שוק המשכנתאות ב-2017 הסתכם ב-53.4 מיליארד שקל – ירידה של 9%, לעומת השנה הקודמת. האם זה מעיד על קיפאון מסוןיים בדוק הדירות? כן, זה מעיד על פחות רכישות. אולי אנשים פשוט מחכים? כנראה שהם מחכים לזכייה במחיר למשתכן. אולי הם חושבים (אחרים) שמחירי הדירות גבוהים. מה שברור שהיקף העסקאות ירד ובמקביל היקף המשכנתאות. המשמעות היא שמתישהו האנשים האלו שכעת יושבים על הגדר יחזרו לשוק – ומה אז? האם מחירי הדירות יעלו? האבסורד הוא שלמרות הקיפאון ואפילו הירידה בהיקף העסקאות, עדיין לא נרשמו ירידות מחיירם בשוק הדירות.

מחירי הדירות לאן?

כך או כך, שנת 2017, מסתיימת עם דצמבר חזק. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל,  לעומת 47 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנת 2016. חודש דצמבר נחשב עונתית חודש טוב, גם בגלל מבצעי המשכנתאות שהבנקים עושים לקראת סוף השנה. ואכן בהתבוננות על ריבית המשכנתא בדצמבר (שיושמה בפועל למשכנתאות שנלקחו בתחילת ינואר) הרי שהריבית משכנתא ירדה בכ-0.2% (הריבית הצמודה) בדצמבר.

בחודש דצמבר לראשונה בשנת 2017 ירדה הריבית השקלית הקבועה הממוצעת מתחת לרף ה-4% ועמדה בממוצע על 3.97% בחודש דצמבר. הריבית השקלית ירדה  בשיעור של 8% ב-2017 וגם הריבית הצמודה הקבועה ירדה בשיעור דומה אשתקד ועמדה בדצמבר בממוצע על 3.5% בממוצע.  הירידה בריבית נובעת גם ממבצעי סוף השנה בבנקים למשכנתאות וגם מירידה בהיקף העסקאות. הירידה בריבית מנוגדת לחודשים האחרונים בהן הריבית משכנתא עלתה, ולמעשה בשנתיים האחרונות המגמה בריבית המשכנתא היא עלייה.

קרן קריפטוס – קרן סל על מדד המטבעות הקריפטוגרפיים מאפשרת למשקיעים חשיפה על מטבעות דיגיטליים.

קרן קריפטוס היא יצירה של צוות של אקדמאים, אנליסטים כמותיים ומומחים לניירות ערך מובילים שבסיסם בצוג, שווייץ. היא מיועדת לעקוב באופן פסיבי אחרי המדד CCI30 ((www.cci30.com, אינדיקטור של השווי של מטבעות קריפטוגרפיים ומדד הייחוס של המגזר.

קרלו שבולה, אחד ממנהלי הקרן, אמר עם השקת קרן הסל: "קרן קריפטוס נוצרה בתחילה כאמצעי להשקעות פרטיות. קניתי לראשונה ביטקוין ב-2011, וכשהשווי שלו נעשה משמעותי, רציתי להתגוון למטבעות קריפטוגרפיים אחרים עם גישה מדעית קפדנית. שום אופציה מתאימה לא הייתה קיימת, אז יצרתי קרן משלי". קרן קריפטוס היא גם תגובה גם לביקוש גדול מצד משקיעים: "היא מגשרת על הפער בין המערכת הפיננסית המסורתית ומגזר המטבעות הקריפטוגרפיים. משקיעים צריכים להשתתף בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים דרך גורם מאוסדר, שלא היה קיים עד עכשיו".

קרן קריפטוס היא קרן הסל (ETF) המאוסדרת היחידה שמציעה אסטרטגיית השקעה של מעקב פסיבי אחרי מדד של מטבעות קריפטוגרפיים ולא גובה עמלות ביצועים.

מדריך ביטקוין – כל מה שצריך לדעת? לרבות סקר – מה יהיה שער המטבע עוד שנה

מה זה בלוקצ'יין?  

מדד CCI30 מאפשר יצירת תיק מאוזן שממקסם תשואות תוך מזעור הסיכון והתנודתיות. הקרן משכפלת את מדד CCI30 באופן פסיבי על ידי השקעה ברכיבים של המדד (30 המטבעות הקריפטוגרפיים עם שווי השוק הגדול ביותר).

ההשתתפות בקרן מחייבת השקעה מינימלית של 100,000 דולר.  דמי הניהול השנתיים של הקרן – 0.99%, ואפס עמלות ביצועים. לטענת מנהלי הקרן  זאת הקרן הכי זולה במגזר בהפרש גדול. "אף משקיע בודד לא יכול באופן מציאותי להיות בעלים של מטבעות קריפטוגרפיים רבים באופן ישיר. זה מצריך זמן וניסיון לקנות 30 מטבעות קריפטוגרפיים שונים ולשמור על תיק מאוזן. יש גם דרישות טכניות ואבטחה שרק מבנה מקצועי ייעודי יכול לעמוד בהן", אומר שבולה. "באמצעות קרן קריפטוס, כל אחד יכול לקבל חשיפה למטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים תוך הקטנת התנודתיות של ההשקעה".

