הערכה לתשואה חיוביות ממוצעת של כ-2.2% – בזכות עליות שערים בארץ ובחו"ל

אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, פרסם את תחזית ביצועי קופות הגמל וקרנות הפנסיה ביולי 2020. קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה חיובית ממוצעת של כ-2.2% כתוצאה מעליות השערים בשוקי המניות בחו"ל ובישראל ובאגרות החוב הקונצרניות בישראל. הטווח הוא בין תשואה של 1.8% לבין תשואה של 2.6%.

קופות הגמל המנייתיות השיגו תשואה של כ-5.3% בטווח תשואה של 3.5% עד תשואה של 6.5%.

תשואה של כ-0.6% לקופות הגמל המדדיות בטווח תשואה של 0.3% עד תשואה של 0.9%.

תשואה של 0.5% לקופות הגמל השקליות בטווח של תשואה של 0.2% עד תשואה של 0.8%.

קרנות הפנסיה:

קרנות פנסיה מקיפות ללקוחות עד גיל 50 השיגו תשואה של כ-2.7% בטווח תשואה של 2.2% עד תשואה של 3.5%.

קרנות פנסיה מקיפות לבני 60-50 השיגו תשואה של כ-2.5% בטווח תשואה של 2.0% עד תשואה  של 3.0%.

קרנות פנסיה מקיפות לבני 60+ השיגו תשואה של כ-1.8% בטווח תשואה של 1.5% עד תשואה של 2.0%.

מתחילת השנה: קופות הגמל הכלליות צמצמו את התשואה השלילית לרמה של  3.3%.

נציין, כי קיימת שונות בין המסלולים המתמחים* והדבר תלוי במבנה המסלול ובתמהיל המדד המוביל בו.

* מסלולים מעל 100 מלש"ח.

סיכום חודש יולי

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו ביולי 2020 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.2%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 1.8% לבין תשואה של 2.6%.

עליות השערים בשוקי המניות בחו"ל ובארץ ועליות השערים באיגרות החוב הקונצרניות בארץ פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש.

שוקי המניות בעולם הציגו עליות שערים (עד ליום 29.7 שהוא היום האחרון לחישוב התשואות החודש).

בארה"ב: עליות שערים  נאות, כאשר מדד הדאו עלה ב-2.8%, מדד ה-S&P עלה ב-5.1%, מדד הנאסד"ק עלה ב-4.8%.

באירופה נרשמו עליות שערים: ה-DAX הגרמני עלה ב-4.2%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-0.5% בלבד              וה-Eurostoxx 50 עלה ב-2.0%.

ביפן: מדד הניקיי עלה בשיעור מזערי של 0.5%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה בשיעור חד של 9.2%.

כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים נאות: מדד ת"א 35 עלה ב-2.8%, מדד ת"א 125 עלה       ב-4.2%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור חד של 7.6% ומדד יתר 60 עלה, אף הוא, בשיעור חד של כ-6.4%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית חזקה. מדד התל בונד 20 עלה ב-2.3%, מדד תל בונד 40 עלה ב-1.6% ומדד התל בונד 60 עלה ב-1.9%. איגרות החוב הלא מדורגות עלה ב-3.6%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-2.5%.

באיגרות החוב הממשלתיות נרשמה מגמה שלילית בשיעור של 0.3%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.7% ואילו איגרות החוב השקליות נותרו ללא שינוי.

סיכום ינואר-יולי 2020:

ההערכה: תשואה שלילית של 3.3% לקופות הגמל הכלליות מתחילת השנה

להלן ההערכה לתשואות המסלולים המתמחים:

תשואה שלילית של כ-7.7% לקופות הגמל המנייתיות. טווח התשואות:          מינוס 5.0% עד מינוס 13.0%.

תשואה שלילית של 1.6% לקופות הגמל המדדיות. טווח התשואות:                       מינוס 1.0% עד מינוס 2.5%.

תשואה חיובית של 1.5% לקופות הגמל השקליות. טווח התשואות: 2.0%-1.0%.

קרנות הפנסיה:

קרנות פנסיה מקיפות ללקוחות עד גיל 50 השיגו תשואה שלילית של כ-3.0%. בטווח  התשואות: מינוס 2.0% עד מינוס 5.0%.

קרנות פנסיה מקיפות לבני 60-50 השיגו תשואה שלילית של כ-2.3%. בטווח  התשואות: מינוס 1.0% עד מינוס 4.5%.

קרנות פנסיה מקיפות לבני 60+ השיגו תשואה שלילית של כ-0.9%. בטווח  התשואות: פלוס 2.0% עד מינוס 2.0%.

שוקי המניות בעולם הציגו בדרך כלל ירידות שערים.

בארה"ב: מגמה מעורבת, כאשר מדד ה-S&P ירד ב-0.9%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-7.0%, ומדד הנאסד"ק עלה בשיעור של 17.5%.

באירופה נרשמה מגמה שלילית בעוצמה חזקה, תוך שונות גבוהה בין שוקי המניות השונים: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-3.2%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-17.1% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 11.9%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור של 5.3%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-2.5%.

כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית חזקה בהרבה מהשווקים האחרים: מדד ת"א 35 ירד           ב-18.0%, מדד ת"א 90 ירד ב-8.4%, מדד ת"א 125 ירד ב-14.6% ומדד יתר 60 ירד בשיעור של 9.5%.

גם באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית, למרות ואחרי המגמה החיובית בחודש יולי: מדד תל בונד 20, מדד תל בונד 40 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-4.4%, 2.8% ו-3.7% בהתאמה. איגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) ירדו  ב-7.0%. מדד אג"ח קונצרני כולו ירד ב-4.0%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה, לעומת זאת, ב-1.2%.

נתוני דוח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל מצביעים על פגיעה חמורה בעיקר באוכלוסיות החלשות: עובדים לא אקדמאים, מבוגרים, צעירים, חרדים ונשים ■ המצב הקשה אליו נקלעו משקי בית כה רבים עלול לסכן את חוסנם ולערער את המערכת הפיננסית

בנק ישראל פרסם את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020, שממנו עולה חומרתה של פגיעת משבר הקורונה במצב משקי הבית.

על פי הנתונים, ערב משבר הקורונה מצבו הכלכלי של מגזר משקי הבית היה שפיר, לאחר השתקמות שוק העבודה מאז המשבר הפיננסי. למרות הגידול של היקף האשראי בשנים האחרונות איכות תיקי האשראי של המלווים הייתה טובה, במיוחד איכות האשראי הבנקאי. במקביל החזיקו משקי בית רבים מספיק נכסים נזילים כדי לעבור בשלום את תחילת המשבר.

בעקבות הטלת מגבלות חמורות על הפעילות הכלכלית בשל התפרצות הקורונה, וצמצום היקף העובדים שרשאים להגיע למקומות העבודה – הוצאו למעלה ממיליון עובדים לחל"ת או פוטרו החל מאמצע מרץ 2020. כמחצית מכל העובדים המושבתים הגיעו מ-6 ענפים: חינוך, שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטוני.

