הנאסד"ק צונח לכיוון 6,500 נקודות, והשאלה מה יקרה מכאן?
בסקירה מיוחדת של בית ההשקעות אופנהיימר המבוססת על ניתוח הטכניהמסקנה היא שהתנודתיות והירידות יכולים להיות עוד בטווח הקצר, אבל לפחות בהסתמך על ההיסטוריה, השוק צפוי לעלות משמעותית בטווח של 6-12 חודשים.
באופנהיימר מסבירים כי הסקירה נועדה לספק אינדיקציות בעקבות מהלך הירידות בשווקים, ולאחר שמדד ה S&P500 ירד משיאו בשיעור של כ-14%. האנליסט הטכני הראשי של אופנהיימר, ארי וואלד מספק תמונת מצב עדכנית ואת תובנותיו לגבי כיוון השוק בטווח הקצר ובטווח הארוך, והמלצות האלוקציה הסקטוריאלית בארה"ב.
"בעקבות הירידות, כ-17% מהמניות הנסחרות בבורסת ניו יורק נמצאת מעל ממוצע נע ל-200 יום, מצב חריג שלאחרונה התרחש בשנת 2016", כותב וואלד, ומוסיף – "בהסתכלות על תבנית ההתנהגות ההיסטורית של שוק המניות בארה"ב מאז 1994, לאחר מצבים כאלה נוטים השווקים להציג ביצועים חזקים בתקופה של 6-12 חודשים לאחר מכן.
"יחד עם זאת, בתקופה מיד לאחר המצב, של חודש עד שלושת החודשים הראשונים, השווקים מתאפיינים עדיין בביצועי חסר, ובכך נראה כי בשלב הקרוב נדרשת זהירות מאפיקי סיכון, במיוחד במידה ורמת התמיכה של 2,500 נקודות במדד ה-S&P לא תחזיק"
האסטרטג הטכני של אופנהיימר ממשיך להחזיק בדעה חיובית על סקטור הטכנולוגיה, לאחר חולשה ממושכת בששת החודשים האחרונים, ורואה תמיכה למניות הסקטור ברמה הנוכחית. במקביל להמלצות הקיימות על סקטור הטכנולוגיה וסקטור הבריאות בארה"ב, עובר ארי וואלד להמלצה חיובית יותר על סקטור הנדל"ן (REIT) אותו מעלה ל Market Weight. בין מניות ה REIT המומלצות מציין ארי וואלד את מניית American Tower (סימול: AMT), מפעילת מגדלים אלחוטיים המדורגת Outperform באופנהיימר.
לעומת זאת, עובר האסטרטג הטכני של אופנהיימר להמלצה שלילית על סקטור האנרגיה, בעקבות שבירת רמות תמיכה ארוכות טווח וחולשה בולטת בשוקי הנפט והסחורות. היסטורית, לאחר ירידות חדות במחירי הנפט, לוקח זמן רב למניות חברות האנרגיה להתאושש. ארי וואלד מציג רשימה ארוכה של מניות חברות האנרגיה ששברו את רמות התמיכה לאחרונה, כגון מניות APA, NBL, FTI, XEC, DVN, HP, NFX, WMB.
אופנהיימר ממליצים על יורוגן – מחיר יעד של 75 דולר
WIX – עלייה של 20% במספר המנויים; רווח למניה של 0.39$ – מעל התחזיות; אופנהיימר מעדכנים התחזית
משקיעים בקרן הטכנולוגיה של סופטבנק גרופ קורפ נרתעים מהשקעה מתוכננת של 16 מיליארד דולר ב- WeWork, המובילה בתחום חללי העבודה.
על פי פרסום בוול-סטריט ג'ורנל, קרנות ההשקעה של סעודיה ואבו דאבי חוששים לגבי ההשקעה ושווי ההשקעה לרכישת גרעין השליטה ב-WeWork שבינתיים רק מפסידה.
קרן ויז'ן (Vision Fund) של סופטבנק היא אחת מבעלות המניות העיקריות של WeWork, לאחר שרכשה אשתקד קרוב לחמישית ממניות החברה בהשקעה של 4.4 מיליארד דולר על בסיס שווי של 20 מיליארד דולר. לאחר מכן התחייבה סופטבנק להשקיע 4 מיליארד דולר נוספים, כולל התחייבות בסך 3 מיליארד דולר בחודש שעבר על בסיס אומדן שווי של 45 מיליארד דולר.
ההשקעה החדשה תשקף שווי של כ-36 מיליארד דולר לWeWork כך לדברי המקורות וכפי שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל. ההשקעה הנוספת תביא את סך השקעותיהן של סופטבנק והחברות המסונפות שלה ב-WeWork ליותר מ-24 מיליארד דולר.
קרן פבליק אינווסטמנט פאנד (PIF) של סעודיה וקרן מובאדלה אינווסטמנט של אבו דאבי השקיעו את חלק הארי של 100 מיליארד הדולר שגייסה קרן ויז'ן של סופטבנק. גודל החזקותיהן מאפשר להן למעשה להטיל וטו על השקעות מסוימות, ומעניק להן השפעה רבה על אישור מהלכיו של סאן מנכ"ל החברה.
ההתנגדות לעסקת WeWork החדשה היא יוצאת דופן מבחינתו של סאן, שרגיל לפעול בחופשיות ומצליח בדרך-כלל להשקיע בהתאם לרצונו. סאן בן ה-61 הפך את סופטבנק מספקית מכשירי טלפון סלולריים יפנית משעממת לאחת ממשקיעות הטכנולוגיה המשפיעות ביותר בעולם, שמשקיעים נכנעים לחזונה המבוסס על אינסטינקט יותר מאשר על ניתוח פיננסי מסורתי.
חלק מהמקורות אמרו כי ל-PIF ומובאדלה היו ספקות לגבי החוכמה בהכפלת ההשקעה בWeWork, וגם לגבי אומדן השווי הגבוה שלה. WeWork צפויה להפסיד השנה כ-2 מיליארד דולר, והקרנות הביעו חשש שהמודל העסקי שלה יהפוך אותה לפגיעה אם תתרחש האטה כלכלית, כך אמרו חלק מהמקורות.
