עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים בתגובה להחלטת הפד האמריקאי "הפד רואה ירוק השווקים רואים אדום". להערכתו – תשואת האג"ח האמריקאי עוד תעלה!

"כצפוי, הבנק המרכזי בארה"ב העלה אמש את הריבית בפעם הרביעית השנה, בעוד רבע נקודת אחוז ל-2.25% עד 2.5%. יחד עם זאת , הבנק עדכן קלות כלפי מטה את תחזית הצמיחה, אך הותיר כמעט ללא שינוי את תחזית לאבטלה ולאינפלציה. לגבי הריבית הקצרה; הבנק הפחית 0.25 נקודת אחוז מהתחזית, וכרגע הבנק צופה עוד 2 העלאות ריבית ב-2019 ואחת ב-2020, כאשר הוא רואה את הריבית בטווח הארוך על 2.75% (לעומת 3.0% בתחזית הקודמת).

במסיבת העיתונאים, נגיד הבנק הדגיש שהם לא מתכוונים כרגע לדון בעצירת קצב ההתכווצות של המאזן העצום של הבנק, שקטן בקצב של כ-30 מיליארד דולר בחודש. כאשר נשאל על הירידות החדות בשווקים הוא ציין שאין זה בהכרח אומר שעלייה בתנודתיות תבוא לידי ביטוי בכלכלה הריאלית, שלהערכתו עדיין חזקה . (אנחנו סבורים שהקשר דרך השקעות החברות ברור). הנגיד ציין שההאטה בכלכלה העולמית לא שינתה באופן משמעותית את התחזית שלהם קדימה שנותרה חיובית, ולכן הם לא צופים שהם צריכים לעצור את עליית הריבית.

להערכתנו, הניציות של הנגיד תומכת בשלב זה בחוזקו של הדולר בעולם, והמשך צמצום המאזן של הפד, לצד הפסקת הרכישות של הבנק המרכזי בגוש האירו, ישאירו את התנודתיות גבוהה בפתח 2019. לגבי תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב אנו עדיין מאמינים שהתשואות צריכות לעלות על רקע הגירעון העולה בארה"ב, המשך הירידה במאזן הבנק המרכזי, המשך עליית השכר והצמיחה החיובית (אנחנו לא רואים מיתון ב-2019) והניציות של הפד".

לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בתחילת שנות ה-90' הוחלט על חובת ממ"ד בדירות החדשות. במלחמה ההיא היינו חשופים למתקפות טילים ארוכי טווח שנורו מעיראק, ועל רקע הטילים שהגיעו בעיקר למרכז המדינה, התברר הצורך לחזק וליעל את המיגון של העורף בישראל.

 בעקבות המלחמה הוחלט בישראל על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל, שמטרתם היא לספק מיגון בפני התקפות טילים והתקפות מהאוויר ללא צורך בהגעה למקלט. היתרון אותו ראו יוזמי החקיקה היו שהמרחבים המוגנים סיפקו פתרון להתקפות שההתרעה הניתנת בפניהן קצרה ולא מאפשרת הגעה למקלט בזמן סביר.

כמו כן סברו היוזמים, שאם המרחב המוגן יהיה חלק מסביבת מגוריו השוטפת של האזרח, הוא ידאג לתחזק אותו והוא לא ייהפך למחסן מוזנח, כפי שקורה הרבה פעמים למקלטים הציבוריים והמשותפים. על פי החוק קיימים שלשה טיפוסים של מרחבים מוגנים. הראשון הוא הממ"ד אשר מותקן בדירות מגורים (מרחב מוגן דירות). השני הוא המרחב המוגן הקומתי המשותף בבניינים בהם אין ממדים דירתיים ובעיקר בבנייני משרדים, והשלישי המרחב המוגן המוסדי הקיים בכל מבנה ציבור.

על מי מוטלת החובה לבנות ממ"ד?

על פי החוק צריך לבנות ממ"ד בכל בנייה חדשה ובכל תוספת בנייה. הגוף היחיד שיכול לפטור יזם מלבנות ממ"ד הוא פיקוד העורף. במקרה של בניה ישנה, המדינה מממנת את עלויות בניית הממ"ד לתושבים הגרים במרחק של עד תשעה קילומטרים מהגבול. מי שגר רחוק יותר מהגבול, יאלץ לממן את עלות הקמת הממ"ד מכספו.

בכל מקרה, בבנייה חדשה, האחריות על בניית הממ"ד היא על יזם הבניה. במקרה של דירה חדשה, האחראי הוא הקבלן. במידה ומדובר על תוספת בניה, האחראי על בניית הממ"ד הוא בעל הנכס המורחב.

מה התקן של ממ"ד?

