעולם מתמתן

באשר לתמונת המצב ביולם אומרים באי.בי.אי כי נתוני הפעילות האחרונים בעולם היו חלשים מהצפוי, אך בחלקם שיקפו גורמים זמניים. הצמיחה ברבעון הראשון של השנה בארה"ב הפתיעה כלפי מטה עם ירידה של 1.4% ביחס לרבעון האחרון של השנה. עם זאת, כזכור ברבעון האחרון של 2021  נרשמה צמיחה חריגה של כ-7% שהושפעה מתרומה ניכרת של השינוי במלאים, ואילו ברבעון הראשון גורם זה משך את הצמיחה כלפי מטה. זאת במקביל לעלייה חדה ביבוא, שהובילה ליצוא נטו שלילי. אמנם מדיניות המלאים עשויה להשתנות על רקע השיבושים בשרשרת האספקה וההידרדרות הגיאופוליטית, אך בכדי לבחון את מצב המשק מוטב להתמקד בביקוש המצרפי, שהמשיך לעלות גם ברבעון הראשון של השנה, וב-3 הרבעונים האחרונים נע בקצב שנתי של 2.5%-2%.

מדדי מנהלי הרכש ממשיכים לשקף אמנם את המשך התרחבות הפעילות, אך בקצבים מתונים יותר. מדד ה-ISM לפעילות התעשייה המשיך את מגמת הירידה גם באפריל והגיע לרמה של 55.4. תמהיל המדד בחודשים האחרונים, הכולל התרחבות מתונה יותר בהזמנות החדשות ובצבר ההזמנות,  ממשיך לשקף צפי להמשך מגמת ההתמתנות בפעילות גם בחודשים הקרובים. מדד השירותים רשם אף הוא ירידה באפריל, אך עדיין לרמה גבוהה יחסית (57), אם כי תמהיל המדד נחלש אף הוא.

כמו כן, למרות ההאטה בקצב הגידול של הפעילות לחצי המחירים נמשכים. לאחר שיפור מסוים בתחילת השנה, העלייה האחרונה במחירי הסחורות ופוטנציאל לשיבושים נוספים בשרשרת האספקה בעקבות המצב הגיאו-פוליטי והסגרים בסין הובילו לחזרה לרמות גבוהות של רכיב המחירים בתעשייה ולבלימת השיפור בזמני המשלוחים. התמונה העולה מחדדת את ההתבטאות של פאואל בנוגע לכך שהפד כמובן יקבל ברכה שיפור בצד ההיצע שימתן את האינפלציה, אך אינו תולה בכך תקוות, כלומר יפעל למתן את הביקושים בכדי להוביל לירידה בסביבת האינפלציה. ככל שצד ההיצע יתמוך בלחצי מחירים, ההתאמה שתידרש מצד הביקושים תהיה חריפה יותר, ותעלה את ההסתברות למיתון.

מדדי הפעילות בסין הושפעו לאחרונה מהסגרים הנוקשים, ומהם השתקפה התכווצות ניכרת בפעילות בעיקר באפריל. הירידה החדה במדדי מנהלי הרכש, בחלקם אף לרמות של מתחת ל-40, אמנם לא צפויה להימשך לאורך זמן שכן גלי התחלואה מתאפיינים בחודשים ספורים, אך שילוב של הפגיעה הנוכחית בפעילות עם שינוי המגמה בשוק הנדל"ן למגורים מציבים אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות. לא מפתיע שלאחרונה הטון מצד הממשל קיבל תפנית ומכוון להאצה בצמיחה תוך הכרזה על תוכנית תשתיות רחבה, במקביל למסרים פייסניים בכל הנוגע לרגולציה על חברות הטכנולוגיה. למרות ניסיון העבר המוצלח של הרשויות בסין בהתמודדות עם האטה/מיתון, מפנה לרעה בשוק הנדל"ן למגורים שתפס נתח נכבד בצמיחה הסינית בעשור האחרון, הוא אתגר מורכב במידה ניכרת, כך שהסיכון לצמיחה בסין נוטה כלפי מטה.