הענפים המושבתים הם ענפים שהשכר בהם מראש נמוך יחסית. התעסוקה בענפים שבהם השכר גבוה יחסית נפגעה פחות, או בזכות היותם חיוניים, כגון חשמל, מים ותשתיות חיוניות אחרות, או בזכות יכולתם של המועסקים בהם לעבוד מהבית (תעשיית הייטק, מידע ותקשורת, שירותים פיננסיים). יש לציין כי גם בתוך כל ענף שכרם של העובדים המושבתים נמוך ביחס לשכר הממוצע בו.

כתוצאה מכך, הפגיעה הקשה ביותר הייתה באוכלוסיות החלשות: עובדים לא אקדמאים וחסרי ניסיון, מבוגרים, צעירים, חרדים ונשים. לפי הדוח, הפגיעה בכושר ההשתכרות של משקי בית כה רבים במקביל, מקימה חשש של ממש לחוסנם ועשויה לערער את המערכת הפיננסית.

מהדוח עולה כי הסיכון העיקרי למערכת הוא באשראי לדיור, בשל גובה יתרתו. הירידה בהכנסות משקי הבית צפויה להגדיל את שיעור ההחזר החודשי מההכנסה ולהקשות על חלק מבעלי המשכנתאות לעמוד בתשלומים. שיעור ההחזר החודשי מההכנסה בכ-60% מהמשכנתאות הניתנות כיום נמוך מ-30%, כך שגם אם הכנסתו של משק בית תרד ב-20%, שיעור ההחזר הממוצע לא אמור לחרוג מהשיעור המקסימלי שנקבע בהוראת הפיקוח על הבנקים אשר מסמן רמת סיכון גבוהה.

הקשיים למשקי הבית הובילו ליישום מתווה להקפאת משכנתאות שנועד להקל עליהם לצלוח את המשבר. אך עם סיום המתווה צפויים חלק ממשקי הבית להתמודד עם עליה בהחזרים או בפריסה מחדש של יתרת ההלוואות שמשמעותה הארכת חיי ההלוואות. הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר – קמעונאות, תיירות, מסעדנות וכד' – הם כאלה שמעסיקים עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר ובעלי פריון נמוך יחסית, שעלולים להישאר מובטלים לאורך זמן, וככל שמובטלים נשארים זמן רב יותר מחוץ לתעסוקה הסיכוי שלהם לחזור למעגל העבודה יורד.

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

מחיר יקר: הנזק הכלכלי של הקורונה יגיע ליותר מ-80 טריליון דולר

התוכנית כוללת בניית שלושה מגדלים ובהם 474 יחידות דיור ברחוב הבושם ■ הוועדה אישרה גם מתן תוקף לתוכנית "מתחם שינדלר" בבת-ים – במסגרתה ייבנו 84 דירות בצפון העיר

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה את תוכנית "לבנה מערב" להתחדשות עירונית בצומת הרחובות הבושם-בירנית בעיר.

התוכנית שאישרה הוועדה, בראשות אדר' דניאלה פוסק, היא בשטח כולל של כ-14 דונם בשכונת לבנה בסמוך לפארק דרום. התוכנית כוללת הקמת 3 מגדלים בני 25-17 קומות ובהם 474 יחידות דיור – במקום 130 יחידות דיור קיימות, ובנייה מרקמית לאורך הרחובות. השילוב בין בנייה מרקמית לבנית מגדלים מייצר בינוי הטרוגני ויאפשר מגוון רחב של יחידות דיור בעלות אופי שונה.

לאורך רחוב הבושם מתוכננת חזית מסחרית שצפויה לתרום למרחב העירוני וליצירת מרחב אינטנסיבי. כמו כן, התוכנית מייצרת שטח פרטי פתוח בלב התכנית שיוצר מרחב פתוח ומגונן לטובת הציבור. על מנת לענות על צרכי התושבים, התוכנית כוללת שטח בגודל של כדונם שיוקצה לטובת מבנה ציבור לרווחת התושבים, ובנוסף שטחי ציבור מובנים בחלק מבניני המגורים.

הדיירים בפרויקט צפויים ליהנות מנגישות גבוהה לצירי תנועה מרכזיים ובכלל זה דרך בר-לב אשר עתיד לעבור בה נתיב תחבורה ציבורית במסגרת פרויקט מהיר לעיר. בנוסף, הדיירים יוכלו ליהנות מפארק דרום – פארק רחב ידיים במרחק קצר מביתם.

התוכנית היא ביוזמת ים סוף נדל"ן ונערכה על ידי אורי בלומנטל אדריכלים ומילוסלבסקי אדריכלים.

בתוך כך, הוועדה המחוזית החליטה על מתן תוקף לתוכנית ההתחדשות העירונית "מתחם שינדלר" בבת-ים. התוכנית מתפרשת על שטח של כ-3.75 דונם, עליו 4 מבני מגורים הכוללים 84 יחידות דיור והיא ממוקמת בין הרחובות הרצל, מסיקה ושינדלר בצפון העיר בת ים, במרחק של כ-150 מ' מחוף הים.

התוכנית מציעה את הריסת המבנים הקיימים והקמת שני מגדלי מגורים ובהם 234 יחידות דיור בני 25 קומות ומתחתיהם עד 6 קומות לטובת מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור.

התוכנית מתירה את המרת שטחי התעסוקה או המגורים למלונאות, ומרחיבה את רחוב מסיקה המהווה ציר גישה לים, ואת רחוב הרצל, שהינו אחד הרחובות הראשיים בעיר.

לתוכנית הוגשה התנגדות אחת, על ידי יזמת ומגישת התוכנית, אשר ביקשה זכויות נוספות למגורים. הוועדה שמעה את ההתנגדות, את התייחסות נציגת העירייה ואת היועץ השמאי לוועדה, והחליטה לדחות את ההתנגדות ולאשר את התוכנית. הוועדה סבורה כי התוכנית ראויה, תואמת את מדיניות הוועדה המחוזית, כמו גם מדיניות הוועדה המקומית, בהיותה תוכנית המאופיינת בעירוב שימושים וכוללת תעסוקה, מלונאות, מסחר ומגורים. עוד ציינה הוועדה בהחלטתה כי מיקום התוכנית באזור מבוקש, בסמיכות מיידית לחוף הים, מצדיק צפיפות גבוהה של כ-70 יחידות דיור לדונם, וכי היקף השטחים המאושר בתוכנית נותן מענה בהיבט התכנוני ובכל היבט אחר.

