מדד סקטור באלאנס – מה זה? וכל מה שצריך לדעת

בבורסה לניירות ערך הרחיבו את מגוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, על רקע האכזבה מהמדדים המובילים.

בשנים האחרונות מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 מספקים תשואה מאכזבת לעומת הניהול האקטיבי (ניהול דרך מנהלי השקעות) וזאת מכיוון שמדדים אלו מוטים לחברות הפארמה הגדולות. מנהלי השקעות שבחרו לצמצם את החשיפה לחברות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שסבלו מרידה משמעותית בערכן, השיגו תשואות מרשימות לעומת התשואות במדדים האלו.

התוצאה היתה בריחה מעבר של מיליארדים מהמכשירים הפאסיביים – תעודות הסל והקרנות המחקות (העוקבים אחרי המדדים המובילים) למנהלי ההשקעות האקטיביים. ולכן – החליטו בבורסה על השקת המדד – ת"א סקטור־באלאנס. המדד הזה עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

ת"א סקטור באלאנס – ממה הוא מורכב?

 הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהיה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

במדד סקטור באלאנס יהיו 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף –  שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

אוקיי, זה עדיין לא אומר הרבה כי זה יכלול את רוב החברות הגדולות שנמצאות במדדים המובילים המסורתיים, ההבדל נעוץ במשקל של כל מניה וכל ענף. המדד מבוסס על שיטה שמגבילה את "הכוח" של כל מניה ספציפית וכל ענף, כדי למנוע הטיות למניות מסוימות ולענפים מסוימים.

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. אבל צריך לזכור שאליה וקוץ בה – במשך שנים רבות נהנו המחזיקים בתעודות הסל והמכשירים עוקבי המדדים בכלל מכך שיש משקל יתר למניית טבע בפרט ולמניות הפארמה בכלל. אז עכשיו מתלוננים – כשהמצב הפוך, ומה יקרה שאם (אם בכלל) מניות הפארמה ישנו כיוון, ובגלל המשקל הנמוך שלהם במדד החדש הם לא ישפיעו מאוד על המדד סקטור באלאנס  כפי שהיו משפיעים על המדדים המסורתיים. זה נשמע כמו עניין של אופנה, ולא כך צריכה הבורסה להחליט על המדדים המובילים שלה. יש נוסחה, יש שיטה – פעם זה טוב למשקיעים, פעם פחות, אבל מי שרוצה תמהיל אחר, תמהיל שונה, מוזמן לעשות זאת דרך מכשירים אקטיביים או דרך מדדים מסוגים שונים (דרך קרנות סמארט בטא).

אז נכון, שבהגדרה הבסיסית של המדד יש בעיות, אבל לשנות כל תקופה קצרה את הנוסחא, זה מצחיק – השקת מדד סקטור באלאנס מגיעה רק שנה אחרי רפורמת מדדים כוללת שבה הורחבו המניות במדדים המובילים ושונתה השיטה של בחינת המשקל של המניות.

במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי של מניות במדד. אפקטיבית מדובר על ענף הנדל"ן – 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק הצפוי של המדד יהיה 530  מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%,  הבנקים יהיו עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

כפי שניתן להיווכח המשקל של מניות הפארמה צונח לעומת משקל במדדים הקודמים – אחרי הרפורמה במדדים, משקלם ירד ל-10%-14% כשבעבר הן היו 25% .

מדד סקטור באלאנס כולל 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד ארבע מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 131 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים. האם זה יספק ייצוג טוב יותר ונכון יותר של הכלכלה הישראלית ושל הבורסה הישראלית? ימים יגידו.

השקעה במניות או בדירה – מה עדיף?

השקעה בתעודות סל

מדד הפחד – מה זה? ומדוע צריך להיזהר מתעודות הסל שעוקבות אחריו (VXX)?

הטריקים החשבונאיים בדוחות של הממשלה

כמה הפסידה המדינה ב-2017? איך היא משחקת בהכנסות ובהוצאות? מי זאת הקופה הסודית של האוצר? ומה מציל את הדוחות כל שנה מחדש? 

כשטבע פספסה את תחזיות האנליסטים, המשקיעים דרשו לפטר את ההנהלה; שמלאנוקס מדשדשת בביצועים, המשקיעים האקטיביסטים דורשים שינוי בדירקטוריון, שאפריקה לא מחזירה את החובות, מחזיקי האג"ח משתלטים עליה. אבל כשהמדינה מפספסת את היעדים התקציביים, מדשדשת כלכלית, ולא משלמת חובות בזמן, אז לא קורה כלום.

לפני כשבוע התפרסם מסמך של האוצר על ביצוע התקציב השנתי ב-2017 (אומדן). מדובר בעצם על דוח אקוויוולנטי לדוח רווח והפסד הידוע שבו יש הכנסות, יש הוצאות ויש שורה תחתונה שמבטאת את הרווח, או ההפסד בתקופה (הכנסות פחות הוצאות).

אז נכון שזה לא בדיוק אותו דבר – לחברה לרוב יש מטרות ברורות (ובעיקר מקסום הרווח) והדוחות שלה בהתאם לעקרונות מקובלים; לממשלה יש מטרות שונות ומגוונות (ולפעמים מנוגדות), ודוחות יחסית מבולגנים; ועדיין – מה בעצם ההבדל בין דוח רווח והפסד של פירמה לדוח של ממשלה? במהות לא אמור להיות הבדל –  שניהם בודקים הכנסות, הוצאות ורווח (או הפסד). גם את הדוח של הפירמה וגם של הממשלה, אפשר וצריך לבדוק ולנתח. בדיוק כפי שאנליסטים מנתחים דוחות של חברות נסחרות ונותנים "ציון" כך יש את כלכלני המאקרו שאמורים לנתח את הדוח של הממשלה ולתת לה "ציון".

אז נכון, אומרים שמדינה זה מורכב, משתנה תוך כדי תנועה, פתאום מצב חירום, פתאום משבר כלכלי, לנהל מדינה זה לא פיקניק. זה נכון, אבל גם לנהל חברה גדולה זה לא פשוט, גם היא תלויה בהרבה גורמים (פנימיים וחיצוניים), גם היא מושפעת ממצב בטחוני, ממשברים כלכליים ועוד. דווקא המדינה כגוף גדול המפוזר על כל המשק פחות נתונה ורגישה לשינויים בתחומים מסוימים. כלומר היא פחות רגישה לתנודות ענפיות, ודוגמה –  בעוד שבית השקעות ייפגע מאוד עם תהיה ירידה בהיקפים בבורסה, אזי המדינה פחות תיפגע ממשבר בשוק ההון כי ההכנסות שלה תלויות בהרבה אפיקים אחרים בנוסף לבורסה.

