בבית ההשקעות אי.בי.אי החליטו לוותר על קרן הנאמנות סיון קרן ממונפת ולהופכה לקרן סולידית.  הקרן תשנה את שמה לאי.בי.אי תל בונד תשואות והיא תעקוב אחרי  מדד תל בונד תשואות החדש. במקביל, הקרן לא תהיה ממונפת (שיעור ההשקעות בנכסים לא יעלה על 100% כפי שהיה בעבר) וכן יופחתו דמי הניהול מ-1.25% ל-0.4%

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

קרן הנאמנות איילון אג"ח מדינה (אג"ח מדורגות) תתמזג לתוך קרן הנאמנות – איילון אג"ח מדינה ללא חברות.  כך מסר בית ההשקעות איילון. במקביל, דמי הניהול יירדו ל-1.27% (דמי הניהול בקרן איילון אגח מדינה מדורגות היו 1.45%; דמי הניהול בקרן איילון אגח מדינה ללא חברות – 1.27%).

ריבית בנק ישראל בחודש מארס 2013 תישאר ללא שינוי – 1.75% – כך קבעה הוועדה המוניטרית שבבנק ישראל. ההחלטה, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על תמונה מעורבת. הסקרים מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות בסקטור העסקי, והאינדיקאטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שייתכן שבינואר נרשם שיפור מסויים בקצב הפעילות. מנגד, ברביע הרביעי של 2012 צמח התוצר בשיעור של 2.5%, קצב הנמוך מזה שהיה ברביעים קודמים, והושפע כנראה בין היתר ממבצע עמוד ענן. לכן, מוקדם להעריך אם מדובר בתפנית בפעילות.
• התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממשיכות להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5% והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה המבוססות על מקורות שונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד.
• ההערכות הרווחות הן שפחת הסיכון להחרפת המשבר הכלכלי העולמי. בתוך כך, נתונים מקרו כלכליים ממשקים מובילים בעולם מצביעים על תמונה מעורבת. לפיכך, בשלב הזה, מוקדם לקבוע האם מדובר בתפנית חיובית.
• בשער החליפין האפקטיבי נירשם יסוף בחודשים האחרונים לאחר פיחות שנרשם בו בחודשי הקיץ.  
• קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלו מחירי הדירות ב-6.7% לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. כמו כן, נמשך ההיקף הגבוה של ביצועי המשכנתאות בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הוראה הדורשת מהבנקים להגדיל את כריות ההון וההפרשות כנגד הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור. צעד זה הוא צעד יציבותי, אבל עשוי גם למתן במידה מסוימת את הלחץ בשוק הדיור.
• במהלך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה והתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

בבנק ישראל מספרים נתוני רקע להחלטה על הריבית – נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.2%. שיעור זה נמוך מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. קצב עלייתו של המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי משמעותי לעומת החודשים האחרונים – 1.5 אחוזים.

תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים – וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – שמרו על יציבות החודש, והן עומדות בממוצע על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), עומדות על 2.5% (בשל עונתיות נתון זה מוטה כלפי מעלה); בציפיות לטווחים של שנתיים–שלוש נרשמה ירידה קלה, מ-2.5% ל-2.4%; בציפיות לטווחים הבינוניים נרשמה יציבות, ובציפיות לטווחים הארוכים חלה ירידה משמעותית, מ-2.8% ל–2.4%.  לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. 

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים המעודכנים מצביעים על המשך צמיחה של הביקושים בקצב מתון, תוך המשך ההאטה ביצוא. מדדים לציפיות מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות במגזר העסקי. האינדיקטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שהפעילות במשק ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אם כי ייתכן שבינואר נרשם שיפור מסוים בקצב זה. המדד המשולב למצב המשק במתכונתו החדשה עלה בינואר ב-0.2%. כאשר מנתחים את נתוני סחר החוץ, את סקר המגמות ואת סקרי אמון הצרכנים לחודשים האחרונים, רואים כי במכירות ליצוא מסתמנת ירידה בכלל, ובמיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית. מנגד, במכירות לשוק המקומי מסתמן שיפור בתקופה האחרונה. נתוני היבוא מציגים תמונה מעורבת: מחד גיסא נמשכת הירידה ביבוא נכסי השקעה, ומאידך גיסא בינואר נרשם גידול חד ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה (בני קיימא וצריכה שוטפת). על פי נתוני החשבונאות הלאומית, שיעור הצמיחה ברביע הרביעי של 2012 עמד על 2.5%, קצב נמוך מזה שהיה ברביעים הקודמים שכנראה הושפע ממבצע עמוד ענן. ירידה זאת משקפת ירידה ביצוא וביבוא הסחורות, כמו גם האטה בגידול של השימושים המרכזיים – הצריכה הפרטית וההשקעות (ענפי משק ומגורים); מנגד בולטת העלייה בצריכה הציבורית.

שוק העבודה: מרבית הנתונים האחרונים משוק עבודה מלמדים על יציבות. על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת ברביע האחרון של 2012, ל-6.9%, וזאת תוך ירידה בשיעור ההשתתפות (של 0.4 נקודת אחוז). עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים לגילאי העבודה המרכזיים  25-64 רואים כי שיעור האבטלה ירד במקצת ברביע האחרון של השנה שעברה, ובמקביל לכך נרשמו ירידה בשיעורי השתתפות וירידה מתונה יותר בשיעור התעסוקה. כאשר מנתחים את היקף המועסקים ברביע הרביעי על פי ענפים, מוצאים כי בהשוואה לרביע הקודם חלו עלייה בתעסוקה במגזר העסקי, במיוחד בענפי המסחר והבינוי, וירידה במספר המועסקים בכלל השירותים הציבוריים (למעט חינוך). ניתוח של משרות השכיר במגזרים הממשלתי והפרטי (הפיננסי ושאינו פיננסי) מראה כי לעומת הרביע השלישי, הגידול במספר המשרות בחודשים אוקטובר ונובמבר הקיף לא רק את המגזר הממשלתי (בהמשך למגמתו ברביעים קודמים), אלא גם את המגזר הפרטי לאחר שברביעים קודמים נרשמו בו ירידות. היציבות בשוק העבודה עולה גם ממאזן האיושים של משרות בניכוי סיומי עבודה בסקר המעסיקים. בהשוואה לרביע השלישי, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר-נובמבר ב-0.5% ו-0.2%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים דצמבר-ינואר ב-4.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.7% בנתון זה באוקטובר-נובמבר.