מתכוננים לפינוי בינוי בירושלים: בוטלו היתרי בנייה לתמ"א 38 במתחם בן זכאי

פתח תקווה: תוכנית ענק להתחדשות עירונית אושרה להפקדה

עצמאים עם מחזור שנתי עד 300 אלף שקל יכולים להגיש באתר רשות המסים בקשות למענק – בסכום של עד 6000 שקל

לאחר אישור תוכנית הסיוע הכלכלי (נגיף הקורונה החדש) במליאת הכנסת, נפתחה באתר רשות המסים האפשרות להגשת בקשות לקבלת מענק הוצאות לעסק קטן המשולם, בסכום של עד 6,000 שקל, לעצמאים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל,  עבור החודשים מאי יוני.

הגשת הבקשה במסגרת תוכנית זו מיועדת לעצמאים יחידים שמחזור פעילותם הממוצע לחודש בשנת המס 2019 היה בין 1,500 שקל ל- 25 אלף שקל. את הבקשה למענק ניתן להגיש תוך 90 יום.

סכום המענק שיינתן הוא בגובה של עד 6,000 שקל, לפי הפירוט שלהלן:

• לעסק עם מחזור שנתי עד 100 אלף שקל – 3,000 שקל.
• לעסק עם מחזור שנתי של 100 אלף שקל עד 200 אלף שקל – 4,000 שקל.
• לעסק עם מחזור שנתי של 200 אלף שקל עד 300 אלף שקל – 6,000 שקל.

מי זכאי למענק?

• עצמאים יחידים שניהלו עסק בשנת 2019 והעסק היה פעיל עד ה-31.12.2019 לפחות.
• חלה ירידה של 40% לפחות במחזור הפעילות העסקית בחודשים מאי-יוני 2020, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019.
• העוסק הגיש דוחות תקופתיים למע"מ לתקופות אלו בשנת 2019 ובשנת 2020.
• העוסק ניהל פנקסי חשבונות כנדרש בחוק והפנקסים לא נפסלו.

חברות, שותפים בשותפות או באיחוד עוסקים שמחזור עסקאותיהם הוא עד 300 אלף שקל, יגישו את הבקשה למענק במסגרת מערכת מענק השתתפות בהוצאות לעסקים.

רשות המסים תפרסם בקרוב את המועדים להגשת בקשות למענקים הנוספים במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלי –מענק השתתפות בהוצאות לעסקים עם מחזור עד 400 מיליון שקל, מענק לעוסקים חדשים שהחלו פעילותם העסקית מינואר 2020, ומענקי הסיוע לעצמאים ובעלי שליטה בסכום של  עד 15 אלף שקל.

מליאת הכנסת אישרה את תוכנית הסיוע הכלכלי לאזרחים

מענק הסיוע לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק הזכאי למענק ולכן לא יחול לגביו מע״מ

החברה תחלק תמריצים כספיים במאות אלפי שקלים לקבלנים ולפרויקטים גדולים שעומדים ביעדי הבטיחות ■ ב־12 החודשים האחרונים נהרגו ארבעה פועלים במיזמי התחבורה הלאומיים, ועשרות נפצעו

מתווה ראשון מסוגו של חברת נתיבי ישראל: מתן תמריצים כספיים שנועדו “לעודד שיפור בבטיחות באתרי העבודה”. המתווה כולל שורת מדדי בטיחות ומיועד למיזמים גדולים במיוחד, או  על פי הגדרת החברה, “פרויקטים של חטיבת הפיתוח וחטיבת הרכבות בהיקף קבלני שעולה על 30 מיליון שקל”.

על פי המתווה שגובש בשיתוף עם התאחדות הקבלנים, חברת נתיבי ישראל תערוך בקרות אישיות ואוטומטיות על כל פרויקט, בהתאם לקריטריונים ברמת הפרויקט וברמת הקבלן.

אחד המדדים המקוריים ביותר שייבחנו לראשונה בפרויקטים הוא מניעת תאונות עבודה. תמריץ כספי יינתן גם לקבלנים שיעמדו ביעדי הבטיחות וגם לפרויקטים שמסתיימים ועומדים בתנאי הבטיחות, לרבות “מענק הצטיינות שנתי לפרויקט שייבחר על ידי החברה”.

לפי נתוני התאחדות הקבלנים, ב־12 החודשים האחרונים נהרגו ארבעה פועלים במיזמי התחבורה הלאומיים, ועשרות נפצעו. לא כל תאונה מדווחת למשטרה או לגורמי הפיקוח, בוודאי אם אין הרוגים, אולם בנתיבי ישראל שואפים לצמצם גם את מספר הפצועים.

כאמור, הדרישה לשמור על חיי אדם מהווה תנאי לקבלת המענקים, וחלוקתם מתבצעת לפי המתווה הבא: פרויקט שזכה לציון שנע בין 70 ל־80 נקודות יזכה את הקבלן בכ־0.2% מהיקף החוזה או 200 אלף שקל, הנמוך מבין השניים; ציון של 90-81 נקודות יזכה את הקבלן בכ־0.4% מהיקף החוזה או 400 אלף שקל; ציון 91 ומעלה יזכה את הקבלן בכ־0.6% מהיקף החוזה או 600 אלף שקל, הנמוך שבהם. בנוסף לאלה יוענק תמריץ שנתי בסכום של 200 אלף שקל לפרויקט שיוכתר כמצטיין.

המתווה מגדיר מדרג של ציונים למדידת ליקויי הבטיחות בפרויקטים: תקין, תקין עם ליקויים (עד 5 ליקויים מינוריים), לא תקין (מעל 5 ליקויים מינוריים); חמור וחמור מאוד. בכל דוח יצוין גם מספר הליקויים החוזרים שנצפו בבדיקות קודמות ולא תוקנו.

המשבר לא ייפתר רק בכוח

התמריץ האישי לקבלן יוענק לו בכפוף לתנאים המצטברים הבאים: הפרויקט התחיל והסתיים על ידי אותו קבלן ללא החלפה במהלך חיי הפרויקט; הפרויקט הסתיים ובוצעו בו לפחות 12 בקרות ללא דו”ח חמור/חמור מאוד/תאונות עבודה; ושיעור הדו”חות שציונם היה “לא תקין” אינו עולה על 20%.

לנתיבי ישראל תקציב חומש של כ־53 מיליארד שקל, והמתווה החדש אמור להשתלב במיזמי הכבישים והרכבות שבאחריותה. החלת המתווה עשויה לשכנע את המדינה להחילו גם על מיזמי התשתיות החדשים שהיא מקדמת, ובהם לפחות עוד שלושה קווי רכבת קלה חדשים); שני מתקני התפלת מי ים בשורק ובגליל המערבי; תחנות כוח סולאריות בנגב; ועבודות שדרוג תשתיות במערכות הולכת המים הלאומיות. בשנה הבאה יתווסף פרויקט התשתית הגדול במדינה, המטרו שיחבר ב־140 ק”מ של מסילה תת־קרקעית יותר מ־20 רשויות מקומיות.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים ניר ינושבסקי, הגיב בסיפוק למהלך: ”תחום הבטיחות בעבודה מצריך איזון בין עידוד לאכיפה. משבר הבטיחות בעבודה לא ייפתר רק בכוח ואיומים, נדרשות תעוזה, יצירתיות וחשיבה חיובית”.