אחד המפתחות העיקריים להורדת האינפלציה טמון גם בשוקי הסחורות. אם המעבר לריסון מוניטרי וחששות מפני הידרדרות בפעילות היו מספיקים בעבר בכדי להוביל לירידה במחירי הסחורות הרי שההידרדרות הגיאו-פוליטית הפכה את המצב למורכב יותר. החולשה בפעילות בסין והחששות לפגיעה בצמיחה העולמית אמנם הוביל לאחרונה לירידה במחירי המתכות התעשייתיות ובמחירי התובלה, אך מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות ממשיכים לנוע ברמות גבוהות. המשמעות היא שכל עוד לא נרשמת ירידה משמעותית במחירי הסחורות, יידרש ריסון מוניטרי ולחץ גבוה יותר לירידה בביקושים כדי למתן את האינפלציה.

בכמה תעלה הריבית בארה"ב?

העלייה בפרמיית הסיכון בשוק איגרות החוב בארה"ב לוותה בעלייה קלה בציפיות להעלאת הריבית. הציפיות הנוכחיות משקפות העלאות נוספות של 50 נ"ב ב-3 ההחלטות הבאות (בהחלטה השלילית בהסתברות קרוב למלאה), כ-200 נ"ב במצטבר עד לסוף השנה, וסיום ההעלאות בריבית של 3.50%-3.25%. תהליך העלייה בתשואות מלווה כצפוי במגמת עלייה בתשואות הריאליות, אם כי רמת הציפיות לאינפלציה עדיין גבוהה, כך שהלחץ לעלייה בריביות הריאליות צפוי להימשך להערכת כלכלני אי.בי.אי.

למרות החששות הגוברים להאטה בהמשך השנה, שקיבלו ביטוי בהפחתת תחזית צמיחה רוחבית לכלכלות המובילות בעולם במהלך החודשים האחרונים, תחזיות הרווח בקרב מדדי המניות המובילים, למעט בסין, לא עודכנו כלפי מטה. הסבירות לעדכון זה גבוהה למדי, בוודאי בהנחה ולא יחול שיפור במצב הגיאו-פוליטי שמקרין לשלילה על הצמיחה ומקשה על הורדת האינפלציה. בחינת פרמיית הסיכון, הנשענת כאמור עדיין על תחזיות רווח אופטימיות יחסית, מעלה כי השוק האמריקאי ממשיך להתאפיין בפרמיית סיכון נמוכה יחסית, למרות הירידות במדד מתחילת השנה, וזאת כתוצאה מעליית התשואות המהירה. לפיכך, התמחור הנוכחי לא כולל מרווח ביטחון מפני זעזועים, דווקא בעת של ריסון מוניטארי וחשש מפני הידרדרות בפעילות, ומציב את השוק האמריקאי עם תמחור לא אטרקטיבי, במיוחד עם תחילת צמצום המאזן של ה-Fed. ביתר המדדים המובילים באסיה ובאירופה הפרמיה גבוהה באופן ניכר מאשר בארה"ב, על אף שלחצי הריסון המוניטרי במדינות אלו נמוכים, כך שהתמחור בהם ממשיך להיות נוח יותר מאשר בארה"ב.

שוק העבודה המקומי ממשיך להתאפיין בלחצי שכר מתונים יחסית

בהיבט המקומי, אומרים באי.בי.אי כי נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של אפריל הצביעו לכאורה על ירידת מדרגה באבטלה (ירידה באבטלה הרחבה מ-5.3% ל-4.4%) אך מדובר בנתון שמושפע מאוד מעיתוי הפסח ולכן סביר שהשיפור באבטלה צנוע יותר. שכן, הירידה באבטלה באפריל שיקפה ירידה חדה בהשתתפות של כ-60 אלף במחצית הראשונה של אפריל (ושל כ-100 אלף בחודש האחרון) במקביל לירידה  של כ-20 אלף במספר המועסקים (ושל כ-60 אלף בחודש האחרון), כך שמדובר בירידה באבטלה שלא מהסיבות הטובות.

