הראל פיננסים מפרסמים המלצות השקעה שבועיות, וכותבים: "להערכתנו, לאחר פרסום מדד פברואר, האינפלציה ב-6 החודשים הקרובים תסתכם בכ-1.5%, כך שלכאורה יש הצדקה להגדיל חשיפה לצמודים".

בהראל מציינים הבוקר כי "הפערים בין הביצועים של השווקים המרכזיים הלכו והתרחבו השבוע. השוק האמריקאי ירד שבוע שלישי ברציפות, כאשר דאו ג'ונס ו-S&P500 כבר בטריטוריה שלילית מתחילת השנה. מנגד, יורוסטוקס 50 ממשיך לעלות והניקיי כבר בשיא של 15 שנה. שניהם רשמו עליה דו-ספרתית מתחילת שנה וכמו שהדברים נראים המגמה הזו תימשך".

בהראל כותבים כי "השונות הזו מוסברת , בין השאר, מתגובות צפויות של משקיעים בעולם להחלטות הבנק המרכזי בגוש היורו והבנק המרכזי ביפן ומתגובות משתנות על בסיס הציפיות להחלטת הבנק המרכזי בארה"ב. כספים רבים זורמים משווקי האג"ח באירופה לארה"ב ומנגד ,בשווקי המניות, התנועה הינה הפוכה, לכיוון אירופה ויפן. באירופה נושבת רוח חיובית מאוד לשווקי המניות. היורו נחלש, החלופות הסולידיות מאוד לא מעניינות, מחירי הנפט תומכים בתעשייה והאבטלה לא תאפשר עליית שכר. בארה"ב, ישנם בלמים לשווקי המניות, כיוון שחוזקו של הדולר פוגע ביצוא, הירידה באבטלה ייתכן ותגרור עלייה בעלויות השכר ובעתיד ייתכן והריבית תתחיל לעלות. בסופו של דבר,  התזרים האג"חי גבוה מהמנייתי ולכן הדולר מתחזק. לאחרונה , בעקבות חוזקו של הדולר,  מתחילים לראות אזהרות רווח של חברות  אמריקאיות בינלאומיות גדולות, כמו אינטל שפרסמה בשבוע החולף אזהרת הכנסות".

להערכת כלכלני הראל פיננסים, "למרות התפקוד הכללי החלש יותר, יש כמה מגזרים בארה"ב שמושכים את תשומת הלב בשבועות האחרונים. אחד מהם הוא הצריכה המחזורית, אחד הסקטורים שבולטים בביצועים מתחילת 2015 במדד S&P500, עם תשואה של כמעט 4% לעומת תשואה שלילית למדד מתחילת השנה. הסקטור השני, שבולט במיוחד בחודש האחרון, הוא הבנקים.  מתוצאות מבחני הלחץ של הבנקים עולה כי 28 מ-31 עברו את המבחנים, כאשר הפד איפשר לרובם לחזור לחלק או להגדיל את הדיבידנד לבעלי המניות. העובדה שהם לא נדרשים יותר לגיוסי הון והדיבידנדים חוזרים לעלות מגדילה גם את פוטנציאל התשואה על ההון של הבנקים ולכן ראינו את הסקטור מתפקד טוב יותר".

"אנו ממשיכים להעריך כי נראה המשך זרימת כספים לשוקי המניות באירופה וביפן , כך שסביר שהשווקים האלה ימשיכו להניב ביצועי יתר על השוק האמריקאי. לאור הפיחותים החזקים במטבעות של השווקים המתעוררים לא מומלצת חשיפה לשוקי המניות שם, מאחר שבמקומות אלה קשה יותר לנטרל את החשיפה המטבעית. נכון להיום החשיפה שלנו למניות היא כמעט מלאה", כותבים בהראל פיננסים, "אנחנו ממשיכים לטעון שמחירי המניות בשוק המקומי מעניינים יחסית לשווקי העולם, אך החשש מהחלטות פוליטיות ורגולטוריות, מעיב על התנהגות השוק".

בהראל מציינים כי "אחד האפיקים המרכזיים בארה"ב שהכסף זורם אליהם בארה"ב בתקופה האחרונה הוא האפיק הקונצרני. בשבועות האחרונים ראינו כמה הנפקות אג"ח מהגדולות בעולם, בעיקר של חברות בדירוגים גבוהים יחסית (חברת התרופות אקטביס, חברת הנפט אקסון מוביל, מרק, אפל, מיקרוסופט) , שגייסו מתחילת השנה אג"חים במיליארדי דולרים. אין ספק שההנפקות הללו הופכות את האפיק למגוון יותר ונותן למשקיעיו אפשרויות מדורגות נוספות".

"על רקע הצפייה לעליית ריבית בארה"ב, אנו לא פוסלים השקעה באג"חים קונצרני חו"ל בריבית משתנה. לאור התשואות המאוד נמוכות בתחום זה יש חשיבות גדולה מאוד לבחירת אג"חים מסוג זה מאחר וקיים מגוון מאוד גדול, גם של מנגנוני ריבית משתנה, דירוגים וחשיפות", כותבים הראל.

בהראל מציינים כי "בשוק המקומי רשם האפיק הקונצרני בשבוע החולף ירידות של כמעט 0.6% בתל בונד 20, 0.8% בתל בונד 40 ו-0.45% בתל בונד תשואות. ככל שתקופת הריבית הנמוכה במשק תימשך, אנו מעריכים כי יותר ויותר משקיעים יגדילו חשיפה לאפיק זה בכל רמות הדירוג. אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גדול וחשיפה לכל הדירוגים הן בארץ והן בחו"ל".

"להערכתנו, לאחר פרסום מדד פברואר, האינפלציה ב-6 החודשים הקרובים תסתכם בכ-1.5%, כך שלכאורה יש הצדקה להגדיל חשיפה לצמודים. אבל, בשלב זה, אנחנו לא משנים את מבנה התיק, כיוון שמחירי הנפט והתנהגות סל המטבעות מול השקל אינם תומכים באינפלציה גבוהה בעתיד. מבנה התיק נותן עדיפות קלה לשקלים על הצמודים, המח"מ הינו בינוני והפיזור האפיקי והגיאוגרפי כולל גם חשיפה חיובית לדולר ומנטרל חשיפה ליורו וליין", כותבים בהראל פיננסים.