מהי תאונת עבודה, מה לעשות במקרה שנפגעתם ומהן הזכויות שלכם?

פרויקטור הקורונה פרופ' גמזו הציג את תוכניתו: "בלי הגבלות ללא היגיון"; מעל 2,000 דורשי עבודה חדשים ביממה

נתוני התחלואה המעודכנים שפרסם משרד הבריאות  מלמדים על שיא חדש במספר הנדבקים ביממה – 2,093 אובחנו עם קורונה. לפי נתוני משרד הבריאות, מספר המאובחנים היומי אתמול הוא הגבוה ביותר מאז תחילת התפרצות הנגיף בישראל בחודש פברואר.

בסך הכול רשומים כיום בישראל 33,618 חולים פעילים, רובם המוחלט במצב קל. בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 753 חולי קורונה. 322 מהם במצב קשה ו-168 במצב בינוני. 98 מהחולים מחוברים למכונות הנשמה. 490 בני אדם נפטרו עד כה לאחר שנדבקו בנגיף. בעולם כולו מספר המאובחנים הכולל הגיע לכ-16.5 מיליון, כ-656,000 חולים מתו מקורונה.

פרויקטור הקורונה הציג את תוכניתו

ה"פרויקטור" שמונה לרכז את הטיפול בקורונה, פרופסור רוני גמזו, הציג בפני ראש הממשלה ושר הבריאות את תוכניתו למלחמה בנגיף שמתבססת על נתונים, שיפור ההסברה לציבור וייעול מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות שאמורות לקטוע את שרשראות ההדבקה. התקווה היא שהתוכנית תאפשר להפחית את מספר הנדבקים בלי לאלץ את ישראל להטיל סגר נוסף על האזרחים. גמזו ביקש את אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו והתחייב: "לא ננחית יותר הנחיות שאין בהן היגיון".

הקורונה הכלכלית – למעלה מ-873 אלף מובטלים

מספר דורשי העבודה החדשים ממשיך להיות גבוה – פי 2.9 ממספר החוזרים לעבודה ב-24 השעות האחרונות. ביממה האחרונה התקבלו בשירות התעסוקה 738 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד נרשם מספר דורשי עבודה חדשים הגבוה פי 2.9 – 2,114. מאז תחילת ההקלות לשחרור המשק מהסגר הראשון, ב-19.4.2020, התקבלו בשירות התעסוקה 412,265 דיווחים על חזרה לעבודה, ובמקביל, נרשמו 187,363 דורשי עבודה חדשים. כיום רשומים בשירות התעסוקה 873,110 דורשי עבודה, מהם 577,727 בחל"ת. שיעור האבטלה עומד על 21.5%.

קורונה – עדכונים: מניין החולים בקורונה בישראל הגיע ל-213

החלטות קבינט הקורונה: הקנס על אי חבישת מסכה יעלה ל-500 שקל

קיפאון חריף במשק: מעל ל-870 אלף דורשי עבודה, שיעור האבטלה עומד על  21.5% ■ אושרה תוספת בסך 220 מיליון שקלים לתוכנית המענקים החד פעמיים, לאחר שינויים הכוללים את הגדלת המענקים למשפחות "ברוכות ילדים"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), בתמיכתם של 67 חברי כנסת וללא מתנגדים. שלושה חברי כנסת נמנעו מההצבעה.

התוכנית שאושרה מבטיחה דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת עד יוני 2021 או עד ששיעור הלא מועסקים לפי הלמ"ס ירד ל-7.5% (עם שלב ביניים לפיו כאשר שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-10% יופחתו דמי האבטלה ל-90%). כמו כן התוכנית כוללת מענקים סוציאליים לעצמאים ומענקים לעסקים עצמם.

במסגרת הדיונים השבוע הוכנסו בתוכנית מספר שינויים, בהם: צעירים מתחת לגיל 28 עם ילד יקבלו דמי אבטלה מלאים ולא מופחתים כפי שהחוק קובע היום (מהלך שמיטיב בעיקר עם האוכלוסייה החרדית). עוד נקבע כי מי שנמצא בהכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים ולא 70%. כמו כן הוחלט כי לא יחול קיזוז בין קצבאות לדמי אבטלה עד יוני 2021.

בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10), אשר קובעת הוצאת סכום נוסף של כ-6.72 מיליארד שקל בשנת 2020, לצורך מימון התוכנית לתשלום המענקים החד-פעמיים לאזרחי המדינה. הסכום גדל ב-220 מיליון שקל בעקבות סיכום שהושג לעניין חלוקת המענקים – לנוכח דרישתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, להגדיל את המענקים למשפחות ברוכות ילדים.

מכיוון שמדובר בחוק יסוד נדרש רוב של 61 ואכן בהצעה תמכו 80 חברי כנסת ללא מתנגדים. הצעת חוק זו מעגנת את המסגרת התקציבית של חוק "צ'ק לכל אזרח" שצפויה לעלות מחר להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

תוכנית הסיוע למשבר הקורונה: דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 וסיוע ישיר לעצמאים

מענק הסיוע לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק הזכאי למענק ולכן לא יחול לגביו מע״מ

גיל בפמן    צילום: אורן דאי

הכלכלנים ד"ר גיל מיכאל בפמן ויניב בר מציינים בסקירתם כי הסקטור העסקי נמצא במצב הגרוע ביותר ב-20 השנה האחרונות לפחות ■ פדיון רשתות השיווק ירד בכ-3.3% לעומת הרביע הראשון של השנה

הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, והכלכלן יניב בר מפרסמים סקירת מאקרו הכוללת את הצריכה הפרטית בישראל ברביע השני ואת ממצאי סקר החברות של בנק ישראל. על סמך הנתונים טוענים השניים בסקירתם כי "הרמה הנוכחית של מאזן הנטו של הסקטור העסקי היא הנמוכה ביותר שנרשמה משנת 2000 (לפחות), לרבות תקופות של משברים כלכליים".

בהתבסס על נתוני הצריכה הפרטית של הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרבעון השני, מציינים בפמן ובר כי "פדיון רשתות השיווק ירד ברביע השני של השנה בכ-3.3% לעומת הרביע הראשון של השנה, שבו נרשמה עלייה מתונה של 0.5%. במקביל, הפדיון של רשתות המזון ירד בכ-1.2% ברביע השני של השנה, זאת לאחר שעלה בשיעור חד של כ-5.8% ברביע הראשון של השנה, בין היתר, על רקע היערכותם של משקי הבית לתקופת הסגר. האומדן להיקף המנוכה עונתיות של ההוצאות בכרטיסי אשראי, שמבוסס על נתוני בנק ישראל, מצביע על ירידה חדה של כ-10% ברביע השני של השנה לעומת הרביע הראשון.

