קרנות האג"ח המעורבות ממשפחת ה-90/10 (90% סולידי, 10% מניות) מעלות דמי ניהול. הראל מדווחת כי בקרן הנאמנות – הראל 1B) 5/95) (מספר קרן: 5115977) מעלה את דמי הניהול מ-0.38% ל-0.45%.  למה? פשוט, כי אפשר.

הקרן הזו מנהלת מעל 600 מיליון שקל, והתשואה שלה ב-12 החודשים האחרונים היא 1.1% – התשואה בשנה הקרובה צפויה להיות נמוכה יותר על רקע העליות שהיו בשנה האחרונה באגרות החוב ובהתאמה הירידה בתשואות האפקטיביות. כתבנו כאן כבר כמה פעמים על החוצפה של קרנות האג"ח שלא מתביישות להעלות דמי ניהול ובעצם לחסל את התשואה של המשקיעים שלהם. אז בהראל זה אולי "רק" 0.45%, אבל כשהציפיות הן לפחות מ-1%, מה כבר נשאר למשקיעים בקרן?

קרנות מעורבות כאלו זוכות בשנים האחרונות לגיוסי עתק בעיקר בגלל הסיכוי לתשואה. זה עובד כך – הקרן מחזיקה באגרות חוב בהיקף גדול, כלומר היא לכאורה סולידית בשיעור גבוה (90% לדוגמה), וביתר היא מחזיקה באפיקים מסוכנים יותר, לרבות מניות דרכן היא מנסה לייצר תשואה עודפת.  מדובר כאן על חוק פשוט – יותר סיכון יותר סיכוי. ועל המודל הזה שהוא אגב מודל ישן, הקרנות רוכבות בשנים האחרונות ומגייסות סכומי עתק. הקרנות המעורבות של אלטשולר שחם וילין לפידות מנהלות כ-5 מיליארד שקל (כל אחת)!

אבל, חשוב להזכיר כל פעם מחדש – אגרות החוב הן ממש לא נכס סולידי, במיוחד לא אגרות החוב הארוכות. העלייה בשנים האחרונות באגרות החוב הותירה תשואה אפקטיבית נמוכה מאוד ורגישה מאוד – העליות באג"ח כתוצאה מירידת הריבית מוצו עד תום, או כמעט עד תום, גם עם הריבית תרד, הריבית האפקטיבית באג"ח כבר לא תרד יותר מדי (אם בכלל). מנגד, העלאת הריבית, או משברון בשווקים (שלא לדבר על משבר) עשויים להטיס את התשואה האפקטיבית גבוה, והמשמעות כמובן היא ירידות חדות באג"ח, וככל שהוא ארוך יותר (עם מח"מ גדול יותר) כך הירידה תהיה כואבת יותר.

ועדיין, הקרנות האלו, וקרנות האג"ח בכלל, לא מתביישות לדרוש דמי ניהול גבוהים ואף להעלות אותן. בימים האחרונים, העלתה מגדל את דמי הניהול בקרן הנאמנות מגדל 25/75 פלוס (מספר קרן: 5101191). דמי הניהול היו 0.49% ונסקו ל-0.74%. למה? שוב, כי אפשר, רק שפה להבדיל מהראל זו עליה מאוד דרמטית. עם זאת, חשוב להדגיש כי בקרן הזו, יש מרכיב גבוה של מניות, ועל ניהול של האפיק המנייתי מנהלי הקרנות גובים דמי ניהול גבוהים יותר מאשר על ניהול של אגרות חוב.

קרן הנאמנות מגדל 25/75 היא אחת מהקרנות הגדולות ביותר בשוק, היא מנהלת כ-1.7 מיליארד שקל והתוספת בדמי הניהול כתוצאה מהעלאת דמי הניהול הן עוד 4 מיליון שקל להכנסות השנתיות.

וזה לא נגמר כאן. גם במיטב דש מעלים את דמי הניהול. בקרן הנאמנות מיטב (2B) אקטיבית 25/75 (מספר קרן: 5104211) יועלו דמי הניהול מ-0.69% ל-0.79%. גם הקרן הזו ענקית – כ-1.1 מיליארד שקל, וגם כאן אין באמת סיבה לעליית דמי הניהול, אם כי, גם כאן (בדומה לקרן של מגדל) המרכיב המנייתי מאוד משמעותי ועל ניהול של מניות בהגדרה יש דמי ניהול גבוהים יותר מאשר על אגרות חוב.

הקרנות המעורבות האלו הן תחת הקטגוריה של קרנות אג"ח שמנהלות כ-200 מיליארד שקל (מתוך תעשיית קרנות של 262 מיליארד שקל) . רוב הכסף בקרנות אג"ח, אגב, הוא  כסף מנוהל, להבדיל מכסף פאסיבי בקרנות המחקות.

הקרנות האלו גובות דמי ניהול בשיעורים משתנים, אבל הממוצע מאוד גבוה, במיוחד בהינתן התשואה הצפויה בשנה הקרובה (כמה עשיריות האחוז, אולי אחוז אחד במקרה הטוב). להלן ריכוז דמי הניהול הממוצעים בקטגוריות השונות –

קטגוריה אג"ח בארץ כללי (כ-30% מהיקף הקרנות). בקטגוריה הזו 281  קרנות נאמנות שגובות דמי ניהול של בין 0% (בקרנות המחקות) ל-2.76% – הממוצע הוא 0.92%

בקטגוריה אג"ח בארץ מדינה (היקף של כ-20% מסך היקף הקרנות) יש 169 קרנות נאמנות ודמי הניהול נעים – בין 0.2% ל-2.47%, כשהממוצע של כל הקבוצה הוא 0.75%.