ועדיין, יהיו שיאמרו – לנהל תקציב של מדינה זה לא כמו לנהל תקציב של חברה, זה בממדים אחרים. אז …זה לא ממש נכון – יש הרבה חברות גלובליות שההכנסות שלהן עולות על ההכנסות של המדינה שלנו – ההכנסות שלנו הן מעל 300 מיליארד שקל בשנה, ג'נרל אלקטריק מכניסה מעל 400 מיליארד שקל, ג'נרל מוטורס מעל 500 מיליארד שקל וזו כמובן רשימה חלקית.

כמה הפסידה המדינה ב-2017, ולמה?

המסקנה עד כאן היא שיש דמיון בין ניהול חברה לניהול הצד הכלכלי/ התקציבי של המדינה, בין דוח של חברה לדוח של המדינה/ הדוח של הממשלה (תקציב ממשלתי), וצריך להיות הרבה דמיון בין איך שאנחנו שופטים מנהלי חברה למנהלי מדינה, במיוחד האחראים על המדיניות הכלכלית. אז בואו נשחק משחק – נניח שמדינת ישראל היתה חברה שנסחרת בבורסה – "ישראל בע"מ" , המנכ"ל שלה היה – שר האוצר משה כחלון, ומדי רבעון הממשלה היתה מפרסמת דוחות כספיים. עכשיו נשאר רק לנתח את הדוחות של ישראל בע"מ, להבין אם המנכ"ל כחלון היכה את התחזית או פספס אותה, ולראות איך ואיפה הממשלה משחקת במספרים (כמו כמעט כל חברה אחרת).

נתחיל בבסיס – ההכנסות של המדינה הן בעיקר ממיסים, וההוצאות שלה מגוונות – ביטחון, חינוך, רווחה, תחבורה ועוד. בשנת 2017 "הפסידה" ישראל 24.8 מיליארד שקל  – הפסד אבסולוטי ענק, והפסד יחסי ענק בהינתן שההכנסות היו סדר גודל של 300 מיליארד שקל (מעל 8% מההכנסות). אבל מדינות מודדות את ההפסד שלהם ביחס לתוצר – יש לזה צידוק כלכלי, אבל האמת שזה בעיקר נראה טוב יותר, כי ביחס לתוצר ההפסד הוא פחות מ-2%.

ההפסד של ישראל לא נקרא הפסד בדוחות, אלא גירעון. הגירעון אקוויוולנטי להפסד של פירמה. מהנתונים עולה כי מתוך הפסד של 24.8 מיליארד שקל, 21.5 מיליארד שקל הוא הפסד בחודש דצמבר – נו, באמת, איך זה ייתכן שחודש אחד אחראי על רוב ההפסד? אם זה היה קורא לפירמה נסחרת היו צולבים את המנכ"ל.  ובכן, כשחוזרים לשנים קודמות מבינים שככה זה בישראל – בדצמבר נזכרים (משרדי הממשלה) שלא גמרו את התקציב ומבזבזים אותו, כי אחרת הוא לא יישמר לשנה הבאה. העניין הזה נראה טריוויאלי, אבל הוא מעמיד בשאלה את גודל התקציב – אולי מדובר בתקציבים מנופחים שפשוט חשוב לגמור אותם?

חוץ מזה, דצמבר זה החודש של "המשחקים החשבונאיים" –  לישראל יש קופה סודית, היא נמצאת ברשות המיסים וקוראים לה קרן הפיצויים למס רכוש. הקרן הזו ממומנת על ידי רשות המס   ובדצמבר הועבר לקרן סכום של 4.15 מיליארד שקל – למה? לא ברור, אם כי גם בדצמבר הקודם הועבר לקרן סכום, אך נמוך משמעותית – 1.6 מיליארד שקל.

ההעברות לקרן הזו מקוזזות מהכנסות המיסים כי הקרן באחריות וניהול רשות המסים, ולכן הן מסבירות חלק מהירידה בהכנסות ממיסים בדצמבר וחלק מהגירעון – ההכנסות ממיסים בדצמבר הסתכמו ב-18.9 מיליארד שקל בלבד לעומת ממוצע חודשי העולה על 25 מיליארד שקל. אם "נחזיר" את התשלום לקופה הסודית/ קרן הפיצויים, ההכנסות יסתכמו ב-23 מיליארד שקל – עדיין נמוך, אבל לא דרמטית.

המשחק החשבונאי הזה, עשוי לנבוע מצורך אמיתי של מס רכוש (אלא שאין פרטים על הקרן הזו), ועשוי לבטא רזרבות שהמדינה משאירה בקרן. כלומר, המדינה מעדיפה לדווח על הפסד/ גירעון ולשמור רזרבות – למה? אולי כדי "להוריד" כל מיני גורמים שמעוניינים לשאוב כספים מהמדינה – קל יותר לסרב כשאתה מפסיד.

ההפסד כאמור הוא 24.8 מיליארד של, רובו נגרם בדצמבר (הוצאות גדולות של המשרדים, והקרן פיצויים). אבל בכובע של אנליסט הרי שבתמונה הכללית על כל השנה – החברה "ישראל" עמדה בציפיות – בתקציב המקורי לשנת 2017 תוכנן גירעון/ הפסד של 36.6 מיליארד שקלים. אז נכון, ההפסד קטן מהצפוי, אבל כמה שאלות תם – למה בכלל להפסיד? מדוע אנחנו מקבלים את העובדה שהמדינה בהפסד כנורמה. אם היה מדובר בחברה עסקית, היה מצב שאנחנו כמשקיעים היינו מוכנים שהיא כל שנה תפסיד כסף. מספרים לנו שהמצב הכלכלי נהדר, שישראל חזקה כלכלית, אז תתחילו להרוויח, תתחילו להיות בעודף.

זה מזכיר לי את הסיפור הנהדר על השמן והרזה. בנימין נתניהו הציג את השמן והרזה – המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, וטען, בצדק רב, שהרזה סוחב את השמן, והוא ישנה זאת. זה לא השתנה. יש שומנים גדולים, גדולים מדי, במגזר הציבורי, יש מיליארדים רבים שנעלמים למטרות לא ידועות, יש העברות תקציביות (אחרי אישור התקציב) שאיש לא יכול להתחקות אחריהן ומעשירות כל מיני מקורבים. הדרך לטפל בזה, חוץ מאכיפה, היא פשוט לעשות רה ארגון מקיף, ולהוריד את התקציבים – כשלמשרדים יהיה פחות כסף, הם פחות יוכלו במקרה הטוב לעשות קומבינות, ובמקרה הרע לגנוב.