הפעלת קרן מדד מצריכה מגוון של מיומנויות פיננסיות וכמותיות, יחד עם פעילות ניירות ערך ברמה עולמית. שלושה שותפים הקימו את קרן קריפטוס ואחראים על הניהול שלה: איגור ריבין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טמפל ופרופסור רגיוס בסנט אנדרוז, אחד המתמטיקאים הכי מכובדים בעולם. הוא זוכה להערכה בגלל הכישורים שלו בהצטלבות של המתמטיקה והפיננסים, ואחראי על המחקר והבסיס התיאורטי של קרן קריפטוס.

קרלו שבולה, ספק מוערך של שירותי ייעוץ משפטי ופיננסי, כלכלן ומשקיע. שבולה אחראי על הארגון של הקרן.

ג'ף זורן, מומחה לניירות ערך גלובליים. זורן, בעבר עוזר צבאי של נשיא ארה"ב שהיה אחראי על נשיאת ה"פוטבול" הגרעיני, מייעץ עכשיו לממשלות ולחברות על אבטחת סייבר וזיהוי וניטרול איומים. הוא אחראי לכל היבטי הביטחון של הקרן.

בייקר טילי, חברת ראיית חשבון גלובלית עם מלוא השירותים, היא המבקרת שמונתה לקרן. טריידנט טרסט, אחת החברות המובילות בעולם, היא המנהלת הבלתי תלויה. "אין מיתאם בין המטבעות הקריפטוגרפיים וסוגי נכסים אחרים", אומר פרופסור ריבין. "לכן קרן קריפטוס היא האמצעי המושלם להוספת גיוון לתיק. אפשר גם לראות בקרן אמצעי בטוח לאחסון הון. דמי הניהול הנמוכים שלה הופכים אתה לאופציה מעשית עבור מי שרוצה להשאיר את כספו מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, אבל להרוויח מהיתרונות של גורם מאוסדר ורמת הביטחון הגבוהה שמעניק המבנה שלה".

הפעילות התחילה עם הון של 12 מיליון דולר ומשקיעים מוסדיים כבר התחייבו על 100 מיליון דולר נוספים.

עד איזה גיל ניתן לעבוד? האם חייבים לצאת לפנסיה בגיל 67 (לגברים)? ומה אם אדם בן 80 מתפקד ורוצה לעבוד?

גיל פרישה מוגדר לגברים -67 ולנשים 62 עם מדרגות לקראת העלאה. אחרי הפרישה אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפנסיה שלנו ומה שחסכנו במשך עשרות שנות עבודה. אבל בעולם המודרני יש שני תופעות שיש להם פתרון – הראשונה, תוחלת החיים עולה, ובהתאמה יכולות העבודה של האנשים בגילאים האלו עולה. הם גם יכולים וגם רוצים לעבוד. עניין שני – הכסף לפרישה לא מספיק. ולכן, ניתן בקלות יחסית לבוע גיל פרישה גבוה יותר וכך לפתור את שתי הבעיות האלו.

לא לכולם זה מתאים. יהיו כאלו שירצו לפרוש מוקדם/ רגיל; יהיו כאלו שזה יפגע להם בתוכניות וגם בכסף – הם רוצים לפרוש היום ולקבל קצבה ולא עוד 3 שנים. אבל הרעיון הזה כבר מתחיל ליצור באז, והאמת שנראה שמדובר בפתרון כלכלי לבעיה של מבוגרים רבים – אין מספיק כסף בפנסיה.

על רקע זה,  השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל טוענת –  "צריך להעלות את גיל הפרישה מבחירה לנשים ולגברים כאחד ל- 70"

     "חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה השרה  חברתי, גילה גמליאל, בדיון על תקציב משרדה לשנת 2019 בוועדת הכספים. השרה הוסיפה: "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד. אז במקום לחלק מגדרית, יש להפריד בין מקצועות שוחקים ליתר המקצועות. במקצועות שוחקים יש להותיר את גיל הפרישה על 62 ולא להעלותו אצל נשים ל- 64 וביתר המקצועות להעלות לגיל 67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. אני מאמינה שבעתיד הגיל יעלה אף מעבר לכך. הזמנים השתנו ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד". את הדברים השמיעה גמליאל לאור שאלה בעניין שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ועדת הכספים יושבת כבר זמן רב על המדוכה הזאת של גיל הפרישה לנשים ועמדתך בנושא חשובה". הדיון היום בוועדה, היה הדיון הראשון על תקציבי משרדי הממשלה לקראת תחילת הדיונים על תקציב המדינה ל- 2019 בוועדת הכספים.

     יו"ר הוועדה גפני בירך את השרה גמליאל: "את השרה הראשונה שמגיעה לכאן להצגת תקציב משרדך, אף שטרם הופצו ספריי התקציב. את עוסקת בנושא חשוב ומהותי של סגירת פערים בחברה הישראלית ואני רואה חשיבות רבה בעבודת משרדך ובכך שיועמדו לרשותו התקציבים הדרושים להשגת היעד הזה של צמצום פערים". במהלך הדיון התברר שהשרה מתקשה להאריך את כהונתו של המשנה למנכ"ל למגזר הערבי, איימן סף, שכל הגורמים, כולל היא עצמה, מאוד מרוצים מתפקודו ומעבודתו. "מדובר באדם בעל ניסיון ויכולת מוכחים ולצערי, מרוב החששות ממינויים פוליטיים הכהונה שלו ושל רבים אחרים קצובה ולא ניתן להאריך. הנושא נתון לפתחה של נציבות שירות המדינה" אמרה. גפני וחברי ועדה נוספים הביעו תסכול מכך.

     ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מדובר בעובד מעולה שאכן הצליח לקדם דברים חשובים, צריך לדאוג שימשיך בעבודתו. גפני אמר לשרה, כי "בוועדת הכספים מיוצגות כל המפלגות. יחד עם כל חברי הוועדה ניכנס לעובי הקורה בעניין ונפעל על-מנת לאפשר הארכת קדנציות ולחילופין, מתן אפשרות לשרים להאריך את כהונתם של פקידים מצויינים על-מנת שלא לתקוע תכניות עבודה. הלכו לקיצוניות בעניין הזה ובסוף זה פוגע באיכות השירות לציבור".

     בעניין גיל הפרישה לנשים, אמר גפני לגמליאל: "הבעיה שהאוצר מסרב להכיר במקצועות שוחקים". השרה השיבה, כי "מתן אפשרות הבחירה לנשים ולגברים לעבוד עד גיל 70, אופציה שרבים מאוד ייבחרו בה, היא זו שתממן את אי העלאת גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים". גמליאל סיפרה שהיא מקבלת פניות מנשים רבות שמגיעות לגיל 67 ונאלצות לפרוש, כי כך מחייב החוק ואמרה: "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולכן צריך לצאת מהקיבעון בנושא. אלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ 62 ל 64 במקצועות שוחקים. תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".

     השרה הציגה סקירה על עבודת משרדה ב- 2017 – 2018 ואת תכניות המשרד ל- 2019. לדבריה התקציב ב- 2019 יגדל ולראשונה יעבור את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון ₪ תקציב מזומן ועוד 525 מיליון ₪ תקציב הרשאה להתחייב ובסה"כ: 1.065 מיליארד ₪. זאת לעומת 866 מיליון ₪ ב- 2018 ו- 826 מיליון ₪ ב- 2017. "הדבר משקף את האמון שנותן משרד האוצר במשרד ובעשייתו. אנחנו מנצלים את התקציב שעומד לרשותנו והוא לא כתוב לפרוטוקול בלבד".

     במסגרת הסקירה, הציגה השרה, שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן; סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'. בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב- 2019; 45 מיליון ₪ במישרין ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.

     השרה גמליאל הציגה תכניות לאומיות רוחביות שהן בהובלת המשרד; התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ- 15 מיליארד ₪, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב- 900 מיליון ₪, ישראל דיגיטלית; 1.5 מיליארד ₪, תכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות; 10 מיליון ₪ ועוד. המשרד משקיע באופן ישיר בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון ₪, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון ₪, פעולות להעצמת מעמד האישה; 28 מיליון ₪, פיתוח תשתיות דיגיטליות; 45 מיליון ₪.

     בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הינה פרויקט להקמת 'מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות', עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון ₪. מטרת מנוע החיפוש הינה, לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור, הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה. גמליאל: "כל אזרח ותיק יוכל לקבל בלחיצת כפתור פלט שבו יפורטו כל זכויותיו, החל מביטוח לאומי וכלה ברשויות אחרות".      מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר: "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".

     בשורה נוספת לאזרחים הוותיקים אותה הציגה השרה היתה – הקמת 'מרכזי טיפות זהב' (מול טיפות חלב ומרכזים לצעירים (א"ק)). תכליתו של הפרויקט; להקים מרכזים עבור אזרחים ותיקים שירכזו ביצוע בדיקות ע"י צוות רפואי, דברים שלא מצריכים נוכחות רופא, לצורך ביצוע כל הבדיקות השגרתיות, מרכזים שיאפשרו תזונה והכוון תעסוקתי ומכלול שלם של שירותים. "יצאנו בעניין לפיילוט בשמונה רשויות מקומיות" אמרה.

     עבור הצעירים אמרה השרה גמליאל, כי "החלום שלי להיות שרת חינוך ואז אבטל את המבחן הפסיכומטרי. מדובר בחסם משמעותי, במיוחד עבור צעירים מהמגזרים הערבי והחרדי. בינתיים, אנחנו מקדמים קורס פסיכומטרי חינם לצעירים באינטרנט, קורס מקוון בעברית ובערבית, שכל אחד יוכל לעבור אותו בקצב שלו על-מנת שתהיה לו האפשרות להגיע ללימודים אקדמיים".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לשרה ולמנכ"ל, "להמשיך בעבודתם המבורכת" וכן "להרחיבה לעוד מגזרים בחברה הישראלית. תיכנסו לכל המגזרים כפי שעשיתם עד עכשיו במגזר הערבי. יש עוד אזרחים שמחכים לשוויון חברתי, אם כי לא באותם ממדים כמו האזרחים הערבים. אתם מקדמים תכניות טובות שלא היו בעבר ואני מברך אתכם על-כך. ועדת הכספים תסייע לכם ככל שהדבר יידרש על-ידיכם".

אלו האנשים שקובעים את הריבית במשק, אלו הם חברי הוועדה המוניטרית – ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית,  ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ,  פרופ' משה חזן,  מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים.

בנוסף משתתפים בוועדה גם – גב' מאיה הרן רוזן – כלכלנית בחטיבת המחקר,  מר דני חחיאשוילי – ראש מטה הנגידה, מר יואב סופר – דובר הבנק,  מר אילן סוציאנו – עוזר למזכירת הוועדה המוניטרית, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר.

