בארה"ב ובישראל הריבית זזה עכשיו בכיוונים הפוכים. בבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, צפויים להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה של סוף אוקטובר 2026, אבל השווקים כבר מתמחרים סיכוי גבוה להעלאה בדצמבר. הסיבה היא כלכלה אמריקאית חזקה ואינפלציה שחזרה לטפס, בין השאר בגלל מחיר הנפט. בישראל, לעומת זאת, ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25% לפי ההחלטה מ-21 באוקטובר 2026, אחרי סדרת הורדות, והאינפלציה עומדת על 1.6% בלבד. לפער הזה יש השלכות ישירות על הכיס של כל ישראלי.

מה המצב היום?

• ריבית בארה"ב: בטווח של 3.75%–4%.
• ריבית בנק ישראל: 3.25%, והפריים 4.75%. ההחלטה הבאה של בנק ישראל צפויה ב-23 בנובמבר 2026.
• אינפלציה בארה"ב: 3.7% בספטמבר, לעומת 3.4% באוגוסט.
• אינפלציה בישראל: 1.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
• שער הדולר: השער היציג עמד ב-26 באוקטובר על 3.078 שקלים, אחרי שבאמצע החודש טיפס לכ-3.11, הרמה הגבוהה מאז אפריל.
• אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים: תשואה של כ-5%.

למה פער הריבית מחזק את הדולר?

כסף זורם למקום שבו הוא מקבל תשואה גבוהה יותר. כשהריבית בארה"ב גבוהה מזו שבישראל, והפער צפוי לגדול, משקיעים מעדיפים להחזיק פיקדונות ואיגרות חוב בדולרים. כדי לעשות זאת הם מוכרים שקלים וקונים דולרים, והביקוש הזה מחזק את הדולר. לזה מצטרף גורם נוסף: בתקופות של ירידות בבורסות בחו"ל, גופים מוסדיים ישראלים נוטים לקנות דולרים כדי לאזן את החשיפה למטבע, וגם זה דוחף את הדולר למעלה. בכיוון ההפוך, כשהבורסות עולות, המנגנון הזה תרם בשנים האחרונות להתחזקות השקל. על הדרכים להשקיע בדולר ועל השיקולים אפשר לקרוא במדריך איך משקיעים בדולר ב-2026.

מה זה אומר על המשכנתא שלי?

ריבית בנק ישראל, ולא ריבית הפד, קובעת את הפריים, ולכן ההשפעה הישירה של ההחלטה האמריקאית על המשכנתא מוגבלת. מסלול הפריים צמוד לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, וההורדות האחרונות כבר הקטינו את ההחזר של מי שיש לו מסלול כזה. ההשפעה העקיפה מגיעה דרך שני ערוצים. הראשון הוא שער הדולר: דולר חזק מייקר מוצרים מיובאים ועלול להעלות את האינפלציה, ואז בנק ישראל יתקשה להמשיך להוריד ריבית. השני הוא תשואות האג"ח בעולם, שמשפיעות על הריביות הקבועות שהבנקים מציעים במשכנתאות לטווח ארוך. על השפעת הפריים אפשר לקרוא במדריך ריבית פריים – ככה הבנקים עושים עליכם קופה.

דוגמה מספרית: כמה חוסכת הורדת ריבית במסלול הפריים

נניח משכנתא של 600,000 שקל, שליש ממנה (200,000 שקל) במסלול פריים, ל-25 שנה בלוח שפיצר. ירידה של 0.25 נקודת אחוז בפריים מקטינה את ההחזר החודשי על החלק הזה בכ-29 שקלים, כ-340 שקלים בשנה. אם במהלך השנה הקרובה תגיע הורדה נוספת באותו היקף, החיסכון יוכפל. מנגד, אם דולר חזק ונפט יקר ידחפו את האינפלציה למעלה ובנק ישראל יעצור את ההורדות, החיסכון ייעצר. את החישוב לפי הנתונים שלכם אפשר לעשות במחשבון הורדת הריבית – כמה יורד החזר המשכנתא ובמחשבון משכנתא.

האם עכשיו כדאי לעבור לפיקדון דולרי?

