חברת כרטיסי האשראי – כאל הגדילה ב-2017 את הרווח ב-8% לעומת שנת 2016 ל-211 מיליון שקל. כאל שלצד פעילות כרטיסי האשראי יש לה פעילות גדלה של הלוואות (בדומה לכל חברות כרטיסי האשראי – לאומי קארד וישראכרט) רשמה צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים המרכזיים:
עלייה של 10.8% במחזורי העסקאות – הגיע לסכום של 80.2 מיליארד ש'; גידול של 11.1% בהכנסות – הסתכמו ב-1.511 מיליארד ש'; גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים – מתפעלת 2.6 מיליון כרטיסים; זינוק של כ-17% בתיק האשראי – מעמידה אשראי בסכום 4.2 מיליארד ש'
דורון ספיר מנכ"ל כאל אמר במקביל לפרסום התוצאות – "החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה מותאמת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017. כחלק מתוכנית זו חתמה כאל הסכם עם גמא כמאגד בתי עסק, יוזמה מחוללת תחרות המטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק של כאל.
"הושגו הבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי, חתמנו עם המותג עליפיי לבניית תשתית סליקה בישראל, וכן שקדנו על יצירת מנוע צמיחה חדש מועדון שופרסל-כאל, כל זאת תוך פיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל נוספים הצפויים להרחיב את הנגישות והשימוש בערוצים הישירים לטובת לקוחותינו".
האירועים החשובים במהלך השנה והחודשים האחרונים:
הקמת מועדון הלקוחות שופרסל-כאל, וזאת אחרי שבמשך תקופה ממושכת מועדון הלקוחות של שופרסל היה משותף עם חברת לאומי קארד. מדובר על עסקה משמעותית, כשלאחרונה הוערכה פעילות כרטיסי האשראי ומועדון הלקוחות של שופרסל בשווי של 800 מיליון שקל.
אירועים נוספים:
- חתימה על הסכם סליקה עם ענקית התשלום Alipay מקבוצת עליבאבא
- המשך לחיזוק מותג דיינרס אשר התבטא בצמיחת מועדון פלייקארד
- שדרוג מערכות ליבה טכנולוגיות ופיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטאל
החברה סיימה את שנת 2017 עם 2.6 מיליון כרטיסים, עלייה של 7.2% לעומת אשתקד. מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים עמד בסוף 2017 על מיליון כרטיסים, לעומת 924 אלף כרטיסים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 8.5%.
תיק האשראי שכאל העמידה ללקוחותיה, עמד נכון ל-31.12.17 על כ-4.2 מיליארד ₪, לעומת 3.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ- 17%.
מחזור העסקאות בכרטיסי כאל עמד בשנת 2017 על 80.2 מיליארד ₪, בהשוואה ל- 72.4 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 10.8%.
הרווח התפעולי של כאל בשנת 2017 הסתכם ב-290 מיליון ₪ לעומת 284 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 1.7%.
בשנת 2017 הסתכמו הכנסות החברה ב-1,511 מיליוני ₪, לעומת 1,359 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 11.1%.
הרווח מפעילות מימון ב-2017 הסתכם ב-423 מיליון ₪, לעומת 362 מיליון ₪ אשתקד – עלייה של 16.9%.
סך ההוצאות של החברה בשנת 2017 הסתכם לסך של 1,221 מיליוני ₪ לעומת 1,075 מיליוני ₪ בשנת 2016 – גידול של 13.6%.
סך ההוצאות, לפני התשלומים לבנקים, עמד בשנת 2017 על 987 מיליון ₪ לעומת 856 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 15.4%.
ההוצאות בסעיף הפסדי אשראי עמדו ב-2017 על 126 מיליון ₪, לעומת 74 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, מהווה עלייה של 70%.
יובל גביש, יו"ר דירקטוריון כאל, אמר: "הדוחות הכספיים לשנת 2017 משקפים את יישום האסטרטגיה של כאל בצמיחה איכותית בפרמטרים עסקיים שלה. המשכנו אסטרטגיה, שתומכת במגמת הצמיחה באשראי למגזר הפרטי, תוך בניית תשתית להרחבת מוצרי האשראי ללקוחותינו הקיימים וללקוחות חדשים, במגזר הפרטי והעסקי. בשנה החולפת, החברה גיבשה אסטרטגיה חדשה לשנים הבאות עם מיקוד בצמיחה וחיזוק מעמדה של כאל בשוק, הכוללת הרחבת בסיס הלקוחות, מינוף השימוש בדאטה והנגשת הדיגיטל.
"בשלהי השנה, בוצעו כבר צעדים ראשונים ליישום האסטרטגיה להרחבת בסיס הלקוחות, בשני מגזרי הפעילות, בצד ההנפקה, החברה סגרה הסכם פורץ דרך עם שופרסל, להקמת מועדון לקוחות חזק בעל ערך מוסף ואיכותי ללקוח. ובצד הסליקה, החברה פעלה גם להרחבת בסיס הלקוחות בסגירת הסכם עם גמא, כמאגד הנחשב חלוצי בתחום זה בקרב ענף כרטיסי האשראי.
"הפעילות הצרכנית בעולם הפיננסי משתנה ותופסת תפנית דיגיטלית ומחייבת את החברה לחדשנות וייחודיות המותאמת לצרכי הלקוחות. החברה פועלת לקידום המשמעות של Digital First תוך מתן ערך ושירות מתקדם ללקוחות והגדלת השימוש בערוצים הישירים.
"אני צופה כי ענף כרטיסי האשראי יעבור תמורות רבות, עסקיות ורגולטוריות, אשר יתרמו להגברת התחרות. עם זאת, החברה יצרה בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים תוך שילוב אסטרטגיה חדשה אשר ילוו אותה להתפתחות עסקית איתנה גם בעתיד".
דורון ספיר, מנכ"ל כאל, אמר: "התוצאות הכספיות של כאל בשנת 2017 משקפות צמיחה בכל הפרמטריים העסקיים של החברה: גידול של 10.8% במחזורי העסקאות, גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים וצמיחה של כ-17% בתיק האשראי. זאת, לצד פיתוח עסקי וחיזוק שיתופי פעולה אסטרטגיים הובילו אותנו להישגים מוצלחים כבר השנה, המשקפים את יישומה של האסטרטגיה. החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה המבוססת על צמיחה בעולם האשראי, לצד שיפור אפקטיביות ויעילות, שימת דגש על הרחבת תחום הדיגיטל ושימוש יעיל ומתקדם בדאטה. כל זאת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017.
"נוכח החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות, כאל היתה הראשונה והיחידה, שחתמה עם מאגד בתי עסק. אנו בטוחים כי ההתקשרות שלנו עם גמא כמאגד, מטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק שלנו. הגענו להבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן, ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי. מדובר בהבנות המהוות פריצת דרך משמעותיות בעידן השינויים בשוק, ואין ספק כי הדבר יתרום באופן משמעותי לקידום התחרות בשוק האשראי ויעלה בקנה אחד עם אסטרטגיית החברה.
"השקענו בשיתופי פעולה אסטרטגיים שהבולטים שבהם הקמת מועדון משותף עם שופרסל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה של החברה, להגדלת נתח השוק בהנפקה ובאשראי, שכן הוא מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים הנמנים על לקוחות שופרסל. פעלנו גם לשיתוף פעולה בינלאומי עם ענקית התשלומים המקוון עליפיי מקבוצת עליבאבא הסינית, לפיו אנו סולקים עסקאות המבוצעות בבתי עסק בישראל ובאתרי און ליין ישראלים הנעשות באמצעות עליפיי. מדובר בצעד משמעותי לבתי העסק המשרתים את התיירים, שכן הוא מרחיב את קהל לקוחותיהם וחושף בפניהם שוק חדש.
"כמו כן, נמשיך לפתח את הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל, באופן שירחיב את הנגישות והשימוש בערוצים ישירים לטובת לקוחותינו הפרטיים והעסקיים, בנוסף לפרוייקט רחב היקף של שדרוג מערכות הליבה שהחלנו בו כבר השנה. מותג דיינרס המשיך לצמוח, תוך גידול מספר לקוחות מועדון פלייקארד עם אל-על, השקת כרטיס דיינרס אקסטרא, המעניק הטבות ייחודיות להוצאות המשפחתיות, ובגידול במחזורי העסקאות והוזלת עמלת הסליקה לבתי העסק"
מעודכן ל-04/2019חינוך פיננסי בגיל מוקדם הוא אחד המפתחות העיקריים להתנהלות כלכלית נכונה. במדריך הקודם הראינו לכם כיצד כדאי להסביר מונחים כלכליים בסיסיים, כמו כסף או חיסכון, לילדים. עכשיו אנחנו מתקדמים מעט לעבר המוסדות המשמעותיים במערכת הפיננסיים – מי הם? מה הם נותנים לנו ובתמורה למה? וגם נתעכב על מספר מונחים מרכזיים בכלכלה, לרבות השקעות והלוואות .
מטבע הדברים המדריך הזה מיועד לגילאים מעט בוגרים יותר לעומת המדריך הקודם. גילאי חטיבת הביניים צריכים לדעת את החומר הזה, אבל כבר כמה שנים קודם, בכיתות נמוכות יותר, צרייכם להכיר ולדעת מושגים כמו – בנק, הלוואה, השקעה. האמת שזה מאוד תלוי בסביבה של הילד – הורים , בית ספר, וברצון שלו להכיר את העולם שסביבו, לרבות העולם הכלכלי, אבל זה בהחלט יכול להיות מתאים גם לכיתות ה'-ו'.
כמו במדריך הקודם, גם כאן אנחנו לא מתיימרים להציג את מלוא התורה הפיננסית וגם לא להציב בפניכם אמיתות מוחלטות שצריך ללכת על פיהן. לא בכל הסוגיות יש שחור ולבן בלבד, אלא הרבה שטח ביניים בו המאפיינים, ההערכות, התפיסה הספציפיים שלכם ושל הילד יכולים להיות רלוונטיים, ולמה הכוונה? אנחנו לא מתיימרים להגיד ולקבוע שהלוואה זה לא טוב – גם כי זה לא בהכרח נכון, וגם כי במהות הכל הוא מידתי. משפחה שיש לה מעט הלוואות ויכולה לעמוד בהן ולהחזיר אותן, זה בסדר מאוד, זה תקין לחלוטין – ככה מתנהלות משחות רבות. אבל כשהללואות הופכות לנטל גדול ואי אפשר להתמוד איתן, אז יש כמובן בעיה גדולה.