ל-PIF ומובאדלה יש השקעות כבדות בנדל"ן, והן אמרו לבכירי סופטבנק כי הן מעדיפות שהקרן תמשיך לבצע השקעות טכנולוגיה.
WeWork מגדילה הכנסות, אבל גם ההפסד גדל
Wework בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא
האם סופטבנק תרכוש את WeWork?
חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?
הנדל"ן המניב בישראל הוא התחום הכי ממומן בארץ – כך עולה מבדיקה של בנק ישראל.
המערכת הפיננסית בישראל חשופה לענף הנדל"ן המניב יותר מאשר לכל ענף אחר במשק, כותבים הכלכלנים של בנק ישראל ומוסיפים – " להערכתנו היקף האשראי שניתן בישראל לענף עומד על 140 מיליארד ש"ח, והם מהווים כ-16% מהאשראי למגזר העסקי.
"כ-100 מיליארד ש"ח מתוכם ניתנו לחברות הציבוריות שאת יציבותן הפיננסית אנו מנתחים, ורוב הסכום הזה ניטל כאג"ח תאגידיות נסחרות (אלה מהוות 35% מהאג"ח התאגידיות בארץ, ללא בנקים וביטוח).
"שטחיהם של הנכסים המניבים (במונחי מ"ר) גדלו בין 2009 ל-2017 בכ-3% לשנה בממוצע, והגידול התרכז בנכסים למשרדים ולמסחר. בד בבד עלה משמעותית השווי ההוגן של הנדל"ן המניב, אך עלייה זו מתונה מעליית השווי של הנדל"ן למגורים. שטחי המסחר תופסים נתח משמעותי מהשווי ההוגן של סך הנכסים המניבים, גם בהשוואה בין-לאומית.
"רווחיות החברות הציבוריות בענף הנדל"ן המניב נובעת במידה רבה מרווחי שערוך – הממוצע השנתי בין 2010 ל-2017 עומד על כ-46% מהרווח לפני מס שהשיגו כלל החברות.
"בין 2009 ל-2017 שיפרו החברות לנדל"ן מניב את הפרופיל הפיננסי. משנת 2011 לא חל שינוי משמעותי בהיקף החוב הפיננסי, אף על פי שהשערוכים המצטברים גדלו במשך הזמן.
"בין 2009 ל-2017 נמחקו חברות לנדל"ן מניב שהפרופיל הפיננסי שלהן טוב פחות מפרופיל החברות שנותרו סחירות בבורסה. מתוך 19 החברות שנמחקו, 10 נמחקו עקב הסדר חוב.
"בין 2009 ל-2017 ירדה משמעותית ההשקעה בנכסים מניבים בחו"ל אך פיזורה הגאוגרפי עלה. את הירידה המשמעותית בהחזקות במדינות מפותחות קיזזה חלקית הגדלת ההחזקות באזורים מפותחים פחות.
"היות שהמערכת הפיננסית חשופה לנדל"ן המניב, והיות שהענף נטל חלק משמעותי במשברים פיננסיים שונים, יש לנטר אותו. אך מאחר שבישראל קיים מחסור בנתונים (כגון מחירי הנכסים, שיעורי התפוסה ודמי השכירות למ"ר), ניתן לנתח את המגמות בו רק בדיעבד ועל יסוד הדוחות הכספיים. הדבר מקשה על הניסיון לזהות מבעוד מועד אם מתפתח סיכון מערכתי.
סלע קפיטל רוכשת נדלן מניב בנצרת עלית – תשואה של…
תתרחקו מהשקעה בנדלן מניב
מחשבון תשואה
המחירים בארץ של מוצרי הטאולטיקה גבוהים בצורה משמעותית מהממוצע במקומות אחרים בעולם – כך עולה מבדיקת משרד הכלכלה
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, חתם על רשימת המוצרים המעודכנת שעליהם תחול חובה להציג את פערי המחירים בין ישראל למדינות שונות בעולם
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לאכוף את הצו, וקמעונאי שלא יציג לצרכן את מחיר המוצר בחו"ל יהיה חשוף לעיצומים כספיים שיוטלו עליו
הרשימה כוללת את 8 המוצרים בהם פערי המחירים הגבוהים ביותר – 49% לנמוך ביותר ועד ל-115% לגבוה.
בין המוצרים: משחות שיניים "קולגייט", דאודורנט גברים "ג'ילט", דאודורנט נשים "דאב" וכן לראשונה מוצרי היגיינה לנשים: טמפונים של המותג "או בה" ותחתוניות של המותג "אולוויז דייליז".
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן חתם על צו סימון מוצרים מעודכן, המשווה את מחיריהם הממוצע של מוצרים שונים בחו"ל לאלו המשווקים במדינת ישראל ונמצאים בשליש העליון של ההתפלגויות, כלומר – נמצאו כיקרים ביותר מבין כלל המוצרים מאותה קטגוריה. הצו פורסם 12.12.2018 והוא נותן לרשתות השיווק 10 ימי עבודה להיערך. משמע שהחל מיום 27.12.18 השלטים חייבים להימצא ליד המוצרים כפי שקובע הצו.
בין המדינות שנבדקו נמצאות פורטוגל, בולגריה, צ'כיה, גרמניה, רומניה, בולגריה, צרפת, אסטוניה, אוסטריה, בריטניה, פורטוגל, אירלנד ודנמרק.
במקביל לעדכון הצו, הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד מיכאל אטלן הוציא הנחייה מעודכנת בנושא הצו ובה הנחיות לקיום הצו (גודל השלטים, גופן, מיקום ועוד) – ההנחיה נמצא באתר הרשות.
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מבצעת אכיפה ומטילה עיצומים כספיים על כל שלט שלא יוצב על המדף, לצד המוצר.
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "הרשות תמשיך לאכוף את הצו ותוודא שהקמעונאיים מציגים לצרכנים את המחיר הממוצע של המוצרים בחו"ל כפי שדורש הצו. הדבר חשוב למאבק ביוקר המחייה והרשות שותפה למאבק זה. במוצרים שבצו פערי המחירים גדולים ולא הוגנים, מחירים שמשקפים כוחנות כלכלית רק כי אפשר".