"לסיכום, האינדיקטורים המקדימים לצריכה הפרטית ברביע השני של השנה, מצביעים על התכווצות חדה יחסית בצריכה של משקי הבית, על רקע ההגבלות על פעילות הרשתות במהלך הרביע. לנוכח זאת, נראה שהפגיעה העיקרית בצריכה הפרטית עקב משבר הקורונה התרחשה ברביע השני של השנה, התפתחות אשר צפויה להשתקף בנתוני החשבונאות הלאומית בירידה חדה יותר בצריכה הפרטית לעומת הרביע הראשון".

עוד מציינים בפמן ובר: "סקר החברות של בנק ישראל, שמתבסס על דיווחים איכותניים ולא כמותיים, של חברות מענפים נבחרים בסקטור העסקי, מצביע על התכווצות משמעותית יותר בפעילות הסקטור העסקי ברביע השני של השנה בהשוואה לירידה בפעילות ברביע הראשון של השנה".

כמו כן, השניים מוסיפים: "יש לציין שהרמה הנוכחית של מאזן הנטו של הסקטור העסקי היא הנמוכה ביותר שנרשמה משנת 2000 (לפחות), לרבות תקופות של משברים כלכליים: המשבר הפיננסי של 2009-2008 והמשבר הכלכלי של תחילת שנות ה-2000 (עם פרוץ האינתיפאדה השנייה), שהיה ממושך יותר".

קיפאון בענף התיירות

בנוגע לפגיעה בפעילות הסקטור העסקי, בפמן ובר מסבירים כי "ההתכווצות החדה ברביע השני של השנה, שעולה מנתוני סקר החברות, הייתה רוחבית בכל ענפי הפעילות. מאזני הנטו המשיכו לרדת עמוק לתוך התחום השלילי והצביעו על ירידה משמעותית בפעילות.

"מאזן הנטו של ענף המלונאות המשיך להצביע על הירידה המשמעותית ביותר, זאת בשל הקיפאון בפעילות הענף, בעיקר מכיוון התיירות הנכנסת. למרות העלייה המסוימת בתיירות המקומית בעת האחרונה, נמשכת הפסימיות הרבה בענף, והציפיות הן להמשך עצירה של הפעילות גם ברביע השלישי של 2020".

"ממצאי הסקר, שנערך מאמצע חודש יוני עד השבוע השלישי של חודש יולי, מצביעים על הפגיעה המשמעותית של משבר הקורונה בפעילות הסקטור העסקי, כתוצאה מההשבתה של חלקים נרחבים מהפעילות הכלכלית במשק. בהקשר זה, נציין כי בעשור האחרון קיים מתאם גבוה יחסית (של כ-78%) בין מאזן הנטו של סך הסקטור העסקי מסקר החברות של בנק ישראל, לבין קצב הצמיחה השנתי (רביע מול הרביע מקביל בשנה החולפת) של התוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי".

"לנוכח זאת", מסכמים עורכי הסקירה, "ניתן להעריך שנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של השנה, שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, יצביעו על ירידה חדה יותר בתוצר העסקי בהשוואה לשיעור הירידה ברביע הראשון – מינוס 8.6%, במונחים שנתיים. במבט קדימה לשנת 2020 כולה, אנו מעריכים כי התוצר העסקי צפוי להתכווץ בשיעור דו-ספרתי, וכי ההתאוששות במהלך 2021 צפויה להיות הדרגתית.

כלכלני לאומי: הקורונה פגעה באירופה בתחילה באופן חמור יותר מאשר בארה"ב; אבל כעת המצב השתנה

כלכלני לאומי מעריכים: המשק הישראלי יסיים את 2020 בהתכווצות תוצר של 3%-4%

השקל השלים ירידה של 1% החודש, ובלאומי שוקי הון מעריכים כי מגמה זו צפויה להימשך: "גם אם נראה את שער הדולר-שקל שוב למטה, הדבר לא ילמד על חוזקו של השקל"

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות השווקים של לאומי שוקי הון סקר את השבוע החולף בשוק המטבעות, על רקע מכלול גורמים ובהם משבר הקורונה ואי היציבות הפוליטית, והעריך כי מגמת ההיחלשות של השקל ביחס לסל המטבעות צפויה להימשך. בחודש האחרון השלים השקל היחלשות של 1% מול סל המטבעות. אחד מגורמי הסיכון לשקל שמהם מוטרד לוי היא כוונתה של חברת אינטל לצמצם את פעילותה בישראל.

לדבריו של לוי, מגמת היחלשות השקל נתמכת על ידי מכלול הסיכונים שהתממשו או התגברו לאחרונה, ובהם: וירוס הקורונה, ההאטה הכלכלית הגלובלית ובעיקרה הירידה הצפויה בהיקף הסחר הגלובלי, הפגיעה בשוק העבודה המקומי, ובנוסף, נושא התקציב, שעדיין לוט בערפל ומעמיד בסכנה את היציבות הפוליטית בישראל. כל זאת כשברקע מדינות אירופה מצליחות להעביר רפורמות מאחדות ולשמר את שוק העבודה בצורה טובה משמעותית מכלכלות אחרות.

"השקל מפגין חולשה במיוחד מול האירו, והצמד חצה הבוקר את השער הסמלי של ארבעה שקלים לאירו. מדובר בתוצאה משולבת של היחלשותו הכללית של השקל יחד והתחזקות של האירו בעולם", הסביר לוי. "האירו מושך איתו מעלה את מטבעות המדינות שקשורות לאירופה בדרך כזו או אחרת, גם את הסקנדינביות ומדינות מזרח אירופה. חשוב להדגיש שרוב הפעמים שראינו את האירו-שקל מעל 4 בשנים האחרונות היו כששוק המניות חווה ירידות, הפעם אנחנו רואים את שוק המניות מתפקד בצורה טובה, ולמרות זאת השקל נחלש מול האירו, באופן שמעיד על שינוי בציפיות המשקיעים לגבי עתיד הכלכלות".

לוי מזכיר גורם מטריד אחר שנוסף השבוע לרשימת גורמי הסיכון לשקל – התבטאותו של מנכ"ל אינטל על כך שהחברה שוקלת להעביר את פעילות הייצור שלה למיקור חוץ. "אינטל היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בישראל, ותורמת לעודף בחשבון השוטף ולחלק ניכר מהצמצום של הגירעון בחשבון הסחורות", הוא מסביר, "עולה השאלה מה יקרה למשק ולשקל במידה שפעילות זו תעזוב לטאיוואן או ארה"ב? להערכתנו, במידה שפעילות היצור של אינטל בישראל תפחת, השקל יגיב לכך בהמשך ההיחלשות מול הסל.