אז אנחנו כאן כדי להסביר את התהליכי הפיננסים, המושגים הפיננסים, לספק מעיןם אזהרות לא להגיע למצבים פיננסים בעייתים, להפוך אתכם לצרכנים פיננסים טובים יותר, וזה מתחיל כבר בגיל צעיר. אבל במקרים רבים זה עניין של מינון.
הכירו את הבנק
אחרי שהילדים כבר מבינים מה זה כסף וגם את המאפיינים של החיסכון, פשוט הרבה יותרת להסביר להם מהו בדיוק הבנק. אפשר לתאר אותו בתור התחלה כמעין קופה ענקית בה שומרים את הכספים שלנו. הבנק הוא על פי התפיסה הזו המקום אליו אנחנו מעבירים את המשכורות וסכומים אחרים – יכול להיות שהילד כבר מבין שלעבודה יש תמורה כלכלית (אפילו סביר שיבין) – כך שניתן יהיה להשתמש בכספים בעת הצורך.
ההדגמה פה היא פשוטה מאוד – ההורים עובדים ומקבלים משכורת. נניח שהמשכורת של שני ההורים היא 16 אלף שקל – הסכום הזה נכנס לחשבון בנק שרשום על שם ההורים. זאת ההכנסה של המשפחה והיא שמורה בבנק, כשכל הוצאה שיש למשפחה מורידה בעצם את הסכום הזה. כשקונים בגדים משלמים בכרטיס אשראי, במזומן או בצ'ק והמשמעות היא שכסף יורד מהחשבון בנק. הוצאות נוספות הן כמובן – אוכל, דלק לרכב, קניית ספרי לימודים, חשבון חשמל, ארנונה ועוד.
כמובן שלאחר שמבינים את העיקרון הכלכלי של הבנק, פשוט יותר להבין את הפעולות הנעשות בו (או לפחות חלק מהן). אם הילדים למדו קודם לכן מהו חיסכון באמצעות הקופה, הם יוכלו להבין את העיקרון הכללי. תוך כדי מומלץ להסביר להם על כמה מהפעולות העיקריות: פתיחת חשבון עובר ושב (אפשר פשוט להציג אותו בתור החשבון המרכזי אליו מועברים הכספים מהעבודה וממנו נלקחות ההוצאות), הלוואות, עמלות, ריביות וכן הלאה.
הלוואה היא מושג חשוב – מדובר על מצב שאנחנו כמשפחה לא יכולים לעמוד בהוצאות שלנו – לדוגמה נניח שיש לנו את אותה ההכנסה – 16 אלף שקל והוצאה של 20 אלף שקל. יש לנו חריגה וזה יכול להיות, רק לצורך הדגמה בגלל טיול לחו"ל. אז במצב כזה, יש לנו אפשרות לקחת הלוואה. אנחנו יודעים שנוכל לעמוד בה (להחזיר אותה), אנחנו יודעים לגבי ההלוואה לכמה זמן היא תהיה – כלומר מתי מחזירים אותה, ואנחנו יודעים שהיא לא תפגע בנו בחודשי ההחזר – כלומר שנוכל להחזיר אותה ועדיין לעשות מה שרצינו. במצב אחר שאנחנו לוקחים הלוואה בלי לדעת איך ומתי להחזיר יש כמובן בעיה.
הלוואות הן חלק אינטגרלי מהחיים כיום (לטוב ולרע), אז לא צריך מצד אחד להיבהל שהמשפחה לוקחת הלוואה (אחרי הכל גם המשכנתא היא הלוואה, ההלוואה הגדולה ביותר שלקחנו עבור רכישת הדירה). אך מצד שני, צריך להסביר ולפעול כך – הלוואה היא בסדר, כל עוד היא נחוצה – לא לוקחים הלוואה לביזבוזים; וכל עוד יודעים שניתן להחזיר אותה.
על ההלוואה אנחנו משלמים ריבית – הבנק מסכים להלוות לנו כי אנחנו נחזיר לו יותר מסכום ההלוואה – הלוונו 4 אלף שקל, נחזיר (לדוגמה) על פני תקופת ההלוואה 4.3 אלף שקל – הרווח של הבנק זה הריבית – ההפרש בסך של 300 שקל.
מכיוון שבגילאים אלה כבר יודעים מתמטיקה בצורה מספקת, רצוי לתרגל כמה שאפשר את המונחים האלה. אפשר לחבר לילדים שאלות במסגרתם הם מחשבים ריבית בגובה מסוים על סכום כסף נתון, להציג בפניהם כמה מהעמלות שגובים הבנקים (מומלץ עמלות פשוטות שהם יכולים להבין – כמו הפקדת צ'קים) ולחשב את עלות ניהול החשבון החודשית וכן הלאה. כאן כבר אפשר לנסות ולהציג להם דגשים חשובים לגבי התנהלות כלכלית נכונה, למשל הניסיון לצמצם ככל האפשר את העלויות, להשוות הצעות בין מספר בנקים וכיוצא בזה.
מערכת האשראי – מה זה כרטיס אשראי?
מגיל מוקדם יחסית – מהרגע שבו מעניקים לילדים דמי כיס ורוכשים להם קופת חיסכון – הם לומדים להכיר את הנגזרות השונות של הכסף המזומן. התחנה הבאה עבורם היא להבין את אופני התשלום האחרים. רבים מהילדים שרואים את ההורים שלהם עושים קניות עם כרטיס אשראי שואלים את עצמם איך מתבצע "הקסם" במסגרתו כרטיס פשוט אחד וקטן יכול לממן רכישות של מאות ואלפי שקלים. גם כאן הלמידה יכולה להיות מבוססת על השלבים התיאורטיים הקודמים שהצגנו בפניכם.
מה זה בעצם אומר? שאפשר להציג את כרטיס האשראי במהות הבסיסית שלו, כלומר, אמצעי המחייב את חשבון הבנק. רצוי להציג את אופן החיוב ואפילו לשבת עם הילדים – גם אם באופן כללי בלבד – על דף החיוב החודשי. ניתן להתמקד ברכישות שהילד זוכר שנעשו יחד איתו, מה שיסייע לו להבין טוב יותר את הקונספט. מי שרוצה לתרגל עם הילדים שלו את נושא האשראי בצורה חווייתית יכול לרכוש את אחת הגרסאות החדשות של המשחק מונופול, תאמינו או לא, בהן השטרות המסורתיים הוחלפו בכרטיס אשראי.
את אפשרות החלוקה לתשלומים ניתן להסביר באמצעות סימולציות די פשוטות, הנעשות בצורה תיאורטית או עם כסף אמיתית. קחו סכום כסף מסוים וחלקו אותו באופן שווה בהתאם ללוח השנה. בגיל בו מעוניינים להציב לילדים גבולות בהרבה מאד תחומים כחלק מהחינוך שלהם, חשוב להציג את המגרעות של השימוש באשראי. הדגש העיקרי מנוסח בצורה מדויקת לטעמנו בסרטון ההסברה הידידותי שבאתר "האוצר שלי" – "לשלם באשראי זה קל, אבל לשלם את החוב שנוצר אחר כך זה קשה". רצוי להבהיר לילדים שגם אם החיוב של האשראי נעשה שבועות קדימה, זה לא אומר שהכסף יצוץ יש מאין עד אז (או כפי שמנוסח באותו סרטון: "גם אם משלמים בכרטיס, הכסף עדיין יוצא מהכיס").
נושא חשוב הוא מסגרות האשראי. אם הילדים קיבלו קודם לכן דמי כיס, אמור להיות פשוט יותר עבורם להבין את הקונספט של מסגרת האשראי: סכום מקסימלי בכל חודש שחשוב מאד שלא לעבור אותו, אלא אם רוצים לסבול מקנסות ו"עונשים" שונים על ידי הבנק. רבים ימליצו לא להציג את הבנק כ"אויב" מהבחינה הזו, שמנסה לנצל את מצוקתם של האנשים ולהקשות עליהם, אבל כן להעלות טיעונים שמסבירים שהבנק הוא מערכת כלכלית עם הוצאות משלו, שצריך דרך לממן את עצמו. תוך כדי ניתן להציג בפניהם את הרעיון של דמי ניהול, שמאפיין כמובן הרבה מאד דברים בזירה הכלכלית.
השקעות
אם יש נושא שזה נראה קשה עד בלתי אפשרי להציג בפני הצעירים יותר, הרי שיהיה זה נושא הבורסה. למעשה, גם מבוגרים שבקיאים בנושאים כלכליים אחרים לא בהכרח יודעים כאן "מי נגד מי". הורים רבים בוחרים שלא להציג בפני הילדים את נושא ההשקעות, פשוט מכיוון שזה לא רלוונטי עבורם בשלב זה של החיים. ההחלטה הזו נראית הגיונית, אבל עבור מי שבכל זאת רוצה להציג את העולם הכלכלי במלואו יש מספר דברים די יעילות להציג את המונחים המורכבים האלה.
נתחיל עם ההשקעות. ההגדרה המילונית (או ליתר דיוק ה"ויקיפדית") של ההשקעה היא "העברה של סכום כסף (או הון) לגורם אחר כדי לייצר הכנסה..". רצוי לבחור במונח שהילדים יכולים להבין ולהציג את התרחישים השונים בהם ניתן להרוויח דרך השקעה, שיכולה להיות מתוארת כשימוש בכספים על מנת לעשות באמצעותם כספים נוספים. את המונח של השקעה המכונה "פירותית" – ההכנסה השוטפת מפירות השקעה מסוימת דוגמת ריבית או דמי שכירות – אפשר להציג באמצעות שימוש במונחים שהילד מכיר פחות או יותר. יש הורים שיתחברו למשמעות הבסיסית ביותר של המושג ויסבירו אותו באמצעות לא אחר מאשר עץ פירות, אשר צריך להשקיע מאמצים בנטיעה שלו – אבל לאחר מכן אפשר ליהנות מפירות. בגיל חטיבת הביניים ומעלה הילד אמור להכיר פחות או יותר את מונחי הנדל"ן הבסיסיים, כך שאפשר להציג לו את המקרה בו קונים דירה ומקבלים עליה רווח באמצעות השכרה שלה לאחרים.