נתוני השכר לחודש פברואר הצביעו על עלייה קלה של 0.2% בהשוואה לינואר, אך נתוני החודשים האחרונים עודכנו באופן ניכר כלפי מטה ביחס לאומדן בינואר, וזאת במקביל לעדכון כלפי מעלה של נתוני המשרות.  באופן כללי, השכר הממוצע הנומינאלי די יציב לאורך 2-3 הרבעונים האחרונים (לעומת ירידה בשכר הריאלי), אך יציבות זו עדיין משקפת עלייה של השכר בפועל, שכן היא מלווה בעלייה במספר המשרות שבחלקן התאפיינו בשכר נמוך יותר בעבר. עם זאת, העלייה לא חורגת ממגמת טרום המשבר, ולא משקפת עד כה לחצי שכר חריגים במשק, כלומר עקבית עם ההערכות של בנק ישראל בדבר העלאת ריבית הדרגתית, ובאי.בי.אי מצפים להמשך העלאות ריבית במנות של 25 נ"ב, גם בהחלטה הקרובה. מבחינת אפקט ההכנסה, השילוב של השיפור בתעסוקה משמעותי יותר מאשר השחיקה בשכר הריאלי, כך שנמשכת מגמת העלייה בהכנסה הריאלית, אך היא נמוכה עדיין בכ-2% ממגמת טרום המשבר, כלומר לא משקפת צפי ללחצים משמעותיים בצד הביקוש.

להערכת כלכלני אי.בי.אי, ככל שהפד יתקדם עם תהליך הריסון, הוא יצליח לבסוף למתן את אינפלציית הסחורות (כולל מוצרים תעשייתיים שצפויים לירידה בביקוש לטובת השירותים כחלק מהחזרה לדפוס צריכה נורמלי), כלומר למתן את האינפלציה המיובאת לישראל. תהליך זה צפוי לצבור תאוצה בחלקים המאוחרים של השנה, שבהם הצמצום המוניטרי בעולם יתקדם, כך שבהנחה ולא יירשמו לחצי שכר חריגים בישראל חלון העלאות הריבית בישראל הוא עד לסוף השנה, ואנו מצפים שתגיע ל-1%-1.25%. לפיכך, תמחור האינפלציה לשנים הקרובות ממשיך לגלם פרמיית סיכון גבוהה מדיי להערכתנו, ותומך במשקל עודף לאפיק השקלי על פני הצמוד. מבחינת מח"מ התיק, סביר שככל שהריסון בעולם ובישראל יימשך, הוא יקשה על מפנה בשוק האג"ח למרות תמחור של תוואי ריבית אגרסיבי מדי לדעת כלכלני אי.בי.אי. עם זאת, במבט לחלקים המתקדמים של השנה, ומתוך ציפייה להשפעה ממתנת מאוד של ההתפתחויות על הצמיחה העולמית (ובהיבט המקומי עם החולשה המתגברת בסקטור הטכנולוגיה), החלקים הארוכים מאוד של העקום (30 שנה) נמצאים בתמחור נוח, בין היתר גם בהתחשב בתלילות הגבוהה בהם ביחס לחלקים הקצרים והבינוניים של העקום.

החשיבות של חיסכון מיטבי והשקעות פיננסיות היא חוצת גילים ומגדרים. יחד עם זאת, ניתן למצוא כיום מסלולי השקעה המותאמים יותר לצעירים ומסלולי השקעה המותאמים יותר למבוגרים. מה ההיגיון העומד מאחורי זה? והאם זה בכלל הכרחי?

סוגי השקעות פיננסיות

יש שיגידו ובצדק שכסף הוא לא הכול בחיים. עם זאת, תכנון מיטבי וניהול נכון שלו באמצעות ניהול תיקי השקעות מקצועי, יאפשר לנו לתכנן את העתיד מבחינה כלכלית כמו שאנחנו רוצים. חשיבה זו היא זו שהפכה השקעות בשוק ההון לאחד מאפיקי ההשקעה הפופולאריים ביותר.  ניתן לחלק את ההשקעה למספר מסלולים עיקריים, המאופיינים ברמות סיכון ופוטנציאל רווח שונים, ביניהם:

• מניות

השקעה במניות, בארץ ו/או בחו"ל, מהווה השקעה ברמת סיכון גבוהה יחסית, הנובעת מהתנודתיות הרבה של שוק המניות.

• אגרות חוב ממשלתיות

במסלול זה ניתן להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל, אג"ח שקלי, אג"ח צמוד מדד ועוד, כאשר מדובר במסלול השקעה הנחשב לסולידי וברמת סיכון נמוכה יחסית.

• השקעות פאסיביות

השקעה פאסיבית, במוצרים מחקי מדד, נחשבת להשקעה מפוזרת לטווח ארוך, ועל פי נתוני העבר ומחקרים רבים – בעלת אחוזי תשואה גבוהים בהשוואה לתיקים המנוהלים באופן אקטיבי (בחירת ניירות ערך ספציפיים להשקעה).

