בנק ישראל מציג – כך הפסדנו 100 מיליארד שקל

למה בנק ישראל מתעקש להשאיר את יעד האינפלציה, למרות שהוא לא ריאלי? כמה הפסיד בנק ישראל מהמשחקים שלו בשוק המט"ח? ומי ישלם את המחיר?

בנק ישראל הוא הבנק של כולנו והוא אמור לדאוג לנו אזרחי המדינה. המטרות שלו הן: לשמור על יציבות המחירים, לספק יעד לתחזית מדד המחירים, לתמוך ביציבות הפיננסית של המשק, ולתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה. לא המצאתי, רק סיכמתי את מה שכתוב באתר של בנק, וגם אם פספסתי איזו מטרה, היא לא פוגמת בעיקר – בנק ישראל אמור לספק יציבות – יציבות מחירים, יציבות פיננסית.

מאות רבות של עובדים בבנק ישראל מנסים ליישם את המטרות האלו הלכה למעשה. הם מקבלים על זה הרבה כסף (עובדי בנק ישראל הם מהיקרים במגזר הציבורי), אבל לא בטוח שהם ממש מצליחים. נתחיל בכישלון "קטן" – הבנק נכשל בשנים האחרונות במתן תחזית למדד המחירים לצרכן – היעד שלו הוא למדד מחירים של בין 1% ל-3%. אלא ששנה אחרי שנה מסתבר שהיעד רחוק ממה שקורה בפועל. תדמיינו מנכ"ל שנותן תחזית ומפספס אותה שנה אחרי שנה – הוא היה נשאר מנכ"ל? כנראה שלא

יעד מדד המחירים לצרכן – בדיחה טובה

אחלה עבודה יש לאנשים בבנק שאחראים על קבעת היעד. הם כנראה קצת בודקים, חוקרים, מריצים רגרסיות, ובסוף לא משנים כלום, ולא משנה מה קורה מסביב. וברצינות – למה לא משנים? אולי מכיוון שאף אחד כבר לא לוקח את התחזית של בנק ישראל ברצינות, גם לא הבנק עצמו; ואולי כי יעד זה יעד לטווח ארוך , אז שטויות פספסנו כמה שנים טובות, צריך להסתכל על הטווח הארוך יותר – אז מה אם גב' כהן מחדרה דווקא מאמינה ליעד בנק ישראל ולפי התחזית של הבנק היא בחרה את המסלול משכנתא. אז מה עם מר כהן מגבעתיים השקיע באג"ח צמודות מדד כי הוא מאמין לבנק ישראל. טועים, קורה.

ומה לגבי המטרה של יציבות מחירים – נראה שהבנק מצליח במטרה הזו, אחרי הכל המחירים, כך מספר לנו מדד המחירים לצרכן מדי חודש, לא ממש זזים בשנים האחרונות. רק שיש בעיה אחת – העם אומר ההיפך – העם אומר שיוקר המחייה עולה ועולה, ושקשה יותר ויותר לסגור את החודש. אז איך זה מסתדר? יש כמה הסברים, אחד מהם הוא פיצול אישיות – אנחנו (העם) יושבים בבתי קפה, מבזבזים כסף, נוסעים לחו"ל, רוכשים רכב, קופצים כל יומיים למסעדה, בקיצור חיים את החיים הטובים, אבל לצד זה אנחנו מתלוננים, קשה לנו עם יוקר המחייה, החיים כאן קשים וכו' וכו'. ואם זה המצב אז כנראה שאין מקום לטענות נגד בנק ישראל – המחירים יציבים, זה אנחנו שפשוט שורפים כסף ונמצאים באוברדרפט תמידי.

מדד מחירי הדירות לא מתבטא במדד המחירים לצרכן

ויש הסבר נוסף, שנמצא עמוק עמוק בתוך טבלאות מדדי המחירים לצרכן. הידעתם שמדד מחירי הדירות אינו חלק מהרכב מדד המחירים לצרכן? יש בזה הגיון מסוים – מדד המחירים לצרכן מודד סל של מוצרים מתקופה לתקופה, אבל הוא לא מודד ערך של נכסים, הוא לא אמור לבטא את נכסי הנדל"ן והשינויים בהם. כן יש בה את עלות אחזקת הדירה השוטפת והשינוי בה על פני התקופה, אבל לא את השינוי במדד מחירי הדירות.  המשמעות היא שמחירי הדירות זינקו פי שתיים בפחות משבע שנים, ואין לזה זכר במדד המחירים לצרכן, אבל יש לזה השפעה פסיכולוגית גדולה – אנשים מרגישים שהחלום מתרחק מהם, שהסיכוי לקנות דירה יורד, וההרגשה הזו מתדלקת את התחושה שיוקר המחירים עולה.

כך או אחרת, במטרה הזו, בנק ישראל לא נכשל (לפחות על פי המדידה הקיימת – דרך מדד המחירים לצרכן), אלא שהסיפור הגדול לא נמצא במטרות המוצהרות, אלא במטרות המעין עקיפות.  לא כתוב בשום מקום שאחת המטרות של בנק ישראל היא לקנות דולרים, וגם לא כתוב בשום מקום שהבנק צריך להשקיע כספים בניירות ערך. לא כתוב, כי פשוט אלא לא המטרות של הבנק, אבל רכישות הדולרים הפכה להיות פעילות מרכזית, מאוד מרכזית של הבנק.

למה בנק ישראל רוכש דולרים?

התפקיד של הבנק, בין היתר, הוא לשמור על היציבות הפיננסית וזה מתבטא בשמירה על יחסי מטבעות סבירים (בהינתן הריביות), ובמילים פשוטות בנק ישראל אמור לדאוג ליציבות המשק גם דרך שוק המט"ח. בשנים האחרונות השקל שלנו הולך ומתחזק מול הדולר (המטבע שלנו הוא הכי חזק בעולם) בצורה מאוד משמעותית. זה פוגע ביצואנים, וזו במקרים רבים פגיעה אנושה. אז בנק ישראל החליט שהוא קונה דולרים וכך בעצם מונע (לגישתו) את התחזקות השקל – הבנק מזרים ביקושים לשוק המט"ח (לדולרים), ומגביר את הביקוש לדולר ובהתאמה מנסה להעלות את מחיר הדולר (ומחליש את השקל).

טוב, עם הכוונה המקורית אי אפשר להתווכח היא פשוט כוונה טובה ונכונה. אבל, עם הביצוע של הבנק אפשר להתווכח. ההתנהלות של הבנק ב-10 השנים האחרונות בשוק המט"ח היא בדיחה. הספקולנטים והסוחרים חוגגים על הגב של בנק ישראל. הבנק קונה דולרים, חושב שהוא השפיע על שער הדולר, ואחרי כמה ימים, המחיר חוזר לנקודת ההתחלה (לפני ביצוע ניסיון הוויסות של הבנק), וכך זה קרה עשרות פעמים, אם לא יותר בתקופה הזו (כנראה שאפילו מאות פעמים). הסיבה לכך היא פערי ריביות שעדיין מספקים יתרון לריבית כאן (הריבית השקלית) דבר שגורם למכירה של הדולר, רכישת שקלים והשקעתם בריבית שקלית.  אני לא כלכלן גדול (למרות התואר השני), אבל אני יודע שהכל זה עניין של ציפיות – האם בנק ישראל לא יכל במקום הרכישות בפועל לשדר לשוק בתחכום ואפילו במניפולציות שהוא לא ייתן לדולר ליפול? האם האוצר יחד עם בנק ישראל לא יכלו לעשות משהו קצת יותר חכם מאשר לקנות דולרים בהיקף של מעל 120 מיליארד. לפני עשור, אגב, זה היה סביב ה-20 מיליארד דולר, אבל מר פישר וגברת פלוג התאהבו בשיטה ורכשו דולרים ב-100 מיליארד דולר.

הדו"ח הכספי של בנק ישראל – קטסטרופה  

רכישה של 100 מיליארד דולר לא עזרה למנוע את נפילת הדולר בשנים האחרונות (ראו גרף) וממש לא בטוח שהיא הועילה במשהו. לא בהכרח יש קשר בין השער למחזור ולרכישות המטבע; שער הדולר יכול להיות ביום מסוים ללא שינוי במחזור של 1 מיליארד דולר, ולמחרת לרדת ב-0.5% במחזור של 80 מיליון דולר. זה שוק מורכב, זה שוק של שחקנים מתוחכמים לצד ספקולנטים, והיכולת של בנק ישראל לקבוע את המחיר שקולה לזריקת כסף לפח. תדמיינו למשל שמדינת ישראל מחליטה לשמור על מחיר מניית טבע כי זה חשוב למשק שטבע לא תיפול – המשקיעים ימכרו למדינה הפראיירית מניות במחיר גבוה, ולבסוף שהמדינה תגיע לתקציב הרכישה, המחיר יירד למחיר הטבעי.

