צבי סטפק, יו"ר בית השקעות מיטב דש, מבתי ההשקעות המובילים בשוק המקומי, נאם בכנס ה-CFO ואמר "אנחנו נמצאים בנקודת מבחן, למרות שהשוק מתנהג כאילו הריבית בארה"ב תעלה רק בעוד כשנה, תחושתי שהריבית תעלה, מוקדם יותר,  כבר באפריל הקרוב ולאחר היא תעלה גם בארץ. ביחס לדולר, אני צופה פיחות בשקל והגעה לרמה של 4 שקלים לדולר".

כך או אחרת, הדולר נמצא במגמת עלייה משמעותית מאוד בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בימים האחרונים הוא חצה את ה-3.8 שקל לדולר, אחרי שבשפל נסחר ב-3.4 שקל לדולר.  כיום, רוב הכלכלנים והאנליסטים הסוקרים את הדולר, מעריכים שהעלייה בו תימשך, אם כי, רובם לא מעדכנים את "שער/מחיר היעד" כפי שעשה סטפק.

בית ההשקעות מיטב דש , מהגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון, משיק קרן השתלמות דיגיטלית המאפשרת ללקוח לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ובכל שעות היממה דרך המחשב או הסלולאר. בשלב הראשון, קרן ההשתלמות הדיגיטלית מיועדת לעצמאיים בעלי עוסק מורשה. השקת ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לראשונה בישראל לפתוח קרן השתלמות ולהפקיד כספים באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות העברה בנקאית.

מיטב דש היא הגדולה בישראל בתחום קרנות ההשתלמות ומנהלת למעלה מ- 19 מיליארד ₪. במסגרת קרן ההשתלמות הדיגיטלית, הן פתיחת הקרן והן תפעול הקרן הם דיגיטליים, דבר המאפשר להפחית את עלויות התפעול ולגלגל הפחתה זו ללקוחות, שייהנו מדמי ניהול אטרקטיביים העומדים על 0.58%. בתקופה זו, עצמאיים רבים מבצעים הפקדות לקרנות ההשתלמות שלהם עד סוף השנה על מנת ליהנות מהטבת מס שעשויה להגיע ללמעלה מ- 5000 ₪. קרן ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לעצמאיים לחסוך זמן יקר ולפתוח קרן השתלמות בצורה נוחה, יעילה בכל מקום ובכל שעה.

השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה צעד נוסף באסטרטגיה של מיטב דש לפתח ולהציע שירותים דיגיטליים למוצרים הפיננסיים ופנסיוניים. לפני כשנה השיק מיטב דש את הפנסיה הדיגיטלית, המאפשרת לכל חוסך לפתוח קרן פנסיה ולנהל באופן דיגיטלי ובעלויות אטרקטיביות את כספי הפנסיה ולהפיק את מקסימום התועלת מכספי החיסכון שלו. הפנסיה הדיגיטלית נחלה הצלחה כאשר למעלה מ- 2,000 לקוחות הצטרפו. כיום מנוהלים במיטב דש כ – 1.5 מיליארד ₪ בקרנות הפנסיה.

לדברי טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, "יותר ויותר אנשים מעוניינים לנהל את כספם בערוצים דיגיטליים, המאפשרים גישה נוחה ומהירה לכספם ובעלויות אטרקטיביות. במסגרת מגמה זו, השקנו לפני כשנה את הפנסיה הדיגיטלית שנוחלת הצלחה רבה. השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה נדבך נוסף של אסטרטגיית החברה לפתח ערוצים אלה, המאפשרים לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ולהפקיד אליה כספים בכל שעה של היום. השקת קרן ההשתלמות לעצמאיים בעת הזו מכוונת לקהל שנהנה מהטבת המס של סוף השנה בהפקדות לקרן ההשתלמות".

כך או אחרת, זו רק ההתחלה של המתקפה הדיגיטלית, בעוד מספר שנים לא נבין איך חיינו כך עד היום – כל המכשירים וההפקדות יהיו דרך המחשב באופן דיגיטלי.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

בבנק ישראל ממשיכים להיות מנותקים מהשטח. הם אוחזים בנתונים שנוחים להם, הם מתבססים על קיפאון בסעיפי הדיור במדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים כדי להגיד שמסתמנת האטה בקצב עליית מחירי הדירות. זה בכלל לא בטוח – יש נתונים סותרים, וגם אם כן – מה זה מעניין שיש האטה בקצב העלייה, העם רוצה ירידת מחירי הדירות , לא האטה בקצב העלייה! האנשים שם התבלבלו במטרה, או שהם מחפשים לעצמם תירוצים שמצדיקים לכאורה את הריבית האפסית. הריבית האפסית (0.25%) היא זו שמניעה את מחירי הדירות למעלה, וכל עוד בבנק ישראל לא יפנימו זאת, הבעיה בשוק הדירות תישאר – רוצים ירידת מחירים , תעלו את הריבית בצורה תלולה.  מספיק לחפש הצדקות בנתונים לא רלבנטים, ומספיק לחפש אשמים למחירי הדירות, מספיק לברוח מאחריות – בנק ישראל, והנגידה ד"ר קרנית פלוג אחראים למצב בגלל הריבית הנמוכה. שלא יספרו לכם אחרת.

כך או אחרת, בסקירה שקיבלו ראשי בנק ישראל לקראת ההכרעה על גובה הריבית בחודש נובמבר נאמר כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.

כלכלני בית ההשקעות הראל השילוב קובעים כי בין נתוני מיקרו למקרו חזקים בארה"ב, נותן רוח גבית לכל האפיקים. מצד אחד, האטרקטיביות של המניות ממשיכה להיות גדולה לאור ההבנה כי הריביות )והתשואות( לא יעלו בקרוב. מנגד, משקיעים מוכנים להישאר גם באג"ח הממשלתי הארוך, לאור ציפיות האינפלציה הנמוכות והיעדר לחצי שכר, מתוך הבנה כי אלה הם גורם נוסף שישמור על ריביות נמוכות לאורך זמן.