"הודעתה של אינטל מצטרפת לגורמי הסיכון שעלולים לשנות את הרכב הסחר הגלובלי, בו שיקולי הייצור אינם בהכרח עסקיים בלבד, במקרה זה המשק הישראלי, המבוסס על ייצוא, צפוי להיפגע", מזהיר לוי. "מעבר לכך, יש לציין שהקורונה פגעה ביכולת של חברות טכנולוגיה צעירות בישראל לבצע ROADSHOWS, על מנת להציע עצמן ולגייס מימון ההופך לתזרים מט"ח אל תוך המשק הישראלי. נציין שלאינטל יש גם פעילות מחקר ופיתוח בארץ שיכולה להישאר, גם אם מוציאים את הייצור החוצה, באופן שיכול לשמר את דריסת הרגל של אינטל בישראל ולשמר את כוחה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בתחום השירותים.

"מבחינת הדולר שקל, המהלך האחרון, שבו השקל התחזק מול הדולר בניגוד למגמה מול הסל עד לשער 3.4050, לא נובעת מהתחזקות השקל אלא מהחלשות הדולר. רמת 3.4 של הדולר-שקל היא רמת תמיכה קריטית, ובנק ישראל המשיך בחודשים האחרונים להתערב בשוק המט"ח, למרות זאת בהמשך ייתכן שניראה שבירה של רמת 3.4 מול הדולר, במיוחד אם האירו ימשיך להתחזק. אך מה שחשוב הוא שגם אם נראה את שער הדולר-שקל שוב למטה, הדבר לא ילמד על חוזקו של השקל – שצפוי להמשיך ולהיחלש אל מול סל המטבעות".

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

לאומי שוקי הון: עליות היום, העתיד בעייתי

על פי התחזית, ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר ■ עם זאת, כ-70 אחוז מהחברות הציבוריות לא צפויות להיפגע משמעותית – גם אם ניאלץ לחזור למגבלות המחמירות ששררו בתחילת המגיפה

בנק ישראל חושף את ניתוח עמידות החברות הציבוריות – מתוך דוח היציבות הפיננסית שיפורסם בקרוב – שנועד לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. מהניתוח עולה בין היתר כי לחברות קטנות וממונפות בעלות שווי שוק נמוך יותר יש הסתברות גבוהה יותר להיקלע לקשיים בשנת 2020. כמו כן, לחברות שעלולות להיפגע משמעותית בהון, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו).

מגבלות התנועה בעקבות התפשטות הקורונה פגעו בהיקף הייצור של החברות עסקיות, ובכך הביאו לצמצום בהיצע. במקביל הובילו המגבלות גם לירידה בביקוש, הן באופן ישיר, מפאת צמצום יכולת התנועה של הצרכנים, והן באופן עקיף: צמצום הפעילות של החברות הביא לעלייה באבטלה, וזו הביאה לצמצום הצריכה.

היכולת להציע תחזית למידת ההשפעה השלילית של המגבלות על כושר העמידות של החברות משמעותית מאוד. תחזית כזאת עשויה להמחיש למקבלי ההחלטות היבט נוסף של  המחיר הכלכלי של מגבלות בעוצמות שונות.

הניתוח מספק כלי שבאמצעותו ניתן לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. בהתחשב במערכת של משתנים, לרבות מגבלות שהממשלה מטילה על הפעילות הכלכלית.

ממצאים עיקריים:

בתרחיש מחמיר, הכולל עלייה בעלויות המימון של החברות בעקבות המשבר והחזרת מגבלות התנועה בסתיו, בדומה לאלו שהיו בתחילת המשבר, עולות התחזיות הבאות:

• ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון בשנת 2020 עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר.
• כ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי בתזרים ו/או פגיעה משמעותית בהון בשנת 2020 – גם בתרחיש של חזרה לרמת המגבלות המחמירות ששררו במשק בתחילת המגיפה.
• לחברות שעלולות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהון, במידה שהתרחיש שמוצג לצורך תיקוף המודל יתממש, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו). עם זאת, צעדים שינקטו החברות כגון מימוש נכסים והזרמת הון צפויים למתן את האפקט השלילי של המשבר על כושר ההחזר שלהן.

ניתוח של תשואות האג"ח מלמד כי השוק מתמחר את הסיכונים הנשקפים מגורמי היסוד של החברות כפי שהם עולים מהתחזיות.

השיטה המוצעת כאן מייצרת אומדן להשפעה של מגבלות בעוצמות שונות על האיתנות הפיננסית של חברה ועל הנזילות שלה בתקופה של שנה קדימה בלבד, תוך שקלול רמת הנזילות שלה.

במסגרת הניתוח נבנית תחזית רווח והפסד לשנת 2020 לכל אחת מהחברות הציבוריות , בהינתן עוצמות שונות של מגבלות שמטילה המדינה. בשלב הבא נעשה שימוש בתחזית הרווח כדי לכמת את האפקט השלילי של המגבלות בשנת 2020 על ההון של החברות ועל יכולתן לשרת את חובותיהן בתקופה השוטפת.

נקודת המוצא בבניית דוחות רווח והפסד חזויים לשנת 2020 היא הדוחות שפרסמו החברות לשנת 2019. כדי לאמוד את היקף הירידה בהכנסות של החברות ובהוצאותיהן המשתנות מהמועד שבו הטילה הממשלה מגבלות עד חודש יוני 2020 נעשה שימוש באומדן הפגיעה בתוצר של כל ענף, אומדן שנבנה באגף הריאלי של חטיבת המחקר.

מגוון תרחישים אפשריים

במסגרת העבודה נלקחו בחשבון מספר תרחישים וסימולציות, שבאמצעותם נאמדה הפגיעות של החברות הציבוריות. הממצאים והניתוחים שפורסמו מוצגים על בסיס תרחיש אחד, שבו מניחים כי בתקופה שמחודש יולי 2020 המגבלות שהממשלה הטילה דועכות בקצב בינוני , אך ברבעון האחרון של 2020 הן חוזרות לרמה המחמירה ששררה בתחילת המגיפה (אז שיעורי ההשבתה חוזרים לרמות של מרץ–מאי); כמו כן עולות הוצאות המימון של החברות שתצטרכנה למחזר את החוב.

על בסיס דוחות הרווח וההפסד החזויים מחושבים היחסים הבאים:

• שיעור החברות – במונחי מספר ומשקל בחוב הפיננסי – שצפויות להיתקל בקשיי נזילות בשנת 2020, כלומר שהתזרים התפעולי החזוי שלהן לא יספיק למימון הוצאות התפעול או הוצאות המימון, וגם יחס הנזילות המהיר שלהן קטן מ-1 .
• אם החברות יתקשו לממן את פעילותן ו/או את הוצאות המימון שלהן מהפעילות השוטפת הן צפויות להידרש לעשות שימוש בהון שלהן. בהקשר הזה חושב שיעור החברות שההפסד הנקי החזוי שלהן פוגע באופן מהותי בהונן.