גורמים בשוק הנדל"ן הגיבו הבוקר למדד פברואר שירד ב-0.7 אחוזים, ולמדד הדיור אשר זינק ב-4.5 אחוזים בשנה האחרונה.

ארז כהן,לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי: ״מדד פברואר הוכיח סופית את קריסת מדיניות בנק ישראל בנושא הריבית. העובדה שמחד גיסא ירד המדד ב-0.7 אחוזים והביא לדפלציה בשנה האחרונה בשיעור כולל של אחוז, אירוע ללא תקדים בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל שאפילו לא קרה במיתון הגדול של 1966, ומאידך גיסא המשיך מדד מחירי הדיור לדהור למעלה בשיעור כולל של קרוב ל- 5 אחוזים בשנה האחרונה, מוכיח את גודל השבר".

כהן אומר כי: "מצד אחד בנק ישראל אינו מצליח למנוע את ההאטה ואתה דפלציה למרות הורדת הריבית המתמשכת והמתקרבת לריבית 0. זהו כשלון מהדהד. מצד שני בנק ישראל לא רק שאינו מצליח לעצור את דהירת מחירי הדיור, הוא אף מוסיף שמן למדורה בכך שמעודד את המוני בית ישראל לקחת משכנתאות ענק בריבית נמוכה, זאת מבלי לקחת בחשבון את הסיכון הממשי שיום בהיר אחד הריבית תתחיל לעלות ואז רבבות לוקחי משכנתאות ענק יהיו חשופים לסכנת העדר פירעון, מה שעלול לסכן לא רק אותם אלא גם את יציבות המערכת הבנקאית. הצעתי עוד ב-2012 ואני מציע גם היום ליצור ריבית דיפרנציאלית, אחת כללית ושנייה, קבועה וגבוהה יותר, ללוקחי משכנתאות ואני סבור שכיום צריך לשקול ביתר שאת לפחות את הפתרון הזה״.

אדי כספי, אסטרטג נדל״ן והבעלים של כספי גרופ, מגיב גם הוא לנתונים שפורסמו אתמול ואומר: ״שוק הדיור נכנס לסימטה אפלה ללא מוצא. העובדה שהממשלה איננה מצליחה בשנים האחרונות לשבור את תקרת הזכוכית של 40 אלף התחלות בנייה לשנה איננה מקרית. המדינה צריכה להחליט: האם חשוב לה יותר למקסם את ההכנסות שלה מקרקע וממכירת דירות עד תום, או להבין סוף סוף שכעת, הנזק עולה על התועלת וצריך לשנות פאזה".

כספי מציין כי "ישנם סוגים שונים של פתרונות, אבל צריך להחליט. האם ללכת על תכנית לאומית מקיפה לבניית חצי מיליון דירות בהתחדשות עירונית באיזור הביקוש ובכך להגדיל משמעותית את ההיצע ואולי להוריד את מחירי הדיור? האם להוזיל את מחירי הקרקע והפיתוח באזורים מועדפים, למשל בפריפריה? האם להוריד את המיסוי על קבלנים ועל תשומות בנייה? האם לייבא עשרות אלפי עובדים מיומנים לענף? האם להתחיל בבנייה מאסיבית של דירות קטנות בנות 50-60 מ״ר כפי שמקובל, לדוגמא במדינות מערביות נאורות דוגמת גרמניה, הולנד ומדינות סקנדינביה? כל הפתרונות הללו, ונוספים, תלויים בהחלטה, אבל החלטה צריכה לבוא ואני מקווה שהיא אכן תגיע אצל הממשלה החדשה שתבחר מחר״.

גלעד יפרח, הבעלים של גלעד מאי סבור כי ״הפתרון היחידי לבעיית מחירי הנדל״ן הינו תכנית ממשלתית כוללת לפיתוח הפריפריה, כי רק בפריפריה קיימות עתודות הדיור הנדרשות לדור הבא. הנני מציע לממשלה שתחסר תכנית בת 5 נקודות: האחת, הורדת מיסים, ובראש וראשונה עלויות פיתוח, לקבלנים הבונים בפריפריה. שתיים, החזרת מענקי מקום מוגדלים כפי שהיה בעבר. שלוש, השקעה משמעותית בפיתוח תשתית כבישים ובעיקר רכבות מהירות הן לנגב והן לגליל העליון. ארבע, הקמת עוד ״אינטלים״, כלומר מפעלים עתירי טכנולוגיה, בפריפריה שיספקו עבודה לאלפי אנשים. חמש, מתן עדיפות לאקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים דוגמת אנשי הייטק, מהנדסים ומורים שיעברו לפריפריה.״

תיק הנכסים עלה בחודש ינואר 2015 ועמד על כ-3.184 טריליון שקל לעומת 3.168 טריליוני שקל בדצמבר 2014. על פי נתוני בנק ישראל, הגידול בתיק הנכסים שבידי הציבור נובע בעיקר מעלייה  באג"ח המיועדות (עלייה של כמעט 11 מיליארד שקל) ובהשקעות תושבי ישראל בחו"ל (עלייה בשיעור של כ-4 מיליארד שקל).

מנגד, בינואר בינואר נרשמה ירידה באג"ח סחירות צמודות מדד (בשיעור של כ-5 מיליארד שקל) וכן ירידה במניות בארץ (בכ-7 מיליארד שקל).

בקופ"ג ובקרנות הפנסיה נרשמה בינואר עלייה של כ-5 מיליארד שקל (לעומת ירידה של כ-2 מיליארד בנתוני החודש שעבר), ובחברות לביטוח חיים – עלייה של כ-3.5 מיליארד שקל לעומת דצמבר 2014.

תוכניות החיסכון נותרו ללא שינוי בסך של כ-6.6 מיליארד שקל, והפקדונות לזמן ארוך רשמו ירידה נוספת בשיעור של כ-2 מיליארד שקל. הפיקדונות לזמן ארוך נמצאים במגמת ירידה רציפה מאז חודש ספטמבר 2014.

בעו"ש נרשמה בינואר עלייה של כ-2 מיליארד שקל, וסך אמצעי התשלום עלו מ-198.4 מיליארד שקל בדצמבר ל-200.6 מיליארד שקל בינואר.

חברת ניהול הקרנות של מגדל החליטה להעלות את דמי הניהול בקרנות המחקות.  מגדל  שמנהלת כ-31 מיליארד שקל, היא שחקנית גדולה (הכי גדולה) בשוק הקרנות המחקות והעלאת דמי הניהול אצלה עשויה להוביל לגל של עלייה בדמי הניהול בקרנות המחקות של החברות האחרות.