הערכות חטיבת המחקר: בחודש דצמבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. תחזית זו פורסמה בחודש דצמבר, ולפיה שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז. העדכון הבא של התחזית יפורסם בסוף חודש מארס.

נתוני תקציב הממשלה: בינואר היה עודף של 2.4 מיליארדי ש"ח בפעילות המקומית של הממשלה. זהו נתון אופייני לינואר, אך הוא נמוך בהשוואה לשנים קודמות ולתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של הממשלה. זאת משום שסך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) הסתכמה ב-19 מיליארד ש"ח, והייתה גבוהה מהתוואי התואם את תקרת ההוצאות בסכום העולה על 2 מיליארד ש"ח. בחודש ינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק המאפשר להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב שנת 2012 (כולל פירעון חובות), מותאם לעליית המחירים. עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאה.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 השקל התחזק מול הדולר בכ-0.25%, כאשר בעולם נרשמה מגמה מעורבת ביחס לשערי החליפין של מטבעות אחרים מול הדולר. פעילות הזרים תמכה בשקל, ומאז הדיון המוניטרי האחרון הפעילים הזרים רכשו שקלים בהיקף של למעלה ממיליארד דולר. מול האירו השקל התחזק ב-2.2%, וזאת בדומה למגמה בעולם. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.2% בתקופה זו.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 עלה מדד ת"א 25 ב-2.1%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות.  המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר ללא שינוי, סביב רמה של 200 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום בעד 8 נ.ב, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת, לרמה של 1.62%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה בסיכום התקופה ללא שינוי, ברמה של 124 נ.ב. מדד התל-בונד 60 עלה בסיכום התקופה בכ-0.5%. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו להצטמצם לאורך כלל הדירוגים, ובעיקר בדירוגים הנמוכים.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש דצמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.1%, מרמה של 791 מיליארדי ש"ח לרמה של 782 מיליארדי ש"ח, אולם נראה כי יותר ממחצית הירידה נובעת מהייסוף שחל בשער החליפין. ב-12 החודשים האחרונים יתרה זו נותרה ללא שינוי. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש דצמבר ב- 0.3%, ל-384 מיליארדי ש"ח ובשנה האחרונה היא גדלה ב-5.5%. בחודש ינואר ניטלו משכנתאות ב-4 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.7 מיליארדי ש"ח בחודש דצמבר. בחודשים האחרונים ניכרת ירידה ב-LTV  הממוצע. יתרת החוב לדיור בחודש דצמבר עמדה על 269 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש דצמבר 2011. על רקע הגידול המתמשך ביתרה זו, ועל רקע היעדר גידול מתאים בהפרשה לחובות מסופקים בגין תיק האשראי לדיור, המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה המגדילה את כריות ההון הנדרשות בגין הלוואות לדיור ואת ההפרשה הקבוצתית בגינם, ובמקביל לכך היא מפחיתה את הקצאת ההון הנדרשת בגין ערבויות חוק מכר בגין דירות שכבר נמסרו למשתכנים. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ינואר, ירדו בכל אפיקי ההצמדה, ובעיקר באפיק הלא צמוד בריבית משתנה, וזאת על רקע ההפחתה בריבית בנק ישראל לחודש ינואר. בחודש ינואר נמשכה העלייה בהיקף ההנפקות של המגזר העסקי הלא פיננסי, והוא עמד על 4.4 מיליארד ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 2.3 מיליארד בשנת 2012. כאשר בוחנים את תמהיל החברות המנפיקות החודש, רואים בבירור כי לצד חברות נדל"ן בדירוג גבוה, גם חברות מענפי המסחר והשירותים, ובעיקר מענף התעשייה, גייסו בהיקפים ניכרים.

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר סעיף זה עלה ב-2.9%, לעומת 3.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר ב-1%, בהמשך לעלייה של 1.1% בחודשים אוקטובר – נובמבר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר מחירי הדירות עלו ב-6.7%, לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. 

הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עומדת על 40,406, והיא צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שבנייתן החלה בחודשים ינואר–נובמבר נמוך בכ-13% ממספרן בתקופה המקבילה אשתקד. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

המשק העולמי: מגמת השיפור בכלכלה העולמית נמשכת, וההערכות הרווחות הן שירדו הסיכויים להתממשות הסיכונים שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה מאוד בשנה שעברה (הצוק הפיסקלי בארה"ב, החרפת משבר החובות באירופה, התמתנות בצמיחה בסין). בארה"ב נתוני המקרו היו מעורבים וקיים חשש שהצמצום הצפוי בתקציב האמריקאי, שעומד להיכנס לתוקף במארס הקרוב – עלול לפגוע בצמיחה. בגוש האירו המיתון נמשך, וברביע האחרון של 2012 כל ארבע הכלכלות הגדולות שלו, וכן כלכלת הגוש כולו, רשמו התכווצות חריפה מהצפוי. חלק מהאינדיקטורים (בעיקר נתוני הסנטימנט) מצביעים על האפשרות שב-2013 תתחיל מגמת שיפור, אולם תהליך ההתאוששות בכלכלה האירופית צפוי להיות איטי מאוד, כפי שציין נגיד ה-ECB בהחלטת הריבית האחרונה. בסין הנתונים המשיכו להצביע על המשך התאוששות בפעילות.