בקטגוריה אג"ח בארץ חברות והמרה (כ-11% מהיקף הקרנות) יש 151 קרנות. כאן כבר נדרשת מומחיות גדולה יותר בניהול ההשקעות שכן כאן צריך לנתח לו רק את מצבה של כלכלת ישראל, מגמות בריבית בנק ישראל, מצב כלכלי בעולם ונתוני מאקרו, אלא צריך להיכנס לניתוחי חוב של חברות ספציפיות. זאת הסיבה שדמי הניהול בקטגוריה זו גבוהים יותר ביחס לקטגוריות אחרות, וזה מוצדק; ועדיין הממוצע כאן – 1.07% הוא אתגר גדול למנהלי הקרנות האלו

בקטגוריית אג"ח שקליות (10.7% מהיקף הקרנות) יש 149 קרנות, ודמי הניהול נעים בין 0.1% ל-1.57%; הממוצע – 0.68%. גם כאן, קשה לראות את מנהלי הקרנות מייצרים תשואה משמעותית למחזיקים בהינתן דמי הניהול האלו.

בועה בשוק האג"ח? בשבועות האחרונים שוק אגרות החוב נסדק. כתבנו על המחירים המנופחים של אגרות החוב, ועל כך שיש אינדיקציות חזקות להתפתחות של בועה, והנה בשבועיים האחרונים מתקיים מימוש במחירים, אבל מדובר במימוש סלקטיבי, ואפילו מעט מוזר. בעוד אגרות החוב הממשלתיות סופגות ירידות חדות בעיקר כמובן באגרות החוב הארוכות, הרי שאגרות החוב הקונצרניות ירדו אבל בשיעור מתון.

הקונצרניות מסוכנות יותר מהממשלתיות והיה ניתן לצפות שירדו בשיעור חד יותר מהממשלתיות, אבל בפועל הן ירדו בכ-1%-2% בעוד שאגרות החוב הממשלתיות התרסקו בכ-3.4%.

המגמה הזו מביאה להקטנה של המרווח בין הקונצרניות לממשלתיות. המרווח הזה מבטא בעצם את הסיכון של החברות ביחס לממשלה, הרי ברור שהמדינה ערבה לחובותיה יותר מכל חברה,ולכן בהתאמה אגרות חוב ממשלתיות נסחרות בתשואה מוכה יותר מאשר אגרות החוב הקונצרניות. אבל, המגמה של השבועיים האחרונים גרמה להקטנת המרווח, שגם כך היה נמוך במיוחד. למה זה קורה? האם החברות הופכות לבטוחות יותר ביחס לעבר וביחס למדינות עצמן?

נראה שהסיבות יותר פשוטות – הר של מזומנים שנמצא בין היתר בפיקדונות, קרנות כספיות, מקמים ועוד מחפש השקעה. ההר הזה מסיט כספים למקומות עם סיכון מעט גבוה יותר כדי לקבל סיכוי מעט גבוה יותר לתשואה עודפת – ככה מתנפחות בועות, זה הא' ב' של השווקים הפיננסים – כאשר אין אלטרנטיבות השקעה , רוכשים עוד מאותו מוצר ומנפחים אותו. כספים רבים זורמים בחודשים האחרונים ולמעשה בשנים האחרונות לאפיק הקונצרני, וגורמים לתשואות בו להיות נמוכות במיוחד.

אבל זה לא כלכלי, אין תמחור נכון של הסיכונים, זה מתישהו יתפוצץ בפנים.

בינתיים החברות מנפיקות אגרות חוב בלי הפסקה, מה אכפת להן? הריבית זולה במיוחד, השוק צמא לאגרות חוב, וכל מיני חברות שלא היו מצליחות לגייס אגורה לפני שנה, שנתיים ושלוש, מגייסות עכשיו עשרות ומאות מיליוני שקלים.

כל זה יכול להתהפך כאשר הריבית במשק ובעולם תתחיל לעלות, אז אגרות החוב יספגו וככל שהמח"מ ארוך יותר הן יספגו יותר, ואז כבר סביר להניח שהקונצרניות לא יצליחו להחזיק מעמד בגלל סיבות "טכניות".

אין כאן כמובן המלצה, אין כאן הנעה לפעולה, אנחנו ממש לא נביאים. רק צריך זהירות, וצריך להבין שלמרות שזה אגרות חוב, זה מכשיר מסוכן.

בלשכת רה"מ בירושלים התקיים אחה"צ דיון בנושא הורדת מחירי הדירות לקראת דיון בהצעת החלטה בנושא מחר בישיבת ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור. ראש הממשלה אמר בין היתר כי "אנחנו הולכים לטפל בשלושת אמצעי היצור – הקרקע, כוח האדם וההון. אם נטפל בשלושת הדברים הללו, אנחנו נוכל להשיג תוצאה. יש פה שורה של צעדים ששר האוצר מביא על מנת להניע את התהליך. אנחנו רוצים להעביר את זה במהירות דרך הממשלה ומה שצריך גם דרך הכנסת. יש כאן בהחלט דרך חדשה, נועזת, ולדעתי גם זו שתצליח".

בישיבה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמשכה כשעתיים ותימשך מחר בבוקר, השתתפו שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס וראשי משרד רה"מ, משרד האוצר, משרד הפנים ובנק ישראל.

בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "שר האוצר ואני התחייבנו לאזרחי ישראל לעשות הכל כדי להוריד את מחירי הדיור. המדד האמיתי שצריך להסתכל עליו זה כמה מכפלות של משכורות זוג צעיר צריך להשקיע כדי לקנות דירה, וזה המדד האמיתי שאותו אנחנו רוצים לתקוף ולהוריד – ואנחנו יכולים, אין לי שום ספק בזה.