האנשים המכובדים האלו אמרו את משאלת הלב הבאה על שוק הדיור – " הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש, ובפרט מצביעים על כך המשך הירידה במספר העסקאות וההאטה בקצב עליית מחירי הדיור. התחלות הבנייה פחתו בחודשים האחרונים, אך חברי הוועדה הזכירו כי נתון זה לרוב מתעדכן כלפי מעלה במשך הזמן, וכי ניכרת עלייה במספר היתרי הבנייה וסביר שהיא תבוא לידי ביטוי בהתחלות בנייה עתידיות. נוסף לכך דנו חברי הוועדה בקשר בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה; הם אמרו שלפחות עד מאי השנה הגיעו ההתחלות לרמה גבוהה מאוד מבחינה היסטורית, ולכן אפשר לצפות לרמה גבוהה של גמר בנייה בשנתיים הקרובות ולעלייה בהיצע, דבר שיכול להוביל לירידה במחירי שירותי הדיור".

הם מנותקים מהשטח, הם מדברים על תיאוריות לא רלבנטיות, הם פשוט לא מבינים שהקבלנים קובעים את עקומת ההיצע. הלו – כאן זה לא אקדמיה, כאן זה החיים האמיתיים. איך בדיוק יגדל היצע הדירות אם הקבלנים מפסיקים לבנות? האם אתם שומעים את עצמכם? האם יש מישהו בבית?  אתם אמורים להיות המבוגר האחראי, ואתם עוסקים באם ואם ואולי….

הולמס פלייס השלימה את רכישת מועדון  זאוס ברמת גן תמורת 15.75 מיליון שקל. הרכישה הותנתה בהנפקה ציבורית ואחרי שהחברה המפעילה מועדוני כושר הנהפיקה בחודש שעבר, היא משלימה כעת את רכישת זאוס.

הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים.

 ובכלל – הרשת נמצאת במגמה ארוכת טווח של צמיחה דרך רכישות – בשנה האחרונה רכשה הולמס פלייס  את רשת גו אקטיב ומועדון גרייט שייפ בהרצליה, הולמס פלייס ממשיכה את מגמת ההתרחבות ואסטרטגיית הצמיחה המהירה, ומדווחת כעת על השלמת רכישת מועדון זאוס ברמת גן. בהתאם להסכם הנוכחי, תשלם הולמס פלייס 15.75 מיליון שקל, במקום 16.5 מיליון שקל כפי שדווח בעבר, ובנוסף תשלם הולמס פלייס לזאוספורט תוספת של 750 אלף שקל, אם ה-EBITDA המשוקללת של המועדון בגין התקופה החל מה-1 ביולי 2018 ועד ה-30 ביוני 2019, הינה לפחות 3 מיליון שקל. הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים ולחברה אופציה לרכישת הזכויות גם במועדון הכושר זאוס במיקדו סנטר בתל אביב.

לדברי קרן שתוי, מנכ"ל קבוצת הולמס פלייס, "אנו שמחים מאוד עם השלמת רכישה אסטרטגית נוספת זו, ובדעתנו להמשיך ולבחון הזדמנויות צמיחה נוספות. זאוס, כמו גם יתר הרכישות שביצענו ושנבצע בעתיד, יוסבו במהירות למועדוני הולמס פלייס על פי הסטנדרטים הנהוגים בקבוצת הולמס פלייס ובמטרה להמשיך ולמנף את כוח המותג שלנו, שהינו המוביל בשוק"

מגל מדווחת על הזמנות להטמעת מערכות ביטחון בהיקף של 20 מיליון דולר

צבר ההזמנות של החברה בשיא

יהוד, ישראל – 24 בינואר 2018 –  חברת מגל מערכות בטחון (נאסד"ק: MAGS), מודיעה כי חתמה מתחילת השנה על חוזי הזמנות בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת פתרונות אבטחה משולבים. הנ"ל כולל בין היתר הזמנה של מערכות ביטחון להגנת תשתיות אנרגיה באמריקה בהיקף של 16 מיליון דולר. מרבית ההזמנות יסופקו במהלך 2018.

סער קורש, מנכ"ל מגל, אמר: "ניסיונה רב השנים של מגל באבטחה היקפית ופתרונות אבטחה משולבים אפשרו לנו לזכות בחוזים נוספים באזור אמריקה. הזמנות חדשות אלו משלבות בין מספר מהטכנולוגיות שלנו לזיהוי חדירה היקפית, ה-Omnitrax, חיישן תת-קרקעי לזיהוי מנהרות, ותוכנה לניהול וניתוח וידאו. הזמנות אלו מהוות בסיס איתן לתחילתה של 2018 שאנו צופים כי תהיה שנה בה מגל תציג צמיחה חזקה."

אודות מגל:

מגל מערכות בטחון הינה מובילה בינלאומית במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 45 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות מרוצים בלמעלה מ – 80 מדינות

מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS^4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA).

מנועי בית שמש: החברה נערכת לצמיחה – תבצע גיוס הון בהיקף של כ- 40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות.

 גיוס ההון נועד לתמוך בגידול הצפוי בפעילות החברה והרחבת ההשקעות בתשתיות התפעוליות, בין היתר לאור העסקאות  המשמעותיות של החברה בשנים האחרונות, הכוללות גידול צפוי בהיקפי הייצור של החברה ובאספקות ללקוחות.

 בינואר 2018 השקיעה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, כ- 5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית, והגדילה את שיעור החזקתה לכ- 45%. כמו כן, קרן פימי הודיעה כי בכוונתה להשתתף במלוא חלקה בהנפקת הזכויות. היום הקובע נקבע ליום 1.2.18. יום המסחר בזכויות צפוי להתקיים ביום 12.2.18.