ושאלה נוספת על ההפסד/ גירעון – האם הוא כולל הכנסות חד פעמיות? בדוחות החשבונאיים של חברות מפורטים כל ההכנסות וכל ההוצאות, כולל אירועים חד פעמיים. גם למדינה יש הכנסות והוצאות חד פעמיות, כשבשנת 2017 נרשמו הכנסות מאוד גדולות בזכות שני אירועים מרכזיים – הכנסות מס על אקזיטים יוצאי דופן (מובילאיי) והכנסות מס על "מבצע גביית דיבידנדים" – אפשרו לבעלי חברות למשוך דיבידנדים בשיעור מס מופחת. שני האירועים האלו הכניסו למדינה (ואני מעגל) 16 מיליארד שקל. הסכום הזה, בתוך הדוח, כלומר הוא חלק מהגירעון, אלמלא, ההכנסות האלו, הגירעון היה גדול יותר. עם זאת, נרשמה כאמור גם "הוצאה" חד פעמית לקרן הסודית, ויש סעיפים נוספים, כך שעדיין מדובר בהכנסות חד פעמיות אבל בסדר גודל של 10 מיליארד פלוס.

ההכנסה הזו צריכה היות מנוטרלת בהינתן ההפסד/ הגירעון – חברה ומדינה לא "חיות" מאירועים חד פעמיים, ומה שחשוב לדעת זה את ההפסד השוטף/ התפעולי; ועדיין גם בנטרול האירועים החיוביים – ההפסד/ גירעון הוא בהתאם לציפיות המוקדמות.

מה מציל את ישראל?

מהדוח של ישראל עולה תמונה מעניינת – הכנסות המיסים עולות, למרות ששיעורי המס יורדים. זה עניין חשוב במדיניות המיסים – הרי שמורידים מס, אז לכאורה סך המס הכולל יורד, אבל מנגד, היקף הפעילות גדל (יותר עסקאות במיסוי נמוך) וזה גורם להיקף הכולל ששל המס לעלות – שני גורמים מנוגדים משפיעים על כמה מס יהיה אחרי הורדת שיעור המס – פחות או יותר. אצלנו המס הכולל עולה. לכאורה מצוין, אבל בין השורות, מוסבר שהן עולות בעיקר בזכות מאמצי אכיפה מוגברים. הכנסות המס עלו בחמש שנים ב-6% ריאלית בכל שנה – זה הישג ענק של רשות המיסים, אבל, האם אפשר להסתמך על העלייה הזו. הרי זה לא באמת נובע משיפור בהכנסות בשנה המסוימת, זה נובע מפעולה אקטיבית, זה כמו שפירמה מסוימת תדווח על הכנסות מעסקה של לפני שנתיים. כלומר, זה מצוין כמובן, אבל זה סוג של עודף חד פעמי. שר האוצר אמנם מתייחס לזה כהכנסה שלו, כהכנסה אינטגרלית, אלא שהאמת שאין קסמים – אם המשק לא זז והכנסות המיסים עולות ב-6%, זה מעיד על משהו עקום מאוד שקרה בעבר (חוסר גבייה), ועל הכנסות נוכחיות שיש בהן מרכיב מסויים של חד פעמיות (הסדרים עם הגופים הנאכפים). האם אפשר לבנות על זה להמשך? האם זה ימשיך לצמוח בשיעורים כאלו? ממש לא בטוח – כחלון לא צריך לבנות על זה. ובכלל, צריך לשאול, מה היה קורה אם לא היתה אכיפה מוגברת? היינו במצב של הפסד/ גירעון ענק – לא 40, לא 50, אולי 80 אולי 100 מיליארד.

אז הדוחות לא משהו, בלשון המעטה. החברה הזו צריכה רה-ארגון, השמן הזה צריך דיאטה.

ניהול תיקים נעשה לרוב בסכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים, אחרת, בית ההשקעות לא "מקבל" אתכם. הטענה של בית ההשקעות היא שמשקיעים בתיק משאבים רבים ולכן הכדאיות הכלכלית היא רק לתיקים גדולים יחסית – 200 אלף ומעלה, אם כי בשנים האחרונות הרף ירד ל-150 אלף וגם ל-100 אלף שקל.

בתיקים הקטנים, מנהל התיקים יבחר לכם קרנות נאמנות של הבית, יגוון את התיק בהתאם לסיכון שלכם, ויעקוב אחרי הביצועים ואחרי תמהיל המוצרים. זה מוצר פשוט, אפשר עקרונית לעשות לבד, אבל מי שלא מתכוון להקיע זמן ואנרגיה בתיק שלו, יכול בהחלט לעשות זאת דרך ניהול תיקים – חשוב להדגיש כי אין כפל דמי ניהול, בעיקרון משלמים דמי ניהול על תיק ההשקעות, ואם הבית קונה לכם קרנות נאמנות מקזזים/ מחזירים את הדמי ניהול האלו, כך שבפועל משלמים פעם אחת.

ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

לאחרונה יצא בית ההשקעות ​פסגות שמנוהלע"י ברק סורני במוצר חדש – פסגות פרו. הרעיון הוא שניתן לנהל כספים בתיק השקעות בסכום נמוך (החל מ-50 אלף שקל) ובאופן דיגיטלי. בפסגות מסבירים שהניהול של התיק יהיה שקוף לחלוטין, בדמי ניהול אטרקטיביים, ואתם תוכלו לעקבו אחרי התיק בכל רגע ומכל מכשיר. גם המשיכה, אם תרצו תהיה מידית.

השלב הראשון – שאלון

השלב הראשון בהשקעות הוא שאלון שדרכו בית ההשקעות (כמו יועץ ההשקעות בסניף) יודע להגדיר את רמת הסיכון שמתאימה לכם. בשאלון שאלות על המאפיינים האישיים, מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, סגנון ההשקעה ועוד. האלגוריתם של פסגות משקלל את התשובות ומתאים תיק השקעות אופטימאלי לרמת הסיכון שלכם, להעדפות שלכם, ולצרכים שלכם.

בשלב הבא, תקבלו שיחה – שיחת היכרות, ומרגע זה התיק לכם ינוהל באופן שוטף ודיגיטלי. אז למי זה מתאים?

למי שיש לו מעל 50 אלף שקל פנויים להשקעה. אתם יכולים לבחור בשיטות השקעה שונות – להשקיע ישירות במניות ואג"ח, להשקיע בקרנות נאמנות, להשקיע בתעודות סל וקרנות מחקות – מכשירים פסיביים עוקבי מדדים, ולהשקיע דרך ניהול תיקים. בניהול תיקים זה אמור להיות יותר צמוד, ומישהו עוקב ומפקח על הכסף שלכם. יש בזה יתרונות, ומעבר לכך אתם לא חייבים לתת תשומת לב לתיק ההשקעות שלכם. בהשקעה במכשירים פסיביים או במניות ואג"ח ישירות, אתם תצטרכו עקוב בעצמכם אחרי התיק שבנינתם.

.

איך נרשמים לפסגות פרו?

