עם תחילת חודש המכירות הגדול ומכירות יום הרווקים שמתחילות כבר מחר, אתר המכירות עלי אקספרס שכר 700 טיסות במטרה לשנע את ההזמנות הצפויות באופן מהיר לכל רחבי העולם. יום הרווקים הסיני הפך לאירוע המכירות ברשת הגדול בעולם. ביום זה ניתנות הנחות בשיעור של עד 70%, כשהמשלוח הוא חינם.

ההערכות של הענקית הסינית היא חסרת תקדים בהיקפה במטרה להתגבר על בעיית העיכובים במשלוחים, אומרת יעל קנדר, מנהלת BDO Digital. סביר שהיא תורגש בקיצור משמעותי של זמן האספקה לארץ. השנה יהיו למעלה משני מיליון מוצרים ו-2600 מותגים חדשים בכל תחום שאפשר לדמיין כולל אלקטרוניקה, קוסמטיקה, בגדים, נעלים ופרטי עיצוב. בשנה שעברה הסתכמו המכירות של עליבאבא ב-35.8 מיליארד דולר ביום אחד, והשנה הן צפויות לזנק.

בטרם מסתערים על מבצעי ההנחות, חשוב לזכור שמספר רב של יצרנים ומוכרים מנצלים את פסטיבל הקניות כדי להיפטר מסחורה בלתי חוקית שיש ברשותם, מזהירה קנדר. על פי נתוני סוכנות הידיעות הסינית 40% מהמוצרים הסינים הנמכרים ברשת הם זיופים או באיכות נמוכה. כדי להפחית את הסיכון לתרמית, הקונים חייבים להקפיד על רכישה מאתר רציני ומוכר שיש לו Buyer protection. מומלץ לשים לב לדירוגים גבוהים ולתעודות יושר המוענקות לסוחרים באתרים ולא להתעצל לקרוא את האותיות הקטנות, האם ישנן אופציות לקבלת זיכוי ומה סטנדרט השירות הניתן לאחר רכישה.

חלק גדול מהמבצעים עולים לרשת מראש ולכן אפשר לנצל את הימים שלפני יום רביעי כדי ללמוד אותם היטב.

על מנת להימנע מהונאות אשראי מומלץ לא לשלם בכרטיס אשראי אלא באמצעי תשלום אחרים כגון פייפאל. אם בכל זאת משלמים בכרטיס אשראי כדאי לבחור אחד שיש בו מסגרת מוגבלת.

יום הרווקים הסיני – מה כדאי לכם לקנות ואיפה?

חודש הקניות הגדול מתחיל- ואיתו גם נסיונות ההונאה

בלאק פריידי 2020 – המדריך: מה כדאי לכם לקנות ואיפה?

ועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את התקנות שהעבירו אליה שר האוצר ישראל כ"ץ ורשות המסים לפיהן עסקים יוכלו לבקש פחת בשיעור כפול ברכישת ציוד לעסק. המהלך יעודד השקעה בציוד חדיש ויקטין נטל המס של העסקים.

בהתאם לתקנות, במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה, ולאור ההתרחשויות הכלכליות האחרונות בארץ ובעולם כתוצאה מהמגפה, נקבע כי נישום הפועל בישראל, יהיה רשאי לבקש, כי על ציוד שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021 יחול פחת בשיעור כפול משיעור הפחת החל לגביו על פי הדין הקיים. כאשר ישנה חלוקה לתקופות לעניין הענפים השונים. בדיון היום סוכם בין הצדדים כי ענפי התעשייה יהיו זכאים לפחת מואץ לתקופה של 9 חודשים, וכי שירותי המסחר והשירותים יהיו זכאים לפחת מואץ לתקופה של 3 חודשים באופן כללי, וכי לעניין רכישת ציוד מסיבי שלא ניתן להשמישו בתוך 3 חודשים, יקבלו עסקים אלה הארכה ל-9 חודשים בדומה לענפי התעשייה.

הפחת הנוסף יקטין את ההכנסה החייבת של אותם עסקים בשנים הקרובות, ויביא לכך שנטל המס עליהם יקטן באותם שנים. הגדלת שיעור הפחת לצורכי מס, והעמדתו על שיעור גבוה יותר לתקופת זמן קצובה, הופכת רכישת ציוד לכדאית יותר מבחינה כלכלית בתקופה זו, ומעודדת רכישה והפעלה של ציוד בתקופת ההטבה.

שר האוצר, ישראל כ״ץ מסר: "לצד רשת הביטחון הכלכלית שפרשנו שעובדת היטב ומסייעת לשכירים בחל״ת, לעצמאיים ובעלי העסקים, החלטתי על צעד זה בהתאם להמלצות ולדיונים שקיימתי עם גורמי המקצוע במשרד האוצר ועם נציגי המגזר העסקי והתאחדות התעשיינים וזאת כצעד משלים לצעדים שננקטו עד כה בכדי לסייע לעסקים ובכדי לעודד השקעות ולהאיץ את המשק. עלינו לסייע לעסקים בכדי לאפשר להם לחזור למסלול של צמיחה ותעסוקה. כפי שהתחייבתי, לא נשאיר אף אחד מאחור.״

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הנוסחה שסוכם עליה הרבה יותר הגיונית, היא מסייעת גם לשירותי המסחר והשירותים ואנחנו מברכים על כך".

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב מודיעה היום על השקת מדד חדש – מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים. המדד יורכב ממניות הנכללות במדד ת"א-125 למעט מניות של תאגידים הנוטלים חלק בשרשרת הייצור של דלקים פוסיליים(מאובנים), קרי, תאגידים העוסקים בחיפוש, הפקה, הולכה, אחסון וזיקוק של דלקים פוסיליים(גז, פחם, נפט, פצלי שמן ונגזרותיהם). רשימת "התאגידים הפוסיליים" תיקבע על ידי "פורום כסף נקי" של עמותת "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

המדד החדש מושק בהמשך למגמה עולמית של ביקוש גובר להשקעות סביבתיות וכחלק מרצונה של הבורסה להרחיב ולגוון את אפשרויות ההשקעה.

צמיחה גלובלית של תחום ההשקעות הנקיות מדלקים פוסיליים

אחד האתגרים המרכזיים של האנושות הוא התמודדות עם סיכוני אקלים והתחממות כדור הארץ. הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) הצביע ב-2018 על החשיבות בעצירת התהליכים המובילים להתחממות כדור הארץ ועל חלון הזדמנויות קריטי לעצירת ההתחממות עד 2030. זאת על מנת למנוע את המשך ההתגברות של אסונות טבע כגון הצפות, שרפות ענק, בצורות, מחסור במים ובמזון ועוד. הפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס קבע כי חמשת הסכנות המובילות לכלכלה העולמית הן כולן סביבתיות ובהן מזג אוויר קיצוני, אי הכנות לשינויי אקלים והרס הטבע. אנו רואים גם סירוב גופי ביטוח לבטח נכסים ופעילות כלכלית מחשש לפגיעה כתוצאה מאסונות טבע (המועצמים לאור התחממות כדור הארץ), צפי לתנועות פליטים בהיקפים נרחבים וערעור היציבות של מדינות רבות. המשמעות של המשך "עסקים כרגיל" היא המשך מגמת ההתחממות הגלובלית ולכן העולם כולו מנסה להתמודד עם סוגיה זו תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים. כך למשל, האיחוד האירופי אישר תכנית שאפתנית מפורטת "גרין ניו דיל" שמטרתה להפוך את אירופה ירוקה לחלוטין עד לשנת 2050. כדי לעמוד ביעד זה, אישר האיחוד תקציב של כטריליון אירו לעשור הקרוב, מחציתו מתקציב האיחוד והיתר מהמגזר הפרטי, באמצעות תוכניות עידוד השקעה באנרגיה ירוקה.

גורם מרכזי לפליטת גזי חממה ולהתחממות גלובלית הוא שימוש נרחב באנרגיה שמקורה בדלק מאובנים (Fossil Fuel) כדוגמת נפט, פחם וגז. רשימה ארוכה של מדינות וגופים פיננסים מובילים בעולם הפנימו את חומרת הסיכונים ופועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות שעוסקות בשרשרת הייצור של דלק פוסילי, בהם: 130 בנקים המנהלים כ-47 טריליון דולר כולל Barclays, Citigroup, Deutsche Bank, וקרנות וגופי השקעה גדולים נוספים.

על מנת לתת מענה לביקוש ההולך וגדל להשקעות נקיות מדלקים פוסיליים, חברות מדדים בינלאומיות השיקו בשנים האחרונות מדדים נטולי דלקים שנשענים על מדדי הבנצ'מרק המובילים בעולם, כדוגמת: S&P 500 Fossil Fuel Free Index, S&P Global 1200 Fossil Fuel Free Index, MSCI World ex Fossil Fuels Index (EUR), MSCI EAFE ex Fossil Fuels Index (USD) and more.