פחות מחודש אחרי הירידות החדות של תחילת אוקטובר, חזרו המדדים המובילים בוול סטריט לשיאי כל הזמנים. כמו בשבועיים האחרונים של אוקטובר, גם בשבוע החולף המשיכו השווקים בעליות, כתגובה לנתוני מאקרו ומיקרו טובים והמשך ההרחבה הכמותית באירופה וביפן. השוק האמריקאי השלים עלייה של כ-%7 בחודש האחרון והיפני %11. השוק האירופאי עם תשואה חיובית של כ-%3 ועם תשואה שלילית מתחילת שנה.

הנתונים הכלכליים בארה"ב חזקים ומצביעים על צמיחה חזקה, מה שמבטיח כנראה שנתוני הצמיחה ברבעון 4 יהיו טובים. בגזרת הדו"חות פרסמו עד כה 451 חברות, כאשר הרווח המצרפי עלה ב%5.5 לעומת צפי לגידול של %4.4, כמעט כפול. כמעט %75 מהחברות היכו תחזיות, כאשר %01 הגדילו את המכירות מעבר לצפי. במקביל, הורידו חלק מהחברות ציפיות לרבעון הרביעי, שמראש נראה היה שהן גבוהות מדי.

לאור העובדה שהנתונים הכלכליים טובים בארה"ב, היא ממשיכה להוות %51 מהחלק החו"לי בתיק המניות, כאשר סקטורים שנראים מעניינים יותר הם תרופות )למרות עליות המחירים האחרונות(, תשתיות ואנרגיה שרושם התאוששות נאה בתקופה האחרונה הודות להפתעות חיוביות גדולות בחזית הדו"חות. באירופה מומלץ להיות פחות ממשקל השוק )%44(, לאור ההערכה כי ייקח זמן עד לשיפור במצב הכלכלה והחברות. בשווקים המתעוררים עדיף לשמור על זהירות, כאשר מזרח אסיה בולטת לטובה בעוד מזרח אירופה ודרום אמריקה בולטים לרעה, עם פיחותים במטבעות ואינפלציה גבוהה.

גם בשוק המקומי נמשכה המגמה החיובית בשבוע החולף אם כי הבנקים, להערכתנו, ירדו בתקופה האחרונה באופן מוגזם. התמחור היחסי של שוק המניות המקומי ממשיך להצדיק הקצאת השקעה גם אליו.

בית ההשקעות פסגות מודיע כי החליט להפחית את שווים של סקיילקס אג"ח ד' (מס' בורסה: 1115674) ("סקיילקס ד"), סקיילקס ו' (מס' בורסה: 1120815) ("סקיילקס ו") וסקיילקס אג"ח ו' ח"ש 7/14 (מס' בורסה: 1132802) ("סקיילקס ו ח"ש"), (ביחד: "האג"חים"), המוחזקים בקרנות הנאמנות של הקבוצה.. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות ירידת שווין של מניות פרטנר, המשועבדות להבטחת פרעונם של האג"חים.

חברת ניהול קרנות הנאמנות של פסגות שערכה את האג"ח באופן הבא  –

1. המחיר שנקבע לסקיילקס ד: 75.71 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ד בבורסה: 88.90 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ד: כ- (14.84%-).

2. המחיר שנקבע לסקיילקס ו: 79.25  אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו בבורסה: 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו: כ- (17.88%-).

3. המחיר שנקבע לסקיילקס ו ח"ש: 79.25 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו ח"ש (השווה למחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו' בבורסה): 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו ח"ש: כ- (17.88%-).

 פסגות מודל קונצרני לונג שורט קרן ממונפת הפסידה 0.49%

פסגות גמישה ממוקדת הפסידה 0.39% 

פסגות מודל קונצרני הפסידה 0.36%

פסגות מודל קונצרני ניהול מבוקר הפסידה 0.28% ופסגות פרימיום אג"ח כללי הפסידה 0.21%. 

זה לא מעט בעידן של ריבית אפסית ותשואות נמוכות בשוק האג"ח.  זה אפילו הרבה!

לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים של הכנסת בנושא 'חוק מע"מ אפס ברכישת דירת מגורים', יו"ר פורום מארגני קבוצות רכישה, מר ישראל זעירא, וסגנו, מר מוטי פלד, פנו לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ולמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט יוסף חיים שפירא, בדרישה כי יתערבו בדחיפות למניעת הנזק הצפוי לאזרחי ישראל הרוכשים דירותיהם, העלולים לשלם מחיר גבוה יותר עבור רכישת דירתם, בהעדר תחרות או אלטרנטיבה לרכישת דירה שלא באמצעות קבלן יזם. טוב, ברור שהם מדברים מהפוזיציה – ברגע שחוק מע"מ אפס לא יכול עליהן הם מאבדים יתרון מאוד גדול, אבל בכל זאת – צריך להקשיב להם – זה לא עניין של שחור ולבן.

לדבריהם, בחודשים האחרונים מקודמות שתי יוזמות ממשלתיות להוזלת מחירי הדיור: האחת, תוכנית מע"מ אפס המקודמת על ידי משרד האוצר; והשנייה, תוכנית מחיר מטרה על ידי משרד הבינוי. "מייד עם היוולדן, הגדירו הגורמים הממשלתיים כי אותן יוזמות תנותבנה לאפיקים קבלניים בלבד, וכי אפיק קבוצות הרכישה, אשר הוכח בעליל, באין ספור דוגמאות, כי הוא אפיק שמוזיל עוד יותר את מחירי הדירות לטובת הרוכשים – הוא מחוץ לתחום".