אז יש ויכוח אם בכלל השיטה הזו נכונה, אבל זה לא רק העניין המהותי, העניין הגדול כאן הוא הכמות – היקף הרכישות. מילא לקנות דולרים כדי לנסות לחזק את השקל, אבל אתם רואים שזה לא עובד, אז למה להמשיך?

כנראה שהסיבה מאוד פשוטה – אין לבנק ישראל כלים אחרים (או שהוא חושב שאין לו כלים אחרים) ואין לסמכויות הכלכליות במדינה (האוצר ובנק ישראל) טריק אחר, וכל זה שברקע יש תמיכה ציבורית כמעט מקיר לקיר בתוכנית רכישת הדולרים. זה הרי טוב למשק, טוב ליצואנים, טוב לציבור. אבל  אני לא בטוח בכך, והדו"חות הכספיים של בנק ישראל מספרים על הפסדי עתק שמישהו בסוף צריך לשלם אותם – אנחנו.

הפסד של 100 מיליארד דולר וכולם שותקים

ההרפתקה של בנק ישראל בעשר שנים האחרונות עולה הרבה מאוד כסף –  לבנק יש גירעון בהון של 61 מיליארד שקל (על פי הדוח ל-2016 – הדוח האחרון שפרסם הבנק), והגירעון זינק על פי חישוב גס לאזור ה-100 מיליארד שקל ב-2017 ( הדולר צנח קרוב ל-10% – הפסד של כ-35-40 מיליארד שקל לבנק ישראל).

קשה להאמין – ההרפתקה של בנק ישראל עולה כבר 100 מיליארד שקל (וייתכן מאוד שהיא לא באמת עזרה), ורק כדי לקבל פרופורציות – השנה חגגה המדינה תקבול של 4 מיליארד שקל כתוצאה מהאקזיט הכי גדול שהיה כאן – מכירת מובילאיי לאינטל. הסכום הזה, שמבטא את תשלום המס על רווחי ההון בעסקה, היה בכותרות חודשים רבים והוא אחד מהמנועים מאחורי הקלות המס (נטו משפחה ועוד). ה-4 מיליארד האלו נמכרו לציבור כהישג ענק, עוד ביטוי לחוזקה של הכלכלה שלנו, וכחלון גם ניסה לעשות מזה עוד רווח פוליטי, אבל בחצר האחורית שלו יש השנה הפסד של  35-40 מיליארד שקל, ואת זה אי אפשר למכור לציבור כהישג, אז מטאטאים את זה מתחת לשטיח.

האמת שההפסד והגירעון גדולים עוד יותר. 100 מיליארד שקל של הפסדים (שהתעצמו בשנים האחרונות), לא מבטאים את ההפסד הריאלי, את החלופה לכסף. אם במקום להשקיע בדולר, הבנק היה מייצר תשואה מאוד סולידית על הכסף (פיקדונות), הוא היה מרוויח כמה עשרות בודדות של מיליארדים. כלומר, ההפסד הריאלי הוא אולי 120 מיליארד ואפילו יותר. חכו לחשבון!

ושימו לב לנתון הבא – 100 מיליארד שקל זה בערך 12 אלף שקל לאדם, משפחה ממוצעת הפסידה בגלל הפעילות של בנק ירושלים כ-40-60 אלף שקל – זה כבר כסף גדול, זה כסף שיחלחל מהכיס שלנו. איך בעצם? אומרים לי שבנק ישראל לא ייצטרך לדאוג לסגירת הגירעון הזה, כי יש חוק מיוחד שדואג לו, אבל החוק דואג ליציבתו, הוא לא דואג שלא לשלם את החובות. כלומר, אפשר להפסיד, ואולי ייקח זמן עד שהדרישה תגיע, אפשר להתגלגל כמה שנים,, אבל אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן – זו פצצה – מישהו צריך לשלם את הכסף וזה יכול להיות המדינה שתכסה את החוב, וזה יכול להיות בנק ישראל שפשוט ידפיס כסף, אבל אז אולי לא ייקחו מכם כסף ישירות, אבל הדפסת כסף, זה אינפלציה – שחיקה של ערך הכסף הקיים, זה סוג של מס, וזה במילים אחרות, לקחת כסף מהציבור.

נתון שיא בקצב האכלוס במע"ר תל אביב` כ 320,000- מ"ר ב-  2017.  

קצת האכלוס (Take Up) נטו, של משרדים Class A, במע"ר ת"א, שבר את כל השיאים בחציון השני של 2017 ועמד על כ- 230,000 מ"ר, לעומת 88,000 מ"ר בחציון הראשון. תוספת שטחי המשרדים בחציון הנוכחי עמדה על כ- 320,000 מ"ר (מגדלי אלון עם כ- 120 אלף מ"ר ועזריאלי שרונה עם כ- 116 אלף מ"ר). ב- 12 החודשים האחרונים קצב האכלוס הסתכם בכ-320 אלף מ"ר, נתון ללא אח ורע! ושוב, עיקר הביקושים הגיעו מחברות ההייטק. כך עולה מהמחקר הדו שנתי שעורכת חברת אינטר ישראל יועצי נדל"ן, המהווה את זרוע הפעילות המקומית של חב' Cushman & Wakefield הבינלאומית ,הנחשבת לאחת משלוש פירמות ייעוץ הנדל"ן הגדולות והמובילות בעולם.

מתוך היצע השטחים שהתווספו, אוכלסו כ- 67%, דבר שהוריד את שיעור התפוסה בחציון הנוכחי לכ-  92% לעומת החציון הקודם בו השיעור היה כ- 96% (כולל בני ברק ורמת החייל).

"בחציון הנוכחי נרשמה עליה נוספת של כ- 4.4% בדמי השכירות במע"ר ת"א, אשר הגיעו בממוצע ברמת גמר לכ- 104.4₪ למ"ר (לא כולל בני ברק ורמת החייל) לעומת כ- 100 ₪ למ"ר בחציון הראשון של 2017. כזכור, בחציון הקודם ראינו ירידה של 1% ביחס לחציון השני של 2016 וכעת, ניתן לייחס את העלייה לביקושים החזקים. ", מסביר יורם בלומנטל, שותף באינטר ישראל. "כאשר כוללים את בני ברק ורמת החייל, דמי השכירות עומדים בממוצע על כ- 97.8 ₪ למ"ר לעומת כ- 94 ₪ למ"ר בחציון הקודם, עליה של כ- 3.7%, זאת למרות יציבות בדמי השכירות בשני האזורים הללו".

סקירת שוק המשרדים של אינטר ישראל יועצי נדל”ן למחצית השנייה של 2017 התבססה על כ- 2.9 מיליון מ”ר שטח משרדים ביותר מ- 150 מגדלים יוקרתיים בגוש דן. לצורך הניתוח הסטטיסטי נלקח מדגם שכלל 87 מגדלים בשטח כולל של כ-2.2 מיליון מ"ר. מגדלים המשמשים דייר בודד או מספר מצומצם של דיירים ואין בהם תחלופה של דיירים, לא נלקחו במדגם.

בת”א נסקרו שישה צירי מע”ר (מרכז עסקים ראשי( מרכזיים – רוטשילד, שאול המלך, ציר החוף, מנחם בגין,  יגאל אלון ורמת החייל. בנוסף נסקרו ציר הבורסה בר”ג, וה– BBCבבני ברק.

התחזיות בדבר ירידה משמעותית בדמי השכירות, תאלצנה לחכות

כאמור, בחציון הנוכחי התווספו שטחי משרדים מפוארים –  class A – בשטח של כ- 320,000 אלף מ"ר. מתוך ההיצע החדש כ- 67% כבר אוכלסו, דבר המלמד על ביקוש אדיר וחסר תקדים לשטחי משרדים, בחלקו כבוש, שהתפרץ עם השלמת בנייתם של מגדלי היוקרה החדשים בת"א.

פייסבוק, אמזון, איירון סורס ואחרים, יחד עם חברות החללים המשותפים, עומדות בראש רשימת השוכרים של השטחים שהצטרפו בחציון השני של השנה. חלק ניכר מהשוכרים הגדילו את שטחי המשרדים שלהם באופן משמעותי ובכך תרמו לאכלוס שנרשם בחציון זה, כמו גם לעלייה בדמי השכירות במע"ר תל אביב. לאור זאת, התחזיות שצפו ירידה משמעותית בדמי השכירות, עקב הצפי לעודף שטחי משרדים לא התממשו.

ציר רוטשילד – דמי השכירות הממוצעים מזנקים לרמה של כ- 117 ₪ למ"ר, לעומת כ- 112 ₪ למ"ר כפי שנרשמו בחציון הקודם (עליה של יותר מ- 4%). כך, ממשיך הציר לשמור על רמת המחירים הגבוהה ביותר. שיעור השטחים הפנויים בציר רוטשילד הינו הנמוך ביותר עם כ- 1.4%, דבר אשר יכול להסביר את עליית דמי השכירות.