מדד הבנצ'מרק הסביבתי של הבורסה בתל–אביב

כחלק מרצונה להרחיב את אפשרויות ההשקעה ולאור החשיבות הרבה של השקעות סביבתיות ומדיניות גופי השקעה רבים המעודדת באופן אקטיבי השקעות אלו, החליטה הנהלת הבורסה על השקת מדד חדש אשר יאפשר למשקיעים מקומיים ובינלאומיים המנועים מהשקעה בתאגידים פוסיליים, להשקיע במדד ת"א–125 – מדד הבנצ'מרק של הבורסה בתל אביב באופן שלא יכלול חברות הנוגעות לייצור דלקים פוסיליים.

לצורך כך, הבורסה התקשרה בהסכם לשיתוף פעולה עם ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, עמותת "חיים וסביבה". במסגרת זו תערוך העמותה את רשימת התאגידים הפוסיליים שמניותיהם נסחרות בבורסה, בהתאם לקווים המנחים הבאים שנקבעו על ידה:

• תאגיד שעוסק בחיפוש, הפקה, הולכה, אחסון וזיקוק של דלקים פוסיליים (גז, פחם, נפט, פצלי שמן ונגזרותיהם).
• תאגיד שעוסק בהקמה ותפעול של תחנות כוח המייצרות חשמל על בסיס דלקים פוסיליים.
• תאגיד שמטרתו המרכזית היא מימון תאגיד פוסילי ו/או קבלת תמלוגים מתאגיד פוסילי.
• תאגיד בעל שליטה (בהתאם להגדרה בחוק ניירות ערך) בתאגיד פוסילי.

מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים יעודכן פעם בשנה, בעדכון החצי שנתי של מדדי המניות בחודש אוגוסט. תקרת המשקל של מניה במדד תהיה דומה לתקרת המשקל במדד ת"א-125, דהיינו 5%.

בהתאם לסימולציה שנערכה ב-15/10/2020 במדד נכללות 112 מניות ושווי השוק שלו עומד על כ- 545 מיליארד ש"ח. שווי החזקות הציבור עומד על כ-376 מיליארד ש"ח.

נציין כי על פי סימולציה שנערכה לתיקי מניות ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים נרשמה תשואה עודפת לעומת תיקי מניות על מדד ת"א-125, על פני שנה, 3 שנים ו- 5 שנים. זאת בהלימה עם התשואה העודפת של מדד S&P 500 Fossil Fuel Free Index לעומת מדד S&P 500.

מועד ההשקה של המדד יהיה 6 בדצמבר, 2020. המועד הקובע לקביעת הרכב המניות שתיכללנה במדד יהיה תום המסחר ב-12 בנובמבר, 2020.

המדד החדש יצטרף למדד ירוק שהשיקה הבורסה אתמול (8.11.20), מדד ת"א קלינטק הכולל 12 חברות בתחום האנרגיה המתחדשת, גם זאת בהמשך למגמה עולמית של השקעות בתחומים סביבתיים לצד בשלות החברות הנסחרות בבורסה, אשר אפשרה השקת מדד קלינטק מקומי עמוק המייצג ענף צומח זה.

חה"כ לשעבר ויו"ר חיים וסביבה רחל עזריה אמרה כי: "יש לכולנו אחריות לעתיד הילדים שלנו, למנוע את משבר האקלים, ולשמחתנו גם המגזר העסקי מכיר באחריות זאת. המהלך הזה של הבורסה הישראלית הוא פורץ דרך בישראל, ומצטרף למהלכים דומים בבורסות ברחבי העולם. ישראל חייבת לעבור לאנרגיות מתחדשות לטובת הסביבה, הכלכלה והעתיד שלנו במדינת ישראל, ולהצטרף לעשרות מדינות ברחבי העולם שהגדירו יעד של 100% אנרגיה מתחדשת לטובת עתיד נקי מדלקים פוסיליים. אנו קוראים למשקיעים להצטרף למגמה העולמית ולהשקיע בעתיד ירוק, נקי ובריא יותר. אנחנו שמחים ומודים לבורסה הישראלית על שיתוף פעולה זה."

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך אמר כי: "שוק ההון יכול וצריך להיות טריגר גם לשינויים סביבתיים וחברתיים שיש להם השפעה על החיים של כולנו ועל הדורות הבאים. הבורסה מצטרפת היום לבורסות המובילות בעולם המאפשרות לציבור המשקיעים ולפעילי השוק לעשות בחירה ערכית הנוגעת להשקעות שלהם, זאת תוך הרחבת וגיוון סל המוצרים שלנו וכחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של הבורסה".

השוואת תשואות תיקי מניות

השוואת תשואות של מדדי S&P

הבורסה לניירות ערך משיקה תת-ענף חדש לחברות הקנאביס

מחזיקים באופציות עובדים בחברה? מעכשיו תוכלו לממש את האופציות ישירות דרך הבורסה בקליק

עסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, אשר מחזור הפעילות שלהם בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה לפחות ב- 25% לעומת התקופה המקבילה ב- 2019, יכולים להגיש החל מהיום תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות, זאת במסגרת תוכנית רשת ביטחון כלכלית. סכומי המענק לעומדים בתנאים, הם עד 500,000 שקל.

פתיחת האפשרות להגשת התביעות למענק זה משלימה את סדרת המענקים לתקופת ספטמבר-אוקטובר 2020, לאחר שבשבוע שעבר נפתחו להגשת בקשות למענק הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה בחברות, ולהגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל.

מענק השתתפות בהוצאות קבועות נועד לסייע לעסקים שצומצמה פעילותם בהתמודדות עם  הוצאות שאין ביכולתם להימנע מהן, ובהן תשלומי שכירות, ריבית, הוצאות ביטוח ,חשבונות חשמל ומים וכדומה. תביעות למענק יכולות להגיש חברות ושותפויות שעומדות בתנאים שנקבעו בחקיקה ובהם, בין היתר, שמחזור העסקאות שלהן בשנת 2019 נע בין 18 אלף שקל ל- 400 מיליון שקל וכן עצמאים שמחזור העסקאות שלהם בשנת 2019 נע בין 300 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל, והייתה להם ירידה במחזור העסקאות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 בהשוואה לחודשים אלו בשנה שעברה, בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשיעור של  25% ומעלה. המקדמות למענק זה ששולמו במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר, היו כזכור על חשבון מענק עבור תקופה זו, ויקוזזו ממנו.

את התביעה למענק ניתן להגיש החל מהיום, ה-9 בנובמבר 2020, ועד ליום ה-15 בפברואר 2021. להגשת התביעות ולפרטים נוספים על המענק ותנאי הזכאות ניתן להיכנס לאתר רשות המסים.

ירידה במחזור המזקה בכל מענק

המענקים הקיימים כרגע

משרד התיירות יחלק מענקים בשווי 300 מליון שקל למלונות שנפגעו בתקופת הקורונה

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עם ירידה של 25% בפעילות לחודשים ספטמבר-אוקטובר  2020

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה עבור החודשים ספטמבר-אוקטובר 2020

פירמות שואפות להוביל את התחרות בשוק בו הן פועלות ונעזרות בטכנולוגיה, המאפשרת להן לקבל תמונת מצב רחבה ולשלוט על המידע הארגוני. יחד עם זאת, מערכות מידע איכותיות ומיושמות היטב – ככל שיהיו, לא יהיו שלמות ללא כלי BI עוצמתי, המשדרג באופן משמעותי את עבודת ההנהלה וחברי הצוות, ומאפשר לקבל החלטות נבונות, מהירות ומקוריות ולגלות תובנות נסתרות, שמשנות לחלוטין את דרך החשיבה המסורתית. כיצד כלי ה-BI משדרג באופן משמעותי את קבלת ההחלטות היום יומית?

מהי מערכת בינה מלאכותית?

מערכת BI (בינה מלאכותית) היא פלטפורמה לניתוח נתונים המיועדת לארגונים בכל סדר גודל, החל מארגונים קטנים, הנמצאים בתהליכי צמיחה, דרך ארגונים המתמודדים עם מסדי נתונים המשתנים בתדירות גבוהה ועד ארגונים ומוסדות המתמודדים עם היקף עצום של רשומות ותהליכים מורכבים. בשונה ממערכות BI מהדור הישן, ישנן מערכות חדשניות המצוידות בכלים ייחודיים AI, בעלי ארכיטקטורה מתקדמת, המאפשרים להפיק הרבה יותר תובנות מהשאילתות המוצגות למשתמש ובכך להתאים גם למשתמשים שאינם בקיאים בתהליכים עסקיים וכן מעולם לא התנסו בעבודה במערכות BI.