זעירא ופלד: "קבוצות הרכישה הינם כיום הפלח השני בגודלו בתחום הבניה החדשה למגורים, ומהווים תחרות למול הקבלנים בהורדת מחירי הדיור. מנתוני משרד האוצר ומשרד הבינוי עולה כי למעלה מרבע מדירות המגורים החדשות בישראל נבנות דרך קבוצות רכישה ועמותות, הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. כמו כן, כ-60% מרוכשי הדירות דרך קבוצת רכישה הינם זוגות צעירים שזוהי דירתם הראשונה. הבחירה לרכוש דירת מגורים באמצעות קבוצת רכישה הינה לרוב משיקולים של מחיר דירה זול יותר בעשרות אחוזים, בשל היעדר רווח יזמי של הקבלן".

משכך, מתריעים זעירא ופלד שקיים חשש ממשי כי הדרתן של קבוצות הרכישה מפרויקטים לבניה רוויה חדשה בישראל, תגרום בסופו של יום להעלאת מחירי הדיור, שכן הלקוחות המעוניינים לרכוש את דירתם הראשונה יהיו שבויים בידי הקבלנים בלבד (שכן, רק כך הם יוכלו לקבל את ההטבה המתוכננת), ומאחר ולא תהיה אלטרנטיבה של בניה בלי קבלן יזם, הרי שעולה החשש שהקבלנים יעלו את מחירי הדירות.

לראיה, מאז פרסום התוכנית לפטור ממע"מ על דירות מגורים מזכות, אנו עדים לתופעה לפיה קבלנים רוכשים קרקעות מרשות מקרקעי ישראל במחירים גבוהים מאוד, מתוך הנחה כי ניתן יהיה לגלגל על הרוכש הסופי חלק מהעלויות, שכן הרוכש הסופי אולי יראה מול עיניו מחיר דירה זול יותר, אך בוודאי שזה לא יהיה במלוא 18% המע"מ, אלא הרבה פחות.

בנוסף, דרשו השניים ממבקר המדינה לבחון ניגוד עניינים חמור של נושאי משרה במשרד האוצר, וזאת לאור מניעת שילובן של קבוצות הרכישה בהצעת החוק לפטור ממע"מ ברכישת דירת מגורים ראשונה.

מבדיקה שערך הפורום עולה כי קיים חשש שנושאי משרה בכירים במשרד האוצר, שהם ממובילי המהלך, קשורים בקשר ישיר עם התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים), ומונעים שילובם של קבוצות רכישה. "זוהי הדרה סיסטמתית ושרירותית של קבוצות הרכישה, כאשר קיים חשש שהינה נגועה בשיקולים אינטרסנטיים, לא ענייניים ופסולים".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, מעדכנת את מודל גביית האגרות המשולמות על ידי גופים מוסדיים. סכום האגרות שאגף שוק ההון גובה כיום בשנה הוא כ- 2.5 מיליון ש"ח. שינוי המודל יביא להגדלת הסכום לכ- 22 מיליון ש"ח. כן, קופה יפה לאוצר – ואולי בצדק, המוסדיים גובים יותר מדי מאיתנו אז הנה האוצר מחזיר חלק מהסכום לקופה הציבורית.

על פי טיוטה שפורסמה היום, חברת ביטוח תשלם אגרה עבור כל ענף בו היא פועלת, כאשר גובה האגרה ייקבע בהתאם להיקף הנכסים המנוהלים על ידה. חברה מנהלת של קופת גמל ושל קרן פנסיה גם תשלם אגרה בהתאם להיקף הנכסים שבניהולה. כמו כן, נקבעה אגרת בסיס בסך 60,000 ש"ח.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף הנכסים של הגופים המוסדיים ובהיקף הפיקוח הנדרש על גופים אלו. התקנות החדשות קובעות מודל חדש המבוסס על התאמת גובה האגרה להיקף נכסי הגוף המוסדי ומורכבות פעילותו, ביחס לתשומות הפיקוח הנדרשות. המודל החדש תואם לגובה האגרות הנגבות על ידי רגולטורים מקבילים.

הייתם מאמינים שמניית המעו"ף גזית-גלוב החלה את דרכה כשלד בורסאי? בטח שמעתם את הביטוי שלד בורסאי, בד"כ לשלילה. אבל לפני שחורצים את גורלות השלדים כדאי להבין דבר או שניים בכל הנוגע להם. אמנם יש שלדים בעייתיים שיניבו לכם הפסדים, אבל יש כאלו עם פוטנציאל.

אך תחילה נבין מהו שלד בורסאי או כפי שמכונה בארה"ב Public shell שנחשב כינוי נפוץ בארה"ב לחברות ציבוריות נטולות תוכן. תרגום הביטוי בעברית הוא מעטפת ציבורית, על משקל קונכייה – צדף. עם זאת, בבורסה של ת"א מישהו בחר לתרגם את המושג הזה לצמד המילים "שלד ציבורי", מונח המדיף ניחוח שלילי.

אבל דווקא אם בוחנים את שוק ההון, אותן חברות ריקות מתוכן, מהוות לעיתים, פלטפורמה הכרחית ונפוצה לצמיחת חברות פרטיות החוששות מכישלון הנפקה ראשונית לציבור, והבורסות בעולם ובישראל מלאות בסיפורים על התעוררות חברות public shell, בזכות הצורך של חברות פרטיות לחדור לשוק ההון, מבלי לעבור את המסלול הארוך  של הנפקה ראשונית לציבור ומכאן נובע הפוטנציאל שלעיתים טמון בהשקעות בשלדים ציבוריים, אך גם סיכון גדול שכרוך במספר משתנים:

1. אפשרות למחיקת החברה מהמסחר.

2. בעת מיזוג נעשה דילול משמעותי של מניות, כך שגם אם נכנס ערך לחברה, מחזיקי המניות הקיימים עלולים לספוג את הדילול ואף להפסיד חל' ניכר מכספם בשל הדילול.

