שר האוצר אביגדור ליברמן העביר בוועדת שרים לענייני חקיקה את התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט וכן מתן תמריצים לחייבים לשלם את חובם בזמן. מדובר בשינוי דרמטי שעיקרו במנגנון דמי הפיגורים, אשר יופחת ויהיה תלוי בגובה הריבית במשק. השינוי יבטיח שחובות לא יתפחו בצורה לא מידתית. השלמת השינוי תבוצע בעתיד וזאת על ידי התקנת תקנות של שר האוצר שיגדירו את אופן החישוב של הריביות ובעצם יקבעו את שיעורי הריביות מכוח החוק.

תיקון החוק שעבר בוועדת שרים הוא שלב נוסף ביישום המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים-ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל, שפעל לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה.

לדברי השר ליברמן, "תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה יתקן עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים. התיקון לחוק, בין היתר, מבטל את מנגנון ריבית דה-ריבית של דמי הפיגורים. מהלך משלים לתיקון החוק הוא התקנת תקנות פסיקת ריבית בו דמי הפיגורים יופחתו משמעותית ושיעורם יתואם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".

לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "התיקון לחוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים שישמשו כגורם מניע לתשלום החובות. בנוסף יש חשיבות רבה בהתאמת שיעורי הריביות במסגרת החוק לסביבת הריבית, התאמה זו תבוא לידי ביטוי בתיקון תקנות פסיקת ריבית והצמדה עליהן אנו עובדים בימים אלו".

3.8 מיליון כלי רכב מנועיים היו בישראל בשנת 2021, מתוכם כ-3.3 מיליון כלי רכב פרטיים. מדובר בגידול של 4.1% לעומת שנת 2020. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כ-405.2 אלף כלי רכב נוספו וכ-254.4 אלף נגרעו ממצבת כלי הרכב הפעילים, כך שמספר כלי הרכב גדל בכ-150.8 אלף.

מתוך כלל כלי הרכב, 14.1% מונעים בסולר.

עוד עולה מהנתונים כי סך כלי הרכב ההיברידיים עמד על קרוב ל-300 אלף, עלייה של כ-34% לעומת שנת 2020. 16,251 אלף כלי רכב חשמליים נסעו בכבישי ישראל ב-2021, פי 3.6 מאשר בשנת 2020.

הגיל הממוצע של כלי הרכב עמד על 7.1 שנים, הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים עמד על 7 שנים.

23.4% מכלי הרכב הנעים בכבישי ישראל יוצרו ביפן, 14.6% בקוריאה הדרומית, ו-7% בטורקיה.

בשנת 2021 היתה יונדאי במקום הראשון מבין יצרני כלי הרכב הפרטיים החדשים שנוספו בשנה זו, וחלקה עמד על 15.4%. במקום השני עמדה טויוטה עם נתח שוק של 14.7% ובמקום השלישי קיה עם נתח שוק של 14%.

הצבע הדומיננטי בכלי הרכב הפרטיים שעלו לכביש ב-2021 הוא לבן – 46.5%, הצבע הדומיננטי במצבת כלי הרכב הפרטיים הוא אפור, עם 36.6% מסך כלי הרכב.

מעורבות בתאונות דרכים עם נפגעים של סך כלי הרכב היתה 5.5 תאונות ל-1,000 כלי רכב, עלייה לעומת 5.3 בשנת 2020. המעורבות של משאיות מעל 34 טונות היתה 7.7 תאונות ל-1,000 כלי רכב ב-2021, עלייה מ-7.6 ב-2020. מעורבות אופנועים היתה 14.7 ל-1,000 אופנועים, ירידה לעומת 15.1 ב-2020. מעורבות אוטובוסים היתה 23.8 ל-1,000 אוטובוסים, עלייה לעומת 23.2 בשנת 2020.

אושרה התוכנית להקמת אזור תעסוקה מטרופוליני משותף לרשויות רמלה, גזר וחבל מודיעין (רג"מ). הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, בראשות מ"מ יו"ר הוועדה גיא קפלן, אישרה למתן תוקף את התוכנית.

התוכנית, שהוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל, משתרעת על פני שטח כולל של 1,082 דונם, לצד מחלף נשרים בכביש 6 וממערב לכביש 1.

התוכנית כוללת כמיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 75,000 מ"ר שטחי מסחר וכן מאפשרת הקמת 250 חדרי מלון. כמו כן, התוכנית מקצה 378 דונם של שטחים פתוחים שמתוכם יוקם פארק ציבורי גדול על שטח של 195 דונם, הצמוד לנחל גזר. אופי הבינוי במתחם הוא של 4 עד 6 קומות.

מתחם התעסוקה יוקם בצמוד לתחנת רכבת ישראל משולבת בדפו (מתחם תחזוקה וטיפול ברכבות) שאושרה במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (תת"ל 45 א).

בהיבט התחבורתי, התוכנית תתבסס על תחבורה ציבורית וכוללת הקמת תחנת רכבת חדשה. בנוסף, יוקמו שבילי אופניים ושבילים ייעודיים להולכי רגל.

לדברי מתכנן מחוז מרכז במינהל התכנון, גיא קפלן: "התוכנית המשותפת לרשויות רמלה, גזר וחבל מודיעין תיתן מענה תעסוקתי אזורי ומטרופוליני כפי שנקבע בתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 3/21). השימושים המוצעים בה נחוצים לאזור ולרשויות בתחומה, ויאפשרו מימוש וניצול יעיל של הזכויות במתחם. מעבר להיבטים התעסוקתיים, התוכנית נותנת מענה הולם לפארק מרכזי, לשטחים פתוחים ולנחל גזר שעובר בתחומה".

לדברי ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, "לאחר שנים של קיפאון לגבי התוכניות להקמת הרג"מ, עיריית רמלה בהובלתי הצליחה להזיז דברים בשל העשייה המרובה והדבקות במטרה של כלל הגורמים העירוניים. בעוד מספר חודשים יחלו בביצוע עבודות תשתיות נרחבות, כולל כבישים, בהיקף של כמיליארד שקל. מדובר בפרויקט הדגל של אזור המרכז כולו, שיכניס לעיריית רמלה תקבולים של מאות מיליוני שקלים בשנה, ואלה יופנו לטובת התושבים ושדרוג העיר וכלל השירותים העירוניים הניתנים בה. בנוסף, הפרויקט יוביל לתנופה אדירה בפיתוח ובתעשייה של מקומות תעסוקה חדשים, שבהתאמה ייצרו הזדמנויות כלכליות חדשות ומרובות לתושבי רמלה והאזור".