אילו פעולות ניתן לבצע באמצעות מערכת ה-BI?

• ניווט עצמאי בנתונים
• תחקור חופשי של כל נושא ללא תלות במבנה הנתונים
• אפשרות לבצע כל חיתוך ללא תלות בהיררכיה
• הצגת הנתונים בכל שדה או אובייקט
• צפייה בנתונים הקשורים לשאילתה שהפיק המשתמש הן כמידע והן כחלופה
• כל נתון במערכת משמש "כמפתח" לשליפה
• ביטול הצורך בשכפול נתונים

מערכת עוצמתית מרכזת את כלל הנתונים, בין אם הגיעו ממקור פנים ארגוני ובין אם הגיעו ממקור חוץ ארגוני, בפורמטים נוחים לקריאה, ללא מגבלות כלים, ללא כל צורך בתשתית DB, וללא כל תלות במומחה.

טכנולוגיית In-memory ייחודית החוסכת לכם זמן

כלי נוסף שניתן למצוא בפתרונות BI מתקדמים, אשר חוסך לכם זמן באמצעות הזיכרון המובנה במערכת, כזה שניתן באמצעותו לתחקר נתונים במהירות ולהמליץ למשתמשים על חיפושים רווחים, המקושרים להגדרות תפקידם. כמו כן כלי הדוחות העוצמתי מאפשר לתזמן מראש דוחות מובנים במערכת לגורמים פנים ארגוניים ולגורמים חוץ ארגוניים ולחסוך זמן ומשאבים ביצוא דוחות אלו בפורמטים שונים. תוסף מעניין אחר הוא ה-Story, שהולך לשנות לחלוטין את הדרך שבה צוותי העבודה מייצרים מצגות ומציגים מידע בישיבות.

ה-Story שמאפשר לצלם מסכים ולייעל את ישיבות הצוות

כלי ה – Story המובנה בפלטפורמה מאפשר לצלם מסכים ולייצר מצגת ללא כל צורך במעבר לכלים חיצוניים, כך שבעת הצגת המידע העובד יוכל להמחיש באופן חזותי את דרך חשיבתו וקבלת ההחלטות שלו ולעבור בלחיצת כפתור לשדה המתאים בדשבורד.

כיצד ניתן ליישם את מערכת ה-BI בארגון?

תהליך היישום מהיר ומבוסס על בניית מודלים בהתאמה לצרכים הארגוניים. המודלים מהווים את הבסיס לתחקור נעדר הגבולות וליכולת העוצמתית של המערכת להביא את המידע הנכון בעיתוי המתאים ולבצע סנכרון בזמן אמת עם כל נתון המקושר לארגון – הן מפורטל, אתר אינטרנט, חנות סחר, תיבת דואר ברשת חברתית, קמפיין שיווקי והן ממערכות הפנים ארגוניות לרבות ה-CRM וה-ERP. מיישם ה-BI המקצועי משמש כחוט המקשר בין הצרכים העסקיים לבין הנושאים הטכניים ואחראי על בניית מודל, שמצליח לתת מענה לכל הפערים, המקשים על הניהול התקין. בסיום תהליך היישום, מבוצעות הדרכות והתאמות פרטניות בדגש על העבודה הנכונה עם המערכת וביחוד לכל הקשור לשאילת שאלות ופיתוחן תוך שימת דגש על התאמה לעולמות המקצועיים של המשתמשים.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות מנתח את כיוון השווקים לאחר תוצאות הבחירות בארה"ב ואומר כי אחרי סאגה ממושכת של מספר ימים הכריזו רשתות התקשורת המובילות בארה"ב על ג'ו ביידן כנשיא הבא של ארה"ב. טקס ההשבעה צפוי להיערך ב-20 לינואר ועד אז טראמפ משמש כנשיא, ובהתחשב בכך שהוא טרם הכיר בהפסד, תקופה זו עלולה להתאפיין בחוסר יציבות מסוימת. למרות ההפסד של טראמפ, התוצאות עבור הרפובליקנים היו טובות מאלו שעלו בסקרים המוקדמים, ומעבר למרוץ צמוד לנשיאות באו לידי ביטוי גם בסנאט וגם בבית הנבחרים. בית הנבחרים נותר אמנם בשליטה דמוקרטית, אך הפער לטובתה הצטמצם ביחס לבחירות אמצע הקדנציה ב-2018. חשוב מכך, למרות ציפיות למהפך בסנאט, כלומר מעבר לשליטה דמוקרטית, הוא נותר בשלב זה בשליטה רפובליקנית (50-48), כאשר שני המושבים הנותרים הם של מדינת ג'ורג'יה, שלגביהם צפוי סיבוב שני מכריע ב-5 לינואר. החשיבות לגבי זהותם של שני מושבים אלו מכרעת, שכן במצב של שיויון (50-50) הקול המכריע בסנאט הוא של סגן(ית) הנשיא, כלומר מייצר מצב של שליטה דמוקרטית. עם זאת, הסיכוי המיוחס לכך אינו גבוה (כ-25% באתרי ההימורים) , שכן ג'ורג'יה היא מדינה עם נטייה רפובליקנית. עם זאת, בניגוד לבחירות לפני מספר ימים, שיעור ההצבעה בסבב השני לסנאט צפוי להיות נמוך במידה ניכרת, מה שמציב אי ודאות גבוהה ביחס לתוצאות.

התגובה החדה בשווקים לתוצאות הבחירות, כלומר נשיא דמוקרטי בשילוב עם קונגרס מפוצל, חידדה את החשיבות שמייחסים השווקים לשליטה בבתים כאמצעי ליישום המדיניות. במקביל התגובה גם שיקפה את הפער בין הציפיות בשווקים לשליטה דמוקרטית, כפי שעלה מהסקרים המוקדמים, לבין התוצאות בפועל, שהובילה לסגירת פוזיציות מהירה. שכן, ההשפעה העיקרית של תוצאת הבחירות היא יישום חלקי בלבד של המדיניות הדמוקרטית, כלומר סיכוי נמוך להעלאת מיסים ולהרחבה פיסקאלית משמעותית. כפי שהדברים נראים בימים האחרונים, החבילה הפיסקאלית עליה יהיה ניתן להסכים תהיה מצומצמת יותר, אך נוכח העובדה שטראמפ טרם הכיר בתוצאות הבחירות, לא מן הנמנע שהעברת תוכנית הרחבה נוספת תמתין לממשל החדש, למרות ההחרפה במצב התחלואה ועל אף העובדה שהתוכנית הקודמת הסתיימה בסוף יולי.

בהקשר זה, נתוני התעסוקה בארה"ב לחודש אוקטובר הצביעו אמנם על המשך שיפור בשוק העבודה, אך בקצב שהולך ומתמתן. תוספת המועסקים בספטמבר ר הסתכמה ב-638 אלף, כך שממוצע החודשים ספטמבר-אוקטובר נע סביב 655 אלף, וזאת לעומת תוספת ממוצעת של כ-1.6 מיליון בחודשים יולי-אוגוסט. כמו כן, בחינת ההתפתחויות מתחילת המשבר מעלה כי מתוך כ-22 מיליון מועסקים נפלטו בחודשים מרץ-אפריל, כ-10 מיליון מועסקים נותרו עדיין מחוץ למעגל העבודה. בנוסף, בחינת ההכנסה משכר משקפת גם היא התמתנות בקצב השיפור והיא מסבירה את ההיחלשות היחסית בפעילות ומחדדת את הצורך בהמשך תמיכה במשקי הבית שנפגעו מהמשבר כל עוד לא נמצא פתרון בריאותי. קצב הגידול השנתי של ההכנסה משכר ירד בשנה האחרונה בכ-2%, וזאת לעומת קצבי גידול חיוביים של 5%-4% טרום המשבר. כפי שעולה מהגרף הבא, תוכנית הסיוע הראשונית הובילה לגידול בהכנסה הפנויה הכוללת, בעקבות עלייה חדה בתשלומי ההעברה, אך השפעת הולכת ומתפוגגת.