תנודתיות, זמן וסיכון

כאשר מרכיבים תיק השקעות מומלץ, חייבים לקחת בחשבון את הקשר שבין תשואה לסיכון. אלו שני מרכיבים משמעותיים בכל הקשור להשקעות בכלל ולהשקעות בשוק ההון בפרט, קשר הבא לידי ביטוי ביחס הישיר המתקיים בין רמת הסיכון לבין פוטנציאל התשואה שבהשקעה.

כך, תיק השקעות צריך להיות מורכב בצורה אופטימלית מרמת התשואה הריאלית אותה אנו מעוניינים להשיג, ביחס לרמת הסיכון אותה אנחנו מוכנים ליטול, כלומר, כמה כסף נהיה מוכנים לקחת בחשבון שנפסיד, כדי להגיע ליעד אחוזי התשואה שהצבנו לעצמנו.

הקשר שבין גיל המשקיע וסוג ההשקעה הפיננסית

אם בראשית הדברים, הקשר שבין גיל המשקיע וסוג ההשקעה הפיננסית נראה לנו תמוה למדי, הרי שכעת ניתן להבין כי ככל שהמשקיע צעיר יותר, הרי שהוא משקיע בדרך כלל לטווח ארוך יותר. משום כך, הוא יוכל להרשות לעצמו לקחת סיכונים רבים יותר מבחינת תיק ההשקעות שלו, ולהשקיע באפיקים תנודתיים יותר. זאת מתוך ציפייה, כי גם אם תהיינה מפולות או ירידות מסוימות בתיק ההשקעות, הרי שבהשקעה לטווח ארוך, הירידות הללו תיבלענה בתיקונים ועליות, כפי שנתוני העבר מראים.

לעומת זאת, בגילים מבוגרים יותר, ובעיקר לקראת גיל פרישה, אופק ההשקעה בדרך כלל קצר יותר.  משום כך, על המשקיע המבוגר להתנהל בצורה זהירה יותר עם החיסכון, היות ומשברים ונפילות בתיק ההשקעות, לא תמיד יצליחו לתקן ולחזור לעצמם תוך שנים ספורות. לכן, בדרך כלל אפיקים סולידיים יהיו אפיקי השקעה מתאימים יותר לגילים המבוגרים.

רמת הסיכון ומסלולי השקעות

את הביטוי ליחס שבין הסיכון לגיל המשקיע, ניתן לראות בבירור במודל הצ'יליאני שאומץ בישראל ואף עוברת לשם "המודל החכ"ם". זהו מודל שבמסגרתו רמת הסיכון של ההשקעה הינה פונקציה של גיל המשקיע.

על פי מודל זה שנולד מהמשבר העולמי ב-2008 ואומץ בראשונה ע"י מדינת צ'ילה (ומכאן שמו) – למשקיעים צעירים, שאופק ההשקעה שלהם עומד על עשרות שנים, ניתן בהחלט לרכוש תיק השקעות עם מרכיבים שהינם בסיכון גדול יותר. כמובן שפוטנציאל התשואה לאורך השנים גדול בהתאם.  עם הזמן וככל שהמשקיע יתקרב לגיל הפרישה, תיק ההשקעות יעבור שינוי שיבוא לידי ביטוי בהקטנת הסיכונים

ניהול תיק השקעות עם אנשי מקצוע מומחים

המודל הצ'יליאני אמנם נועד לתת מענה ליחס שבין רמת סיכון וגיל המשקיע, אך חשוב לדעת כי בסופו של דבר, מדובר בהמלצה אשר לא מחויב לפעול על פיה. לפיכך, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים יחד עם אנשי המקצוע המומחים בתחום, את תמהיל ההשקעות המתאים ביותר עבורכם, הן מבחינת הגיל ואופק ההשקעה והן מבחינת רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת על עצמכם.

בהמשך להתחייבויות הבין–לאומיות של מדינת ישראל, ולאור הצורך הכלכלי, החברתי, התשתיתי והסביבתי להיערכות למשבר האקלים, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הביאה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה היום (א') את תזכיר חוק האקלים שגובש על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, בראשם: משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, האנרגיה, הכלכלה והאוצר. בשלב הבא, לאחר אישור ועדת השרים, יגיע החוק להליך חקיקה בכנסת.