הסוג השני של ההכנסה, הכנסה הונית, הוא במובן הבסיסי ביותר הגדלת הערך הכלכלי של השקעה מסוימת. גם כאן יש מספר דרכים די פשוטות להגדיר את המונח, שעלול להישמע בעייתי בנקודת ההתחלה. אם הילד אוהב עבודות יצירה, אפשר לתרגל איתו את הפעולות השונות הנעשות להשבחה של היצירה וניסיון להעריך האם בעקבות הפעולות האלה הערך של היצירה עלה. ילדים שאוהבים כדורגל, דוגמא נוספת, פותחים לנו עולם שלם של אפשרויות להעריך השקעות כספיות והעלאת ערך של דברים (בעיקר שחקנים). ניתן להציג בפני הילד שחקן מהקבוצה שהוא אוהב, לעקוב אחר הקריירה שלו ולקרוא דיווחים על הערך הכספי שלו לאורך זמן: ככל שהשחקן מתגלה כטוב יותר כך ניתן למכור אותו בסכום גבוה יותר מאשר הסכום שהוא נרכש ולכן לקצור את פירות ההשקעה בו. חובבי כדורגל יוכלו בוודאי לחשוב מהר על שחקנים שעונים על ההגדרה הזו.
בורסה
את הסקירה אנחנו ממשיכים עם עוד "מפלצת" שעלולה להיראות מאיימת מאד עבור ילדים ונערים – הבורסה. באתר הבורסה לניירות ערך יש מצגת של "בורסה למתחילים", שמציג בצורה די פשוטה את מונחי היסוד. שם היא מוגדרת בתור "זירת מסחר ממוחשבת ומשוכללת, בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך.. ש"מחליפים ידיים" בין קונים ומוכרים המסכימים ביניהם על המחיר והכמות בכל עסקה". יכול להיות שמומלץ להתחיל ממונח כמו מניה, שפשוט יותר להבנה: זכות בחברה המקנה למחזיק בה מעמד של שותף ומאפשרת לו לקבל במצבים מסוימים מהרווחים של החברה". קחו בתור דוגמא חברה שכולם מכירים – נניח אחד המותגים העולמיים המובילים – ועשו סימולציה בה אתם משלמים סכום מוגדר כדי לקבל אחוז מסוים מהחברה. לאחר מכן הבהירו לילדים שלכם שאחוז המניות משפיע על הרווחים האפשריים מהחברה, למשל בתרחיש פשוט להבנה כמו של מכירה שלה.
בבורסה לניירות ערך החלו לקיים לפני מספר שנים סיורים מודרכים, המותאמים לרמות הידע השונות, שמציגים את העולם הזה למשתתפים. לא הצלחנו להבין מהמידע הזמין האם הסיורים האלה עדיין יוצאים ובאילו תנאים, במקרה שכן. אם האפשרות הזו נראית לכם מעניינת עבורכם ועבור ילדכם, אתם יכולים להרים טלפון למשרדי הבורסה ולברר האם תוכלו להצטרף לסיור בה.
באתר שלנו אנחנו מנסים להסביר ולתת כלים איך להיות צרכן פיננסי נבון – איך לקחת משכנתא טובה, איך לפזר את ההשקעות שלכם? מה זו קרן נאמנות, מה זאת קופת גמל להשקעה, איך לחסוך לפנסיה? איזה ביטוחים לעשות ועוד. ככל שנחשפים לנושאים הכלכליים האלו בגיל צעיר יותר, כך פחות חוששים להתמודד איתם, וכך מתמודדים איתם יותר טוב.
צרכן פיננסי נבון זה עניין של חינוך – וכאן במדריכים שקשורים לחינוך פיננסי, ננסה להתמקד בחינוך פיננסי לילדים – איך בעצם לתת לילדים את הכלים הבסיסיים והכל כך חשובים להתמודד בעולם הפיננסי.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
חינוך פיננסי – מאיזה גיל
בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבינים שרצוי ללמד לפחות חלק מהנושאים האלה גם בגילאים מוקדמים. הגישה הזו מבוטאת לאחרונה גם על ידי משרד החינוך עצמו, שהחליט להכניס יועצים מטעם הבנקים לבתי הספר כדי להעניק דגשים כלכליים חשובים (צעד שעורר התנגדות בקרב גורמים שחששו מניסיונות "הטיה" לכיוון בנק מסוים). כך או כך, אנחנו חושבים כאמור שחשוב להציג את המערכת הכלכלית לילדים כבר בגילאים מוקדמים יחסית – כבר כיתה ג', ד' ומעלה – בהתאם לידע ובעיקר לרצון ולמוטיבציה שלהם.
הבעיה? מדובר באתגר לא פשוט. התחום הכלכלי מורכב להבנה גם עבור המבוגרים יותר, אז בטח ובטח שלילדים, ומעבר לכך – קיים קושי "להמיר" את המונחים והכלים הכלכליים כך שידברו לעולמם של הילדים. במדריך הבא נציג חלק מהסוגיות המשמעותיות הראשונות שצריכות להילקח בחשבון בעת חינוך פיננסי לילדים, יחד עם דגשים ללימוד כל אחת מהן. נציין מראש שיש נושאים רבים אחרים שלא הכנסנו כאן, אבל נכניס בהמשך – הכוונה שלנו היא לספק מקום שבו הורים וגם ילדים יוכלו לקבל הבנה פיננסית טובה כדי להפוך לצרכנים פיננסים טובים.
מה זה כסף?
ההגדרה המילונית הבסיסית של כסף היא "אמצעי תשלום מוסכם המשמש לקניית סחורות, שירותים וכדומה". ברור שאם תציגו אותה לילדים בגילאים מוקדמים, הם לא יבינו ממנה יותר מדי. מה שכן אפשר לעשות בנקודת ההתחלה של חינוך פיננסי לילדים הוא להסביר להם שכסף מבטא את העיקרון של סחר חליפין, סחר בין אנשים. הילדים כן יכולים להבין משלב מסוים את העיקרון של התמורה, ואתם יכולים להיעזר בארסנל החפצים של הילד כדי להסביר זאת. תרגיל פשוט, בו אתם "מחליפים" עם הילד צעצועים שערכם הכלכלי דומה בעיניכם פחות או יותר, יכול לתת להם מושג מסוים על המערכת הכלכלית. לאחר מכן אפשר להסביר להם שממירים את אחד הצדדים בכסף שמבטא כמה הוא שווה. זה אמנם נראה מורכב, אבל אתם עשויים לגלות שבשלב מסוים הילדים מבינים למה אתם מתכוונים באופן כמעט טבעי.
את החשיפה של הילדים לכסף אפשר לעשות בגילאים מוקדמים, או אפילו כשהם מתחילים לספור וללמוד על מספרים. אם מילא מלמדים אותם לספור, למה לא לספור מטבעות או שטרות? תוך כדי אפשר להסביר להם מה פחות או יותר ניתן לקנות בכל סכום. אם הילדים לומדים בבית הספר לבצע תרגילים של אחוזים, בגילאים מאוחרים יותר, מדוע שהתרגילים האלה לא יתבססו במידה רבה על חישוב הנחות שאפשר לקבל בחנויות? התרגול הזה יכול להיות בצורה של שאלות שאתם מחברים אבל גם בביקור פיזי עם הילד בחנות בקניון השכונתי. ראיתם בחנות הילדים צעצוע שמחירו 60 ש"ח ולצידו שלט של 40% הנחה? אז אולי הילד לא למד אחוזים בבית ספר, אבל לפחות שיבין את המשמעות של הנחה – תחשבו אתם את סכום ההנחה ותסבירו לו את משמעותה למחיר הסופי.
איך הכסף מגיע לבית?
הורים רבים מוצאים את עצמם אומרים לילדים את המשפט הקלאסי "כסף לא גדל על העצים", חלקם מוצאים את עצמם מגלגלים עיניים על הקלישאה שהם אמרו בזה הרגע. בלי קשר לכך, אחרי שהילדים הבינו מה זה בדיוק כסף ומה אפשר לעשות איתו, צריך בשלב הזה להסביר להם כיצד הכסף מגיע לבית. בשלב מסוים הם לומדים לדעת במה ההורים עובדים, לפחות בחלק מהמקצועות (קל יותר להסביר לילד מה עושה כבאי מאשר יועץ לניירות ערך).
החלק הקשה הוא לבצע את ההקשר בין העבודה, או אפילו העובדה שההורים נמצאים מחוץ לבית בלא מעט שעות, לבין הכסף. אנחנו לא אומרים שאתם צריכים לנפנף בתלושי המשכורת המורכבים שלכם מול הילדים – אתם לא רוצים להפחיד אותם הרי – וגם לא לציין כמה בדיוק כמה אתם מרוויחים, אלא להסתפק במספר מלמעלה.אל תציגו את המספר עם הסבר – זה מעט, זה לא מספיק. הצגת הדברים באופן כזה עלולה לפתח אצל הילדים חששות כלכליים. בהחלט חשוב להסביר להם בשפה שלהם שאתם עובדים ( עובדים קשה ) כדי שיהיה כסף באמצעותו תוכלו לקנות מוצרים, לקנות אוכל, לשלם חשבונות חשמל, לקנות בגדים, לשלם על הבית וכדומה. כן מומלץ לקחת את הילדים מדי פעם לעבודה, לא רק בתור "בייביסיטר", על מנת שיוכלו לקבל תמונה מלאה יותר על מה שאתם עושים.
למה לא לבזבז "סתם" כסף?