 בהעדר הרחבה פיסקאלית משמעותית, ההתאוששות המחזורית תמתין לפתרון הבריאותי

המשמעות המידית של תוצאות הבחירות עבור נכסי הסיכון היא חיובית, ובאה לידי ביטוי בעלייה חדה (ששיקפה כאמור גם סגירת פוזיציות) במדדי המניות המובילים בשיעורים של 8%-7%, עם הובלה של סקטור הטכנולוגיה. שכן, החשש טרום הבחירות בנוגע לסקטור זה התמקד בהעלאת שיעור המס והכבדת הרגולציה. מנגד, מדובר בחדשות פחות טובות עבור הכלכלה הריאלית, שכן חבילה פיסקאלית בהיקפים גדולים הייתה תומכת בהתאוששות מחזורית, כמובן במגבלות שמכתיב משבר הקורונה. לכן, התגובה בשווקים בימים האחרונים הייתה ביצועי חסר של הענפים המחזוריים, ובראשם אנרגיה, תשתיות פיננסים ונדל"ן, כך שלמעשה ענפים אלו חזרו לנקודת המוצא של החודשים האחרונים כלומר עמדת המתנה לפתרון בריאותי.

הפגיעה בענף הפיננסים נובעת גם מירידה מחודשת בתלילות העקום, וזאת מתוך הנחה לסביבת פעילות ואינפלציה נמוכות יותר. הנחה זו נתמכת גם בעלייה החדה בתחלואה, ובתמונת המצב בשוק העבודה. אם בשבועות שקדמו לבחירות נרשמה עליית תשואות ששיקפה עלייה ב-Term premium מתוך ציפייה להרחבה פיסקאלית משמעותית (כאשר ברקע ה-FED "מאפשר" עלייה זמנית באינפלציה מעבר ליעד), הרי שהגורמים לכך נחלשו. להערכתנו, הפוטנציאל של עלייה בסביבת האינפלציה תלוי במדיניות פיסקאלית שתכוון להקטנת אי השיויון תוך עלייה בהכנסה לעשירונים התחתונים. ללא נקיטת צעדים ממושכים בכיוון זה, קשה לצפות לעלייה של ממש בסביבת האינפלציה, כך שמדיניות המוניטארית המרחיבה תייצר בעיקר אינפלציה של נכסים, באופן דומה לזה שהתרחש לאורך העשור האחרון. לפיכך, בהנחה והבחירות בג'ורג'יה לא יובילו לשליטה דמוקרטית בסנאט, הרי שהלחץ על התשואות והציפיות לאינפלציה בארה"ב נוטה כלפי מטה, ומפנה בהן בהמשך תלוי בהתפתחויות סביב החיסון לקורונה כגורם מפתח להתאוששות מחזורית.

העלייה החדה בתחלואה מתחילה לתת אותותיה בירידה בפעילות הגלובלית

הפוקוס בשווקים בשבועיים האחרונים נע מן הסתם סביב הבחירות בארה"ב, אך הוא צפוי לחזור בהדרגה להתפתחויות הכלכליות שמושפעות מהתפתחות התחלואה ומתגובת המדיניות. תרחיש מרכזי שבו הקונגרס מפוצל יגביל את הפוטנציאל של המדיניות הפיסקאלית, כלומר יגביר את המשך התלות במדיניות המוניטארית עד שיושג פתרון בריאותי. מבחינת המדיניות המוניטרית החלטת הריבית האחרונה בארה"ב לא כללה שינויים מיוחדים, אך ה-FED רמז על נכונות לבצע שינויים במידת הצורך בתוכניות הרכישות, ובאופן כללי אותת על אפשרות להצגת לוח זמנים להמשך תוכנית הרכישות.

מבחינת התחלואה, תמונת המצב הגלובלית הידרדרה במידה ניכרת לאחרונה בהובלת אירופה וארה"ב. כפי שעולה מהגרפים הבאים, לאחר יציבות יחסית בחודשים אוגוסט-ספטמבר במספר המקרים המאומתים ליום בעולם, סביב 250-300 אלף, במהלך השבועות האחרונים נרשמה האצה במספר המקרים והם הוכפלו לסביבה של סביב 550-600 אלף ליום. למרות שאירופה התנהלה טוב יותר לאחר הגל הראשון, וזאת בניגוד לארה"ב שבה רמת התחלואה נותרה גבוהה יחסית, התקררות מזג האוויר עשתה ככל הנראה את שלה ותרמה לעלייה ניכרת בתחלואה. העלייה באירופה מקיפה את כלל היבשת, והעלייה בתחלואה גבוהה באופן ניכר מאשר זו שנרשמה בגל הראשון. מספר המקרים המאומתים במדינות המובילות במערב אירופה הגיעה לאחרונה לכ-180 אלף ליום לעומת רמות של כ-40 אלף ליום בשיא הגל הראשון. בדומה לגל הראשון, העלייה בתחלואה בארה"ב מגיעה בפיגור לזו שבאירופה והיא חצתה בימים האחרונים את רף ה-100 אלף מקרים ליום.

השפעת ההידרדרות בתחלואה על הפעילות אינה מידית ותלויה אמנם גם בתגובת המדיניות, אך היא הופכת בהדרגה למשקולת ככל שהשליטה במצב התחלואה נחלשת. אומדן לרמת הפעילות מתוך הנתונים השוטפים שמפרסם Bloomberg מעלה כי חלה ירידה בפעילות הגלובלית, בהובלת ארה"ב ואירופה. על רקע ההאצה בתחלואה, סביר לצפות להמשך מגמה זו בתקופה הקרובה, התפתחות שצפויה להביל להנמכת תחזיות הצמיחה לרבעון האחרון של 2020 ואף לרבעון הראשון של 2021.

סין ממשיכה לבלוט לטובה ונהנית גם מירידה פרמיית הסיכון בגין מלחמת הסחר

לעומת החולשה המסתמנת בפעילות באירופה ובארה"ב, סין ממשיכה לבלוט לטובה, וזאת בין היתר, בהשפעת השליטה בתחלואה שהובילה לחזרה לרמות פעילות של טרום המשבר. מעבר לנתונים השוטפים גם נתוני המאקרו האחרונים מסין הצביעו על המשך מגמת השיפור בפעילות ובראשם מדדי מנהלי הרכש לפעילות התעשייה והשירותים ונתוני היצוא לחודש אוקטובר. כמו כן, הניצחון של ביידן בבחירות מציב את סין בעמדה נוחה יותר וזאת לאחר השפעה שלילית ממושכת של מלחמת הסחר על הסחר העולמי, ובאופן כללי מהעלייה באי הודאות שיצרה מדיניות העלאת המכסים של טראמפ.

מבחינת התמחור בשוקי המניות, הרי שהעלייה החדה בשבוע האחרון שיקפה בעיקר ירידה בפרמיית הסיכון תוך עלייה במכפילים. סביבת המכפילים בארה"ב שבה לרמות הגבוהות של החודשים האחרונים ופרמיית הסיכון מתקרבת לרף התחתון של הטווח המאפיין אותה בשנים האחרונות (למעט תקופת רפורמת המס של טראמפ). מכיוון שללא שליטה דמוקרטית בקונגרס ההסתברות לתרחיש של הרחבה הפיסקאלית משמעותית ירדה באופן ניכר, הרי שהתמחור הנוכחי מגביל את הפוטנציאל להמשך מגמה חיובית ממושכת בשווקים, כך שהיא נשענת בעיקר על המשך תמיכה מצד הבנק המרכזי האמריקאי ועל מציאת פתרון בריאותי. עם זאת, ירידת פרמיית הסיכון בגין נושא הסחר צפויה לפעול בטווח הקרוב לטובת השווקים האסייתיים, שמאופיינים ברובם גם בשליטה טובה בתחלואה, אם כי גורם הסחר יהיה רלוונטי יותר כשיחול מפנה חיובי ממושך בצמיחה הגלובלית.

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בסקירת הנפט והגז השבועית כי "עליית מחיר הנפט בשבוע החולף התרחשה על רקע הסימנים מצד קבוצת OPEC+ כי יתכן שהיא תדחה את ההקלה המתוכננת במכסות הייצור ולמרות עליית ההיצע הנובעת מהעלייה בייצור הנפט בלוב יחד עם החשש מירידת הביקוש האירופאי בשל הידוק המגבלות באירופה והחזרת הסגרים באופן קל במספר מדינות. כמו כן, ברקע לעלייה קלה של מחיר הנפט יש את ההיחלשות של הדולר בעולם שתמכה במחיר."

בצד הביקושים מציין בפמן כי "מכירות הדיזל בהודו רשמו בחודש אוקטובר, לראשונה מאז חודש פברואר, שיעור צמיחה חיובי גם במונחים שנתיים, על רקע הפסטיבלים השנתיים אשר הגבירו את הביקושים לדלק." עוד הוא מוסיף כי " עומסי התנועה בכבישי אירופה בחודש אוקטובר היו נמוכים בכ-7% מהרמה שנרשמה לפני התפרצות נגיף הקורונה. הידוק המגבלות באירופה צפוי להפחית את עומסי התנועה בכבישים מה שצפוי להקטין את הביקוש האירופאי לנפט. להערכתנו, הביקוש האירופאי לנפט צפוי להתכווץ בכ-0.5-1 מיליון חביות ביום. אולם, הירידה בביקוש עשויה להתקזז בחלקה על ידי הביקוש האסייתי המתאושש, בדגש על סין והודו."