מטרת החוק היא לייצר את הוודאות ההכרחית למשק ולגופים המשקיעים במעבר ההדרגתי והמושכל לכלכלה מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר האקלים. היעדים שהחוק קובע מכוונים למשק דל–פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050, בדומה למדינות המתקדמות והמפותחות. החוק נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה. החוק גם מעגן את המחויבות הממשלתית לפיתוח בר–קיימה והתבססות על פתרונות מבוססי טבע בגיבוש מענה לסיכונים אקלימיים.

בנוסף, החוק מייצר לראשונה בישראל מתווה לייעול התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית באמצעות החלת חובה להערכת הסיכונים האקלימיים של תוכניות מדיניות ממשלתיות גדולות שעתידות להשפיע באופן ממשי על האקלים, תוך בחינה וגיבוש חלופות מדיניות מיטביות למשק, לסביבה ולחברה.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "זהו צעד קריטי למען עתידנו ולמען שגשוגה של מדינת ישראל לאורך זמן. ישראל מצטרפת למדינות המפותחות ומתקדמת שלב דרמטי במאבק במשבר האקלים. אני מודה לראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשותפים שלנו בממשלה על עבודת צוות פורייה, שהניבה חוק מקיף ומשמעותי. החוק מייצר מנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה.

"משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכוני אקלים המשפיעים על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון שלנו. חוק אקלים מתווה את היעדים ואת המנגנונים לכלכלה יעילה ותחרותית, מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר אקלימי גלובלי. החוק מבטיח לראשונה מנגנונים ממשלתיים לקבלת החלטות מבוססת מדע ושקלול משבר האקלים בעבודת הממשלה: גם בהפחתת פליטות, גם בהיערכות להשלכות המשבר וגם בהערכת סיכונים הנובעים ממנו"

ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בירך גם הוא: "הבטחנו וקיימנו. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל, בפני האנושות. תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי במאבק של ישראל במשבר. מגדיר יעדים לאומיים ומסדיר מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על מנת להשיגם. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים. זו החובה המוסרית שלנו כלפי הסביבה בה אנו חיים וכלפי הדורות הבאים"

עיקרי החוק:

1. יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה 171 בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.עיגון יעדים אלה בחוק מהווה איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתוגש לאישור הממשלה על ידי השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת.

2. היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ייבנו יכולות ויישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. התוכניות יאושרו תוך שנתיים, ועדכון התוכניות יתבצע כל חמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.

3. הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם – מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על מנת לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, תוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ואפקטיבית יותר, שבכוחה יהיה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.

4. ועדה מייעצת לשינויי אקלים: על–מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לצורך כך, תוקם ועדה זו שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.

5. הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה, קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעת משינויי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה. הממשלה תקבע תוך שנה מתחילת החוק מנגנונים הייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואופן יישומם.

6. ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומי שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ונוספים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי–ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו–כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. חברי הוועדה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשרה להגנת הסביבה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדת המומחים תגיש לשרה את חוות דעתה לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים.

7. מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק, יוקם מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. שרי הממשלה יגישו בתום כל שנה קלנדרית, לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. בדוח זה יוצגו שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות. דוחות אלו יפורסמו לציבור על ידי המשרד להגנת הסביבה.

נמשכת מגמת התכווצות ביתרות המט"ח של בנק ישראל. בסוף חודש אפריל 2022 הסתכמו יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל בסך 197,630 מיליון דולר, קיטון בסך של 8,533 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. מדובר בהמשך של מגמה שנרשמת מאז תחילת השנה.

רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 41%.

הקיטון ביתרות מוסבר על ידי:

• שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-7,350 מיליון דולר.
• העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-209 מיליון דולר.
• העברות המגזר הפרטי בסך של כ-974 מיליון דולר.

בחודשים האחרונים הדולר מתחזק בהתמדה מול השקל ונסחר כעת קרוב ל-3.4 שקלים, רמה שלא שהה בה מאז אוקטובר 2020. זאת בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה למחסור בחומרי גלם, מה שהעלה את מחירם, וגם בשל העובדה שהדולר נחשב לאפיק השקעה בטוח בעתות של משברים ואי ודאות. בנוסף, תחילתה של סדרת העלאות ריבית בארה"ב והצהרות הבנק המרכזי האמריקאי בדבר כוונתו לצמצם את המאזן שלו, דבר שיגרום להפחתת נזילות בשווקים, גורמות אף הן להתחזקות הדולר בעולם, מה שמחליש את השקל.