המוצרים שנכללו בהחלטת הוועדה הם:
| שם המוצר |
ברקוד בישראל |
מחיר ממוצע בש"ח במדינות נבחרות |
מחיר ממוצע בש"ח בישראל |
פערי המחירים |
| משחת שיניים קולגייט משפחתי 100 מ"ל |
7290002730675 |
4.45 |
9.58 |
115% |
| קולגייט מקס וייט משחת שיניים 100 מ"ל |
6001067025122 |
7.96 |
15.78 |
98% |
| טמפוני או בה סופר 32 יחידות |
3574660115154 |
16.75 |
27.28 |
63% |
| טמפוני או בה נורמל 32 יחידות |
3574660089547 |
15.6 |
27.58 |
77% |
| אולוויז דייליז פרש & פרוטקט נורמל 80 יח |
4015400746812 |
12.86 |
19.11 |
49% |
| דאב דאודורנט ספריי אורגינל 150 מ"ל |
7290003806577 |
8.7 |
14.73 |
69% |
| גילט דאודורנט CW קליר גל 70מל |
7702018978120 |
9.78 |
17.84 |
82% |
| גילט דאודורנט AI קליר גל 70 מ"ל |
7702018978106 |
9.74 |
17.31 |
78% |
ממעקב מחירים שעורך המשרד באמצעות דוח נתוני נילסן, עולה כי הרפורמה בטואלטיקה אשר החלה באפריל 2017, מחלחלת לצרכן ונותנת אותותיה. מבין המוצרים השונים בהם ניתן לראות ירידת מחירים, משחות שיניים קולגייט ודאודורנטים מבית המותגים דאב וג'ילט.
הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.5% – האנליסטים ציפו להעלאה כזו.
נגיד הבנק המרכזי – פאואל הנמיך את תוואי העלאות הריבית להמשך – בעבר ציפו ל-3 ואפילו 4 העלאות ריבית במהלך שנת 2019 וכעת הציפיות הן ל-2 העלאות ריבית במהלך 2019.
במהלך 2018 היו 4 העלאות ריבית במשק האמריקאי.
פאואל רמז, לפני מספר חודשים, על האטה בקצב העלאות הריבית. הוא הסביר אז שהריבית קרובה לרמה הטבעית שלה. אז חשבו שמדובר בכניעה ללחץ של הנשיא טראמפ שגער בבנק המרכזי על העלאות הריבית ועבר למתקפה אישית על ראשיו.
האם הפד יעיז להעלות ריבית שוב? ולהתעמת עם טראמפ?
הפד – הריבית תמשיך לעלות
הפד העלה את הריבית ב-0.25%; בקרוב אצלנו
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך טענה בוועידת העסקים של גלובס, כי הפוקוס שלה הוא בשכלול ופתיחת שוק ההון ושילוב יכולות דיגיטליות לטובת הצרכן. בין היתר היא אמרה שבקרוב ניתן יהיה להתחבר לברוקראז' באופן דיגיטלי לחלוטין. כמו כן, היא נערכת לפתוח את שוק האיגוח, לרבות איגוח משכנתאות, לכלל הפעילים בשוק ההן.
"אני רוצה לשאול – כמה עולה לנו רגולציה?"
"ואתם בטח חושבים שאדבר שוב על הצורך להפחית נטל הרגולטורי שרובץ על הגופים המפוקחים – שיח שמתנהל בשוק מזה תקופה ארוכה מאוד לדעתי, השאלה הנכונה שבה אנחנו צריכים להתמקד היא המידה שבה הרגולציה מותאמת ומשרתת את צרכי המשקיעים והשוק.
"רגולציה היא דבר חשוב, והיא פה בכדי להישאר, אז בואו נדבר מה צריך לעשות כדי שתהיה רגולציה טובה.
רגולטור טוב, תפקידו לבנות תשתיות רגולציה יציבות ובנות קיימא כדי לאפשר התפתחות בריאה של עסקים לצד משקיעים.
הגלובליזציה מחייבת אותנו לשמור על סטנדרט רגולטורי שתואם את המקובל בשווקים מובילים בעולם, כדי לשמור על רגולציה אטרקטיבית עבור משקיעים או מגייסים – שבעולם דיגיטלי יכולים להניע הון ממקום למקום, ללא מאמץ כלל.
"למשקיעים המוסדיים הישראלים, קיימת בכל רגע נתון אלטרנטיבה שלעיתים עדיפה, לפעילות ההשקעה שלהם בשווקים זרים או בשוק הפרטי. הדברים האלה אמורים גם לגבי צד המגייסים.
הפער בין ההתפתחות ברגולציה הגלובאלית לבין הרגולציה המקומית מתורגם להשפעה משקית, שמתגלגלת בסוף למשקיעים.
למרות ההבנה ששררה כבר אז לגבי החיוניות של פיתוח שוק האיגוח – עדיין לא הושלמה מלאכת החקיקה.
"לכאורה תגידו שמדובר על רגולציה חדשה, הכבדה רגולטורית. אבל בעצם זו בנייה של גשר חדש שיאפשר יצירה של מוצרי השקעה חדשים, שאינם קיימים כיום בשוק הציבורי.
נכון להיום עסקאות איגוח משכנתאות מתבצעות בשוק הפרטי, בין מוסדיים גדולים לבנקים.
עסקאות אלה מתבצעות באופן לא שקוף שמצוי "מתחת לרדאר" של השוק, על ידי מספר מועט מאוד של שחקנים.
"הסדרת שוק האיגוח היא מרכיב חשוב בפיתוח של המערכת הפיננסית בישראל.
ההסדרה תתרום לשכלול השוק הראשוני, לתמחור וחיתום נכון יותר של עסקאות אשראי.
רפורמת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נועדה להגביר את התחרות בתחום השירותים הפיננסיים ובכללם תחום האשראי הצרכני.
אחד הפתרונות שיכולים להבטיח את השגת המטרה הזו הוא לאפשר לחברות לאגח תיקי כרטיסי אשראי כדי להגיע בצורה יעילה, קרוב ככל האפשר לעלויות המימון הקיימות.
אז נכון שהעולם עדיין מצוי בפוסט-טראומה מהמשבר של 2008, וגם נכון שיש טענה שאיגוח משכנתאות על-ידי הבנקים עלול לתדלק את שוק הדיור, כיוון שהוא יאפשר לבנקים לתת משכנתאות נוספות.