שר האוצר משה כחלון אמר: "אחד היעדים שלנו כממשלה, וזה עלה גם בשיחות הראשונות שלי עם רה"מ, זה התמודדות עם המצב הזה ולתת פתרונות, ובדגש על זוגות צעירים. אנחנו רוצים לעזור לזוגות הצעירים שלנו, כמובן – לכל שוק הדיור, אבל ליבת העניין זה הזוגות הצעירים. אנחנו מתעסקים בעיקר עם היצעים, בעיקר עם פתיחת השוק, בעיקר עם שיווק קרקעות, בעיקר עם תכנונים. מתכוונים להגדיל את התכנונים בצורה דרמטית.

מחר בקבינט הדיור אנחנו נסיים את הריכוז של גופי הדיור במדינה, תחת קורת גג אחת. המהלך יתבצע על ידי העברת רמ"י ומנהל התכנון למשרד האוצר. אני מאמין שהעברת הסמכויות שצפויה מחר בקבינט היא צעד ממשי, היא תפתח לנו את האפשרות ולדעתי תקדם ותזרז ואפילו תזניק את הסיכויים לפתור את משבר הדיור".

ככה זה שאין החלטות אבל יש דיבורים. מדברים בשבועות האחרונים על העלאת מס רכישה, על העלאת מס שבח ועל קביעת מס על הכנסות משכר דירה. מדברים ומדברים ובינתיים לא עושים, אבל הציבור לא מ חכה. הציבור מאמין שמשה כחלון, שר האוצר החדש , יחד עם גורמים נוספים בממשלה לרבות שר השיכון והבינוי יואב גלנט מס' 2 במפלגה של כחלון – כולנו, אכן יפעלו בנחישות בשוק הדירות, במטרה להוריד את מחירי הדירות.

האם זה יקרה? נקווה שהפעם כן, שהפעם המחירים יזוזו כלפי מטה, אלא שבינתיים כאמור זה בעיקר דיבורים; דיבורים שמכניסים את הציבור לפאניקה. היקף מס רכישה   ששולם בחודש מאי עלה ב-30% לעומת חודש מקביל בשנה קודמת, והיקף מס שבח ששולם בחודש מאי עלה ב-11% לעומת החודש המקביל. הציבור אכן חושש מהעלאת מיסים ולכן הוא ממהר לעשות עסקאות נדל"ן.  סך ההכנסות ממיסוי במהלך חודש מאי הסתכמו ב-880 מיליון שקל.

האם אכן המהירות של הציבור לבצע עסקאות תתברר כנכונה. לפי התוכניות של האוצר ישנה כוונה להעלות את שיעור המס בשיעור חד.  הכוונה היא להטיל מס שבח בשיעור של  25% על הרווח ממכירת דירה, וזאת לעומת המצב כיום לפיו קיים פטור (תחת תנאים מסוימים) בעת מכירת דירה. מדובר במהפכה של ממש ובהכנסת כסף רב לקופת המדינה, במקביל לפגיעה במשקיעים בתחום הנדל"ן שעד היום נהנה מהקלות מיסוי ופטורים רבים לעומת משקיעים אחרים, לרבות משקיעים בבורסה.

למדריך מס שבח

למחשבון מס שבח

לטפסים במס שבח

באוצר מתכננים גם למסות את שכר הדירה , בעוד שהיום שכר הדירה ממוסה רק אחרי סכום משמעותי (סביב 4.8 אלף שקל). גם צעד זה כמובן יפגע במשקיעים בדירות, וזאת למעשה הכוונה – להוציא את המשקיעים האלו מהשוק, או לכל הפחות להביא להקטנת הרכישות שלהם שמביאות במקביל לעלייה בביקושים ולעלייה במחירי הדירות.

בנוסף, מתכננים באוצר העלאת מס רכישה על דירה שנייה ל-15% בעוד שבעבר היו מדרגות ושיעור מס על המדרגה הגבוה ביותר היה 10%. גם הצעד הזה עשוי להרחיק משקיעים בדירות שצריכים מעכשיו לשלם קנס גבוה יותר על רכישת דירה. המס על שכר הדירה אמור להיות מהשקל הראשון בעוד שכיום זה החל מ-4.8 אלף שקל. היום יש רבים שמשתמטים מתשלום המס הזה, האם מישהו מבטיח שבעתיד הם לא יברחו מתשלום המס?

אבל, הבעיה בהצעה הזו של האוצר היא שהמס  יתגלגל ברובו לשוכרים – זה ברור כשמש. מדובר בשוק חופשי, והמשקיעים רוכשים דירות ומשכירים אותם כי הם מניבים להם תשואה, אם יקחו להם חלק מהתשואה הזו הם יבקשו יותר מהשוכרים. זה הכל כלכלה פשוטה, זה הכל ביקוש והיצע. ומה יקרה אז, או שהזוגות הצעירים שהתייאשו לקנות דירה והסתפקו בשכירת דירה יחזרו להורים; או שדמי השכירות יעלו כך, שכבר יהיה עדיף לחלקם לקחת משכנתא ולקנות דירה. הרי יש סוג של טריידאוף בין קנייה להשכרה  – ברגע שההשכרה פחות משתלמת הולכים לקנייה. האם זו מטרת האוצר? כאמור, לא בטוח!