ואיך בעצם חוסכים את ההנפקה הראשונית?  ובכן, שלדים בורסאיים מהווים פלטפורמה טובה לגופים פרטיים ליצוק את הפעילות שלהם ולהיכנס בדלת האחורית בבורסה. לרוב הטכניקה היא כזו – מנפיקים מניות בשלד  לטובת הפעילות הנכנסת (בעלי המניות של הפעילות הנכנסת הופכים להיות בעלי השליטה בשלד הממוזג שיש בו כבר פעילות), ואז בעצם הופכים לחברה עם תוכן. השאלה איזה תוכן, היא שאלת מיליון הדולר? פעמים רבות זה נופל מהר מאוד, ולעיתים כאמור זה מצליח להפוך למשהו גדול – גם דלק רכב התחילה משלד בורסאי.

בבורסה של ת"א עשרות חברות שנחשבות חברות שלד בורסאי, אך לא תמיד ניתן לדעת ולזהות אותן בדיוק. בד"כ אלו חברות שכאמור אין בהן פעילות. חלקן נסחרות ברשימת השימור או ברשימת החברות דלות הסחירות

ראו המדריך לניהול השקעות עצמאי

מהו שלד בורסאי?

שלד בורסאי הוא בדיוק כמו כל חברה נסחרת אחרת (חברה שמניותיה נסחרות בבורסה). לרוב המסחר בשלד הבורסאי נחשב דליל, משום שאין בחברה פעילות. חוסר הפעלות נובע או מכישלון החברה, או מכירת הפעילות. כל אחד יכול לרכוש שלד בורסאי, למזג לו תוכן – לאחר אישורים רגולטוריים כמובן, ובכך ליהנות מהיתרונות של שוק ההון בכל הנוגע לגיוסים וחשיפה ציבורית, כמו גם להתנהל כפי שהשוק הציבורי דורש. היתרון של כניסה לשוק ההון דרך שלד בורסאי הוא דילוג על תהליך ההנפקה הראשונית לציבור שנחשב ארוך, דורש עמידות סף גבוהות יחסית וכרוך בעלויות גבוהות. רכישת שלד בורסאי לצורך מיזוג לחברה פרטית מתבצעת בד"כ  בדרך של מיזוג  הפוך – תהליך של כניסה לבורסה בדלת האחורית, תהליך שבו הבעלים של החברה הפרטית, שרוצה להפוך אותה לציבורית, מעביר את אחזקתו בפעילות, ובתמורה מקבל שיעורי אחזקה מהחברה הציבורית (לרוב שליטה).

פעמים רבות לשלד הבורסאי רשומים הפסדים כתוצאה מפעילותו הקודמת, וניתן,  תחת תנאים מסוימים, לקזז הפסדים אלה לצורכי מס מהרווחים בפעילות החדשה. זה מתונה בפעילות החברה הבורסאית כפי שרשומה בספרים ופעילות החברה המתמזגת. לכן פעמים רבות תמצאו שלדים בורסאיים עם הפסדים צבורים לצרכי מס שנחשבים אטרקטיביים למשקיעים וחשוב לבדוק זאת, כי להפסדים אלה יש ערך כלכלי שיש לחשבו בקביעת ערכו של השלד הבורסאי.

במקרה שתרצו לבדוק שלדים בורסאיים חשוב לבדוק עסקאות בעלי עניין שכן בשלד בורסאי יש חשיבות רבה לכך ומפעילות זו ניתן ללמוד לגבי המיזוג המיועד, שכן מטרת השלד לקלוט חברה פרטית ולפי עסקאות בעלי עניין ניתן להבין או ללמוד את סוג המיזוג שיהיה. לכן, תנועת בעלי עניין בשלדים ציבוריים עשויה להוביל לתנועה חיובית והשלד עשוי לזנק. אבל חשוב להדגיש זה לא מדע מדוייק כמובן, והמסחר בשלדים הוא ספקולטיבי מאוד, תנודתי מאוד ותלוי מאוד בהערכת השווי של הפעילות הנכנסת שמשפיע על כמות המניות המונפקות וערך השלד רגע אחרי המיזוג. כבר התרחשו מצבים בעייתים שהשווי אחרי המיזוג נסחר בשווים מנופחים לחלוטין בגלל הערכת שווי גבוה, ומיד אחרי השלמת המיזוג נרשמו ירידות חדות והמשקיעים בשלד הפסידו הון עתק. בקיצור – זהירות!

עסקאות בעלי עניין שבן השלד לא מגיב באופן חיובי לעסקה נובעות מחוסר התלהבות בנוגע ליציקת התוכן, ו/ או למחיר יציקת התוכן. יש מצבים שלשלד קיים חוב שהמזומן שבו אמור לשרת את בעלי העניין ואז בעלי החוב חוששים שהמזומן שהיה שאמור היה להגן עליהם ובעצם לסייע להם יתועל לעסקים אחרים, כך שהחזר החוב אליהם יעמוד בסכנה.

טכניקת המיזוג לשלד בורסאי נחשבת פשוטה, למשל סטארט אפיסט שהקים חברת ביומד רוצה להיכנס לשוק. הוא מוצא חברה בורסאית שהיא שלד שאליה הוא יכול להתמזג, בשלב ראשון הוא קונה אותה בסכום נמוך יחסית, או מתחבר אל בעלי מניותיה, או מתחבר לפיננסייר. לעתים מדובר בחברה שיש לה מעט פעילות, אבל כזו שאותה ניתן למכור במהירות, כך שניתן לנקות  אותה מפעילות לגמרי. בשלב השני, השלד  מפרסם שהוא מעוניין לרכוש מבעל השליטה את הפעילות הפרטית שלו. העסקה צריכה לרוב להיות מאושרת על פי כללים מחמירים של עסקות בעל עניין, ולזכות בתמיכת לפחות שליש מבעלי המניות שלהם אין עניין בעסקה. לאחר קבלת האישור מועברת הפעילות לבעלות החברה, והיא הופכת משלד בורסאי לחברה עם פעילות. חברה שכזאת עשויה לזכות ליותר עניין מהציבור, בהתאם לפוטנציאל הצמיחה והרווח שלה. בשנים האחרונות בגלל האטרקטיביות של השלדים עסקאות מהסוג הזה הפכו פופולאריות ויש גופים שמתמחים בשלדים ורוכשים אותם למטרות מיזוג משמע הופכים מעין מתווכים דבר שעלול לייקר את עסקאות השלד, שכן תופעת השלדים הפכה בשנים האחרונות נפוצה בעיקר בשל הגאות בורסה, שכן כאמור היא מאפשרת ליזמים להגיע לבורסה במהירות, מבלי לעבור תהליך מפרך של הכנת תשקיף וגילוי נאות כך שהיזמים נגישים לגיוס הון ציבורי.