לדברי ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, ״באמון, בעבודה משותפת, ובשילוב ידיים יחד עם חבריי ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, וראש המועצה האזורית חבל מודיעין שמעון סוסן, הבאנו לקידום פארק התעשייה המשותף – פארק רג"מ. מהלך זה יביא למקפצה כלכלית אדירה ולפיתוח תעשייה, מקומות עבודה והזדמנויות כלכליות לתושבי האזור כולו. לאחר שנים שהתכנית היתה תקועה, הרשויות שמו את העבר מאחור ובחרנו יחד להסתכל על הפוטנציאל העתידי והאינטרסים  של תושבינו ולפעול בשיתוף למען קידום הפרויקט מתוך הכרה בחשיבותו האדירה כמקפצה כלכלית משמעותית. מדובר ביום חג לתושבי האזור כולו".

האינדיקטורים האחרונים במשק הישראלי ממשיכים להצביע על התמתנות בפעילות המשק. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. ואלה האינדיקטורים שבהם מדובר:

• קצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים ירד, כאשר המכירות ברשתות השיווק אף ירדו בחודשים האחרונים.
• נראה, שלא היה שינוי מגמה גם במרץ. המכירות היומיות בכרטיסי אשראי שמדווחות ע"י בנק ישראל אומנם זינקו בשבוע האחרון, אך בסה"כ, במהלך חודש מרץ היו נמוכות מהתקופה המקבילה בפברואר.
• עם הסרת המגבלות על הנסיעות לחו"ל, לסוחרים הישראליים מצפה ככל הנראה ירידה במכירות עקב הסטת ההוצאות לחו"ל. משקל ההוצאות בכרטיסי אשראי של הישראלים בישראל מסך ההוצאות בכרטיסי אשראי צפוי לרדת כדי לחזור למגמה שהייתה לפני פרוץ המגפה.
• ירידה במדד הניידות של גוגל למקומות הבילוי והמסחר. ייתכן שמיעוט היוצאים לקניות ולבילויים היה בגלל השפעת המלחמה באוקראינה, הקור בחודש מרץ או המתיחות הביטחונית של הימים האחרונים.

עם זאת, מציינים במיטב דש שבחודש פברואר מספר המועסקים במשק המשיך לצמוח בקצב מהיר ולמעשה סגר את הפער אל מול קו המגמה תוך יציבות בשיעור האבטלה ברמה של 3.9% ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

סיכון האינפלציה בישראל ממשיך לעלות

עוד מעריכים במיטב דש כי  הסיכון האינפלציוני בישראל עלה ואינו מתומחר מספיק בציפיות האינפלציה בטווח הקצר. לדבריהם, הציפיות בישראל נמוכות מדי ואינן משקפות סיכונים שגדלו משמעותית בתקופה האחרונה:

• בכל המדינות האירופאיות הגדולות קצב האינפלציה בחודש מרץ היה גבוה משמעותית מהתחזיות. חלק מהסיבות לקפיצה באינפלציה קשורות לנסיבות המקומיות של עלייה במחירי האנרגיה. אולם, גם אינפלציית הליבה עלתה משמעותית. הקורלציה הגבוהה בין האינפלציה בישראל לאירופה בעשור האחרון (82%), מעלה סיכון להפתעות גם בישראל.
• עצירת זרימת גז מרוסיה לאירופה, אם תתרחש, עלולה לגרום להשבתה של תעשיות שלמות, להחרפת מחסור במוצרים שונים ולעליית מחירים חדה של היבוא לישראל.
• חברות הספנות מדווחות לאחרונה שוב על החרפת השיבושים בנמלים רבים בגלל המלחמה באוקראינה והתפרצות המגפה בסין.
• הפקק בנמלי ישראל הגיע לכ-80 אוניות. בלומברג דיווח שהאוניות התחילו לדלג על נמלי ישראל בגלל העיכובים.
• קרן המטבע הבינלאומית פרסמו מחקר לפיו, העלייה בתעריפי הובלה שהייתה בשנה שעברה צפויה להגביר קצב האינפלציה השנה בכ-0.15% בממוצע. במדינות "אי", שישראל יכולה לענות להגדרה זו, ההשפעה יכולה להגיע עד ל-0.45%.
• מוצרי חלב בפיקוח צפויים להתייקר ב-6.5%.
• בחודש האחרון הגיעו לישראל כבר כעשרת אלפים עולים חדשים. הקצב צפוי להישאר גבוה גם בחודשים הקרובים. הביקוש לדירות להשכרה צפוי להתגבר, בעיקר בפריפריה.
• מתחילת המגפה כמות הכסף (M2) בישראל ממשיכה לגדול בשיעור הגבוה ביותר מכל יתר המדינות המפותחות.
• גידול חריג באשראי הן למגזר העסקי והן למשקי הבית בשנה האחרונה מגביר הסיכון לאינפלציה.
• לפי המחקר שפרסם בשבוע שעבר משרד האוצר, השכר הריאלי עלה בשנתיים האחרונות בקצב שנתי של 3.2% לעומת עלייה ריאלית של כ-2% בשנים 2011-2019. חידוש המחקר בכך שעלייה זו נרשמה גם בנטרול שינוי בתמהיל המשרות (ירידה בכמות העובדים בשכר נמוך). נתונים אלה מוכיחים שלחצי השכר במשק הנם משמעותיים ביותר ותומכים בעליית מחירים. להערכת כלכלני מיטב דש, קצב עליית השכר עשוי אף להתגבר בחודשים הקרובים עקב ירידה באבטלה וכמות גבוהה עדיין של משרות פתוחות.