"אבל לכל אלה, בידינו כרגולטורים יש את הכלים לטפל, מבלי לעכב את פיתוח השוק.
היעדר הסדרת הברוקר-דילר מסמן את הפער הרגולטורי במשק שלנו ביחס לרגולציות יסוד בסיסיות שמקובלות בשווקים מפותחים.
היעדרו מעכב את פעילותם של שחקנים קיימים וכניסת שחקנים חדשים לשוק שלנו.
"כשאנחנו מסתכלים סביב על העולם ועל השימוש המוגבר בטכנולוגיה, בכל הקשור להנגשת שירותים פיננסיים לצרכן, אנחנו מבינים שעומדת בפנינו עבודה משמעותית מול הבנקים.
אני רוצה לאפשר ללקוח לבחור באפשרות לבצע שירותי מסחר בניירות ערך באופן דיגיטאלי, ולא רק באמצעות הבנקים, אלא באמצעות כל שחקן אחר שיציע לו שירות איכותי וזול יותר.
העולם כבר שם. אנחנו, עדיין לא.
"לכן, בימים אלה, אני מקדמת תמריצים לשחקנים קיימים וגם חדשים שיאפשרו שירותים דיגיטאליים לציבור בתחום הברוקראז'.
כל ההשתהות באימוצה של רגולציה שתאפשר לחבק ולעודד חדשנות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בשוק ההון – עולה לנו.
רמת האימוץ של טכנולוגיה פיננסית על ידי שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל עדיין נמוכה.
כבר היום מרבית חברות הפינטק הישראליות לא פועלות בשוק הישראלי. חברות הפינטק פונות לשווקים גדולים, ידידותיים עם פוטנציאל שוק ורגולציה "מחבקת".
ובעיני זה לא פחות מטרגדיה.
"אנחנו לא משלים את עצמנו שהחלום של יזם סטארט-אפ בחברת פינטק הוא לעצור או להסתפק בשוק הישראלי.
אנחנו יודעים היטב שהוא שואף כבר מההתחלה לשווקים הגדולים באמת וטוב שכך.
לכן אנחנו מייצרים לחברות האלה "מסלול המראה" רגולטורי נוח, שממנו הם יגדלו וימריאו לעולם הגדול"
"בשונה ממה שאנשים חושבים, יזמים וסטארטאפיסטים לא מעוניינים לפעול בריק-רגולטורי, או בחשש שהם אולי עוברים על החוקים, והם בטח לא מעוניינים לפעול בהיעדר ודאות או כללי משחק ברורים.
"אנחנו פועלים להתאים את הסטנדרטים בישראל למקובל בעולם;
ולא להקשות עליהם מעבר למה שבאמת נדרש לשם ההגנה על המשקיעים והחוסכים.
כדי למפות את הפערים שקיימים בהסדרה הקיימת, הקמתי צוות פינטק שניפגש עם חברות ועם גורמים שונים בתעשייה;
אנחנו שותפים למיזם ה-SANDBOX הבין-משרדי;
אנחנו שותפים לצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי בנוגע לנכסים וירטואליים וזאת בנוסף לעבודה הפנימית שביצענו בשנה האחרונה בנושא הזה.
ואנחנו שותפים לקבוצות עבודה בינלאומיות בתחום הפינטק.
וכל אלה אינן פעולות מקריות.
הצבתי את נושא החיבור בין שוק ההון לטכנולוגיה כאחד מאבני היסוד באסטרטגיה של רשות ניירות ערך לשנים הקרובות".
כלכלני לאומי סבורים שמחירי הדירות לא יירדו. להערכתם בזמן הקרוב תהיה יציבות במחירי הדירות, אך בהמשך תהיה עלייה במחירים.
כלכלני לאומי מנתחים את החודשים האחרונים בשוק הדירות וסבורים ש"קיימת עלייה מתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים".
"בחודש אוקטובר השנה נמכרו 1,999 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות), כך על-פי נתוני הלמ"ס", מצטטים כלכלני לאומי ומוסיפים – "מדובר בהיקף המכירות החודשי הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2017, המשקף עלייה של כ-5.3% בהשוואה לחודש הקודם ועלייה של כ-9.2% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
"נתונים אלה, עשויים להצביע על התאוששות מסוימת בענף, אולם יש להדגיש כי היקף המכירות הנוכחי נותר נמוך משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
"במבט קדימה, נראה כי המגמות הנוכחיות בשוק הדיור, הן מצד הביקוש (עלייה בהיקף המכירות של דירות חדשות) והן מצד ההיצע (רמה גבוהה יחסית של גמר בנייה), תומכות ביציבות מחירים יחסית בתקופה הקרובה.
"במבט לטווח ארוך יותר, בעוד 2-3 שנים, ישנם גורמים אשר תומכים באפשרות של חידוש הלחצים לעליות מחירים, בעיקר באזורי ביקוש מובילים אשר מתאפיינים לרוב בבנייה לשוק החופשי. מנגד, מחוץ לאזורי הביקוש, בדגש על אזורים עם ריבוי מיזמים של "מחיר למשתכן", עשויים להתפתח עודפי היצע אשר עלולים להוביל אף לירידות מחירים"
מחירי הדירות – לאן?
צוות בין-משרדי, הכולל את רשות שוק ההון, רשות ני"ע, משרדי האוצר והמשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ובנק ישראל, יושב ודן בצורך ברגולציה על תחום המטבעות הוירטואליים. הצוות מבקש מהציבור מידע בתחום "הנכסים הווירטואליים", וזאת "לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרצויה.
בהמשך לפעילות הרגולטורית שנעשית על ידי כלל הגורמים הרלבנטיים בתחומי אחריותם וסמכותם בנושא נכסים וירטואליים, ולנוכח התפתחות התעשייה בישראל הבוחנת שימושים ויישומים שונים המבוססים בין היתר על טכנולוגיית רישום מבוזר של בסיסי נתונים במערכת הפיננסית (DLT – distributed ledger technology), קהילת הרגולטורים של המערכת הפיננסית הישראלית סבורה שיש מקום לחדש ולחזק את שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הרגולטורים והציבור.
