כיוון האינפלציה יוכתב מאופן החזרה לשוק העבודה: ככל שהתמיכה הממשלתית תגדל, יימשך הפער בין הביקוש להיצע
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מפרסם היום את סקירת המאקרו השבועית, ולפיה, מעבר להשפעות קצרות הטווח המלוות את פתיחת המשקים, האינפלציה תושפע מאופן החזרה לשוק העבודה ומהתפתחות הציפיות לאינפלציה. לדבריו, בהנחה שמודל החל"ת שמיושם כעת בישראל לא יוארך, הסיכוי להאצה בשכר ובאינפלציה נמוכים.
גוזלן מציין עוד כי השפעת האירועים הביטחוניים על הצמיחה צפויה להיות נמוכה – בין היתר בהתחשב בהתרחבות יכולת העבודה מהבית והן על רקע רמת הפעילות הנמוכה של התיירות הנכנסת, שלרוב מהווה את מוקד הפגיעה העיקרי.
בארצות הברית – מדיניות ה-FED צפויה להותיר את פרמיית הסיכון האינפלציונית גבוהה ומייצרת פרופיל לא סימטרי לכיוון התשואות, כלומר הסתברות גבוהה יותר לעליית תשואות במהלך החודשים הקרובים מאשר לירידה בהן.
לדבריו, סביבת האינפלציה מחוץ לארצות הברית מתונה באופן ניכר: ההתפתחויות בסין תומכות בהתמתנות מחירי הסחורות בהמשך השנה. סביבת האינפלציה בישראל דומה יותר לזו שבאירופה, אך פרמיית הסיכון האינפלציונית משוק האג"ח דווקא קרובה יותר לארצות הברית, ולכן תומכת להערכתם של כלכלני IBI, במשקל חסר בצמודי המדד.
ב-IBI מסבירים כי הציפיות לאינפלציה ואופן החזרה לשוק העבודה, הם שיכתיבו את כיוון האינפלציה בהמשך השנה. העלייה החדה בקצב האינפלציה השנתי בארה"ב באפריל והעלייה במחירי הסחורות – על רקע הגישה הטולרנטית של ה-FED להתפתחויות – העצימו את הדיון סביב התפתחות האינפלציה בהמשך, ובפרט את השאלה אם העלייה זמנית או צפויה להיות עיקשת וממושכת. העלייה עד כה נתמכה בעלייה במחירי הסחורות ובנקודת ייחוס לרבעון השני אשתקד, שבו משבר הקורונה הוביל לשפל בפעילות וצניחה במחירי הסחורות.
כלכלני IBI מציינים כי שוק העבודה מושפע ממאוד מאופי התמיכה הממשלתית, וככל שזו מתבססת יותר על דמי אבטלה מורחבים, צפוי הפער בין הביקוש להיצע להימשך, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעלייה חדה במספר המשרות הפנויות. בחודשים האחרונים עלה מספר המשרות הפנויות בארצות הברית ובישראל בשיעור חד – לרמה הגבוהה מזו שנרשמה ערב המשבר. לעומת זאת, באירופה התמונה שונה, שכן ההתמודדות עם משבר הקורונה הייתה ברובה באמצעות "המודל הגרמני", כלומר באמצעות המשך העסקה תוך סבסוד ניכר של עלותה.
בסקירה נטען גם כי אופן סגירת הפער בין הביקוש להיצע יכתיב את האינפלציה בשלבים המאוחרים של השנה – בואכה 2022. מודל החל"ת בישראל אמור להסתיים בסוף יוני. עד כה, סך הבלתי מועסקים והעובדים שנפלטו משוק העבודה המקומי מאז תחילת המשבר עומד בממוצע על כ-310 אלף. עיקר השינויים בהיקף התעסוקה והאבטלה לאורך השנה האחרונה נבעו מיציאה וחזרה מחל"ת בהתאם למצב הבריאותי והמגבלות במשק, בעוד האבטלה הקבועה עלתה בתחילת המשבר ונעה בטווח צר יחסית (300-350 אלף). בהנחה שסיום מודל החל"ת ביוני יוביל לחזרה מהירה יחסית לשוק העבודה, הרי שהלחצים לעליית שכר צפויים להיות מתונים, ומכאן גם נגזרת הערכה לסביבת אינפלציה מתונה יחסית במהלך 2022 (כלומר, מעבר להשפעות קצרות הטווח של פתיחת המשק והעלייה במחירי הסחורות). בארה"ב, דמי האבטלה המורחבים אמורים להימשך עד לתחילת ספטמבר, כך שההסתברות להיווצרות לחצי שכר בפרק זמן זה גבוהים יותר, ומכאן מגיעה תמיכה נוספת לאינפלציה גבוהה יותר באופן יחסי.
זאת ועוד, השפעה של ההתפתחויות האחרונות במישור הביטחוני המקומי צפויה להיות מוגבלת למדיי. המשק הישראלי מורגל בהחרפות במישור הביטחוני ומתאושש במהירות מאירועים אלה, מה גם שהסיבוב האחרון היה אמנם בעוצמה גבוהה, אך קצר ביחס ל-2014 (מבצע צוק איתן שארך 50 ימי לחימה). בנוסף, ישנם שני גורמים ייחודיים לתקופה הזו שצפויים לתרום לכך שהפגיעה תהיה מתונה. הראשון, משבר הקורונה הרחיב בצורה חסרת תקדים את יכולת העבודה מהבית, כך שהשבתת הפעילות המשקית מתונה יותר מאשר בעבר. השני, עיקר הפגיעה מאירועי ביטחוניים מורגשת באופן משמועתי יותר בתיירות הנכנסת, אך רמתה כיום נמוכה מאוד עקב משבר הקורונה, ולכן הפגיעה מרמה זו זניחה. עם זאת, ניסיון העבר מעלה כי התאוששות בתיירות הנכנסת כתוצאה מאירועים ביטחוניים נעה סביב כ-3 רבעונים, כך שמעבר למגבלות הנובעות ממשבר הקורונה, ההתאוששות של סיגמנט זה צפויה להתארך.
IBI: הצפי להתאוששות המשק מקטין את הצורך בנקיטת צעדים נוספים