שנת 2022 נסגרה עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר. זאת לעומת שנת 2021 שנסגרה עם גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל, שהם כ-4.4% מהתוצר.

2022 היא השנה הראשונה שבה נרשם עודף מאז 1987. כך מפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בדוח בציע התקציב השנתי.

לדבריו, בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים בסך כ-52.6 מיליארד שקל, קיטון בהוצאות הקורונה של כ-46.9 מיליארד שקל וכן גידו בהכנסות אחרות בסך כ-3.4 מיליארד שקל. רמת העודף הציבורי בישראל גבוהה לאחוזון ה-90 בקרב המדינות המפותחות, ובהתאם לנתוני קרן המטבע הבינלאומית מחודש אוקטובר 2022, רק בארבע המדינות הבאות – נורבגיה, סינגפור, דנמרק ואירלנד – נרשם עודף ציבורי גבוה יותר.

הכנסות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.7% תוצר, גידול של 0.6% לעומת הנתון ב-2021. מרבית הגידול בהכנסות נובע מגידול במסים הישירים. הוצאות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.2% תוצר, והן הנמוכות ביותר בשנות האלפיים גם עם תוספת הוצאות תוכנית הסיוע למשק שהושקה בעקבות משבר הקורונה. תחומי ההוצאה המרכזיים ב-2022 היו: ביטחון – 18%, חינוך – 17%, ביטחון לאומי – 13%, בריאות – 10%, ריבית על החוב הממשלתי – 8%, תחבורה ובטיחות בדרכים – 8%, ביטחון פנים – 5%, גמלאות ופיצויים – 5%.

עוד מתייחס הדוח של החשב הכללי להשפעת התקציב ההמשכי על פעילות הממשלה. לדבריו, שנת 2023 היא השנה השביעית החל משנת 2005 בה החלה הממשלה את פעילותה תחת מסגרת תקציב המשכי. שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי קטן בכ-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ-459 מיליארד שקל (כולל קורונה) השנה הסתיימה בעודף".

סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדו"ח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".

למרות הנתון החיובי, 2023 מציבה בפני הממשלה בארץ וממשלות ברחבי העולם אתגרים לא פשוטים, שמעמידים בספק את יכולתה של הממשלה להמשיך במגמה שהסתמנה ב-2022. האינפלציה ויוקר המחיה, הריביות הגבוהות והחששות ממיתון, לצד אי הוודאות הנוכחית הספציפית לישראל סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על מצב הכלכלה, עלולים לגבות מחיר שיבוא לביטוי בין היתר בתמונת התקציב.