ציר שאול המלך – בניגוד לחציון הקודם בו נרשמה ירידת מחירים באזור, בחציון הנוכחי נרשמה עליה של כ- 1% כאשר המחיר הממוצע עלה לכ- 108 ₪ למ"ר לעומת כ-107 ₪ למ"ר בחציון הקודם. בעוד ששנים שומר ציר שאול המלך על היותו שני לציר רוטשילד בדמי השכירות הממוצעים, כעת תופס את מקומו בהפתעה, ציר מנחם בגין.

ציר מנחם בגין – בציר זה נרשמה העליה החדה ביותר (כ- 8%), כאשר דמי השכירות הממוצעים עומדים על כ- 115 ₪ למ"ר לעומת 106 ₪ למ”ר בחציון הקודם. שיעור השטחים הפנויים רשם גם הוא עליה חדה לכ- 10.8% לעומת כ- 3% בחציון הקודם וזאת בעקבות מגדלי היוקרה החדשים באזור זה הכוללים את מגדלי הארבעה ועזריאלי שרונה.

ציר יגאל אלון – ירידה נוספת של כ- 1% בדמי השכירות הממוצעים לרמה של כ-97 ₪ למ"ר לעומת כ- 98 ₪ למ”ר בחציון שלפניו. שיעור השטחים הפנויים זינק לרמה של כ- 16.5% לעומת כ- 0.6% בחציון הקודם וזאת בעקבות השלמת בנייתם של מגדלי אלון TLV.

מתחם הבורסה ברמת-גן – לאחר ירידה בחציון הקודם, בחציון המסוקר שמר האזור על רמת מחירים קבועה של כ-91 ₪ למ"ר.

בקו החוף – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר

בבני ברק – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר

מחיר למשתכן: 7,324 משקי בית זכו בהגרלת דצמבר

שר האוצר, משה כחלון: "הנתונים מוכיחים- הזוגות הצעירים מסרבים ליפול בפח של האינטרסנטים ומביעים פעם אחר פעם אמון מלא בתכנית מחיר למשתכן. אנחנו מתכוונים להמשיך עם התכנית בכל הכח ולהציף את הארץ לאורכה ולרוחבה בדירות בהנחות של מאות אלפי שקלים".

שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: ״מי שנוסע ברחבי הארץ יכול לראות את המנופים של התחלות הבנייה ברחבי הארץ. משרד הבינוי והשיכון פועל במלוא המרץ לחתימה על הסכמי גג בערים השונות. נמשיך לפעול למען אותם הזוגות הצעירים בהובלת פתרונות דיור ראוי בישראל״.

בחודש דצמבר 2017 הגרילו 7,401 זוגות צעירים ויחידים דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". להגרלה הגדולה של דצמבר נרשמו 29,320 משקי בית – 8,098 זכאי סדרה א' ו- 21,222 זכאי סדרה ב'. כמו כן, 11,267 משקי בית נרשמו להגרלה בעיר בה מוגדרים כבני מקום, מתוכם 2,888 זכאי סדרה א' ו-8,379 זכאי סדרה ב'. סה"כ זכו 7,324 משקי בית.

בסוף השבוע הושלם הליך שליחת תוצאות הגרלת דצמבר אל כלל הנרשמים – סה"כ זכו 7,324 משקי בית בהגרלת דצמבר – 4,600 זוכים מסדרה א' ו-2,724 זוכים מסדרה ב'. מתוך כלל הזוכים, 2,697 משקי בית זוכים המוגדרים כבני מקום.

מנתוני ההרשמה עולה כי היישובים המבוקשים ביותר לפי סדר יורד הם: באר יעקב (עם 8,816 נרשמים), בית שמש (6,285), מודיעין (6,141), מבשרת ציון (5,490), ירושלים (5,478), וראש העין (5,208). 11,011 משקי בית נרשמו ליישוב אחד בלבד. 6,253 משקי בית נרשמו לשני ישובים ו-11,954 משקי בית נרשמו לשלושה ישובים. הצירופים הכי מבוקשים בהרשמה לשלושה ישובים לפי סדר יורד הם: מודיעין-מבשרת ציון- ירושלים (897 משקי בית), מבשרת ציון-ירושלים-בית שמש (621 משקי בית) וגן יבנה-באר יעקב-אשקלון (566 משקי בית).

דירות שנותרו לאחר הגרלה זו ייצאו להגרלות המשך, אשר ייפתחו להרשמה מחודשת עבור זכאי כל הסדרות ועבור משפרי דיור.

תכנית "מחיר למשתכן" הינה תכנית הדגל של הממשלה בתחום הבינוי והשיכון. ההיקפים הינם בסדרי גודל חסרי תקדים בישראל, ואנו עדים לאמון ציבורי גבוה בתכנית עם למעלה מ-116,000 משקי בית שכבר הנפיקו אישורי זכאות, ואליהם מצטרפים מדי יום עוד ועוד נרשמים.

כשאנחנו לוקחים משכנתא מהבנק, בין אם מדובר במשכנתא למשך 20 או 30 שנה ובין אם0 בתקופה קצרה יותר, הבנק מחייב אותנו גם לעשות פוליסת ביטוח משכנתא עבורה. זאת על מנת שאם חס וחלילה קורה לנו או לנכס שרכשנו באמצעות המשכנתא משהו, ההשקעה של הבנק בנו ובנכס, נשארת מוגנת.

מה זה ביטוח משכנתא וממה הוא מורכב

ביטוח משכנתא מורכב משני חלקים – ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים: ביטוח חיים מתייחס למצב בו מי שלקחו את המשכנתא מאבדים את כושר העבודה שלהם או מסתלקים מהעולם. במקרה כזה, במקום שהבנק יהיה במצב בו אף אחד לא יכול להחזיר את המשכנתא, הרי שחלק הביטוח הזה (ביטוח החיים) יחזיר אותה במקומם. (הרחבה על ביטוח חיים).

ביטוח מבנה: החלק של ביטוח המבנה בפוליסת ביטוח המשכנתא מתייחס למצב שבו נגרם נזק משמעותי למבנה. נזק כזה עלול להיגרם כתוצאה מאסון טבע למשל, ואז מי שיקבל את כספי הביטוח יהיה הבנק ולא בעלי הנכס. כך, אם הלווים יגיעו למצב שבו הם יצטרכו להעביר את הנכס לבנק, הוא לא יאבד את ההשקעה שלו.

ביטוח משכנתא אם תרצו, מזכיר במובנים רבים ביטוח רכב במצב של רכישה מחברת ליסינג. כל עוד הרוכשים משלמים את התשלומים החודשים עבור הרכב, וכיוון שהרכב משועבד לחברה, הכל תקין והם יוכלו להמשיך להשתמש ברכב. אבל אם קורה משהו לרכב, מי שיקבל את הכסף היא חברת הליסינג ולא הרוכשים, שכן הרכב עדיין שייך לה. כך זה גם במקרה של משכנתא.

ביטוח משכנתא, חשוב שנדע, ניתן לעשות בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא באמצעות הבנק והמסלול השני הוא באמצעות חברת ביטוח חיצונית. הבנק מן הסתם, יעדיף שנעשה את ביטוח המשכנתא אצלו. במקרה הזה, הוא ירוויח יותר והתנאים יהיו מותאמים למה שהוא יחליט. אלא שהלווים שלוקחים משכנתא לא מחויבים לכך. הם יכולים לעשות את הביטוח איפה שנוח להם ובמילים אחרות, אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים לבחור לעשות ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, בתנאים שמתאימים יותר לנו.

היתרונות של ביטוח משכנתא בחברת ביטוח

כשאנחנו עושים ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, אנחנו נהנים ממספר יתרונות.

בחירה בין כמה חברות ביטוח: היתרון הראשון של רכישת ביטוח באמצעות חברת ביטוח, טמון בעובדה שהרוכשים יכולים לבחור בין חברות ביטוח שונות. אין חובה לבחור חברה ספציפית, ומי שלוקחים את המשכנתא יכולים לעשות סקר שוק ולברר איזו חברה מציעה להם את הביטוח הטוב ביותר.

הפחתה אפשרית של עלויות בביטוחים נוספים: היתרון שני של רכישת פוליסת ביטוח בחברת ביטוח, הוא אם אנחנו מבוטחים בחברה בביטוחים אחרים, ייתכן ונוכל ליהנות מפרמיות נמוכות יותר בפוליסת ביטוח המשכנתא, מאשר אלה שהבנק ידרוש מאיתנו, ומתנאים הרבה יותר טובים.