 עולים הסיכויים להעלאת ריבית של 0.5% ע" ה-FED

באשר לעולם, מעריכים במיטב דש כי עולה הסיכוי לעליית ריבית ב-0.5% בפגישתו הקרובה של ה-FED. הציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 שמגולמות בחוזים עלו לראשונה מעל 3% והגיעו ל-3.08%. הסבירות לעליית ריבית ה-FED ב-0.5% בפגישתו בתחילת מאי ואפילו לסדרת ההעלאות בקצב גבוה מ-0.25% התגבר לאחרונה:

• נתוני שוק העבודה האמריקאי לחודש מרץ, האחרונים לפני פגישת ה-FED בתחילת מאי, הציגו תמונה של "התחממות יתר". המגזר הפרטי יצר ברבעון הראשון כ-1.65 מיליון משרות תוך ירידה בשיעור האבטלה ל-3.6%, קרוב לתחזית ה-FED לסוף השנה (3.5%) ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בהתחשב בעובדה שמספר משרות פנויות לא מראה אפילו סימן של ירידה ועומד בשיא של כל הזמנים, האבטלה צפויה לרדת הרבה יותר מתחזיות הבנק המרכזי.
• השכר הממוצע עלה בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז תחילת שנות השמונים (למעט השיבושים בנתוני השכר הממוצע עם פרוץ המגפה). הקשר בין השכר לאינפלציה מעלה חשש מפני "הספירלה" המפורסמת של אינפלציה ושכר שמזינים אחד את השני.
• תחזית הצרכנים לאינפלציה בשנה הקרובה, לפי סקר הסנטימנט הצרכני (Conference Board) בחודש מרץ, קפצה מ-7.1% ל-7.9%.
• רכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה בחדות מ-75.6 בפברואר ל-87.1 במרץ, הרבה מעל התחזית.
• לפי תחזיות החזאים, קצב האינפלציה אחרי מדד חודש מרץ צפוי לעלות ל-8.5%.
• מחירי הדיור בארה"ב עולים בקצב שנתי של כמעט 20%. הזיכרונות ממשבר הסאב-פריים עדיין לא נשכחו. לכן, גם העלייה החדה במחירי הדירות עשויה להוסיף מוטיבציה ל-FED ולזרז ריסון מוניטארי.
• בינתיים, שוק המניות לא נבהל מעלייה חדה בציפיות הריבית ובתשואות. אם מצב זה יימשך הוא יעזור לבנק המרכזי להיות אמיץ יותר ביחס לקצב העלאות ריבית.

 הצמיחה בארה"ב מתמתנת

במקביל, לעלייה בסיכון האינפלציה, עולה גם הסיכון להאטה במשק האמריקאי:

• האינפלציה שוחקת ההכנסה הריאלית של משקי הבית שיורדות ומתרחקות מקו המגמה. שחיקה בהכנסות הריאליות של משקי הבית מעבודה עלולה לגרום לירידה בצמיחת המשק בהתאם לקשר הדוק וארוך טווח ביניהם.
• כדי לתמוך בצריכה על רקע השחיקה בהכנסות, משקי הבית "אוכלים" מהחיסכון. שיעור החיסכון כאחוז מההכנסה הפנויה ירד לרמה של 6.3% לעומת 7%-8% לפני המגפה. יחד עם זאת, עודפי החיסכון מעבר לרמות הרגילות שהצטברו בשנתיים האחרונות יכולים להספיק לחודשיים של צריכה כוללת של משקי הבית.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד מתחת לתחזיות. במיוחד ירדו רכיבי ההזמנות החדשות והייצור. גם למדד מנהלי הרכש בתעשייה הייתה לאורך עשרות שנים קורלציה גבוהה לצמיחה במשק האמריקאי (כ-60%).
• ציפיות משקי הבית בסקר הסנטימנט הצרכני ירדו לרמה הנמוכה מאז 2014, למרות שההערכות למצב הנוכחי היו די גבוהות.
• לפי המודלים לחיזוי צמיחה רבעונית (GDP Now, Nowcast) על סמך נתונים שוטפים, קצב הצמיחה בארה"ב צפוי להיות כ-1.5% בלבד  ברבעון הראשון.
• לראשונה מאז מאי 2020 התחילו עדכונים כלפי מטה בתחזיות הרווח של החברות, על פי המדד Citigroup Earning Revision.

הסיכוי לעלייה קרובה של הריבית באירופה גדל מאוד

המצב באירופה ממשיך להסתבך. קצב האינפלציה עלה הרבה מעל התחזית והגיע ל-7.5%, כאשר אינפלציית הליבה עלתה ל-3%, הגבוהה ביותר מאז הקמת גוש האירו. האינפלציה בספרד אף התקרבה ל-10%.

לא רק עלייה במחירי האנרגיה דוחפת את האינפלציה לעלייה. שוק העבודה באירופה די הדוק עם שיעור האבטלה ברמה הנמוכה היסטורית (6.8%) ושיעור ההשתתפות בשיא. כל זה כאשר כמות המשרות הפנויות בצרפת וגרמניה הרבה יותר גבוהה מאשר לפני המגפה.

לא נראה שה-ECB יוכל להמשיך ולהתעלם מבעיית האינפלציה. להערכתנו, הריבית באירופה צפויה להתחיל לעלות בקרוב, למרות הסיכון לצמיחה בכלכלה שעלה לאחרונה. ריבית ה-ECB בעוד שנה שמגלמת בריביות ה-IRS הגיעה כבר לכ-0.5% ומשקפת עליית ריבית בשיעור של כ-1% בשנה הקרובה. בכך ה-ECB יצטרף למעל 20 הבנקים המרכזיים שהעלו את הריבית בחודש מרץ.

אחרי פתיחת שנה צולעת וחודשיים ראשונים עם תשואות שליליות, חודש מרץ מציג סוג של מהפך בתמונת המצב בקופות הגמל. להערכת אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו במרץ 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת חיובית של 0.7%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.1%.

בחודש מרץ נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ, ואלה פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות.

בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים נאות: מדד ת"א 35 עלה ב-2.4%, מדד ת"א 125 עלה ב-2.1%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 1.3%, ומדד יתר 60 עלה בשיעור של כ-2.0%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה מעורבת. בארה"ב נרשמו עליות שערים נאות כאשר מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.3%, מדד ה-S&P עלה ב-3.6% ואילו מדד הנאסד"ק עלה ב-3.4%.

לעומת זאת, באירופה שבה מתחוללת מלחמת רוסיה-אוקראינה, נרשמו ירידות שערים קלות: ה-DAX הגרמני ירד ב-0.3%, ה-CAC הצרפתי נותר ללא שינוי וה-Eurostoxx 50 ירד ב-0.6%.

ביפן מדד הניקיי עלה בשיעור חד של 4.9%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 2.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.3%, 0.2% ו-0.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 0.3%. מדד אג"ח קונצרני כללי נותר ללא שינוי.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.4%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-0.6%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-1.2%.

יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2021 בסך 213 מיליארד דולר – גידול בסך של 39.7 מיליארד דולר במהלך השנה לעומת קודמתה. ביחס לתמ"ג עלו היתרות משיעור של 42.5% לשיעור של 46.6%. כך עולה מדוח השקעות יתרות המט"ח לשנת 2021 שפרסם בנק ישראל.

על פי הדוח, הגידול ביתרות נבע בעיקרו מרכישות מטבע חוץ של בנק ישראל במסגרת יישום תוכנית המדיניות המוניטרית להתמודדות המשק עם משבר הקורונה בסך 35 מיליארד דולר, ובנוסף מרווחים, מהכנסות ומהפרשי שערים ומחירים (שיערוך) בסך 3 מיליארד דולר, ומהפקדות המגזר הפרטי בסך 2 מיליארד דולר.

הרכב הנכסים של יתרות המט"ח נכון לסוף 2021 התחלק כך: 66% בנכסים ממשלתיים, 18% במניות, 9% בנכסי מרווח ו-7% באג"ח תאגידיות.

במונחי הסמן המטבעי (סל מטבעות שמורכב בעיקר מדולר ומאירו), שיעורי התשואה על ההחזקה של תיק היתרות הייתה בשנת 2021 – 2.9%, בשלוש השנים האחרונות – 4.4% לשנה ובחמש השנים האחרונות – 3.2% לשנה.

עוד על פי הדוח, תרומת הניהול הפעיל, שנמדדת על ידי השוואה בין התשואה על התיק לבין התשואה על תיק חסר-סיכון (הסמן הבסיסי), הייתה השנה בשיעור 3.2%. תרומה זו מקורה במניות – 3.6%, בעיקר מההשקעה במניות ארצות הברית – 2.5%, והיא קוזזה על ידי האריכות – 0.6%-.

רמת הסיכון בתיק היתרות היא תוצאה של משקל נכסי הסיכון בתיק והתנודתיות בשווקים הפיננסיים. תנודתיות התיק, שמגלמת את רמת הסיכון שלו, ירדה השנה בהשוואה לשיא שאליו הגיעה בשנה הקודמת. זאת, בשל הירידה בתנודתיות הנכסים הפיננסיים, ועל אף הגדלה של משקל המניות בתיק. סטיית התקן של התשואה בתיק, שמודדת תנודתיות זו, עמדה השנה על שיעור של 1.8%.

העלייה הניכרת ברמת היתרות, שנובעת בעיקר מרכישות מטבע החוץ של בנק ישראל במסגרת היישום של המדיניות המוניטרית, הביאה את בנק ישראל לבחון את הצורך בהתאמת היעדים עליהם מושתתת מדיניות ההשקעה של היתרות ואת מאפייניה. לאור הבחינה, אישרה הוועדה המוניטרית נוסח חדש לקווים המנחים באפריל 2021.

השינויים העיקריים בנוסח החדש הם: התאמה של יעדי ההשקעה כך שנקבע יעד להשגת תשואה שקלית, אשר בטווח הארוך, תכסה לפחות את עלות המימון של החזקת היתרות; מדידה ודיווח תשואת תיק היתרות הן במונחי סמן מטבעי, והן במונחי שקל; הגדרת עקרונות חדשים לקביעת הרכב הסמן המטבעי; הגדלת רמת הסיכון המרבית CVaR5% מ-475 נ"ב ל-900 נ"ב; הגדלת שיעור ההשקעה המרבי במניות מ-17.5% ל-27%; הגדלת השיעור המרבי של ההשקעה הכוללת במניות ובאג"ח תאגידיות מ-25% ל-35% והוספת האפשרות להשקיע באג"ח תאגידיות, שדירוג האשראי שלהן נמצא מתחת לדירוג השקעתי (High Yield) עד לשיעור של 5%.

הוועדה המוניטרית אישרה את ההקצאה לשנת 2021 על פי הקווים המנחים החדשים.

הבורסה מפרסמת דוח ESG ראשון. לדברי הבורסה בדוח, "תחום האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG) תפס בשנים האחרונות תאוצה בארץ ובעולם, הן בקרב החברות הציבוריות והן בקרב המשקיעים המתייחסים כיום בהשקעותיהם, גם לנושא חשוב זה. הבורסה לניירות ערך, כבית של הכלכלה הישראלית, רואה חשיבות רבה בקידום תחום ה-ESG הן בקרב החברות הציבוריות הנסחרות בה והן כחברה ציבורית בעצמה. הדו"ח הינו אבן דרך חשובה ביכולת של הבורסה לשתף בעשייה שלה כחברה משמעותית במשק ובתרומתה לעתידה הכלכלי, החברתי והסביבתי של ישראל".

במסגרת הדו"ח שהתפרסם בעברית ואנגלית, המסכם את פעילות ה-ESG של הבורסה לשנת 2021, מפרטת הבורסה את יעדיה והמחויבות שלה בהיבטים שונים של כלכלה, ממשל תאגידי, חברה וסביבה, וממפה 13 נושאים מהותיים ביותר בתוך הארגון ומחוצה לו לטובת הבסיס האסטרטגי לפעילות החברה בתחום ה-ESG. בנוסף, הבורסה מגדירה במסגרת הדו"ח את יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא – SDGs הרלוונטיים ביותר לפעילותה: שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, תעשיה, חדשנות ותשתיות, צמצום אי השוויון וצריכה וייצור אחראיים.

לדברי איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, "אנו גאים לפרסם היום את דו"ח ה-ESG הראשון של הבורסה ולשתף בתפיסה ובעשייה שלנו בנושאים חברתיים וסביבתיים. מעבר לחשיבות הערכית הגדולה של קידום תחום ה-ESG, יש בו תועלת כלכלית מובהקת ותרומה אמיתית ליכולת של כולנו להבטיח צמיחה ברת קיימא לצד שמירה על סביבה ויצירת חברה שוויונית והוגנת יותר. בנוסף, תחום ה-ESG הופך להיות קריטי יותר ויותר עבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים, בפרט עבור המשקיעים הזרים המגלים עניין הולך וגובר בשוק המניות הישראלי. ישראל לצערנו נמצאת עדיין מאחור ביחס לעולם, ואנו מקווים כי עוד ועוד חברות יאמצו סטנדרטים גבוהים של פעילות ESG. הבורסה מצידה תמשיך להשקיע מאמצים בפיתוח התחום, ביצירת מוצרים ובהנגשת מידע לטובת כלל החברות הציבוריות וציבור המשקיעים".