היקף הקרנות המחקות במגדל מוערך בכ-14 מיליארד שקל, כשהתעשייה כולה מנהלת מעל 26 מיליארד שקל.  מגדל במשך שנים לא גבתה כלל דמי ניהול על הקרנות המחקות, אבל היום נפל דבר – והיא מעלה את דמי הניהול ל-0.15% עד 0.25%.  לא מדובר על כל הקרנות נאמנות המחקות, אלא על קרנות מחקות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. אבל, מן הסתם, זה עשוי להביא לעלייה בקרנות המחקות הנוספות.

לאחרונה העלתה אי.בי.אי את דמי הניהול על חלק מהקרנות המחקות שלה. כך שנראה שמדובר במגמה שתלך ותתחזק, אם כי, ייתכן מאוד שיהיו גופים שישאירו את דמי הניהול קרוב לאפס כדי למשוך קהל.

מדריך קרנות מחקות

מה עדיף קרנות מחקות או תעודות סל

במקביל לירידה במדד המחירים לצרכן ב-0.7% , נותר מדד מחירי הדיור  ללא שינוי. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1 אחוז; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.2 אחוז.

שירותי דיור בבעלות הדיירים:  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש פברואר 2015, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש ינואר 2015. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן,   מדד מחירי דירות  – השוואת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2014 – דצמבר 2014, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת דצמבר 2013 – ינואר 2014, עלו המחירים ב-4.5 אחוזים. מהשוואת העסקאות נובמבר 2014 – דצמבר 2014, לעומת נובמבר 2013 – דצמבר 2013, עלו המחירים ב-4.7 אחוזים.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-3.1 אחוזים.

הוזלו במיוחד: חשמל לצריכה ביתית (ב-9.9 אחוזים), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-4.9 אחוזים), סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-4.0 אחוזים), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.4 אחוזים) וגז (ב-1.2 אחוזים). התייקרו במיוחד: שירות תיקוני חשמל (ב-2.1 אחוזים) והוצאות זגגות (ב-1.1 אחוזים).

מדד המחירים בפברואר ירד. מדד המחיירם  לצרכן ירד ב-0.7 אחוז בחודש פברואר 2015, בהשוואה לחודש ינואר 2015 והגיע לרמה של 98.5 נקודות לעומת 99.2 בחודש הקודם. מנתוני הלמ"ס עולה, כי ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה (ב-5.4%), אחזקת הדירה (ב-3.1%), תחבורה ותקשורת (ב-1.4%) וירקות טריים (ב-0.7%). מנגד, עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים (ב-4.2%) ושונות (ב-0.6%).

עוד יצוין, כי מדד המחירים בפברואר ללא דיור ירד ב-0.9 אחוז והגיע ל-97.8 המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז והגיע ל-98.5 נקודות, נקודות והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4 אחוז והגיע ל-99.4 נקודות.

מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-1.6 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-1.7 אחוזים, כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד באחוז אחד.

בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2015 לעומת פברואר 2014), המדד הכללי ירד באחוז אחד, המדד ללא דיור ירד ב-2.1 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.9 אחוז והמדד ללא אנרגיה נותר ללא שינוי.

הלמ"ס מדווחת כי מניתוח נתוני המגמה בחודשים נובמבר 2014 – פברואר 201 עולה, כי קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%, של המדד ללא דיור ל-2.7% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-2.1%.

ממחירי המזון (ללא ירקות ופירות) עולה כי מדד מחירי המזון עלה ב-0.2 אחוז. התייקרו במיוחד: בירה שחורה (ב-10.2 אחוזים), עוף טרי (ב-3.6 אחוזים), טחינה (ב-3.2 אחוזים), דגים טריים (ב-3.1 אחוזים), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.7 אחוזים), עופות (ב-2.7 אחוזים), בשר בקר קפוא (ב-2.5 אחוזים), סירופים ומייפל (ב-2.2 אחוזים), קמח (ב-1.9 אחוזים), דגים מעובדים (ב-1.9 אחוזים), סוכר (ב-1.9 אחוזים), מעדני חלב וגבינה (ב-1.8 אחוזים), ביצים מיוחדות, אורגניות וכדומה (ב-1.6 אחוזים), לחם מיוחד (ב-1.5 אחוזים), מוצרי ותחליפי בשר ועוף (ב-1.5 אחוזים), קקאו (ב-1.3 אחוזים), חלקים פנימיים של בקר (ב-1.2 אחוזים), בשר חזיר (ב-1.2 אחוזים), עוגות מוכנות (ב-1.1 אחוזים), דגנים שונים, כגון: סולת וקינואה (ב-1.1 אחוזים) ולחמניות, בייגלים ובאגטים (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: חלבה לסוגיה (ב-2.8 אחוזים), תחליפי סוכר (ב-2.7 אחוזים), חטיפים מלוחים (ב-2.0 אחוזים), גלידות (ב-2.0 אחוזים), ביצים רגילות (ב-1.7 אחוזים), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-1.6 אחוזים), משקה חלב בטעם שוקו, קפה, סויה (ב-1.5 אחוזים), שוקולד (ב-1.5 אחוזים), דגנים פריכים (ב-1.3 אחוזים), סודה ומים מינרלים (ב-1.3 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.2 אחוזים), שמן (ב-1.2 אחוזים), ככר לחם (ב-1.1 אחוזים), תה (ב-1.1 אחוזים) ומלח (ב-1.0 אחוזים).

בנוסף מדווחת הלמ"ס כי מדד מחירי הירקות והפירות עלה ב-0.9 אחוז. מדד מחירי הפירות הטריים עלה ב-4.2 אחוזים; לעומתו מדד מחירי הירקות הטריים ירד ב-0.7 אחוז. מדד מחירי הפירות המשומרים והיבשים עלה ב-0.9 אחוז; לעומתו מדד מחירי הירקות הקפואים, הכבושים והמשומרים ירד ב-0.5 אחוז.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: שעועית טרייה (ב-12.2 אחוזים), קולורבי (ב-11.8 אחוזים), דלעת (ב-10.1 אחוזים), מלפפונים (ב-7.5 אחוזים), שומר (ב-7.4 אחוזים), חצילים (ב-7.2 אחוזים), קלחי תירס (ב-6.6 אחוזים), כרוב (ב-4.5 אחוזים), פלפלים (ב-2.9 אחוזים), ירקות לתיבול (ב-2.3 אחוזים), שום (ב-1.9 אחוזים) וכרובית (ב-1.1 אחוזים).