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "שוק התעופה בעולם נמצא בצמיחה בשנים האחרונות והצפי הוא כי מגמה זו תימשך לפחות בעשור הקרוב.

המגמה העולמית מיטיבה גם עם חברת מנועי בית שמש, אשר חתמה בשנים האחרונות על עסקאות משמעותיות עם לקוחותיה הבינלאומיים, תוך הגדלה משמעותית של  היקף הסכמי המסגרת של החברה, אשר מהווים את התשתית להתפתחותה בשנים הבאות.

התפתחות זו של החברה זו דורשת היערכות והתאמת מפעלי החברה הן בישראל והן בסרביה וזאת בנוסף להשקעות השוטפות. בהתאם, דירקטוריון החברה החליט על גיוס ההון הנדרש בהיקף של כ-40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, וזאת בנוסף להקצאה פרטית שביצענו לאחרונה לקרן פימי תמורת 5 מיליון דולר.

אנו סבורים שקיים פוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות בתחומי הפעילות של החברה. היערכות תפעולית ומימונית מתאימה תסייע לנו לממש הזדמנויות אלו."

הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל״ן שמונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פעלה בשנה האחרונה לגיבוש המלצות במגוון היבטים, סטטיסטיים ואחרים, שיש בהם כדי לשפר את המידע המתפרסם לציבור הרחב, מקבלי ההחלטות בשוק הדיור וציבור החוקרים. עוד בתחילת עבודת הוועדה נקבע כי בשלב הראשון תעסוק הוועדה במכלול הנתונים הקשורים במחירים בשוק הדיור ותדחה את הטיפול בנתונים האחרים לשלב מאוחר יותר. לפיכך, דו״ח הביניים מתרכז רובו ככולו במחירים בשוק הדיור.

הוועדה הציגה את ממצאי דו"ח הביניים, בהשתתפות ד"ר דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר  הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא בינוי דיור ונדל"ן, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, ודורון סייג, מנהל תחום מקצועי בלמ"ס המשמש גם מרכז עבודת הוועדה.

לדברי ד"ר דני בן-שחר "המלצות הוועדה, אשר התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, מהוות מהפכה בכל מה שנוגע לנתונים והממצאים אודות המחירים בשוק הנדל״ן בישראל. מדובר ברפורמה מעמיקה ומקיפה בשיטות המדידה של השתנות מחירי הנדל״ן בישראל ובמידע שייחשף לציבור על אודות מחירי הדירות בישראל״.

במסגרת זו, המלצות הוועדה בדו"ח הביניים, שעיקריו מוצגים כאן, נחלקות לשניים:

(1) המלצות שמטרתן לשפר את האיכות והדיוק של האינדיקטורים המרכזיים בענף הנדל״ן: מדד מחירי הדירות ומדד שכר-דירה. כפי שיפורט בהמשך, שיפורים אלה יושגו הן באמצעות בניית תשתית נתונים טובה יותר והן באמצעות שינויים בשיטות האמידה;

(2) המלצות שמטרתן להוסיף מידע, אשר ירחיב את התמונה הנחשפת על מצבו השוטף של שוק הדיור.

קישורים

להלן תמצית ההמלצות:

1. טיוב והעשרת המידע הגולמי שמתקבל מרשות המיסים לצורך חישוב מדד מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על צעדים לשיפור והעשרת המידע הנאסף ברשות המיסים, המשמש לחישוב מדד מחירי הדירות.
2. שינוי מודל האמידה למדידת השתנות מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על אימוץ משוואת האמידה לחישוב מדד מחירי הדירות אשר פותח על-ידי הלמ"ס והוועדה המייעצת. המדד יחושב מרמת המחוז וישוקלל לרמה הארצית, תוך הכללת משתנים מסבירים חדשים במשוואת האמידה.

3. שיפור הדיוק של האומדנים הארעיים של מדד מחירי הדירות ביחס לאומדן הסופי – הוועדה ממליצה על אימוץ מודל לחיזוי האומדן הסופי, אשר פותח בלמ"ס על-מנת למזער את התיקון הנדרש בין הדיווח הראשוני על אודות השתנות מחירי הדירות לבין התוצאה הסופית המחושבת לאחר הגעתם של נתוני עסקאות המתקבלים באיחור.

4. הרחבת התוצרים הסטטיסטיים המתפרסמים לציבור בנושא מחירי הדירות בישראל –

(א)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי הדירות:

• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות עבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של מדד מחירי דירות עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות ארצי עבור דירות חדשות בלבד;
• פרסום חודשי של מדד מחירים דירות ארצי עבור דירות ״יד-שנייה״ בלבד;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת ברמה הארצית ועבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). פרסום זה יכלול פילוח לפי קבוצות גודל של דירות;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור עסקאות בשוק החופשי ועסקאות בתמיכה ממשלתית, בפילוח לפי מחוזות וגודל דירה.
• פרסום רבעוני של רמת מחירי דירות לדירות בעלות איכות קבועה לפי ששת המחוזות בישראל.
• פרסום שנתי של שווי למ״ר של דירות לפי אזור סטטיסטי בישובים עירוניים נבחרים.

(ב)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי שכר-דירה:

• פרסום חודשי של מדד שכר-דירה לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של רמת שכר-דירה ממוצעת לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) – במקום תשעת האזורים הגיאוגרפיים שפורסמו עד כה – וכל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• שיפור באופן המעקב אחר הדירות המשתתפות במדגם מדד שכר-דירה.