שילוב ביטוחים שונים: היתרון השלישי טמון בעובדה שאנחנו יכולים לשלב בביטוחים השונים דברים שהבנק לא מציע לנו, שלא בהכרח קשורים למבנה אבל יכולים לעזור לנו. נכון שאנחנו צריכים להיות מאוד עדינים בעניין, שכן לא כל דבר אפשרי ולא בטוח מה ניתן לעשות עם זה, אך זו בהחלט אופציה שלא קיימת בביטוח משכנתא דרך הבנק.

חשוב מאוד לשים לב, מה הן העלויות של הביטוח, האם החברה גובה מאיתנו עלויות נוספות מעבר לעלות הפרמיה, מה הם התנאים וכיצד אנחנו מתנהלים מול חברת הביטוח בסיטואציות שונות.

ביטוח משכנתא – תעזבו את הבנק, יש בחוץ הצעות טובות יותר

שופינג של משכנתאות

זוגות צעירים רבים בוחרים לקחת את המשכנתא מהבנק הביתי שלהם, כלומר המקום בו הם מנהלים את החשבון שלהם. לפעמים זה מוזר להסתכל על זה מהצד: אלה אותם אנשים שטרקו את הטלפון כבר כמה פעמים לפקידה שלהם, שסיננו כמה קללות בשקט כשהוציאו תדפיס וראו כמה גובים מהם על המינוס או על פעולות בנקאיות פשוטות – אבל כשמגיע הרגע לעשות את העסקה הגדולה של חייהם, הם אפילו לא בודקים אופציה אחרת. מיד הולכים לבנק שהם מכירים, ועוד מרגישים שתיכף יפרסו להם שטיח אדום ישירות ליועץ המשכנתאות, בזכות שתי המשכורות שהם מכניסים כל חודש.

טיפ חשוב: כשאתם באים לקחת משכנתא, אתם לא מחפשים חברים. אתם לא צריכים בנאדם שיחייך ויהיה נחמד אליכם. רוב הסיכויים שממילא לא תראו אותו יותר לעולם. לא אמור לעניין אתכם שהוא מכיר את אמא שלכם או שהוא עבד פעם עם הגיס שלכם. מה כן אתם צריכים? הצעה טובה, עניינית, עם ריבית נמוכה ככל האפשר ויועץ מקצועי וחסר פניות. כלומר, שלא ימכור לכם שירותים נוספים או ימליץ לכם דווקא על חברת ביטוח מסוימת – המלצות שבמידה ומתקבלות, הוא מקבל עליהן עמלות, אך עבורכם לא בהכרח מהוות את העסקה הטובה ביותר. זכרו: יש הרבה מאד מסלולי משכנתא, ולא בהכרח שדווקא המסלול שחברים שלכם לקחו הוא המסלול המתאים לכם. כל הלוואה משופעת מפרמטרים שונים: כמה הון עצמי יש לכם (מהמינימום של עשרים וחמישה אחוז ומעלה), כמה כסף אתם מכניסים בכל חודש, מה גילכם ועוד.

נסו להתמקח על הריבית

ליועץ המשכנתאות שיושב מולכם, יש אינטרס ברור שתיקחו את המשכנתא עם הריבית הגבוהה ביותר. לכם, לעומת זאת, יש אינטרס הפוך. מישהו יהיה חייב להיכנע פה, ואין שום סיבה שאלה יהיו אתם. היועץ שלכם הוא אחד מני רבים, והבנק שלו הוא אחד מכמה. אתם לעומת זאת, הלקוחות. לכם אין תחליף, ואם תחליטו שאתם לוקחים את הכסף שלכם לבנק אחר, מישהו אחר ייהנה מהעמלה שלו, לא היועץ שיושב מולכם ואל הבנק שהוא עובד בו.

היועץ מציע לכם את הריבית הגבוהה ביותר מכיוון שהוא חייב לתת לעצמו מרווח של משא ומתן, בדיוק כמו שאתם תעשו אם תמכרו יום אחד את הבית שאתם קונים עכשיו. הוא כמובן יודע עד איפה הוא יכול לרדת מבחינת הריבית, אבל הוא מקווה שהוא לא יצטרך להגיע לשם. התפקיד שלכם זה להוריד אותו לשם, על ידי כך שתבדקו מראש כמה בנקים וכמה פוליסות משכנתא, תרגישו את האווירה ואת מחירי הריבית, ותבינו מה אפשרי ומה לא אפשרי מבחינתם במשא ומתן.

לבדוק כמה הון עצמי אתם יכולים לגייס

כיום כשאתם נוטלים משכנתא אתם נדרשים לתת עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הכולל. הבנק, בניגוד לפעם, לא יכול לתת לכם מימון מלא או כמעט מלא, וזוגות רבים מתקשים לממן את הרבע הזה, מה שגורם להם לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר, כשהם מבוגרים יותר ומחירי הדירות עלו גבוה יותר.

אם יש לכם חסכונות וכספים שהם מעבר לרבע הסכום הנדרש לקבלת המשכנתא, ואתם מתלבטים אם להשקיע אותם בחיסכון, בהשקעה או להוציא כבר את כל הכסף ביחד עבור רכישת הדירה, אתם צריכים לעשות תחשיב מדויק של כמה ייצא לכם מכל אפיק  – בסופו של דבר. לדוגמא, אם תשקיעו בחיסכון או באפיק מניב, תקבלו מן הסתם כסף שאותו לא תקבלו אם תשקיעו הכל בדירה. יחד עם זאת, אם תגדילו את החלק העצמי במימון הדירה תקטינו את המשכנתא, וכך תוכלו להוזיל גם את הריבית של הלוואת המשכנתא. בסופו של דבר, הקטנת הריבית שווה הרבה כסף. האם זהו סכום גדול מהסכום שתניב לכם השקעה מיידית או אפיק חיסכון כלשהו? רק חישוב מדויק שלכם יידע את התשובה לכך. קחו מחשבון, ותחשבו כמה ייצא לך לשלם עם ריבית על הלוואה של שלושה רבעי הסכום, כמה ייצא לכם על פחות, כמה ייצא לכם מהתוכנית שרציתם לעשות עם יתרת הכסף – ותשוו.

לבדוק איפה הביטוח הכי אטרקטיבי למשכנתא

אחד ה"ניג'וסים" שמתלווים לכל משכנתא הוא הביטוח על המשכנתא. לכאורה, סעיף מעצבן ויקר אך בפועל זה בדיוק שמציל משפחות רבות מאד מפשיטת רגל שהיתה מאלצת אותם לוותר על הדירה. ביטוח משכנתא מורכב מסעיף של ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים מופעל במקרה שחלילה אחד מבני הזוג נפטר – במקרה כזה הביטוח משלם את יתרת הסכום של המשכנתא, ביטוח מבנה הוא מה ששומר על הנכס שלכם במקרה של בעיות נזילה, פיצוצי צינור, פריצה וכל דבר אחר שיכול להרוס את הבית, וצריך לתקנו בעלפי, ולפעמים עשרות אלפי שקלים.

מעודכן ל-03/2018

 מערכת הון יצאה לפגוש את אלכס זבז'נסקי ממיטב דש כדי לשמוע מה הוא חושב על שנת 2018.  אז לפני שנספק לכם את הראיון המלא, הנה כמה תובנות –

זביז'נסקי סבור שאגרות החוב הקונצרניות מסוכנות – לא כולן, אבל כמכלול מדובר באפיק שהוא סבור שצריך להיות בו בחשיפה נמוכה יחסית. עם זאת, שוק המניותלהערכתו לא עושה סימנים של חולשה.

כששאלנו אותו מה עלול להיות הטריגר לירידות הוא  מנה שלושה, אבל סייג: "אף פעם לא יודעים באמת מה הטריגר לירידות, אלא רק לאחר הירידות, ובכל מקרה לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שהיה ב-2008, לא רואה תרחיש של ירידות חריפות בשווקים". ובכל זאת, אלכס – מהם הגורמים שעלולים לעורר משבר בשווקים?

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר  בשווקים"

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים" – אומר אלכס ומוסיף – ארה"ב נמצאת בצמיחה יחסית גבוהה כבר כמה שנים, השוק שם יקר וזה מעלה סיכון להתחממות יתר בכלכלה, משם לאינפלציה, עלייה בריבית, שחיקה ברווחיות החברות ופגיעה בשוק המניות.  הסיכון הזה אגב עלה עם הרפורמה במס בארה"ב, שאמורה לתת דחיפה נוספת לשווקים ולכלכלה.

"סין – ההתפתחויות בסין בהחלט עלולות לגרום שינוי מגמה בשווקים. סין נמצאת במצב של חובות גדולים מאוד, שהתנפחו מאוד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. הממשלה הסינית דחפה למשק שם הרבה מאוד כסף, מה שיצר הרבה עיוותים, חובות רעים ושוק נדל"ן מנופח. הסינים מתחילים לאותת שהם רוצים לטפל בזה, הם מפחדים שאחרת זה ייגמר במשבר. כלכלת סין כל כך גדולה כיום בנוף העולמי, שמספיק שתרד קצת כמות הכסף שנכנסת לשם – וכולם ירגישו את זה.