 מס רכישה – 15% על דירה שנייה   

באוצר מתכננים כאמור להעלות את מס רכישה על דירה נוספת  (כלומר, דירה שנייה ויותר שנרכשת בידי אותה משפחה/ תא משפחתי). שיעור המס הנכון להערכתם – 15% לעומת מס מקסימלי (על המדרגה הגבוה ביותר) בשיעור של 10% בעבר.

שוב, גם כאן, בדומה למהלכים הקודמים – העלאת מס שבח, והטלת מס על השכרת דירה מהשקל הראשון,  הצעד עשוי להרחיק את המשקיעים בדירות. המשקיעים עכשיו  צריכים  לשלם קנס גבוה יותר (מס גבוה יותר משמעותית מהעבר) וסביר שהם יתרחקו מהשוק, או פשוט ידרשו שכר דירה בהתאם גבוה יותר וזו כאמור לא המטרה.

כל הצעדים האלו הם הצעות והמלצות שגובשו על ידי משרד האוצר. ערן ניצן,  סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאחראי על תחום נדל״ן ענה לשאלות גולשים,  בדף הפייסבוק של האוצר  לאחרונה ואמר –  " אין ספק שקיימת אפליה לטובה למשקיעים בתחומי הנדל"ן. פטור מהכנסה משכר דירה מעודד משקיעים לרכוש דירות, אם כי יש לזכור כי מס רכישה הינו בגובה 10 אחוזים בלבד. משרד האוצר בוחן אפשרויות להוריד את הביקוש בשוק המשקיעים בנדל"ן.

"מחירי הדיור ממשיכים לעלות וזאת בין היתר בשל סביבת ריבית נמוכה וההיצע המוגבל. הממשלה משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגדיל את ההיצע, עובדה שבסופו של דבר תגרום לבלימה של העלייה במחירי הדיור

"שוק הנדל"ן מופלה כיום לטובה מבחינת מיסוי על רווחיו על דירות להשקעה. עלינו לחזור ולבחון כל העת האם אפליה זו מוצדקת ומה השלכותיה בין היתר על מחירי הדיור. אם נגיע למסקנה שמדיניות זו אינה משרתת את מטרתה – נציע חלופות".

ביחס להצעה שעולה אחת לתקופה לחלק קרקעות לזוגות צעירים, אמר ניצן – "קרקע היא משאב ציבורי שחלים עליו כללי השוויון.  על פי מדיניות הממשלה ומנהל מקרקעי ישראל קיימת הנחה על רכישת קרקע באיזורי עדיפות לאומית. בנוסף, מחיר הקרקע הוא רק אחד מהפרמטרים שמשפיעים על מחירי הדירה".

גורמים בשוק הנדל"ן מגיבים הבוקר לצעדים שבהם מתכוון שר האוצר הנכנס, משה כחלון לנקוט על מנת להוריד את מחירי הדיור. ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר הבוקר כי להערכתו, "מירכוז הסמכויות בידי משרד האוצר בתחום הדיור הינו רעיון טוב שיוביל לפתרון גרוע". יגאל צ'ודנר מנכ"ל נתיבי הקמה, סבור כי "השינויים והמירכוזיות של שר האוצר, כחלון, לא יקצרו כהוא זה את לבירינט הבירוקרטיה".

ארז כהן לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר הבוקר על צעדיו של שר האוצר כחלון כי: "כל עוד הרפורמה בחוק התכנון והבנייה איננה מיושמת וכל עוד הבעיות הבירוקרטיות עומדות על כנן, אינני רואה ב "הוקוס פוקוס" הזה מרשם פלאים שיוציא באבחה אחת את היונים הצחורות מכובע הקוסם".

כהן מוסיף: "נכון, קיימת בעיתיות מובנת בחלוקת יתר של הסמכויות בשוק הנדל"ן , המתקיימת בין אין ספור גורמים, אולם בעיתיות זו לצערי לא רק שלא תיפתר, אלא אף תביא לעימותים מחריפים והולכים בין השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות, בין הוועדות והגופים השונים שיילחמו על עצם קיומם ואף קיימת כאן סכנה ממשית של השחתה באמצעות גידול בתופעות ה"מעכרים" למינהם".

ארז כהן: "דבריו של סטנלי פישר על בועת הנדל"ן מהווים בבואה מדהימה לפיאסקו שהוא עצמו יצר"
גם יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלים של חברת התכנון "נתיבי הקמה" מגיב הבוקר לצעדיו המתוכננים של שר האוצר הנכנס כחלון. צ'ודנר אומר כי "מחלקת המחקר של נתיבי הקמה מצאה כי נדרשות בממוצע 17 שנים לתכנן , לאשר ולשווק דירה בישראל. לדבריו של צ'ודנר, זוהי בעיה אינהרנטית שאיננה קשורה לא למשרד הפנים , לא למשרד השיכון , לא רמ"י ולא שום גורם אחר, אלא למבנה הבירוקרטי עצמו שגורם לחסמים הדדיים אינסופיים".

צ'ודנר סבור כי "מוטב היה אם ממשלת ישראל , במקום לנסות בפעם המי יודע כמה להמציא את הגלגל מחדש, שפנה ותתייעץ בחברות תכנון והקמת פרויקטים חיצוניות, שרק הן ידעו לייצר סדר במערכת ולקצר את הליכי התכנון והבירוקרטיה לפחות במחצית הזמן.  בקצב הנוכחי, אני מתנבא , בעוד חצי שנה- שנה, תנסה הממשלה לייצר שוב פטנט חדש . לשווא".

ירידות חדות באגרות החוב הממשלתיות הביאו לפדיונות של כ-430 מיליון ₪ בקרנות המסורתיות. כך עולה מסיכום מתחילת החודש של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  שמפרסם הבוקר (א') מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש.