עוד יצוין כי "הביקוש לדלק בארה"ב מצוי לאחרונה במגמת ירידה מתונה, מה שמכביד על התאוששות הביקוש הגלובלי לנפט. כמו כן, הביקוש לדלק מטוסים ירד מעט בשבוע האחרון, והוא כעת ברמה הנמוכה ממיליון חביות ביום. להערכתנו, עליית התחלואה במדינות רבות באירופה אשר הביאה להידוק המגבלות ולסגרים קלים, צפויה להקטין בזמן הקרוב את הביקוש לדלק מטוסים, המהווה גורם משמעותי מבחינת ההשפעה על הביקוש הגלובלי לנפט גולמי."

באשר לתוצאות הבחירות והשפעתן על הנפט כותב בפמן כי "ארה"ב היא הראשונה שיצאה מהסכם האקלים שנחתם בפריז, לאחר שהנשיא טראמפ זנח בשנת 2017 את המאמץ הגלובלי לריסון פליטות הפחמן המזהמות והאטת התחממות כדור הארץ. הנשיא הנבחר ביידן הצהיר שבכוונתו להביא את ארה"ב חזרה להסכם פריז כבר בקרוב, מיד עם כניסתו לבית הלבן. צעד זה הינו צעד ראשון במהלך של ביידן להבאת ארה"ב למצב אפס פליטות פחמן בעתיד.

"המשמעות נוגעת בעיקר לצריכת הפחם בארה"ב ובעולם, כאשר תכניתו של ביידן היא להביא עד שנת 2035 את ארה"ב למצב של ייצור חשמל ללא פחם. יתכן שמר ביידן ירצה להנהיג "מס פחמן", כפי שהנשיא אובמה ניסה לעשות, ללא הצלחה, במהלך כהונתו. כמו כן, מר ביידן מתכוון לקדם את המעבר לכלי רכב חשמליים, חלף כלי רכב המונעים בבנזין ובסולר, ובכלל זה קביעת תקנות שיחייבו אוטובוסים בארה"ב להיות ללא פליטת פחמנים עד 2030. חלק מהצעדים הללו ניתן יהיה לממש באמצעות הסמכויות של הנשיא, זאת ללא צורך בהבאת הדברים לאישור הסנאט. פועל יוצא של הדברים הוא מסר של צמצום צריכת הנפט בעתיד הרחוק יותר בארה"ב ובעולם ותחלופה לסוגי אנרגיה נקיים יותר."

 לסיכום מציין בפמן כי "במבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-39.9 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-39.2 דולרים לחבית. התחזיות של החזאים מדברות על עלייה משמעותית יותר לכ-50 דולר לחבית WTI בממוצע ב-2022-2023 וכ-54 דולר לחבית BRENT. לא מן הנמנע שתחזיות החזאים לוקחות במידה רבה את ההשפעות האפשרויות של התקדמות בדרך לקראת צמצום השפעתו של הווירוס בעתיד על הביקוש לנפט."

סקירת נפט וגז שבועית- ניצחון של הדמוקרטים בארה"ב עלול להוביל לעליה במחירים לטווח הקצר

הדלק יוזל במוצאי שבת ב-12 אגורות לליטר

משרד התיירות בראשות השרה אורית פרקש-הכהן, ממשיך לסייע לתעשייה ומפרסם כעת את הנוהל שגיבש לתשלום מענקים למלונות, אשר הכנסתם נפגעה כתוצאה מהעדרה של תיירות נכנסת ומההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה.

נוכח החשיבות בשימור תשתית מלונאית לכלכלה הישראלית ולמנופי הצמיחה במשק, ובהמשך להון שהושקע בהקמת התשתית המלונאית, החליטה הממשלה בחודש אוגוסט השנה שמשרד התיירות ייתן מענקים בסכום כולל שלא יעלה על 300 מיליון שקלים, מחודש יוני 2020 עד מאי 2021. זאת במטרה לשמר את התשתית המלונאית בישראל בעת תקופת המשבר ולהבטיח את המשך קיומה לתקופה שלאחר חלוף המשבר.

על אף שההחלטה התקבלה בחודש אוגוסט, המענק טרם חולק בשל מחלוקת אודות התנאים לקבלת הפיצויים. עם כניסתה של השרה פרקש-הכהן לתפקיד, פנו אליה נציגי התאחדות המלונות בבקשה לתקן את כללי החלוקה שמתנה את המענק באי קבלת פיצוי או הנחה על ארנונה. זאת במטרה לכסות על הפגיעה הרחבה ולחלק את המענקים באופן ראוי לאותם בעלי עסקים, קטנים וגדולים, שנפגעו. נוהל זה הוא פרי שיתוף פעולה פורה עם ראשי התאחדות המלונות.

לאחרונה אושר בישיבת הממשלה תיקון, שלפיו התנאים לקבלת המימון מאפשרים לכל בתי המלון בישראל זכאות ליהנות מהסיוע הייעודי. זאת מאחר שכל הענף נפגע כלכלית באופן אנוש במשבר הקורונה. ההחלטה מתחשבת במגמת העלייה בתיירות הנכנסת לישראל בשנים האחרונות ולוקחת בחשבון את ההשקעות הרבות שנעשו בעקבות כך.

המענק המקסימלי בשתי הפעימות הראשונות הוא 650 שקל לחדר לחודש למלון שהכנסתו נפגעה ביותר מ-40% מתיירות חוץ ובפעימה השלישית, בשנת 20201, מענק מקסימום של 200 שקל לחדר לחודש.  כלומר מלון ממוצע של כ-400 חדרים שיהיה זכאי למענק המקסימלי יקבל מענק סיוע של כ-2.2 מליון שקל.

יש לציין שכרגע אין מקורות תקציביים המוקצים במפורש למענק זה. ולכן מתן המענק עדיין מותנה בקיומו של תקציב מתאים שיועמד לרשות המשרד ועד לסכום של 300 מיליון שקל. במידה שייווצר חוסר תקציבי ולא יועבר הסכום המלא חלוקת המענקים תתבצע באופן יחסי לזכאות בין כל מגישי הבקשות שבקשתם אושרה.

לפי הנוהל, מתקן מלונאי יחשב ככזה הכולל 11 חדרים או יותר, המספק בתמורה שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי. הנוהל כולל, בין היתר, תנאי סף, קריטריונים לקבלת המענקים וחלופות.

הנוהל מחולק ל-3 פעימות:

פעימה ראשונה- סיוע בגין החודשים יוני – יולי 2020.

פעימה שניה- סיוע בגין החודשים אוגוסט – דצמבר 2020.

פעימה שלישית – סיוע בגין החודשים ינואר – מאי 2021.

שרת התיירות, אורית פרקש-הכהן: "ענף התיירות אשר ספג מכה קשה, זקוק למענק על ההפסדים שספג בגלל סגירת התיירות. עם כניסתי לתפקיד, יזמתי תיקון של כללי הסיוע לענף המלונאות של 300 מיליון שקלים אשר אושרו כבר בגל הראשון – כך שגם מלונות קטנים יותר – וגם אם קיבלו סיוע בארנונה – עדיין יוכלו ליהנות מכספי הסיוע. כעת אנחנו מפרסמים את מתווה החלוקה, אני מזמינה את המלונאים, קטנים כגדולים להגיש בקשה ולקבל את התמיכה לה הם זקוקים".

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "אני מודה לצוות המקצועי של בכירי המשרד אשר עמלו על פרטי הנוהל בחודשים האחרונים על מנת שיוכל לצאת אל הפועל ולתת מענה לתעשייה שנפגעה".

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עם ירידה של 25% בפעילות לחודשים ספטמבר-אוקטובר  2020

בקרוב- מענקי סיוע לעצמאיות שהיו בחופשת לידה ב-2019 ולמשרתי מילואים

אלו הנקודות החשובות אליהם יש לשים לב השבוע על פי כלכלני בנק הפועלים.