"אירועים פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מלחמות, מתיחות פוליטית וצבאית, כפי שראינו ב-2017 בצפון קוריאה ועם רוסיה. יש מספיק סיבות שעלולות להצית אירועים כאלה".

משבר כזה לא עלול להוביל לקריסה מוחלטת בשווקים?

"לא,לא.  אלה לא אירועים שאמורים לגרום קריסה מוחלטת, אבל אני חייב לסייג.   קריסה מוחלטת בדרך כלל מתרחשת כאשר אף אחד לא מצפה לה או צופה אותה.אי אפשר לצפות קריסה מוחלטת.  אם אני בודק טריגרים שיכולים לגרום לקריסה, לדוגמא מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ערב נפילת השווקים ב-2008 – אני לא מזהה כיום שוק ספקולטיבי כל כך, שנמצא ברמות מחירים כה גבוהות שאם יתפוצץ יגרום לכל העולם לרדת למטה. אני לא רואה טריגר כזה על השולחן, אבל כפי שציינתי, אלה דברים שקשה מאוד לחזות אותם. מבין שלוש הנקודות , שלושת הגורמים שיכולים לגרום למשבר  אני חושב שהעניין של סין הוא המשמעותי ביותר".

מדברים בארה"ב על אשראי צרכני גבוה – בלי כיסוי. זו לא בועה?

"אני חושב שדווקא המצב הפיננסי של הצרכן האמריקני השתפר מאוד בשנים האחרונות וזה בלט גם בשנה החולפת. יש לו הרבה פחות חובות ביחס להכנסה. בהלוואות סטודנטים ובהלוואות לרכב כן יש סימני בועה, אבל צריך להזכיר בהקשר הזה שבהלוואות לסטודנטים אנשים חייבים כסף בעיקר לממשלה ולא לבנקים, כך שהסיכון לנפילת בנקים נמוך יחסית.

"בשוק ההלוואות לרכב אמנם יש כמובן לווים לא טובים, שיתקשו להחזיר כסף, אבל זה לא משתווה מבחינת סדרי הגודל למה שהיה בשוק הסאב-פריים. גם הרגולטורים הפעם לא קפאו על השמרים, הרבו בחקיקה וחיזקו את הבנקים, גם באירופה אגב. לכן, נראה כי הסיכוי למשבר קשה כיום קטן יחסית. מה שכן צריך לציין, שאם חלילה יתרחש משבר, אין כיום נשק לטפל בו: הריביות ברמה מאוד נמוכה בכל העולם והבנקים המרכזיים יתקשו לתת מענה ראוי למשברים".

אתה לא חושב שיש בועה בשווקים הפיננסיים?

"לא הייתי קורא לזה בועה, בטח שלא באופן כללי ועל כל השווקים. יש תחומים מסוימים, ניירות מסוימים, שכן יקרים מדי ואפשר לקרוא להם בועה, אבל צריך לזכור שהעליות הללו מבוססות על שיפור בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, על עלייה ברווחיות של החברות, על אופטימיות יותר גדולה ועל גידול בהשקעות של החברות ובהתאמה גידול ברווחים של החברות,  כך שלהגיד שלעליות הללו אין בסיס בכלל? לא הייתי אומר את זה. אבל כן הייתי אומר שי ש תחומים שצריכים להיות פחות חשופים עליהם, למשל תחום הנאג"ח הקונצרניות".

ובכל זאת, הדעה הרווחת היא שהמחיירם בשווקים הפיננסים לא זולים – גם בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח?

"נכון, המחירים בשווקים הפיננסים לא זולים, נדרשת גישה זהירה לתיק ההשקעות. המשקיע צריך לבחור חשיפה תיק בהתאם ליכולת שלו לסבול הפסדים. אבל, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מחוץ לשווקים. אם ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגיה, נכון שלפי התמחור הסטנדרטי של לקחת רווחים עתידיים ולנסות לראות כמה זה שווה היום – החברות יקרות. אבל בואו נזכור שאנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, הדברים משתנים בצורה קיצונית, הענפים משתנים בצורה קיצונית. כל מיני פיתוחים כמו רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית, נכנסים לתוך המודל העסקי של החברות ומשנים אותו. קשה מאוד לתמחר מה שיקרה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, בוודאי שבעוד עשר שנים מהיום. לכן, הייתי ממשיך להיות חשוף לתחום הטכנולוגיה".

מהם הם לדעתך האפיקים שכדאי לברוח ב-2018?

"אנחנו תלויים מאוד במה שיקרה בעולם, אלא אם כן יקרה בישראל אירוע משנה תחזיות. מבחינת שוק המניות, הקשר שלנו לעולם חזק והדוק, אולם מבחינת האג"ח הקונצרניות קצת התפצלנו: השוק שלנו מתנהג פחות בזהירות, יש עליות שערים והנפקות. והמחירים אצלנו קצת יותר יקרים.

"אם הייתי צריך לסמן תחום, אפיק שבו הייתי נזהר במסחר בישראל, זה זה תחום אגרות החוב הקונצרניות. זה לא אומר שלא צריך להיות בתחום הזה, אלא שכדאי להיות בו בצורה יותר שקולה וזהירה. באופן קטגורי, הייתי נזהר יותר ב-2018 באפיק אגרות החוב, הייתי הולך לאפיק הזה במשקל נמוך יחסית בתיק, גם בארץ וגם בחו"ל.

"אנחנו נמצאים במצב של צמיחה משתפרת. נראה גם קצת עלייה  באינפלציה, לא בטוח שבישראל, אבל בארצות הברית ואולי גם במקומות אחרים. הבנקים המרכזיים בחו"ל מתחילים לזוז עם הריבית:  ראינו כמה העלאות ריבית בארה"ב, ראינו גם בקנדה וזה יימשך ב-2018. זו לא סביבה נוחה לאגרות חוב וצריך לזכור גם שתשואות האג"ח ברמה מאוד נמוכה, כך שפוטנציאל הרווח שלהן לא סימטרי מול פוטנציאל ההפסד".

האם יש מניות או סחורות ספציפיות, שאתם רואים בהן פוטנציאל גדול?

"המשקיעים צריכים לשים דגש על חברות הצמיחה. אלו בדרך כלל חברות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה ומוצרים בני קיימא עם צמיחה מחזורית. אלה התחומים שאמורים להניב רווחים עודפים. בארה"ב, על רקע הרפורמה במס שעומדת לעבור כנראה, עדיף להיות מוטה למניות בתוך ארה"ב כי שם נמצאות החברות שמשלמות מס גבוה ואמורות לקבל, כתוצאה מהרפורמה, את ההטבה הכי גדולה מבחינת שיעורי המס. מבחינה גיאוגרפית, מעניין במיוחד להיות חשופים לאירופה ויפן, ארה"ב אולי כבר קצת יקרה, שם מומלץ להיות יותר זהירים".

מה יקרה לשקל-דולר ב-2018?

"השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל.  והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה  – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי.

"דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות:

1. צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו.
2. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל.
3. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל.

"לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח".

לרפורמה של טראמפ יש סיכוי להשפיע על תחומי המט"ח?

"יכול להיות מצב שבו חברות אמריקניות המתלבטות איפה להקים מפעל חדש, בארה"ב או בישראל, יעדיפו עכשיו את ארה"ב, בהנחה ששיעורי המס מאוד דומים. זה אכן יכול להקטין את שטף הדולרים שזרם אל המשק הישראלי בכל מיני השקעות".

בראייה גלובלית, מדובר על טריליוני דולרים שיחזרו הביתה לארה"ב. מה יקרה?

"אם הכספים האלה לא יושבים בחו"ל בדולרים, אז החברות שמחזירות אותם הביתה יכולות לקנות דולרים ולחזק את הדולר. מעבר לכך, עולה השאלה: מה יעשו החברות עם הכסף, אחרי שיחזירו אותו לארה"ב וישלמו מס בשיעור מופחת? מהניסיון של אמצע שנות האלפיים, הכסף הלך בעיקר לתשלומי דיבידנד ורכישה בחזרה (BUY BACK), ופחות מכך להשקעות. אם לא ייעשו התאמות בחקיקה שידחפו חברות להשקיע, אני חושש שהכסף הזה פשוט יתפזר בין בעלי המניות ורובו לא  יגיע לפעילות כלכלית ריאלית".

הביטקוין – זו אכן בועה שתתפוצץ?