קרנות אג"ח בישראל רשמו השבוע תשואה שלילית ממוצעת של 1.25% מה שהביא את המשקיעים למשוך כספים מהשוק. הפדיונות ב-4 ימי המסחר הראשונים של החודש הסתכמו בכ-410 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, כ-20 מיליון ₪ בקרנות המחקות, וכ-350 מיליון ₪ בקרנות הכספיות.

הקרנות המנייתיות הן היחידות שרשמו גיוס חיובי מתחילת החודש המסתכם ב-110 מיליון ₪, מתוכם כ-90 מיליון ₪ נותבו לקרנות מניות בישראל וגמישות ו כ-20 מיליון ₪ לקרנות מניות בחו"ל. פדיון שבועי ראשון לקרנות המחקות מאז דצמבר 2014 בהובלת הקרנות המחקות על מדדי אג"ח ממשלתי (80 מ' ₪) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח שקלי (50 מ' ₪). מן הצד השני, נרשמו גיוסים בקרנות המחקות על מדדי המניות בארץ ובחו"ל (60 מ' ₪).

המשקיעים לוקחים פסק זמן: הקרנות המסורתיות רושמות החודש פדיון ראשון מאז דצמבר 2014

שבוע המסחר התאפיין במגמה מעורבת מחד, עליות שערים נרשמו במדדי המניות, ומנגד – ירידות חדות באגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בעקבות הירידות התלולות שנרשמו באגרות החוב של ממשלת ארה"ב וגרמניה בשבוע החולף. בעקבות זאת, המשקיעים  החלו ל"סגור פוזיציות" ולהוציא כספים מהשוק, מה שהתבטא בפדיונות של כ-430 מיליון ₪ בקרנות המסורתיות מתחילת החודש בהובלת קרנות אג"ח מדינה וקרנות שקליות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות המתמחות במניות היו, כאמור, היחידות שהצליחו לגייס, בחסות רוח גבית של שוק המניות בת"א, כאשר מדדי ת"א 25 ות"א 100 עולים ב-0.5% וב-0.6% בהתאמה. קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע פדיונות קלים של כ-10 מיליון ₪. זאת, לעומת גיוסים של כ-120 מיליון ₪ בשבוע האחרון של חודש מאי.

רוב הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר באפריל הן קרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע ירידות שערים חדות: מדד ממשלתי כללי נחתך מתחילת החודש ב-1.9% בהובלת השחרים לטווח ארוך שצנחו 3%. בעקבות הירידות שנרשמו השבוע באפיק הממשלתי, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיונות  של כרבע מיליארד ₪, שווה ערך לסך הפדיונות שנרשמו בקרנות אג"ח מדינה בכל חודש מאי. אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו מימושים חדים של עד כ-1.9%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי ירד ב-1.1%. בעקבות ירידות השערים באפיק, קרנות אג"ח קונצרני רשמו פדיונות לא גדולים עד כה של כ-50 מיליון ₪.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו החודש פדיונות של כ-20 מיליון ₪, זאת בעקבות מימושים באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ובגרמניה ובעקבות פיחות השקל אל מול הדולר שנרשם השבוע.

הקרנות המסורתיות – גיוס של 60 מיליון שקל בשבוע החולף

התמתנות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-350 מיליון ₪- ירידה של כ-35% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, נרשמו פדיונות של כ-190 מיליון ₪ בקרנות השקליות- קצב פדיונות זהה לשבוע הקודם.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-04.06.15 כ-260.6 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-224.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-33 מיליארד ₪.

"הסערה בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם נמשכה ביתר שאת השבוע. עליית תשואות חדה במיוחד נרשמה בחלקים הארוכים של העקומים במרבית השווקים בעולם, כולל בישראל", כך מציין הבוקר (א') דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח, לאומי שוקי הון, בסקירת מאקרו שמפרסם בית ההשקעות.

רזניק מציין כי "הצמיחה הכוללת בישראל גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות. עם זאת, נדרשת תכנית ממשלתית מקיפה לטיפול בבעיות המבניות של המשק במטרה להגדיל את התוצר הפוטנציאלי, ובעיקר את הפריון הנמוך ביחס למדינות ה OECD. על רקע המשך מגמת התחזקות  השקל, בולט הצורך לתמיכה בפעילות הייצוא גם במישורים נוספים, בעיקר על רקע מיצוי הכלים המוניטאריים המרחיבים".

לאומי שוקי הון מציינים כי "סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולטפס במתינות על רקע  סביבת ריביות נמוכה, נתונים חיוביים משוק העבודה, בשילוב עם שיפור בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, וכן הירידה הנמשכת בהיצע הדירות".

"נתוני התעסוקה משוק העבודה בארה"ב בחודש מאי היו חזקים ומאוששים את הערכות הפד כי הצמיחה הנמוכה ברבעון הראשון הייתה זמנית. הסבירות להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה, עלתה, למרות שקרן המטבע הבינלאומית קראה לפד השבוע להמתין עם העלאה עד לשנת 2016", כותב רזניק.

לאומי שוקי הון על האג"ח הממשלתי

עליית התשואות החדה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי המקומי התרחשה במקביל לעליית התשואות החדה בגוש האירו בעיקר. בארה"ב עליית התשואות הייתה מתונה יותר. תלילות העקומים בישראל חזרה לרמתם מתחילת השנה. נראה כי תלילות העקומים לא צפויה לרדת לאור העובדה כי העלאת ריבית בישראל לא צפויה בשלב זה.