היתרון של חברות שלדים ולמה בכלל צריך אותן?

כאמור, שלדים בורסאיים נוצרים כתוצאה מקריסת תוכן החברה הציבורית. חברות שהגיעו לחדלות פירעון או שהסתבכו בקשיים כלכליים ובעצם נותרו חברות ציבוריות שהתוכן בהן כמעט נעלם. לפיכך מדובר בחברה שהיא ישות משפטית אך אין בה תוכן ממשי. בעלי החברה יכולים להיות מקימי החברה או אנשי עסקים אחרים שקנו את השלד ללא התוכן שלה. ישנם שלדים שיש בהם חובות צבורים, ישנם כאלה עם כסף מזומן שנותר בקופת החברה ויש כאלו שהם נקיים ללא חובות וללא קופות מזומנים.

בד"כ שלדים מהווים הזדמנות רכישה לאנשי עסקים בשל השווי הנמוך שלהם והיכולת שלהם לקחת את השלד ולמנף אותו לכדי הזדמנות עסקית וכאן טמון הסיכוי להרוויח. בנוסף, במקרים רבים האפשרות היחידה של חברות פרטיות, מסקטורים שונים, להתקדם בחיים הכלכליים, לצמוח לחברות גדולות יותר וממונפות, הוא מיזוג לאותן חברות ציבוריות נטולות תוכן שהופכות אותן חברות ציבוריות ומאפשר להן לגייס כספים להמשך צמיחה ודוגמאות לכך יש למכביר:

קבוצת חג'ג, כשנכנסה לשוק ההון עשתה זאת באמצעות מיזוג לשלד ציבורי, כשרכשה את המעטפת הציבורית אסים השקעות.

לפני המיזוג עם אסים הייתה חג'ג' חברה פרטית שעסקה בייזום קבוצות רכישה להקמת בנייני מגורים. מספר חודשים אח"כ הצליחה לגייס 100 מיליון ש"ח באג"ח. אלמלא הייתה מובילה מהלך כניסה לחיים הציבוריים באמצעות ה"שלד", ספק אם הייתה מצליחה לגייס.

גם אלוני חץ, אליבט מדיקל וכאמור גזית גלוב החלו את דרכן הציבוריים כשלד.  בשנת 1994 רכש חיים כצמן, שהקים את גזית גלוב, את "המגן" ושינה את שמה לגזית גלוב. בשנים 1998-1995 יצק לתוכה את פעילות הנדל"ן וההחזקות בקרנות הריט שלו בארה"ב – מה שקיבל ביטוי בעליות בשיעור עשרות אחוזים במניה בשנים 2003-1998.

ד"ר פיליפ פרוסט, שהיה יו"ר הדירקטוריון של טבע ואחד המשקיעים הגדולים בחברה, טען לא מעט בתקשורת כי הוא מעדיף למזג חברות לשלדים ציבוריים. בין החברות הישראליות שמיזג אפשר למנות את פרוטליקס חברת פרולור לשעבר מודיג'ן, שפיתחה שיטה להארכת חייה של תרופה ביולוגית ועוד.

איך סוחרים בשלדים ציבוריים

שלדים ציבוריים הם בדיוק כמו מניות רגילות וסוחרים בהם כמו שסוחרים בכל מניה אחרת, רק צריכים להבין שמדובר בשלד שאין בו תוכן ממשי ומכאן הסיכון הגדול בו – מעבר לכך, שאין לו זכות קיום תפעולית (שנובעת מפעילות מסוימת), יש בשלדים רבים (בגלל שווים הנמוך) בעיית סחירות ובעיות בקשר לעמידה בתנאי הסף. במקרים רבים הם כאמור נסחרות ברשימות דלי הסחירות או השימור שהן רשימות של מניות שלא נסחרות באופן שוטף (אלא פעם או פעמיים במשך היום), ומעבר לכך, אם מניות ברשימות כאלו לא יכניסו פעילות או בעליהן יעשו מהלכים שיעמדו בתנאי הסף והסחירות, הן עלולות בשלב מסויים אף להימחק מהבורסה.

לרוב הסחירות בשלדים ציבוריים  דלה ביותר, כך שאם נוצרת פתאום התעניינות ויש הודעה על כוונה למיזוג/ מיזוג,  נפח המסחר עולה.

אם נכנסתם להשקעה בשלד שאתם מאמינים בו, לעיתים המיזוג עשוי לארוך זמן רב כך שנדרשת סבלנות רבה, ולכן כנראה שעדיף לכם להשתמש בכסף שאתם לא זקוקים לו (זה אגב כלל חשוב במשחק בבורסה).

ולסיכום חשוב לזכור ששלד יכול להפוך חלום למציאות אבל גם סיוט גדול שינחיל לכם הפסדים רבים.  הכי חשוב להבין מה התוכן שנכנס פנימה, באיזה מחיר (וכמה אתם מדוללים), ומה יהיה בעצם רגע אחרי הכנסת הפעילות – הרי בזה אתם משקיעים בחברה שנוצרת רגע אחרי.

הבורסה מקשה על פעילות השלדים    

הבורסה החליטה לשנות את אפשרות הכנסת פעילות לשלדים בורסאיים. בתחילת 2016 דן דירקטוריון הבורסה בתחום השלדים הבורסאיים והכנסת הפעילות בדלת האחורית.  על פי נתוני הבורסה ב-10 השנים האחרונות ל-90 שלדים שנסחרו בבורסה הוכנסה פעילות חדשה –  חמש חברות משלדים אלה הצליחו לצמוח לשווי של 200 מיליון שקל לפחות; שבע חברות נסחרו לפי שווי של 200­100 מיליון שקל, ו­15 חברות נמחקו בכלל מהמסחר לאחר הכנסת הפעילות. שוויין של יתר החברות הוא 100­20 מיליון שקל.