מדדי המניות בעולם רשמו החודש מגמה מעורבת, הכוללת עליות שערים בארה"ב לעומת ירידות באירופה, וזאת לאחר העליות החדות שנרשמו בשווקים בחודש ינואר. במחירי האנרגיה והמתכות נרשמה לאחרונה עלייה שעשויה להשפיע על האינפלציה. חל גם היחלשות חדה של הין, על רקע עלייה ביעד האינפלציה של יפן.  נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה שהתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש, ודבר זה בלם ככל הנראה את התחזקות האירו שנרשמה בחודשים האחרונים. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב ובריטניה נמשכת, וביפן הכריזו על תוכנית הרחבה נוספת. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

כחלק מהמאבק במחירי הדירות, מבינים במשרד האוצר שחלק מהבעיה נמצא בצד ההיצע – הקבלנים פשוט בונים פחות מדי דירות. כדי להילחם בתופעה ולהילחם במחירי הדירות הגבוהים, שוקלים באוצר להטיל מס על חברה שלא תתחיל לבנות על קרקע שבבעלות. המס שהוא בעצם סוג של קנס ייקבע לפי משך העיכובים בבנייה על הקרקע.

המס התיאורטי הזה הוא המשכו הישיר של מס הרכוש. מס הרכוש שנעלם בשנת 2000 (נקבע שיעור מס אפס) היה על קרקעות לא בנויות שאינן חקלאיות ובדומה למס התיאורטי מטרתו היתה להגדיל את היצע הדירות.  החזרה למס דומה, אולי ממחישה את חוסר הפתרונות של הממשלה והאוצר. אולי מבינים ששם שהמס הזה שנתפס בעייתי ואפילו לא צודק, הוא פתרון על רקע ההיצע הנמוך של הדירות, כאשר זה עשוי לרמז שהקרקעות שבידי מנהל מקרקעי ישראל לבדם לא יספיקו לשיפור מצבו של שוק הדירות המקומי ולא יתרמו לירידה במחירי הדירות.

על כל פנים, ההצעה של האוצר לא מתייחסת לכל הקרקעות , אלא רק לקרקעות שאפשר לבנות עליהן מעל 200 דירות. המס התיאורטי על פי ההצעה של האוצר יוטל בשיעורים משתנים של עד 10% והוא ישולם במימוש הקרקע  או מכירת הדירות שיבנו על הקרקע. בדרך הזו מקווים באוצר, החברות יאיצו את פיתוח הקרקע והבנייה עליה. 

לחץ כאן לריבית המשכנתא המעודכנת!

בעקבות החלטת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעלות את דרישות ההון העצמי של הבנקים החל ממשכנתאות בהיקף של 45% מערך הדירה, הבנקים מתחילים לייקר את המשכנתאות.  זה אמנם לא גורף בכל המערכת הבנקאית, זה גם תלוי בהיקף ההלוואה, תלוי בבנק עצמו (והמגבלות הספציפיות שחלות עליו בהינתן היקף המשכנתאות וערך הנכסים הממומנים), זה גם תלוי  כמובן בתחרות בין הבנקים. אלא שבינתיים בבנק מזרחי טפחות, הבנק המוביל בשוק המשכנתאות עם נתח שוק של 40% החליטו על העלאת ריבית המשכנתא בעקבות המהלך של המפקח על הבנקים, דודו זקן. במזרחי טפחות שמנוהל על ידי אלי יונס, העלו את הריבית בין 0.1% עד ל-0.25%, ונראה שבעקבות העלאה זו, גם בנקים אחרים יאמצו העלאה של ריבית המשכנתא.  

העלאת הריבית תהיה משמעותית בעיקר בהלוואות עם שיעור מימון גבוה ביחס לדירה כאשר ככל שהיקף המימון מערך הנכס יהיה גבוה יתר כך הלווים ירגישו זאת יותר דרך ההחזרים החודשיים (ההחזר יגדל בסכום משמעותי יותר). דודי מייזליק, ממרכנתיל דיסקונט העריך שבמשכנתא ממוצעת של 600 אלף שקל ל-20 שנה, ההחזר יושפע לרוב בסכומים לא משמעותיים, אבל במימון גבוה מאוד מערך הנכס, ההשפעה יכולה להגיע עד ל-150 שקל בחודש (ההחזר החודשי יעלה בסכום זה).

"נכון להיום, אנשים בגילים צעירים עם ילדים קטנים נמצאים בבעיות נזילות. בן אדם שנמצא במצב של קשיי נזילות לא ממש רוצה לחסוך באותו הרגע", אמר פרופסור יוג"ן קנדל במסגרת וועדת טרכטנברג שהוקמה לאור המחאה החברתית. קנדל הציע להנזיל את קרנות ההשתלמות – "ישנה הצעה שנמצאת על שולחן הוועדה לאפשר לאנשים ללוות כנגד קרן ההשתלמות שלהם.
"אבל ללוות את זה כתוספת בשכר החודשי. כמו שמעביד היום מחשב 7.5% מהשכר כתשלום עבור העובד בגין קרן ההשתלמות שלו, ומוסיף את ה-2.5% של העובד עצמו, ואז הוא מקבל הנחה במס ומעביר את זה לקרן השתלמות, אזי במקום להעביר את זה לקרן ההשתלמות אם יש לאותו בן אדם ילדים בגילאים 0 עד 2 שנים יעבירו את הכסף לבן אדם דרך שכר.
"זו אותה הטבת מס, מבחינת המדינה אין פה שום מתן הטבה נוספת. בגלל שאתה לא נותן את ההנחות במס על הריבית או על רווחי ההון בתוך קרן ההשתלמות, אז המדינה פה חוסכת כסף".
ההצעה הזו של קנדל נשמעה בעבר על ידי כלכלנים אחרים. אבל ירדה מהפרק בגלל שאנשי המיסים (ברשויות המס) חששו שהתהליך הזה ינוצל לתכנוני מיסים והרחבת הפטורים על ההכנסות השוטפות. 