כדי להתחיל להשקיע, יש להיכנס לדף הייעודי  באתר פסגות ולענות על שאלון היכרות מקיף, המרכז בתוכו פרמטרים חשובים כגון: מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, מאפיינים אישיים ועוד. האלגוריתם החכם של פסגות ישקלל את תשובותיכם ויתאים לכם אונליין את תיק ההשקעות האופטימלי עבורכם, בו נקבעת רמת הסיכון המתאימה לכם על פי צרכיכם והעדפותיכם.

כך למעשה, מומחי פסגות ינהלו את הכסף שלכם ואתם תוכלו לעקוב אחריו צעד אחר צעד, בפשטות ובשקיפות מלאה מכל מכשיר ובכל זמן. אם תחליטו למשוך את הכסף, מכל סיבה שהיא, תוכלו לעשות זאת עצמאית אונליין, בכל זמן, והכסף יועבר לחשבונכם תוך 3 ימים עסקים.

אם רוצים להיות מעודכנים, מה צריך לעשות?

לאחר ההצטרפות תוכלו לקבל  משירות מלא הכולל עדכונים במצב התיק 24/7 באזור האישי באתר פסגות. באזור האישי תוכלו לעקוב אחר חלוקת הנכסים, התשואה שנצברה, שווי התיק ועוד. כמו כן, ניתן ליהנות מסקירות מאקרו מקצועיות שוטפות וכן מסקירות אודות אירועים משמעותיים בשוק בכפוף לקבלת הסכמות לפי החוק, ליצור קשר ולעקוב אחרי פניות.

מי מנהל את תיק ההשקעות ומאילו נכסים הוא מורכב?

תיק ההשקעות מנוהל על ידי מנהלי ההשקעות המקצועיים והמנוסים של פסגות ניירות ערך, ומורכב ממגוון קרנות הנאמנות של פסגות . מומחי פסגות עוקבים באדיקות אחר שוקי ההון בארץ ובעולם, ומקבלים החלטות על פי ניתוחי שוק מעמיקים, תוך עבודה לצד גופי המחקר המובילים בעולם. ניהול התיק באמצעות קרנות נאמנות מאפשר פיזור רחב בארץ ובעולם בהתאם לצורכי הלקוח, וכן חיסכון בעלויות השקעה כתוצאה מתנועות נדרשות בתיק.

ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות – מה זה? והאם כדאי?

שוק המשכנתאות ב-2017 הסתכם ב-53.4 מיליארד שקל – ירידה של 9%, לעומת השנה הקודמת. האם זה מעיד על קיפאון מסוןיים בדוק הדירות? כן, זה מעיד על פחות רכישות. אולי אנשים פשוט מחכים? כנראה שהם מחכים לזכייה במחיר למשתכן. אולי הם חושבים (אחרים) שמחירי הדירות גבוהים. מה שברור שהיקף העסקאות ירד ובמקביל היקף המשכנתאות. המשמעות היא שמתישהו האנשים האלו שכעת יושבים על הגדר יחזרו לשוק – ומה אז? האם מחירי הדירות יעלו? האבסורד הוא שלמרות הקיפאון ואפילו הירידה בהיקף העסקאות, עדיין לא נרשמו ירידות מחיירם בשוק הדירות.

מחירי הדירות לאן?

כך או כך, שנת 2017, מסתיימת עם דצמבר חזק. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל,  לעומת 47 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנת 2016. חודש דצמבר נחשב עונתית חודש טוב, גם בגלל מבצעי המשכנתאות שהבנקים עושים לקראת סוף השנה. ואכן בהתבוננות על ריבית המשכנתא בדצמבר (שיושמה בפועל למשכנתאות שנלקחו בתחילת ינואר) הרי שהריבית משכנתא ירדה בכ-0.2% (הריבית הצמודה) בדצמבר.

בחודש דצמבר לראשונה בשנת 2017 ירדה הריבית השקלית הקבועה הממוצעת מתחת לרף ה-4% ועמדה בממוצע על 3.97% בחודש דצמבר. הריבית השקלית ירדה  בשיעור של 8% ב-2017 וגם הריבית הצמודה הקבועה ירדה בשיעור דומה אשתקד ועמדה בדצמבר בממוצע על 3.5% בממוצע.  הירידה בריבית נובעת גם ממבצעי סוף השנה בבנקים למשכנתאות וגם מירידה בהיקף העסקאות. הירידה בריבית מנוגדת לחודשים האחרונים בהן הריבית משכנתא עלתה, ולמעשה בשנתיים האחרונות המגמה בריבית המשכנתא היא עלייה.

קרן קריפטוס – קרן סל על מדד המטבעות הקריפטוגרפיים מאפשרת למשקיעים חשיפה על מטבעות דיגיטליים.

קרן קריפטוס היא יצירה של צוות של אקדמאים, אנליסטים כמותיים ומומחים לניירות ערך מובילים שבסיסם בצוג, שווייץ. היא מיועדת לעקוב באופן פסיבי אחרי המדד CCI30 ((www.cci30.com, אינדיקטור של השווי של מטבעות קריפטוגרפיים ומדד הייחוס של המגזר.

קרלו שבולה, אחד ממנהלי הקרן, אמר עם השקת קרן הסל: "קרן קריפטוס נוצרה בתחילה כאמצעי להשקעות פרטיות. קניתי לראשונה ביטקוין ב-2011, וכשהשווי שלו נעשה משמעותי, רציתי להתגוון למטבעות קריפטוגרפיים אחרים עם גישה מדעית קפדנית. שום אופציה מתאימה לא הייתה קיימת, אז יצרתי קרן משלי". קרן קריפטוס היא גם תגובה גם לביקוש גדול מצד משקיעים: "היא מגשרת על הפער בין המערכת הפיננסית המסורתית ומגזר המטבעות הקריפטוגרפיים. משקיעים צריכים להשתתף בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים דרך גורם מאוסדר, שלא היה קיים עד עכשיו".

קרן קריפטוס היא קרן הסל (ETF) המאוסדרת היחידה שמציעה אסטרטגיית השקעה של מעקב פסיבי אחרי מדד של מטבעות קריפטוגרפיים ולא גובה עמלות ביצועים.

מדריך ביטקוין – כל מה שצריך לדעת? לרבות סקר – מה יהיה שער המטבע עוד שנה

מה זה בלוקצ'יין?  

מדד CCI30 מאפשר יצירת תיק מאוזן שממקסם תשואות תוך מזעור הסיכון והתנודתיות. הקרן משכפלת את מדד CCI30 באופן פסיבי על ידי השקעה ברכיבים של המדד (30 המטבעות הקריפטוגרפיים עם שווי השוק הגדול ביותר).

