למרות היח"צ הגובר, פייסבוק אינה הרשת החברתית היחידה שמפתחת מטבע דיגיטלי. אבל היא בהחלט הרשת החברתית הגדולה בעולם שעושה זאת ומגובית בחברות גדולות, והיא עשויה להביא את הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים לקהל הרחב. עם זאת, הרעיונות עצמם אינם חדשניים.

ש כיום יש למשל יותר מ-20 מטבעות דיגיטליים שאמורים להיות יציבים (Stablecoins), כאשר הידוע שבהם הוא הטתר (Tether), שמגובה על ידי דולרים וצמוד לדולר.

טלגרם: פחות דיבורים, יותר מעשים

התחרות המעניינת ביותר היא מצד טלגרם.

טלגרם היא אפליקציית מסרים מיידיים מוצפנת, שמתחרה בעיקר בוואטסאפ שבבעלות פייסבוק. החברה כבר הנפיקה מטבעות דיגיטליים (ICO), כדי ליצור מטבע דיגיטלי שהשימוש בו ייעשה על פלטפורמת המסרים המיידיים שלה, שבה יותר מ-200 מיליון משתמשים.

טלגרם, בהתאם לאופי המוצפן ששלה, שומרת על הפרויקט בסוד, ולא פירסמה הודעות לתקשורת על התקדמותה בפרויקט. החברה גייסה כמעט 2 מיליארד דולר בהנפקת המטבע הדיגיטלי GRAM למשקיעים פרטיים, ואף דיווחה על כך לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

לאחרונה אף דווח שהיא יוצאת במעין מהלך של הנפקה ציבורית בבורסת הקריפטו ליקוויד.

קאקאו: הקוריאנים מתים על זה

ענקית האינטרנט הקוריאנית קאקאו מפעילה את אפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית ביותר בדרום קוריאה – מדינה שבה פעילות המטבעות הדיגיטליים ענפה מאוד. קאקאו היא אחד מתאגידי האינטרנט הגדולים במדינה ומפעילה כמה אפליקציות שונות, והיא מתכננת להטמיע ארנק דיגיטלי באפליקציית המסרים שלה, וכך לאפשר ל-44 מיליון המשתמשים באפליקציה להעביר ביניהם בחופשיות מטבעות דיגיטליים מכל הסוגים כמו ביטקוין ואתריום.

ריפל: עובדת עם הבנקים

ריפל היא החברה המפעילה המטבע הדיגיטלי XPR, השלישי בגודלו מבחינת שווי שוק, לפי אתר CoinMarketCap. בנוסף, לריפל מערכת להעברת כספים בינלאומית בין בנקים ומוסדות פיננסיים ולטענת החברה 200 מוסדות פיננסים בעולם משתמשים בה. רק לאחרונה הודיעה שתעביר 50 מיליון דולר בחברת העברת הכספים הבינלאומית מאניגרם. במסגרת העסקה, מאניגרם צפויה לאפשר את יישום השימוש במטבע XPR במערכות ש

המטבע החדש של פייסבוק: ליברה – איך זה יעבודקולו (Colu) – מטבע דיגיטלי לתל אביביים וגם לחיפאים, איך זה עובד?

מה ההבדל בין מטבע יציב למטבע דיגיטלי רגיל

מטבע יציב (Stablecoin) נועד לשמור על ערך קבוע יחסית, בדרך כלל מול מטבע רשמי כמו הדולר. היציבות הזו תלויה בגיבוי: האם יש מאחורי המטבע נכסים אמיתיים בהיקף מלא, והאם אפשר לבדוק זאת. מטבע דיגיטלי שאינו מגובה, כמו ביטקוין, נקבע לפי היצע וביקוש, ולכן התנודות בו חדות.

לכן, מי ששוקל להשתמש במטבע של רשת חברתית או של אפליקציית מסרים צריך לשאול מי מנפיק אותו, מי מפקח עליו, ומה יקרה לכסף אם הפרויקט ייעצר.

דוגמה: נניח שמשתמש מחזיק 1,000 דולר במטבע יציב ו-1,000 דולר במטבע דיגיטלי לא מגובה. אם השוק הדיגיטלי יורד ב-30%, ההחזקה הלא מגובה עשויה לרדת ל-700 דולר, וההחזקה היציבה אמורה להישאר קרובה ל-1,000 דולר, בתנאי שהגיבוי באמת קיים.

האם מטבע יציב הוא השקעה?

הוא נועד בעיקר לתשלום ולהעברת ערך, לא לצמיחה. התשואה הצפויה ממנו נמוכה, והסיכון העיקרי הוא בגיבוי ובמנפיק.

מה הסיכון במטבע של חברה פרטית?

החברה יכולה לשנות את התנאים, להיתקל ברגולציה או לעצור את המיזם, ולכן חשוב להבין מה זכויות המחזיק.

מה עושים בפועל

1. לבדוק מי המנפיק ואיפה הוא מפוקח.
2. לברר איך מגובה המטבע והאם מתפרסמים דוחות על הגיבוי.
3. להבין את העמלות על המרה חזרה לכסף רגיל.
4. לא להחזיק בפלטפורמה אחת סכום שאובדנו יפגע ביציבות הכלכלית.

להרחבה באתר: ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?