אנו ממליצים לקצר את  מח"מ התיקים למח"מ של 3 – 4 שנים תוך החזקה סינתטית של המח"מ. נראה כי תשואות השפל שנקבעו לפני כחודש ישארו בנחלת העבר.  אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. אנו ממליצים על רכישת חוזי אינפלציה OTC לטווח של עד שנתיים חלף אחזקת אג"ח ממשלתי צמוד מדד, המגלם אינפלציה גבוהה יותר.

לאומי שוקי הון על האג"ח הקונצרני

שוק האג"ח הקונצרני רשם ירידות שערים תוך עלייה ברמת המרווחים השבוע.   שוק ההנפקות עולה מדרגה כאשר המחצית הראשונה של השנה, בלבד, צפויה להסתיים עם גיוס של כ – 30 מיליארד ₪ לעומת גיוסים של 38 מיליארד ₪ בכל שנת 2014. חברת חשמל הנפיקה חוב סחיר ללא ערבות מדינה לראשונה מזה כ 13 שנה. המרווח בגיוס של בנק מזרחי עלה מעט ביחס להנפקות קודמות.

אנו ממשיכים להמליץ על השקעה במח"מ של כ – 3 שנים. אנו מעדיפים רכישות אג"ח דרך הנפקות לאור הפרמייה המוענקת בהנפקות .

רשות ני"ע מדווחת הבוקר (א') כי הטילה עיצומים כספיים על החברות לניהול תיקים מיטב דש ניהול תיקים ותמיר פישמן ניהול השקעות בשל הפרת ההוראה לבעלי רישיון בדבר הצגת תשואות עבר של תיקים מנוהלים למי שאינו בעל התיק המנוהל ופרסומן של התשואות. בנוסף הוטלו עיצומים כספיים על חברת אדרי-אל ישראל נכסים בע"מ וחברת פי.סי.בי טכנולוגיות בע"מ בגין אי כהונת דח"צ בחברה במשך תקופה העולה על 90 ימים בניגוד להוראות חוק החברות.

עיצום כספי בסך 71,597 ₪ הוטל על חברת מיטב דש ניהול תיקים בע"מ. משווקי ההשקעות בחברה הציגו נתוני תשואות של תיקי ההשקעות המנוהלים על ידי החברה שלא בהתאם לקבוע בהוראת התשואות.

עיצום כספי בסך 44,699 ₪ הוטל על חברת תמיר פישמן ניהול השקעות בע"מ. משווקי ההשקעות בחברה הציגו נתוני תשואות עבר של נכסים הקשורים לחברה באופן מילולי וכן הציגו למבקרים עלון פרסומי ובו נתונים בדבר תשואות בהתייחס לקרנות נאמנות בבעלות של חברה קשורה וכן הציגו נתוני תשואות עבר של תיקי השקעות המנוהלים על ידי החברה.

רשות ניירות ערך קבעה את הוראת התשואות כדי לחשוף את ציבור המשקיעים בקבלו מידע על תשואות עבר של תיקים מנוהלים של אחרים למידע בר השוואה, הוגן, ברור ולא מטעה שיאפשר לו להשוות בין מנהלי התיקים. בהטלת עיצומים בשל הפרות הוראת התשואות, מדגישה הרשות את החשיבות בהבטחת התנהלותו התקינה של בעל הרישיון ואת השמירה על עניינם של לקוחותיו.

כאמור, הטילה רשות ני"ע עיצום כספי בסך 35,836 ₪ על חברת אדרי אל ישראל נכסים בע"מ. בחברה לא כיהן דח"צ במשך תקופה העולה על 90 ימים בהתאם להוראות חוק החברות.  עיצום כספי בסך 108,696 ₪ הוטל על חברת פי.סי.בי טכנולוגיות בע"מ. בחברה לא כיהן דח"צ במשך תקופה העולה על 90 ימים בהתאם להוראות חוק החברות.

בהטלת העיצומים בשל הפרת הדיווח, מדגישה הרשות את חשיבות הדיווח הנאות והקפדה על גילוי מלא וברור לטובת המשקיעים. בהטלת העיצום בשל הפרת חובת מינוי דח"צים, אוכפת הרשות את הסמכות שניתנה לה בתיקון 16 לחוק החברות, ובין היתר בהקפדה על כללי ממשל תאגידי תקינים בתאגידים המדווחים.

רשות ני"ע מציינת כי בשני המקרים נמשכה תקופת אי מינוי הדח"צים עת ארוכה והתמשכה על פני פרק זמן של למעלה משנה במקרה הראשון וכחצי שנה במקרה השני. אי המינוי כדין גרם לכך שחלק מהחלטות החברה שהתקבלו ללא מינוי כדין של הדח"צ דרשו אשרור. בכל המקרים הנדונים נהגה רשות ניירות ערך בהתאם למדיניותה בשנים האחרונות, ליישום תקנות ההפחתה לטובת המפרים. סכומי העיצום הבסיסי על פי החוק הופחתו בשיעורים של בין 60%-85% בהתאם לנסיבות כל מקרה וליישומן על פי התקנות.

כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירה השבועית שלהם כי הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל.

התפתחויות גיאופוליטיות שונות, הן במישור הבטחוני והן במישור העסקי, לא באו לידי ביטוי במדדי השוק הכוללים (שע"ח, CDS, מדדי המניות וכו'). אלו, הושפעו בעיקר מהתפתחויות בשוקי חו"ל.

בשבוע האחרון התרחשה עליית תשואות חדה, בעיקר בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. מהלך זה מדגיש את חשיבות ההתייחסות לסיכון המח"מ בעת השקעה באג"ח, במיוחד בעת הנוכחית בה רמת המחירים באפיקי האג"ח הינה גבוהה מאוד.

בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.

לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.

הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. עליית התשואות השבוע באג"ח הממשלתי לא לוותה בהתרחבות מרווחי הסיכון, כלומר השינוי נבע מהתייחסות שונה לסיכון המח"מ ולא לסיכון האשראי.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל ותנאי המימון מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. הם ממליצים על השקעה באגרות קצרות באפיק זה, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לסל המטבעות ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. אנו ממליצים על הגבלת החשיפה הדולרית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

בנק אגוד מתייחס בסקירתו השבועית לשוק המט"ח:  "התנודתיות הרבה בשוק המט"ח נמשכת ברקע לעליית התשואות באג"ח הממשלתיות בעולם ובהמתנה להתפתחויות מכיוון יוון.  השבוע נחלש הדולר מול השקל. צמד המטבעות נסחר סביב שער של 3.84 שקל לדולר ושמר צמד המטבעות על יציבות במסחר, אולם לאחר פרסום ספר הבז' בארה"ב בו נאמר כי לא נרשמה עלייה בפעילות בכלכלת ארה"ב בחודש שעבר, החל הדולר להיחלש.

נקודת התמיכה עומדת על 3.80 שקל  לדולר ונקודת התנגדות הינה 4.053 שקל לדולר,  מול האירו נחלש הדולר השבוע בכ-4%. היום אמורה להחזיר יוון חוב של 300 מיליון דולר ולדברי גורמים בממשלת יוון אין ביכולתה לשלם סכום זה. בינתיים מסתיים הזמן ולא התקבל מתווה מתאים שיאפשר את תוכנית החילוץ של יוון, כך שהיום ובשבוע הבא צפוי מסחר סוער ותנודתי בדולר-אירו. נקודת תמיכה הקרובה הינה 1.057 דולר לאירו ונקודת ההתנגדות עומדת על 1.187 דולר לאירו."

בנוגע לשוק האג"ח הממשלתי אומרים בבנק אגוד כי " השבוע היה זינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות, בפרט בארוכות ובעקבות מגמה דומה בארה"ב, במה שמתחיל להראות כמו תיקון אלים יחסית.  העליות החדות בתשואות האג"ח הממשלתי גררו ירידות במניות מסקטור הנדל"ן המניב שקשורות קשר אדוק יחסית לתשואות.

יחד עם זאת, רוב הירידות שראינו בסקטור הנדל"ן המניב היו פחותות מאלה של אגרות החוב, בשל העובדה שעדיין קיים פער גבוה בין התשואות על הנכסים לבין התשואות של אגרות החוב או ריביות המימון שלהן. אלא שאם עליית התשואות באגרות החוב תימשך, היא תמשיך להוות משקולת על מניות הנדל"ן המניב שמתחילת השנה זינקו במקביל לירידה בתשואות שהתרחשה עד לאחרונה."

מנכ"ל אורנג', סטפן רישאר,  מצטרף לקולות לחרם על הכלכלה הישראלית, ואומר  כי היה מעוניין  לסיים את הקשר של אורנג' עם פרטנר, מפעילת הסלולר הישראלית, המשתמשת במותג.  הוא הוסיף במסיבת עיתונאים בקהיר שהיה שמח לעשות זאת בהקדם האפשרי, אלא שהדבר  יהיה כרוך בסיכון עצום  וקנסות של מאות מיליונים. "תאמינו לי שהייתי מבטל את החוזה מחר לו הייתי יכול", אמר וגרם לרבים לשקול את חיבורם לרשת אורנג' מחדש.

הסערה שחוללו דבריו קצת נרגעה כי אחרי הכל, החברה הישראלית די מנותקת מהקבוצה המחזיקה במותג פרנס טלקום ואורנג' עצמה. הקשר ביניהם מתבטא בתמלוגים שפרטנר משלמת לאורנג', וגם כך לא מדובר על תמלוגים משמעותיים מבחינתה של אורנג'. דווקא לפרטנר החבולה שרווחיה מתכווצים (עד כדי מעבר אפשרי להפסד) הסכום הזה מהותי.  הקשר בין פרטנר לאורנג' כנראה לא ממש מוסיף לפרטנר, ונראה  שעלותו לפרטנר עולה על תועלתו, במיוחד לא עכשיו על רקע הדברים שנאמרו. ז הסיבה שלפרטנר יש תוכנית מגירה ליציאה מהמותג אורנג', אבל מדובר על מהלך אמיץ שבשעות משבר כאלו לא ברור אם יש בארגון משאבים לכך. זאת ועוד –  לשנות מותג בתקופה של שינויים וקשיים פיננסים זה לא פשוט, וזה יכול להעצים את ההידרדרות של החברה.

נראה שהדבר האחרון שפרטנר היתה צריכה עכשיו זה בעיות תדמית.  לחברה כמו סלקום  יש בעיות קשות בשוק הסלולארי על רקע התחרות המתגברת בענף הסלולר.  הצרות מתבטאות היטב בדוחות הכספיים –  השימוש (הכספי) פר מנוי ירד ב-2 שקל, ל-69 שקל; החברה איבדה 63 אלף מנויים ברבעון האחרון; שיעור הנטישה עלה ל- 12.7% לעומת 11.5% ברבעון הקודם. ה-EBITDA  נפל ל-227 מיליון שקל והרווח ל-25 מיליון שקל – התוצאות האלו מבטאות נפילה של מעל 80% מהתקופות הטובות, ובהתאמה מניית החברה נפלה 90% מהשיא.