הנתונים האלו, להערכת דירקטוריון הבורסה לא מספקים והם גרמו לשינוי והקשחת הכללים להכנסת פעילות, אבל מי אמר שהמבחן הוא חברות של 200 מיליון שקל ומעלה? מי קבע שהרף צריך להיות כה גבוה? אחרי הכל, השלד נסחר במיליונים בודדים, וההשוואה אם מדובר בהצלחה או לא , אמורה להיות (אם כבר) השווי הנוכחי ביחס לשווי של השלד. נו באמת, מה הקשר ל-100 ו-200 מיליון שקל, ומעבר לכך – מספיק שמצילים כמה שלדים מתוך אותן 90 שמדובר בהצלחה, הרי כשזה שלד בורסאי,  הסיכוי של הציבור להיפגש עם הכסף הוא  נמוך במיוחד.

החלטה לא ממש מובנת של הבורסה, שבכל הזדמנות מגדילה את רשימות השימור שמשמעותן מוות קליני לחברות ומוות קליני לכסף של הציבור שנמצא שם. נכון, פעילות השלדים בעייתית, הכנסת פעילות דרך הדלת האחורית לא שקופה, פוגעת במקרים רבים בציבור, אבל אפשר היה לפתור זאת בדכים אחרות – כמו פיקוח על הערכות השווי של הפעילות הנכנסת.

על כל פנים, הבורסה נערכת להקשחת התנאים כדי ליצור מצב שלחברות שלד תוכנס פעילות רק בדלת הקדמית.

מה זאת חברת מעטפת?

הבורסה הגדירה – "חברת מעטפת" שהינה חברה ללא פעילות ריאלית, ש-80% מנכסיה הם מזומנים. חברת מעטפת תידרש לדווח למשקיעים על זהותה החדשה, ומניותיה יועברו באופן מיידי לרשימת השימור, רשימה שבה יש מסחר נקודתי בפתיחת היום. המעבר כאמור יהיה מיידי, בלי אפשרות "להתגונן" כמקובל במעבר לרשימת שימור. חברות אחרות שלא עומדות בתנאים להיסחר ברשימה הראשית ומועמדות ל"רדת" לרשימת השימור (בגלל אחזקות ציבור נמוכות מ-5 מיליון שקל או אחזקות ציבור בשיעור נמוך מ-15%, גירעון בהון בסכום מסוים ועוד) מקבלות זמן לשפר את ההפרות האלו. לא חברות המעטפת, אבל יש גם נקודה חיובית.

הבורסה החליטה לתקן את הכללים הנוגעים למחיקת חברה מהמסחר, ולאפשר לחברות שהגיעו למצב של מחיקה לתקן את ההפרות. מטרת המהלך היא לגרום לבעלי השליטה להוביל מהלכים  שיגדילו את אחזקות הציבור במניה, ולהקשות עליהם לבצע הצעות רכש במחיר נמוך בגלל אי־סחירות במניה. הוחלט שחברה תימחק מהמסחר לאחר 48 חודשים במקום 24 חודשים. כלומר לבעלי השליטה שרוצים להרדים את הציבור ובסוף לקנות אותו בנזיד עדשים יהיה קצת (אבל קצת) יותר קשה.

מנגד, יהיה הרבה יותר קשה לחזור מרשימת השימור לרשימה הראשית. אולי נותנים יותר זמן (4 שנים במקום 2 שנים), אבל אם בעבר היה ניתן לחזור לרשימת השימור עם הכנסת פעילות בשווי של 7 מיליון שקל הרי שחברות המעטפת יצטרכו להציג הון של לפחות 25 מיליון שקל כדי לחזור לרשימה הראשית (לצד תנאים נוספים – אחזקות ציבור, פעילות של מעל שנה ועוד).

עם זאת, התקופה ברשימת השימור תחולק לשתיים ועד שנתיים ברשימה יהיו תנאים יחסית מקלים לחזור לרשימה הראשית. כאן, תוכלו לקרוא על רשימת השימור, ועל התנאים להיכנס ולצאת ממנה.

למדריכים נוספים:

מדריך השקעות עצמי (ועצמאי)

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות כותב הבוקר כי בשבועות האחרונים החלו להופיע סדקים באמון המשקיעים לגבי יכולתו של ה-ECB להוציא לפועל תוכנית הרחבה כמותית בהיקפים משמעותיים. סימנים כאלו ניתן למצוא בפרסומים של גופים גדולים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי אשר מציינים כי אין ל-ECB מנגנון קיים לרכישות אג"ח בהיקפים גדולים וכי הקמה של מנגנון כזה הוא תהליך מסובך מאוד הן מבחינה פוליטית והן מבחינה משפטית. בנאומו ביום חמישי, לאחר החלטת ה-ECB להשאיר את הריבית על כנה, טרח דראגי לענות לספקנים בשווקים ואמר כי הורה כבר לפקידיו ולבנקים המרכזיים המקומיים בגוש האירו לדאוג לכך שמנגנון זה יהיה מוכן לפעולה בעת הצורך. אמירה זו פורשה על ידי התקשורת וחלק מהמשקיעים כהבטחה ברורה לכך שההרחבה בדרך והובילה את שוקי המניות באירופה לעליות. מצד שני, הספיקו רק שעתיים להבין שאין באמירה של דראגי שום דבר קונקרטי שלא היה ידוע קודם לכן ומדדי המניות תיקנו את כל העליות שרשמו. הכותרות המהללות בעיתונים הפכו ללא רלוונטיות במהירות שבעידן טרום הסמארטפונים וההודעות המתפרצות הספיקה לנו רק להתעדכן בהתרחשויות.