בביקור עם ילדים בחנות צעצועים או ממתקים אתם צפויים לשמוע הרבה מאד ציוויים נוסח "תקנו לי" או "אני רוצה את זה". כמובן שאתם לא תוכלו לעמוד בבקשות האלה, ולכן חשוב להבין איך אפשר להסביר לילדים שצריך להציב גבולות ולא דווקא באמצע חנות צעצועים, אלא עוד לפני כן, הרבה לפני כן – כחינוך בסיסי מוקדם. איך עושים אך זה? אין כאן תשובה חד משמעית, ולכל משפחה מתאימים כללים אחרים לפעול על פיהם, אבל במבט על צריך להעביר מסר שאומר – הכסף שלנו משמש להוצאות רבות, ולכל הוצאה יש את החשיבות שלה, סדר עדיפות שלה, ואת ההיקף שלה – לא נקנה סוכריות בכל המשכורת שלנו כמובן, אבל כן נקנה ממתקים בסכום (ר קלצורך המחשה) של 50 שקל בחודש. לקנות עכשיו את הסוכריות האלו זו לא הוצאה נכונה (ובטח ובטח שמדובר בסוכריות)
יש מגוון רחב של טיעונים שאפשר להשתמש בהם. הטיעון הכלכלי אומר שיש סכום כסף מקסימלי שאפשר להוציא באותה חנות. זו גם הסיבה שרבים ממליצים לא לקנות עם הילדים בחנויות באשראי אלא במזומן. הגדירו מראש סכום כסף שאתם נכנסים איתו לחנות (או לפחות סכום שאתם אומרים לילדים שאתם נכנסים איתו) והסבירו לילדים שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לנצל אותו. מומלץ לא להתבסס רק על יכולות החישוב הכלליות שלו אלא לבצע עימם חישובים כל העת. אם התקציב היה 50 שקלים ובחרתם ספינר שמחירו עשה שקלים, חשבו יחד עם הילד שלכם את מה שנותר לכם. ככה ניתן לתפוס מספר ציפורים במכה אחת.
אתם יכולים ללמד את הילד שלכם לא לרכוש את כל החנות באמצעות טיעונים מתחומים שונים לחלוטין. אם מדובר בממתק, הרי שעם כל הפיתוי שלו צריך להסביר לילד – מעבר להיבט הכספי – למה הוא לא בריא. כאשר הילד מעוניין שתרכשו לו צעצוע, אפשר להזכיר לו שיש לו כבר במגירה צעצוע דומה או שאין לו מקום בחדר ליותר מדי צעצועים. כמובן שחשוב להסביר בצורה רגועה וחינוכית. לא בהכרח כדאי "לשחק להם על המצפון" כל פעם שהם שוכחים את האור דלוק בחדר שלהם, אבל בהחלט להבהיר שהפעלת חשמל כרוכה בסכום כסף מסוים המתווסף להוצאות הכלליות של הבית ושל המשפחה.
אתם צריכים להסביר לילדים שחשוב לשמור על הכסף לא רק ברמת הקניות הנקודתיות. צריך להציג בפניהם חלק מההוצאות ולהבהיר להם, בשפה שהם מבינים, שלכל דבר יש את המחיר שלו. תהיה זו החלטה נכונה לשתף אותם בחלק מהדילמות המאפיינות כל משפחה מבחינה כלכלית. נניח שמחליטים להקציב סכום של 200 שקלים לבילוי המשפחתי ביום השבת (גם אם באופן תיאורטי בלבד), אפשר להעמיד כמה אופציות העומדות ברמת המחירים הזו: סרט, הליכה למסעדה, ביקור במשחקיה וכן הלאה. בקניון, דוגמא נוספת, אפשר לתת לילדים להחליט מה הם עושים עם המטבעות הקטנים: נניח אם הם מעדיפים בארבעה שקלים לשחק בארבעה משחקי וידאו, או שמא בשני משחקים אבל לקנות גם ממתק. בלי קשר לעובדה שבדרך זו מלמדים את הילדים על תעדוף, קבלת החלטות וקביעת סדר עדיפויות, מראים להם שסומכים עליהם ושרואים אותם כשותפים לתהליכים הנעשים בבית. הדבר עשוי להביא להעלאה משמעותי בביטחון העצמי של הילדים.
עצה חשובה נוספת היא להציג חזית אחידה שלכם, שני ההורים, ביחס לכסף ולבזבוזים. כאשר יש הורה שאומר לבקשות הילד "לא", ולעומתו ההורה השני נוטה להסכים, נוצר מצב לא בריא. כל הורה צריך לתמוך בהחלטות של הצד השני.
חשיבותה של השוואת מחירים
השוואת מחירים היא אחד הכלים הכלכליים החשובים ביותר שיש. בדרך כלל אנחנו מבצעים אותה כשזה נוגע להוצאות גדולות ולהחלטות כלכליות משמעותיות, אבל מומלץ לתת לה מקום גם במסגרת החינוך הפיננסי של הילדים. העיקרון כאן פשוט: כשמחליטים מה קונים לילד בקניון, לדוגמא, חשוב לעבור בין מספר חנויות בחיפוש אחר אותו הפריט. כאן כבר אתם עשויים להבחין יחד עם הילדים שלכם בפערים (גם אותם אפשר כמובן לחשב).
בסכום הכסף שנחסך באמצעות החיסכון אתם יכולים לקנות מיד מוצר נוסף, מה שיאפשר להסביר לילדים את הערך של החיסכון: בזכות התנהלות כלכלית נכונה, הרווחתם יותר. ניתן גם להעביר את הכספים לחיסכון, עליו נרחיב בהמשך. כמובן שבשלב מסוים צריך להסביר לילדים שלא תמיד מה שהכי זול הוא גם הכי מומלץ, אבל זה כבר שיעור כלכלי אחר..
דמי כיס
ההחלטה להעניק לילדים דמי כיס לשימושם הפרטי נראית מובנת מאליה אצל רוב ההורים משלב מסוים. ואכן, יש לדמי הכיס הרבה יתרונות. הם מראים לילד שלכם שאתם סומכים עליו להתנהל נכון עם הכסף (גם אם בסכומים קטנים), מאפשרים לו להרגיש מהי אחריות וגם לקבל החלטות מושכלות מה לעשות עם הכסף הזה: הילד יכול לשים לב למשל שרכישה של צעצוע מסוג מסוים תביא לכך שהוא יצטרך לוותר על הדבר המדליק ההוא שיש לכולם, ושבזבוז הכסף יביא לכך שהוא יצטרך להמתין עד להקצבה הבאה. הבעיה העיקרית כאן היא להציב גבולות, כי ילד שמקבל 20 שקלים בשבוע יכול להגיד בשלב מסוים את מילת ה"עוד" הבלתי נמנעת. כששומרים על שגרה קבועה של דמי כיס מאפשרים לילד לסגל התנהלות נכונה לגביו. אם אחרי כמה פעמים הוא סיים את התקציב תוך יום או יומיים, בפעמים הבאות הוא עשוי להיות בעל מוטיבציה לשמור את הכסף ליותר זמן או לדברים חשובים יותר בעיניו.
רק אתם יכולים לדעת כמה אתם רוצים להעניק לילד שלכם בתור דמי כיס. ההמלצה הכללית היא לחשוב מה הילד ירצה לרכוש ומה סכום כסף הגיוני לתת לו, תוך כדי שלוקחים בחשבון את הגיל שלו ואת הצרכים שעשויים להיות לו בהתאם לכך. לכן מומלץ להגדיר בדיוק למה דמי הכיס מיועדים: ממתקים בדרך הביתה, בילויים וכן הלאה. רצוי מאד לתת לילד את דמי הכיס במועדים קבועים (שיכניסו סדר, יתנו לו משהו לצפות לו ויקטינו את הסיכויים לניג'וסים בשאר השבוע) ובסכומים קבועים.
חיסכון
כבר מגילאים מוקדמים יחסית רצוי להסביר לילד שלכם את החשיבות של החיסכון, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר של חינוך פיננסי לילדים ובכלל. אתם יכולים לקנות לו בתור התחלה קופה בצורה ידידותית כלשהי בה הם יאספו את המטבעות והשטרות. כדי שהילדים יראו את הקופה כחלק אינטגרלי מהחיים שלהם, ועל מנת שלא יחששו להשתמש בה מכיוון שהם "שייכת לעולם המבוגרים", אתם יכולים לשבת עם הילדים ולקשט אותה קצת.
התפקיד שלכם הוא אמנם לתת לילד אחריות בלעדית על הקופה, אבל בהחלט לסייע ב"תחזוקה" שלה. מדי פעם בצעו את מלאכת הספירה של הכסף שיש בקופה יחד עם הילדים שלכם, מה שגם יאפשר להם להבין שהיא גדלה עם הזמן ויעלה את תחושת הגאווה שלהם (בלי קשר לעובדה שזהו תרגול נוסף בחשבון). כדאי להסביר לילדים שהסכומים האלה אמורים להישאר לאורך זמן או אפילו לשמש למטרה עתידית כלשהי. חשוב שתהיה הפרדה בין הסכומים שחוסכים לבין ההוצאות השוטפות של הילד, שבדרך כלל מסתכמות בדמי הכיס.
גם מבוגרים רבים לא ממש מבינים את נושא הריבית על סכומי כסף, כך שציפייה שהילדים שלכם יבינו את זה צפויה להסתיים באכזבה. מה שכן, אתם יכולים לתרגל עם החיסכון של הילדים צדדים מסוימים של הריבית – שגם ילמדו אותם למה כדאי לחסוך. אפשר להגדיר איתם "הסכם" במסגרת אם הם ישמרו על סכום X בקופה למשך תקופה Y, הם יקבלו תוספת קטנה לחיסכון שלהם. בדרך זו יגדל האינטרס שלהם לשמור על הכספים שבקופה, תוך כדי כך שהם ילמדו מדוע דחיית סיפוקים כוללת עבורם לא מעט יתרונות.
מעודכן ל-03/2019
כמה משכנתא ניתן לקחת?
נניח שאתם מתכוונים לקנות דירה ב-2 מיליון שקל, כמה משכנתא ניתן לקחת? 1 מיליון, 1.5 מיליון אולי 2 מיליון שקל? ובכן, זה כמובן תלוי בפרמטרים שונים, אבל בנק ישראל הגדיר את גבולות הגזרה של הבנקים.
פעם, וזה לא היה כל כך מזמן – עד 2012 היה ניתן לקחת משכנתא בשיעור גבוה מערך הדירה (אחוז מימון). אז היה אפשר לגבות את המשכנתא בביטוח של EMI וכך בעצם להגדיל את אחוזי המימון ל-90% ואפילו 95%. נכון, זה היה עולה בריבית גבוה יותר ללווים, אבל תודו שזה מפתה, במיוחד שהריבית הבסיסית נמוכה.