חנויות הרחוב מורשות לפתוח מהיום, אך ההשפעה על הפעילות הכלכלית לא צפויה להיות גדולה, כיוון שחלקם הגדול פעל עוד קודם לכן. ההוצאות בכרטיסי אשראי התייצבו בשבועות האחרונים, והצריכה הפרטית, שהיא הרכיב הגדול ביותר בתוצר, ממתנת את הפגיעות של המשק. נתוני השכר הממוצע במשק ממשיכים להראות שהעובדים שהוצאו לחל"ת מאופיינים בשכר נמוך במידה ניכרת מהממוצע, ולכן השכר הממוצע במשק עלה באוגוסט בשיעור חד של 8.2% לעומת שנה שעברה. כמו כן ניתן לראות שבענפים בהם משרות השכיר כלל לא ירדו, כמו בהיי-טק, השכר הממוצע המשיך לעלות. גם במגזר הציבורי השכר המשיך לעלות. זה כנראה השוני העיקרי בין המשבר הנוכחי לקודמיו, הפגיעה באוכלוסייה במשבר זה אינה אחידה. קיימת שכבה גדולה באוכלוסייה שלא נפגעה בהכנסותיה, שכבה נוספת, שמאופיינת בהכנסה נמוכה מהממוצע, שהכנסתה לאחר קבלת דמי האבטלה והמענקים נפגעה אך במעט, ושכבה שלישית, בעיקר בעלי עסקים קטנים, שנפגעה מאוד. חלק גדול ממשקי הבית הגדילו בתקופה הזו את החיסכון שלהם, ולזה תהיה השפעה לאחר סיום המגיפה – סביר שנראה עליה בצריכה של מוצרי בני קיימא, תרבות ופנאי.

הגירעון התקציבי עלה ב-12 החודשים האחרונים (עד אוקטובר) לשיעור של 10.1% מהתמ"ג. ההכנסות ממסים ירדו מתחילת השנה בשיעור של 4.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שיעור ירידה נמוך מאוד, ביחס לפגיעה בפעילות הכלכלית. ההכנסות ממסים ישירים ירדו רק ב- 2.2%, ירידה מתונה שהושפעה גם היא מהשכר הנמוך שמאפיין את העובדים בחל"ת. בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה בפועל עד כה 64% מכלל התוכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה, ובחודשיים שנותרו עד סוף השנה היא לא תצליח למצות את מלוא התכנון. הגירעון התקציבי ימשיך להערכתנו לגדול ויגיע לכ- 13% מהתמ"ג השנה. בשלב זה קשה לראות מה עשוי להקטין את הגירעון במחצית הראשונה של 2021: תכניות הסיוע הממשלתי ימשכו, וההכנסות ממסים ימשיכו לרדת ככל שהמשבר יתארך. בינתיים בנק ישראל מסייע לממשלה לממן את הגירעון הגבוה ולקנות זמן יקר –המימון הוא זול כי שיעור החיסכון של משקי הבית גבוה והם מחזיקים את השקלים שבנק ישראל "מדפיס". הנכס העיקרי של הממשלה נותר האמון הגבוה של הציבור בשקל, ובמערכת הפיננסית בכלל.

בנק ישראל רכש בחודש אוקטובר ב- 3.4 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות וכמיליארד שקל אג"ח קונצרניות. בחודשיים האחרונים קצב רכישות האג"ח הממשלתיות האט מעט. מכסת רכישות איגרות החוב הממשלתיות עומדת על 85 מיליארד שקל, מהם בוצעו עד כה 37 מיליארד. היתרה בסכום של 48 מיליארד שקל צפויה להספיק, בקצב הרכישות שמתחילת המשבר, עד אמצע 2021.

בנק ישראל רכש באוקטובר גם מט"ח בהיקף של 531 מיליון דולר ומתחילת השנה כ- 15 מיליארד. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות מתנהל ברצועה צרה יחסית (כשלושה אחוזים) בחצי השנה האחרונה, תוך רכישות גדולות של הבנק המרכזי שמונעות מגמה של ייסוף. עיקר התנודתיות בתוך הרצועה נובע מהשפעות של שוקי המניות בעולם על ניהול חשיפת המט"ח של הגופים המוסדיים.

התנודתיות בתשואות הארוכות גדלה ושיפוע עקום התשואות הפך תלול יותר –  פער התשואה בין איגרת החוב בעלת המח"מ הארוך ביותר של 18.4 שנים (347) לבין איגרת החוב לטווח של כחמש שנים (825) הגיע ל- 1.5%, לעומת 1.2% בסוף אוגוסט. עליית התשואות משקפת להערכתנו את צרכי המימון הגדולים של הממשלה, בעוד שברמת התשואות הנוכחיות המוסדיים מעדיפים לא להגדיל חשיפה לאיגרות אלו. אנו מעריכים כי בנק ישראל לא יאיץ את רכישות האג"ח כל עוד העלייה בתשואות היא מתונה, ולכן לא מן הנמנע שנראה את התשואות ממשיכות לעלות בחודש הקרוב.

האם האינפלציה זולגת ממחירי הנכסים למחירי הסחורות? משבר הקורונה פגע בביקושים, אולם בדרך הוא גם שיבש את צד ההיצע. התוצאה בטווח הקצר הייתה ירידה בשיעורי האינפלציה בעולם ובישראל. המדיניות המוניטרית המרחיבה לא העלתה את האינפלציה, אך היא כן השפיעה על מחירי הנכסים, החל ממניות ועד לנדל"ן. בחודשים האחרונים אנו רואים עלייה גם במחירי הסחורות החקלאיות והמתכות התעשייתיות. מחירי הסחורות החקלאיות לדוגמה עלו מהשפל בתחילת השנה בכ- 20%, והמתכות ב- 35%. צריך לזכור שהאינפלציה עדיין מושפעת יותר ממחירי שירותים מאשר סחורות: בישראל לדוגמה שני הסעיפים המרכזיים בעלי המשקל הגבוה הם דיור ותחבורה ותקשורת. משבר ארוך מעלה את הסיכויים שנראה גם השפעה על מחירי הדיור לדוגמה (שכר-דירה). אנו מעריכים לכן שהאינפלציה תיוותר נמוכה מאוד בשנה הקרובה, אך הסיכויים לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הבינוני עלו.

 בעולם

ג'ו ביידן נבחר לנשיא ה-46 של ארה"ב. לאחר בחירות צמודות וספירת קולות ארוכה מהרגיל, ביידן הוכרז על ידי רשתות התקשורת בארה"ב כנשיא החדש. המפלגה הדמוקרטית הצליחה לשמור על הרוב בבית הנבחרים, והקרב על הרוב בסנאט טרם הוכרע. הנשיא טראמפ עדיין לא הודה בהפסד ויתכן שעדיין יבחר לנהל מערכה בבית המשפט. הסיכויים לשינוי בתוצאה נראים כעת נמוכים. הדמוקרטים שולטים עתה בבית הנבחרים ובסנאט יש שוויון. שוקי המניות בעולם רשמו עליות שערים חדות בשבוע האחרון, ולא היינו ממהרים לייחס זאת לבחירה של ביידן. אותם ההסברים שטוענים שביידן טוב לשווקים, יכלו בנקל להסביר גם את ההיפך מכך. היעדר שליטה מלאה בסנאט לדוגמה, מעוררת עתה דווקא אופטימיות שהדמוקרטים לא יוכלו לממש את מצע הבחירות שתמך בהעלאת מסים. באותה נשימה, זה גם לא מאפשר להם להרחיב את תכנית הסיוע הכלכלי. השורה התחתונה היא שהשווקים היו מוצאים סיבה לעלות תחת כל בחירה, ואת הסיבות לכך צריך לחפש במחוזות אחרים, ובעיקר במדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה.

עלייה חדה במספר הנדבקים היומיים בקורונה בארה"ב- הרמה הגבוהה בעולם. עד כה נדבקו בארה"ב קרוב לעשרה מיליון אנשים. בחודש האחרון נרשמת החמרה בהתפשטות הקורונה בארה"ב, שהגיעה בימים האחרונים לשיא של כ- 126 אלף מקרים חדשים ביום. בחירתו של ביידן לנשיאות עשויה להיות נקודת המפנה בטיפול של ארה"ב בווירוס הקורונה, אם כי יעברו עוד חודשיים לפחות עד שהוא יכנס לבית הלבן.

למרות העלייה בהדבקות, עליות חדות נרשמו בשבוע האחרון במרבית מדדי המניות בעולם. בשבוע האחרון מדד הנסדק עלה ב- 9%, ומדדי הדאו ג'ונס וה- S&P500 עלו בכ- 7% כל אחד. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 עלה ב- 8%. גם במרבית מדדי המניות באסיה נרשמו עליות שבועיות נאות, כאשר הניקיי 225 עלה בכ- 6%, ומדדי המניות העיקריים בסין עלו בכ- 2-4%. מדד ה- VIX ירד מרמה של כ- 40 נקודות לפני שבוע ל- 25 נקודות בסוף השבוע האחרון.