בנק ישראל דורש מהבנקים לרתק יותר הון  בגין משכנתאות בשיעור העולה על 45%.  בשוק חוששים שזה יתגלגל על הלקוחות דרך ריבית גבוה יותר. אבל, הנה דעה אחרת – דודי מייזליק, ראש אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל, מסביר ל-BizportalTV כי ההגבלות האחרונות של בנק ישראל בקשר למשכנתא, לא ישפיעו במידה משמעותית על החזרי המשכנתא."למרות שמשכנתאות זה מוצר בטוח יחסית עדיין יש רמות שונות של סיכון בתוך הלוואות המשכנתא שבאות לידי ביטוי במדרגות של מימון על הנכס", אומר מייזליק בראיון, " ככל שההלוואה גדולה ביחס לנכס הסיכון גדל והקצאת ההון של הבנק מול המפקידים בבנק צריכה להיות גדולה יותר. כשההלוואה במימון של עד 45% לא יחול שינוי בהחזר; אם המשכנתא עד60%  ההשפעה מינורית – בין 10 ל-30 שקלים במשכנתא ממוצעת של 600 אלף שקל ל-20 שנה. הגדלה משמעותית יחסית בהחזר תהיה בהלוואות בשיעור מימון גבוה יותר כאן זה משליך  על הבנק שצריך להקצת/ לרתק  הון גבוה יותר וכאן תהיה השפעה על שיער הריבית של הלקוחות. קשה להעריך בכמה, אבל אם הריבית תעלה ב-0.5% אז זה יכול לתוספת של 150 שקל במשכנתא ממוצעת של 600 אלף שקל ל-20 שנה. צריך לזכור מניסיון העבר שלא כל ההשפעה מתגלגלת ללקוח. זה שוק תחרותי, הלקוחות עוברים מבנק לבנק".

היכנסו כאן לראיון המלא בביזפורטל

 היכנסו כאן למגבלות החדשות של בנק ישראל על לוקחי המשכנתא

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדונות/ חסכונות  שקליים לשנתיים ולארבע שנים – "חיסכון זמין קצר" ו"חיסכון זמין".  תוכנית חיסכון שקלית היא תוכנית לא  צמודה למדד למשך שנתיים, עם ריבית עולה ותחנות יציאה מתום שנה (4 רבעונים) וכל רבעון (3 חודשים) לאחר מכן. שיעור הריבית במונחים שנתיים לתקופה של השנה הראשונה 1.05% (ריבית מתואמת שנתית), כאשר מתום השנה הראשונה ובכל רבעון בהמשך, הריבית תעלה בשיעור קבוע של 0.2% במונחים שנתיים.

שיעור הריבית השנתית המתואמת בתום מלוא תקופת החיסכון 1.3062%.הריבית מחושבת במונחי ריבית דריבית רבעונית. המינימום להפקדה – 10 אלף שקל ותחנות יציאה – מתום שנה וכל רבעון בהמשך.

התוכנית השנייה – "חיסכון זמין", היא תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) ל-4 שנים, עם ריבית עולה ותחנות יציאה מתום שנתיים (4 חציונים) וכל חציון (6 חודשים) לאחר מכן.

שיעור הריבית במונחים שנתיים לתקופה של השנתיים הראשונות 1.35% (ריבית מתואמת שנתית ) כאשר מתום השנתיים הראשונות ובכל מחצית בהמשך, הריבית תעלה בשיעור קבוע של 0.5% במונחים שנתיים.

שיעור הריבית השנתית המתואמת בתום מלוא תקופת החיסכון 1.9834%.הריבית מחושבת במונחי ריבית דריבית חצי שנתית. גם כאן, המינימום להפקדה בתוכנית הוא 10 אלף שקל.תחנות יציאה -מתום שנתיים וכל חצי שנה בהמשך.

החסכונות האלו מניבים תשואה נמוכה ממה היה ניתן לקבל אם חוסכים בהם עד סוף התקופה, אבל צריך לזכור שיש כאן אפשרות יציאה בשלבים מוקדמים יותר ועל האפשרות/ אופציה הזו החוסכים/ מפקידים משלמים בריבית מעט נמוכה יותר. 

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

בשוק המשכנתאות מעריכים כי היקף המשכנתאות בחודש פברואר 2013 מסתכם ל-4.2-4.4 מיליארד שקל, בעד שרק לפני ימים ספורים העריכו כי היקף המשכנתאות יהיה כ-4 מיליארד שקל. ההיקף הגדול נובע מכך שלווים רבים החליטו לאור המגבלות שהטיל בנק ישראל על הבנקים שבסופו של דבר יתגלגלו על לוקחי המשכנתאות דרך ריבית גבוה יותר, להקדים ולהאיץ את לקיחת המשכנתא. בחודש ינואר היקף המשכנתאות הסתכם בכ-4 מיליארד שקל; הממוצע החודשי בשנת 2012 היה כ-3.9 מיליארד שקל  (2012). בפברואר הקודם (פברואר 2012) היקף המשכנתאות הסתכם בכ-3 מיליארד שקל.

בימים האחרונים כאמור  הנחית בנק ישראל מגבלות חדשות על לקיחת משכנתאות. הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל דורש להגדיל את ההפרשה בגין חובות המשכנתא במקרים מסוימים. המצב החש יגרום לבנקים להפריש בדוחות כספיים שלהם, אך לא צריך לדאוג להם – הם יתמחרו את הסיכון הזה דרך ריבית גבוה יותר ללקוחות. כן,  זה אחד מהתרחישים הסבירים שיקרו, שבמקביל מי שיפגע מהמהלך של בנק ישראל, וזו לא פעם ראשונה, יהיו רוכשי הדירות שיאלצו לשלם ריבית גבוה יותר. על פי ההערכות הריבית הממוצעת תעלה בין 0.1% ל-0.3% כשההחזרים על משכנתא ממוצעת בהיקף של כ-600 אלף שקל יגדלו בסדר גודל של 100 שקלים בחודש.