השאלה, מה יקרה בעקבות דברי מנכ"ל אורנג', סטפן רישאר. על פי בדיקות שעשינו מול אנליסטים ומנהלי השקעות, נראה שאמנם הדעות חלוקות על היקף הנוטשים, אבל בשורה התחתונה ברור לכולם, כי זה יהיה נקודתי, ולא יגרום לזעזוע גדול מדי, אלא אם המשבר מול אורנג' יקפוץ מדרגה.  הבעיה היא שכל מנוי עכשיו חשוב., בשעה של תחרות מוגברת ומלחמה על כל מנוי ומנוי, לאבד מינויים בגלל אמירה של מנכ"ל אורנג',  זה נזק גדול. נזק זה יחד עם המצב הפיננסי הקשה , יכבידו על תוצאות הרבעון השני, ואולי יקשו על גיוס הכספים שהחברה מתכננת להשלים בחודשים הקרובים. את הנזק הזה פרטנר עשויה לתבוע מאורנג' – אחרי הכל, היא זו שגרמה לנזק.

אלא שבינתיים עלול להיווצר בחברה משבר  מתגלגל וקשיים בהחזרי החוב. זה יהיה האתגר של המנכ"ל החדש –  איציק בינבנישתי שהחליף ממש לאחרונה את חיים רומנו.

הצעד הראשון המשמעותי של בנבנישתי מבריק. בנבנישתי אסף את כל עובדי פרטנר בלובי של הבניין הראשי, הניף דגל ישראל והכריז יחד עם העובדים שהם נגד אמירותיו של מנכ"ל אורינג'. בנבנישתי גם מוביל כוונה לתבוע את אורנג'. הוא עושה בינתיים הכל נכון, הוא הופך את הכשל התדמיתי לרווח גדול – זה לא הוא, זה אורנג' אלו הצרפתים, אנחנו ישראלים גאים! במצב שנוצר פרטנר עוד תרוויח מהמהלך.

בנק דיסקונט מפרסם סקירה בנושא שוק האג"ח הממשלתי לחודש מאי 2015, ומעריך כי "עליית התשואות והתנודתיות הרבה צפויות ללוות אותנו עוד מספר פעמים עד סוף השנה". בדיסקונט מציינים כי "במהלך מאי נרשמה עליית תשואות של עד 30 נ.ב באגרות החוב הממשלתיות. לרגע כבר התרגלנו למגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתי, אולם התמורות של חודש אפריל באו לידי ביטוי עם עליית התשואות של מאי".

דיסקונט כותבים: "בזרקור הקודם כתבנו כי "לאחר למעלה משנה בפוזיציה הנוכחית, יש לשקול שינוי אסטרטגי במבנה הפוזיציה של הרכיב הממשלתי". הדגשנו כי השינוי נדרש מהיבטים של סיכון / תשואה ולא בהכרח עליית תשואות מהירה. להערכתנו, תרחיש של עליית תשואות מהירה צפוי להתרחש במקרה שנראה את האינפלציה, בישראל, מרימה ראש, וסיטואציה כזו לא צפויה בתחזית".

דיסקונט משיק יישומון לקבלת נתונים על תיק ניירות הערך בנגיעה – ללא צורך בפתיחת האפליקציה

"מהצד השני, אנו כן מעריכים כי בנק ישראל ייאלץ להכריז על צעדים מוניטאריים נוספים עד תחילת העלאות הריבית בארה"ב. להערכתנו, בתחזית המרכזית, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית ל-0% ולהגדיל משמעותית את קצב הרכישות בשוק המט"ח, על מנת לעצור את התיסוף של השקל. במקרה שכזה, ההשפעה על התשואות צפויה להיות מינימאלית, ואף זניחה, בהשוואה לדומיננטיות של המתאם עם המגמות הגלובליות", כותבים בדיסקונט.

בדיסקונט מוסיפים: "עם זאת, במקרה שבנק ישראל יפתיע ויכריז על ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית באמצעות רכישות אג"ח ממשלתי, אזי צפוי גל נוסף של ירידת תשואות, בעיקר בחלקים הארוכים של העקום. בכל מקרה, להערכתנו, הסבירות ל-QE דרך שוק האג"ח נמוכה מאוד, ומרגע ההכרזה ייקח לשוק שעות בודדות על מנת לחזור ולהיסחר בתשואות השפל של אמצע אפריל".

"על רקע התחזקות השקל – בולט הצורך לתמיכה בפעילות היצוא גם במישורים נוספים"

לסיכום, כותבים דיסקונט כי "עליית התשואות של מאי נבעה מהתפתחויות גלובליות, והזכירה לנו ששוק האג"ח המקומי מאתגר, רמת הסיכון עלתה ושלא מדובר על אפיק סולידי עם תשואה קבועה. עליית התשואות והתנודתיות הרבה צפויות ללוות אותנו עוד מספר פעמים עד סוף השנה".

בנוסף מתייחסים בדיסקונט לשוק העולמי, ומציינים כי "לראשונה, מזה למעלה משנה וחצי, ראינו עדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית של ה-ECB.  זו לא טעות, המשקיעים והבנקים באירופה, מעריכים כי המצב באירופה באמת משתפר, ובהתאם לכך מעריכים כי הריבית בגוש האירו צפויה להיות גבוהה יותר מהערכותיהם ב-24 באפריל". בדיסקונט מדגישים כי "
זה לא העדכון כלפי מעלה שחשוב, אלא ההבנה המהותית שיש סוף ל-QE, תובנה שהופכת את המשקיעים לרגישים מאוד לכל נתון חיובי, וזו הסיבה לתגובה החריגה השבוע בשווקים".