את כל התקנות וההוראות הטכניות המפורטות הקשורות לבניית ממ"ד ניתן למצוא באתר של פיקוד העורף. הנה העיקר – שטח הממ"ד צריך להיות גדול מ-9 מ"ר, שטח רצפה (ללא הקירות). הגובה של התקרה צריך להיות 2.5-28 מטר מהרצפה ורוחב הממד לא יהיה צר יותר מ-1.6 מטר. במקרים מסוימים, כשהתנאים אינם מאפשרים לבנות את השטח המינימלי, ניתן לקבל אישור לבנות ממ"ד קטן יותר.

יש לדאוג שלממ"ד יהיו שני פתחי איוורור. פתח אחד צריך להיות בקיר חיצוני בגובה של 1.5 מטר מהרצפה.

הדבר השלישי החשוב הוא שהממ"ד צריך להיבנות במבנה כמקשה אחת, ללא עמודים או קורות. על הבטון להיות מזויין בעובי של 25 ס"מ לפחות בקירות החיצוניים, ועובי של 20 ס"מ לפחות בקירות הפנימיים, למעט הקירות בהם מותקן החלון. לממ"ד יכולים להיות עד 2 קירות חיצוניים בלבד.

בממ"ד צריך להתקין דלת וחלון עמידים להדף ורסס. מאחר וצריך להתכוננן למצבים של שהייה ממושכת בממ"ד צריך לדאוג שיהיו בו נקודות תקשורת וחשמל.

חשוב לציין, שבממ"ד אסור להתקין סורגים שכן החלון אמור לשמש כפתח מילוט מהחדר. אם מתקינים סורגים מתקפלים, צריך לדאוג שהם לא מפריעים לסגירה הרמטית של החלונות.

בנוסף, בכל ממ"ד יותקנו דלת הדף, חלון הדף מפלדה, חלון אלומיניום וצינורות אוורור.

התקן לשהות אנשים במרחבים מוגנים  – ממ"ד – 1.25 מ"ר לאדם. ממ"ק – 4 מ"ר ליחידת דיור קטנה (עד 100 מ"ר ברוטו) או 5 מ"ר ליחידת דיור גדולה (מעל 100 מ"ר). ממ"מ – 1.25 מ"ר לאדם. מקלט ציבורי – 1.25 מ"ר לאדם.

זמן שהות מקסימלי ללא איורור – זמן השהות מוגבל ל – 3 שעות. תקופת השהות משתנה בהתאם לגורמים הבאים: מספר האנשים השוהים בחלל נפח החלל, עומס החום בחלל  (טמפרטורה ולחות).

האם צריך לאטום את הממ"ד (בדומה לחדרים אחרים)?  עקרונית אין צורך. במידה והמרחב המוגן תקין הוא תוכנן להיות אטום. במידה וישנם ליקויים הנראים לעין, שלא תוקנו ע"י בעל מקצוע (לדוגמא דלת הממ"ד אינה אטומה לחלוטין, חורים בקירות וכו'), אזי יש לאטום את המרווחים הללו באמצעות סרטים דביקים והדבקת ניילונים בשעת חירום.

איזה אישורים צריך?

כשמתכננים להוסיף ממ"ד, צריך בנוסף לאישורים של פיקוד העורף, להוציא היתרי בנייה ברשות המקומית, כמו בכל תוספת בנייה. צריך לבדוק כמובן שיש זכויות בניה מספיקות. חשוב לדעת ששטח הממ"ד המינימאלי, דהיינו 9 מ"ר נחשבים לשטח שירות ולא לשטח עיקרי, ולכן ניתן להוסיף לדירה ממ"ד גם אם נוצלו כבר כל אחוזי הבנייה.

אבל לפני שמבקשים את היתרי הבניה צריך להשיג את אישור השכנים. צריך להחתים את הדיירים שהם מעוניינים בממ"ד או שהם לא מעוניינים בממ"ד אבל לא מתנגדים. יש גם דיירים שיתנגדו לבניית הממ"ד. בבניין משותף יש צורך ברוב של 60% מהדיירים.

כמה זה עולה?

לבנות ממ"ד עולה בין 100 אלף שקל ל-120 אלף שקל. תלוי בזהות הקבלן. התקן מחמיר ואי אפשר לשחק עם איכות החומרים וכמויות הברזל. יש עוד כמה משתנים המשפיעים על המחיר. למשל, אם מדובר בבניין אז ככל שיותר דיירים בונים ממ"ד המחיר יורד.

בשנים האחרונות,  האפשרויות הופכות למגוונות יותר, והעלות של הממ"ד יורדת. ישנם מקומות שתוספת של ממ"ד עולה סדר גודל של 50 אלף שקל, וככל שמספר הדיירים גדול יותר כך העלות פוחתת. מעבר לכך, יש לעיריות ובכלל למדינה אינטרס גדול שבמקומות שנבנו ללא ממ"ד יתווסף ממ"ד.  על רקע זה המדינה מעודדת כלכלית את הוספת הממד ולא גובה היטל השבחה על החדר הנוסף שנבנה, וכן עוזרת ומועדדת הקמת ממדים.