הצוות מעוניין לבצע מעקב אחר ההתפתחויות בנושא בארץ ובעולם, ולבחון את הסוגיות הנוגעות להחלת הרגולציה על השימושים השונים בטכנולוגיה והשלכותיהן על הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים והיציבות הפיננסית. הצוות יאסוף נתונים ומידע לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור, וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרגולטורית הרצויה.
חברי הצוות אשר כוללים נציגים מרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המיסים, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל מבקשים את התייחסות הציבור לשאלה –
מה הן הסוגיות עליהן יש לתת את הדעת בבואנו לבחון אסדרה של השימוש בנכסים וירטואליים וצעדים אפשריים המתייחסים לסוגיות אלה. ובפרט:
- מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים העוסקים בנכסים וירטואליים כאשר הם מבקשים לפעול בישראל, ולהציע את המוצר שלהם לצרכן המקומי. במידה והתקיים בעבר ניסיון של חברה לפעול בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלה.
- מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים הפועלים בהקשר גיוס כספים באמצעות נכסים וירטואליים (ICO) כאשר הם מבקשים לפעול בישראל. במידה והתקיים בעבר ניסיון לגייס כספים בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלו בעלי העניין.
- מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים צרכני יישומים מבוססי נכסים וירטואליים בישראל.
- מהם הסיכונים הגלומים בשימוש ופעילות בנכסים וירטואליים.
- מהו המידע הרלוונטי אשר על הרגולטורים לאסוף עבור ביצוע מעקב אחר התפתחות התעשייה.
- מהן ההזדמנויות הגלומות בטכנולוגיה זו עבור המגזר הפיננסי.
- כיצד טכנולוגיה זו יכולה לסייע בהתמודדות מול אתגרים הנוגעים לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (AML/CFT).
אבוג'ן ו-TMG מודיעות על שיתוף פעולה לפיתוח סויה עם עמידות לנמטודות באמצעות עריכה גנטית
אבוג'ן, המפתחת מוצרים חדשניים לתעשיות מדעי החיים ו-Tropical Breeding & Genetics (TMG), חברה לטיפוח זנים ופתרונות גנטים לשיפור יבול ורווח למגדלים, הודיעו על שיתוף פעולה לפיתוח זני סויה עם עמידות לנמטודות (תולעי קרקע טפילים), באמצעות טכנולוגיות עריכה גנטית שאינה מוגדרת כ-GMO, על קווי סויה מסחריים של TMG.
תחת שיתוף הפעולה, אבוג'ן תעשה שימוש בפלטפורמת החיזוי הביולוגי המחשובי (CPB) שלה לזיהוי העריכה הגנטית הנדרשת ליצירת העמידות לנמטודות בסויה ותבצע את העריכות על זני הסויה המסחריים של TMG. TMG תוודא את יעילות הסויה הערוכה בניסויי חממה ושדה בברזיל ותכניס את הזנים הערוכים לצנרת הטיפוח שלה. TMG היא אחת מחברת הטיפוח הסויה הגדולות בברזיל אשר זני הסויה המסחריים שלה זרועים בכ-4 מיליון הקטרים ברחבי דרום אמריקה.
ההסכם כולל זכויות מסחור למוצרים שינבעו משיתוף הפעולה לשני הצדדים, תחת תשלומי תמלוגים של צד אחד לצד השני ממכירות המוצרים שלו. בנוסף, אבוג'ן תקבל תשלום מקדמה ותשלומי אבני דרך בהתאם לעמידה ביעדי פיתוח.
נמטודות בצמחים הם מהמזיקים ההרסניים ביותר ליבול, הגורמים לנזק המוערך בכ-100 מיליארד דולר בשנה. המזיק, הנמצא בקרקע ונפוץ בסויה, תוקף את השורשים המתפתחים של ומוביל לאובדן יבול של כ-30%-50% מהיבול בשדות נגועים. ההשפעה על מגדלי סויה בארה"ב לבדה מוערכת בכ-1.3 מיליארד דולר בשנה.
ד"ר ארנון היימן, סמנכ"ל אבוג'ן ומנהל כללי של חטיבת הזרעים, אמר: "אני שמח על תחילת שיתוף הפעולה עם TMG, חברת טיפוח מובילה בדרום אמריקה, לפיתוח סויה עמידה לנמטודות באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. שיתוף הפעולה עשוי לאפשר לאבוג'ן למסחר זני סויה שלא יוגדרו כ-GMO באמצעות עריכה גנטית, ולהימנע ממשוכות רגולטוריות. מעבר לכך, זו הפעם הראשונה שאבוג'ן תוכל באופן עצמאי למסחר זרעים המבוססים על עריכה גנטית ולפנות ישירות לשוק הזרעים אחרי הליך ולידציה שיסתיים בהצלחה. אנו מצפים לעדכן עם התפתחות שיתוף הפעולה".
ד"ר אלכסנדר גרסייה, מנהל המחקר של TMG, אמר: "קלבורציה חדשה זו תחולל מהפכה בשוק לעמידות לנמטודות בסויה. לאבוג'ן התמקצעות ארוכת שנים וטכנולוגיות מהמתקדמות ביותר לגילוי תכונות וכעת היא מתרחבת לעריכה גנומית. TMG מחוייבת לשימוש בגישות שנחשבות ל-non-GMO לשיפור עמידות למזיקים ומחלות והינה החברה המובילה לפיתוח סויה עם עמידות ממקור גנומי של צמח המטרה עצמו (סויה) למספר סוגים של נמטודות. ההזדמנות לחבר בין ההתמקצעות של אבוג'ן ו-TMG הינה מבטיחה ביותר וצפויה להביא תוצאות מצויינות למגדלי סויה ברחבי העולם".
השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האגח?
יוטל היטל מינימלי של 0.25% על המלט
על אף החלטת הוועדה לא להטיל מס על המלט שיובל לעליית מחירים, בעקבות יבוא בהיצף מיוון ומטורקיה שר הכלכלה החליט להטיל מס מינימלי על המלט. אף אחד לא מרוצה
לאחר שבועות רבום של המתנה הודיע היום שר הכלכלה אלי כהן על היטל מינימלי של 0.25% בשוק המלט. ההחלטה נעשתה למרות המלצת הוועדה להימנע מהוצאת היטל שמשמעו הגבלת המלט והתייקרותו.