במסגרת העבודה הנוכחית נותחו 286 חברות ציבוריות שפרסמו דוחות כספיים לשנת 2019. מהממצאים עלה כי למעלה מ- 70% מהחברות לא צפויות להיקלע למצוקת נזילות, וההון שלהן לא צפוי להיפגע באופן משמעותי בעקבות המשבר. כנגד זאת, 44 חברות שההון שלהן איתן עלולות להיקלע למצוקת נזילות, מתוכן חברות מענפי הנדל"ן (ייזום בנייה ונדל"ן מניב) וחברות מענף התיירות והתעופה. עוד נראה מהלוח כי 22 חברות מענפים שונים צפויות במהלך 2020 להיקלע הן לבעיית נזילות והן לפגיעה משמעותית בהון. היקף החוב הפיננסי של החברות שלהן נשקפת בעיית נזילות ו/או פגיעה משמעותית בהון הוא כ-50 מיליארדי ש"ח (כ -18% מסך החוב של החברות הציבוריות שניתחנו בעבודה זו וכ- 5% מסך האשראי למגזר העסקי), ומרביתו (כ-40 מיליארד ש"ח) שייך ל-44 החברות הנהנות מאיתנות מבחינת ההון, אך עלולות להיקלע למצוקת נזילות בלבד. יודגש כי חלק מהחברות עשויות לנקוט בצעדים, כגון מימוש נכסים, גיוס חוב או הזרמת הון, שימתנו את האפקט השלילי של המשבר עליהן.

המאפיינים הפיננסיים של החברות אשר על פי האומדן שנערך צפויות להיתקל בקשיי תזרים, או שהפגיעה בהונן צפויה להיות משמעותית הם גודל החברה (במונחי נכסים), המינוף שלה, הנזילות שלרשותה (במונחי יחס מהיר) ושווי השוק היחסי שלה (Tobin's Q). כלומר, ההסתברות של חברה להיקלע לקושי תזרימי או להיפגע משמעותית בהון בשנת 2020 עולה ככל שהיא קטנה יותר, ממונפת יותר ובעלת שווי שוק יחסי נמוך יותר.

לסיכום, במסגרת התרחיש שנבחר – מבין תרחישים שונים שנותחו – נראה שלמעלה מ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי תזרימי ו/או בפגיעה בהונן. כנגד זאת ל-80 חברות, שלהן יחד חוב פיננסי של כ-50 מיליארד שקל, צפויה בעיית נזילות או פגיעה בהון. ליותר ממחצית מן החברות האלה צפויה פגיעות נמוכה בהון, והן עלולות להיתקל רק במצוקת תזרים. לאותן חברות חוב פיננסי של כ-40 מיליארד שקל. ברבע מתוך 80 החברות הפגיעה הצפויה משמעותית יותר ומתבטאת בשני ההיבטים.

על פי הניתוח הסטטיסטי שנערך, ההסתברות של חברה להיקלע בשנת 2020 לקשיי תזרים ולקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר. יש לציין כי עבודה זו ניתחה אך ורק את החברות הציבוריות, שהן בדרך כלל גדולות יחסית לחברות פרטיות.

איך מגיבות החברות הציבוריות למשבר הקורונה

המצב הכלכלי הקשה במשק אילץ רבים מהמעסיקים לחסוך בתקציב שכר העובדים וזאת באמצעים שונים כגון הפחתה בשכר, צמצום שעות העבודה וביטול הטבות ■ אם גם אתם נפגעתם בשכרכם או בתנאי העבודה, כדאי שתדעו מה הזכויות שלכם

התפרצות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה פגעו במשק באופן חמור וחסר תקדים, והדבר הביא מעסיקים רבים לנסות לצמצם את הפגיעה הכלכלית בעסק, באמצעות חיסכון בסעיף השכר לעובדים. מלבד שליחת עובדים לחל"ת, חלק לא מבוטל מהמעסיקים מבקשים לבצע הפחתות שכר וביטול הטבות לעובדים.

מעסיק שעקב התפשטות הקורונה אין לו צורך בהעסקה מלאה של העובדים או שאין ביכולתו הכלכלית לשלם את שכרם המלא, אך הוא אינו מעוניין לפטר אותם או להוציאם לחופשה, יועל לנסות להפחית בשכרם או לצמצם את היקף המשרה.

ומה אומר החוק?

מעסיק רשאי לצמצם בהסכמת העובד את היקף המשרה של העובד או להפחית את שכרו, כדי לחסוך בעלויות ההעסקה.

אסור לפגוע בהיקף משרה של עובדת הרה אלא בהיתר מיוחד ממשרד העבודה. איסור דומה חל גם על פגיעה בהיקף המשרה של הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד בתקופת טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד/ת המקבל/ת ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות – כל אלה מוגנים מפני פגיעה בהיקף משרתם, וצמצום היקף העבודה כרוך כאמור בהיתר ממשרד העבודה.

הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר בדין מפוטר, כלומר, להיות זכאי לפיצויי פיטורים וליתר הזכויות של עובד מפוטר.

מעסיק שאינו יכול להעסיק את עובדיו בשל המצב, יכול להוציא אותם לחופשה ללא תשלום שבמהלכה הם זכאים לקבל דמי אבטלה בהליך מקוצר.

מעסיק רשאי להפחית בהסכמת העובד את שכרו של העובד או את היקף המשרה של העובד, על-מנת לחסוך בעלויות ההעסקה.

קיצוץ השכר יכול להיעשות באחת משתי דרכים:

• הקטנת היקף המשרה (מספר שעות העבודה בחודש) לצד הפחתת שכר בהתאם;
• הפחתה בשכר ללא שינוי בהיקף המשרה – כלומר, העובד נדרש להמשיך לעבוד באותו היקף שעות שעבד קודם, אך השכר שלו פוחת (במקרה כזה על המעסיק לוודא ששכרו של העובד לא נמוך משכר המינימום).

שלבי התהליך – המלצה למעסיק

כדאי לנסות לשתף את העובדים בהשפעת משבר הקורונה והנסיבות שהביאו לצורך בהפחתת השכר. שיתוף העובדים בפגיעה בתנאי השכר גם של הדרג הניהולי יכול לסייע לקבלת השינוי ביתר הבנה.

יש לברר אם העובד מסכים להפחתה בהיקף המשרה, ואם כן, יש למסור לו הודעה בכתב על תנאי ההעסקה החדשים.

סכנה: פגיעה בזכויות הפנסיוניות          

חובה לקבל את הסכמת העובד מראש. צמצום היקף המשרה או פגיעה בשכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויים להיחשב כהפרת חוזה וכהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שתאפשר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים.

