בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד רמי לוי שיווק השקמה. שני קופאים לשעבר, מאיר אדרי מהר נוף וברוך שאלתיאל מנווה יעקב, ביקשו לדבר בשם כל עובדי הקופה ברשת בשבע השנים שלפני ההגשה, שמשכרם ירד כסף על חוסר שהתגלה בסוף המשמרת. הנזק האישי קטן: 45 שקל אצל האחד, 257 שקל אצל השני. בית הדין אמר שזה בדיוק מקרה לקבוצה. ההגשה הייתה לפני כשלוש שנים. עכשיו היא עוברת לגוף העניין: השבה לקבוצה, והשלמת זכויות סוציאליות שנפגעו כי השכר ירד. מי שעבד בקופה ברשת בחלון הזה ובדק תלוש עם שורת חוסר, נכנס לקבוצה גם אם הסכום היה עשרות שקלים.

השופטת רחל ברג־הירשברג, עם נציגי הציבור בנימין אלבז וברוריה ממן, קבעה שחוסר אקראי בקופת מרכול אינו "חוב קצוב" לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר. החוק מתיר לנכות חוב כתוב, מוכח, שאינו שנוי במחלוקת. טעות בעודף, שטר מזויף, או לקוח ששילם פעמיים במזומן ובאשראי, אלה נזקי תפעול של הסניף. בלי רשלנות חמורה או זדון, השכר של הקופאי לא הופך לקופת ביטוח של הרשת. עו״ד צבי מנדלסון, שמייצג את השניים, אמר אחרי ההחלטה שהשכר אינו קופת הביטוח של המעסיק, ושהקבוצה תבקש עכשיו את הכסף בחזרה. זה המשפט שכדאי לקחת לסניף: החוסר הוא סיכון של המרכול, לא של מי שיושב על הקופה בשכר מינימום.

הרשת טענה שיש נוהל: ספירה חוזרת, ובחוסר מעל 100 שקל גם בדיקת מצלמות אבטחה אצל הקב״ט, ורק אחרי הסכמה בכתב. לגרסתה בערך 30% מהמקרים העובד מסרב והסניף סופג. בית הדין ראה בזה פרקטיקה שיטתית, לא מקרים בודדים. מהעדויות עלה לחץ בסוף המשמרת, דלתות נסגרות, וטופס שחותמים עליו כדי לצאת הביתה. חתימה כתנאי לקבלה לעבודה, או חתימה תחת לחץ בסוף היום, אינה הופכת סכום שנוי במחלוקת לחוב. בית הדין גם כתב שהרשת מנהיגה משטר של אחריות מוחלטת על העובד, בלי לקחת בחשבון הכשרה חסרה או לקוח שלוחץ על הקופה. גם כשהעובד חתם, היו דוגמאות שבהן בסוף לא חייבו אותו, אבל לא כי הסניף שילם מתקציבו: החוסר אופס מעודפי גבייה או אחרי שאיתרו לקוח.

עד שלב האישור הרשת תשלם 25 אלף שקל שכר טרחה בתוך 30 יום, ועוד 4,000 שקל לכל אחד משני הקופאים, 33 אלף שקל לשלב הראשון. אם לא ישולם במועד, הסכום נושא ריבית שקלית. הקבוצה היא כל קופאי וקופאית שעבדו ברשת בשבע השנים שלפני ההגשה ונוכה להם. זה לא פסק דין על הסכום הכולל לכל הקבוצה. זה שער: מותר לנהל את התביעה כקבוצה, והרשת תצטרך להסביר כל ניכוי. הרשת אמרה שהנוהל נועד להרגלי עבודה, לא לגבות כסף. בית הדין אמר שהתוצאה בפועל היא שהשכר מממן את החוסר.

קופאית על שכר מינימום, 6,443.85 שקל לחודש מאפריל 2026, 35.40 שקל לשעה לפי 182 שעות בצו ההרחבה, מרגישה 257 שקל בתלוש. זה יותר משבע שעות עבודה. 45 שקל זה יותר משעה. אם החוסר יורד מהנטו, השכר בפועל עלול לרדת מתחת לרצפה שקבע החוק. מה לקחת הביתה: לפתוח תלושים משבע השנים האחרונות, לחפש שורת "חוסר קופה" או "השלמת קופה", ולא לחתום על טופס ניכוי בסוף משמרת בלי עותק ביד. מי שעדיין על הקופה יכול לבקש בכתב שהסניף יספוג, כמו ב־30% מהמקרים שהרשת עצמה מתארת. אם כבר ירד סכום, לשמור תלוש וטופס, ולעקוב אחרי ההליך הייצוגי.

מה מותר לנכות מהתלוש כתוב בבין הברוטו לנטו בהון. פיצוי כשהשכר יורד באיחור בהלנת שכר. למשק בית עם קופאית במשפחה שני המספרים הם 45 ו־257 שקל אצל שני התובעים, ו־25 אלף שקל שכר טרחה שכבר נפסק. השאלה לסניף: האם חוסר בקופה יורד מהתלוש, או שהרשת סופגת כמו שטענה בבית הדין.