הוזלו במיוחד: ברוקולי (ב-21.0 אחוזים), ארטישוק (ב-18.2 אחוזים), עגבניות (ב-9.7 אחוזים), קישואים (ב-5.3 אחוזים), גזר (ב-4.1 אחוזים), בצל (ב-3.1 אחוזים), ירק עלים (ב-2.9 אחוזים), חסה (ב-2.3 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-1.9 אחוזים), פטריות טריות (ב-1.7 אחוזים), נבטים (ב-1.7 אחוזים) וסלק (ב-1.2 אחוזים).

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: תות שדה (ב-32.0 אחוזים לעומת אפריל 2014), אפרסמון (ב-11.3 אחוזים), פומלה (ב-8.0 אחוזים), אשכוליות (ב-3.1 אחוזים), קיווי (ב-3.0 אחוזים), קלמנטינות (ב-2.0 אחוזים) ואבוקדו (ב-1.9 אחוזים).

הוזלו במיוחד: לימונים (ב-3.9 אחוזים), בננות (ב-3.5 אחוזים), אגסים (ב-2.3 אחוזים) ותפוזים (ב-1.8 אחוזים). מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: צימוקים (ב-6.1 אחוזים), פירות יבשים (ב-2.6 אחוזים), תפוחי אדמה קפואים (ב-1.9 אחוזים) ושקדים (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: מלפפונים כבושים (ב-2.0 אחוזים).

בנוסף מדווחת הלמ"ס, כי מדד מחירי הדיור נותר ללא שינוי. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1 אחוז; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.2 אחוז.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש פברואר 2015, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש ינואר 2015. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן: מדד מחירי דירות. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2014 – דצמבר 2014, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת דצמבר 2013 – ינואר 2014, עלו המחירים ב-4.5 אחוזים. מהשוואת העסקאות נובמבר 2014 – דצמבר 2014, לעומת נובמבר 2013 – דצמבר 2013, עלו המחירים ב-4.7 אחוזים.

מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-3.1 אחוזים. הוזלו במיוחד: חשמל לצריכה ביתית (ב-9.9 אחוזים), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-4.9 אחוזים), סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-4.0 אחוזים), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.4 אחוזים) וגז (ב-1.2 אחוזים). מנגד, התייקרו במיוחד: שירות תיקוני חשמל (ב-2.1 אחוזים) והוצאות זגגות (ב-1.1 אחוזים).

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.1 אחוז. הוזלו במיוחד: מפות ומפיות (ב-4.4 אחוזים), שטיחים (ב-4.3 אחוזים), כלי מיטה ומגבות (ב-2.7 אחוזים), צלחות (ב-2.5 אחוזים), מראות, שעונים ומסגרות (ב-2.5 אחוזים), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (ב-2.4 אחוזים), כלים חד פעמיים (ב-1.4 אחוזים) ואביזרי אמבטיה (ב-1.4 אחוזים).

התייקרו במיוחד: פרחים וצמחים (ב-2.9 אחוזים), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-2.6 אחוזים), נרות ומפיצי ריח (ב-2.2 אחוזים), ארונות (ב-1.7 אחוזים), מקפיא (ב-1.2 אחוזים) וכלים שונים לניקיון הבית (באחוז אחד).

מדד מחירי ההלבשה וההנעלה ירד ב-5.4 אחוזים; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.1%. מדד מחירי ההלבשה ירד ב-6.2 אחוזים ומדד מחירי ההנעלה ירד ב-3.1 אחוזים. בסעיף ההלבשה הוזלו במיוחד: הלבשה עליונה (ב-7.1 אחוזים), הלבשה תחתונה (ב-5.0 אחוזים), צורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים, עניבות וכו' (ב-4.9 אחוזים) ובגדי ספורט והתעמלות (ב-4.6 אחוזים). בסעיף ההנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לנשים (ב-4.3 אחוזים), הנעלה לגברים (ב-2.5 אחוזים) והנעלה לילדים/ות (ב-1.7 אחוזים).

מדד מחירי הבריאות נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: חומרי רפואה ואביזרי בריאות (ב-2.2 אחוזים), עדשות מגע ותמיסות לעדשות מגע (ב-1.9 אחוזים), שירותי רפואה משלימה (ב-1.6 אחוזים) ומוצרים לחיזוק ותוספי תזונה (ב-1.1 אחוזים). מנגד, התייקרו במיוחד: שירות ניתוחים קוסמטיים (ב-2.5 אחוזים) ובדיקות מעבדה וצילומים (ב-1.3 אחוזים).

למדד תשומות בניה מעודכן

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.1% והגיע ל-114.1 נקודות לעומת 114.0 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% והגיע ל-106.9 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2019 לעומת פברואר 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.9% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.7%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.1% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים – בחודש פברואר 2019 נותר  מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: מצע א' וכו' (ב-1.5%), מוצרים לאיטום (ב-1.2%) ומחירי חצץ (ב-1.0%). לעומת זאת, נמשכת מגמת הירידה במחירי ברזל לבנייה (1.4%-) ורשתות ברזל (1.2%-). כמו כן, ירדו מחירי אבן (ב-1.6%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.3% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.4%.

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.1%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – בחודש פברואר 2019 נרשמו בכל פרקי הבנייה תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות

איך קובעים את המניות במדד? איך נקבע השינוי היומי במדד? ואיזה מדדים קיימים בבורסה?    

הכתבה פורסמה ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי

בבורסה נסחרים באופן סימולטני מאות רבות של ניירות ערך – מניות, אגרות חוב ועוד. חלק מהניירות האלו יורד, וחלק עולה. אז איך יודעים אם הבורסה ביום מסוים עלתה או ירדה? בשביל לענות על זה "המציאו" את המדדים – בדיוק כמו שיש את מדד המחירים לצרכן שמודד שינוי במחירים של סל מוצרים מתקופה לתקופה, כך גם יש את מדדי הבורסה – מדדי מניות ומדדי אגרות חוב שמודדים שינוי בסל מניות או בסל אגרות חוב.

