ב-2019 נכנס לתוקפו החוק שמגביל עסקאות במזומן ובצ'קים מסוימים. באוגוסט 2022 נכנס לתוקפו השלב השני של החוק. איך נערכים? מה התחליפים? באילו עסקאות מדובר? כל ההסברים וכל מה שצריך לדעת על חוק המזומן
בתחילת 2019 נכנס לתוקפו החוק להגבלת שימוש במזומן. לפי החוק לא ניתן לבצע עסקה במזומן בסכום העולה על 11 אלף שקל עבור עסקים. כלומר, עסקים לא יוכלו לשלם לעסקים אחרים מעל 11 אלף שקל במזומן. באוגוסט 2022 נכנסה לתוקף הפעימה השנייה: מול עוסק עד 6,000 שקל במזומן (11 אלף היה הפעימה הראשונה מ-2019).
מקסימום תשלום במזומן – 50 אלף שקל
בין אנשים פרטיים המגבלה החיה היא 15 אלף שקל במזומן (50 אלף היה הפעימה הראשונה; רכישת רכב פרטי נשארה 50 אלף). כלומר תשלום של 50 אלף שקל במזומן, אפשרי רק אם העסקה היא מעל 500 אלף שקל. אילו עסקאות כאלו יש? כנראה שרק רכישת דירה.
במקרה שאחד הצדדים הוא תייר ההגבלה היא עד 55 אלף שקל. אם תעברו את הסכומים האלו, אתם עוברים על החוק.
מעבר למזומנים, אתם משלמים לרוב באשראי או בהעברה בנקאית או דיגיטלית, או בצ'קים.
ההגבלה חלה על עסקאות, הלוואות, שכר, מתנה ותרומות. החוק כולל עסקאות נדל"ן ומקרקעין, שיהיה עליכם לדווח עליהן באופן דיגיטלי כולל אמצעי התשלום. כיום מעריכים שהעסקאות במזומן הן כשליש מהעסקאות במשק, ומטרת החוק למנוע עסקאות שחורות – עסקאות שלא מדווחות לרשות המיסים, ונועדו שלחמוק מתשלום מס מלא כחוק.
כאמור, הפעימה השנייה נכנסה לתוקף באוגוסט 2022. על פיו, המגבלה של 11 אלף שקל תקטן ל-6,000 שקל, והמגבלה של 50 אלף שקל תקטן ל-15 אלף שקל (למעט כשמדובר בסכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב, שיישאר 50 אלף שקל.
המטרה – מלחמה בעברייני מס
הרעיון שמאחורי חוק המזומן הוא לצמצם את היקף הכלכלה השחורה בישראל. על פי הערכות, שהרי אין תיעוד לעסקאות במזומן, היקף העסקאות הלא מדווחות בישראל עומד על 20% מהתוצר.
על פי נתוני בנק ישראל ליוני 2022, כמות המזומן שבידי הציבור ממשיכה להיות מכובדת ועומדת על כ-108 מיליארד שקל. זאת לאחר ש-2020 הסתיימה עם עלייה חדה של 25% ו-2021 הסתיימה עם ירידה קלה של 0.3%.
שאלות ותשובות
? על מי חל החוק להגבלת שימוש במזומן?
על עוסקים ועל אנשים פרטיים, בתקרות שונות. החוק חל גם על צ'קים ועל הסבתם.
? מה המטרה המוצהרת של החוק?
לצמצם העלמת מס והלבנת הון, ולהקטין את הכלכלה השחורה. עסקאות במזומן קשות למעקב.
? מה עושים כשמוכר מבקש מזומן בעסקה גדולה?
מציעים העברה בנקאית או צ'ק רשום. אם הוא מתעקש, זה סימן אזהרה.
? מה הייתה תקופת החסד?
לפי המדריך, הייתה תקופה של חודשים שבה מי שעבר על החוק קיבל אזהרה בלבד. מאז מוטלים קנסות.
? מה מטרת החוק לפי רשות המסים?
לתפוס עברייני מס בסכומים גבוהים ולצמצם את ההון השחור. עסקאות במזומן הן חלק גדול מהעסקאות במשק.
מדובר על תופעה שאינה אופיינית רק לישראל, אלא היא קיימת במדינות רבות, ורשויות המס בכל העולם מפעילות דרכים ואמצעים להילחם בה.
גם הטכנולוגיה באה לעזרת רשויות המס, גם אם לא בכוונה תחילה, כשנתח השוק של אפליקציות העברות הכספים, דוגמת ביט ופייבוקס, עולה בהתמדה. על פי נתונים של בנק ישראל, מחזור התשלומים באפליקציות תשלומים בישראל הסתכם ב-21,600 מיליון שקל ב-2021 לעומת 13,700 מיליון שקל ב-2020, עלייה של 57.7%. מחקר של חברת ג'וניפר ריסרץ' הראה כי היקף תשלומי העברות הכספים המקומיות הדיגיטליות יחצה את קו ה-300 מיליארד בעולם לראשונה ב-2026, וזאת לעומת 207 מיליארד ב-2022 – צמיחה של 50% כמעט
ברשות המסים אומרים שמטרת החוק היא לתפוס עברייני מס בסכומים גבוהים. על כן, לקראת כניסת החוק לתוקף, הם הגדירו תקופה של כתשעה חודשים כתקופת חסד שבה כל מי שסוגרים עסקאות במזומן קיבלו אזהרה בלבד ולא חויבו בקנס. מאז, מחויבים העוברים על החוק בקנס.
אף שהחוק מכוון לעברייני מס הוא עלול לפגוע בעיקר במגזרים החלשים, החרדים והערבים, שחלק גדול מהם אינו מחזיק בחשבון בנק כלל ומתנהל במזומנים, גם בעסקאות גדולות.
נוסף להגבלת השימוש במזומן החוק מגביל גם את השימוש בצ'קים:
-
איסור על הסבת צ'ק או על קבלת צ'ק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים על הצ'ק ("צ'ק פתוח" או שיק "מוסב על החלק") כאשר מוסר הצ'ק או מקבל הצ'ק הוא עוסק;
-
איסור כאמור בצ'ק העולה על 5,000 שקל כאשר מוסר ומקבל הצ'ק אינם עוסק;
- לבנק יהיה אסור לפרוע צ'ק ללא ששם הנפרע נקוב בו, או צ'ק מוסב שעולה על 10,000 שקל אם הוא הוסב יותר מפעם אחת (או פעמיים אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח), או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.