קישורים

1. דו"ח הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן – דו"ח ביניים.
2. מצגת: הצגת דו״ח (ביניים) של הוועדה המייעצת בנושאי מחירים בשוק הנדל״ן.
3. מצגת: מודל לחיזוי האומדן הסופי במדד מחירי הדירות.

דיור בר השגה זה עניין מורכב – האם הציבור צריך לממן דיור בר השגה לכאלו שאין להם? זה לא ממש בטוח, זה ממש לא מובן מאליו. ואיזה דיור בר השגה – שכירות , שכירות מוזלת, דיור קבע? הנחה על דירת מגורים? מדובר בסכומים גדולים שעולים לקופה הציבורית הרבה מאוד כסף, והשאלה הגדולה – האם הציבור אמור לממן לציבור אחר דירות. אחרי הכל, רוב הציבור מתקשה לרכוש דירה, ועובד כל חייו כדי להגיע לדירה. אז למה שהם – אלו שגם כך מתקשים – יעזרו למישהו אחר?

כך או אחרת, הממשלה שלנו כבר קבעה בשבילנו והיא מקדמת כמה מסלולים של דיור בר השגה. הצעת החוק לקידום דיור בר השגה אושרה לקריאות שניה ושלישית בוועדת הרפורמות. על רקע האישור אמרה, יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה: "לראשונה בישראל הסדרנו בחוק מנגנון של שכירות במחיר מופחת".

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה (שימו לב), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור בהישג יד.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח, למשך 20 שנה. בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

דיוני הוועדה בהצעת החוק עסקו רבות בשאלה מהו מחיר מופחת, ולבסוף הנוסחה שהתקבעה היא שהמחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.

מי זכאי לדיור בר השגה?

הוועדה אף דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי  החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

שר האוצר אף יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן,  אשר הפרתן תגרור ענישה – הן מאסר והן עיצומים כספיים – על מי שיעבור על תקנות אלו.

הוועדה שמעה היום כי ח"כ פולקמן גיבש הסכמות עם פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, הן לגבי קביעת הזכאות בתקנות, והן לגבי האפשרות של השמעת עמדת הוועדה המקומית או הרשות המקומית בפני ועדת התכנון המחוזית, בעת שהיא מחליטה על מתן התוספות לפי החוק.

לאור ההסכמות, ולאחר דיונים רבים, אישרה הוועדה, כאמור, פה אחד, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית. לאחר ההצבעה אמר ח"כ פולקמן: "כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון".

"מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת הטווח".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה."

"עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".

במקביל לדיור בר השגה דרך שכירות בהנחה, יש שאלה גדולה סביב דיור בר השגה בכלל. מדובר על בנייה של דירות שיימכרו בהנחה לזכאים בדיוק בר השגה. אז נכון, יש את הזכאים למחיר למשתכן, יש את הזכאים שישכירו דירות בדיור בר השגה, ויש עוד רבבות ואפילו יותר שאין להם דירות.

על פי דו"ח של מרכז אדווה בעניין הדיור, ההוצאה המשפחתית על דיור, במיוחד בששת העשירונים הראשונים עלתה משמעותית. עוד עפ"י הדו"ח, בנייה מסיבית של דיור ציבורי ע"י המדינה, עשויה לקדם פתרון בר השגה של משבר הדיור. על רקע זה מתקיימים דיונים שוטפים בוועדת הכספים.  הציבור הזה, לצד חברי כנסת רבים קראו לממשלה לזנוח את התכניות הקיימות, כגון מחיר למשתכן, ולעבור לבנייה ישירה של עשרות אלפי יחידות לדיור הציבורי לצורך השכרה לטווח ארוך, לא רק כמענה למחוסרי דיור נזקקים, אלא גם לכאלו שידם אינה משגת רכישת דירה. חברי הכנסת היו תמימי דעים בכך, שפתרון אמיתי ניתן להשגה רק באמצעות תקצוב ישיר של בנייה ולא באמצעות יזמים פרטיים.

   במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו"ר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן, לבין ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין את ח"כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח"כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג' (מר"צ).

      ח"כ רועי פולקמן: "יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק 'דיור בהישג יד' שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית 'מחיר למשתכן' ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל".

     ח"כ אורלי לוי: "אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים".

     ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה"ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד'. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני".

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ) החליף את ח"כ פריג' בדיון ואמר: "יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.

כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה".

     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ'ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי".

     ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד'. פשוט צריך שהמדינה תבנה".

     חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: "הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור.  1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל"ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

     מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין, סיכם: "גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד' ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור".       וקנין: "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה"

משכנתא זה עניין רציני מאוד – זאת ההלוואה הגדולה ביותר שתקחו ולכן כל פיפס של ריבית חשוב לכם, כל החלטה שקשורה לתמהיל המשכנתא – האם זו תהיה משכנתא בריבית קבועה או ריבית משתנה חשובה לכם. זו הסיבה שחלק גדול והולך מרוכשי הדירות לוקח יועץ משכנתא (הרחבה כאן), אבל יש כאלו שיודעים לעשות זאת לבד – השאלה אם הם מספיק מבינים את החומר (המורכב). בשביל זה צריך להבין לעומק את נושא המשכנתא, הריבית, התמהיל, לעשות סקר שווקים ועוד (הרחבה כאן)

חוץ מזה אפשר להיעזר ביועצי המשכנתא/ מומחי המשכנתא של הבנקים – הבעיה שהם עלולים להיות מוטים, אבל אתם יכולים לבחון את ההצעות שלהם. לאחרונה גם יש אפשרות חדשה – משכנתא דרך האינטרנט של בנק ירושלים.