מדד מנהלי הרכש הגלובלי המשולב לענפי התעשייה והשירותים עלה באוקטובר לרמה של 53.3 נקודות והוא מצביע זה החודש הרביעי ברציפות על התרחבות בפעילות. עם זאת, למרות המומנטום החיובי בפעילות הכלכלית הריאלית בתעשייה והשירותים בעולם, סביר להניח שמגמה זו תיחלש בחודשים הקרובים על רקע החזרה של סגרים ומגבלות על תנועה ומסחר במדינות ובערים רבות בעולם.

הפתעה חיובית בדו"ח התעסוקה של ארה"ב לחודש אוקטובר. מספר המשרות החדשות בחודש אוקטובר הגיע ל- 638 אלף, ושיעור האבטלה ירד בשיעור חד מ- 7.9% בספטמבר ל- 6.9% באוקטובר. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מ- 61.4% בספטמבר ל- 61.7% באוקטובר, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מרמה של 63.4% שנרשמה בפברואר טרם משבר הקורונה. סך המועסקים נמוך בכ-10 מיליון מהרמה טרם המשבר. גם מדדי מנהלי הרכש שפורסמו בשבוע האחרון מעידים על המשך ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית. בשתי החברות המפרסמות את מדדי מנהלי הרכש, המדדים למגזר התעשייה והשירותים נמצאים במגמת התרחבות כבר מספר חודשים. מדדי מנהלי הרכש של IHS Markit לחודש אוקטובר הגיעו ל- 53.4 נקודות במגזר התעשייה ו- 56.9 נקודות במגזר השירותים. מדד מנהלי הרכש של ה- ISM בתעשייה עלה יותר מהצפוי לרמה של 59.3 נקודות באוקטובר, כשהמדד לרכיב ההזמנות החדשות עלה בצורה חדה לרמה של 67.9 נקודות.

ריבית הפד ותוכנית הרכישות של הפד נותרו כצפוי ללא שינוי, אך יו"ר הפד ציין שנשקלים צעדי הרחבה נוספים ע"י הבנק המרכזי. בהודעת הפד נאמר שהפעילות הכלכלית מתאוששת, אך היא עדיין נמוכה משמעותית מרמתה טרם משבר הקורונה. יו"ר הפד ציין כי כלכלת ארה"ב זקוקה לתמיכה תקציבית ומוניטרית נוספת, ושבמידה והגל החדש של הדבקות מהקורונה יוביל להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית ייתכנו צעדים מוניטריים נוספים.

בגוש האירו חזרתן של המגבלות כבר ניכרת בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה בגוש האירו אומנם הצביע על המשך המומנטום החיובי בתעשייה כשהמדד לאוקטובר עלה לרמה של 54.8 נקודות, אך המדד למגזר השירותים מצביע זה החודש השני ברציפות על התכווצות בפעילות. כמו כן, החודש נבלמה העלייה שנרשמה מזה מספר חודשים במדד הסנטיקס לפעילות הכלכלית בגוש האירו, ונתוני ספטמבר הצביעו על ירידה של 2.0% במכירות הקמעונאיות לעומת חודש אוגוסט.

רגע לפני הסגר השני, הרחבה מוניטרית נוספת באנגליה. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי אך הגדיל את תוכנית רכישות האג"ח ב-150 מיליארד פאונד לסכום של 895 מיליארד, והאריך את תוקפה עד סוף שנת 2021. במקביל, שר האוצר הודיע על הארכת התוכנית לתמיכה בעסקים שלא יפטרו עובדים עד סוף חודש מרץ הקרוב. החל ממחר, ולמשך ארבעה שבועות לפחות, בריטניה נכנסת לסגר בפעם השנייה. הסגר יקשה עוד יותר על עסקים להתכונן לעזיבת האיחוד האירופי, כאשר בו בזמן נמשכת אי-הוודאות באשר לגיבוש הסכם יציאה מסודר מול האיחוד האירופי.

לאחר שלא נמצא פתרון לנושא התשלום לעובדים הנדרשים להיכנס לבידוד, מוסדות ההסתדרות אישרו היום (א') את בקשת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להכריז סכסוך עבודה כללי במשק.

ברקע ההכרזה על הסכסוך עומדת דרישת ההסתדרות להסדיר את התשלום לעובדים הנדרשים לשהות בבידוד נוכח מגיפת הקורונה. כזכור, בסוף יולי פסל בג"צ את ההסדר שלפיו ימי הבידוד של העובדים נחשבו לימי מחלה על בסיס תעודת מחלה גורפת שהנפיק משרד הבריאות, אך נעתר והסכים להאריך זמנית את תקופת ההסדר. בסוף ספטמבר הגיעו ההסתדרות, האוצר והמעסיקים להסכמות בנוגע לאופן חלוקת נטל התשלומים על ימי הבידוד, אולם בסופו של דבר המתווה לא הועלה להצבעה בכנסת.

חרף מאמצי ההסתדרות להסדיר את הסוגייה מול כלל הגורמים הרלוונטיים במשק, בשלב זה לא נמצא פתרון, דבר המותיר את כלל ציבור העובדים במדינה בסיטואציה בלתי אפשרית תוך פגיעה קשה ביכולת הקיום היום-יומית שלהם. מחד, העובדים נדרשים לשהות בבידוד בשל הוראות המדינה, ומנגד תשלום שכרם בתקופת הבידוד אינו מוסדר כלל החל מתאריך 28 באוקטובר.

ההסתדרות דורשת כי עד שתוסדר הסוגייה סופית, לא יפגע שכרם של העובדים הנדרשים לשהות בבידוד.

נזכיר כי בשבוע שעבר העביר יו"ר ההסתדרות בר-דוד מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ, בדרישה למצוא פתרון מיידי להסדרת התשלום על ימי הבידוד. בשבוע שחלף, למרות הצעות ופתרונות שהוצעו על ידי יו"ר ההסתדרות, לא נפתרו המחלוקות.

המשמעות של סיכסוך העבודה היא שאם בתוך שבועיים לא יימצא פתרון, ההסתדרות רשאית להשבית את המשק, ולמרות שרק יצאנו מסגר שני- להשבית שוב את המשק.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר: "המאבק הוא למען כל העובדים בכל רחבי מדינת ישראל, ובפרט למען העובדים המוחלשים. זהו אינו מאבק רק של העובדים המאוגדים. המתווה לתשלום ימי הבידוד אליו הגענו הוא מאוזן ולא נותן פתח לניצול, וחבל שהוא הפך לפארסה על גב העובדים שנותרו חשופים. מטרת הסכסוך היא לאפשר לנו לפעול תחילה מול מקומות עבודה שינצלו את הכאוס ואכן יורידו שכר לעובדים. אם נראה שהדבר הופך לתופעה רחבה, לא נהסס להשבית את המשק"

 "סוגיית ימי הבידוד היא נושא חוצה מגזרים – ונוגעת לכלל העובדים במדינה, גם במגזר הציבורי וגם בפרטי. לא יעלה על הדעת שכל הנטל ייפול על צד אחד בלבד, זה של העובדים, ולכן צריך שכל הצדדים יתחלקו בו בצורה מאוזנת", אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד במהלך ישיבת בית נבחרי ההסתדרות שהסתיימה לפני דקות אחדות ונערכה בצורה מקוונת ב"זום".

"הצעת החוק בנוגע לימי הבידוד, שעליה עבדה ההסתדרות עם האוצר בשיתוף המעסיקים, היא הוגנת ולא נותנת פתח לניצול. חבל שהיא הפכה לפארסה על גב העובדים. אני קורא לכולם להתעשת ולגמור את הסיפור הזה כי אי אפשר להשאיר את העובדים חשופים. אני כיו"ר הסתדרות לא אתן לפגוע בעובדים במדינת ישראל ולהשאיר אותם חשופים לכל גחמה. מתחילת משבר הקורונה ההסתדרות התנהלה באחריות ובממלכתיות ואפשרה לכל ממשלה כזאת או אחרת את השקט להתנהל ולפעול תחת הנגיף ובמשבר הכלכלי שנוצר. האיזון נמצא גם עכשיו, בהצעת החוק שהעברנו".

בר-דוד הדגיש כי "מטרת סכסוך העבודה שהכרזנו היום היא לא להשבית את המדינה אלא להגן על העובדים. אני קורא למעסיקים, גם במקומות העבודה הלא-מאוגדים שאין בהם הסכמי עבודה מיטיבים, להכיר בימי הבידוד כימי מחלה ולא לפגוע בעובדיהם. אני פונה גם לעובדים שלא מאוגדים ומדגיש – סכסוך העבודה נוגע גם לכם ונועד לשמור עליכם. ההסתדרות היא הבית של כל העובדים בישראל – אלה שמאוגדים וגם אלה שלא, רק יחד בסולידריות נוכל להגן על זכויות הציבור".