היום המצב שונה לחלוטין. בנק ישראל החליט להוציא את חברת ביטוח המשכנתא – EMI אחוז מימון מהשוק (אסר על אחוז מימון גבוה), וקבע הגדרות ברורות לאחוז המימון שתלויות במי אתם (הרוכשים)?
– רוכשי דירה יחידה, כאלו שאין ברשותם דירה והם רוכשים דירה יקבלו עד 75% מימון
– משפרי דיור, כאלו שיש להם דירה והם מתכוונים לעבור לדירה אחרת (לרוב משופרת) יקבלו עד 70% מימון.
– משקיעים, כלומר כאלו שיש להם דירה (ויותר) והם קונים דירה נוספת יקבלו משכנתא של עד 50%.
אגב, אם אתם רוצים לקחת משכנתא לכל מטרה (לא דווקא לרכישת דירה) אתם יכולים לקבל משכנתא כזו ששיעורה יהיה עד 50% מערך הדירה.
הרעיון של האוצר ובנק ישראל בקביעת המדרגות האלו הוא ברור – הקלה על כאלו שאין להם דירה, ומצד שני הכבדה על כאלו שיש להם דירה. המטרה היא פשוטה – להוציא את המשקיעים משוק הדיור, לעשות להם חיים קשים יותר (זה גם התבטא בהעלאת שיעורי המס ב-2015). כך, חושבים באוצר ובנק ישראל היצע הדירות לכאלו שאין להן יהיה גדול יותר וכך המחירים יירדו. הבעיה שיש לזה צד שני – פחות דירות של משקיעים משמעו פחות דירות להשכרה, ופחות דירות להשכרה, זה פשוט יותר שכר דירה. אז גם אם פתרו בעיה מסוימת גדולה (וזה רחוק מכך), גרמו לבעיה גדולה אחרת בשוק השכירות.
כך או אחרת, במחיר למשתכן, אחוזי המימון שונים. הם בפועל נמוכים מאוד ביחס לשיעורי המימון המצוינים למעלה. הסיבה העיקרית היא שהנכס הנרכש מבטא הנחה על המחיר הריאלי, והמשכנתא נלקחת ביחס למחיר הריאלי – נניח לדוגמה שהערך הכלכלי של הנכס הוא 2 מיליון שקל, והוא נרכש בהנחה של 20%, כלומר לפי 1.6 מיליון שקל. המשמעות היא שהמשכנתא שניתן לקחת כרוכשים ראשונים היא 75% מ-2 מיליון שקל כלומר 1.5 מיליון שקל, שזה מעל 90% ממחיר הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אז בפועל עצרו את זה ב-90%, אבל להביא 10% מהבית בלבד זו מתנה ענקית.
מעבר לכך, יש מקומות שיש מענקים שניתנים לרכושי הדירות, המענקים האלו מבטאים מבחינת רוכש הדירה וזה מוסכם, על האוצר על בנק ישראל ועל הבנקים, סוג של הון עצי, כך ששיעור המשכנתא גבוה עוד יותר, ובמקרים רבים בעצם ניתן לרכוש דירה במחיר למשתכן כמעט ללא הון עצמי.
ריבית משכנתא – נתונים מעודכנים
המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון
ההון העצמי של טבע בדוחות הוא 17.3 מיליארד דולר, אל תאמינו לדוחות – ההון האמיתי כנראה שלילי (מאוד); וכמה עובדים באמת מפטרת טבע?
הדוחות הכספיים של טבע ברבעון האחרון של 2017 כללו מחיקת ענק של מוניטין בסך של 17.1 מיליארד דולר. המחיקה הזו גרמה להפסד כבד ברבעון שהשליך כמובן על ההפסד בשנה כולה שהסתכם ב-16.5 מיליארד דולר.
המחיקה הזו במבט ראשון אולי נראית בומבסטית ומפתיעה, אבל היא לא. אולי ההיפך – היא אפילו צנועה. לטבע יש עדיין (אחרי המחיקה) מוניטין בדוחות בסך של 28.4 מיליארד דולר – ספק אם זה ערך שמייצג שווי אמיתי, ספק אם המחיקה הענקית היא המחיקה האחרונה, ספק אם ההון העצמי החשבונאי של טבע מבטא מספר קרוב למציאות.
אתחיל מהמקורות – איך בכלל נוצר מוניטין בדוחות של טבע? אז למרות שלטבע עצמה יש מוניטין, לא זה המוניטין בדוחות הכספיים. חברה לא יכולה לרשום לעצמה מוניטין, אחרת היינו חיים בג'ונגל חשבונאי. הנהלת טבע לא יכלה לקום בבוקר ולהחליט שהמוניטין של החברה הוא 40 מיליארד דולר ולרשום אותו כנכס בדוחות הכספיים. הרי כל אחד חושב שיש לו מוניטין והרבה, וזו היתה יכולה להיות שיטה נהדרת לנפח את המאזנים החשבונאיים.
אז למרות שלחברות יש מוניטין כלכלי הן לא יכולות לרשום אותו בדוחות, והמחשה נוספת – לכולם ברור שקוקה-קולה נהנית ממוניטין על שמרכז בעצם את השם, ניסיון, ייחוד, וברמה הכלכלית – את פוטנציאל הרווחים העתידי. אבל, הנהלת קוקה קולה לא יכולה לרשום לעצמה את המוניטין שלה בספרים שלה. ומתי כן רושמים את המוניטין ברכישות. כאשר חברה רוכשת חבר אחרת יש תג מחיר לכל הפעילות, כשבמקרים רבים התמורה מבטאת תשלום בגין מוניטין, אותו ערך ערטילאי שמבטא את יכולת החברה להרוויח בעתיד (מעין הרווחים העתידיים שהם מעבר לנורמה). ככה נוצר מוניטין בדוחות הכספיים.
טבע היתה רוכשת סדרתית, מדי שנתיים (בממוצע), היא נהגה להשלים רכישה גדולה, כדי לשמור על מעמדה בשוק, כדי לשמור על צמיחה בפעילות העסקית. טבע טעמה מהכל – היא אמנם העדיפה רכישות בתחום העיקרי שלה – התחום הגנרי, אבל היא סטתה גם לרכישות של חברות שמפתחות תרופות מקור. טבע שילמה על הרכישות האלו עשרות רבות של מיליארדים, בעיקר ברכישה האחרונה – רכישת אקטביס, הפעילות הגנרית של אלרגן. ברכישה הזו שהסתכמה קרוב ל-40 מיליארד דולר, כמעט כל הסכום יוחס למוניטין ונכסים לא מוחשיים (נכסים כמו רשימת לקוחות, מותג, הסכמי שיווק ועוד), כשרובו הגדול יוחס למוניטין.
וככה התנפח בדוחות של טבע נכס מוניטין לממדי ענק של 45 מיליארד דולר. הנכס הזה, חשוב להבין, לא קיים בחברות שבמקום לרכוש חברות מפתחות את המוצרים בבית. כלומר תיאורטית יכולה להיות טבע ב' דומה לטבע המקורית, רק שהיא היתה מפתחת את כל ארסנל התרופות בבית, ולה לה היה נכס של 45 מיליארד דולר למרות שהיא היתה זהה בפעילות העסקית. זה עיוות חשבונאי שמציגים חברות זהות/ דומות במספרים אחרים, אבל זאת עוד בעיה חשבונאית קטנה.
המוניטין הענק הזה לא מופחת באופן שוטף (אין הפחתה שוטפת בשיעור מסוים), הוא פשוט נמצא שם לעד, אלא אם – יש סימנים לירידת ערך (ירידה בשווי השוק של החברה, ירידת מחירים, ירידה ברווחים ועוד). אז הסימנים לירידת ערך במקרה של עסקת אלרגן היו כבר בזמן אמת, אפילו עוד לפני שהנהלת טבע חתמה על הצ'ק, ובכל זאת – לא מחקו את המוניטין, אלא רק עכשיו. הסיבה טכנית. את המוניטין בודקים פעם בשנה במסגרת הדוחות השנתיים. בשנת 2016 השלימו את רכישת אלרגן אז עוד מנהלי טבע (לרבות ההנהלה הזמנית ) שיחקו אותה עסקים כמעט כרגיל, ובטח שלא הודאה בכישלון, ומחיקת מוניטין. אך בדוחות 2017 ההנהלה החדשה דווקא מעוניינת להשליך את המוניטין הזה מהדוחות …עד גבול מסוים.
מצד אחד, ההנהלה החדשה רוצה ניקוי אורוות משמעותי, במטרה שלא יצוצו שלדים נוספים בעתיד, אך מצד שני היא לא רוצה כבר עכשיו לחסל את הביזנס. המחיקה בדוחות של 2017 – 17.1 מיליארד דולר, היא סוג של פשרה – המחיקה הזו הקטינה את ההון העצמי לאזור ה-17.3 מיליארד דולר, מחיקה חדה מדי, היתה פוגעת בהון העצמי עוד יותר וכנראה מגבירה על הקושי לעמוד באמות המידה הפיננסיות מול המלווים ומול מלווים פוטנציאלים. טבע היא חברה ממוקדת החזר חוב. יותר מאשר היא ממוקדת בגנריקה, קופקסון, צמיחה, היא ממוקדת בהישרדות וזה אומר להקטין את החובות, לגלגל את החובות, לשרת את החובות שמסתכמים בכ-35 מיליארד דולר. אז למחוק את ההון זה סוג של גול עצמי.