במילים אחרות, דרגי משאיר אותנו עם אותן שתי שאלות שאנו שואלים כבר תקופה ארוכה:

1) האם דראגי מושך את בלוף ה-"QE מעבר לפינה" עד כמה שהוא יכול או שהוא מתכוון להתחיל לקנות אג"ח בהיקפים חסרי תקדים?

2) מה זה "בעת הצורך"? – האם ה-ECB יפעל על דעת עצמו בהתאם לסביבה הכלכלית או שהשווקים יכריחו אותו לפעול לאחר שירשמו ירידות?

שאלות אלו והתנהלות ה-ECB בעבר מגדילות להערכתנו את הסיכון שבשוקי המניות באירופה ובעיקר במדינות הפריפריה בהן חלק משמעותי מהעליות במדדים נובע מהצפי להרחבה הכמותית של דראגי. כפי שניתן לראות בגרפים מטה, בניגוד ל-S&P 500 שעלה במקביל לעליית רווחי החברות, מדד היורוסטוקס 600 עלה בקצב מהיר יותר מרווחי החברות. עליות אלו נובעות, כאמור, מצפי להרחבה כמותית של ה-ECB ולתהליך התייעלות של הפירמות (בדומה לזה שנרשם בארה"ב). עם זאת חשוב לזכור שבאירופה הרבה יותר קשה להתייעל. ראשית, לבנקים יש משקל גדול מאוד בשוק האשראי (בארה"ב השוק החוץ בנקאי הרבה יותר משמעותי) ואלו לא משתכנעים בינתיים לשתף פעולה עם ה-ECB. שנית, שוק העבודה קשיח ומקשה על הפירמות להוריד בחדות את הוצאות השכר.

הנה רעיון לברוח מהמחירים הגבוהים של הדירות במרכז – תעברו לקיבוצים.

כמה עולה לבנות דירה/ בית בקיבוץ?  מסתבר שמי שרוצה להפוך לחבר קיבוץ צריך להכין את עצמו להיפרד מסכום ממוצע של 1.3 מיליון שקל, רובם תשלום למדינה עבור הקרקע והיתרה לפיתוח תשתיות ועוד. גם בני קיבוצים שמעוניינים לבנות את ביתם בחלקה חדשה בקיבוץ צריכים לשלם סכום דומה.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

התחשיב הוצג בכנס בנושא הבניה בקיבוצים שערכה חברת א.ב. מתכננים, העוסקת בתכנון המגזר הכפרי. בכנס הוצגו רעיונות לתוספת בניה והרחבה של הקיבוצים שיכולים להביא להורדת העלויות, תוך התבססות על שימוש חדשני ויעיל בשטח הקיים של הקיבוץ וזאת תוך שמירה על אופיו הכפרי.

האדריכלית מיכל דור אמרה בכנס שהמצב הנוכחי שבו צריך הון רב יחסית כדי להפוך לחבר קיבוץ אינו בריא מבחינה חברתית כיוון שהברירה בין האנשים נעשית על בסיס כספי, כך שבעלי הון זוכים לקדימות על פני בנים. אנחנו צריכים "לפתוח את הראש" לאפשרויות צורות בניה אחרות כדי לאפשר דיור בר השגה לבנים ולעודד אותם להישאר בקיבוץ. רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים או עם ילד אחד יכולים להתגורר בבתים דו קומתיים או בבנייה אינטנסיבית מסוגים שונים בתחום שטח המחנה ובמתחמים לא- מבונים עד שהמשפחה תורחב וזאת בעלות נמוכה בהרבה.

לדברי דור, ניתן בעזרת יישום פתרונות חדשניים להרחיב את מספר יחידות הדיור בקיבוץ ב-10% בממוצע על בסיס השטח הבנוי הקיים, זאת כמובן בכפוף לזכויות הנקבעות על פי התוכניות הארציות. לפתרונות אלו חשיבות גדולה בקיבוצים שמוגבלים ביכולת ההתרחבות שלהם בשל מגבלות של יערות, נהרות ונחלים, ישובים אחרים, כבישים וכו' ולכן צריכים למצות את הפוטנציאל שלהם בתוך השטח הנוכחי. הקיבוצים צריכים לאפשר דפוסי מגורים נרחבים הפונים למגוון קהלי יעד, לחתור לפתרונות צנועים יותר וזולים יותר, ולשמור על הרצפים הפתוחים, מרחבי המפגש והצביון המקומי.

בכנס הוצגה ההחלטה החדשה של רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לקיבוץ לבצע במרוכז את זכויות המגורים עבור כל החברים. לאחר רכישת הזכויות יוכל הקיבוץ לבצע בניה או להעניק זכויות לחברים ללא כל מעורבות של רמ"י. ההחלטה החדשה מצטרפת למסלולים הקיימים לשיוך דירות ולכן כל קיבוץ צריך לעשות את השיקול של הערוץ הנכון עבורו מבחינה כלכלית וחברתית.

ככה מתחילות בועות – הריבית נושקת לאפס, משקיעים לא מקבלים תשואה, קרנות כספיות מניבות  אולי 2 עשיריות אחוז. אז מה עושים?  אנשים רבים משנים טעמים, מוכרים את הקרנות הכספיות וקונים קרנות אג"ח.  אולי הם ירוויחו, אבל ככה מתחילות בועות , וככה נוצר הבסיס למפולת הבאה. בגלל הנהירה לקרנות האג"ח על חשבון קרנות כספיות , מחירי האג"ח עולים, ומספר המנפיקות הולך וגדל, גם חברות לא מתאימות ולא ראויות מבקשות ומצליחות לגייס אגרות חוב. בסוף זה יתפוצף בפנים – החברות האלו לא יצליחו לשרת את החוב, ובכלל – ברגע שהריבית תתחיל לעלות, מחירי האג"ח יירדו , ואז אותם אנשים שהעבירו את הכסף הבטוח מהקרנות הכספיות, יבינו שקרנות אג"ח זה לא צחוק. זה לא בטוח כמו שזה נראה, אפשר להפסיד והרבה.