יו"ר ההסתדרות ציין: "נפעל תחילה מול מקומות עבודה שינצלו את הכאוס ואכן יורידו ימי עבודה ושכר לעובדים, אך אם העניין הזה יתרחב ויהפוך לתופעה, לא אהסס להשבית את המשק, כולל מקומות גדולים וחיוניים. אני קורא למעסיקים לגלות אחריות, לנשוך שפתיים עד שיימצא פתרון, ולא לנצל את הוואקום שנוצר מאי החקיקה".

הושגה הסכמה: המדינה והמעסיקים יישאו במשותף בעלות ימי הבידוד

אגרנות כפייתית (OCD) מדברת על הפרעה טורדנית כפייתית, כאמור אחת כזו שבה יש בהחלט שולטים בסיפור אבל זה לא בני האדם אלא החפץ ששולט בהם. למה הם אוגרים כל כך הרבה? מה יש להם לעשות עם החפץ? אלו הן רק חלק מהשאלות שתופענה כאשר אחד מיקיריכם יתעקש על החפץ ויוותר על המפגשים והשהייה במחיצתכם. האדם שלא יכול להיפטר מהחפצים וללא קשר לצורך ולהכרחיותם ייכנס למצוקה רגשית קשה, לבושה איומה וכל אלה יחד ייקחו אותו הרחק מקרבת אדם ועמוק יותר ויותר אל סכנת האגירה – רוצים לעזור לו? החדשות הפחות טובות זה שאם סבלנותכם פקעה מזמן החפץ לא הולך לשום מקום ואיתו גם האגרן. איך בכל זאת עושים את זה נכון? מפנה דירות מקצועי מדבר אתכם על הכול.

למה אנשים אוגרים דברים? 

המון אנשים ידברו אתכם על פינוי דירה מאגרנות כפייתית בהיבט הפיזי של העניין אבל מה על פינוי דירה מאגרנות כפייתית ברגישות ועד כמה זה מהותי להצלחת המשימה? בדיוק כמו הקורונה כך גם האגרנים שנוטים "להיטיב" עם משברים דווקא בזמן זה כאמור, האי וודאות לא רק משפיע על המכלול הרגיל באוכלוסייה אלא בפרט ובאופן אבסורדי דווקא על אנשים שמצאו באגירה מזור וביטחון. נשמע לכם מוזר? מה הקשר בין אגירה לבין ביטחון עצמי ולמה האגרן הוא לא אותו אדם ללא החפץ? מסתמן כי המנגנונים הפסיכולוגיים של האגירה הולכים וגוברים עם הזמן והם הסיבה גם למה שנותן "כוח לאגרן" לא להפסיק לאגור לעולם. אספנות במילה עדינה זו אגירה לכל דבר, אגירה של הכול מהכול והרבה ממה שאפשר עד מצב של מתן מקום ראשון לחפץ ואיבוד הפונקציונאליות בסביבה הטבעית של האגרן ודווקא מהמקום הזה מסתמן שרק פינוי רגשי יפתור את הבעיה.

כיצד מזהים תסמיני אגרנות כפייתית? 

זה לא חדש, הסטטיסטיקה מזמן שאמרה את דבר וכיום כחמישה אחוז מבני האדם בישראל סובלים מאגרנות יתר כאשר שכיחות הבעיה היא פי שניים בקרב גברים. לרוב הסימפטומים יופיעו כבר בגיל הבגרות של האדם ורק לאחר שיעברו כמה שנים הבעיה תצוף ותדרוש טיפול. כמו כן בעיית האגירה באה לידי ביטוי במאסף של חפצים שאין בהם צורך ובסופו של דבר מסבים מצוקה קשה למי שאוגר אותם. כמו כן חווה האגרן בעיות קשות בפן האסתטי, לרוב תתפסו כי הוא כועס, עוין רוב הזמן ואיכות החיים שלו נפגמת נוכח ריבוי החפצים המאיימים על חרותו הנפשית והפיזית. האגרן עקשן, יש לו אמנות משל עצמו ולרוב אם אין לכם ניסיון אתם לא תניעו אותו ממשימותיו, לא משנה כמה פעמים תפנו את הבית תמיד תחזרו לאחר תקופה ותמצאו את החפצים מאיימים על הסביבה ובפרט עליו. האם האגרן מרגיש טוב עם עצמו שהוא אוגר? יש אומרים שכן. האם אתם מרגישים רע עם מישהו שחייו הולכים ונגמרים נוכח האגירה הבלתי נגמרת? אולי כאן חשוב לכם לדבר עם מפנה שמבין דבר אחד או שניים על פינוי רגיש.

הקשר בין רגישות סבלנות ואגרנות כפייתית 

"מסתמן כי המתכון להצלחה בכל דבר זה לאהוב אנשים, להבין אותם ולגשת אליהם מהמקום שנוח ונכון להם" אומר שי פינוי דירה – מפנה דירות מקצועי מעל לשני עשורים. שי מייצג לא מעט פינויים ומעבר להנעת החפץ ממקום אחד למשנהו שי מבין את צרכיו של האגרן אבל הכי חשוב מבין את ליבו ומעשיו. במסגרת פועלו והרגל יומו שי פועל בשיתוף עם גורמי הרווחה ולעיתים קרובות מספק ייעוץ לדרגים הגבוהים ביותר כיצד להתנהל בהיבט הרגשי אל מול האגרן המעדיף לא פעם את החפץ על פני הכול. אז אם גם אתם רוצים לדעת מאיפה זה מתחיל, המאמר שלפניכם לא ידבר על המובן מאליו, המאמר לא ידבר על הנעת האשפה לאתרי האשפה וגם לא על מיון הקפדני של החפצים אלא על לב ליבו של האדם האוגר. מי באמת מסתתר מאחורי החפץ? זה מובן מאליו שכבר במסגרת פגישת הייעוץ יעלו נושאי הלוגיסטיקה של הפינוי אבל לפני הכול ידובר אודות ההתמודדות והמענה לאגרן שמפחד להיפרד מהחפץ וצריך את העזרה הראשונית והרגישה.

אז אם לבחור מפנה? זה בטח מפנה רגיש שמדבר אתכם הרבה מעבר להיבט הפיזי של הפינוי הדירות.

כצפוי על רקע משבר הקורנה המתמשך, בו הכנסות המדינה קטנו באופן משמעותי לאור הקטנת פעילות המסחר באפן דרמטי וההכנסות ממיסים עקיפים, מתפרסם עומק הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020, בחודשים ינואר – אוקטובר נמדד גירעון בסך 122.7 מיליארד ש"ח. כשהגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019 – אוקטובר 2020) עומד על 10.1% מהתמ"ג (גירעון בסך 1.137 מיליארד ₪).

בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 20.3 מיליארד שקל, לעומת חודש אוקטובר אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 6.7 מיליארד שקל.

החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מההשפעות אלו גדל הגירעון למימון כפי שיפורט בהמשך.

הגירעון המצטבר לשנת 2020 – בחודשים ינואר עד אוקטובר נמדד גירעון בסך 122.7 מיליארד ₪ לעומת גירעון בסך 8 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019 – אוקטובר 2020) עומד על 10.1% מהתמ"ג (גירעון בסך 137.1 מיליארד ₪).

סך כל הוצאות הממשלה מתחילת שנת 2020 הסתכמו ב-381.1 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הוצאות משרדי הממשלה 336.7 מיליארד שקל, מתוך זה 51.1 מיליארד בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה, כלומר הוצאה שלא הייתה צפויה מראש. עוד נכללים בהוצאות תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 25.5 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 18.9 מיליארד שקל.

לצורך השוואה, בחודשים ינואר–אוקטובר בשנה שעברה הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-325.0 מיליארד שקל, כך שמתחילת שנת 2020 חל גידול של 17.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל גידול של 1.5% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. מכאן שסך ההוצאות עד כה המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה הינו 51.2 מיליארד שקל.

סך הכנסות הממשלה בחודשים ינואר–אוקטובר הסתכמו ב-258.4 מיליארד שקל, מה שמהווה קיטון נומינלי של 10% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.

 סך הכנסות הממשלה הסתכמו בחודש אוקטובר ב-24.6 מיליארד שקל. סך גביית המסים בחודש אוקטובר הסתכמה ב-24.1 מיליארד שקל. הכנסות ממסים ישירים בסך 13.4 מיליארד שקל. הכנסות ממסים עקיפים בסך 10.5 מיליארד שקל. והכנסות מאגרות בסך 0.5 מיליארד שקל.