פיקדון דולרי מציע היום ריבית גבוהה מפיקדון שקלי, אבל הריבית היא רק חצי מהסיפור. התשואה בשקלים תלויה גם בשער הדולר ביום הפדיון. מי שהפקיד דולרים לפני שנה הפסיד כ-6% רק מהיחלשות הדולר מול השקל, וזה מחק את רוב הריבית. לכן פיקדון דולרי מתאים בעיקר למי שיש לו הוצאות עתידיות בדולרים, כמו לימודים בחו"ל, נסיעה או רכישה, ולא כהימור על כיוון המטבע. גם על רווחי שער שמקורם בהחזקת מטבע חוץ עשוי לחול מס , ואפשר לחשב את התוצאה במחשבון מס על מכירת דולרים. על ריבית מפיקדונות משלמים בדרך כלל מס רווחי הון של 15% או 25%, לפי סוג הפיקדון וההצמדה, ואת הסכום נטו אפשר לבדוק במחשבון מס על ריבית מפיקדונות והשקעות.

למי שמעדיף להישאר בשקלים, מק"מ ופיקדונות קצרים עדיין מציעים ריבית קרובה לריבית בנק ישראל. אבל אם בנק ישראל ימשיך להוריד ריבית, גם התשואה עליהם תרד. את התשואה נטו על מק"מ אפשר לבדוק במחשבון מק"מ – כמה נשאר אחרי מס.

ומה עם חופשה בחו"ל וקניות באתרים אמריקאיים?

דולר חזק מייקר כל רכישה בדולרים. ההבדל בין שער של 3.05 לשער של 3.15 הוא כ-3%: על חופשה שעולה 4,000 דולר מדובר בכ-400 שקלים. מי שמתכנן נסיעה יכול לפזר את קניית המט"ח על כמה מועדים במקום לקנות הכול ביום אחד. כדאי לזכור גם שבתשלום בכרטיס אשראי ישראלי בחו"ל נגבית בדרך כלל עמלת עסקה במט"ח של כ-3% מעל השער היציג. על העמלות האלה אפשר לקרוא במדריך עמלות כרטיסי אשראי בחו"ל.

מי מרוויח מדולר חזק, ומי מפסיד?

דולר חזק הוא לא רק חדשות רעות. עובדים בחברות ייצוא, ובמיוחד בהייטק, שחלק משכרם או מהאופציות שלהם נקוב בדולרים, נהנים מהכנסה גבוהה יותר בשקלים. חוסכים שהפנסיה וקרן ההשתלמות שלהם מושקעות בחלקן בחו"ל בלי גידור מרוויחים מהתחזקות הדולר, והיא מרככת להם את הירידות בבורסות. מנגד, יבואנים משלמים יותר שקלים על אותה סחורה, ועם הזמן חלק מהעלות עובר לצרכן במחירי מוצרי חשמל, רכבים, ביגוד ומזון מיובא. גם מי שמשלם שכר דירה צמוד לדולר, הסדר שהיה נפוץ בעבר ופחות היום, ירגיש את ההבדל מיד. מי שיש לו הלוואה במט"ח צריך לבדוק את החשיפה: עלייה של 5% בדולר מגדילה את יתרת החוב בשקלים באותו שיעור.

מה לעקוב בשבועות הקרובים?

שלושה מועדים ישפיעו על הכיס: הודעת הפד והמסיבה העיתונאית בסוף אוקטובר, שתאותת אם העלאה בדצמבר באמת על השולחן; מדד המחירים לצרכן של אוקטובר, שיתפרסם ב-15 בנובמבר; והחלטת הריבית של בנק ישראל ב-23 בנובמבר. הנתונים הרשמיים מתפרסמים באתרי בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושם כדאי לבדוק אותם לפני קבלת החלטה. מי שמתכנן לקחת משכנתא חדשה או למחזר משכנתא קיימת לא צריך לקבל החלטה לפי כותרת אחת. כדאי לבקש הצעות מכמה בנקים, להשוות את הריבית בכל מסלול ולבדוק איך ההחזר ישתנה בתרחיש שבו הריבית עולה שוב.