מדובר בהטבות דומות לאלו של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. המדינה מאפשרת חיזוק מבנים מחשש עתידי לרעידת אדמה והיא מעודדת יזמים ובעלי דירות לעשות זאת על ידי הוספת שטח לדירה, ושיפור המבנה. מדובר בהשבחה גדולה של עשרות אחוזים לבעלי הדירות, ובמקרים רבים החדר הנוסף הוא ממ"ד.

בשני "המקומות" האלו – חיזוק מבנים וכן בניית ממד עידוד המדינה עשוי לייצר לכם רווח כלכלי, ולא פחות חשוב – הגנה מפני סכונות.

החל מ-2019  ייכנס לתוקף החוק להגבלת שימוש במזומן.במשך תשעה חודשים העוברים על החור יקבלו אזהרה, ולאחר מכן כבר יחולו עונים וקנסות על פי החוק.

מה זה בעצם החוק להגבלת עסקאות מזומנים?   לפי החוק לא יהיה ניתן לבצע עסקה במזומן בסכום העולה על 11 אלף שקל עבור עסקים – המשמעות, עסקים לא יוכלו לשלם לעסקים אחרים מעל 11 אלף שקל במזומן.

עבור עסקה בין אנשים פרטיים הסכום לא יעלה על 50 אלף שקל, במקרה כזה תיאלצו לשלם 10% ממחיר העסקה או 50 אלף שקל לכל היותר.

כלומר תשלום של 50 אלף שקל במזומן, אפשרי רק אם העסקה היא מעל 500 אלף שקל – אין הרבה עסקאות כאלו, רק רק רכישת דירה.

במקרה שאחד הצדדים הוא תייר ההגבלה היא עד 55 אלף שקל. אם תעברו את הסכומים האלו, אתם עוברים על החוק.

להרחבה – הגבלת מזומנים כל מה שצריך לדעת

על כל פנים, יש שני חלקים ל"חוק המזומן" – מעבר להגבלות על שימוש במזומן יש הגבלות על שימוש בצ'קים (כאן תוכלו להרחיב על ההגבלות בשימוש בצ'קים)

ההתחלה של החוק היתה, שונה בתחילת הדרך, אבל לא רחוקה מאוד מהתוצאות הסופיות של החוק..

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה  בשנת 2015 את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, שהוגשה על ידי שר האוצר, משה כחלון. זאת בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם מפלגת כולנו. הוועדה גיבשה מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי. היעד המרכזי של המהלך: מלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון והרחבת המקורות העומדים לרשות הממשלה למימוש יעדיה. השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כ"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים והן: 1. מגבלה של  10,000  שקל על עסקאות במזומן בטווח המיידי שלאחר מכן תורחב למגבלה של  5000 שקל ואיסור סיחור צ'קים בסכומים דומים.  כמו כן, יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים לסכום של עד 50,000 שקל בטווח המידי ובשלב הבא – 15,000 שקל. הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק. כל עסקה מעל לסכום המגבלה תבוצע באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים. תיירים המבקרים בישראל יוכלו לבצע רכישות במזומן ללא הגבלה, כאשר ברכישות מעל 25,000 שקל יהיה המוכר הישראלי חייב בדיווח לרשות המסים.

2. צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות. הוועדה ממליצה להגביל את  האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת. בטווח הקצר ניתן יהיה להסב צ'קים פעם אחת ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא, לא ניתן יהיה להסב צ'קים כלל, למעט הסבה לגוף פיננסי מפוקח, תאגיד בנקאי או בנק הדואר.

3. איסור הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב – איסור זה בתוספת איסור הסחירות ימנע מצבים בהם צ'קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.

4. הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט (כרטיס חיוב מיידי) לכל לקוח ועמלות הכרטיס יפוקחו ויינקטו צעדים משמעותיים לקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים.

שר האוצר, משה כחלון: " מדובר בצעד נוסף להגברת האכיפה והענישה במסגרת המלחמה בהון השחור. החוק מאפשר מלחמה בפשיעה ובהלבנת הון, תוך שהוא מביא להרחבת בסיס המס וזאת ללא צורך בהעלאת מיסים ומבלי לפגוע בשגרת חייהם של האזרחים. בנוסף, החוק יביא לפיתוח טכנולוגיות ושירותים שיקלו על חיי האזרחים במסגרת עסקאות בסכומי כסף גדולים. כפי שהתחייבנו בהסכמים הקואליציוניים לצעד זה יצטרפו מהלכים נוספים אשר יובאו לחקיקה בהקדם."

מנהל רשות המיסים, משה אשר אמר: "צמצום השימוש במזומן מצטרף לשורת מהלכים שמקדמת רשות המסים במאבקה חסר הפשרות בהון השחור והעלמות מס. מדובר במהלך מידתי, המאזן בין הצורך של האזרחים במזומן בהתנהלותם היום-יומית לבין הגבלת היכולת להשתמש באמצעי תשלום זה במטרה להסתיר פעילות מסחרית לא לגיטימית מרשות המסים".

הפקדת מזומנים בחשבון הבנק – כמה זה עולה?