בין הנתונים שמפרסמת הבורסה בדו"ח:

נתונים מרכזיים לשנת 2021 בעלי השפעה כלכלית על המשק

מספר החברות הציבוריות עומד על  645 חברות מניות ואג"ח, מתוכן קרוב ל- 100 חברות חדשות שהצטרפו בשנת 2021. הבורסה מחשבת ועורכת 66 מדדים שונים.

שווי שוק החברות הנסחרות בבורסה עומד על למעלה מטריליון שקל כ-72.3% מהתמ"ג של מדינת ישראל, המבטא את ההשפעה החברתית-כלכלית הרחבה על המשק המקומי.

קידום תחום ה-ESG

הבורסה פועלת במגוון מישורים על מנת לפתח ולחזק את התחום בישראל. בין ביתר באמצעות השקת מוצרים חדשים, קורסים והדרכות. על פי נתוני הבורסה, שווי סך קרנות סל וקרנות מחקות הנסחרות בבורסה על מדדי ESG בארץ ובעולם עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. הבורסה השיקה 3 מדדי ESG בשנים האחרונות, ת"א-125 נקי, קלינטק ומדד מעלה הוותיק. על מדדים אלו הושקו 12 מוצרים מחקים. בנוסף, נסחרות בבורסה 29 קרנות סל וקרנות מחקות על מדדי ESG בינלאומיים.

הבורסה הצטרפה ליוזמת האו"ם לעידוד בורסות לעסוק ולקדם את תחום ה-ESG. בשנת 2021 קיימה הבורסה את כנס ה-ESG הראשון שלה ובתקופה הקרובה ייפתח קורס ראשון מסוגו המציע הכשרה מעשית לשימוש באסטרטגיית ESG בניהול קשרי המשקיעים. הקורס ייערך בשיתוף הפורום הישראלי לקשרי משקיעים מבית איגוד החברות הציבוריות, הבורסה והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.

בבורסה מציינים כי כיום רק כרבע מ-125 החברות הכלולות במדד הדגל ת"א-125 מפרסמות דוחות ESG. לעומת זאת, כ-90% מהחברות הכלולות במדד 500 S&P מדווחות לפי כללי ESG. על מנת לשפר את השקיפות ולייצר חשיפה לחברות המפרסמות דו"ח  ESG, הבורסה העלתה היום באתר הבורסה עמוד ייעודי, בו ניתן יהיה למצוא את רשימת החברות הנסחרות בבורסה, העומדת על כ-40 חברות, אשר פרסמו דו"ח ESG כולל קישור לעמוד הרלבנטי באתר החברה.

למעלה ממחצית מהעובדים – נשים, השקעה בהון אנושי ובגיוון מצבת העובדים

עוד מפרסמת הבורסה היום כי למעלה ממחצית מעובדיה (52% מתוך 258 עובדים) הן נשים. בדרגי הניהול הבכירים שיעור הנשים עומד על 42%. הבורסה מפעילה שתי תוכניות לשילוב עובדים מאוכלוסיות מגוונות: פרויקט הכולל שילוב עובדים על הרצף האוטיסטי ופרויקט הכולל שילוב נערים שנשרו ממערכת החינוך. מטרת הפרויקטים היא הקניית כלים ומיומנויות לאותן אוכלוסיות לטובת שילובן בשוק העבודה. בנוסף, השקיעה הבורסה בכ-1,700 שעות הדרכה לעובדים במהלך 2021, כולל הדרכות מקצועיות, הדרכות העשרה, פיתוח מנהלים ועוד.

השקעות ESG – איכות הסביבה וזכויות עובדים, לא רק רווח

הבורסה מרחיבה את אפשרויות המסחר למשקיעים פרטיים: גודל מינימלי של פקודה יופחת משמעותית  

"עובדים פלסטינאים לא מגיעים, לקוחות מבקשים לא להכניס הביתה עובדים פלסטינאים, ובעקבות המצב צפויים עיכובים במסירת עבודות לקראת פסח". כך מתריעים בהתאחדות קבלני השיפוצים.

ההתרעה באה בעקבות הפיגוע הרצחני הקשה בבני ברק שגבה את חייהם של חמישה. הפיגוע זה בא בעקבות פיגוע נוסף שהתרחש יומיים קודם לכן בחדרה ועוד פיגוע שהתרחש שבוע קודם לכן בבאר שבע – שבוע דמים שבסופו 11 קורבנות.

לדברי התאחדות קבלני השיפוצים, משעות הבוקר (ד', 30 במרץ) הם מוצפים במבול של פניות ממזמיני עבודות בבקשה לא לאפשר לעובדים  פלסטינאים להגיע לביתם בעקבות המצב. כמו כן, עובדים פלסטינאים מודיעים מצדם על ביטול הגעתם לעבודה בעקבות החשש מהמצב במדינה. בהתאחדות מעדכנים כי פתחו קו חם 24/7 גם לקבלני שיפוצים וגם ללקוחות אשר יעבוד במתכונת חירום וייתן מענה לכל השאלות והבקשות הן של קבלני השיפוצים והן של הלקוחות.

לדברי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, "התעוררנו לבוקר שחור לאחר עוד פיגוע נוראי בישראל. החל מהבוקר קבלני שיפוצים רבים מדווחים על עובדים פלסטינאים שביקשו לא להגיע לעבודה היום ומנגד נרשמה עלייה של למעלה מ-200% בפניות להתאחדות בכל הנוגע לעובדים פלסטינאים והגעתם לשיפוץ בבית הלקוח. אנו מקבלים עשרות פניות בבקשה לבטל הגעת העובדים הפלסטינאים לעבודה הבוקר על ידי לקוחות ובקשות רבות לבירור היתרי עבודה של קבלני שיפוצים ועובדים בעקבות חשש מהמצב הביטחוני. אנחנו נמצאים רגע לפני חג הפסח, חג בו משפחות רבות בישראל משפצות את ביתן ואנחנו כבר למודי ניסיון לצערי במהלך השנים בגלי טרור ולחימה בשביל להגיד שאנחנו צופים עיכובים במסירת עבודות לקראת חג לפסח".

שיפוץ הדירה – לא להיבהל, זה בסוף משתלם

 מחירי הדלק ממשיכים לעלות. בחצות הלילה שבין 31 במרץ 2022 ל-1 באפריל 2022 (הלילה שבים חמישי לשישי), יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.

על פי העדכון שהוציא משרד האנרגיה, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.44 שקל לליטר, עלייה של 39 אגורות מהחודש הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מהחודש הקודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.36 שקל לליטר, עלייה של 34 אגורות מהחודש הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מהחודש הקודם.