ושימו לב לנתון אולי הכי חשוב בדוחות של טבע – ההון העצמי המוחשי שלה שלילי. הון מוחשי זה ההון בלי המוניטין ונכסים לא מוחשיים (שגם הן נוצרו ברכישות ומבטאים כאמור מותג, זכויות ייצור, רשימת לקוחות ועוד). ההון בלי הנכסים האלו שהם (חייבים להודות) נכסים באוויר הוא מינוס של כמעט 30 מיליארד דולר (הון עצמי מוחשי של 17.3 מיליארד פחות מוניטין של 28.4 מיליארד ופחות נכסים לא מוחשים של 17.6)
האמת שבמשך תקופה ארוכה אין לטבע הון מוחשי משמעותי (אם בכלל) אבל לפחות בעבר הרווחים והתזרימיים של החברה "החזיקו" והצדיקו את הנכסים ואת המוניטין, היום זה אחרת. התזרים של טבע מפעילות שוטפת (ותזרים זה הבסיס להערכת שווי וגם להערכת מוניטין) ירד לאזור ה-3.5 מיליארד דולר בשנת 2017 לעומת מעל 5 מיליארד דולר בשנת 2016. מעבר לכך, רוב התזרים מגיע מהקופקסון שהוא פיתוח עצמי (אין מולו מוניטין ונכסים לא מוחשיים). האם מוניטין ונכסים לא מוחשיים בסכום של 46 מיליארד דולר (28.4 מיליארד מוניטין ועוד 17.6 מיליארד נכסים לא מוחשיים) מצדיקים פעילות גנרית ואתית שנמצאת במגמת ירידה ומייצרת תזרים של אולי 1.5 מיליארד דולר? לא. עם זאת, לחשבונאות שיטות שונות להחזיק את הנכסים הלא מוחשיים בשמיים, אבל אמיתית/ כלכלית, כבר עכשיו טבע היתה אמורה למחוק עוד סכום נכבד מאוד.
ועוד בעניין טבע – מהדוחות המלאים של החברה עולה כי מצבת העובדים של טבע ירדה במהלך 2017 בישראל ב-622 עובדים, וזה עוד לפני התוכנית הענקית לפיטורי עובדים (שדווחה בדצמבר, אבל תחל להשפיע ב-2018)
622 עובדים (קרוב ל-10% מכח האדם) פוטרו או התפטרו, או שגרמו להם לעזוב, או שפרשו. תהיה הסיבה אשר תהיה, כאשר אומרים לכם שמתכוונים לפטר או להקטין את מצבת כח האדם במספר מסוים (וזה נכון לכל מקום) אז לרוב הוא רחוק מהמספר האמיתי – בפועל לרוב זה יותר (בפועל, היו עזיבות ופיטורים לפני ויהיו במהלך המהלך יותר); וזה מזכיר לי כתבת לשעבר בגלובס – הדס גייפמן, שבתקופה של פיצוץ בועת ההיטק, היתה לוקחת את ההודעות של ענקיות הטכנולוגיה – קומברס ואמדוקס על פיטורי עובדים ועושה מהן צחוק. הם דיווחו על פיטורים של 500 והיא הוכיחה שפוטרו פי שתיים.
ועניין אחרון – הטור בשבוע שעבר על בועת האג"ח. קיבלתי פניות על הטור בסגנון – "אתה אומר שקרנות הנאמנות האג"חיות מחזיקות אג"ח ממשלתי בלי תשואה ומצד שני אג"ח אמריקאי שאמור להניב תשואה והוא מסוכן. אוקיי, מסכימים איתך, אבל למה אתה מתייחס רק לקרנות הנאמנות".
הם צודקים – קרנות הנאמנות זה המוצר הפופולארי לטווח קצר ובינוני, מוצר שהכי קל לבחון את הרכבו, אבל הכוונה היתה כמובן לאפיקי השקעה נוספים. כל תעשיית ניהול הכספים פועלת כך – קופות גמל , קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון. מחזיקות באותם נכסים – בועתיים ומסוכנים.
https://www.hon.co.il/%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/
עדי צים, בעל השליטה באס.אר.אקורד ממשיך לתמוך בחברה הפועלת בתחום חברת האשראי החוץ בנקאי.
צים העמיד לחברה מסגרת ערבויות נוספות של עד 30 מיליון ש"ח, ובמקביל החברה התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם אשראי למסגרת של עד 20 מיליון ש"ח.
אס.אר. אקורד דיווחה כי בעל השליטה, התחייב להעמיד לטובת החברה ערבויות נוספות לגופי מימון חוץ בנקאיים בהיקף של עד 30 מיליון ש"ח, וזאת בנוסף לערבויות הבלתי מוגבלות שהעמיד לטובת החברה בגין האשראי שהיא נוטלת מהבנקים. כמו כן, לפני מספר שבועות דיווחה החברה כי צים חידש את התחייבותו להעמיד לחברה הלוואת בעלים בסכום שלא יפחת מ- 50 מיליון ש"ח וזאת עד לתום שנת 2018.
במקביל, הודיעה היום החברה כי התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם מסגרת לקבלת מימון של עד 20 מיליון ש"ח, בתמורה לניכיון המחאות שהחברה מקבלת מלקוחותיה במסגרת פעילותה. צים (לרבות חברות בשליטתו) ערב להתחייבויות החברה כלפי תאגיד המימון החוץ בנקאי כאמור.
החברה סיימה את תשעת החודשים של 2017 עם גידול בתיק לקוחות (תיק אשראי נטו) לכ- 262 מיליון ש"ח, אשראי מתאגידים בנקאיים של כ- 107 מיליון ש"ח, הלוואת בעלים של כ- 68 מיליון ש"ח והון עצמי של כ- 100 מיליון ש"ח. נראה שהחברה עברה את המשבר שפקד אותה לפני כשנה – החקירה בנוגע לאשראי שנתנה והעיצומים על החברה לתקופה מוגבלת לא הביאו לשום אקט רגולטורי (ראו הרחבה)
יפעת מזרחי מונתה למנכ"לית חברת הגמל והפנסיה של פסגות
דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פסגות אישר היום את מינויה של יפעת מזרחי למנכ"לית החברה. כמו כן מונתה יפעת ליו"ר פסגות השקעות בסוכנויות ביטוח.
ליפעת ותק של 20 שנה בשוק החיסכון ארוך הטווח בהם כיהנה במספר תפקידים בקבוצת אקסלנס נשואה וביניהם – סמנכ"לית מכירות וחברת הנהלה בקבוצה, משנה למנכ"ל גמל ופנסיה וסמנכ"ל תחום עסקי. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית שוק הון ופיננסים ב'חבר משרתי הקבע והגמלאים'.
ברק סורני מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר: "יפעת מביאה עמה ידע וניסיון רב בניהול יחידות ארגוניות ועסקיות מגוונות בעולם הפיננסי ובשוק ההון. אני בטוח שניסיונה העשיר והמגוון של יפעת בשוק ההון בכלל ובשוק הגמל והפנסיה בפרט, לצד הכרותה את צרכי הלקוחות והעמיתים, הגורמים הפועלים בשוק, הפן העסקי, השיווקי והרגולטורי יהוו בסיס להמשך הצלחתה של פסגות גמל ופנסיה ושל הסוכנויות בבעלות. אני שמח וגאה על הצטרפותה לבית ההשקעות פסגות"
שלמה פשה יו"ר דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של פסגות אמר: "דירקטוריון חברת הגמל שמח על הצטרפותה של יפעת מזרחי כמנכ"לית החברה ומאמין כי יחד עם המנהלים והעובדים המצוינים של חברת הגמל נוביל את החברה להצלחות והישגים גדולים" .
חברת לייבפרסון (LPSN) פרסמה דוחות טובים מתחזיות הקונצנזוס מבחינת הכנסות והזמנות חדשות, עם גידול במספר עסקאות ובגובה עסקה ממוצעת. עסקאות הרבעון כללו עיסקת ענק של למעלה מ-20 מיליון דולר, העיסקה הגדולה בתולדות החברה. הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזית לשנת 2018 מעל הקונצנזוס, עם צפי להאצה בהכנסות בשיעור צמיחה דו-ספרתי. בנוסף, החברה רכשה חברת סטארט-אפ BotCentral בארה"ב והודיעה על מינויים חדשים, כולל סמנכ"ל טכנולוגיה שהגיע מאמזון ו CFO חדש. אנו מעודדים משיפור בעסקי לייבפרסון, לאחר תקופה מאתגרת של מעבר לפלטפורמת LiveEngage שנמשך בשנים אחרונות והושלם לאחרונה, ומעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת לחזור לצמיחה גבוהה. יחד עם זאת, אנו עדיין ממתינים לראות סימנים ברורים של צמיחה, ובשלב זה משמרים את המלצתנו על Perform.
ברבעון הרביעי 2017 הציגה לייבפרסון הכנסות של 57.4 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 2%, מעל הצפי של 56.5 מיליון דולר, עם רווח פרופורמה של 0.00$, לעומת הצפי ל-0.01$. EBITDA היה 3.9 מיליון דולר, מעל הצפי של 3.7 מיליון דולר. החברה חתמה הרבעון על 101 עסקאות, עליה מ-76 ברבעון הקודם ו-93 ברבעון המקביל. גודל עסקה ממוצעת עלה ל-220 אלף דולר, לעומת 215 אלף דולר ברבעון הקודם ו-200 אלף דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי היה 75.1%, עליה של 30 נ"ב לעומת הרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, 63% מהכנסות הגיעו מצפון אמריקה ו-37% מהשווקים הגלובאליים. בחלוקה הענפית, תחומי השירותים הפיננסיים והטלקום היוו כל אחד 19% מהזמנות, תחום הקמעונאות היוו 29% מהזמנות, תחום הרכב – 12%, תחום הטכנולוגיה – 7%, ושאר הסקטורים היוו נתח של 14% מהזמנות.
הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזיות הכנסות מעל הצפי הן לרבעון הבא והן לשנת 2018 כולה, אם כי תחזיות הרווח היו נמוכות מהצפי, עקב המשך השקעות בפיתוח ובמכירות, לצד השפעה שלילית של התחזקות השקל. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 56-75-57.75 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%-13%, מעל הצפי של 55.5 מיליון דולר, עם רווח של 0.00$-0.01$ (לעומת הצפי של 0.01$) ו EBITDA של 3.5-4 מיליון דולר (בדומה לצפי). בשנת 2018 כולה צופה החברה הכנסות בטווח 237-243 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8%-11%, מעל הקונצנזוס של 234 מיליון דולר, אך רווח נקי של 0.07$-0.10$, נמוך מהצפי של 0.11$.