ההשתתפות בקרן מחייבת השקעה מינימלית של 100,000 דולר.  דמי הניהול השנתיים של הקרן – 0.99%, ואפס עמלות ביצועים. לטענת מנהלי הקרן  זאת הקרן הכי זולה במגזר בהפרש גדול. "אף משקיע בודד לא יכול באופן מציאותי להיות בעלים של מטבעות קריפטוגרפיים רבים באופן ישיר. זה מצריך זמן וניסיון לקנות 30 מטבעות קריפטוגרפיים שונים ולשמור על תיק מאוזן. יש גם דרישות טכניות ואבטחה שרק מבנה מקצועי ייעודי יכול לעמוד בהן", אומר שבולה. "באמצעות קרן קריפטוס, כל אחד יכול לקבל חשיפה למטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים תוך הקטנת התנודתיות של ההשקעה".

הפעלת קרן מדד מצריכה מגוון של מיומנויות פיננסיות וכמותיות, יחד עם פעילות ניירות ערך ברמה עולמית. שלושה שותפים הקימו את קרן קריפטוס ואחראים על הניהול שלה: איגור ריבין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טמפל ופרופסור רגיוס בסנט אנדרוז, אחד המתמטיקאים הכי מכובדים בעולם. הוא זוכה להערכה בגלל הכישורים שלו בהצטלבות של המתמטיקה והפיננסים, ואחראי על המחקר והבסיס התיאורטי של קרן קריפטוס.

קרלו שבולה, ספק מוערך של שירותי ייעוץ משפטי ופיננסי, כלכלן ומשקיע. שבולה אחראי על הארגון של הקרן.

ג'ף זורן, מומחה לניירות ערך גלובליים. זורן, בעבר עוזר צבאי של נשיא ארה"ב שהיה אחראי על נשיאת ה"פוטבול" הגרעיני, מייעץ עכשיו לממשלות ולחברות על אבטחת סייבר וזיהוי וניטרול איומים. הוא אחראי לכל היבטי הביטחון של הקרן.

בייקר טילי, חברת ראיית חשבון גלובלית עם מלוא השירותים, היא המבקרת שמונתה לקרן. טריידנט טרסט, אחת החברות המובילות בעולם, היא המנהלת הבלתי תלויה. "אין מיתאם בין המטבעות הקריפטוגרפיים וסוגי נכסים אחרים", אומר פרופסור ריבין. "לכן קרן קריפטוס היא האמצעי המושלם להוספת גיוון לתיק. אפשר גם לראות בקרן אמצעי בטוח לאחסון הון. דמי הניהול הנמוכים שלה הופכים אתה לאופציה מעשית עבור מי שרוצה להשאיר את כספו מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, אבל להרוויח מהיתרונות של גורם מאוסדר ורמת הביטחון הגבוהה שמעניק המבנה שלה".

הפעילות התחילה עם הון של 12 מיליון דולר ומשקיעים מוסדיים כבר התחייבו על 100 מיליון דולר נוספים.

עד איזה גיל ניתן לעבוד? האם חייבים לצאת לפנסיה בגיל 67 (לגברים)? ומה אם אדם בן 80 מתפקד ורוצה לעבוד?

גיל פרישה מוגדר לגברים -67 ולנשים 62 עם מדרגות לקראת העלאה. אחרי הפרישה אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפנסיה שלנו ומה שחסכנו במשך עשרות שנות עבודה. אבל בעולם המודרני יש שני תופעות שיש להם פתרון – הראשונה, תוחלת החיים עולה, ובהתאמה יכולות העבודה של האנשים בגילאים האלו עולה. הם גם יכולים וגם רוצים לעבוד. עניין שני – הכסף לפרישה לא מספיק. ולכן, ניתן בקלות יחסית לבוע גיל פרישה גבוה יותר וכך לפתור את שתי הבעיות האלו.

לא לכולם זה מתאים. יהיו כאלו שירצו לפרוש מוקדם/ רגיל; יהיו כאלו שזה יפגע להם בתוכניות וגם בכסף – הם רוצים לפרוש היום ולקבל קצבה ולא עוד 3 שנים. אבל הרעיון הזה כבר מתחיל ליצור באז, והאמת שנראה שמדובר בפתרון כלכלי לבעיה של מבוגרים רבים – אין מספיק כסף בפנסיה.

על רקע זה,  השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל טוענת –  "צריך להעלות את גיל הפרישה מבחירה לנשים ולגברים כאחד ל- 70"

     "חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה השרה  חברתי, גילה גמליאל, בדיון על תקציב משרדה לשנת 2019 בוועדת הכספים. השרה הוסיפה: "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד. אז במקום לחלק מגדרית, יש להפריד בין מקצועות שוחקים ליתר המקצועות. במקצועות שוחקים יש להותיר את גיל הפרישה על 62 ולא להעלותו אצל נשים ל- 64 וביתר המקצועות להעלות לגיל 67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. אני מאמינה שבעתיד הגיל יעלה אף מעבר לכך. הזמנים השתנו ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד". את הדברים השמיעה גמליאל לאור שאלה בעניין שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ועדת הכספים יושבת כבר זמן רב על המדוכה הזאת של גיל הפרישה לנשים ועמדתך בנושא חשובה". הדיון היום בוועדה, היה הדיון הראשון על תקציבי משרדי הממשלה לקראת תחילת הדיונים על תקציב המדינה ל- 2019 בוועדת הכספים.

     יו"ר הוועדה גפני בירך את השרה גמליאל: "את השרה הראשונה שמגיעה לכאן להצגת תקציב משרדך, אף שטרם הופצו ספריי התקציב. את עוסקת בנושא חשוב ומהותי של סגירת פערים בחברה הישראלית ואני רואה חשיבות רבה בעבודת משרדך ובכך שיועמדו לרשותו התקציבים הדרושים להשגת היעד הזה של צמצום פערים". במהלך הדיון התברר שהשרה מתקשה להאריך את כהונתו של המשנה למנכ"ל למגזר הערבי, איימן סף, שכל הגורמים, כולל היא עצמה, מאוד מרוצים מתפקודו ומעבודתו. "מדובר באדם בעל ניסיון ויכולת מוכחים ולצערי, מרוב החששות ממינויים פוליטיים הכהונה שלו ושל רבים אחרים קצובה ולא ניתן להאריך. הנושא נתון לפתחה של נציבות שירות המדינה" אמרה. גפני וחברי ועדה נוספים הביעו תסכול מכך.

     ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מדובר בעובד מעולה שאכן הצליח לקדם דברים חשובים, צריך לדאוג שימשיך בעבודתו. גפני אמר לשרה, כי "בוועדת הכספים מיוצגות כל המפלגות. יחד עם כל חברי הוועדה ניכנס לעובי הקורה בעניין ונפעל על-מנת לאפשר הארכת קדנציות ולחילופין, מתן אפשרות לשרים להאריך את כהונתם של פקידים מצויינים על-מנת שלא לתקוע תכניות עבודה. הלכו לקיצוניות בעניין הזה ובסוף זה פוגע באיכות השירות לציבור".