תעודות הסל נולדו על רקע ההנחה שלא ניתן להכות את המדדים. הרציונל הוא פשוט, במקום לנהל את הכסף באופן אקטיבי – ישירות או דרך ניהול כספים אקטיבי, בעיקר בעזרת קרנות נאמנות אקטיביות, תבחרו תעודת סל מתאימה ותקלו את המדד. ולמה זה טוב? כי בסופו של דבר כולם מתכנסים לבנצ'מרק, למדד. אולי יש איזה מנהל קרן שנותן יותר במך תקופה מסוימת, אבל מחקרים תומכים בכך שאין תשואה עודפת על פני זמן, אין ארוחות חינם, ולכן – כל שעוקב אחרי מדד הייחוס הוא הדרך הנוחה ביותר להשקיע. זה יכול להיות קרן מחקה וזו יכולה להיות תעודת סל. זה לא חד וחלק, מהצד השני, התומכים בניהול אקטיבי מנפנפים במחקרים שמראים שיש כאלו שמכים את השוק לאורך זמן, אבל בעולם ענף תעודות הסל מנח, וגם אצלנו, הוא צומח בקצבים מהירי העולים על קצב הגידול בתעשיית קרנות הנאמנות.

נכון לינואר 2013 (בוף החודש) תעשיית קרנות הנאמנות הוותיקה והגדולה מנהלת מעל 174 מיליארד שקל ותעיית תעודות הסל שצומחת בקצבים גבוהים יותר מנהלת 74.3 מילירד שקל.

בראש תעשיית תעודות הסל עומדת קסם עם היקף כספים מנוהל של 24.2 מיליארד שקל, אחריה תכלית עם 2.2 מיליארד שקל, והשלישית היא פסגות.

פסגות רכשה את חברת תעודות הסל של מיטב תמורת 153 מיליון שקל, ובכך היא הפכה לחברה השלישית בגודלה בתעשיית תעודות הסל עם היקף נכסים מנוהל של 21.3 מיליארד שקל. המכירה של מיטב, נזכיר, היא בעקבות המיזוג בין מיטב ודש והחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה  לאשר את המיזוג כפוף לכך שאחד הגופים ימכור את חברת תעודות הסל. לדש יש את תכלית, למיטב את מיטב תעודות סל שנרכשה למעשה מכלל (אז היא נקראה מבט תעודת סל).  

אחרי הרכישה, יהיה די צפוף בצמרת תעודות הסל, כששלוש החברות יחזיקו ביחד 91% מהתעשייה – קסם 32.5% מהיקף הנכסים המנוהלים בתעודות הסל; תכלית עם 29.9% מהיקף הנכסים המנוהלים ופסגות שלפני הרכישה היתה לה פעילות בהיקף של 10.5 מיליארד שקל רוכשת את מיטב תעודות סל שמנהלת כ-10.8 מיליארד שקל ומגיעה להיקף נכסים מנוהל של 21.3 מיליארד שקל – 28.7% מהיקף השוק.

השאלה, אם צפוף בצמרת זה טוב או רע לציבור, ולא בטוח שיש תשובה ברורה. מצד אחד, השלוש האלו יכולות להמשיך ולהתחרות בצורה אגרסיבית ביניהן וזה יהי לטובת הציבור. מצד שני, המצב הזה יכול לשרת את החברות – הן כבר הגיעו ליעד, הן שולטות יחדיו בשוק צומח, למה להתחרות באגרסיביות? הגיע הזמן ליהנות מרווחים מוגברים.  ימים יגידו איך יראה השוק הזה, נקווה שלא כמו בשוק התקשורת שבו שלוש חברות גדולות חילקו ביניהן את השלש כמעט שווה בשווה במשך שנים, עד שהגיעה התחרות (דרך הרגולציה) ופתאום הצרכן מקבל את אותו השירות בחצי מחיר (ואפילו פחות מכך).

בנוסף לשלוש השחקניות האלו, גם להראל תעודות סל יש פעילות בהיקף של 6.6 מיליארד שקל  – 8.9% מהיקף השוק. מנורה מבטחים ניסתה לרכוש את מיטב תעודות סל, אבל נסוגה מהמשא ומתן.

הרכישה של פסגות נעשית במחיר שנראה נמוך – 0.7% על היקף הנכסים (אחרי שמפחיתים את ההשקעה בגין ההון העצמי) זאת כנראה בגלל מרכיב גבוה של תעודות פיקדון שמניבות דמי ניהול נמוכים וכן הן תנודתיות מאוד בהיקף הנכסים, כאשר השוק מתאושש, הציבור מעדיף למכור תעודות פיקדון (ונכסים סולידיים אחרים) ולהגביר את ההשקעות הפחות סולידיות, היותר מסוכנות (שעשויות  להניב תשואה גבוהה יותר)

הרווחים של חברות תעודות הסל מגיעים ממספר מקורות. המקור הראשון אך כנראה לא העיקרי הוא דמי הניהול. להבדיל מניהול של קרנות נאמנות אקטיביות, כאן הניהול הוא פסיבי, אוטומטי, ובהתאמה הדמי ניהול נמוכים. מקור נוסף לרווחים הוא עשיית השוק בתעודה – המנפיק הוא גם עושה השוק ולכן הוא מזרים תמיד ביקושים והיצעים, אבל במחיר שונה במעט מהשווי ההוגן של התעודה. הוא אחראי על הסחירות בנייר, אך בתמורה הוא נהנה מיכולת למכור מעט מעל המחיר ההוגן, או לקנות במעט מתחת למחיר ההוגן – ההפרשים האלו מסתכמים לרווחים גבוהים.

חוץ מזה, עוסקים תעודות הסל גם בהשאלה של ניירות ערך. בתיקים שלהם יש ניירות ערך שמרכיבים את המדד והן הרי מחויבים לספק את תשואת המדד באופן מוחלט, כך שאין להם צורך לסחור בניירות אלו. זו השקעה מבחינתם לטווח ארוך (אלא אם הנייר יצא מהמדדים, או שהמשקל שלו במדד השתנה) ולכן התעודות משאילות ניירות לגופים שונים, על ההשאלה הזו הן גובות ריבית/ תשואה.