"אי אפשר להתייחס היום למחיר הביטקוין ולהגיד אם זו בועה או לא בועה, כי אין שום קנה מידה שמבטא איזה שווי של מדינה או חברה. עם זאת, ההתנהגות של מחיר הביטקוין – עלייה של עשרות אחוזים ביום ואלפי אחוזים בכמה חודשים –  היא התנהגות מאוד לא בריאה. האם בסופו של דבר השער יתייצב ונראה פעילות אמיתית יוצאת מהתחום הזה, לא סתם ניפוח שערים – קשה לי להגיד כרגע. אני קצת  סקפטי בעניין זה ולכן גם למשקיעים כדאי לקחת את העניינים מה שנקרא בפינצטה ולא לשים שם חסכונות".

מבחינה זו, גם הדולר הוא מטבע בלי כיסוי?

"לא, מאחורי הדולר עומדת הכלכלה האמריקנית. מאחורי הביטקוין אין איזו יישות שאנחנו יכולים להצביע עליה. צריך להגיד: בינתיים, ההבטחות של הביטקוין לא מתקיימות. הביטקוין היה אמור להיות כסף, להחליף את מערכת התשלומים הקיימת ולהחליף את מערכת העברת הכספים שפועלת כיום במערכת הפיננסית ומייצרת לה רווחים עצומים. אבל, כרגע, לקנות עם ביטקוין משהו זה יכול להיות רק למטרת יחסי ציבור, כי אף אחד לא ישתמש במטבע שיכול לזוז 20% או 30% ביום, כדי לקנות כוס קפה.

"העברות כספים בין המדינות? גם פה יש בעיה, כי הטכנולוגיה של הביטקוין לא כל כך זולה ולא כל כך מהירה. בינתיים, המתחרים של הביטקוין במערכת הפיננסית המסורתית פועלים במרץ והעלויות של העברת כספים הצטמקו ב-25% בחמש השנים האחרונות".

איזה קצב צמיחה נראה בישראל ב-2018?

"כמעט כל המדינות בעולם צמחו ב-2017 בקצב גבוה יותר מאשר ב-2016. בישראל תהיה כנראה צמיחה יותר נמוכה ויש לזה כמה סיבות: קודם כל, שוק הנדל"ן שקפא. כמו כן, בישראל הייתה גאות בהלוואות בשוק הפרטי ובדרך כלל אחרי תקופה כזו יש האטה ורואים פיגורים בהחזר ההלוואות. הסיבה השלישית היא ייצוא הסחורות, שסובל מהשקל החזק.

"אני מניח שב-2018 נראה עוד האטה בצמיחה בישראל, בהשוואה לשנה שעברה. לא מדברים על משבר או מיתון, אבל כן על האטה בצמיחה. מבחינת הריבית, אנחנו לא רואים התעוררות באינפלציה והשקל ממשיך להיות חזק, כך שלבנק ישראל אין שום סיבה להתחיל להעלות ריבית, בטח כשהצמיחה הולכת להיות יותר נמוכה. לכן, כרגע נראה שבנק ישראל יכול להגיע למשבר, שאני לא יודע מתי הוא יקרה, עם אותה ריבית אפסית – וזו גם בעיה".

 איך אתה רואה את 2018 בשוק המניות הישראלי?

"כפי שאמרתי: בשוק המניות כאן אני מצפה לשוק חיובי יחסית, אבל צריך להדגיש: הרמות גבוהות וצריך להיזהר לא לקחת חשיפות גבוהות. בשוק אגרות החוב בישראל בכלל, ובפרט הקונצרניות, הייתי נזהר ומקפיד על משקל נמוך בתיק, סלקטיביות גבוהה והרבה שיקול דעת".

https://www.hon.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98/

למה נפל אלוביץ'?  

איך הצליח אלוביץ' לפשוט רגל כשהוא חתום על את העסקאות הטובות ביותר של השנים האחרונות? מה דירבן אותו לרוץ על עסקת YES, ומה המשמעות של חברת חלל במבנה האחזקות של יורוקום?

שאול אלוביץ' לא ירצה לזכור את 2017. האיש שעומד מאחורי אחת העסקאות המוצלחות ביותר במשק, הפך להיות פושט רגל. אולי אני לא מדייק במצבו "המשפטי", אבל בשורה התחתונה – חובותיו של אלוביץ' עולים על נכסיו, והחברה בשליטתו – יורוקום תקשורת, עברה הלכה למעשה לשליטה של הבנקים שנמצאים בהליך משפטי במסגרתו יימצא קונה לחברה במקביל למחיקת חלק מהחוב שלה. האחים סיידוף הם מועמדים בולטים לרכישת יורוקום, אבל נראה שתהיה תחרות על יורוקום.

יורוקום לא אמורה לעניין משקיעים – החוב שלה לבנקים מתקרב ל-1 מיליארד שקל, ומנהליה הצהירו שערך החובות שלה גדול מערך הנכסים במאות מיליוני שקלים. כלומר, מדובר בחברה עם גירעון בהון של כמה מאות טובות של מיליוני שקלים, ובכל זאת היא מעניינת משקיעים.

הסיבה היא כמובן בזק. ליורוקום יש את השליטה בבזק. כן, חברה עם גירעון בהון של מאות מיליונים, שולטת באחד הנכסים הגדולים בשוק המקומי – חברת התקשורת המובילה בגדול על פני מתחרותיה.

יורוקום של אלוביץ' נכנסה להשקעה בבזק בסוף שנת 2009 בעסקה מוצלחת במיוחד, ולפני שארחיב על המספרים המדהימים של העסקה, הנה חידה – איך אפשר להוביל את אחד המהלכים הרווחים ביותר במשק ובכל זאת לפשוט רגל? הפתרון בהמשך.

העסקה המדהימה של אלוביץ'

אוקטובר 2009 – קבוצת השליטה אייפקס-סבן-ארקין מכרה 30.4% מהון מניות בזק בתמורה ל-6.5 מיליארד שקל (לפי מחיר של 8 שקלים למניה). העסקה הושלמה חמישה חודשים מאוחר יותר.  הרוכש  המאושר –  שאול אלוביץ' שמחזיק ביורוקום אחזקות שמחזיקה ביורוקום תקשורת שמחזיקה באינטרנט זהב שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק.

אם משרשרים את השיעור בהון של יורוקום בבזק מגלים שהוא כיום כ-10% –  יורוקום תקשורת (היא יורוקום המדוברת) מחזיקה ב-54.7% מאינטרנט זהב שמחזיקה 64.8% מביקום שמחזיקה ב-26% מבזק. כלומר 10% בהון מבטיחים שליטה. בתחילת הדרך, עם הרכישה, ביקום החזיקה 30.4% בבזק כך שהשרשור היה קרוב ל-11%. ביקום, אגב, מימשה בתחילת 2016 מניות בזק (כ-4%) בסכום של מיליארד שקל.

מאז הרכישה, כפי שניתן לראות בטבלה – בזק הגבירה את קצב חלוקת הדיבידנדים. החברה חילקה הרבה יותר משהרוויחה (בעיקר בזכות הפחתות הון די בעייתיות לחברה) כשסך החלוקה מאז שאלוביץ' רכש את השליט הסתכם קרוב ל-20 מיליארד שקל. חלקו של אלוביץ' (דרך בי-קום) הסתכם בכ-6 מיליארד שקל, שזה בעצם כמעט כל ההשקעה. זאת ועוד – בנוסף לדיבידנדים ביקום כאמור מכרה מניות בזק בכ-1 מיליארד שקל, כך שהסיכום ביניים הוא רווח של 0.5 מיליארד שקל, אחרי החזר ההשקעה. וזה כמובן לא סוף הסיכום – לביקום עוד 26% ששווים כ-4 מיליארד שקל.

והגענו לסיכום – השקעה של 6.5 מיליארד שקל שחזרה על פני 7 שנים (דרך דיבידנדים שוטפים) ונשאר ביד 0.5 מיליארד דולר במזומן ו-26% מהמניות ששוות 4 מיליארד שקל. מדובר, מבלי להכניס אתכם לנוסחאות במימון בהשגת תשואה משוקללת שנתית העולה על 30%. השקעה נהדרת, וזה לא הספיק למנוע את הקריסה של יורוקום.

למה נפלה יורוקום?

האמת שאין לי תשובה מוחלטת (יורוקום היא חברה פרטית – ודוחותיה על פני השנים לא נחשפו). אבל יש לי הערכה די מבוססת – אלוביץ' נכנס לעסקת בזק כשהוא סוחב הפסדים וצרות בעסקים האחרים שלו, למעט בקבוצת חלל שנחשבה רווחית ויציבה. אלא שחלל שינתה כיוון – בעיקר בגלל שני שיגורים שכשלו, וכנראה שהעסקים האחרים המשיכו במקרה הטוב לדשדש ובמקרה הרע לדמם, כך שבהדרגה, ההפסדים מהפעילויות האלו, לצד מחיקת הערך בחלל, עלו על ההשבחה מעסקת בזק.