ואז, ניתן להגיד מה קרה למדד הבורסה, או באופן ספציפי מה קרה למדד מניות מסוים, ונשתמש כאן במדד המניות המוביל בבורסה המקומית – מדד ת"א 25 שמורכב מ-25 המניות הגדולות בבורסה.

מה זה מדד?

איך המדד הזה נוצר? ואיך הוא בעצם משתנה מיום ליום (וגם מרגע לרגע)? ובכן בהתחלה מגדירים את כללי המשחק – מה יכלול המדד הזה? ובמקרה הזה – את 25 המניות המובילות בבורסה (מבחינת שווי שוק – שווי החברה בבורסה ומבחנים כמותיים נוספים). המניות האלו הן בעצם "המוצרים" שבסל. בשלב הבא מגדירים כמה כל מניה מהווה מהסל (מה המשקל שלה בסל) ומה הפרמטר לקביעת המשקל.

במדד ת"א 25 הפרמטר הוא שווי שוק. כלומר בוחרים ב-25 החברות בעלות שווי השוק (שווי חברה בבורסה) הגבוה ביותר ואז לפי הפרופורציה בין השווים שלהם קובעים את המשקולות, והנה המחשה – נניח ששווי השוק של חברה מסוימת הוא 2 מיליארד שקל (שווי השוק נקבע על פי מחיר המניה כפול במספר המניות) ושל חברה שנייה 1 מיליארד שקל, ונניח שהשווי המצרפי של כל החברות במדד הוא 20 מיליארד שקל (שווי של 25 החברות ביחד).

ומכאן, שהחברה הראשונה בעלת שווי שוק של 2 מיליארד מהווה 10% מסך השווי של החברות המרכיבות את המדד (2 מתוך 20 מיליארד) ולכן היא תקבל משקל של 10% במדד; החברה השנייה שווה 1 מיליארד שקל ומשקלה במדד יהיה 5% (1 מיליארד מחולק ב-20 מיליארד שקל). כך, ביום הראשון נקבעים המשקולות של כל 25 המניות במדד ת"א 25 (כאשר יש שיעור מקסימלי לחברה בודדת – 10%). כל המשקולות האלו מתנקזים למדד שלרוב מוגדר בהתחלה על 100 נקודות.

מדד ת"א 25 הושק בתחילת 1992 ב-100 נקודות , כיום הוא מעל באזור 1,550 נקודות – פי 15.5 – 1450%, תשואה שנתית של 12.6%, תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של מעל 8%.

ואיך מחשבים את השינויים במדד? אחרי שנקבעים המשקולות ומגדירים את המדד בנקודות, מתחיל האקשן הגדול.

המניות המרכיבות את המדד (כל החברות הגולות והמוכרות – טבע, בזק, אסם, פריגו, בנק הפועלים, בנק לאומי, מגדל, הראל, כיל, החברה לישראל, קבוצת דלק ועוד ועוד) משתנות באופן שוטף בבורסה – חלק עולות וחלק יורדות, והמדד מבטא את שקלול השינויים, ושוב נמחיש – נניח שהחברה שנסחרת ב-2 מיליארד שקל עלתה ב-8%, ונניח שהחברה שנסחרת ב-1 מיליארד שקל ירדה ב-4%. איך זה ישפיע על המדד הכולל?

המשקל של החברה הראשונה הוא כאמור 10%, ואם היא עלתה 8%, אזי התרומה הכוללת שלה למדד היא 0.8% (10% כפול 8%). מנגד, החברה השנייה שמשקלה 5% ירדה 4%, והתרומה למדד היא מינוס 0.2% (5% כפול מינוס 4%). אם נניח שאלו השינויים היחידים במניות המרכיבות את המדד (האחרות ללא שינוי) הרי שהמדד באותו היום עלה ב-0.6% – ככה מחושב המדד באופן שוטף.

השינוי באחוזים, אגב, מתבטא בשינוי בנקודות – אם נניח שהמדד בסיס היה 100 נקודות והיתה עליה של 0.6%, אזי מדובר בעלייה של 0.6 נקודות; אם העלייה היא ממדד באזור של היום – 1,550 נקודות אז מדובר בעליה של 9.3 נקודות (0.6% מ-1,550 נקודות).

בבורסה נסחרים מדדים נוספים על מניות   – מדד ת"א 100 שמבטא וכולל את 100 החברות הגדולות בבורסה; מדד ת"א יתר שכולל את החברות הגדולות האחרות (שלא ב-100); מדדי סקטורים – בנקים, הייטק ועוד. כמו כן, נסחרים מדדי אגרות חוב (מדדי תל בונד) – תל בונד 20 מבטא את 20 סדרות אגרות החוב הקונצרניות (אגרות חוב של חברות) הגדולות ביותר, כאשר מדובר בסדרות צמודות למדד בריבית קבועה. כמו כן, יש מדדי אגרות חוב של אגרות ממשלתיות, של אגרות חוב שקליות ועוד.

הרכב המדדים מתעדכן אחת לתקופה. מדד ת"א 25 לדוגמה מתעדכן אחת לחצי שנה. החברות שאינן עומדות בתנאים עוזבות וחברות שעומדות בתנאים נכנסות למדד. כמו כן, באם במהלך התקופה נרשמת/ מנפיקה חברה גדולה בארץ אזי לא מחכים לעדכון החצי שנתי, ומכניסים אותה מיד – זו הסיבה שבאופן נדיר ומקרי במדד ת"א 25 יש כיום 27 מניות!.

בשורה התחתונה – מדד מורכב מסל של מניות והוא מבטא את ממוצע השינוי במניות שבסל. המדדים הפכו למאוד חשובים בעשורים האחרונים במקביל להתפתחות תעשיית תעודות הסל, בעיקר מכיוון שמשקיעים רבים מעדיפים להשקיע בממוצע (במעקב אחרי המדד) ולא במניות ספציפיות. תעודת הסל (וגם הקרנות המחקות) נותנות להם פתרון כי הן עוקבות/ מחקות את המדדים האלו

למדריכים נוספים על השקעות – מהון להון, מדריכים פיננסים

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון מדריכים פיננסים ופורסם גם ב-Ynet

חינוך פיננסי – מה זאת בורסה? מדוע היא כל כך חשובה למשק? ולמה זה לא נכון להגדיר אותה כקזינו?