השפעת הפחתת השכר או היקף המשרה על הפנסיה של העובד

להפחתת השכר עשויות להיות השלכות על הכיסוי הביטוחי של העובד במסגרת הביטוח הפנסיוני (מכיוון שהפרשות לפנסיה קטנות ולכן גם השכר המבוטח קטן). משמעות הדבר כי אם חלילה יאבד העובד את כושר עבודתו, קצבת הנכות שיקבל מהביטוח הפנסיוני תהיה נמוכה מזו שהיה מקבל אלמלא ההפחתה בשכר.

בנוסף לכך, אם בעתיד יועלה השכר מחדש, ייתכן שהעובד יצטרך לצבור מחדש ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות לשכר הגבוה, שכן במשך 5 שנים הכיסוי למחלות קיימות יחול על שכר נמוך יותר.

בנוסף, להפחתת השכר או המשרה יש השלכה על גובה קצבת הפנסיה שהעובד צפוי לקבל כאשר יפרוש לגמלאות.

בפנסיה תקציבית, קצבת הפנסיה של העובד מחושבת על-פי ממוצע המשכורות של העובד ב-3 השנים שקדמו לפרישתו או לפי ממוצע השכר בכל שנות עבודתו. הפחתה בשכר (כולל הפחתה זמנית) משפיעה על ממוצע השכר של העובד ומקטינה את גובה הקצבה.

בפנסיה צוברת (שבה מבוטחים רוב העובדים במשק) נקבעת הקצבה לפי הסכום הכולל שהצטבר בחיסכון הפנסיוני שאותו מחלקים במקדם המרה. ככל שהשכר קטן, גם ההפרשות לביטוח הפנסיוני קטנות, ולכן גם הסכום שמצטבר בחיסכון הפנסיוני יקטן. לפיכך הפחתת השכר תביא להקטנה של גובה הקצבה.

כדאי לדעת:

• בעקבות משבר הקורונה הוארכה התקופה שבה יישמרו הזכויות הפנסיוניות של מי שהפסיק לעבוד (פוטר, התפטר, יצא לחל"ת) או מי שהכנסתו פחתה ב-20% ומעלה.
• להפחתת השכר עשויה להיות השפעה על גובה הקצבאות שהעובד יהיה זכאי לקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי, למשל דמי אבטלה עתידיים אם יפוטר.
• מקבלי הבטחת הכנסה שעובדים בשכר נמוך ונאלצו לצמצם או להפסיק את עבודתם בשל משבר הקורונה, ימשיכו לקבל קצבה עבור החודשים מרץ ואפריל 2020.

התפטרות בדין מפוטר

הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיחשב כעובד שפוטר.

במקרה כזה הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים, והמשך העסקה בשכר מלא במשך תקופת ההודעה המוקדמת ולשאר התשלומים המשולמים בסיום העבודה, כמו: פדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל.

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד

החיים שאחרי החל"ת: כל מה שצריך לדעת על החזרה לעבודה בשגרת קורונה

משבר הקורונה הביא לירידת מאזן הנטו באופן חד ברבעון השני – לרמה הנמוכה ביותר זה עשרים שנה ■ ברבעון הבא צפויה הרעה נוספת במצב המשק

בנק ישראל פרסם את נתוני סקר החברות לרבעון השני של שנת 2020, שנערך מאמצע חודש יוני עד השבוע השלישי של יולי השנה, ונתוניו מצביעים על התכווצות משמעותית של פעילות המגזר העסקי ברבעון השני של 2020, בשל משבר הקורונה. על פי הנתונים, מאזן הנטו במגזר העסקי הוסיף לרדת באופן חד ברבעון השני לרמה שלילית מאוד, מתחת הרמה שנרשמה ברבעון הראשון של 2009 והרמה שנרשמה בשנים 2002-2001 .

הנתונים המוצגים בסקר מראים כי מאזן הנטו של התפוקה בתעשייה ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון. המאזן השלילי משקף הערכה לירידה בכל הפרמטרים של הפעילות, ובפרט במספר העובדים, בשיעור הניצול של המכונות והציוד ובמכירות. החברות מעריכות, על יסוד ההזמנות לרבעון הבא, שהמכירות ימשיכו לרדת ברבעון השלישי, הן לשוק המקומי והן לייצוא.

מאזן הנטו של הפדיון בענף השירותים – כלומר, ההפרש בין שיעור החברות והעסקים שדיווחו על עלייה בפעילות לבין שיעורם של אלה שדיווחו על ירידה – ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון ומובהק, והוא משקף ירידה חדה במכירת השירותים בארץ ובחו"ל וירידה במספר העובדים, עקב הוצאתם של עובדים רבים לחל"ת. בענף צופים כי ברבעון הבא הפעילות תמשיך להתכווץ, והחברות מדווחות שההזמנות מחו"ל ירדו.

מאזן הנטו של המכירות בענף המסחר ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון ומובהק, עקב ההגבלות וההנחיות של התו הסגול והירידה החדה במספר העובדים עקב הוצאתם לחל"ת. בענף צופים שיפור במכירות ברבעון הבא.

בשאר הענפים מספר התשובות קטן מכדי להעניק לממצאים תוקף סטטיסטי ברמת הענף.

כאשר בוחנים את מגבלות הביקוש וההיצע, מוצאים הקלה ברבעון האחרון בענף השירותים, והחמרה במגבלות הביקוש והקלה במגבלות ההיצע בענפי התעשייה והמסחר. בבחינת מגבלה שמציבים קשיי המימון, ניתן לראות הקלה משמעותית ברבעון האחרון, וההקלה הגדולה ביותר במגבלת המימון נרשמה בקרב החברות הקטנות, לאחר ההפעלה של קרן ההלוואות הממשלתית הייעודית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים עקב משבר הקורונה.

ברבעון השני של 2020 הוסיף לרדת (ל-1.1%) ממוצע הציפיות של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים; כן ירד (ל-53%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה תימצא בתחום היעד, ועלה (ל-43%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תימצא מתחת לתחום היעד. הצפי לגבי שער הדולר ברבעון הבא וב-12 החודשים הבאים ירד לרמה של 3.52 ו-3.59 ש"ח לדולר, בהתאמה (בתקופת הסקר עמד שער החליפין הממוצע על 3.45 ש"ח לדולר).

סקר החברות לרבעון השני של 2020 מבוסס על תשובותיהם של 272 עסקים וחברות מענפי המשק השונים. החברות והעסקים דיווחו על כיווני השינוי של המשתנים השונים (עלייה, ירידה או יציבות) וציינו את עוצמת השינוי (רב או מועט).

בבנק ישראל טוענים כי "בדרך כלל נמצא כי הנתונים מסקר החברות מתואמים עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק, ויתרונם נעוץ בכך שהם זמינים ומספקים מידע במהירות יחסית למקורות הנתונים האחרים".

סקר מגמות בעסקים: ענף הקמעונאות מרוויח, מאזן מדאיג במלונאות

מיטב דש: הגל השני הביא לבלימת התאוששות המשק, אך לא חלה נסיגה משמעותית