בינתיים עסקים כרגיל. בשבוע הראשון של נובמבר: זינוק בקצב הגיוסים בקרנות המסורתיות שגייסו כ-1.2 מיליארד ₪ . כך עולה מסיכום שפרסמה מיטב-דש. הקרנות הכספיות ממשיכות לפדות: 0.74 מיליארד ש"ח. הקבוצה המגייסת ביותר – קרנות אג"ח כללי עם כ-650 מיליון ₪. קרנות אג"ח חו"ל מאיצות ומגייסות כמעט 300 מיליון ₪. קרנות אג"ח מדינה מאטות ועדיין מגייסות כ-450 מיליון ₪.

המשקיעים ממשיכים להסיט כספים למניות בחו"ל – הקרנות המנייתיות1 גייסו השבוע כ-80 מיליון ₪ בהובלת קרנות מניות חו"ל שגייסו כ-120 מיליון ₪ על חשבון קרנות מניות בישראל וגמישות שאיבדו כ-40 מיליון ₪.

הקרנות המחקות ממשיכות בגיוסים, זאת לאחר שגייסו השבוע כ-340 מיליון ₪. הבולטות בגיוסים הן: קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הקונצרניות (100 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדד אג"ח כללי (80 מיליון ₪).

המסחר השבוע התאפיין במגמה חיובית אשר התבטאה בעליות במדדי המניות ובאגרות החוב הקונצרניות. מנגד, נרשמו מימושים קלים באגרות החוב הממשלתיות. תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה השבוע גיוסים של כ-440 מיליון ₪, זאת לעומת פדיונות של כ-600 מיליון ₪ בשבוע הקודם. הקרנות המסורתיות רשמו השבוע גיוסים של כ-1.2 מיליארד ₪, מתוכם כ-840 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-340 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו השבוע כ-660 מיליון ₪- עלייה של כ-70% בקצב גיוסים ביחס לשבוע הקודם.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.25%, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה חיובית של כ-0.3%. בעקבות התשואות החיוביות קצב הפדיונות נחתך בכ-35% ביחס לשבוע הקודם, אבל הן עדיין איבדו השבוע כ-130 מיליון ₪.

מגמה חיובית במדדי המניות: מדדים ת"א 25 ו-ת"א 100 רשמו בסיכום שבועי עליות שערים של עד 1.9%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-80 מיליון ₪. קרנות מניות בחו"ל מובילות את הגיוסים מתחילת החודש עם כ-120 מיליון ₪, מתוכם 40 מיליון ₪ דרך הקרנות המחקות, ואולם הקרנות המנייתיות והגמישות המקומיות איבדו כ-40 מיליון ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת הצמודים הארוכים שירדו בכ-0.5%. למרות זאת, קרנות אג"ח מדינה גייסו השבוע כ-420 מיליון ₪- עלייה של כ-15% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם.

פדיונות באפיק השקלי: פדיונות של כ-130 מיליון ₪ בקרב הקרנות השקליות –עלייה של כ-30% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. הקרנות הכספיות ממשיכות לדמם, זאת לאחר שרשמו פדיונות של כ-740 מיליון ₪.

לאור המשך התחזקות הדולר אל מול השקל קצב הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל עולה מדרגה. קרנות אג"ח בחו"ל רשמו השבוע גיוסים של כ-290 מיליון ₪ שהם שווי ערך למחצית הגיוס החודשי בחודש אוקטובר.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-06.11.14 כ-271.9 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-217.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-54.8 מיליארד ₪.

למדריכי קרנות: 

שיעור הוספה – מה זה? 

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

קרנות מחקות – האם כדאי?

זהירות מהגימיק של קרנות סמארט בטא

בהמשך לנתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר על עלייה במכירת דירות בחודש ספטמבר, הקבלנים מאשרים כי חלה עלייה במכירת דירות:  לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של צמח המרמן "בחודש ספטמבר הייתה עלייה במכירות גם בפרויקטים שאמורים להיכנס לחוק המע"מ אך גם בפרויקטים יקרים יותר כמו קריניצי החדשה ופרויקט בצלאל שמחירי הדירות רחוקים מהרף של הטבת המע"מ. רוכשי הדירות הקוראים את המפה ומבינים שזה הזמן לרכוש דירה, חסכונותיהם נשחקים ומחירי הדיור עולים, לכן בעתיד יהיה להם קשה לרכוש דירה".

בדונה מדווחים על עלייה חדה במכירות בספטמבר גם לעומת ספטמבר אשתקד. לדוגמא בפרויקט עין כרם נמכרו 10 דירות לעומת ממוצע של 6 דירות בחודש. מחיר ממוצע של דירה בפרויקט עומד על 2.5 מיליון שקל. גם באשקלון הייתה עלייה של 140 אחוז במספר המבקרים במשרדי המכירות. בפרויקט דונה באגמים החברה מכרה במהלך ספטמבר 10 דירות במחיר ממוצע של 870 אלף שקל.

גם חברת רוטשטיין מדווחת על עלייה חדה ברכישת דירות בספטמבר לעומת חודשי הקיץ. לדברי אורי פליישמן, סמנכ"ל השיווק בחברת רוטשטיין חלק גדול מהעלייה נובעת מירידה מהגדר של הזוגות הצעירים בפרויקטים כמו בבאר יעקב. אבל לא רק כך לדוגמא בפרויקט פלורנטין בתל אביב החברה מכרה פנטהאוז 70 מ"ר תמורת 2.9 מיליון שקל.

גם ביישובי הפריפרייה בהם נמכרות דירות סביב המיליון שקל הייתה התאוששות. מקבוצת אלדד פרי נמסר כי בפרויקט פרי בעמק בעפולה לדוגמא נמכרו בחודש ספטמבר 6 דירות לעומת 4 דירות במהלך חודש אוגוסט.