עם זאת, בעקבות פנייה של ההסתדרות והתאחדות התעשיינים נעשתה חקירה במשרד הכלכלה, וממנה עלה כי מתקיים יבוא בהיצף מיוון ומטורקיה.
מהו יבוא בהיצף?
1.מצב שבו מחיר היצוא נמוך מהמחיר המקובל. המחיר המקובל הוא בדרך כלל המחיר שבו היצרן מוכר את המוצר שלו בשוק המקומי שלו.
- נזק ממשי לענף היצרני המקומי – מצב שבו היצרן המקומי אינו מסוגל לעמוד בתחרות ונאלץ להוריד מחירים מתחת למחיר המינימלי או סופג ירידה במכירות, ולכן נגרם לו נזק ממשי.
- קיים קשר סיבתי בין הייבוא בהיצף לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.
מי שהגיש את התלונה על היבוא בהיצף היא חברת מלט הר טוב, שהודיעה שאם לא יוטל המס, החברה תיסגר על כל 120 עובדיה. לטענת מנכ"ל מלט הר טוב, רונן יונה, ההחלטה של כהן לא מספקת כדי לא לסגור את המפעל בבית שמש. מה שלטענתו, יוביל להתייקרות מחירים.
לטענת חברת סימנט, "כניסת סימנט לפעילות הורידה את מחירי המלט והבטון בישראל בכ-30% – חיסכון של כ-350 מיליון שקל בשנה. כושר הייצור של תעשיית המלט בישראל מסוגל לספק כיום עד 70% מהביקוש למלט כשמדובר בשוק שגדל משנה לשנה הודות לגידול בבנייה. קיים עודף ביקוש קבוע של כ-4-3 מיליון טון מול יכולת הייצור המקומית".
"מסיבה זו, הטלת מס על יבוא מלט משולה לשפיכת דלק על מדורת יוקר המחיה. את עליית המחירים כתוצאה מהמס ישלמו הזוגות הצעירים וכלל הציבור בישראל".
חוק האנג'לים – כל מה שצריך לדעת
חוק האנג'לים הוא כינוי לסעיף 20 שנחקק כהוראת שעה, בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012. חוק זה הוא תולדה של שת"פ בין המדען הראשי (הרשות לחדשנות), משרד האוצר ורשות המיסים והוא נועד ת, לקדם השקעות במיזמים חדשים בשלב ה-Seed – השלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח הטכנולוגי והעסקי.
| שם חברה |
ח.פ. |
שנת הקמה |
שם מנכ"ל |
| אביליסנס בע"מ |
515361392 |
2015 |
ארז לוגשי |
| אד-וונטצ'ר איי או בע"מ |
515492494 |
2016 |
עידן כהן |
| או סוילינג בע"מ |
515509347 |
2016 |
יניר |
| אומניסטרים |
515519551 |
2016 |
חגי אברהם |
| אופטיקה עמוקה (א.ע.) בע"מ |
514601467 |
2011 |
יריב חדד |
| אוקטופאי בי.איי. בע"מ |
515187078 |
2015 |
אמנון דרורי |
| אורתודריל מדיקל בע"מ |
515261808 |
2015 |
שלמה דוד |
| איאמויזיון טכנולוגיות תוכנה בע"מ |
514929454 |
2013 |
שרון מנטין |
| איידיוקיישן איי.ויי בע"מ |
514668292 |
2011 |
עופר עתיר |
| אייפרי תקשורת מסייעת |
515381028 |
2016 |
אור רצקין |
| אייץ' קיו אל פרמסוטיקלס בע"מ |
514454487 |
2010 |
טל פרנס |
| אינטנדו בע"מ |
514810100 |
2012 |
סון פרמינגר |
| אינטראפוזישן |
515203255 |
2015 |
ירון שביט |
| אל אנ טי אס – לינגוויסטק סולושנס בע"מ |
513926022 |
2007 |
כפיר אדם |
| אלה פארמה בע"מ |
515279156 |
2015 |
רואי פאול נתן |
| אלמה טרפיוטיקס בע"מ |
515607869 |
2017 |
שי גנור |
| אלסינט טומוגרפיה בע"מ |
515423812 |
2016 |
דר' אברהם סוחמי |
| אמפאו אבטחת מידע בע"מ |
515101202 |
2014 |
אבי צ'סלה |
| אני יוצר בע"מ |
514612555 |
2011 |
יונתן סרגוסי |
| אפביט מדיקל בע"מ |
515205656 |
2015 |
דניאל רייספלד |
| אפנרייד רובוטיקה בע"מ |
514976307 |
2013 |
אורן תמרי |
| אפרנת בע"מ |
514355817 |
2009 |
אורי יוגב |
| אקסימטריקס בע"מ |
514751122 |
2012 |
גלעד קרני |
| ארטי גיק אפפס אר.די בע"מ |
515463289 |
2016 |
אדי כץ |
| ארטסיס360 בע"מ |
514907617 |
2013 |
אמיר ברלד |
| ארינטה בע"מ |
513842740 |
2007 |
אהוד דפני |
| בגפרוף |
515497436 |
2016 |
יניב יותם |
| בונד אי. טי. בע"מ |
514679166 |
2011 |
איתי רביד |
| בי.איי אי.טי טכנולוגיות בע"מ |
515321370 |
2015 |
אסף בינשטוק |
| ביגיגמיקארט בע"מ |
514919810 |
2013 |
משה אוזן |
| ביואקסטרים בע"מ |
514435866 |
2010 |
חן רז |
| ביולוגיק דיזיין בע"מ |
514201391 |
2008 |
פרופ' ינאי עופרן |
| ביוקאץ' בע"מ |
514522895 |
2011 |
בני רוזנבוים |
| ביט-מינט |
514568351 |
2011 |
אמנון סמיד |
| בלו מיינדס ישראל |
515142214 |
2015 |
עמוס לסקר |
| בקלק בע"מ |
514054725 |
2007 |
בן ציון קליין |
| בריין מערכות – אייסל |
514335850 |
2010 |
איציק קרומבי |
| בת קול ד. אדלר בע"מ |
