חוזה שכירות צמוד מדד מעלה את התשלום גם אם המשכיר לא ביקש כלום. התוספת נובעת מהחוזה עצמו, והיא מחושבת לפי השינוי במדד המחירים לצרכן בין מועד הבסיס לבין המועד הנוכחי.

מבחינה חשבונית זה פשוט. מחלקים את המדד העדכני במדד הבסיס, ומכפילים בשכירות המקורית. מה שמסבך הוא ההגדרות בחוזה, למשל איזה מדד נבדק, ואם ההצמדה חלה כל שנה או רק בחידוש.

הכלי שלמטה מקבל שכירות נוכחית ושני מדדים, ומציג שכירות חדשה.

דוגמה: 6,000 שקל

נניח ששכר הדירה הוא 6,000 שקל, ומדד הבסיס הוא 105. אחרי שנה המדד הוא 108.15, כלומר עלה 3 אחוז. השכירות החדשה היא 6,180 שקל. התוספת היא 180 שקל בחודש, ויותר מ-2,100 שקל בשנה.

חוזים רבים מנסחים רצפה, כלומר שהשכירות לא תרד אם המדד ירד, בלי תקרה בצד העליון. במצב כזה העלייה עוברת אליכם והירידה לא. בדקו אם זה מה שכתוב אצלכם.

יש חוזים שמצמידים למדד הידוע, כלומר זה שכבר פורסם, ויש כאלה שמצמידים למדד של חודש התשלום. ההפרש לא גדול, אבל הוא יכול לשנות את התוצאה בכמה עשרות שקלים.

חוזה שמצמיד כל שנה שונה מחוזה שמצמיד בכל חידוש, ובמקרה השני התוספת עלולה להגיע בבת אחת בסוף התקופה.

כשמחשבים עלייה מצטברת, שימו לב שהאחוזים לא מתחברים בצורה פשוטה. שלוש שנים של 2 אחוז כל אחת הן קצת יותר מ-6 אחוזים, בגלל ריבית דריבית. הכלי מחשב מול המדד בפועל, ולכן הוא מדויק יותר מחישוב ידני של אחוזים לשנה.

גם כשהחוזה כולל הצמדה, לפעמים אפשר לנהל משא ומתן. מי ששוקל להאריך את החוזה יכול לבקש הקפאה של השכירות לשנה, או החלפה של ההצמדה בתוספת קבועה, ולהשוות את שתי האפשרויות בכלי.

בכל חידוש חוזה כדאי לבדוק את המדד בפועל ולא להסתפק בהערכה. גם עשירית אחוז מצטברת על פני כמה שנים, ובשכירות של 6,000 שקל היא שווה 6 שקל בחודש, כלומר 72 שקל בשנה.

ביום שבו מגיע המדד החדש אפשר לעדכן את הכלי ולראות את התשלום החדש לפני שהמשכיר פונה אליכם. ואם אתם משכירים ולא שוכרים, החישוב זהה, אבל כדאי לשלוח לשוכר חישוב בכתב עם שני המדדים. כך יש לשני הצדדים מסמך אחד, ופחות סיכוי לוויכוח על חודשים שלמים אחרי שנה.

אם אתם משווים בין שתי דירות עם חוזים שונים, חשבו את העלות הכוללת לשנתיים, לא רק את המחיר ההתחלתי.

להרחבה: מחשבון מדד המחירים לצרכן

להרחבה: מחשבון מדד שכר הדירה

להרחבה: מחשבון מדד תשומות הבנייה

עוד כלים באותו מדור: מחשבונים בהון.