מדובר בעלייה השלישית ברציפות במחירי הדלק, ורובה נזקף לחובת המלחמה באוקראינה שמגבירה את האי ודאות באשר לכיוון מחירי הנפט, בשל היותה של רוסיה אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם.

היענות חסרת תקדים של הציבור להגרלה הראשונה של "דירה בהנחה" הובילה להארכת המועד האחרון להרשמה.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין החליט להאריך את המועד האחרון להרשמה להגרלות תוכנית "דירה בהנחה" עד יום א', 10 באפריל 2022, בחצות.

המועד האחרון להגשת בקשה לאישור זכאות הוא היום, 29.3.2022 עד חצות. מי שהגיש בקשה לקבלת זכאות עד למועד זה, וזכאותו תאושר, יהיה זכאי להשתתף בהגרלה הקרובה.

מיום ההכרזה על הגרלת ה-10,000 יח"ד הוגשו 57,500 בקשות להנפקת תעודות זכאות ואושרו מעל 44,000 זכאויות. מדובר על היענות חסרת תקדים בפרק זמן קצר מאוד.

נכון להיום, נרשמו למעלה מ-100,000 משקי בית להגרלות, המספר הגדול ביותר אי פעם.

על אף שהמשרד מחויב לבצע את בדיקת הזכאות להשתתפות בהגרלה רק למי שהגיש בקשה לזכאות עד ליום 20.3.22, הוחלט, לפנים משורת הדין, לעשות את מירב המאמצים ולטפל בבקשות לזכאות שהתקבלו בחברות עד ליום 29.3.22. זאת, במטרה  לאפשר למי שהגיש בקשה ויימצא זכאי לממש את זכאותו להשתתף בהגרלה זו.

החל מיום 30.3.22 לא ניתן יהיה להגיש בקשות חדשות להכרה בזכאות לתוכנית דירה בהנחה וזאת עד ליום 11.4.22.

הגרלה זו היא הראשונה בסדרת הגרלות של 30,000 דירות שיוגרלו במסגרת דירה בהנחה.

זכאים שלא יזכו בהגרלה זו וזכאים חדשים, יוכלו להירשם להגרלות הבאות.

בהגרלה  הראשונה מעל 10,000 יחידות דיור, ב-150 פרויקטים הפזורים ב-31 יישובים ברחבי הארץ, ביניהם: ירושלים, ראשון לציון, באר יעקב, אשדוד, אור יהודה, אילת, נתיבות, בית שאן ועוד.

כ-50% מיחידות הדיור המוגרלות נמצאות באזורי הביקוש: ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, בני ברק, חיפה ועוד.

ניתן להירשם לכמה הגרלות יחד, כאשר ישנה הגבלה לשלושה יישובים בלבד וניתן להירשם לכל הפרויקטים באותם היישובים ללא הגבלה.

סדר ההגרלות יתבצע לפי גודל היישוב, כך שההגרלה הראשונה תתבצע בעיר בה מספר התושבים הרב יותר ועד לעיר עם מספר התושבים הנמוך ביותר. ניתן לראות את סדר היישובים שיוגרלו בדף ההגרלה.

תוצאות ההגרלה יימסרו לזוכים עד סוף חודש מאי.

אם לשפוט לפי הרכישות בכרטיסי אשראי, הישראלים ממשיכים לשקף התאוששות ממשבר הקורונה. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בחודשים דצמבר 2021-פברואר 2022 נרשמה עלייה של 5% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי.

לדברי הלמ"ס, הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ופי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי האשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

על פי החלוקה לקבוצות, עלייה של 4.6% נרשמה ברכישות מוצרים ושירותים אחרים; עלייה של 5.1% נרשמה ברכישות מזון ומשקאות, כולל שירותי אוכל, ועלייה של 12.8% נרשמה ברכישות שירותים.

לעומת זאת, ברכישות מוצרי תעשייה נרשמה ירידה של 4.1% בתקופה האמורה.

בחלוקה בתוך כל קבוצה – בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של 4.6% בחישוב שנתי בדצמבר 2021-פברואר 20222. מזה, בענף ציוד ושירותי תקשורת נרשמה עלייה של 6.5% בחישוב שנתי, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 1.5% בחישוב שנתי, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום נרשמה יציבות בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות ירידה של 0.3% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז ירידה של 8.1% בחישוב שנתי, ובענף ציוד ושירותי תחבורה ירידה של 15.5% בחישוב שנתי.

בקבוצת מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה כאמור ירידה של 4.1% בחישוב שנתי בתקופה האמורה. מזה, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 1.2% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים ירידה של ק4% בחישוב שנתי, ובענף הלבשה והנעלה ירידה של 4.9% בחישוב שנתי.

בקבוצה שירותים, מהווה 20% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה כאמור עלייה של 12.% בחישוב שנתי בתקופה האמורה. מזה, בענף פנאי ובילוי עלייה של 11.1%, בענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 7.9%, ובענף הביטוח ירידה של 1.2%.

עם זאת, בהלמ"ס מדגישים כי עקב משבר הקורונה לא ניתן היה לחשב אומדני מגמה לשירותי טיסות, תיירות ואירוח בחודשים פברואר 2020-פברואר 2022, ובחודשים הבאים, בהתאם לנתונים שיתקבלו, ייבחן פרסום אומדני המגמה.

בנק ישראל מפרסם את הסקירה השנתית שלו על מצב המשק הישראלי. בבנק מביעים אופטימיות, אך זהירים מאוד בכל הקשור למחירי הדירות. מחירי הדירות זינקו ב-13% בשנה שעברה (ראו בטבלה את העליות בשנים האחרונות) ובנק ישראל מדבר על האחריות של הממשלה בבלימת המחירים. אבל בבנק לא מדברים על האחריות שלהם. הדבר המרכזי שהעלה את המחירים לרמות האלו הוא הריבית הנמוכה. בנק ישראל אחראי לריבית הנמוכה. כשאתם רואים את מחירי הדירות הגבוהים כדאי שתדעו שיש כמה אחראים – זה גם הממשלה שלא גרמה לבנייה מספקת, אבל זה גם בנק ישראל שהריבית הנמוכה דחפה משקיעים לשוק הדירות וגרמה לרוכשי הדירות לקחת משכנתאות זולות (בינתיים).

"בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור. ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13.0%. גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע" מדגישים כלכלני הבנק ומוסיפים – "עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

"שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים (סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים במדד המחירים לצרכן) עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור.

"מלאי הדירות הבנויות גדל השנה בהתאם לצרכים הדמוגרפיים, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו. שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא (כ-86 אלף יחידות דיור), לאחר מספר שנים של היקף לא מספק (כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2019–2020). שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה. יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה. כתוצאה מקשיחות ההיצע המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט. במבט לעתיד – נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור.

"ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים (רוכשי דירה שנייה ויותר) בעקבות שינויים בשיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.

"לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן. מחירי התשומות, שעלו וייקרו את עלות הבנייה, והתשואות הריאליות הנמוכות בשוק ההון, שתמכו בביקוש לדירות, תרמו גם הם לעליית המחירים, אך על פי ההערכה המוצגת בפרק זה השפעתם הייתה משנית".

עוד מציינים בבנק ישראל את מה שרואים בשטח – "גידול הביקוש של עובדי ההיי-טק לדירות התרכז בעיר תל אביב, ונראה שתרומתו לעליית מחירי הדירות מוגבלת לאזור זה."

על פי המסקנה של כלכלני הבנק – מאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית עלו במיוחד מחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר.

מחירי הדירות זה החלק הכואב בשנה האחרונה, אבל יש נקודות אור בכלכלה המקומית

המשק והמדיניות הכלכלית בצד הקורונה ובהשפעתה

"התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2021 ב-8.2%, והתוצר לנפש – ב-6.4%. ברבעון הרביעי של השנה הגיע התוצר לרמה התואמת את מגמת צמיחתו טרם משבר הקורונה, מציינים הכלכלנים, "בסיומה של השנה שיעור התעסוקה התקרב לממדיו ערב המגפה, שיעור האבטלה הרחבה ירד משמעותית, ומספר המשרות הפנויות היה גבוה. ישראל הובילה בשיעורי ההתחסנות בהשוואה בין-לאומית לפחות עד אמצע השנה; מידת ההידוק של המגבלות על הפעילות ב-2021, שהייתה נמוכה מאשר ב-2020, הייתה נמוכה יחסית גם בהשוואה בין-לאומית. השלכותיה של מגפת הקורונה על הפעילות ועל המדיניות הכלכלית לאורך השנה נותרו מהותיות. שיעורי ההתחסנות הנרחבים איפשרו לממשלה החל מסוף הרבעון הראשון לנקוט במדיניות שמיקדה את המגבלות על הפעילות הכלכלית בענפים ובפעילויות מסוימים. זאת לעיתים תוך הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים.

"השפעתה של המגפה על הפעילות בענפי המשק לא הייתה אחידה. הפעילות בענפי התחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור נותרה נמוכה מרמתה לפני המשבר.

"אישור התקציב בממשלה בקיץ ולקראת סוף השנה בכנסת, לאחר שהממשלה התנהלה במשך יותר משנתיים ללא תקציב מאושר, תמך בהפחתת אי-הוודאות בניהול המדיניות הפיסקלית.

"חזרתו ההדרגתית של המשק לפעילות והשיפור המהיר בתעסוקה איפשרו להסיר בהדרגה את מרבית צעדי ההתערבות המיוחדים שהופעלו עם פרוץ המשבר – התמיכות הפיסקליות הנרחבות והשימוש בכלי מדיניות מוניטרית מיוחדים. התאוששות הפעילות במהלך המחצית הראשונה של השנה הבהירה כי בשלה העת לשוב לעסוק בסוגיות ארוכות הטווח המאפיינות את המשק ומקשות על צמיחה בת קיימא. בעת הקמת הממשלה החדשה, הגיש לה בנק ישראל תכנית הכוללת המלצות לטיפול בסוגיות ליבה אסטרטגיות בכלכלה, אשר יתרום לצמיחה ארוכת טווח.

"האינפלציה, חרף עלייתה, נותרה בתחומי היעד, ושיעורה בסוף השנה היה 2.8%".

במחצית השנייה של 2021 בנק ישראל החליט לסיים את התוכניות המיוחדות שהחל להפעיל ב-2020 בשל משבר הקורונה. יחד עם זאת, כדי להמשיך לתמוך בפעילות הכלכלית, ובהתחשב ברמתה של האינפלציה ובהערכה שהגורמים לעליית האינפלציה כוללים רכיבים זמניים, המשיכה הוועדה המוניטרית לנהל במהלך השנה מדיניות מוניטרית מרחיבה: הריבית נותרה ברמה של 0.1%, רכישת האג"ח הממשלתיות נמשכה עד דצמבר, ונרכשו כ-35 מיליארדי דולרים למיתון מגמת הייסוף.

הפעילות המצרפית: התוצר והתעסוקה

התוצר אומנם זינק ב-8.2%, אבל זו לא שנה מייצגת. בממוצע שנתי היה התוצר נמוך ב-2.0%–2.5% מהתוצר הפוטנציאלי; בסוף השנה התוצר היה גבוה מעט מהפוטנציאל. מספר המועסקים במשק עלה מסוף הסגר השלישי בפברואר עד סוף השנה בכ-400 אלף. שיעור התעסוקה המותאם (להגדרות בתקופת הקורונה) עלה בתקופה זו – מ-55% במרץ 2021 ל-60.1% בדצמבר 2021 – והיה נמוך בנקודת אחוז בלבד ממגמתו לפני המשבר.

"הפגיעה בתוצר ובצריכה הפרטית בישראל בשנים 2020–2021 הייתה נמוכה מאשר במרבית מדינות ה-OECD. הצריכה הפרטית גדלה ב-2021 ב-11.7%, אולם הואיל והיא ירדה בשיעור חד ב-2020, רמתה ב-2021 הייתה גבוהה רק במעט מאשר ב-2019, טרם המשבר. הגידול המתון שיקף בעיקר ירידה בצריכת שירותי תחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור. יצוא מגזר ההיי-טק המשיך לגדול ב-2021 בקצב מהיר. חלקו בתוצר גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021.

"השפעת העלייה העולמית של מחירי ההובלה הימית על הפעילות המקרו-כלכלית המצרפית הייתה קטנה; מבחינת ההכנסה המשקית נראה שההשפעה אף הייתה חיובית, משום שישראל היא יצואנית משמעותית של שירותי הובלה ימית. השנה עלה מעט העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כתוצאה מהגידול ביצוא שירותי ההיי-טק ובייצוא חברות ההזנק. עלייה זו מותנה על ידי העלייה של מחירי הנפט, ההיפוך במאזן התיירות נטו והתחדשות העלייה של יבוא כלי רכב".