     בעניין גיל הפרישה לנשים, אמר גפני לגמליאל: "הבעיה שהאוצר מסרב להכיר במקצועות שוחקים". השרה השיבה, כי "מתן אפשרות הבחירה לנשים ולגברים לעבוד עד גיל 70, אופציה שרבים מאוד ייבחרו בה, היא זו שתממן את אי העלאת גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים". גמליאל סיפרה שהיא מקבלת פניות מנשים רבות שמגיעות לגיל 67 ונאלצות לפרוש, כי כך מחייב החוק ואמרה: "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולכן צריך לצאת מהקיבעון בנושא. אלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ 62 ל 64 במקצועות שוחקים. תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".

     השרה הציגה סקירה על עבודת משרדה ב- 2017 – 2018 ואת תכניות המשרד ל- 2019. לדבריה התקציב ב- 2019 יגדל ולראשונה יעבור את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון ₪ תקציב מזומן ועוד 525 מיליון ₪ תקציב הרשאה להתחייב ובסה"כ: 1.065 מיליארד ₪. זאת לעומת 866 מיליון ₪ ב- 2018 ו- 826 מיליון ₪ ב- 2017. "הדבר משקף את האמון שנותן משרד האוצר במשרד ובעשייתו. אנחנו מנצלים את התקציב שעומד לרשותנו והוא לא כתוב לפרוטוקול בלבד".

     במסגרת הסקירה, הציגה השרה, שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן; סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'. בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב- 2019; 45 מיליון ₪ במישרין ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.

     השרה גמליאל הציגה תכניות לאומיות רוחביות שהן בהובלת המשרד; התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ- 15 מיליארד ₪, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב- 900 מיליון ₪, ישראל דיגיטלית; 1.5 מיליארד ₪, תכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות; 10 מיליון ₪ ועוד. המשרד משקיע באופן ישיר בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון ₪, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון ₪, פעולות להעצמת מעמד האישה; 28 מיליון ₪, פיתוח תשתיות דיגיטליות; 45 מיליון ₪.

     בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הינה פרויקט להקמת 'מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות', עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון ₪. מטרת מנוע החיפוש הינה, לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור, הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה. גמליאל: "כל אזרח ותיק יוכל לקבל בלחיצת כפתור פלט שבו יפורטו כל זכויותיו, החל מביטוח לאומי וכלה ברשויות אחרות".      מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר: "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".

     בשורה נוספת לאזרחים הוותיקים אותה הציגה השרה היתה – הקמת 'מרכזי טיפות זהב' (מול טיפות חלב ומרכזים לצעירים (א"ק)). תכליתו של הפרויקט; להקים מרכזים עבור אזרחים ותיקים שירכזו ביצוע בדיקות ע"י צוות רפואי, דברים שלא מצריכים נוכחות רופא, לצורך ביצוע כל הבדיקות השגרתיות, מרכזים שיאפשרו תזונה והכוון תעסוקתי ומכלול שלם של שירותים. "יצאנו בעניין לפיילוט בשמונה רשויות מקומיות" אמרה.

     עבור הצעירים אמרה השרה גמליאל, כי "החלום שלי להיות שרת חינוך ואז אבטל את המבחן הפסיכומטרי. מדובר בחסם משמעותי, במיוחד עבור צעירים מהמגזרים הערבי והחרדי. בינתיים, אנחנו מקדמים קורס פסיכומטרי חינם לצעירים באינטרנט, קורס מקוון בעברית ובערבית, שכל אחד יוכל לעבור אותו בקצב שלו על-מנת שתהיה לו האפשרות להגיע ללימודים אקדמיים".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לשרה ולמנכ"ל, "להמשיך בעבודתם המבורכת" וכן "להרחיבה לעוד מגזרים בחברה הישראלית. תיכנסו לכל המגזרים כפי שעשיתם עד עכשיו במגזר הערבי. יש עוד אזרחים שמחכים לשוויון חברתי, אם כי לא באותם ממדים כמו האזרחים הערבים. אתם מקדמים תכניות טובות שלא היו בעבר ואני מברך אתכם על-כך. ועדת הכספים תסייע לכם ככל שהדבר יידרש על-ידיכם".

אלו האנשים שקובעים את הריבית במשק, אלו הם חברי הוועדה המוניטרית – ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית,  ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ,  פרופ' משה חזן,  מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים.

בנוסף משתתפים בוועדה גם – גב' מאיה הרן רוזן – כלכלנית בחטיבת המחקר,  מר דני חחיאשוילי – ראש מטה הנגידה, מר יואב סופר – דובר הבנק,  מר אילן סוציאנו – עוזר למזכירת הוועדה המוניטרית, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר.

האנשים המכובדים האלו אמרו את משאלת הלב הבאה על שוק הדיור – " הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש, ובפרט מצביעים על כך המשך הירידה במספר העסקאות וההאטה בקצב עליית מחירי הדיור. התחלות הבנייה פחתו בחודשים האחרונים, אך חברי הוועדה הזכירו כי נתון זה לרוב מתעדכן כלפי מעלה במשך הזמן, וכי ניכרת עלייה במספר היתרי הבנייה וסביר שהיא תבוא לידי ביטוי בהתחלות בנייה עתידיות. נוסף לכך דנו חברי הוועדה בקשר בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה; הם אמרו שלפחות עד מאי השנה הגיעו ההתחלות לרמה גבוהה מאוד מבחינה היסטורית, ולכן אפשר לצפות לרמה גבוהה של גמר בנייה בשנתיים הקרובות ולעלייה בהיצע, דבר שיכול להוביל לירידה במחירי שירותי הדיור".

הם מנותקים מהשטח, הם מדברים על תיאוריות לא רלבנטיות, הם פשוט לא מבינים שהקבלנים קובעים את עקומת ההיצע. הלו – כאן זה לא אקדמיה, כאן זה החיים האמיתיים. איך בדיוק יגדל היצע הדירות אם הקבלנים מפסיקים לבנות? האם אתם שומעים את עצמכם? האם יש מישהו בבית?  אתם אמורים להיות המבוגר האחראי, ואתם עוסקים באם ואם ואולי….

הולמס פלייס השלימה את רכישת מועדון  זאוס ברמת גן תמורת 15.75 מיליון שקל. הרכישה הותנתה בהנפקה ציבורית ואחרי שהחברה המפעילה מועדוני כושר הנהפיקה בחודש שעבר, היא משלימה כעת את רכישת זאוס.

הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים.