בנק ישראל מטיל (שוב) מגבלות על המשכנתאות.  הכותרת שלו היא משהו בסגנון – "אנחנו רוצים להבטיח את יציבות הבנקים לטובת כלל הציבור", אבל בפועל מדובר בכוונה להפחית את המשכנתאות ולהוריד את מחירי הדירות, אלא שזה על הגב שלנו – המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מר דודו זקן, יודע שההנחיות החדשות שגורמות לבנקים להפריש עוד יותר על המשכנתאות שלהן, יביאו לכך שהבנקים יתמחרו את ההפרשה ואת הסיכון על הלקוחות, על מקבלי המשכנתאות – הריבית שהלקוחות ישלמו תהיה גבוה יותר, הבנקים ירוויחו יותר! כן, זו אולי המטרה של הפיקוח על הבנקים, שהם יהיו יציבים, שהם יהיו רווחים, שהמערכת לא תקרוס, אלא שבינתיים, הציבור, ורוכשי הדירות הפוטנציאלים קורסים!

לפניכם ריכוז כל השאלות והתשובות בנוגע למגבלות החדשות – מה המטרה של בנק ישראל?   מדוע דווקא עכשיו, מה זה יעשה להיקף המשכנתאות, כמה ריבית נשלם בעקבות המהלך הזה ועוד ועוד…

–          מהי מטרת הצעד בו נוקט בנק ישראל? 

הגידול המואץ בהלוואות לדיור בשנים האחרונות לווה בעלייה בסיכון הגלום בתיק ההלוואות לדיור בתאגידים הבנקאיים. המטרה של  ההנחיות  היא לוודא שהמערכת הבנקאית מקצה כריות הון והפרשה מספקות ומתאימות כנגד הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור. יש להדגיש כי הגדלת  כריות ההון במסגרת צעד זה הינה מתונה ומאוזנת ומאפשרת לתאגידים הבנקאיים להקטין במקביל  את ההון המוקצה בגין אותן הלוואות לדיור שבעבר נדרשה בגינן הקצאת הון גבוהה במיוחד, וכן  להקטין את ההון המוקצה בגין ערבויות חוק מכר, אם נמסרה הדירה למשתכן .

–          מדוע נדרש דווקא עתה צעד זה? האם קיים חשש ליציבות המשק הישראלי בעקבות ההתפתחויות  השליליות בשוק הדיור? 

צעד זה נדרש על רקע הגידול בשנים האחרונות בהיקף תיקי ההלוואות לדיור, ללא גידול מתאים בכריות ההון וההפרשה , במקביל לעלייה המשמעותית במחירי הדירות. התפתחויות אלה הביאו לגידול בסיכונים הגלומים בתיקי ההלוואות בתאגידים הבנקאיים. צעד זה מהווה  המשך לצעדים  קודמים שננקטו על ידי  הפיקוח על הבנקים בנושא הלימות ההון וההפרשה להפסדי אשראי, ובדומה להם פועל בכיוון של הקצאת הון הולם והפרשה מתאימה כנגד  הסיכונים, חיזוק עמידות המערכת הפיננסית לזעזועים ומיתון השפעה של התממשות סיכון פיננסי פוטנציאלי על הכלכלה הריאלית.

–          האם צעדים מסוג זה ננקטו גם במדינות אחרות בעולם, או שהם ייחודיים לישראל? 

צעדים מסוג זה אינם ייחודיים לישראל. למשל, מדינות רבות קבעו בשנים האחרונות משקלות סיכון  גבוהים יותר להלוואות לדיור לצרכי מדידת דרישות ההון, ביניהן אוסטרליה, אירלנד, נורבגיה, ספרד ועוד. במדינות נוספות כגון ארה"ב ואנגליה הועלו לאחרונה הצעות דומות. כך למשל: באוסטרליה קבעו משקלות סיכון למשכנתאות הנעות בין 50%  ל-100%, ובהתאם לשיעור המימון (LTV) בספרד קבעו משקלות סיכון למשכנתאות הנעות בין 35% ל-150%  ובהתאם לשיעור המימון. 

–          צעדים קודמים בהם נקט בנק ישראל בנושא המשכנתאות בוצעו בין היתר על רקע הרצון לצנן את  עליית המחירים בדרך של מיתון הביקוש להלוואות לדיור. האם צעד נוסף זה בתחום המשכנתאות אינו מעיד על כך שהצעדים הקודמים של בנק ישראל בנושא נכשלו במטרתם להוריד את המחירים בשוק הדיור ?

הצעד האמור מטפל ישירות בצורך לוודא את נאותות כריות ההון  וההפרשה, אשר מוקצות כנגד הסיכונים בתיק ההלוואות לדיור ב תאגידים הבנקאיים. הצעד אינו מכוון למיתון הביקוש להלוואות לדיור או להורדת מחירי הדירות. צעדים קודמים של בנק ישראל בנושא כוונו בין היתר גם לצינון מחירי הדיור והקטנת הסיכון הגלום במינוף יתר של משקי הבית.  על פניו נראה שלצעדים שננקטו הייתה  השפעה חשובה  במיתון ההתפתחויות השליליות בשוק הדיור, אם כי קיים קושי באמידת ההשפעה הכמותית של צעדים אלה.  הקושי באמידה, מקורו בעובדה שהמחירים בשוק הדיור מושפעים משילוב של מספר רב של גורמים ובהם: הריבית במשק, היצע הקרקעות, מלאי הדירות והתחלות הבניה, גורמי מיסוי, שיעור האבטלה ועוד.

–          ההנחיות החדשות מגדילות את דרישות ההון ע"י העלאת משקלות הסיכון על  הלוואות לדיור  בשיעור מימון הגבוהים מ-45%. מאידך, הנחיות אלה מביאות להקטנת דרישות ההון ע"י ביטול מכתב המפקח על הבנקים בנושא "הלוואות ממונפות לדיור בריבית משתנה ( ששיעור המימון שלהן הוא מעל 60%)  כן ע"י הקטנת מקדם ההמרה על  ערבויות חוק מכר לאחר מסירת הדירה למשתכן. כיצד משתלבים כל הצעדים הללו יחדיו? כיצד הצעד צפוי להשפיע, בסופו של דבר, על דרישות ההון? 

 הצעד צפוי להביא לקביעת דרישות הון אחידות בגין הלוואות לדיור בשיעורי מימון הגבוהים מ -45%  בהתאם לסיכון. בנוסף הצעד מקל בדרישות ההון בגין הלוואות ממונפות בריבית משתנה ובגין ערבויות חוק מכר לאחר מסירת הדירה למשתכן, בהתאם לרמת הסיכון הנמוכה יחסית הגלומה בהן. בסה"כ הצעד צפוי להגדיל את דרישות ההון באופן מידתי ובכך להביא לחיזוק יכולתם של התאגידים הבנקאיים לספוג הפסדים בלתי צפויים.

–          הצעד קובע משקלות סיכון חדשים להלוואות לדיור ומעלה אותם, בין היתר, מ-35% ל-50% ול-75%. בכך מחזיר בנק ישראל, למעשה, את משקלות הסיכון שהיו קיימים לפני 31.12.2009, כלומר, לפני יישום באזל II. האם משמעות הדבר היא שאימוץ כללי באזל II בישראל בנושא ההלוואות לדיור היה שגוי?

שינוי משקלות הסיכון למדידת דרישות ההון מקורו בצורך להתאים את משקלות הסיכון להתפתחויות בסיכונים שחל  ו במהלך התקופה האחרונה בתיק ההלוואות לדיור. לעניין זה יש לציין כי המלצות ועדת באזל מצפות מהמפקח להעריך בהתאם לתנאים המשתנים האם משקל  הסיכון שנקבעו עבור הלוואות בביטחון נכס למגורים הם  מספקים, ובמידה שאינם –  להעלותם. לפיכך, העלאת משקלי הסיכון במדידת דרישות ההון עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת באזל.

–          הצעד בדבר ערבויות חוק מכר צפוי להשפיע על נוטלי המשכנתאות ועל שוק הנדל"ן ?

הצעד להקטנת דרישות ההון בגין ערבויות חוק מכר לאחר מסירת הדירה למשתכן, נועד להתאים את דרישת ההון לסיכון הנמוך יחסית הגלום בערבויות אלה. קשה לאמוד את ההשפעות על שוק הנדל"ן ועל נוטלי המשכנתאות כיוון שהשפעות אלה הן עקיפות בלבד ותלויות במספר רב של גורמים, אם כי ניתן לומר כי הקטנת משקל הסיכון של ערבויות חוק המכר תקטין את החבות הכוללת של ענף הבנייה והנדל"ן.

–          מה קובע הצעד בנושא ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי ומה מטרתו?

הפיקוח  דורש מהתאגידים הבנקאיים לבחון ובהתאם לצורך לעדכן את השיטות שהם מיישמים לקביעת הפרשות הקבוצתיות להפסדי אשראי בגין הלוואות לדיור. התאגידים הבנקאיים נדרשים לוודא כי השיטות שהם מיישמים יביאו בחשבון את מכלול הגורמים המשפיעים על סיכויי הגבייה של הלוואות אלה. בנוסף, עליהם לוודא שיתרת ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי המוחזקת בגין הלוואות לדיור לא תפחת משיעור של %0.35 מיתרת ההלוואות לדיור.

–          האם משמעות הצעד היא שהבנקים אינם מנהלים בצורה מושכלת את תיק ההלוואות לדיור? בפרט, האם הם אינם מחזיקים כריות הון  והפרשה  מספקות בגין הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור? 

התאגידים הבנקאיים מיומנים בניהול תיקי הלוואות. יחד עם זאת הניסיון בעולם מלמד כי משברים במערכות בנקאות מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת תאגידים בנקאיים להלוואות  לדיור ולענף הנדלן  ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי ההלוואות לדיור. עוד עולה כי הערכת הסיכונים הגלומים בחשיפות אלה מורכבת במיוחד  וזאת בעיקר על רקע העובדה שמשברים בשוק הדיור  מתרחשים בתדירות נמוכה יחסית והיסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לתיקי הלוואות אחרים.

–          כיצד צעד זה צפוי להשפיע על ציבור רוכשי הדירות? האם הצעד צפוי לייקר נטילת משכנתאות חדשות? אם כן אז בכמה? 

מטרתו של הצעד היא לחזק את עמידות המערכת הבנקאית ויכולתה לעמוד בפני התממשות סיכונים, וזאת לטובת ציבור המפקידים, המשקיעים והציבור כולו. השפעת הצעד על ציבור נוטלי המשכנתאות תלויה  במספר רב של גורמים ובהם: יתרות ההפרשה הקבוצתית הקיימות,  רמות הלימות ההון, יכולת הבנק לספוג את עלות ייקור המשכנתאות מבלי לגלגל אותה על הלקוחות, יכולת המיקוח של  הלקוח מול הבנק ועוד. בהקשר זה נציין כי שוק ההלוואות לדיור מאופיין בתחרותיות גבוהה יחסית.

–          באיזה כיוון אם בכלל צפוי הצעד להשפיע על היקף היצע האשראי במשק? 

הצעד אינו צפוי להשפיע באופן מהותי על היצע האשראי במשק, שכן הוא משולב עם גורמים הפועלים להקטנת נכסי הסיכון – הפחתת מקדם ההמרה של ערבויות לפי חוק המכר כאשר הדירה נמסרה לרוכש וכן הורדת משקל הסיכון של חלק מהמשכנתאות מ-100% ל-75% בהקשר זה ראוי לציין כי הפחתת המקדם ההמרה על ערבויות חוק מכר מ-20% ל-10%  יכול ותקל על מתן אשראי לצורכי בינוי ונדל"ן.

–          האם הצעד צפוי להשפיע על לקוחות שנטלו משכנתה לפני פרסום ההנחיה? 

הצעד אינו צפוי להשפיע על לקוחות שנטלו משכנתה לפני מועד פרסום ההנחיה.

–          האם הגדלת משקל הסיכון של הלוואות בשיעור מימון העולה על 60% לא תפגע בזוגות הצעירים, שהלוואותיהם לדיור מאופיינות בשיעורי מימון גבוהים? 

