הנכסים שמוחזקים בידי הגופים המוסדיים בישראל דומים מאוד, והדבר עלול להוות סיכון במקרה של זעזוע משמעותי, שבו דמיון רב בתיקי הנכסים עלול לשמש כקטליזטור להפיכתו מאירוע נקודתי לאירוע כלל מערכתי. כך קובע בנק ישראל בתיבה מתוך דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2022, שהוקדשה לבדיקת החזקות המוסדיים.

לדברי בנק ישראל, היקף החיסכון ארוך הטווח המנוהל על ידי הגופים המוסדיים  – קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות ופוליסות ביטוח המשתתפות ברווחים – ממשיך לגדול בהתמדה, והגיע לכ- 2.2 טריליון שקל, שהם 132% מהתוצר (נכון ליולי 2022). 11 גופים מרכזים 90% מהנכסים המנוהלים ומתוכם 4 גופים בלבד מרכזים כ-50% מהנכסים.

קבוצת הנכסים הגדולה ביותר בכל אחד מענפי החיסכון היא אג"ח ממשלתיות (כולל אג"ח מיועדות) ומק"מ. מבחינת פיזור גיאוגרפי, רוב הנכסים המוחזקים בידי המוסדיים הם מקומיים, אולם ניכרת מגמה של יציאת הנכסים לחו"ל: שיעור נכסי חו"ל צמח מכ-10% בסוף שנת 2010 לכ-25% בספטמבר 2020. היקף הנכסים המנוהלים על ידי גופים אלה גדל מכ-1 טריליון שקל בתחילת 2010 לכ-2.5 טריליון שקל בספטמבר 2020, כאשר האפיק הפנסיוני הוא הענף שבו מנוהל רוב החיסכון של הציבור הרחב, כ-50% ממנו.

ניתוח מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בישראל מעלה כי זו גבוהה מאוד. מנגד, מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בחו"ל נמוכה משמעותית, אם כי עדיין גבוהה ביחס לתבחינים הקיימים.

אף על פי כן, בבנק ישראל מציינים כי נראה שעם היציאה ההדרגתית בעשור האחרון של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל, רמת הדמיון דווקא עולה. עם זאת, הרמה הזו עדיין נמוכה משמעותית מזו שנמדדה בתיק הנכסים המקומיים. המשמעות היא, אם כן, שגם בשוק הגלובלי שבו מספר הנכסים הסחירים גדול לאין ערוך מזה המקומי ובתקופה שבה יותר ויותר מחסכונות הציבור מופנים לרכישת נכסים של חברות בחו"ל, הולך ונעשה האופן שבו נחלק התיק דומה יותר ויותר. מידת הדמיון הגבוהה בתיק המקומי נובעת, בין היתר, ממיעוט נכסים פוטנציאליים להשקעה, אך, ככל הנראה, גם מהתנהגות עדרית בהשקעותיהם של הגופים המוסדיים.

בבנק ישראל ממליצים כי לאור ריבוי אפשרויות ההשקעה בחו"ל ולנוכח הגידול המתמיד בהיקף הנכסים, יש להמשיך ולעודד גיוון של תיק הנכסים ולבחון את מידת האפקטיביות של האסדרה הקיימת.