ומה יתר העסקים של יורוקום? העוגן של אלוביץ', המקום ממנו הכל התחיל, הוא תחום הייבוא. יורוקום מייבאת מכשירים של נוקיה, מיקרוסופט, פנסוניק ועוד. נוקיה כבר פאסה, ובכלל המרווחים בתחום הזה הלכו וירדו בשנים האחרונות.

ליורוקום יש אחזקות נוספות – עסקי נדל"ן (כנראה לא מוצלחים במיוחד, במיוחד לא הנדל"ן בחו"ל); חברת חלל שכאמור היתה מאוד מרכזית בקבוצה, אך ערכה ירד ב-70% במקביל לרכישת השליטה בבזק לסדר גודל של 160 מיליון שקל (ליורוקום אחזקות החברה האם של יורוקם תקשורת יש אחזקה נוספת בחלל שמוערכת בכ-50 מיליון שקל).

כמו כן, יש ליורוקום אחזקה באנלייט (כ-15%) שערכה השביח על פני השנים ומוערך בכ-130 מיליון שקל, שליטה בסאטקום ששווה כ-30 מיליון שקל ואחזקה בחברת אינטגרציה בתחום האודיו-וידאו. עד כאן, מוערכים הנכסים של יורוקום ( לרבות הנכסים הפרטיים) בסדר גודל של 400-500 מיליון שקל, ועל זה יש את האחזקה באינטרנט זהב.

האחזקה באינטרנט זהב שווה על פי השוק כ-300 מיליון שקל – ב-300 מיליון שקל קונים שליטה בגוף של 15 מיליארד שקל  – זאת אופציה לטוב ולרע. המינוף כאן ענק, מינוף של האופציה – אם נכס הבסיס יעלה האופציה תזנק, והיפך. האופציה הזו  נוצרה דרך שרשור האחזקה ודרך העובדה הפשוטה שכל קומה בפירמידה עמוסה בחובות. ככה כל קומה מממנת/ מחזיקה את הקומה שמעליה. אלא שהמבנה הזה רעוע.

אז הסבר ראשון לנפילה של יורוקום למרות ההשבחה בבזק – הנפילה בחלל. איבוד של מאות מיליונים ביורקום יצר חור בהון העצמי הכלכלי והחשבונאי.

הסבר שני – מבנה אחזקות בבזק שבנוי בעצם על אופציה. אופציה תלויה במינוף, אופציה תלויה בהערכה לגבי נכס הבסיס. האופציה שנקראת אינטרנט זהב (אופציה על בזק) לא מתומחרת בפרמיה משמעותית אולי בגלל שהשוק לא אוהב את המבנה הזה של חברת האחזקות, אולי בגלל שהשוק עכשיו לא מאמין באופציה על בזק – שימו לב לנתונים הבאים – מניית אינטרנט זהב לפני העסקה עם בזק נסחרה ב-30 שקל למניה, העסקה הזניקה אותה ל-100 קל למניה, אבל במהלך השנים היא נפלה חזרה ל-30 שקל למניה (וכבר ביקרה ב-10 שקל למניה). מי שנכנס לשוק האופציות צריך לדעת שזה חרב פיפיות, והאבסורד הגדול הוא שלמרות ההצלחה הבאמת ענקית בבזק, זה לא תורגם למחיר של אינטרנט זהב – השוק לא אהב את האופציה הזו, וגם – המימון הכבד שהיה בשכבות של הפירמידה "אכל" חלק גדול מהרווח.

כך בעצם התבזזה עסקת בזק, ועל רקע זה, אפשר להבין את המוטיבציה הכל כך חזקה של אלוביץ' לייצר עסקה מול בזק שבה יורוקום תרוויח (עסקת בעלי עניין) – אם לא מרוויחים מאינטרנט זהב, לפחות שיהיה רווח עקיף מעסקאות אחרות.

עסקת YES שבה רכשה בזק את השליטה ב-YES מיורוקום היא עסקה שערורייתית שעוד נחקרת. יורוקום נפגשה כתוצאה מהעסקה הזו עם מעל 1 מיליארד שקל, כאשר הסכום הריאלי אמור להיות אולי רבע מכך. חלק מהסכום אזכיר, היה מותנה ביעדים של YES (יעדים תזרימיים) שהחברה עמדה בהם, אך רשות ניירות ערך בודקת שמא מדובר בהסטת כספים חשבונאית – אחרי הכל, דחיית תשלום לספק, מיד מתבטאת בתזרים חיובי. מדובר בתרגיל חשבונאי פשוט, אבל ההיקפים שנעשה ב-YES והסיבה מאחורי הקלעים למהלך הזה, מכתירים את התרגיל כאחד מהתרגילים החשבונאיים המובילים של השנה, אם כי, כמובן שמדובר בתרגיל אסור (סוג של הונאה, באם החשדות יתאמתו).

וכך בעצם בעסקה אחת נפגשה יורוקום עם רווח ששם בכיס הקטן את כל הרווח מהדיבידנדים של בזק. בעסקה אחת מסדרים את המצב של יורוקום, רק שהבעיה – גם העסקה הזו לא הצילה את המצב, אלא פשוט הרוויחה זמן.

ואפשר לסכם כך – רכישת בזק היתה סוג של הרפתקה שייצרה לאלוביץ הרבה כבוד, ואחר כך הרבה צרות (שעוד לא נגמרו), אבל גם הרכישה הזו היתה קטנה ביחס לחלל – זו היתה האחזקה הבולטת באמת של אלוביץ' והיא זו שהפילה אותו.

אחרי שאושר חוק שוטף +30 שמקל על העסקים הקטנים, שרי הכלכלה והאוצר יגישו לכנסת תקנות שיקלו גם על קבלנים קטנים. על פי התקנות המתבקשות – בעבודות קבלניות קטנות ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר במקביל להנעת התקנות –  " העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. חוק שוטף +30 שנכנס לתוקף ביולי האחרון והתקנות הנוכחיות נועדו לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים הפועלים מול הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה לעגן את זכותם לקבל תמורה על עבודתם בזמן! אין לקבל מקרים בהם המדינה וגופים ציבוריים מעכבים את התשלומים לספקים, על אחת כמה לאור העובדה שהתועלת למדינה מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הנגרם לגופים עסקיים בכלל ולפרטיים בפרט".

ועל מה בעצם מדובר? שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר מעבירים  תקנות שמקצרות את ימי האשראי לקבלים קטנים לשוטף +30 בעבודות קבלניות קטנות בהיקפים עד 75,000 שקל. חוק מוסר תשלומים לספקים שיזם שר הכלכלה והתעשייה, בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות, התקבל ב-30.3.17 ונכנס לתוקף ב-30 ביולי השנה. בכל הנוגע לעבודות קבלניות, החוק קובע כי תשלום עבור עבודות אלו יתבצע בתנאי תשלום של שוטף +70 כאשר מדובר בעסקאות של הממשלה או שוטף +80 כאשר מדובר בעסקאות של הרשויות המקומיות. הסיבה לימי האשראי ארוכים יותר נובעת מרמת מורכבות גבוהה של אותן עבודות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים לשם אישור חשבון ותשלום עבורו.

עם זאת, בעבודות קבלניות קטנות, (דוגמת קבלני עבודות בינוי הנדסיות – שיפוצים, הנגשה, עפר) אין צורך בפרקי זמן ארוכים כל כך לביצוע בקרה ולכן יש מקום להקל על קבלנים שמבצעים עבודות קטנות ולקבוע ימי אשראי של שוטף +30. התקנות החדשנות שמביא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן קובעות כי בעבודות קבלניות שהיקפן אינו עולה על 75,000 ₪ ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

כיום, 67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה מקבלים את התמורה על כך באיחור שמגיע לעיתים עד שלושה חודשים ואף יותר. עלות לקיחת האשראי של עסק קטן יכולה להיות עד פי שתיים מהעלות שיש לגוף ציבורי ולמדינה ולכן הנטל של סחיבת חובות גבוה במיוחד לעסק קטן ובינוני.

מטרת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. מבין הגופים המחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: ימי אשראי ארוכים פוגעים בראש ובראשונה בעסקים קטנים שמקבלים את האשראי היקר ביותר במשק, ולכן ממשלה וגופים ציבוריים אחרים צריכים להיות הראשונים לאמץ ימי אשראי קצרים יותר ולא להפיל על העסקים הקטנים את הנטל המימוני. אנחנו עומדים לקצר את ימי האשראי לספקים נוספים במשק".

כחלק מיישום מסקנות דוח טרכטנברג החל היום השלב הראשון בבניית מתחם מעונות לסטודנטים בהיקף של 16 אלף מ"ר ביפו הפרויקט ימומן וייבנה באמצעות סולל בונה. "אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו", בירך נשיא המכללה, פרופ' שלמה בידרמן.

באקדמית תל אביב יפו הונחה היום (שלישי) אבן הפינה להקמת מעונות הסטודנטים החדשים. במכללה יוקמו 400 יחידות דיור, שיכילו 439 מיטות וייתנו פתרון דיור נגיש וזול לסטודנטים של המכללה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ-180 מיליון שקלים, הוא חלק מיישום דוח טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה החברתית ב-2011.

"אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו. המעונות יאפשרו לסטודנטים רבים מחוץ לעיר לגור בלב העניינים וגם תהיה להם תרומה כלכלית וחברתית משמעותית מאוד לקהילת יפו ודרום ת"א", בירך נשיא האקדמית תל אביב יפו, פרופ' שלמה בידרמן.

"לפרויקט המעונות חשיבות ראשונה במעלה בהנגשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובהקלת מצוקת הדיור של צעירי ישראל", הוסיף מנכ"ל המכללה, בני אלון.

בניין המעונות החדש, שישתרע על פני 16 אלף מ"ר, יכיל גם שטחי מסחר ושירותים נלווים. מחירי השכירות בו צפויים להיות נמוכים ב- 20%-35% ממחירי השוק, כאשר הדירות מגיעות מרוהטות ומאובזרות והסטודנטים פטורים מתשלום ועד בית.

הקמת המעונות באקדמית ת"א-יפו התאפשרה בזכות מענק של כ-15 מיליון שקלים ממשרד האוצר, באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). רשות מקרקעי ישראל נרתמה גם היא והעמידה את הקרקע ללא עלות. הפרויקט ייבנה בשיטת  (Design, Build, Operate, Transfer) DBOT   באמצעות שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ, שתתכנן, תקים, תפעיל ותתחזק את הפרויקט למשך 24.5 שנים. הקמת הפרויקט תמומן מהון עצמי של סולל בונה ומימון של בנק דיסקונט.

הפרויקט יכלול, בין היתר, חדר עיון, מועדון סטודנטים, מכבסה, חדרי אופניים, חדרי מנהלה ושירותים נוספים לסטודנטים. בנוסף, ייבנה בו חניון תת קרקעי. במפלס הרחוב ייבנו שירותי מסחר, לרווחת הסטודנטים והתושבים.

על פי התכנית, שהוכנה על ידי קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, גימורי המבנים יהיו בחיפוי אבן ושילוב צבעוניות התואמת את מבני המכללה הקיימים. בתכנית ניתן דגש מיוחד להשתלבות במרחב העירוני הסובב את הקמפוס ולסוגיית הנגישות והמבנים יותאמו גם לבעלי מוגבלויות. מערכת חימום המים של המעונות החדשים תפעל באמצעות אנרגיה סולרית. התאורה במרחבים הציבוריים תהיה חסכונית, על פי הנחיות העירייה

הורחב הפטור מדיווח לרשות המסים למשקיעים בשוק ההון

ועדת כספים אישרה תיקון לתקנות פקודת מס הכנסה לעניין פטור מהגשת דוח. על פי התקנות, הורחב הפטור בהגשת דוח למשקיעים בשוק ההון. עד היום משקיע בשוק ההון שמחזור עסקאותיו בענף היה בגובה של 640,000 שקל ומעלה היה חייב בהגשת דוח, בעקבות התיקון, עלה רף המחזור המחייב בהגשת דוח ל- 2,500,000 שקל.

מדריך מס על הבורסה

התיקון בא למנוע מצב בו משקיעים בשוק ההון מחויבים בהגשת דוח בשל ההנחה כי הינם חייבים במס יסף. הדבר נבע מכך שהקריטריון בתקנות היה נמוך מדי  ועמד על מחזור של 640,000 שקל, מה שלא מצביע ברוב המקרים על הכנסות חייבות של 640,000 ₪,  הרף ממנו נגבה מס יסף. מחזור פעילות בשוק ההון של 2,500,000 שקל  מבטיח בסבירות גבוהה כי משקיעים אלו יגיעו אל רף ההכנסות ממנו נגבה מס יסף.

ועל מה בעצם מדובר? משקיעים בבורסה משלמים מס בשיעור של 25% (ברוב המסלולים). עם זאת, מעל מחזור מסויים (ורווח מסויים) יש לשלם מס יסף של עד 3% מהרווחים. כלומר, בפועל המס האקטיבי יכול להיות 28%, ולכן, רשות המס מבקשת לבדוק דיווחים של משקיעים שיש סיכוי שעברו את ההיקף האמור ומחויבים במס יסף. להערכת הרגולטור פעילות של מעל 2.5 מיליון שקל, תאפשר לרשות המס לבחון את פוטנציאל המשקיעים שחייבים במס יסף, ומכאן שזה הפך להיות הרף לדיווח למס הכנסה.

כך או אחרת, חשוב להדגיש כי סוחרים בבורסה מחויבים במס העולה על 25%. בפועל, אם משקיע הוגדר כסוחר ויש מבחנים לכך – היקף מחזור, תדירות פעילות ועוד, אזי הוא מחוייב במס כאילו מדובר בפעילות עסקית, לפי מדרגות מס הכנסה, והמשמעות שזה עשוי להגיע לאזור ה-50%

מעודכן ל-03/2018

 הבורסה משיקה לראשונה סדרות נגזרים "ארוכות" על מדד ת"א-35.  בבורסה צופים כי המהלך ייתן מענה לצורך הקיים בשוק – כיום האופציות הן לטווח קצר בלבד של כמה חודשים.

הנהלת הבורסה מסרה כי בעקבות שיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק,  הם מאמינים כי השקה של נגזרים "ארוכים" תתרום לשכלול המסחר ותיתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים. הנגזרים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של אופציות וחוזים עתידיים ל-15 חודשים. ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות נגזרים ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לאופציות השבועיות שתמשכנה להיפתח כנהוג היום. פתיחה של סדרות נגזרים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בנגזרים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

אופציות כל מה שצריך לדעת 

 בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים. ראשית, תיתכן הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה. בנוסף, קיים צפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II. כמו כן השקת האופציות החדשות יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום. השקת האופציות ה"ארוכות" דורשת היערכות טכנית ויישום הדרגתי. על כן יושקו תחילה החוזים העתידיים ה"ארוכים" ומועדי ההשקה של האופציות ה"ארוכות" יידחו למועד מאוחר יותר.

השקת החוזים העתידיים: באופן חד פעמי, ב-25 בינואר 2018, תוצאנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים. הסדרות החדשות, תפקענה ביוני 2018, ספטמבר 2018 דצמבר 2018 ומרץ 2019. סדרה של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 ל-3 חודשים, תיפתח, כרגיל, באותו מועד.

השקת האופציות: באופן חד פעמי, ב-6 בספטמבר 2018, תוצאנה סדרות אופציות על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים, שתפקענה בדצמבר 2018, מרץ 2019, יוני 2019 וספטמבר 2019.

ולמה זה עשוי לעניין? ראשית יש משקיעים שרוצים חשיפה לטווח ארול. להשקיע באופציה על מדד המעו"ף לטווח של חודשיים זה הימור, או שזו אסטרטגיה (כחלק מפוזיציה מגודרת או שלא מגודרת). אבל השקעה במדדים לטווח ארוך התאפשרה עד עכשיו רק דרך תעודות סל וקרנות מחקות. האפשרות להשקיע עכשיו גם דרך אופציות ארוכות, עשויה להיות נוחה מאוד לחלק מהמשקיעים – יש בזה גם יתרונות, במקום להשקיע סכום גדול במדד (דרך תעודות סל או קרנות מחקות) ניתן להשקיע סכום קטן יותר באופציותל הארוכות (אך כמובן שגם בסיכון גדול יותר), ועדיין – ההפסד בהשקעה באופציות מוגב. במילים אחרות – באופציות משקיעים פחות מאשר בנכס הבסיס (דרך תעודת סל לדוגמה) ובהתאמה ההפסד מוגבל יותר. מנגד, הסיכוי לרווח עשוי להיות זהה (בגלל המינוף של האופציה).

מנגד, על האופציה יש פרמיה – לא משלמים את מחיר השוק, אלא פרמיה על מחיר השוק, הפרמיה הזו מבטאת את המינוף – האפשרות לרכוש נכס שיספק תשואה גבוה בסכום קטן מנכס הבסיס, וכן לאופציה יש ערך שתלוי בתקופת המימוש שלה. ככל שתקופת המימוש גדולה יותר כך האופציה שווה יותר, פשוט כי יש יותר זמן להתממשות הסיכוי, ולכן חשוב לבדוק את הפרמיה – כל משקיע והחלטתו, אך ככל שהפרמיה גדולה יותר כך הכדאיות כמובן יורדת.

כך או אחרת, מדובר במכשיר מעניין שיתווסף על האופציות הרגילות.

אופציות כל מה שצריך לדעת