הצעד מכוון, כאמור, קודם כל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית לטובת ציבור הלקוחות. הלוואות אשר נלקחות בשיעורי מימון גבוהים יותר הן הלוואות שהסיכון הגלום בהן  גבוה יותר ולפיכך מצריכות הקצאת הון גבוהה יותר. שוק ההלוואות לדיור מאופיין בתחרותיות גבוהה יחסית. השפעת הצעד על ציבור נוטלי המשכנתאות, ככל שתהיה כזו, תלויה במספר רב של גורמים ובהם: רמות הלימות ההון, יכולת הבנק לספוג את עלות ייקור המשכנתאות מבלי לגלגל אותה על הלקוחות, יכולת המיקוח של הלקוח מול הבנק ועוד.

–          מהי התחולה של ההנחיות החדשות והאם הן מבטלות הנחיות קודמות בנושא?

תחולת ההנחיה בנושא הקצאת הון בגין הלוואות לדיור היא מהלוואות שאושרו מיום 1 בינואר 2013 ואילך. 

כל השאלות והתשובות על המהלך של בנק ישראל והאם זה צפוי לפגוע בכם? (כן!)

דודי מייזליק – תהיה פגיעה קטנה בלוקחי המשכנתאות

 דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל פרסם טיוטת הנחיות לעניין אשראי לדיור ונדל"ן בנוגע להקצאת ההון וההפרשה לחובות מסופקים בגין הלוואות לדיור ושינוי משקל הסיכון של ערבות לפי חוק המכר. נתחיל בתוצאה המתבקשת – לוקחי המשכנתאות ישלמו יותר כי הבנקים יסווגו יותר משכנתאות בדרגת סיכון גבוה יותר וייאלצו להפריש לחובות מסופקים יותר מבעבר. הסיכון הזה יתגלגל על הלקוח. בשטח, לא בהכרח שהסיכון הזה גדל, ולכן הבנקים עשויים ליהנות מהתהליך הזה – הם מפרישים חשבונאית (לא כלכלית) על חובות משכנתא, אבל אם הלקוחות ישלמו כפי ששילמו עד עתה, בסוף ההפרשות האלו יתגלגלו לרווח בחזרה. זאת ועוד – הם יעלו את הריבית על המשכנתא בגלל שלכאורה הסיכון עלה. אז את מי משרת בנק ישראל – את רוכיש הדירות, הציבור, או את הבנקים? תחת מעטפת ציבורית ותדמית של משרתי ציבור נאמנים, המרוויחים כאן עוד עשויים להתברר הבנקים ולא אנחנו.

הפיקוח על הבנקים פרסם  הנחיות להתייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות, בנושאים הקשורים לאשראי לדיור (משכנתאות) ולנדל"ן. ההנחיות החדשות יחולו מיום 1.1.2013.

להלן עיקרי ההנחיות אשר נכללו בטיוטה החדשה:

א. לצורך חישוב יחסי הלימות ההון הלוואה לדיור משוקללת בשיעור של 35%, למעט הלוואה לדיור ממונפת בעלת רכיב של ריבית משתנה, אשר מחודש אוקטובר 2010 משוקללת ב-100%. על פי טיוטת ההנחיה החדשה, הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור תעשה לפי שיעורי השקלול שלהלן:

•הלוואות לדיור ששיעור המימון בהן הוא עד 45%, ישוקללו ב-35% – נשאר ללא שינוי.

•הלוואות לדיור ששיעור המימון בהן, גבוה מ- 45% ועד 60%, ישוקללו ב- 50%, במקום ב- 35%.

•הלוואות לדיור ששיעור המימון בהן, גבוה מ- 60% ישוקללו ב- 75% לצרכי דרישת הון, במקום ב- 35% או ב- 100% (ראה בנקודה הבאה).

•במקביל תבוטל הדרישה (מאוקטובר 2010) לשקלל ב- 100% הלוואות בהן שיעור המימון עולה על 60% ובסכום של מעל 800 אלפי ש"ח ואשר שיעור הריבית המשתנה בהן 25%, במקומה, כאמור, יוחל שיעור שקלול של 75%.

ב. ההנחיות בטיוטה קובעות דרישה להגדלה של ההפרשה לחובות מסופקים בגין ההלוואות לדיור – כך שהיחס שבין יתרת ההפרשה הקבוצתית לבין יתרת ההלוואות לדיור יעמוד על שיעור מינימאלי של 0.35%. בסוף הרביע השלישי של 2012 עמד יחס זה, בממוצע, על כ-0.22%.

ג. בנוסף, קובעות ההנחיות בטיוטה הפחתה בהקצאת ההון הנדרשת בגין ערבויות חוק מכר במקרה שהדירה נמסרה כבר למשתכן. ערבויות אלה ישוקללו במקדם המרה לאשראי של 10% במקום 20%. מהלך זה מהווה הקלה בדרישות הקצאת ההון ועשוי להגדיל את היצע האשראי הבנקאי לענף הבינוי והנדל"ן.

ההנחיות האמורות נקבעו לנוכח הגידול המואץ באשראי לדיור בשנים האחרונות (גידול של כ- 76% בחמש השנים האחרונות), במקביל לעליה במחירי הדירות,  ומטרתן היא להגדיל את כריות ההון וההפרשה הנדרשות בגין העלייה בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור. במקביל, הצעד מקל בדרישות הון בגין ערבויות חוק מכר לאחר מסירת הדירה למשתכן, וזאת בגלל רמת הסיכון הנמוכה יחסית הגלומה בהן.

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "ההנחיות האמורות נועדו לתת ביטוי טוב יותר לסיכון הגלום בהלוואות לדיור בתיקי הבנקים – הן בהקצאת הון והן בהפרשה לחובות מסופקים, ובכך לחזק את יכולתם של הבנקים לספוג הפסדים מבלי לפגוע ביכולתם להעמיד מימון לצרכי המשק."

כל השאלות והתשובות על המהלך של בנק ישראל והאם זה צפוי לפגוע בכם? (כן!)