מסקנה מפתיעה של בנק ישראל היא שאין סימנים להעלאת שכר. זה מוזר, כי כל עסק שני שתדברו עם מנהליו יגיד לכם שקשה למצוא עובדים וששכר העובדים עלה  

האינפלציה והמדיניות המוניטרית

"בשנת 2021 המשיך בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה לנוכח הימשכות גלי התחלואה", מודגש בדוח, "הריבית נותרה ברמה של 0.1% ונמשכה רכישת האג"ח הממשלתיות, שהסתיימה לקראת סוף השנה. צעדי המדיניות המוניטרית תרמו להתאוששות המרשימה שנרשמה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית במשק. מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2021 ב-2.8% – בתוך תחום יעד האינפלציה וקרוב לגבולו העליון. קצב עלייה זה גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עלייתו בשנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה, והוא הגבוה ביותר בעשור האחרון. תמונה דומה מתקבלת בניכוי סעיפי האנרגיה והמזון התנודתיים.

"הכוחות העיקריים שפעלו לעליית האינפלציה הם התאוששות הביקושים המקומיים ממשבר הקורונה ועליית האינפלציה בעולם, תוצאה של התאוששות הביקושים בעולם ושיבושים בצד ההיצע. כנגד זאת פעל ייסוף השקל למיתון האינפלציה בישראל בהורידו את המחיר השקלי של הסחורות המיובאות. האינפלציה בישראל ב-2021 היתה נמוכה משמעותית בהשוואה לשיעוריה במדינות ה- OECD. חלק מפער זה נבע מייסוף השקל.

"לצד עליית האינפלציה עלו משמעותית גם ציפיות האינפלציה לכל הטווחים. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו, למרות עלייתן, מעוגנות ביעד האינפלציה. לקראת סוף השנה החלו הבנקים המרכזיים בחלק ממדינות ה-OECD לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית, משום שהאינפלציה במשקים אלה עלתה לרמה החורגת מיעדי האינפלציה שלהם. בישראל החל הבנק בצמצום המדיניות כבר במחצית השנייה של 2021, אז החליטה הוועדה המוניטרית לסיים חלק מהתוכניות שהוכרזו, ועד סוף השנה סיים הבנק את התוכניות המיוחדות שהופעלו בזמן משבר הקורונה. ניכר כי תהליך היציאה מהתוכניות המוניטריות עבר ללא זעזועים בשווקים הפיננסיים.

"על רקע עליית ציפיות האינפלציה, תרמה המדיניות המרחיבה לירידה של התשואות הריאליות, ובכך סיפקה תמיכה נוספת לפעילות ותרמה לעליית הביקוש לנכסים. השקל יוסף במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-7.9% במהלך 2021. תמכו בייסוף מכירות מט"ח של המשקיעים המוסדיים, העודף הגדול בחשבון השוטף וגיוסי ההון במגזר ההיי-טק. בתגובה לייסוף החד של השקל בתחילת השנה, ועל רקע התפרצות גל הקורונה השלישי אשר כפה מגבלות על פעילות המשק, שהביאו לעלייה חדה בשיעור האבטלה, ועל רקע סביבת אינפלציה שלילית, הכריז בנק ישראל על כוונתו לרכוש במהלך 2021 שלושים מיליארדי דולרים. לאחר שלקראת סוף השנה השקל התחזק שוב באופן חד, ועל רקע הגל הרביעי של המגיפה, הגדיל הבנק את הרכישות מעבר לסכום זה. בסך הכול רכש הבנק במהלך השנה כ-35 מיליארדי דולרים, ובכך מיתן את ייסוף השקל.

מקורות המימון למשק

יתרת מקורות המימון למגזר העסקי הלא-פיננסי התאפיינה בצמיחה חזקה בשנת 2021, תוצאה של עלייה בביקוש על רקע התגברות הפעילות הריאלית – במיוחד בענפי הבנייה והנדל"ן ובענף ההיי-טק – לצד עלייה בהיצע בעקבות צעדים רגולטוריים. החוב העסקי צמח בשיעור חד, ועמו עלה יחס החוב העסקי לתוצר. עם זאת היחס נשאר נמוך בהשוואה בין-לאומית. ייתכן שחלק מההסבר טמון בפעילות של חברות בין-לאומיות, בעיקר באירופה.

על רקע עליית מחירי הנכסים הפיננסיים התגבר גל ההנפקות בבורסה. שיעור משמעותי של החברות שהנפיקו הן חברות היי-טק. בגיוסי ההון של הענף תמכו הצמיחה המהירה של הביקוש לטכנולוגיה עילית וסביבת הריביות הנמוכה. האחזקות במישרין של משקי הבית באג"ח קונצרניות ובמניות גדלו בתקופת משבר הקורונה, והן דומות מבחינת סדרי-הגודל לשיעור נכסי הסיכון הללו שמוחזק על-ידי משקי הבית בעקיפין באמצעות קרנות הנאמנות. המשמעות היא שהסיכון למכירות בהיקפים משמעותיים במקרה של משבר גבוה יותר מכפי שעולה מהתבוננות רק באחזקות של קרנות הנאמנות בנכסי הסיכון.

חוב משקי הבית לדיור צמח בחדות, תוך עלייה של גודל המשכנתה הממוצעת, על רקע האצת עלייתם של מחירי הדיור. למרות התגברות אי-הוודאות הקשורה למשבר עלתה רמת המינוף במשכנתאות; בפרט גדל משקל המשכנתאות ברמת המינוף המרבית המותרת על פי הוראות הפיקוח על הבנקים.

בשנת 2021 עברה בחקיקה רפורמה חשובה בשוק ההון, שמבטלת את אפשרות ההשקעה של קרנות הפנסיה באג"ח מיועדות ומציעה כחלופה הבטחת תשואה ל-30% מתיק הנכסים. עקב ביטול אפשרות ההשקעה באג"ח מיועדות יצטרכו קרנות הפנסיה להשקיע את הכסף שהופנה לאפיק זה באפיקים אחרים. ניתוח תרחישים מראה שתיתכן התגברות של ההשקעות בחו"ל שתגדיל  את שיעור הנכסים הזרים בתיק.