תהליך בקשת המשכנתא בבנק ירושלים עובר לדיגיטל – כל תהליך הגשת בקשת משכנתא וכל המעקב אחר התהליך יהיה באתר האינטרנט. האם מדובר במהפכה? האמת שכן, ככה תוכלו לקבל מהר משכנתא, והכל בדיגיטל. מה זה ואיך זה עובד?

• לקוחות כל הבנקים יוכלו להגיש בקשה לקבלת משכנתא ולקבל הצעה באתר האינטרנט של בנק ירושלים מבלי להגיע לסניף
• מעקב מלא ודיגיטלי מכל מקום ובכל זמן אחר תהליך בקשת המשכנתא באמצעות שם משתמש וסיסמא
• מוקד מומחים של יועצי משכנתאות יעניק תמיכה טלפונית וילווה את מגישי הבקשות לאישור עקרוני למשכנתא

• פישוט תהליך מורכב ובירוקרטי ללקוח 

  ---

• כמה הון צריך למשכנתא?

• מדריך יועץ משכנתא – האם כדאי?

בנק ירושלים משיק שירות חדש בשם "משכנתא "Go ומכריז על מהפכה צרכנית בתחום המשכנתאות. "משכנתא GO", אתר האינטרנט של בנק ירושלים מאפשר ללקוחות כל הבנקים להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים בקלות, דרך העלאה מרחוק של המסמכים הנדרשים לקבלת המשכנתא באמצעות אתר האינטרנט של הבנק ועד קבלת האישור העקרוני בדיגיטל. מעבר לפתרון פינטק מתקדם, בנק ירושלים מציע תהליך משכנתא הכולל שקיפות מלאה ויכולת מעקב מלא בדיגיטל אחר התקדמות בקשת המשכנתא.

לקוחות כל הבנקים בישראל יוכלו להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים ולעקוב אחר כל תהליך קבלת המשכנתא מכל מקום ובכל זמן, באמצעות כניסה מאובטחת באתר בנק ירושלים – במחשב ובמובייל. במסגרת הגשת בקשת המשכנתא, יוכלו הלקוחות לקבל חיווי דיגיטלי לגבי סטטוס

הטיפול בבקשה ולקבל הודעות טקסט לטלפון הנייד, ובכך לדעת אם חסרים מסמכים בבקשת המשכנתא. במידה וחסרים מסמכים יקבל מגיש בקשת המשכנתא הודעת טקסט ישירות לטלפון הנייד עם לינק לאזור המשכנתא האישי שלו, שם יוכל להתעדכן במסמכים שיש להשלים.

בכך מצליח "משכנתא "GO של בנק ירושלים לפשט עד כמה שניתן, תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות הכלכליות הכי קריטיות בחייה של משפחה בישראל.

את הפלטפורמה הדיגיטלית ילווה מוקד מומחים למשכנתאות  – בנקאי אישי ומקצועי שייצור קשר עם מגיש בקשת המשכנתא וילווה אותו במהלך כל התהליך עד לחתימה על מסמכי המשכנתא בסניף. במסגרת התהליך, הבנקאי יבנה יחד עם הלקוח את הצעת המשכנתא, כולל בחירת תמהיל המשכנתא ויסביר על גובה הריבית בכל אחד מהמסלולים, גובה ההחזר בכל אחד ממסלולי המשכנתא וגובה ההחזר החודשי הכולל.

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "אחרי שהנגשנו בהצלחה, באמצעות הדיגיטל, את האשראי הצרכני ללקוחות כל הבנקים, עכשיו אנחנו מביאים את הבשורה לענף המשכנתאות. אנו מאפשרים ללקוחות כל הבנקים לקבל אישור עקרוני למשכנתא בדיגיטל יחד עם מוקד מומחים למשכנתאות שהקמנו, שיסייע ללקוח בבחירת  התמהיל הנכון עבורו. בכך אנחנו מצליחים  לפשט תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות  הכלכליות הכי משמעותיות  בחייה של משפחה  בישראל – משכנתא. במהלך זה יצרנו מכפיל כוח לסניפי הבנק והנגשנו את הפתרונות שלנו  לאוכלוסיות נוספות.

הגר פרץ דיין, מנהלת האסטרטגיה, השיווק והדיגיטל בבנק ירושלים מסרה: בכל מה שקשור ללקיחת משכנתא בדיגיטל, אנחנו הצרכנים בישראל, עדין לא נהנים ממה שקורה בעולם, שם יותר ויותר צרכנים לוקחים משכנתא בדיגיטל. במהלך הזה בנק ירושלים מביא עמו חדשנות נוספת לצרכן הישראלי אך שומר על חשיבות הקשר האישי בתהליך ולכן התהליך בדיגיטל מלווה על ידי בנקאי משכנתאות מומחה שהנו חלק ממוקד המומחים שהקים הבנק לטובת הפרויקט".

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

מחשבון משכנתא

יועץ משכנתא – האם כדאי? ואיך בוחרים? כל מה שצריך לדעת!