515448702 |
2016 |
דר' דורון אדלר |
| ג'אוולין מדיקל בע"מ |
514779792 |
2012 |
אברהם נטע |
| ג'י.איי.וויו בע"מ |
513403923 |
2003 |
טל שמחוני |
| ג'ינמיקס בע"מ |
514753201 |
2012 |
ד"ר לירון הדר |
| ג'מון טכנולוגיות בע"מ |
515402766 |
2016 |
אוהד דורון |
| גאלה פרומפטר בע"מ |
515267797 |
2015 |
יונת ברלין |
| גארדיאן אופטיקל טקנולוג'יז בע"מ |
515235034 |
2015 |
גיל דותן |
| גוטק ויז'יין בע"מ |
514863356 |
2013 |
יוסף כהן |
| גיימיפו בע"מ |
515083343 |
2014 |
ד״ר איתן הדר |
| גלובל סקי-פיק בע"מ |
515145639 |
2014 |
דיויד שטרנברג |
| גלילאו סאטלייט נביגיישן |
513886275 |
2006 |
אליהו אריאל |
| גסטימט בע"מ |
515034254 |
2014 |
שלום דסקל |
| גראדטריין בע"מ |
514717990 |
2013 |
יעקב (ג'ייקוב) בקון |
| גרין פולימרס בע"מ |
515368967 |
2016 |
צביקה מאירי |
| דאבל איקס ויאר בע"מ |
515609147 |
2017 |
גל רותם |
| דוב טכנולוגיות קול בע"מ |
514949254 |
2013 |
יהודה יהודאי |
| דיקסילנג בע"מ |
514762475 |
2012 |
תומר וולף |
| ה.ט ביואימג'ינג |
515106094 |
2014 |
שני טולדנו |
| הופס סושיאל פטרנס בע"מ |
515248714 |
2015 |
רפפורט-רום יובל |
| היפ הופ טכנולוגיות בע"מ |
514618339 |
2011 |
אמציה רענן |
| הלו אנליטיקס (א.ה.) |
515291698 |
2015 |
אחיאל קראוז |
| הלת'ווטש בע"מ |
514492271 |
2010 |
אורי אמיר |
| ואלוקס-פיורדיגיטל בע"מ |
514727429 |
2012 |
מריאן קופלר |
| וויז – לאב בע"מ |
514899269 |
2013 |
אמיר זילברברג |
| וויט סורס בע"מ |
514613587 |
2011 |
רמי שש |
| ווינק-אפ בע"מ |
514905595 |
2013 |
איתי ארד |
| וולקס פאוור |
515447811 |
2016 |
לירן קציר |
| וי אר פיזיו בע"מ |
515484889 |
2016 |
מיקי לוי |
| ויה סרג'יקל בע"מ |
514749589 |
2012 |
אופק לוין |
| ויקריוס בע"מ |
515458966 |
2016 |
מיכאל אסרף |
| זולו צרכנות חברתית בע"מ |
514673318 |
2011 |
דניאל רייזנר |
| טי.טי.או אינוביישנס בע"מ |
515288652 |
2015 |
טל גדות |
| טיפה קורפ בע"מ |
514420660 |
2010 |
דפנה ניסנבוים |
| טכנולוגיות למשק קולי בע"מ |
514794486 |
2012 |
דני ויסברג |
| טלניה בע"מ |
515497337 |
2016 |
גל אלמוג |
| טריפל ג'אמפ ישראל בע"מ |
515235646 |
2015 |
ישי בן דוד |
| טרמאונט בע"מ |
514943315 |
2013 |
הישאם טאהא |
| יו סי-קר בע"מ |
513550871 |
2006 |
שייקה שצברגר |
| יו.סי.ווי סולושנס בע"מ |
513981514 |
2007 |
יאיר ספראי |
| יו-קונטרול וויירלס |
515133478 |
2014 |
רוני גולדברג |
| יוזר1סט בע"מ |
514761253 |
2012 |
עמיחי מירון |
| יומן אקסטנשנס בע"מ |
514707736 |
2012 |
תמר פרנקל |
| יומניקס – הבנת מידע בע"מ |
514976448 |
2013 |
שלומי אשכנזי |
| לויטיקוס קרדיו בע"מ |
514103613 |
2008 |
מיכאל זילברשלג |
| לויטקשן בע"מ |
515257558 |
2015 |
רביב לויטה |
| ליבה סמיקונדקטור בע"מ |
515084267 |
2014 |
איל דגן |
| ליברה בבית בע"מ |
515239127 |
2015 |
דריו גייסינגר |
| לייטסקוור |
514767987 |
2012 |
אלון גורן |
| לייף מטרס בע"מ |
515588804 |
2017 |
עמית אלבז |
| לסיכו טכנולוגיות בע"מ |
513169615 |
2001 |
ניסים אסף |
| מג'נטיק איי בע"מ |
515124352 |
2014 |
יובל חומסקי |
| מגדנט בע"מ |
514453208 |
2010 |
דר' שלמה ברק |
| מדהסנס ביומטריקס בע"מ |
514156223 |
2008 |
גלית צוקרמן |
| מוביוויז סולושנס בע"מ |
514681972 |
2011 |
אמיר בדיאן |
| מונפורט ניטור מוח בע"מ |
515015733 |
2014 |
זיו יקותיאלי |
| מיינראיי |
515053189 |
2014 |
יניב אבידן |
| מימד דיאגנוסטיקס בע"מ |
514288885 |
2009 |
ערן אדן |
| מינוביה תרפיה בע"מ |
514704485 |
2011 |
ד"ר אוריאל הלביא |
| מערכות ראיה משופרות (איי. וי. אס.) בע"מ |
514734516 |
2012 |
דן עוז |
| מרדין בע"מ |
513962316 |
2007 |
מתן נפתלי |
| נובה-סייט בע"מ |
514734516 |
2012 |
רן ים |
| נובה פ.ל.ס וויטנינג בע"מ |
514841097 |
2012 |
חן פורת |
| נידלוויז בע"מ |
515044378 |
2014 |
יובל צוק |
| ניו פייז בע"מ |
514957620 |
2013 |
עופר שלו |
| נייט-סנס |
514775485 |
2012 |
גדי קן תור |
| סבאקט בע"מ |
514620376 |
2011 |
ייטב טופז |
| סגונה נטוורקס בע"מ |
514156231 |
2008 |