המדריך פורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בתחום החינוך הפיננסי

הרבה שומעים את המילה בורסה וחושבים משמדובר בסוג של קזינו. אז זהו שזה ממש לא כך! הבורסה היא בראש וראשונה גוף שמטרתו לאפשר לחברות לגייס כספים, הן במסגרת של הנפקת מניות לציבור והן במסגרת של הנפקת חוב לציבור (אגרות חוב). זו מטרה ראשונה במעלה שאמורה לעזור למשק לצמוח – הכספים שהחברות האלו מגייסות זורמים להשקעות, תעסוקה וצריכה שמשפרות את מצב המשק.

הבורסה היא זו שקובעת מהם התנאים לגיוס, ורק אחרי שהיא מאשרת את ההנפקה, החברה מציעה מניות ו/ או אגרות חוב (ניירות ערך) לציבור דרך תשקיף.

הבורסה היא למעשה זירת מסחר/ פלטפורמת במעין שני שווקים – שוק ראשוני שבו מתקיים מפגש בין חברות חדשות שמציעות את מניותיהן לציבור, ושוק משני שמבטא את המסחר השוטף היומיומי בניירות הערך הנסחרים בשוק.

כל ניירות הערך נסחרים בבורסה, אך קיימת אבחנה בין שעות המסחר בניירות ערך שונים. כל אחד יכול למעשה לרכוש ולמכור ניירות ערך בבורסה, כאשר הפעולות האלו יכולות להיעשות דרך חברי הבורסה (26 חברים שכוללים את הבנקים והברוקרים הפרטיים הגדולים).

חברי הבורסה משלמים עמלות נמוכות מאוד על הפעולות בניירות ערך בעוד שהם גובים יותר (תלוי בגוף עצמו) מהלקוחות המבצעים דרכם את הפעולות. זאת מהות פעילות הברוקראז' והיא מהווה בגופים מוסדיים זרוע משמעותית מבחינת היקף הפעילות ומבחינת הרווח.

הבורסה אחראית גם על המסחר השוטף, על תקינות המסחר, על עדכון המדדים (מדדים שונים של ניירות ערך – מדדי מניות, מדיי אג"ח ועוד – על כך בפרקים הבאים), על זמני המסחר, ועל הנפקת מכשירים חדשים ומגוונים (מוצרים מובנים, אופציות ועוד). אחת המטרות החשובות של הבורסה היא לגוון את אפשרויות ההשקעה של המשקיעים – כלומר, להציע להם מוצרים רבים יותר כדי לייצר פיזור בתיק ההשקעות שלהם. מטרה נוספת שמנפנפת בה הנהלת הבורסה היא הפיכה לאטרקטיבית יותר בעיני המשקיעים הזרים. בבורסה כאמור יכולים לסחור כולם – משקיעים מקומיים ומשקיעים זרים, והנהלת הבורסה מעוניינת מאוד (ואף הצהירה על כך) שההשקעות של משקיעים זרים יעלו; ככל שהשקעות הזרים תגדל יעיד הדבר על יציבותה וחוסנה של הכלכלה המקומית ובמקביל תגדל האטרקטיביות של החברות המקומיות ונגישותם לגיוסי כספים.

בורסה היא לא קזינו

הנהלת הבורסה אחראית על תקינות המסחר, אבל היא כמובן לא תעודת ביטוח לעליות שערים, בבורסה אפשר גם להרוויח וגם להפסיד (אם כי שוקי המניות והאג"ח על פני זמן, מספקים תשואה חיובית!). הבורסה נתפסת בעיני רבים לקזינו. הם סבורים שהשקעה בבורסה שקולה להימור בקזינו, אבל זה רחוק מהמציאות, זה בגלל שהם (וזה רוב הציבור) נוהג להתנהג כעדר – להיכנס כשכולם נכנסים ואז המחירים כבר גבוהים ולצאת בפניקה כשיש מפולת. הציבור גם לא ממש מבין בהשקעות , וחוסר ההבנה הזה גורם לו לחשוב שמדובר בסוג של "חור שחור" ומחזק את התחושה שיש כאן רק עניין של מזל. זה לא נכון, לרוב – קיים מתאם בין ביצועי החברות לבין התנהגות מחיר המניות שלהן ומחיר החוב שלהן (אם יש להן אג"ח). אז אולי המתאם לא יהיה שוטף ולא בכל המניות, אבל בסופו של דבר קיים קשר הדוק בין ביצועים לבין מחיר מניה. כלומר, יש כאן הרבה "שכל" ולא הימור. השקעות טובות עשויות להיות מניבות מאוד, ומעבר לכך – השקעות באינדקסים/ מדדים הוכיחו שהן מייצרות (על פי העבר) תשואה כאמור נאה. כך שזה ממש לא קזינו. מי שמגיע לבורסה להשקיע לאורך זמן אמור להרוויח. מי שמשקיע בבורסה כדי לעשות מכה מהירה, מאוד ייתכן שיפסיד, ואז זה באמת הימור. כלומר, בורסה היא מקום להשקיע בשביל משקיעים, אבל אם מראש המשקיעים הם מהמרים אז היא באמת יכולה להיות בשבילם סוג של קזינו – הכל בעיני המתבונן/ המשקיע. ולסיום עניין זה – מי שנכנס לבורסה בלי הבנה, בלי קריאה, בלי בדיקה, רק כי השכן או החבר אמר לו, אז כן הוא מהמר. מי שנכנס עם הבנה, ניתוח, בדיקה הוא משקיע.

לאחרונה החל מהלך להפוך את הבורסה בת"א לחברה רגילה שמכוונת רווחים. במקביל הוערכה פעילות הבורסה תחת הנחות מסוימות במעל 2.5 מיליארד שקל. אמנם המהלך עשוי לקחת זמן, ומעבר לכך, ייתכן שהבסיס להערכת השווי מושתת על הנחות חיוביות מדי, אבל נראה שחברי הבורסה המחזיקים כאמור במניות הבורסה עשויים לגזור רווח נאה ממיקוד הבורסה ברווחים.

אגב, הבורסות הגדולות היום בעולם בעצמן נסחרות כשכיום קיימת מגמה של מיזוגים בענף.

בפרק הבא – מהם מדדים? ואיזה מדד עלה ב-1480% מאז שהושק 

מדריך זה נכתב על ידי מערכת הון ופורסם גם ב-Ynet

חינוך פיננסי – איך חברה מחליטה ויכולה להיכנס לבורסה? מה זאת הנפקה לציבור? ואיך נקבע מחיר המניה לאחר ההנפקה? 