מעודכן ל-01/2019

עדכון מדרגות מס רכישה – 2019

מדרגות מס רכישה התעדכנו – מדובר על הקלה לרוכשי הדירות שכן מעכשיו מס רכישה בפועל ייקטן.   ביום 16.1.18 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית המדד הקבוע בסעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).  המדד הרלבנטי הוא מדד שירותי הדירות בבעלות.  המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות החוק. המדד הזה עלה בשנת 2017 בשיעור של כ-2.6%, שזה הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% והרבה מעבר למדד הדיור שעלה ב-2.4%. 

מדרגות מס רכישה – כל מה שצריך לדעת? ומתי כדאי לקנות דירה (ולשלם פחות מס) 

המשמעות המעשית של עדכון גובה המדרגות במקרה של עליית מדד, היא הפחתה בסכום של מס הרכישה. כלומר, המחיר ממנו מתחילים להתחייב במס רכישה, עלה. לדוגמה, במקרה של דירת מגורים יחידה – אם בשנת 2017 לא שולם מס על שווי שעד 1,623,320 שקל  ממחיר הדירה, הרי שמעתה לא ישולם מס על שווי שעד 1,664,520 שקל ממחיר הדירה.

 מדובר על הטבה בדלת האחורית לרוכשי הדירות. 

מדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

במקרה של דירת מגורים נוספת:

אם בשנת 2017 שולם מס בשיעור 8% על חלק השווי שעד 4,967,445 ₪ ממחיר הדירה, הרי שמעתה ישולם מס בשיעור זה על חלק השווי שעד 5,095,570 ₪.  על חלק השווי העולה על 4,967,445 בשנת 2017 והעולה על 5,095,570 ש"ח בשנת 2018 – מדרגת המס היא בשיעור 10%.

 להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.18 ועד 15.1.19:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) לחוק רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 על חלק השווי שעד 1,664,520 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

1. על חלק השווי העולה על 1,664,520  שקלים חדשים ועד 1,974,335 שקלים חדשים – 3.5%;

2. על חלק השווי העולה על 1,974,335 שקלים חדשים  ועד 5,093,535 שקלים חדשים – 5%;

3. על חלק השווי העולה על 5,093,535 שקלים חדשים  ועד 16,978,450 שקלים חדשים – 8%;

4.  חלק השווי העולה על 16,978,450 שקלים חדשים– 10%;

    

   לדוגמה: רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק) בסך של 2,000,000 ₪ :

   על חלק השווי שעד 1,664,520 ₪  – לא ישולם מס

    

   על חלק השווי העולה על 1,664,520 ₪ ועד 1,974,335 ₪  ישולם מס בשיעור 3.5%  =  10,844 ₪.

   על חלק השווי העולה על 1,974,335 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 5%      =   1,283 ₪.

   סה"כ מס רכישה לתשלום – 12,127 ₪ (לעומת 14,302 ₪ לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18)

     

   להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

   בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ה) לחוק רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

    

5. על חלק השווי שעד 5,095,570 שקלים חדשים – 8%;

    

6. ל חלק השווי העולה על 5,095,570 שקלים חדשים – 10%;

    

    לדוגמה: רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 5,000,000 ₪:

    

   על חלק השווי שעד 5,000,000₪ ישולם מס בשיעור 8% =                                        400 אלף שקל.

    

7. סה"כ מס רכישה לתשלום – 400,000 ₪ (לעומת 400,652 לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18).

מחשבון מס רכישה

הבורסה מנסה למכור את הבורסה. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, קיבל הסכמה של רוב המחזיקים במניות הבורסה (הסכמה של חברי הבורסה) למכור את מניות הבורסה שבאחזקתם לגוף פיננסי גדול – אחת מהבורסות המרכזיות בעולם.

בעלי המניות של הבורסה נענו ב- 71.7% למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקל. כמעט כל בעלי המניות בבורסה, נענו לפנייתה של הבורסה ומציעים למכור את החזקותיהם לפי שווי של חצי מיליארד שקלים. המשיבים בחיוב מחזיקים בשיעור כולל של 71.7% ממניות הבורסה.

הפנייה המעודכנת פורטה במכתב ששלח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, לבעלי המניות לפני מספר שבועות, וזאת על פי הסכום המקסימלי שנקבע בחוק לשינוי מבנה הבורסה.

הבורסה איננה צפויה להחזיק בעצמה במניותיה, ועל כן היא תפעל בחודשים הקרובים למציאת רוכש אסטרטגי למניות שהוצעו למכירה. בבורסה מעריכים כי צפוי עניין מצד הבורסות המובילות בעולם, דבר שיחזק משמעותית את מעמדה של הבורסה הישראלית בתחרות הגלובלית ויביא ליצירת שיתופי פעולה ומשקיעים בינלאומיים.

מהלך זה משתלב היטב עם מטרת חוק שינוי מבנה הבורסה ועם המגמה העולמית לפיה בורסות גדולות מחזיקות במניותיהן של בורסות קטנות ובינוניות רבות ומאפשרות להן ליהנות מיתרונות לגודל, חשיפה ושיתופי פעולה.

כידוע, בחודשים האחרונים השלימה הבורסה לניירות ערך תהליך לשינוי מבנה הבעלות ובמסגרתו אושרה הקצאת מניות לחברי הבורסה. במסגרת החוק נקבע כי רשות ני"ע לא תעניק היתר להחזקה של 5% או למעלה מכך לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי, גם אם אינו חבר בורסה וכל חבר יידרש למכור את החזקותיו העודפות תוך 5 שנים.