ג'ון פולסון (1955) הוא משקיע אמריקני ומנהל קרן גידור. הוא המייסד והמנהל של חברת Paulson & Co מאז 1994. כינו אותו"האיש שעשה את ההון הגדול ביותר בתולדות וול סטריט", ו"אחד השמות הבולטים בכלכלת עשירים".

את ההון הגדול ביותר שלו עשה ב-2007 כשהרוויח אישית 4 מיליארד דולר, מה שהפך אותו ממנהל השקעות אנונימי לאגדה פיננסית. מה שהוביל אותו לסטטוס הזה הוא זיהוי משבר הסאבפריים והימור נגד השוק שהביא אותו לתשואה של 600%. כשכבר הבחין בבועה ידע שיש לרכוש את חברות הביטוח.

מעניין לציין כי פולסון לא גדל על ברכי גורואי ההשקעות ולא למד תחילה כלכלה אלא דווקא קולנוע ופילוסופיה. הוא עזב את הלימודים ועבר לגור אצל דודו העשיר, שם התחיל להתעניין בתחום הכלכלי. תחילה עסק כיצואן בד ופרקטים, אך עד מהרה הבין שמשם לא יבוא הכסף. אז החל ללמוד מנהל עסקים, הצטיין בתחום ואף סיים תואר שני.

את הקריירה העסקית שלו התחיל בפירמת הייעוץבוסטון קונסולטיג גרופ, ועזב אותה לטובת אודסי פרטנרס. משם עבר לבר סטרנס, שם בילה את מרבית שנות השמונים כבנקאי השקעות בתחום המיזוגים והרכישות. לאחר שצבר מספיק כסף הקים את קרן הגידור שלו עם הון של 2 מיליון דולר ועובד אחד. בתוך עשור ניהלה הקרן 30 מיליון דולר.

ההתמקדות שלו כבנקאי השקעות בעברו הייתה השקעות מבוססות אירועים, כמו מיזוגים ורכישות, חברות בנות, מאבקי שליטה בחברה ועוד.הוא היה נכנס לחברות בעקבות הודעה על רכישתן על ידי חברה נוספת בהחלפת מניות, רוכש את מניות החברה הנרכשת ומוכר בארביטראז' את החברה הרוכשת.

אבל כאמור את ההון עשה מזיהוי משבר הסאבפריים ורכישת ביטוח נגד חדלות פירעון של משכנתאות הסאב פריים. לאחר שהתפוצצה הבועה הרוויח 15 מיליארד דולר ועם דמי הניהול הסכום הגיע ל-4 מיליארד דולר. לאחר מכן המשיך עם רכישת חוב של בנקים, חברות פיננסיות וביטוח במצוקה. שלוש שנים לאחר התפרצות המשבר קרן הגידור שלו כבר ניהלה יותר מ-52 מיליארד דולר.

הטעות שלו התממשה ב-2011. פולסון השקיע בזהב, אחת ההשקעות העדיפות עליו גם כיום והמומלצת בזמן משברים, אלא שב-2011 מחיר הזהב החל לרדת במהירות ופולסון נשאר שם. המשקיעים החלו לעזוב בעקבות הפסדים גם בבנק אוף אמריקה ובסיטיגרופ. אבל הוא הצליח לייצב את הקרן ולמנוע בריחת משקיעים. כיום הונו מוערך ב-5.6 מיליארד דולר.

לצד זהב הוא תומך נלהב של תעשיית הבריאות והתרופות. בעקבות החלטת טראמפ לבטל הטבות מס והגבלת תקרת החזרי המס הכריז פולסון כי יעבור מניו יורק לפוארטו ריקו.

ג'ון טמפלטון – המשקיע הראשון שגילה את המניות מעבר ליםהמשקיע צ'רלס ברנדס – ירידה תלולה של 60% במניה לא בהכרח סימן אזהרה

להרוויח ממשבר: מה עומד מאחורי ההימור

ההצלחה של פולסון נשענה על זיהוי מוקדם של בועה בשוק המשכנתאות בארצות הברית, ועל שימוש במכשירים פיננסיים שמרוויחים כשהשוק יורד. הימור כזה דורש לא רק לצדוק בכיוון, אלא גם בתזמון: מי שמהמר נגד השוק מוקדם מדי עלול להפסיד הרבה כסף לפני שהמשבר מגיע.

למשקיע הפרטי המסקנה היא לא לחקות את ההימור, אלא להבין שגם השוק יכול לטעות לאורך זמן, ושחשוב לבחון אם הנכסים שהוא מחזיק מתומחרים בהיגיון.

הסיפור גם מזכיר שמשברים פיננסיים נבנים לאורך זמן, ושסימני אזהרה כמו מינוף גבוה ואשראי קל נראים לעיתים מראש.

דוגמה: נניח שמשקיע מהמר נגד מדד בסכום של 10,000 שקל, ומשלם עלות שנתית של 8% על הפוזיציה. אם המשבר מגיע רק אחרי שלוש שנים, הוא ישלם בינתיים 2,400 שקל עוד לפני שהרוויח שקל. אם השוק עולה באותה תקופה, ההפסד יהיה גדול יותר. ההמחשה מראה למה התזמון קריטי.

האם הימור נגד השוק מתאים למשקיע פרטי?

בדרך כלל הוא מסוכן מאוד, כי ההפסד הפוטנציאלי עלול להיות גדול מההשקעה. נדרשים ידע וניסיון.

מה אפשר ללמוד מהסיפור בלי להמר?

לבדוק את רמת הסיכון בתיק, ולוודא שהוא לא תלוי בהנחה שהמחירים ימשיכו רק לעלות.

מה עושים בפועל

1. לבדוק כמה מהתיק חשוף לענף אחד או לנכס אחד.
2. להבין את מנגנון ההפסד בכל מכשיר לפני שמשתמשים בו.
3. לקבוע מראש סכום מקסימלי להשקעות ספקולטיביות.
4. לבחון את התיק בתרחיש של ירידה חדה בשוק.

להרחבה באתר: מכירה בחסר – מתי עושים ומה הסיכונים? · קרנות גידור – כל מה שצריך לדעת