הכתבה פורסמה ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי בנושא שוק ההון

חברה פרטית שמניותיה מוחזקות על ידי מספר אנשים פרטיים, מתממנת לרוב דרך ההון העצמי של המשקיעים ודרך מימון בנקאי. לפעמים הבעלים רוצים ויכולים לגייס גם מהציבור.

ברגע שהחברה עומדת בתנאים (היקף פעילות מסוים, הון עצמי מעל רף מסוים ועוד) שקבעה הבורסה, החברה יכולה לצאת להנפקה לציבור. הנפקה דורשת הכנת תשקיף שבו החברה בעצם הופכת לעירומה/ שקופה בעיני הציבור – היא מספרת בתשקיף, מה היא בדיוק עושה, באיזה תחומים היא פועלת, מה המוצרים העיקריים שלה, מי המתחרות הגדולות שלה, מי הלקוחות שלה, מיהם הספקים הגדולים שלה. היא גם מדגישה את גורמי הסיכון לרבות, תלות בעובדים, תלות בחומרי גלם, תלות בלקוחות, השפעה כתוצאה ממצב בטחוני/ פוליטי ועוד. מדובר בספר עב כרס של מאות רבות של עמודים שבו גם מספקת החברה מידע פיננסי ארוך טווח על תוצאותיה העסקיות.

המידע הזה אמור לשמש משקיעים פוטנציאלים שבוחנים את כדאיות רכישת ניירות הערך של החברה. הנפקה כזו יכולה להיות הנפקת הון – כלומר הקצאת מניות חדשות לציבור, או הנפקת חוב – גיוס דרך אגרות חוב (על אגרות חוב בפרקים הבאים).

רוב החברות הפרטיות שהופכות לציבוריות עושות זאת כדי לקבל כספים מהציבור לצורך הרחבת העסק כשבמקביל יש יתרונות נוספים לחברה נסחרת – יש לה מדי יום ערך (המניות נסחרות באופן שוטף בבורסה) וניתן למכור מניות בשוק ולהיפגש עם מזומנים.

ונמחיש בעזרת הדוגמה מהפרק הקודם. תזכורת מהירה – שני שותפים מחזיקים כל אחד ב-50 אלף מניות (כל אחד 50% ) מרשת בתי קפה. נניח שרשת בתי הקפה יוצאת להנפקה בבורסה ומנפיקה 50 אלף מניות חדשות כאשר כל מניה מוערכת ב-100 שקל. בסה"כ מדובר בגיוס של 5 מיליון שקל (50 אלף מניות כפול מחיר של 100). הסכום הזה יזרום לקופת החברה, כשבמקביל רגע אחרי ההנפקה לחברה יש 150 אלף מניות, ושוויה (שווי שוק של החברה בבורסה) הוא 15 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול מחיר של 100 שקל). ככה למעשה מחושב שווי החברה כל יום, בהתאם למחיר המניה בשוק.

מניות החברה אחרי ההנפקה נסחרות בבורסה והן משתנות באופן שוטף. המניות יכולות לרדת כי כל השוק יורד, או לחילופין עם החברה מדווחת כי לקוחות גדולים עזבו את החברה; המניות יכולות לעלות עם הדוחות של החברה יהיו טובים או אם לדוגמה החברה מדווחת על עסקה גדולה.

ברגע שהמניה סחירה היא נתונה לשינויים שתלויים בה ובפעילותה וגם לשינוים שתלויים בשוק ההון בכללותו. והמשמעות היא שבכל רגע עשוי להיקבע שווי שוק שונה לחברה. אם נניח שהחברה פרסמה דוחות טובים והמניה עלתה ל-120 שקל, אזי שווי החברה הוא 18 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול 120 שקל למניה).

והנה דוגמה פרקטית מהזמן האחרון – הנפקת עליבאבא הסינית בבורסה האמריקאית. עליבאבא הנפיקה 320 מיליון מניות חדשות ולאחר ההנפקה קיימות לחברה 2.5 מיליארד מניות. בהנפקה עמד המחיר על כ-68 דולר, כך שהגיוס הסתכם בקרוב ל-22 מיליארד דולר, ושוויה היה 170 מיליארד דולר. מאז המניה עלתה ל-120 דולר, וחזרה ל-87 דולר, מחיר המבטא שווי חברה של 215 מיליארד דולר.

בפרק הבא – איפה נסחרים ניירות הערך? ומי אחראי על המסחר?  

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון ופורסם גם ב-Ynet

חינוך פיננסי  מה זאת חברה? מה זאת מניה?

המאמר נכתב ופורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי. 

אנחנו מחפשים מידע בגוגל, גולשים ברשת החברתית, פייסבוק, קונים אוכל בשופרסל, מתדלקים בסונול, ומנויים בכבלים להוט. כל השמות האלו – גוגל, פייסבוק, שופרסל, סונול, הוט, הן רק דוגמאות לגופים עסקיים שהתאגדו משפטית כחברות. למעשה, כיום, כל פעילות מעל היקף כספי מסוים צריכה להיות מאוגדת תחת חברה – אלה החוקים והכללים גם בארץ וגם בעולם.

חברות הן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות לחלוטין מהמייסדים שלהן. חברות הן שיטה נוחה מאוד לפעול בשוק העסקי, כאשר כל הפעילות נעשית דרך החברה עצמה , לרבות מכירת המוצרים/ השירותים, תשלום ההוצאות בגין שכר ועוד.

והנה המחשה – נניח שאתם מעוניינים לפתוח רשת בתי קפה עם שותף. בשלב הראשון אתם תפתחו (ברשם החברות) חברה, תתנו לה שם, תחליטו כמה כל שותף מחזיק בחברה (נניח 50% לכל שותף) ותקבעו את התקנון שלה (תקנון התאגדות שכולל את יחסי הכוחות בין השותפים; קביעת הדירקטוריון, קביעת סמכויות ועוד).

מניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה

עם הרישום של החברה אתם צריכים לקבוע כמה מניות יהיו לחברה, וכמה כל שותף מקבל. למניה יש זכות בהצבעות של החברה, כלומר יש כאן כח להשפיע על התנהלות החברה, ואם אתם מחזיקים ברוב, אתם השולטים בחברה. מעבר לזכויות הצבעה, למניה יש זכות הונית, כלומר כל מניה היא חלק מההון של החברה. זה עובד כך, נניח שהקצנו 100,000 מניות ביום ההקמה של בית הקפה, והגדרנו שכל מניה מבטאת 1 שקל (וזה מה שפועל מקובל). המשמעות היא שיש ביום ההקמה 100 אלף מניות שכל אחת שווה 1 שקל. ומכאן, שאם מדובר על שותפים זהים, כל שותף ישקיע בחברה 50 אלף שקל ויזכה ב-50 אלף מניות (שמהוות 50% ממניות החברה כולה).כמות המניות קובעת את שיעור האחזקה בחברה והיא גם קובעת א היקף הדיבידנדים (סכומים צשמחולקים מהחברה לבעלי מניותיה). כשחברה מחלקת לבעלי מניותיה דיבידנד היא מחלקת אותו באופן יחסי לאחזקה במניות.

ברגע שהחברה הזו נרשמת אתם ממנים לה רואה חשבון שיהיה אחראי על ביקורת הדוחות שלה (יעבור על הדוחות הכספיים השנתיים וייתן חוות דעת על הדוחות), וכן עליכם לפתוח חשבון בנק. מכאן ואילך, אתם פועלים תחת החברה בכל הקשור להקמת הרשת – אתם מזרימים לחברה הון ראשוני לצורך הפעלת בית הקפה; אתם שוכרים מקום דרך החברה, אתם שוכרים עובדים דרך החברה. החברה היא זו שרוכשת את הקפה וחומרי הגלם, היא זו שרוכשת את הריהוט, היא זו שמשלמת זכר, והיא גם זו שמקבלת את התקבולים בגין מכירת הקפה.

בשלב זה מדובר על חברה פרטית, במובן שהיא שייכת לאנשים פרטיים. היא מחויבת, דרך רואה החשבון שלה, להכין דוחות כספיים פעם בשנה ולהעביר אותם לרשויות המס.

הדוחות הכספיים שחברה פרטית מחויבת בהן הם –דוח רווח והפסד ומאזן.

דוח רווח והפסד מבטא את ההכנסות ואת ההוצאות בשנה כשהשורה התחתונה היא הרווח (או ההפסד) – נניח שההכנסות מקפה הסתכמו ב-700 אלף שקל, וההוצאות של הרשת הסתכמו ב-500 אלף שקל בשנה, אזי הרווח הוא 200 אלף שקל בשנה.

המאזן מבטא תמונת מצב ל-31 בדצמבר, ובמילים אחרות מה הנכסים ומה ההתחייבויות של החברה ביום זה? נניח שבבית קפה שלנו בסוף השנה יש נכסים של 2 מיליון שקל שמורכבים ממזומנים בסך 1 מיליון ורכוש קבוע בסך 1 מיליון שקל; והתחייבויות לבנקים בסך 1.7 מיליון שקל. המשמעות היא שההון העצמי של החברה הוא 0.3 מיליון שקל (ההון העצמי הוא נכסים פחות התחייבויות).

כאשר החברה גדלה וזקוקה למימון נוסף היא פונה לבנקים ובמקרים מסוימים (ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים) היא יכולה לגייס כסף מציבור המשקיעים וכך להפוך לחברה ציבורית שבה מושקעים כבר במקרה המינימלי עשרות אנשים, ובפועל מאות ואלפים רבים!

בפרק הבא – על ההפיכה לחברה ציבורית

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון ופורסם גם באתר Ynet

מנהל קרנות הנאמנות של דש-מיטב הודיע על מיזוג הקרן "מיטב (00) פק"מ ג'מבו כספית" (מספר קרן : 5114475) (הקרן הנקלטת) לתוך הקרן "מיטב ישיר (00) כספית" (מספר קרן : 5106323) (הקרן הקולטת).

לאחר מועד המיזוג הקרן הנקלטת איננה קיימת עוד. מנהל הקרן יעביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת.

כתוצאה מהמיזוג, לא יחול שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת יקבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

במועד המיזוג יפקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ולא יהיה לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת יבוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן יהיה עוד לפדותן.. נאמן הקרנות המתמזגות יפקח על ביצוע המיזוג.

המיזוג נובע מרצונו של מנהל הקרן לצמצום מספר הקרנות שבניהולו ולנהל באופן מאוחד את הקרנות שאפיק ההשקעה שלהן דומה.

כל נכסי הקרן יושקעו כמפורט להלן:

1. אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות שיתרת התקופה עד למועד פדיונן אינה עולה על שנה אחת ואם הוצאו שלא על ידי המדינה- דרגתן AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך.
2. אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות ואם הוצאו שלא ע"י המדינה- דרגתן AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיים בהן גם לפחות אחד מאלה:

א) הן נושאות ריבית משתנה ששיעורה נקבע אחת לשישה חודשים או פחות.

ב) הן ניתנות לפדיון פעם אחת לפחות בתקופה של שישה חודשים ותנאי פדיונן או המרתן גורמים לכך שתנודתיותן דומה לתנודתיות של אגרות חוב כאמור בסעיף 1 לעיל.

3. מלווה קצר מועד שיתרת התקופה עד למועד פדיונו אינה עולה על 13 חודשים.
4. תעודות חוב שאינן צמודות, ודרגתן A-1 (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיימים בהן התנאים המפורטים בתקנה 2א(א)(4) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ"ה-1994.
5. פקדונות לזמן קצוב ומזומנים בש"ח ובלבד ששיעור ההחזקה של הקרן בפקדונות ובמזומנים לא יעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. יחד עם זאת, במקרה ששווי הפיקדונות והמזומנים בקרן יעלה על 50% במידה ומספר הימים המצטבר בהם עלה השווי על השיעור האמור לא עלה על 180 במשך 12 חודשים – הדבר לא יהווה חריגה מהתקנות.
6. הקרן לא תיצור חשיפה למניות, לא תיצור חשיפה למט"ח ולא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^.
7. שווי פקדונות לזמן קצוב יחד עם שווי תעודות חוב לא יעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
8. משך החיים הממוצע של כלל הנכסים המוחזקים בקרן, לא יעלה, בכל עת, על 90 ימים.
9. כל ניירות הערך המוחזקים בקרן יהיו נקובים בש"ח והפקדונות לזמן קצוב והמזומנים שיוחזקו בקרן יהיו בש"ח בלבד.

10. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן