לפני כחודש וחצי החלה אמזון להציע שילוח חינם לישראלים ברכישת מוצרים ב-75 דולר ויותר. עכשיו המבצע הסתיים.
אמזון בעצם עשתה ניסוי -בחינה של השוק הישראלי, ובדיקה האם הישראלים ירכשו מוצרים בעלות העולה על 75 דולר – הרף שממנו והלאה יש לשלם מע"מ. כזוכר עד 75 דולר של הזמנה יש פטור ממע"מ. במילים אחרות, אמזון בדקה א הרוכשים יהיו מונים לוותר על הפטור ממע"מ, בתמורה לפטור מדמי השילוח. ומעבר לכך – בכמה הישראלים יזמינו. המבצע הזה היה תקף רק למוצרים שאמזון עצמה מוכרת, לא לחנויות דרך אמזון ולא למוכרים חיצוניים לאמזון.
על פי ההערכות בשוק, המבצע הצליח – הכמות גדלה בצורה מאוד משמעותית, אם כי, אין כמובן נתונים מדוייקים.
בזמן הקרוב נראה האם ואיך אמזון משתלבת בשוק המקומי. כזכור הכוונה, כך על פי רמזים ועל פי מידע בתקשורת, היא להיכנס לפעילות בארץ, לרבות הקמה והפעלה של מרכז לוגיסטי שישמש אותה לצורך כך.
המשקיעים במניית טבע סברו שהאישור המיוחל לתרופה האתית של טבע לתופעת המיגרנה זה עניין של זמן קצר. אלא שבקרדיט סוויס מעריכים אחרת – "לא סביר שטבע תקבל אישור לשיווק התרופה המקורית שלה לטיפול במיגרנה בימים הקרובים" מעריכים האנליסטים של קרדיט סוויס. בד בבד, מורידים האנליסטים את ההמלצה למנית טבע מ"תשואת יתר" ל"ניטרלי", ומחיר היעד יורד מ-25 דולר ל-23 דולר.
המועד הקובע מבחינת רשות המזון והתרופות האמריקאית – ה-FDA בנוגע להחלטה בעניין התרופה Fremanezumab לטיפול במגרנה הוא אמנם 16 בספטמבר; ובטבע ממשיכים להאמין שהתרופה תאושר לשיווק במהלך החודש, ותושק מיד לאחר קבלת האישור. עם זאת, סבורים בקרדיט סוויס שהביקורים שערכו אנשי ה-FDA באתר הייצור של סלטריון, השותפה של טבע המייצרת עבורה את חומר הגלם לתרופה, לא הושלמו – דבר שהופך להערכתם את קבלת האישור בקרוב ללא סביר.
ונראה שלא פחות חשוב – עניין הציפיות מהתרופה. האנליסטים של קרדיט סוויס, טוענים כי הציפיות המסחריות מהתרופה גבוהות מדי, על רקע הדינמיקה בשוק. בקרדיט סוויס מעריכים שיחס הסיכוי/סיכון בהקשר של השקעה במניית טבע אינו אטרקטיבי, בהיעדר קטליזטורים נוספים למניה. הם מצפים מהנהלת טבע לפרט יותר בנוגע למנועי הצמיחה העתידיים של השנים הבאות, לפני שבבנק יחזרו להחזיק בעמדה חיובית כלפי המניה.
הורדת ההמלצה מגיעה אחרי תקופה של אופטימיות מצד קרדיט סוויס, ובכלל אחרי תקופה שבה חזרה טבע להלהיב חלק מהאנליסטים – לרבות האנליסטים של בית ההשקעות גולדמן זאקס (הרחבה כאן)
מניית טבע
טבע – מאכזבה לתקווה
פלייטק של טדי שגיא המתעסקת בהפניות לאתרי משחקי קלפים והימורים, פיתוח תוכנות להימורים ועוד, מוכרת את כל החזקותיה בזירת המסחר אונליין הישראלית פלוס500 (10% מהחברה) בתמורה ל-176 מיליון ליש"ט (כ-230 מיליון דולר). פלוס 500 היא מהזירות סוחר הגדולות בעולם, דרכה ניתן לסחור בעלויות נמוכות במט"ח/ פורקס, סחורות, מניות, מדדים ועוד.
המכירה הזו מגיעה בהמשך למישוש של קבוצת משקיעים פרטיים בפלוס500 שמכרו 8% ממניות החברה ל"משקיעים מוסדיים עם דרישה גבוהה למניות". המשקיעים הם – המייסדים אלון גונן, גל הבר (יו"ר החברה), אלעד בן-יצחק, עומרי אלעזרי ושלומי ויצמן. בפלוס500 הסבירו כי גם לאחר המכירה, כ-8% מהחברה עדיין יישאר בבעלותם של המייסדים.
פלוס500 דיווחה לאחרונה על תוצאות המחצית הראשונה של 2018. החברה שעברה במהלך חודש יוני להיסחר ברשימה הראשית בבורסה המרכזית בלונדון, דיווחה על הכנסות של 466 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 188 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי קפץ כמעט פי שלושה מ-90.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017 ל-261.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. זאת, בעקבות עלייה במספר הלקוחות החדשים (לקוחות שביצעו הפקדה ראשונה במהלך התקופה) – שעלה בשיעור של 75% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ל-94,148 איש.
מספר הלקוחות הפעילים – לקוחות שביצעו לפחות עסקה כספית אחת במהלך התקופה – זינק ב-121% ל-248,564, לעומת 112,317 בתקופה המקבילה אשתקד.
בעקבות התוצאות, החברה צפויה לחלק דיבידנד של 157 מיליון דולר לבעלי מניותיה.
במהלך המחצית הראשונה נמשכה ההתייעלות והאופטימיזציה בתהליך גיוס הלקוחות שהביא לירידה בשיעור של 19% בעלות הממוצעת של גיוס לקוח חדש (AUAC), בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. כמו כן, חלה עלייה בפעילות של הלקוחות שתרמה לגידול בשיעור של 12% בהכנסה הממוצעת ללקוח (ARPU).
במהלך המחצית הראשונה של 2018 החברה המשיכה את הרחבת נוכחותה הבינלאומית מחוץ לאירופה עם רישיון חדש לפעילות בסינגפור, שמצטרף לרשיונות הקיימים בבריטניה, באוסטרליה, בקפריסין, בניו זילנד ובישראל, וכן גידול של פי שבעה בהכנסות מהפעילות באוסטרליה.
אסף אלימלך, מנכ״ל Plus500, ציין כי "המחצית הראשונה של 2018 הסתיימה בהצלחה לאחר שעמדנו בשתי אבני דרך עיקריות – תוצאות שיא במחצית הראשונה, הכוללים ביצועים יוצאי דופן ברבעון הראשון, לצד השלמת המעבר שלנו למסחר ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון. הביצועים הפיננסיים החזקים איפשרו לנו להכריז על גידול משמעותי מאוד בתשואה לבעלי המניות באמצעות הכרזה על דיווידנד ביניים בסכום שיא".
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך הציגה בכנס כלכליסט את האני מאמין שלה על רשות ניירות ערך, הבורסה, השחקנים בבורסה, ושוק ההון בכלל. "מאז כניסתי לתפקיד כיושבת ראש הרשות, לפני כשמונה חודשים, ראיתי חשיבות בשרטוטה של אסטרטגיה ברורה לרשות ולכן הובלתי תהליך עמוק להגדרה ולבנייה של אסטרטגיה זו" אמרה גואטה והמשיכה – "כחלק מהתהליך חקרנו מספר נושאים בסיסיים: מה תפקיד הרשות, מי הם בעצם הלקוחות שלנו,. איך אנחנו נתפסים בעיני "הלקוחות" שלנו, מהם המאפיינים של שוקי הון מצליחים בעולם; היכן אנחנו עומדים ביחס אליהם; איך מייצרים הצלחה, כאן, בשוק ההון המקומי שלנו.
"לאחר שהעמקנו בשאלות שהצגתי, קיימנו שיח עם מקבילים בינלאומיים, חוקרים באקדמיה מהארץ ומהעולם, וגורמים שונים בשוק ההון המקומי, החלטתי שפעילות הליבה שלנו לשנים הקרובות תונחה על ידי חמישה עוגנים מרכזיים: לשמור ולחזק את רמת ההוגנות בשוק; למצות את הפוטנציאל של הטכנולוגיה והחדשנות לטובת השוק הציבורי; לפתח את התחרות ברמת השירותים הפיננסיים למשקיע; לפתח את השוק הציבורי ונגישותו לציבור; ולהבטיח כי שוק ההון הישראלי יתרום לפיתוח הכלכלה הישראלית.
"התהליך המשמעותי שעברנו הוביל אותנו למספר מסקנות. הבולטת שבהן היא ההכרח בפיתוח ובהרחבת שוק ההון הציבורי הישראלי באופן שיתמוך בהצלחת הכלכלה הישראלית, והדגש הוא על השוק והכלכלה הישראליים. לכאורה הצורך בפיתוח שוק הון ציבורי ישראלי הוא טריוויאלי, אבל הסתבר לנו שלא לכולם ברור הקשר בין שוק הון מצליח לבין כלכלה מצליחה. וככל שהעמקנו את הבדיקה בשווקים מצליחים אחרים בעולם: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, צרפת, ואפילו בסין, מצאנו שבאג'נדה של המקבילים שלנו בעולם כתוב בצורה מפורשת שמטרת העל שלהם היא לתרום לחיזוק ולצמיחת הכלכלה המקומית.
לצערי, בישראל המשוואה הזו ששוק הון חזק הכרחי לכלכלה מצליחה לא הופנמה. המטרה שלנו היא לשנות את סדרי העדיפויות, כך ששוק ההון יהיה שחקן דומיננטי בכלכלה הישראלית. הכלכלות המצליחות בעולם הן: ארה"ב, סין, יפן, גרמניה ואנגליה. והבורסות הגדולות בעולם, כמה לא מפתיע, הן של אותן מדינות בדיוק: הנאסדק ובורסת ניו יורק, הבורסה של טוקיו, הבורסה של לונדון, היורונקסט באירופה, והבורסה של שנגחאי בסין. אנחנו רוצים שישראל תצטרף לאותו מועדון מכובד.
"על הקשר בין שוק ההון לכלכלה עמד רק לפני מספר ימים בית המשפט העליון בהחלטתו המכוננת בעניינו של נוחי דנקנר וציין בצדק כי 'שוק ההון מקדם הקצאה יעילה של מקורות ומשאבים במשק. משכך, שוק ההון מהווה מנוע לצמיחה כלכלית בטווח הארוך ולכן עבירות בשוק ההון מסבות נזק עצום למשק הכלכלי בישראל ולחברה בכללותה'. אחת הדרכים לחבר בין שוק ההון לכלכלה היא לעודד השקעה בתשתיות הלאומיות.
"נכון להיום, מדובר, במצטבר בהיקף פרויקטים בסדר גודל של כ – 50 מיליארד שקלים, בהם משתתפים גורמים מהמגזר הפרטי. המטרה שלנו היא להעביר חלק משמעותי מהמימון הזה לשוק ההון הציבורי. אני רוצה שהציבור הרחב, כל ציבור המשקיעים, ייהנה מההשקעות האלה. לשם כך, אני פועלת בשיתוף פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר, ראש רשות המסים וגופי ממשלה נוספים להקמה של קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות לאומיות. הקרנות ייהנו מהטבות מס ייחודיות וזאת בתנאי שההחזקות שלהן יהיו בנכסי תשתיות בלבד והרווחים יחולקו באופן שוטף למשקיעים. המהלך ייצא לפועל בשבועות הקרובים. אנו בהחלט חווים התעניינות רבה של השוק במוצר הזה.
חוק האיגוח – ככה הבורסה תממן פרויקטי תשתיות
"בהקשר זה, אחד הכלים החשובים ביותר להרחבת המוצרים הנסחרים בתחום התשתיות, הוא 'חוק האיגוח' ואנו פועלים לקדם אותו יחד עם שותפינו במשרד האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים ורשות שוק ההון. המטרה של חוק האיגוח היא להפוך את המימון הפרטי שניתן לענף התשתיות ותחומי מימון נוספים, לנכסים שייסחרו בשוק ההון הציבורי. הנושא מתחדד לנו מכיוון שבשנים האחרונות כמויות הכסף בעולם גדלות, וזאת כאשר הריבית היא אפסית, וכך נוצר מצב של תמחור סיכונים בחסר ולכן אנו חווים מעבר השקעות מואץ לשוק הפרטי על חשבון השוק הציבורי.
"תופעת הצמצום בהיקף השוק הציבורי ניכרת גם בעולם. אם נסתכל על מדינות ה-OECD , וכן על בריטניה, וארה"ב נראה שחלה ירידה בכמות החברות הרשומות למסחר. זו אכן תופעה כלל עולמית. ניתן לראות שגם אצלנו בישראל בשנת 2009 היו 622 חברות ציבוריות, ונכון ליולי 2018 המספר פחת ונותרו רק 454. כ- 30% פחות במשך עשור שנים, שזה המון! לעומת זאת, באותן שנים, היקפי הפעילות בשוק הפרטי תפחו.
אם ניקח לדוגמא את שוק הקרנות הפרטיות שמשקיעות לרוב בנכסים לא סחירים, מאז שנת 2009 כמות הקרנות שילשה את היקפה. באותה התקופה, תיק ההשקעות הפרטיות המנוהל על ידי משקיעים מוסדיים ישראליים גדל מ- 83 ל 235 מיליארד שקלים, כלומר שילש את היקפו, כאשר היקף ההשקעות הפרטיות של מוסדיים בחו"ל גדל כמעט פי שישה. מה שמדגיש שוב את הצורך בעידוד השוק הציבורי בישראל, כמשקל מאזן. אני מאמינה שהשוק הציבורי טוב יותר למשקיע, כיוון ששם הוא מקבל ערכים מוספים של שקיפות, נזילות ופיקוח ולכן נשאף להרחיב אותו ככל שניתן.
אני אפעל לעידוד השקעות בשוק ההון בישראל באופן שיעודד את הכלכלה הישראלית. התפיסה הזו תהיה לנו כמצפן, כך שכל אחד מהמהלכים שנבחר לקדם ייבחן – בין היתר – ב"משקפיים" של האם ובאיזו מידה הוא תורם לכלכלת ישראל.
"שני נושאים נוספים שאני מתכוונת לקדם שקשורים זה בזה ומהווים כאמור חלק מהתוכנית האסטרטגית של הרשות הם תחום החדשנות ותחום התחרות. העולם משתנה בקצב מסחרר. אנחנו רואים איך הטכנולוגיה חודרת לכל תחום, ו"משבשת" את הסדר הקיים. תראו מה UBER עשתה לשוק המוניות, מה AIRBNB עשתה לשוק המלונאות, ומה AMAZON עשתה לשוק הקמעונאות. גם תחום הפינטק הוא תחום כזה והוא משנה וישנה לחלוטין את הדרך שבה אנשים צורכים שירותים פיננסיים, בנקאיים ועוד. יותר שירותים דיגיטאליים הנגישים לצרכנים, יותר תחרות, פחות עלויות לצרכן.
"אבל מוזר שדווקא שוק ההון הישראלי הוא בבחינת הסנדלר שהולך יחף. מדהים בעיני שישראל – אומת הסטארט אפ, מובילה את תחום הפינטק בכל העולם אבל בשוק ההון שלנו קצב אימוץ הטכנולוגיה הזו איטי מידי. את זה אני רוצה לשנות. שוק ההון שלנו צריך להיות חוד החנית של הקדמה והטכנולוגיה בשירותים הפיננסים. ולכן בימים אלה התחלתי לקדם מספר מהלכים אשר נועדו לייצר תשתיות לכניסתם של שירותים פיננסיים טכנולוגיים, כדי להפוך אותם לנגישים לכל המעוניין, וזולים יותר.
שוק הברוקראז' – יהפוך לבטוח יותר ותחרותי יותר
"בואו ניקח לדוגמא את תחום צריכת שירותי הברוקראז'. אחת הבעיות בשוק הברוקראז' בישראל היא שכמעט כולו מסופק על ידי הבנקים. זאת למרות שבנוסף להם, יש לנו בבורסה עוד שמונה חברים אחרים, חלקם בתי השקעות גדולים ישראליים, שהיו יכולים לייצר תחרות לבנקים, אך הדבר לא קורה. לדעתי, הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים עיקריים: ריכוזיות שוק ההון והתלות האפשרית של בתי השקעות, במערך ההפצה של הבנקים. למרות קיומם של כלים טכנולוגיים להפצה מלאה ועצמאית. חסמי ידע שמונעים מהציבור נגישות לשירותים זולים. אני מקווה שפרסום העמלות באתר הבורסה, ישפר את המצב. אני רוצה לעודד את הפיתוח של השוק הזה לטובת משקיעי הריטייל שהם הציבור הרחב. לשם כך החלטתי להסדיר את תחום הברוקראז', ולהפוך אותו לבטוח יותר ולתחרותי יותר.
מדריך עמלות הבנקים והברוקרים הפרטיים (נתונים מעודכנים)
"בשלב ראשון אני מקדמת את חוק הברוקר-דילר שיסדיר את תחום הפעילות של הברוקרים הפרטיים. החוק הזה גם יאפשר כניסה של ברוקרים זרים לישראל, אשר ייצרו תחרות לבנקים וירחיבו את היצע השירותים לציבור הישראלי בשוק ההון. ובנוסף לכך, לפני כשבועיים אפשרנו לגופי השקעה בינלאומיים גדולים ועושי שוק הפועלים לצידם, לרשום את מוצריהם למסחר בבורסה בישראל. מהלך זה צפוי להרחיב את היצע המוצרים ורמת הנזילות במסחר.
"גם מכירת הבורסה למשקיעים זרים פרטיים צפויה לתרום להכנסת חברים חדשים למסחר, כפי שקרה גם בשווקים אחרים במקרים דומים. המטרה היא שגופים כמו JPM, שהודיעו ממש לאחרונה על שירותי ברוקראז' אונליין חינם ללקוחותיהם, יכנסו לארץ ויציעו שירותים דומים לציבור הישראלי. אלו יהוו תחרות ראויה לבנקים על כיסו של הצרכן הישראלי. בסופו של דבר, השוק צפוי לגדול והעלויות צפויות לרדת.
"אגלה לכם שמאז כניסתי לתפקיד, אני נפגשת באופן קבוע עם הרגולטוריות במערכת הפיננסית ושמחתי להיווכח שכולנו שותפות לרצון ולעשיה של הסרת חסמי רגולציה לקידום התחרות בשוק הפיננסי. אני בטוחה שהעבודה המשותפת תישא פרי.
"לסיכום, אני רוצה לחלוק אתכם את תפיסתי כרגולטור. בעולם יש מושג רווח שנקרא Good Regulation. מושג שאין לו אפילו תרגום הולם בעברית. Good Regulation היא רגולציה אפקטיבית שמניעה את שחקני השוק לפקח זה על זה. היא למעשה מערכת שמעודדת צמיחה ואחריות אישית. אנחנו כרשות ניירות ערך לא רוצים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות הפנימיות של שחקני השוק. זהו תפקידם. שוק ההון סובל כיום מנכות עמוקה. הדבר עולה גם בפגישות שלי עם שחקני השוק השונים, גרמו לכך אוסף של נסיבות, סיבות ואירועים. בחלק מהנושאים הטיפול גם אם היה נכון, היה בוטה ואגרסיבי ובפועל דוחף את השוק לבינוניות שעלולה לפגוע בטובת המשקיעים החוסכים.
"יצרנו במו ידינו, שוק ששואף במקרה הטוב להגיע לתשואת הבנצ'מרק, הבינוניות, שברירת המחדל שלו היא על פי רב השקעה בנדל"ן על פני השקעה בפיתוח מנועי הצמיחה של השוק המקומי, וכל זה כשאנחנו מעמידים במבחן את הנכס היקר מכל – החיסכון הציבורי – שראוי ליחס ולטיפול המעולים ביותר שיש. זהו עתידנו הכלכלי כאנשים זקנים – כולנו נהיה שם. אני כרגולטור רוצה להיות בצד ההסדרה וההעצמה של מרחב האפשרויות בשוק. אני מתכוונת לייצר שקיפות באשר למדיניות האכיפה הכוללת של הרשות.
"הכללים יהיו ידועים לכל שחקני השוק ולמי שינהג לפיהם יהיה "גל ירוק", בלי תמרור או רמזור בכל צומת. אך באותה נשימה אני גם אומרת בצורה מאוד ברורה – מי שיסטה מהכללים, ירד מהכביש במהירות, ללא פשרות. אני מאמינה שרשות ניירות ערך צריכה להיות מגדלור לשוק ההון. בבחינת המבוגר האחראי. לדעת מתי לסייע למפוקחים, מתי ללמוד מהם, אבל גם – ובעיקר – לדעת מתי "לשחרר" ולתת למפוקחים לגדול ולקחת אחריות מלאה על מעשיהם ממקום של בגרות ואמון; זאת כל עוד הם אינם מנצלים את כוחם לרעה כמובן. מטרתנו היא אחת, לפעול לטובת כלכלת ישראל ושוק ההון המקומי".
משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים
לקוחות פועלים? ככה תחסכו בעמלות ניירות ערך
רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי היא מהפכה שיישמה שרת המשפטים, איילת שק. מדובר בעצם בתקנות שקובעות כיצד יתנהלו המשפטים האזרחיים בבתי המשפט בישראל, ומדובר בשוני גדול לעומת ההתנהלות הקודמת. הרפורמה נכנסהלתוקף ב-5 בספטמבר 2018.
התקנות החדשות במסגרת הרפורמה מגבילה את אורכם של כתבי הטענות – עורכי הדין יצטרכו לכתוב פחות, והרבה יותר מתומצת. כמו כן, מחזקת הרפורמה את השופטים. השופטים יוכלו להטיל סנקציות רחבות יותר; מנגד, בעלי הדין מאבדים מיכולת השפעתם על ההליך המשפטי. כמו כן, השופטים מחוייבים למתן הכרעה בתוך זמן סביר.
כתבי טענות – קצר וקולע
כתבי הטענות, בהתאם לרפורמה, יוגבלו באורכם. כתבי הטענות יחולקו לשלושה חלקים. בחלק הראשון יופיעו פרטים כלליים, כולל שמות הצדדים בדיון המשפטי, פרטים מזהים וכתובת וכן בית המשפט שאליו מוגשת התביעה. החלק השני של כתבי הטענות יכלול את עובדות המקרה בתמצית; והחלק השלישי שהוא לב הטענות יכלול פירוט והרחבה של העובדות. לכתבי הטענות יצורפו מסמכים מהותים וכל מסמך שבעל הדין מתכוון להסתמך עליו.
כתב הגנה יורכב גם הוא משלושה חלקים. החלק הראשון יכלול את הפרטים הכלליים. החלק השני יכלול טענות נגד שנועדו להביא לדחיית התביעה ללא דיוןעמוק במהות התביעה (דחייה על הסף). בחלק זה יסופקו בתמצית העובדות של ההגנה.
החלק השלישי יתאר ויפרט את העובדות ובכלל יהיה הלב של טענות ההגנה. לחלק זה יש לצרף את כל המסמכים התומכים. על מנת לסייע לנתבעים, בתי המשפט יוכלו לספק ארכה להגשת החלק השלישי של כתב הגנה, במידה ויהיה רושם שקיים סיכוי לדחיית התיק מנימוקי סף (לרבות התיישנות). המשמעות הפרקטית היא היא שיוגשו חלק ראשון ושני, במטרה לבטל ולדחות את התביעה משיקולים שלא קשורים למהותה, וזאת כדי לחסוך לנתבע את ההשקעה הכספית בכל הדוח (כולל חלק שלישי). הצליח? מנהדר, לא הצליח, חוזרים ומכינים את הפרק השלישי.
כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה) יוגבלו באורכם. חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי.
עם זאת, יש הסתייגות – בתביעה בבית משפט מחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים. כתב תשובה לכתב הגנה יוגבל לאורך של שלושה עמודים.
התקנות מגבילות גם את אורכם של ערעורים. גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.
משך הזמן להגשת כתב הגנה נקבע על 60 יום (בעבר היה 45 יום).
דיון מקדמי – חובה
על פי התקנות החדשות קיימת חובה של בעלי הדין (למעט אלו שלא מיוצגים על ידי עו"ד) לקיים דיון מוקדם מחוץ לכותלי בית המשפט. הדיון נועד להגדיר את המחלוקות בין הצדדים וכן לנסות ולקדם פתרון של המחלוקות ללא צורך במשפט. הצדדים יגישו לבית המשפט טופס שבו יתארו את מה שנעשה במסגרת הדיון המקדמי.
חוץ מהדיון המקדמי קיים גם מנגנון הגישור. בכל תביעה מעל סכום של 40 אלף שקל יישלחו הצדדים לנסיון גישור ללא תשלום.
פחות בחירה היכן יתקיים המשפט
התקנות החדשות עשויות לווסת את העומס בין בתי המשפט. התובע לא יוכל לקבוע באופן מוחלט היכן יתקיים הדיון המשפטי. התובע יציין באיזה בית משפט הוא מעדיף לנהל את התביעה, אבל אין הכרח לקבל את בקשתו. הדבר תלוי בעומס הקיים בבתי המשפט.
הוצאות משפט – מי משלם?
התקנות החדשות מעודדות את השופטים להטיל הוצאות שמבטאות את העלות האמיתית של ניהול המשפט – "סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט". זה יכול להגדיל כמובן את העלויות של הצדדים.
אביב ארלון מוכרת מרכז מסחרי "אביב פארק פנצ'בו" שבסרביה לקבוצת ביג. המרכז המסחרי משתרע על שטח של כ- 7.3 דונם וכולל כ- 28,000 מ"ר שטחי מסחר, במספר מבנים ובתפוסה מלאה של 100%. בקניון מספר שוכרי עוגן מרכזיים כדוגמת רשת המרכולים המובילה DIS, מותג האופנה C&A, H&M , מקדונלד'ס, דייכמן, New Yorker ,Takko וכו'. לצד מותגים מקומיים וכן מתחם קולנוע בשטח של כ-2,800 מ"ר וחדר כושר. המרכז מניב NOI של 3.15 מיליון יורו בשנה
היקף העסקה מסתכם בכ-39 מיליון אירו והמכירה צפויה להניב לחברה תזרים מזומנים חופשי של כ- 19 מיליון אירו.
יו"ר קבוצת אביב, דורון אביב ציין: "בשנת 2008 רכשה החברה קרקע נטושה בעיירה פנצ'בו שבסרביה. החברה זיהתה את פוטנציאל ההשבחה של המיקום הנמצא מרחק נסיעה קצר מעיר הבירה בלגרד. החל משנת 2010 הוקם, בהובלת יפתח אלוני, (מנכ"ל משותף) וניר סער (מנהל הפעילות בסרביה), פארק מסחרי פתוח, הראשון מסוגו בסרביה, המותאם לסגנון החיים המקומי, שהפך לאחד המרכזים המסחריים המוצלחים ביותר בסרביה. המרכז פעיל מזה כעשור, נהנה מתפוסה מלאה והפך למרכז חיי המסחר והקהילה של האזור.
בבעלות חברת אביב ארלון 2 פארקים נוספים: "אביב פארק זרנינאן", הכולל כ- 22,000 מ"ר שטחי מסחר. בימים אלו מרחיבה החברה את הפארק ב-800 מ"ר נוספים, ו"אביב פארק זווזדרה", בשכונה מרכזית בעיר הבירה בלגרד, הכולל כ- 12,000 מ"ר שטחי מסחר. כמו כן, בימים אלו יוזמת החברה מתחמי מגורים בעיר בלגרד.
משרד תיווך מואשם בהעלמת הכנסות בסך 1.7 מיליון שקל. בית משפט השלום בירושלים נעתר לבקשת מחלקת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום ברשות המסים, לשחרר בתנאים מגבילים את ישראל טייברג (39), מבית שמש ואת דוד עזריאל (48), מירושלים בחשד להעלמת הכנסות בסך כולל של כ- 1,700,000 שקלים. מדובר כאמור בחשדות בלבד – זכות החפות עומדת לשניים, עד שלא יוכח אחרת.
בביקורת שנערכה על ידי פקיד שומה ירושלים אצל ישראל טייברג, בעל עסק לתיווך בשם "גלובל נכסים", עלה כי בשנת 2017 ביצע עבודות שתמורתן קיבל 250,000 שקל, עליהן לא דיווח. בעקבות פנייה שנעשתה למייצגת שלו, למתן הסבר על כך שלא דיווח על הכנסותיו, הגיש טייברג בקשה לגילוי מרצון על אי-דיווח של כ-1,300,000 שקל לשנת 2014 ועד למחצית 2018. על מנת לאמת את החשדות כנגדו, נעשתה פנייה למנכים ששילמו לו ומעדויות שנגבו מהם עלה, שהם אינם מכירים כלל את החשוד אלא את החשוד הנוסף בפרשה – דוד עזריאל וכי בפועל קיבלו מעזריאל חשבוניות של "גלובל נכסים" השייכים לטייברג וכי את התמורה שילמו לעזריאל.
הפרשה הסתעפה כאשר הסתבר כי לדוד עזריאל, שעובד כמתווך כבר למעלה מ-20 שנה, אין כלל תיק ברשויות המס וכי כל הכנסותיו מעולם לא דווחו. ב-3 בספטמבר 2018 נערך חיפוש בביתו של עזריאל והוא וטייברג נחקרו.
מחקירת החשודים עלה כי השניים עבדו כמתווכים והתחלקו בעמלות התיווך. טייברג הודה בחקירתו כי לא דיווח על הכנסות בסך של 1,300,000 שקל בשנים 2018-2014 ועזריאל הודה כי לא דיווח על הכנסות מעמלת תיווך בסך של כ- 400,000 שקל באותן שנים.
כבוד השופטת, חוי טוקר, מבית משפט השלום בירושלים, אשר דנה בבקשת המעצר, נעתרה, כאמור לבקשת רשות המסים וקבעה, בין השאר, לכל אחד מהחשודים, התחייבות עצמית בסך 300,000 שקל, ערבות צד ג' בסך של 100,000 שקל וצו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 180 יום
אבוג'ן (NASDAQ:EVGN ), חברת ביוטכנולוגיה שמפתחת מוצרים חדשניים לתעשיות מדעי החיים, מודיעה על השגת אבן דרך משמעותית בתוכניתה לקוטלי עשבים מהדור הבא.
חטיבת האג-כימיה של אבוג'ן הוכיחה בבדיקות מעבדה כי משפחות של מולקולות אשר נתגלו על ידי אבוג'ן והראו פעילות חיובית בניסויים קודמים, נקשרו לחלבוני מטרה חיוניים המייצגים מנגנוני פעילות חדשים. מולקולות אלו, שיהוו את הבסיס לקוטלי העשבים מהדור השני, הן בעלי פוטנציאל להתגבר על המכשול העיקרי בשוק – עלייה בעמידות של עשבים לקוטלי העשבים הקיימים, וזאת מאחר שכעת הוכח שהן נקשרות לחלבוני מטרה חדשים, עם יעילות משופרת תוך שמירה על רמה גבוהה של בטיחות מאחר וחלבונים אלו אינם קיימים בבני אדם.
קוטלי עשבים הינם כימיקלים המדבירים עשבים, והינם חלק משוק קוטלי המזיקים והגנת היבול החקלאי. גודל השוק המיוחס לקוטלי עשבים הגיע ל-20 מיליארד דולר ב-2016 . ההגנה מפני עשבים הינה בעלת תפקיד חשוב בביטחון התזונתי העולמי, ולדוגמה, ללא שימוש בקוטלי עשבים, כ-20% מיבול החיטה הגלובלי היה יורד לטמיון. קוטלי העשבים הקיימים מבוססים על מנגנוני פעילות אשר הובאו לשוק לפני מעל ל-30 שנה, כאשר העמידות למוצרים אלו במגמת עליה ברחבי העולם, ויוצרת צורך משמעותי לקוטל עשבים דור שני בעלי מנגנון פעילות חדשני.
תוכנית קוטלי העשבים של חטיבת האג-כימיה של חברת אבוג'ן התבססה על שימוש בפלטפורמת ה-CPB. תהליכי הגילוי והאופטימיזציה של המולקולות הכימיות בוחנים מגוון של שיקולי מוצר, ביניהם רבדים שונים של כדאיות כלכלית ופרופיל בטיחות הנדרש כיום לפי הסטנדרטים החדשים.
כפי שהחברה דיווחה בעבר, משפחות כימיקלים אלו נבדקו כבר בניסויי מעבדה ובחממות ונצפתה פעילות חיובית של קטילת עשבים. היום, אבוג'ן מודיעה כי משפחות כימיקלים אלו הראו קישור לחלבוני המטרה החדשים, אשר מיצגים מנגנון פעילות חדש. חשוב לציין כי חלבוני המטרה שנבחרו אינם קיימים בבני אדם ולכן משפחות הכימיה הללו הן בעלות פוטנציאל בטיחות גבוה.
השלבים הבאים בתהליך הפיתוח כוללים אופטימיזציה של משפחות הכימיקלים במטרה לשפר את תוצאות היעילות בקטילת עשבים בניסויי חממה, לקראת השגת יעילות ברמה מסחרית, ואז ניתן יהיה לעבור לולידציה בניסויי שדה.
ערן קוסובר, סמנכ"ל בכיר ומנהל כללי של חטיבת האג-כימיה ציין:" אנחנו מאוד נרגשים מההישג שהודענו עליו היום, מאחר ומעל ל-30 שנה לא מוסחר קוטל עשבים המבוסס על מנגנון פעילות חדש. אנו כעת נעים במהירות בפיתוח מוצר המיועד להתמודד עם אחד הקשיים העיקריים של שוק זה – עלייה בעמידות עשבים לקוטלי העשבים הקיימים."
עופר חביב מנכ"ל ונשיא אבוג'ן ציין: " אנו מרוצים מההתקדמות העקבית של חטיבת הכימיה, אשר נוסדה בשנת 2014, שהשיגה אבן דרך נוספת עליה הודענו היום, הוכחת קישור ביולוגית של הכימיקליים שנתגלו על ידי אבוג'ן לחלבוני המטרה החדשים. התקדמות עקבית זו התאפשרה בזכות השימוש בפלטפורמת ה-CPB הייחודית שלנו. אנו מאמינים כי היכולות הייחודיות של החטיבה מובילות לפיתוח קוטלי עשבים יעילים מהדור הבא, עם פרופיל בטיחות גבוה."
אודות אבוג'ן – חברת ביוטכנולוגיה המפתחת מוצרים חדשניים לשווקים מרכזיים במדעי החיים דרך פלטפורמה טכנולוגית הממנפת הבנה מדעית וטכנולוגיות מחשוביות. הפלטפורמה משמשת לפיתוח מוצרים חדשניים בתחומי האג-כימיה, אג-ביולוגיה ואג-זרעים (GM and non GM), ועל ידי שתי חברות בנות, אבופיול, הממוקדת בזרעי קיקיון וביומיקה, הממוקדת במיקרוביום האנושי. באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות החקלאות המובילות בעולם ביניהן: BASF, Corteva, Bayer, ICL, אבוג'ן העבירה רישיונות לגנים, מולקולות ומיקרובים לשותפיה תחת הסכמים נושאי תשלומי אבני דרך ותמלוגים.
ראדא ממשיכה לדווח על חוזים – הפעם, מדווחת החברה על קבלת הזמנות מכ"מים בהיקף של 3.5 מיליון דולר מלקוח צבאי אמריקאי. חלקן הזמנות המשך עבור מכ"מי MHR ופתרונות לגילוי רחפנים וכטב"מ, וחלקן הזמנות ראשונות של מכ"מ הeCHR של החברה.
מכ"מ ה- eCHR הינו הדור הבא של משפחת מכ"מי ה-CHR של ראדא, שנמצאים בשימוש במערכות הגנה אקטיביות (APS) ומערכות לגילוי אש עוינת (HFD) ברכבים קרביים.
מכ"ם זה מאפשר שיפור משמעותי בטווחי הגילוי והעקיבה, מציג עיצוב אלומות מתקדם ושיפורים טכנולוגיים נוספים אשר מביאים לביצועים מיטביים בסביבות הלחימה המאתגרות ביותר. יכולות אלו הופכות את ה-eCHR לבחירה האידיאלית ל-APS, למערכות הגנה לרכב (VPS), מערכות הגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAV) ופתרונות הגנה היקפית תלת-ממדית.
ראדא צפויה לספק הזמנות אלו במהלך שנת 2018.
דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "אנו עדים למומנטום חזק ומתגבר בשוק האמריקאי הבא לידי ביטוי בעיקר בתחומי ה-C-UAV (הגנה נגד כלי טיס בלתי מאוישים) וה-VSHORAD(הגנה אווירית לטווח קצר מאוד). מכ"ם ה-eCHR המתקדם שלנו, שהינו מוגדר התוכנה ורב-משימתי, הוזמן בשלב זה לשימוש במערכות C-UAV, ומציג ביצועים משופרים למערכות הגנה אקטיביות (APS) לרכבים משוריינים, ובעל פוטנציאל משמעותי להפוך לפתרון קומונאלי למגוון רחב של משימות הגנה על הכח המתמרן".
ראדא – השתלבה בפרויקט של רפאל למכירת מוצר להגנה מרחפנים
ראדא – גידול בהכנסות ל-6.6 מיליון דולר; צופה מכירות שנתיות של 27 מיליון דולר
ראדא – הזמנה של 4 מיליון דולר
מעודכן ל-10/2018
חברת הביטוח ליברה, שקיבלה רישיון מבטח מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפני ביולי 2018, העלתה בספטמבר 2018 לאוויר את הפלטפורמה הדיגיטלית שלה והיא זמינה לקהל.
עד כה פעלה החברה במתכונת הרצה, במהלכה הנפיקה למעלה מ-2,000 פוליסות והעניקה למבוטחיה שירותים כמו רכב חליפי עד הבית, תשלום תביעות תוך 48 שעות ואי העלאת פרמיה בעקבות דיווח על נזק שלא באשמת המבוטח
ליברה פיתחה מודל לשיתוף המבוטחים ברווח. במסגרת זו, לכל מבוטח מוקם, כבר בעת רכישת הביטוח, "ארנק דיגיטלי" בו הוא צובר "ליברות", המהוות את חלקו ברווח. באמצעות הליברות החברה תחלק עד 25% מרווחיה למבוטחים שלה.
ביטוח דיגיטלי – מהפכה בעולם הביטוח
אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה: "עולם הביטוח עובר מהפכה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים בהעדפות הצרכנים. ליברה גאה לעמוד בחזית השינויים האלה, בכמה אופנים: ראשית, בחוויה הדיגיטלית שמספקת החברה. שנית, במודל הפרסונלי הבלעדי של החברה, הכולל שאלות ייחודיות המאפשרות הוזלה משמעותית במחיר. ושלישית, שיתוף מבוטחיה ברווחים, כבר מהיום הראשון, באמצעות ארנק דיגיטלי שהיא מקימה עבור כל מבוטח"
מאז קבלת הרישיון, פעלה החברה במתכונת הרצה ובתקופה זו כאמור הנפיקה למעלה מ-2,000 פוליסות. החברה פועלת כחברה דיגיטלית מלאה, ומאפשרת ללקוחות לבצע פעולות באמצעות האזור האישי שלהם באתר ובדיגיטל בכלל. במקביל, החברה מעמידה מוקד טלפוני לטובת לקוחות שבכל זאת יבקשו להיעזר במענה אנושי.
בין היתר, יוכלו לקוחות החברה לעדכן את הפוליסה בכל עת באופן עצמאי, באזור האישי. המבוטחים יוכלו להחליף או להוסיף נהג, לשנות את סוג הרכב המבוטח, לשלוח לחברה באמצעות האתר מסמכים רלוונטיים (כגון מסמך העדר תביעות או אישור שיעבוד) ועוד. בעת תאונה או גניבה, ליברה מספקת אופציה לקבלת רכב חלופי כבר במקום התאונה, או לחלופין בכל מקום שיבחר המבוטח לקבלו, על מנת שהלקוח יוכל להמשיך בשגרת יומו. החברה מתחייבת לתשלום ללקוח תוך 48 שעות מרגע הכרזת הרכב כ"טוטל לוס" או במקרה גניבה.
ליברה מספקת גם פרסונליזציה: המודל האקטוארי של החברה, יחד עם הכלים הדיגיטליים המתקדמים, יאפשרו לה להתאים את הצעת המחיר לכל מבוטח, על ידי מענה לשאלות כגון: מספר הקילומטרים שהרכב נוסע בשנה, תחזוקת הרכב, רמת הנהיגה, גילאי הילדים, תביעות שהוגשו ב-10 השנים האחרונות, סקר רכב ועוד. המענה לשאלות הוא וולונטרי ובאמצעותו ניתן להוזיל את הצעת המחיר באופן משמעותי, במקרים מסוימים אף יותר מ-50%.
ביטוח פרסונלי
בליברה אומרים שהם דוגלים בשיתוף רווחים עם הלקוחות. במסגרת זו, לכל מבוטח מוקם, כבר בעת רכישת הביטוח, "ארנק דיגיטלי" בו הוא צובר "ליברות", המהוות את חלקו ברווח. באמצעות הליברות החברה תחלק עד 25% מרווחיה למבוטחים שלה. בעת חידוש הפוליסה, הליברות מומרות לשקלים (ביחס של 1:1) וניתן לממש אותן באמצעות העברה לחשבון הבנק, או לחלופין בחידוש ביטוח ורכישת כיסויים נוספים בליברה.
אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, אמרה: "עולם הביטוח עובר מהפכה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים בהעדפות הצרכנים. ליברה גאה לעמוד בחזית השינויים האלה, בכמה אופנים: ראשית, בחוויה הדיגיטלית שמספקת החברה. שנית, במודל הפרסונלי הבלעדי של החברה, הכולל שאלות ייחודיות המאפשרות הוזלה משמעותית במחיר. ושלישית, שיתוף מבוטחיה ברווחים, כבר מהיום הראשון, באמצעות ארנק דיגיטלי שהיא מקימה עבור כל מבוטח".
ליברה היא הראשונה מבין 3 חברות ביטוח דיגיטליות חדשות (ליברה ביטוח, WeSure, ואולברייט). חברות הביטוח הדיגיטליות הן בשורה חשובה לצרכנים.
חברת ביטוח דיגיטלית פועלת בלי סוכני ביטוח. המטרה להגיע ללקוחות דרך אתר האינטרנט או אפליקציה ייעודית. באתר וגם באפליקציה ניתן לעשות את כל הפעולות – רכישת ביטוח; קבלת שירות; טיפול בתביעת ביטוח.
כיום פועלות מספר פלטפורמות דיגיטליות של חברות הביטוח הגדולות כמו go של הכשרה ביטוח, ועדיין הפלטפורמות האלו לא מספקות את כל המוצרים וכל השירותים, הן יותר אפליקציות שיווקיות – לשיווק ביטוח.
כמה זה עולה?
הביטוח דרך החברות הדיגיטליות אמור להיות במחירים נמוכים יותר. אבל, ליברה מציעה כאמור שיטת תמחור המותאמת ללקוח באופן אישי בהתאם לפרמטרים שונים של סיכון. לדוגמה ביטוח הרכב ייקבע, בין היתר על פי הפרמטרים הבאים – היקף קילומטרז' שנתי, איזור מגורים, עבר ביטוחי, גיל, מגדר ועוד. מדובר בפרמטרים שקיימים ברובם בחברות הביטוח המסרותיות, אבל חלק מהפרמטרים חדשים, כך שייתכן שהפרסונליציה זו תחסוך לחלק מהאנשים בסך הביטוח הכולל. זאת ועוד – מאחר שבהגדרה מדובר בגוף רזה יותר, עם הוצאות נמוכות יותר, צפוי שהמחירים הממוצעים בו יהיו זולים יותר מאשר בביטוחים אצל החברות המסורתיות.
עדכון– ביטוח פרסונלי: חברות ביטוח בעולם ימכרו ביטוח חיים רק למי שיסכים להשתמש בשעונים חכמים. השעונים האלו ידווחו לחברת הביטוח בזמן אמת מה המצב הבריאותי האמיתי של הלקוח. "אני חושבת שהטכנולוגיה יכולה לעזור לא מעט לתמחור ביטוח אישי", אמרה בראיון למאקו אתי אלישקוב מנכ"לית ומייסדת ליברה ביטוח, "לרוב האוכלוסיה זה ישפר את המחיר. זה גם נמצא בשוק הביטוחים לרכב. יש חברות בארה"ב שמחייבות מבוטחים להתקין רכיבי OBD לשקע ברכב – והם אוספים מידע על אופי הנהיגה – כמו מספר קילומטרים, האצות ופניות חדות. אנחנו יכולים לתת הנחה למי שנוהג טוב, וגם יש הנחות גם למי שנוהג מעט קילומטרים".
ישראל רייף, יו"ר אפקון אומר היום על רקע החלטת החברה להיכנס לתחום טעינת הרכבים החשמליים – "תחום המטענים החשמליים הציבוריים תופס תאוצה בארץ ובעולם. חדשנות הינו נדבך משמעותי באסטרטגיה שלנו ואנו בדרך לספק חשמל לרכבים חשמליים של כל היבואנים בישראל, כאשר אפקון תהיה אחראית על אספקת המטענים, התקנתם והתפעול שלהם. לשם שימוש ברכב לאורך היום, במיוחד בנסיעות ארוכות, נדרשת טעינה מהירה של הרכב, ללא צורך בהחלפת סוללות, כפי שניסו ליזום חברות אחרות. כבר היום מתכננת החברה את מערך השירות לרכב החשמלי בפריסה ארצית".
אפקון תחבורה חשמלית – חברה בבעלות אפקון הציבורית מקבוצת שלמה, התקשרה עם יבואני רכב מובילים בישראל בהסכם להקמת מטענים ציבוריים מהירים בצפון הארץ ובדרומה, אשר יאפשרו נסיעה חשמלית רציפה לאורך כל מדינת ישראל. הקמת המטענים הינה במימון משותף של הצדדים, והם יספקו חשמל לרכבים חשמליים של כל היבואנים בישראל, כאשר אפקון תהיה אחראית על התקנת המטענים והתפעול השוטף שלהם ועל אספקת החשמל ללקוחות וחיובם. המטענים יאפשרו טעינה מלאה של רכב חשמלי בתוך כחצי שעה. המטען הראשון יוקם באזור מצפה רמון והשני בגליל. בהמשך צפויה אפקון להמשיך ולהקים מאות מטענים נוספים ברחבי הארץ.
הסכם זה מגיע לאחר סדרת ההתקשרויות של אפקון תחבורה חשמלית עם יבואני הרכב המובילים בישראל להקמת מטענים ביתיים עבור לקוחותיהם. עד כה התקינה אפקון מעל 500 מטענים ביתיים כאמור.
תחום הטענת המכוניות החשמליות הוא תחום מתפתח וחדשני בארץ ובעולם. כיום נוסעות כ- 5,000 מכוניות על הכביש, בעיקר מכוניות היברידיות נטענות. בתחילת 2019 מס' הדגמים של מכוניות חשמליות יגדל, כאשר היצרנים שייצרו מכוניות חשמליות כוללים את מרצדס, אאודי, ב.מ.וו., פורשה, יונדאי, מיצובישי, קיה ורנו.
בנוסף, הקימה אפקון את התשתית לטעינת האוטובוסים החשמליים של חברת מטרופולין ברעננה ושל חברת קווים במודיעין, וכן התקינה מטענים לרכבים חשמליים בחניונים שונים ברחבי הארץ.
אפקון תחבורה חשמלית, אשר הוקמה במהלך שנת 2018, מרכזת את פעילות קבוצת אפקון בתחום הרשתות לטעינת כלי רכב חשמליים. ייחודה של אפקון תחבורה חשמלית הוא בהיותה ONE STOP SHOP לכל צרכי הרכב החשמלי ומשתמשיו, תוך שילוב כלל היכולות של אפקון בתחומים השונים – חשמל, תשתיות, מערכות ניהול ובקרה וציוד, ותוך מתן פתרונות למקרים בהם קיבולת החשמל באתר מוגבלת ויש צורך בהגדלת הקיבולת או בניהול חכם של הקיבולת הקיימת.
מספר הלקוחות הרוכשים כלי רכב נטענים הולך וגדל באופן מואץ ומכאן הצורך לספק להם פתרונות טעינה, הן במרחב הביתי והן במרחב הציבורי.
אפקון הינה חלק מקבוצת שלמה, אשר פעילה מזה שנים רבות בתחומי הרכב בישראל, ובכלל זאת יבואנית רכבי אופל, חברת הליסינג וההשכרה הגדולה בישראל המפעילה צי של למעלה מ- 80,000 כלי רכב, וכן היבואנית של כלי רכב מתוצרת BYD
עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב אמר במקביל לפרסום דוחות החברה למחצית הראשונה של 2018 – "החברה מסכמת את המחצית הראשונה של 2018 עם עליה בהכנסות, המשקפת את הגידול בהיקפי הפעילות של החברה בעסקי הנדל"ן הן בנכסים מניבים והן במכירת הדירות למגורים בפולין. כמו-כן, החברה ממשיכה את פיתוח נכסי הליבה, וביצעה השקעות בהיקף כולל של כ- 165 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה – בעיקר בקמפוס הכשרת הישוב בבני ברק ובהגדלת השטחים המושכרים בפארקים הלוגיסטיים באירופה". כן, הכשרת הישוב פועלת בפולין, פועלת בארץ (בעיקר פיתוח השטח בבני ברק), אבל היא לא מצליחה לייצר רווחים בשנה האחרונה. אולי ההשבחה עוד תגיע, אחרי הכל, הפעילויות נראות כאלו שאמורות לייצר תשואה. אך בינתיים המחצית די מאכזבת – הרווח בתקופה נובע רובו ככולו מרווח הון (מימוש נכס ביפו).
ההכנסות במחצית הראשונה לשנת 2018 עלו בכ-66% לכ-442 מיליון שקל, בהשוואה לכ-267 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נבע מעלייה של כ-13.5% בהכנסות מהשכרת נכסים לכ-134 מיליון שקל, הן הודות לגידול בהיקפי שטחים מניבים בפארקים הלוגיסטיים בפולין שבבעלות MLP, והן משינויים בשערי מטבע חוץ.
הרווח התפעולי במחצית הראשונה עלה בשיעור חד לכ-137 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי במחצית הראשונה לשנת 2018 – כ-20 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-28 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור ברווח נובע משיפור בתוצאות עסקי הנדל"ן של החברה, לרבות רווח בסך של כ-31 מיליון שקל שרשמה החברה ממכירת נכס ביפו.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה לשנת 2018 עלה לכ-11 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים שלילי של כ-21 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקרי תוצאות המגזרים במחצית הראשונה לשנת 2018: הרווח התפעולי של הקבוצה עלה במחצית הראשונה לשנת 2018 לכ-137 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-45 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- בתחום עסקי הנדל"ן רשמה הקבוצה במחצית הראשונה של השנה עלייה בשיעור של כ-70% ברווח התפעולי לכ-137 מיליון שקל, בהשוואה לכ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- בתחום השכרת נכסים (המהווה חלק מתחום עסקי הנדל"ן) רשמה הקבוצה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-13.5% בהכנסות לכ-134 מיליון שקל, בהשוואה לכ-118 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר העלייה בהכנסות נובעת הן מגידול בהיקפי שטחים מניבים בפארקים הלוגיסטיים בפולין, והן משינויים בשערי מטבע חוץ. הרווח מהשכרת נכסים עלה במחצית לכ-86 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-80 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- בתחום עסקי הבניה (המהווה חלק מתחום עסקי הנדל"ן) רשמה הקבוצה במחצית הראשונה של השנה עליה משמעותית בהכנסות לכ-121 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מן ההפרש במספר הדירות שנמסרו ללקוחות. הרווח מעסקאות הבנייה הסתכם במחצית בכ-20 מיליון שקל, בהשוואה לרווח זניח בתקופה המקבילה אשתקד. הפרויקטים, המניבים כיום לחברה הכנסות מעסקי בנייה, הינם פרויקט הבניה למגורים "אאורה סקיי" בוורשה פולין, פרויקט "אאורה גדנסק" ופרויקט "ג'ייקוב פארק" בבוקרשט, רומניה.
- בתחום עסקי המלונאות רשמה הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הכנסות של כ-96 מיליון שקל, בהשוואה לכ-113 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מסיום הסכם ניהול של מלון 'מינרל' בטבריה בסוף שנת 2017, שהביא במקביל גם לירידה בהוצאות הפעלת בתי המלון. ההפסד התפעולי במחצית הסתכם בכ-6 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-4 מיליון שקל לתקופה המקבילה אשתקד.
ביום 30 ביולי 2018 דיווחה החברה כי היא מנהלת משא ומתן עם צדדים שלישיים אשר אינם קשורים לחברה למכירת מחצית מהחזקותיה בחברה הבת מלונות הכשרת הישוב בע"מ ("מלונות הכשרה") (כ- 41.68% ממניות מלונות הכשרה), בתמורה המשקפת שווי חברה של כ- 144 מיליון ש"ח למלונות הכשרה.
עיקרי תוצאות הרבעון השני לשנת 2018 – ההכנסות ברבעון השני לשנת 2018 עלו בכ-36% לכ-191 מיליון שקל, בהשוואה לכ-140 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2018 עלה בכ-55% לכ-83 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-53 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה סיימה את הרבעון השני לשנת 2018 עם רווח נקי של כ-10 מיליון שקל (הפסד של כ-7 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לרווח נקי של כ-11 מיליון שקל (הפסד של כ- 9 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.
סך המזומנים ושווי המזומנים הסתכם ביום 30 ביוני 2018 בכ-246 מיליון שקל.
הונה העצמי של הקבוצה נכון ל-30 ביוני 2018, הסתכם בכ-1.21 מיליארד שקל, מתוכו כ-747 מיליון שקל מיוחס לבעלי מניות החברה.
אירועים נוספים בתקופת הדוח ואחריו:
- באוגוסט 2018 גייסה החברה סך של כ-48.8 מיליון שקל בהנפקת אג"ח פרטית בדרך של הרחבת סדרה 22.
- ביוני 2018 חתמה החברה על הסכם גישור עם מישורים ועם חברת סקייליין, אשר עם השלמתו תחזיק הכשרת הישוב ישירות בכ-20.5% ממניות סקייליין הציבורית, ותקבל סכום של כ-7.5 מיליון שקל במזומן בדרך של דיבידנד ותשלום ממישורים, חברת האם של סקייליין.
- ביוני 2018 הפקידה החברה ברשות לניירות ערך דוח מקדמי בדבר מהלך כולל להשטחת מבנה ההון של החברה.
- במרץ 2018 חתמה החברה על הסכם למכירת נכס ביפו תמורת כ-63 מיליון שקל. כתוצאה מהמכירה רשמה החברה רווח לפני מס של 31 מיליון שקל.