ליאור פייט |
| סגורו תעשיות סייבר בע"מ |
515193993 |
2015 |
אייל אלון |
| סושיאל-סטרינגס בע"מ |
514443290 |
2010 |
נדב אדלשטיין |
| סיבאנא מדיקל בע"מ |
514733153 |
2012 |
עולא בכר-סלאמה |
| סייב א טריין (Save A Train) |
515547016 |
2016 |
אודי שריר |
| סייברוואן 2014 בע"מ |
515154607 |
2014 |
עמי גור |
| סייויו טכנולוגיות בע"מ |
515315786 |
2015 |
אמוץ קוסקס |
| סיילנסיד בע"מ |
514207778 |
2008 |
ד"ר אמוץ שמי |
| סלולו בע"מ |
514836949 |
2012 |
תום בן-יהודה |
| סלומאט ישראל בע"מ |
514696087 |
2011 |
איציק חיון |
| סלרינג בע"מ |
514285220 |
2009 |
זוהר הלחמי |
| ספורטרקר |
514370204 |
2009 |
אלדד שמש |
| סקיפיו טכנולוגיות אס אי בע"מ |
514725001 |
2012 |
דוד באום |
| עידית טכנולוגיות מדויקות לחקלאות |
515453314 |
2016 |
עילם רן |
| פאלסאנמור בע"מ |
515139129 |
2014 |
אלעזר זוננשיין |
| פאפאיה גלובל |
515433167 |
2016 |
עינת גז |
| פי.אר.סי ביומדיקל בע"מ |
514967074 |
2013 |
אריה הובר |
| פי.טי.אם ביוסאיינסס בע"מ |
514842442 |
2012 |
ברוך שחורי |
| פייבוש בע"מ |
513840058 |
2006 |
עידו דוברת |
| פילטרלקס מדיקל בע"מ |
515276764 |
2015 |
סיגל אלי |
| פלו מד |
514363134 |
2009 |
אמיר גלעד |
| פריוויל בע"מ |
515560316 |
2016 |
יונתן בר אור |
| פריסנסו בע"מ |
515327146 |
2015 |
איתן וסלי |
| פרסימיו בע"מ |
515190593 |
2015 |
יונתן שוורץ |
| צעד בינה בע"מ |
513893735 |
2006 |
ויטקובסקי יעקב |
| ק.א. פתרונות פרסום בע"מ |
514533264 |
2010 |
ארנון קרמר |
| קומוקומו בע"מ |
514644020 |
2011 |
יונתן ליפניק |
| קומיוניטיר תוכנה בע״מ |
515369916 |
2016 |
ליאת צין מרחבי |
| קונוורג'נט אר.אנ.אר. בע"מ |
514498443 |
2010 |
זאב הראל |
| קונטיפי מדיקל בע"מ |
515080299 |
2014 |
ד"ר אילן זיו |
| קונסטה בע"מ |
514621390 |
2011 |
אלי דורון |
| קורנית ויז'ן בע"מ |
515356293 |
2015 |
אלמוג עלי-רז |
| קיו.אר.סטאמפי בע"מ |
514761840 |
2012 |
טל גולדשטיין |
| קיירווצ'ר מדיקל בע"מ |
514646223 |
2011 |
יוסי ויצמן |
| קלור מדיקל בע"מ |
514830306 |
2013 |
גיורא קורנבלאו |
| קליניקראוד בע"מ |
515487940 |
2016 |
מיכל קאהן |
| קלינץ מעבדות בע"מ |
514799881 |
2012 |
עוז עציוני |
| קרוזינג |
514939693 |
2013 |
אורי רבין |
| קרן מדיקל בע"מ |
514038546 |
2007 |
שי בן-אפרים |
| ראדסי טכנולוגיות בע"מ |
515663409 |
2017 |
ארנון עפגין |
| רוטס טכנולוגיות חקלאיות ברות קיימא |
514262682 |
2013 |
שרון דביר |
| רולללו בע"מ |
514668268 |
2012 |
ליאור שחם |
| רוקע בע"מ |
515298537 |
2015 |
מנחם קופ |
| רסקיו דוז בע"מ |
513902965 |
2007 |
עיני גלעד |
| שש דרגות חלל בע"מ |
515603223 |
2017 |
מרק גולדפרב |
| תיגי בע"מ |
514041797 |
2007 |
צבי קליר |
| תמ"א פיקס בע"מ |
515237774 |
2015 |
אלירן סימוני |
| תרניקה ביו אלקטרוניקה בע"מ |
515419059 |
2016 |
אלון עירוני |
פוינטר טלוקיישן המספקת שירותי טלמטיקה ופתרונות טכנולוגיים לניהול ציי רכב, ניהול נכסים ניידים ורכבים מקושרים, מדווחת על קבלת הזמנה גדולה למוצר 4G מצד חברת טלמטיקס מרכזית בהיקף של כ-8.5 מיליון דולר. אספקת המוצרים צפויה להתחיל ברבעון השני של 2019 ותימשך עד סוף שנת 2019.
פוינרט פועלת בניהול המשאבים הניידים (MRM) וכיום היא נחשבת לחלוצה בתחום הרכב המקושר (Connected Car). לפוינטר ידע בצרכי השוק והיא מפתחת היצע נרחב של כלים, טכנולוגיה ושירותים לתחום. רכבי העתיד יהיו מקושרים בצורה הדוקה יותר לעולם המידע, לשיפור וייעול החוויה ברכב.
הפלטפורמה של פוינטר, המבוססת ענן ופועלת על בסיס תוכנה כשירות (SAAS), אוגרת מידע בזמן אמת ונתונים מהמשאבים הניידים של ארגונים – מהנהגים, הדרכים, תחומי העניין, רשת הלוגיסטיקה, הרכבים, נגררים, מכולות ומטענים. פלטפורמת ה-SAAS מנתחת את המידע הגולמי וממירה אותו למידע בעל ערך ללקוחותיה של פוינטר המספק להם תובנות מעשיות ובעיקר כלים לקבלת החלטות בארגון ובכך מאפשרת ללקוחות לשפר היעילות בארגון וכתוצאה מכך את השורה התחתונה קרי הגדלת הרווחיות.
פוינטר – ההכנסות של 18.7 מיליון דולר ברבעון; צופה שיפור משמעותי במכירות לצפון אמריקה ב-2019