חברת לייבפרסון ערכה בעקבות פרסום דוחותיה מפגש משקיעים במשרדיה החדשים בתל אביב, בו הציגה את פתרונותיה ואת האסטרטגיה העסקית. החברה ביצעה במהלך שלוש השנים האחרונות מעבר משמעותי מפתרונות מסורתיים בתחום הצ'אט לפלטפורמת LiveEngage המספקת פתרון messaging באפליקציות המובייל המקשר עם מערכות CRM של ארגון לקוח, אשר מבוסס על כלי בינה מלאכותית ומספק מענה לצרכים מגוונים של לקוחות. פתרון LiveEngage, הנמכר במודל הענן (SaaS – Software as a Service), מאפשר ללקוח להוריד באופן משמעותי את ההוצאות התפעוליות במרכזי השירות, תוך החלפת נציגים טלפוניים בפתרונות ממחושבים, זאת בלי לפגוע באיכות השירות. שוק היעד של לייבפרסון מהווה פוטנציאל גדול, והתקדמות החברה במכירת הפלטפורמה החדשה עשויה להוביל להאצה בשיעורי הצמיחה לעומת השנים האחרונות, ובכך להוביל להצפת ערך במניית LPSN. אנו מעודדים מהתהליך ומציינים את תמחורה הנמוך של מניית LPSN הנסחרת במכפיל מכירות של 3, דיסקאונט לממוצע של חברות הענן, אך בשלב זה מותירים את המלצתנו על Perform מתוך המתנה לסימני התקדמות בפעילות החברה ולהאצה בצמיחה
הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה יוכלו לאפשר לרכב מרובה נוסעים להשתמש בנתיבי תח"צ – על מנת להקל בפקקים ובעומס בכבישים. היו"ר כבל: ההצעה היא המשך ישיר לשימוע בנושא התחבורה הציבורית שמקיימת הוועדה – וידאנו שהתיקון לא יפגע בפרטיות הציבור. מדובר בעצם בשאלה איך יבדקו אם מדובר ברכב מרובה נוסעים או לא? ובכן יהיו אמצעים טכנולוגיים – מצלמות שיזהו כמה נוסעים יש ברכב. בכך נפתרה בעיה שעיכבה את השימוש בכלי רכב מרובה נוסעים בנתיבי התחבורה התציבורות.
וכמה זה בכלל מרובה נוסעים? ובכן, הכוונה לארבעה נוסעים ומעלה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיפי התחבורה העוסקים באכיפת עבירות תעבורה באמצעים טכנולוגיים, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים). ההצעה שאושרה נועדה לסייע בצמצום העומס בכבישים, באמצעות מתן אפשרות לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית. היו"ר כבל אמר כי ההצעה היא המשך ישיר של השימוע שמקיימת הוועדה בנושא התחבורה הציבורית, והמשך לישיבות שקיימה הוועדה בעבר בעניין הנסיעה השיתופית. עם זאת הוא דרש לוודא שהצילום יעשה בדרך שלא תזהה את המצולמים ותשמור על פרטיות הציבור.
רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דור בלוך, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה לתקן את פקודת התעבורה כך שזיהוי מספר הנוסעים ברכב, באמצעות מצלמה או רשומה אלקטרונית, תהווה ראיה קבילה למספר הנוסעים בו וכך ניתן יהיה לאפשר לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. הוא הוסיף כי למרות הגודש בכבישים רק מיעוט קטן בוחר להגיע לעבודה בנסיעה שיתופית או בתחבורה ציבורית. לדבריו, כבר כיום ניתן להיכנס לנתיב המהיר לתל אביב ברכב מרובה נוסעים ללא תשלום, והדבר השפיע דרמטית על העומס.
מנכ"ל סייפר פלייס המספקת מערכות צילום נת"צים לעיריית תל אביב, אורי קריב, אמר כי המצלמות מבצעות צילום ברזולוציה המאפשרת זיהוי מספר הנוסעים ברכב, ומיד לאחר מכן מבצעות טשטוש של הפנים. נציג אגף תפעול וטכנולוגיה בחברת נתיבי איילון, המפעילה אכיפה כזו בנתיב המהיר, אליצח דמבינסקי, הסביר כי לא ניתן לקבל תמונה שמזהה פנים וכי התמונות גם אינן נשמרות במאגר כלשהו. לדבריו, רק כאשר המערכת מזהה הפרה היא מעבירה את התמונה המטושטשת שממנה אפשר לזהות את מספר הרכב שביצע את העבירה. היו"ר כבל הבהיר כי לא יאפשר הוצאת מכרז שונה, שעלול לפגוע בפרטיות הציבור
חוזי הפרשים על מדד ת"א 35 – מה זה? איך זה עובד? מעניין אבל מסוכן. מדובר בחוזה הפרשים ( CFD ) לכל דבר ועניין (מדריך חוזי הפרשים) רק שהפעם על מדד בבורסה המקומית. זה חידוש שעדיין רחוק מיישום בפועל, אבל רשות ניירות ערך מצביעה – בעד.
מליאת רשות ניירות ערך מאשרת לחברת קולמקס מסחר בחוזי הפרשים על מניות ת"א 35 . המהלך יביא לגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בתל אביב. פעילות המסחר בזירה צפויה להגדיל את מחזורי המסחר והנזילות בבורסה בתל אביב וצפויה גם להערכת פעילים בתחום להוביל לחזרתם של משקיעים אל הבורסה בתל אביב – אנחנו בספק. אחרי הכל לצד המכשיר המעניין – סוג של אופציה על מדד ת"א, יש אמנם סיכוי גדול אבל גם סיכון מאוד גדול.
להערכת גורמים בענף המסחר והאופציות – העמלות הנמוכות הנהוגות בזירה יוזילו את עלויות המסחר ללקוח – לקוח עם 10,000 שקל בקולמקס יוכל לבצע הוראה לרכישה או מכירת מניות של עד 200 אלף שקל ב-CFD על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב
תקדים משמעותי בפעילות הבורסה בתל אביב: מליאת רשות ניירות ערך אישרה לחברת קולמקס ישראל להציע מכשיר השקעה מיוחד המאפשר מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על מניות בבורסה בתל אביב. מדובר במהלך שצפוי להגדיל את נפח המסחר במניות ת"א 35 באמצעות הפניית חלק מההשקעות המתבצעות בזירות המסחר אל השוק המקומי ועידוד משקיעים באמצעות הזירה ומחוץ לזירה להצטרף למסחר בבורסה בת"א. הגברת הנזילות תתאפשר גם בזכות האפשרות לביצוע שורט (מכירה בחסר) מיידי על מניות בבורסה בתל אביב. מסחר באמצעות הזירה יאפשר הוזלה בעמלות המסחר ועלויות נמוכות יותר מאלה הקיימות כיום עבור סוחרים פרטיים.
המהלך הוא פרי יוזמתה של קולמקס ואושר על ידי רשות ניירות ערך. כמו כן הפעילות תבוצע באמצעות חברי הבורסה בישראל. המסחר בפועל באמצעות הזירה יתבצע באופן הבא: לקוחות יזרימו פקודות לרכישת מניות במינוף של עד פי 20. כלומר על כל עסקה בסכום של 10,000 שקל שהוזרמו בזירה, ניתן יהיה להזרים בפועל הוראה לרכישת מניות בשווי של עד 200,000 שקלים ב CFD על מניות בבורסה בתל אביב. המסחר בזירה מתאפיין במכשירים פיננסים וכלי השקעה מתקדמים המאפשרים מינוף, מכירת מניות בחסר בצורה קלה ומהירה במערכת מסחר הנפוצה והמתקדמת בעולם.
יובל צבר, מנכ"ל Colmex אמר: "אני רוצה לברך את רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב שתמכו במהלך חשוב ואמיץ על מנת להמשיך ולהגדיל את מחזורי המסחר, אישור הפעילות מאפשר לזירות הסוחר להציע לסוחרי היום כלי השקעה ראשון מסוגו המשלב מינוף והזרמת נזילות. אני מאמין שהגברת העניין של סוחרים בבורסה בתל אביב תגביר את העניין במסחר ותביא להגברת הנזילות ופקודות המסחר בבורסה גם במעגלי סוחרים נוספים".
כך או אחרת צריך לזכור את הסיכון הגדול ואת האזהרה סיבב הזירות סוחר למינהן – הפעילות בזירה דורש מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם, פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר, החברה מפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא מוכרת כשאתה קונה והיא קונה כשאתה מוכר, אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול הזירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.
משה כחלון, שר האוצר מנסה בכמה כיוונים להשפיע על מחירי הדירות – מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל שלו, אבל במקביל הוא גם מקדם את ההשכרה לזכאים ועוד, וכל זה במקביל לאמירות חוזרות ונשנות שמחירי הדירות יירדו. כן, הוא מבין שחלק גדול מהעניין הוא פסיכולוגי לחלוטין, ועל רקע זה מעניינת אמירתו מהשימים האחרונים – כחלון אמר שאין בעיה של דירות מוכנות, אין בעיה בצד של ההיצע. הוא אמר את זה בתגובה לכך שטוענים שהיקף הבניה לא מספק, ויגרום לכך שהביקושים ימשיכו להיות גבוהים מההיצע ועל רקע זה קשה לראות ירידה במחיירם. אלא שכחלון התעקש וגם הסביר שיש מספיק דירות.
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, לצד קבלנים טוען שזה לא נכון. "מדובר רק בהמשך הלוחמה הפסיכולוגית של משרד האוצר נגד שוק הנדל"ן הישראלי, על רקע הפסקת הפרסומים הרשמיים של הלמ"ס לנתונים האמיתיים של שוק הדיור בישראל". אמר עו"ד אליאב בן שמעון בתגובה לדברי שר האוצר.
"הנתון של ה-50 אלף דירות מוכנות לכאורה זה נתון שמזה כשנה וחצי מוסתר על ידי המדינה, ולא בכדי. בהתאם לפרסום למ"ס האחרון בעניין מלפני כשנה וחצי, מדובר בסה"כ על כ- 1,000 דירות ולהערכת כלכלני התאחדות בוני הארץ, מספר דירות זה לא השתנה בסדרי הגודל, ובטח לא במספרים אליהם מכוון שר האוצר. אם כוונת השר היא לדירות שבנייתן החלה והן טרם נמכרו, ולא דירות גמורות, הרי שנתון זה עומד על כ- 35,000 דירות שנמצאות בהליכי ביצוע בשלבים שונים, כפי שהיה לאורך השנים האחרונות. המשמעות של הפצת הצהרות ונתונים לא מדויקים היא שלמרות הביקוש הגדל מצד הציבור, הקונים הפוטנציאלים נמנעים בשלב זה, מלבצע עסקאות מה שיהיה בעוכריהם בהמשך שעה שיבינו שאין פתרון אחר באופק.
