הדולר עולה? הדולר יורד? השינויים בשער החליפין של השקל מול המטבע האמריקאי משפיעים על הרווחיות של עסקים רבים, אשר חשופים אל המטבע במידה כזאת או אחרת.

אז אילו עסקים נפגעים כשהשקל מתחזק ויש ייסוף מול הדולר? אילו עסקים נפגעים מפיחות בשער המטבע, ואילו ענפים בכלל מרוויחים מהתנודות?

מחקר שנערך בבנק ישראל ועסק בהערכת החשׂיפה של ענפי המשק הישראלי לשינויים בשער החליפין, מנסה לספק תשובות.

לדברי עורכי המחקר, הייסוף המתמשך של השקל בשנים האחרונות, לצד התנודות המשמעותיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, מחייבים בחינה מעמיקה של השפעת תהליכים אלה על ענפים שונים במשק. החשיפה של הענפים לשער החליפין, בהתאם לחלק היבוא והיצוא בפעילותם, משפיעה על רווחיותם בעת ייסוף או פיחות, ומכאן עלולה להשליך גם על היקף הפעילות והתעסוקה בהם ובמשק כולו.

חוקרי חטיבת המחקר חישבו, עבור כל ענף במשק, את מידת החשיפה שלו לשינויים בשער החליפין. ענף הוגדר כחשוף לייסוף בשער החליפין אם בשל ייסוף נפגעת הרווחיות שלו בטווח הקצר, עוד לפני שהגיב בהתאמת הפעילות שלו, וכחשוף לפיחות אם רווחיותו נפגעת מפיחות בשער החליפין. ככל שהתפוקה של הענף סחירה יותר – בין שהיא מיוצאת ובין שקיים יבוא מתחרה – הענף יהיה חשוף יותר לייסוף. זה יתבטא בטווח הקצר בתמורה נמוכה יותר לתפוקה, ובצמצום הביקוש בשל הוזלת היבוא המתחרה שיפגעו ברווחיות הענף. לעומת זאת, ככל ששיעור יבוא התשׂומות לצורך פעילות הענף גדול יותר, כך הענף חשוף יותר לפיחות שמייקר את עלות התשומות במונחי מטבע מקומי ופוגע ברווחיות.

בחינת מידת החשיפה של הענפים נסמכה על לוחות תשומה-תפוקה לשנת 2014 אשר הלמ"ס פרסמה בשנה האחרונה. לבד מבחינה ישירה של שיעור היצוא, יבוא התשומות הישיר מחו"ל והעקיף (באמצעות ענפים אחרים במשק) והיבוא המתחרה לכל ענף, חושבו מדדים כוללים למידת החשיפה של כל ענף על ידי שקלול פרמטרים אלו, וכן חושבו מדדים משוקללים לכל המשק הישראלי.

ממוצע החשיפה של כלל המשק – קרוב לאפס

מהניתוח שנערך עולה כי החשיפה הממוצעת של כלל המשק לשינויים בשער החליפין קרובה לאפס, אולם, בתוך המשק ישנם ענפים החשׁופים לייסוף, דהיינו רווחיות הסחר שלהם נפגעת בעת ייסוף, ואילו ענפים אחרים, לעומת זאת, חשופים לפיחות.

כ-80% מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות, כלומר החשׂיפה שלהם לשער החליפין בצד ההוצאות גדולה מזו שבצד ההכנסות. עם זאת, עוצמת החשיפה הממוצעת של ענפים אלו לפיחות קטנה יותר מעוצמת החשיפה הממוצעת לייסוף בקרב הענפים החשופים לייסוף.

ענף התעשייה חשוף לייסוף

ענף התעשייה, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק, חשוף לייסוף בשער החליפין. אומנם, שיעור היצוא מתפוקת הענף שקול בקירוב לשיעור היבוא הישיר (של תשׂומות), והעקיף (תשומות מיובאות המשמשות בייצור תשומות מקומיות שהענף רוכש) לענף, אולם חשׂיפתו לייסוף נובעת מקיומו של יבוא מתחרה משמעותי הפוגע בתחרותיות של היצרנים המקומיים בשוק המקומי בעת ייסוף.

ענף המידע והתקשורת, המהווה כיום כ-7% מהתעסוקה, חשׂוף לייסוף בשער החליפין בשל המשקל הגבוה של היצוא בתפוקתו ובשל מיעוט התשומות המיובאות.

החשיפה לייסוף של ענפי התעשייה, המידע והתקשורת משקפת חשיפה גבוהה יחסית של תחומי ההיי-טק בענפים אלו לייסוף. עם זאת, ניתן להניח שיכולתם של ענפים אלו לקבוע את המחיר הדולרי של מוצריהם מצמצמת, ככל הנראה, את ההשפעה של שינויים בשער החליפין על סך הכנסותיהם.

ענפי המסחר והבינוי חשופים לפיחות

מנגד, ענפי המסחר, הבינוי, השירותים הציבוריים והשירותים האחרים חשופים לפיחות כיוון שהם מייבאים תשומות, אך כמעט שאינם מייצאים. הענפים החשופים לפיחות אינם זניחים כלל. למעשה כ-80 אחוז מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות. עם זאת, עוצמת החשיפה הממוצעת של ענפים אלו לפיחות קטנה יותר מעוצמת החשיפה הממוצעת לייסוף בקרב הענפים החשופים לייסוף