 ובכלל – הרשת נמצאת במגמה ארוכת טווח של צמיחה דרך רכישות – בשנה האחרונה רכשה הולמס פלייס  את רשת גו אקטיב ומועדון גרייט שייפ בהרצליה, הולמס פלייס ממשיכה את מגמת ההתרחבות ואסטרטגיית הצמיחה המהירה, ומדווחת כעת על השלמת רכישת מועדון זאוס ברמת גן. בהתאם להסכם הנוכחי, תשלם הולמס פלייס 15.75 מיליון שקל, במקום 16.5 מיליון שקל כפי שדווח בעבר, ובנוסף תשלם הולמס פלייס לזאוספורט תוספת של 750 אלף שקל, אם ה-EBITDA המשוקללת של המועדון בגין התקופה החל מה-1 ביולי 2018 ועד ה-30 ביוני 2019, הינה לפחות 3 מיליון שקל. הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים ולחברה אופציה לרכישת הזכויות גם במועדון הכושר זאוס במיקדו סנטר בתל אביב.

לדברי קרן שתוי, מנכ"ל קבוצת הולמס פלייס, "אנו שמחים מאוד עם השלמת רכישה אסטרטגית נוספת זו, ובדעתנו להמשיך ולבחון הזדמנויות צמיחה נוספות. זאוס, כמו גם יתר הרכישות שביצענו ושנבצע בעתיד, יוסבו במהירות למועדוני הולמס פלייס על פי הסטנדרטים הנהוגים בקבוצת הולמס פלייס ובמטרה להמשיך ולמנף את כוח המותג שלנו, שהינו המוביל בשוק"

מגל מדווחת על הזמנות להטמעת מערכות ביטחון בהיקף של 20 מיליון דולר

צבר ההזמנות של החברה בשיא

יהוד, ישראל – 24 בינואר 2018 –  חברת מגל מערכות בטחון (נאסד"ק: MAGS), מודיעה כי חתמה מתחילת השנה על חוזי הזמנות בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת פתרונות אבטחה משולבים. הנ"ל כולל בין היתר הזמנה של מערכות ביטחון להגנת תשתיות אנרגיה באמריקה בהיקף של 16 מיליון דולר. מרבית ההזמנות יסופקו במהלך 2018.

סער קורש, מנכ"ל מגל, אמר: "ניסיונה רב השנים של מגל באבטחה היקפית ופתרונות אבטחה משולבים אפשרו לנו לזכות בחוזים נוספים באזור אמריקה. הזמנות חדשות אלו משלבות בין מספר מהטכנולוגיות שלנו לזיהוי חדירה היקפית, ה-Omnitrax, חיישן תת-קרקעי לזיהוי מנהרות, ותוכנה לניהול וניתוח וידאו. הזמנות אלו מהוות בסיס איתן לתחילתה של 2018 שאנו צופים כי תהיה שנה בה מגל תציג צמיחה חזקה."

אודות מגל:

מגל מערכות בטחון הינה מובילה בינלאומית במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 45 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות מרוצים בלמעלה מ – 80 מדינות

מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS^4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA).

מנועי בית שמש: החברה נערכת לצמיחה – תבצע גיוס הון בהיקף של כ- 40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות.

 גיוס ההון נועד לתמוך בגידול הצפוי בפעילות החברה והרחבת ההשקעות בתשתיות התפעוליות, בין היתר לאור העסקאות  המשמעותיות של החברה בשנים האחרונות, הכוללות גידול צפוי בהיקפי הייצור של החברה ובאספקות ללקוחות.

 בינואר 2018 השקיעה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, כ- 5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית, והגדילה את שיעור החזקתה לכ- 45%. כמו כן, קרן פימי הודיעה כי בכוונתה להשתתף במלוא חלקה בהנפקת הזכויות. היום הקובע נקבע ליום 1.2.18. יום המסחר בזכויות צפוי להתקיים ביום 12.2.18.

רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש מסר: "שוק התעופה בעולם נמצא בצמיחה בשנים האחרונות והצפי הוא כי מגמה זו תימשך לפחות בעשור הקרוב.

המגמה העולמית מיטיבה גם עם חברת מנועי בית שמש, אשר חתמה בשנים האחרונות על עסקאות משמעותיות עם לקוחותיה הבינלאומיים, תוך הגדלה משמעותית של  היקף הסכמי המסגרת של החברה, אשר מהווים את התשתית להתפתחותה בשנים הבאות.

התפתחות זו של החברה זו דורשת היערכות והתאמת מפעלי החברה הן בישראל והן בסרביה וזאת בנוסף להשקעות השוטפות. בהתאם, דירקטוריון החברה החליט על גיוס ההון הנדרש בהיקף של כ-40 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, וזאת בנוסף להקצאה פרטית שביצענו לאחרונה לקרן פימי תמורת 5 מיליון דולר.

אנו סבורים שקיים פוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות בתחומי הפעילות של החברה. היערכות תפעולית ומימונית מתאימה תסייע לנו לממש הזדמנויות אלו."

הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל״ן שמונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פעלה בשנה האחרונה לגיבוש המלצות במגוון היבטים, סטטיסטיים ואחרים, שיש בהם כדי לשפר את המידע המתפרסם לציבור הרחב, מקבלי ההחלטות בשוק הדיור וציבור החוקרים. עוד בתחילת עבודת הוועדה נקבע כי בשלב הראשון תעסוק הוועדה במכלול הנתונים הקשורים במחירים בשוק הדיור ותדחה את הטיפול בנתונים האחרים לשלב מאוחר יותר. לפיכך, דו״ח הביניים מתרכז רובו ככולו במחירים בשוק הדיור.

הוועדה הציגה את ממצאי דו"ח הביניים, בהשתתפות ד"ר דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר  הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא בינוי דיור ונדל"ן, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, ודורון סייג, מנהל תחום מקצועי בלמ"ס המשמש גם מרכז עבודת הוועדה.

לדברי ד"ר דני בן-שחר "המלצות הוועדה, אשר התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, מהוות מהפכה בכל מה שנוגע לנתונים והממצאים אודות המחירים בשוק הנדל״ן בישראל. מדובר ברפורמה מעמיקה ומקיפה בשיטות המדידה של השתנות מחירי הנדל״ן בישראל ובמידע שייחשף לציבור על אודות מחירי הדירות בישראל״.

במסגרת זו, המלצות הוועדה בדו"ח הביניים, שעיקריו מוצגים כאן, נחלקות לשניים:

(1) המלצות שמטרתן לשפר את האיכות והדיוק של האינדיקטורים המרכזיים בענף הנדל״ן: מדד מחירי הדירות ומדד שכר-דירה. כפי שיפורט בהמשך, שיפורים אלה יושגו הן באמצעות בניית תשתית נתונים טובה יותר והן באמצעות שינויים בשיטות האמידה;

(2) המלצות שמטרתן להוסיף מידע, אשר ירחיב את התמונה הנחשפת על מצבו השוטף של שוק הדיור.