"שר האוצר נבחר על הטיקט של מציאת פתרונות דיור לאלה שאין להם פתרון כזה, ולא בשביל להקפיא את שוק הדיור. הטענה שלו, שלאורך זמן הקפאת השוק תביא לירידת מחירים, מבוססת על עצימת עיניים שלו ושל הצוות שלו, שמתנהג כאילו אין כאן בכל שנה תוספת ענק למספר דורשי הדירות. אי אפשר להתעלם באמת לאורך זמן מהעובדה שעשרות אלפי משפחות יושבות ומחכות לירידת מחירים משמעותית, וכמו שקרה פה שוב ושוב בעשור האחרון, ברגע מסוים, הם יחזרו לשוק ולחצי הביקוש הכבוש שהם יצרו יביאו לזינוק מחירים – הפוך ממה שביקש השר להשיג. יתרה מכך, הנזק שבהקפאת שוק הבניה הוא פגיעה כלכלית קשה במשק ובתעשיות הנלוות שחוות פגיעה קשה ומיתון עמוק מצעדי משרד האוצר. זהו ענף כלכלי מהמרכזיים במשק והתנהלות הממשלה בשנה האחרונה מסכנת מקומות עבודה של כ- 270 אלף ישראלים המועסקים בו. שר אוצר לא אמור להתגאות בנתון כזה. שר אוצר מוכרח לדווח דיווח מלא לציבור על הסכנה של המשך קיפאון השוק ולעודד את מי שצריך דירה, לרכוש אותה מייד".
https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%9F/
יבוא אישי דרך באינטרנט הוא הטבה ענקית לרוכשים. גם זול יותר מאשר לרכוש בארץ, גם אין מע"מ, פשוט נהדר וזו הסיבה שישראלים רבים רוכשים דרך ענקיות הקמעונאות באינטרנט – אמזון, עליבבא, eBay ונוספות. אז נכון שזה מוגבל ל-75 דולר, אבל רבים עושים קניות חוזרות כך שאין באמת אפקטיביות לרף הזה, אלא מדובר ברף לכל משלוח. מכל מקום, התעשיינים ובעיקר הסוחרים והקמעונאים ובצדק מבחינתם התנגדו לחוק ומתנגדים כעת להטבות הנוספות שבפתח.
ועל מה בעצם מדובר? ועדת הרפורמות מתחילה לדון בהצעת חוק התכנית הכלכלית כאשר בכוונתה לדון באפשרות לייבא בייבוא אישי עד 5 מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח (היום ניתן לייבא בייבוא אישי 4 מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה). וכן בכוונתה לקבוע כי מוצרי צריכה שנועדו לשימוש אישי או מוצרים שלצורך התקנתם, הפעלתם ותחזוקתם לא נדרשת מעורבות בעלי מקצוע, המיובאים בייבוא אישי, יהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי. על רקע אי הבהירות בנושא כיום, המכס מעכב העברת מוצרים לרבבות אנשים.
יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה אמרה על רקע דיוני הוועדה:"אנשים קונים באינטרנט ולא יודעים כמה הם ישלמו בסוף. מוצר שנעצר במכס גורר תוספת תשלום על האכסון ועל השגת האישורים כדי להוציא את החבילה מהמכס. עד היום לא היו כללים ברורים שהגדירו איזה מוצר דורש אישור ואיזה לא, וזו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהציבור לא ידע אם מותר לקנות מוצר כלשהו או שהוא דורש אישור".
הרפורמה ביבוא אישי הולכת לשנות את המציאות הזאת. פעם ראשונה אנחנו נגדיר מוצרים שיש להם אישור אוטומטי להיכנס לישראל לשימוש אישי ומשפחתי. המידע יהיה זמין לציבור וכל אחד יוכל לחשב את המחיר הסופי למוצר ואיזה אישור הוא דורש. זו רפורמה שתגביר את התחרות במשק ותוריד את יוקר המחיה לציבור".
החוק הזה מתווה מסגרת חשובה מאוד, שנרצה להתקדם איתה, אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד דברים ברמת תקנות עתידיות והחלטות ממשלה. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לשבת ולראות מה מאלה ניתן כבר היום להכניס לתוך מסגרת החקיקה, כדי לתת למהלך תוקף נוסף, וכן למצוא פתרונות פרואקטיביים יותר ליידע את האזרח על כל ההקלות ברגולציה, בכדי שהמהלך יצלח".
שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגיעה לדיון להציג את העבודה שנעשתה לפני הבאת הצעת החוק: "עמדתי בראש ועדת היגוי ממשלתית להסרת חסמים ביבוא אישי במטרה להפחית את יוקר המחייה במוצרי צריכה. כבר היום אנו רואים עלייה בחבילות המגיעות מחו"ל וסקר מראה כי פערי המחירים הם הגורם המוביל בכך. עם זאת, סברנו כי כחלק מהרפורמות השונות ליצירת תחרות בתחום היבוא צריך ללמוד מהם החסמים בפני היבוא האישי, ונתנו הזדמנות לכלל הציבור להביע דעתם. הצרכן היום לא יודע מה ייעצר לו במכס, גם בגלל שההגדרה של 'כמות סבירה' איננו ברורה לו, וגם בגלל שאינו יודע אם מוצר מסוים דורש אישור מקדים של משרד ממשלתי מסוים".
"הוועדה סברה שלא צריך לדרוש מהאזרח לדעת מראש את ההגבלות על כל מוצר, ולפתח מומחיות בזה, וצריך לפשט עבורו את הדברים, יחד עם הנגשה ושקיפות של מידע רב יותר. אנחנו גם סברנו שרגולטור צריך להבדיל בניהול הסיכונים בין יבוא מסחרי לאישי, כי כמות המוצרים הנכנסת משקפת סיכון שונה".
"הוועדה קבעה כלל אחיד ופשוט עבור הצרכן, מול כל משרדי הממשלה, לגבי כמות סבירה, כאשר במשלוח יחיד בעלות של מעל אלף דולר הכמות תהיה עד חמישה מוצרים, ובמשלוח מתחת לאלף דולר הכמות תהיה 30 מוצרים. כמו כן קבענו מדרג חוקיות, אשר כל משרדי הממשלה יחלקו את כל המוצרים שתחת אחריותם על פיו: הדרגה הראשונה לא תכלול דרישות חוקיות כלל, הדרגה השנייה תדרוש הצהרה, והרמה השלישית כבר תדרוש בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית. צו היבוא האישי שיסדיר זאת בעתיד ייכתב בלשון נהירה לכל אזרח, ויוקם גם אתר אינטרנט ייעודי בו האזרח יוכל להכניס את המוצר ולראות את כל הכללים לגבי היבוא שלו"
עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "האיגוד לא מתנגד לייבוא אישי ומבין שהוא מהעולם החדש שהקמעונאים המקומיים צריכים להתחרות במסגרתו, אך חייב להיות בסיס שווה לתחרות. הפער המשמעותי הוא במע"מ, אותו היבואן חייב לשלם, ומכן שזה מועבר לאזרח, בעוד אדם פרטי פטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד 75 דולר. האפליה הזו כבר קיימת, והתיקון המובא כאן רק יעמיק אותה, עד למצב שגם הקמעונאים הגדולים ביותר לא יעמדו בו ויקרסו, ומדובר ב-256 אלף מועסקים המפרנסים כמיליון איש. אין כאן גם הגבלה על כמות המשלוחים שרשאים לעשות, כל עוד הכמות סבירה בכל משלוח, וייתכן שנעבור כאן לייבוא מסחרי, כתחפושת של ייבוא אישי, כשכל השנה פורים".
"מדרג החוקיות שהאוצר דיבר עליו הוא דבר נכון מאוד, אבל לא קיבל כלל ביטוי בחוק עד כה, אלא רק בהחלטת ממשלה, והחוק שוועדה זו העבירה רק לאחרונה לבטל תקנים מקומיים לטובת תקינה בינ"ל גם הוא מצוין, אבל בהצעת החוק היום פשוט מבטלים תקנים לחלוטין. ההיגיון מאחורי אכרזת תקן הוא התאמות לטובת בריאות ובטיחות הציבור – אז במסלול מסחרי הדאגה הזו חשובה ובמסלול פרטי היא לא? מוצצים, למשל, הם מוצר עם תקן רשמי, ולא בכדי, אז אין חשיבות לאחריות כאשר זוג הורים מביאים 30 מוצצים שהתינוק מכניס לפה?"
יו"ר הוועדה השיבה: "המוצצים הם דווקא דוגמה מצוינת למצב בו הורים הופכים עבריינים בעל כורחם, הן בשל המחירים והן בשל חוסר ידיעת התקינה. הורים רוצים מוצץ מחברה מוכרת וטובה, בשביל לא להסתכן, וכבר היום המון קונים מוצצים בחו"ל, בגלל היוקר בארץ, ואין להם דרך לדעת שיש תקן רשמי למוצץ. בסוף יש גבול כמה זה אחריות המדינה וכמה אחריות על ההורים".
עידו סופר, אגף תקציבים במשרד האוצר: "ועדת ההיגוי דנה בהערות משרד הבריאות לגבי מוצרי תינוקות בתקנים רשמיים, וקבעה בדו"ח שלה, עליו חתומים גם נציגי משרד הבריאות, גם שיש אחריות הורים בנושא, וגם שממילא נושא הייבוא של מוצרים אלה לא נאכף כיום, ולכן אימצה את ההצעה גם לגביהם, וועדת השרים אישרה את דו"ח הוועדה".
יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה: "זו סוגיה מורכבת שנדונה בכל העולם, כי ברור שיש סיכונים במה שנקבע כתקן, ויש גם מגמה עולמית של קנייה מקוונת שאין אפשרות להילחם בה. בניהול הסיכונים הזה הוחלט לקדם את ההקלה, אבל הוחרגו מוצרים שנדרש בעל מקצוע להפעילם, או להתקינם לפי החוק, וכן הוחרגו מצרכי מזון, תעבורה ומכשור רפואי מסוימים, כפי שנראה בהקראת החוק.