קישורים

להלן תמצית ההמלצות:

1. טיוב והעשרת המידע הגולמי שמתקבל מרשות המיסים לצורך חישוב מדד מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על צעדים לשיפור והעשרת המידע הנאסף ברשות המיסים, המשמש לחישוב מדד מחירי הדירות.
2. שינוי מודל האמידה למדידת השתנות מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על אימוץ משוואת האמידה לחישוב מדד מחירי הדירות אשר פותח על-ידי הלמ"ס והוועדה המייעצת. המדד יחושב מרמת המחוז וישוקלל לרמה הארצית, תוך הכללת משתנים מסבירים חדשים במשוואת האמידה.

3. שיפור הדיוק של האומדנים הארעיים של מדד מחירי הדירות ביחס לאומדן הסופי – הוועדה ממליצה על אימוץ מודל לחיזוי האומדן הסופי, אשר פותח בלמ"ס על-מנת למזער את התיקון הנדרש בין הדיווח הראשוני על אודות השתנות מחירי הדירות לבין התוצאה הסופית המחושבת לאחר הגעתם של נתוני עסקאות המתקבלים באיחור.

4. הרחבת התוצרים הסטטיסטיים המתפרסמים לציבור בנושא מחירי הדירות בישראל –

(א)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי הדירות:

• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות עבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של מדד מחירי דירות עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות ארצי עבור דירות חדשות בלבד;
• פרסום חודשי של מדד מחירים דירות ארצי עבור דירות ״יד-שנייה״ בלבד;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת ברמה הארצית ועבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). פרסום זה יכלול פילוח לפי קבוצות גודל של דירות;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור עסקאות בשוק החופשי ועסקאות בתמיכה ממשלתית, בפילוח לפי מחוזות וגודל דירה.
• פרסום רבעוני של רמת מחירי דירות לדירות בעלות איכות קבועה לפי ששת המחוזות בישראל.
• פרסום שנתי של שווי למ״ר של דירות לפי אזור סטטיסטי בישובים עירוניים נבחרים.

(ב)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי שכר-דירה:

• פרסום חודשי של מדד שכר-דירה לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של רמת שכר-דירה ממוצעת לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) – במקום תשעת האזורים הגיאוגרפיים שפורסמו עד כה – וכל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• שיפור באופן המעקב אחר הדירות המשתתפות במדגם מדד שכר-דירה.

קישורים

1. דו"ח הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן – דו"ח ביניים.
2. מצגת: הצגת דו״ח (ביניים) של הוועדה המייעצת בנושאי מחירים בשוק הנדל״ן.
3. מצגת: מודל לחיזוי האומדן הסופי במדד מחירי הדירות.

דיור בר השגה זה עניין מורכב – האם הציבור צריך לממן דיור בר השגה לכאלו שאין להם? זה לא ממש בטוח, זה ממש לא מובן מאליו. ואיזה דיור בר השגה – שכירות , שכירות מוזלת, דיור קבע? הנחה על דירת מגורים? מדובר בסכומים גדולים שעולים לקופה הציבורית הרבה מאוד כסף, והשאלה הגדולה – האם הציבור אמור לממן לציבור אחר דירות. אחרי הכל, רוב הציבור מתקשה לרכוש דירה, ועובד כל חייו כדי להגיע לדירה. אז למה שהם – אלו שגם כך מתקשים – יעזרו למישהו אחר?

כך או אחרת, הממשלה שלנו כבר קבעה בשבילנו והיא מקדמת כמה מסלולים של דיור בר השגה. הצעת החוק לקידום דיור בר השגה אושרה לקריאות שניה ושלישית בוועדת הרפורמות. על רקע האישור אמרה, יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה: "לראשונה בישראל הסדרנו בחוק מנגנון של שכירות במחיר מופחת".

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה (שימו לב), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור בהישג יד.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח, למשך 20 שנה. בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

דיוני הוועדה בהצעת החוק עסקו רבות בשאלה מהו מחיר מופחת, ולבסוף הנוסחה שהתקבעה היא שהמחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.

מי זכאי לדיור בר השגה?

הוועדה אף דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי  החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

שר האוצר אף יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן,  אשר הפרתן תגרור ענישה – הן מאסר והן עיצומים כספיים – על מי שיעבור על תקנות אלו.

הוועדה שמעה היום כי ח"כ פולקמן גיבש הסכמות עם פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, הן לגבי קביעת הזכאות בתקנות, והן לגבי האפשרות של השמעת עמדת הוועדה המקומית או הרשות המקומית בפני ועדת התכנון המחוזית, בעת שהיא מחליטה על מתן התוספות לפי החוק.

לאור ההסכמות, ולאחר דיונים רבים, אישרה הוועדה, כאמור, פה אחד, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית. לאחר ההצבעה אמר ח"כ פולקמן: "כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון".

"מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת הטווח".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה."

"עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".

במקביל לדיור בר השגה דרך שכירות בהנחה, יש שאלה גדולה סביב דיור בר השגה בכלל. מדובר על בנייה של דירות שיימכרו בהנחה לזכאים בדיוק בר השגה. אז נכון, יש את הזכאים למחיר למשתכן, יש את הזכאים שישכירו דירות בדיור בר השגה, ויש עוד רבבות ואפילו יותר שאין להם דירות.

על פי דו"ח של מרכז אדווה בעניין הדיור, ההוצאה המשפחתית על דיור, במיוחד בששת העשירונים הראשונים עלתה משמעותית. עוד עפ"י הדו"ח, בנייה מסיבית של דיור ציבורי ע"י המדינה, עשויה לקדם פתרון בר השגה של משבר הדיור. על רקע זה מתקיימים דיונים שוטפים בוועדת הכספים.  הציבור הזה, לצד חברי כנסת רבים קראו לממשלה לזנוח את התכניות הקיימות, כגון מחיר למשתכן, ולעבור לבנייה ישירה של עשרות אלפי יחידות לדיור הציבורי לצורך השכרה לטווח ארוך, לא רק כמענה למחוסרי דיור נזקקים, אלא גם לכאלו שידם אינה משגת רכישת דירה. חברי הכנסת היו תמימי דעים בכך, שפתרון אמיתי ניתן להשגה רק באמצעות תקצוב ישיר של בנייה ולא באמצעות יזמים פרטיים.

   במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו"ר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן, לבין ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין את ח"כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח"כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג' (מר"צ).

      ח"כ רועי פולקמן: "יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק 'דיור בהישג יד' שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית 'מחיר למשתכן' ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל".

     ח"כ אורלי לוי: "אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים".

     ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה"ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד'. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני".

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ) החליף את ח"כ פריג' בדיון ואמר: "יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.

כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה".

     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ'ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי".

     ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד'. פשוט צריך שהמדינה תבנה".

     חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: "הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור.  1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל"ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

     מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין, סיכם: "גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד' ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור".       וקנין: "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה"