איך רושמים בדוחות הכספיים השקעות במטבע חוץ (מט"ח)? מה קורה שערך המטבעות משתנה? ולמה יש הפרשי מט"ח שלא נרשמים בדוח רווח והפסד?
רוב החברות הנסחרות פועלות במספר שווקים ובמספר מטבעות חוץ. החברות המייבאות מוצרים רוכשות את המוצרים במטבע חוץ (דולר, אירו, ליש"ט) ומוכרות את המוצרים בארץ בשקלים; החברות המייצאות מוצרים – משלמות בארץ על עלות המוצרים בשקלים, ומקבלות תמורה במטבע חוץ.
החברות המחזיקות בנכסים בחו"ל, פועלות כמובן במטבע המקומי (היכן שהנכסים); חברות שמחזיקות בחברות בחו"ל באופן דומה, פועלות גם במטבע מקומי (היכן שהחברות פועלות); חברות שמשקיעות כספים בחו"ל (השקעה בדולר, השקעה בניירות ערך שונים בבורסות בעולם) משתמשות במטבע חוץ.
וגם חברות שלכאורה אין להם זיקה למט"ח, פועלות גם במט"ח (אם כי כנראה בהיקף יחסית נמוך) – – זה יכול להיות הלוואות במט"ח, פיקדונות במט"ח, תשלומים על נסיעות לחו"ל של עובדי החברה, רכישת מוצרים דרך אתרים בחו"ל, ובכלל – יש שורה ארוכה מאוד של פעילויות במט"ח.
איך משקיעים וסוחרים במטבע חוץ?
אירו – כל מה שצריך לדעתליש"ט – כל מה שצריך לדעת
ואיך המט"ח הזה נרשם בדוחות הכספיים. נתייחס לחברות שהמטבע העיקרי שלהם שמשמש גם לדוחות הכספיים הוא השקל. החברות האלו פועלות לצורך המחשה גם בדולרים, אז איך מתרגמים את הדולרים לשקלים, ומתי? ולהמחשה – נניח שנרכשה מכונה בעלות של 1 מיליון דולר ב-20 באפריל – איך רושמים את המכונה הזו בדחות הכספיים?
התשובה כאן, יחסית פשוטה – בביאורים של כל החברות הציבוריות (כמעט) נכתב כך – "עסקאות במטבע חוץ מתורגמות למטבעות הפעילות הרלוונטיים של חברות הקבוצה לפי שער החליפין שבתוקף בתאריכי העסקאות". ובמילים פשוטות בודקים מה היה שער הדולר ביום הרכישה – 20 באפריל, ומתרגמים זאת לשקלים. נניח שהדולר היה בשער של 3.6 שקלים (המחשת שער, לא שער חי), אזי המכונה תירשם במאזן ב-3.6 מיליון שקל.
ואם יש לחברה פעילות בחו"ל (בארה"ב), ובמסגרת הפעילות הזו יש מכונה שרשומה בסוף הרבעון הראשון ב-2 מיליון דולר; איך אז רושמים את המכונה בדוחות החברה? ובכן גם כאן הביאורים מספקים תשובה – "נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ במועד הדיווח, מתורגמים למטבע הפעילות לפי שער החליפין שבתוקף לאותו יום". כלומר, בודקים מה שער המט"ח בסוף הרבעון ומתרגמים אאת ערך המכונה בדולרים לשקלים. נניח שבסוף הרבעון הדולר היה 3.7 שקלים, אזי המכונה נרשמה ב-7.4 מיליון שקל (2 מיליון דולר כפול שער חליפין של 3.7 שקל לדולר). כך עושים בעצם לכל רבעון, והשאלה מה עושים בעצם עם ההפרשי מט"ח? הרי שער המטבע על פני התקופה זז, כך שכיבואו לתרגם בסוף הרבעון הבא יקבלו ערך מכונה אחר מאשר בסוף הרבעון השני. נניח ששער הדולר יהיה 3.5 שקל, והמכונה תירשם ב-7 מיליון שקל (2 מיליון דולר) בסוף הרבעון השלישי. אזי יש כאן בעיה "חשבונאית" – נעלמו 400 אלף שקל – בסוף הרבעון השני המכונה היתה רשומה ב-7.4 מיליון שקל ובסוף רבעון שלישי ב-7 מיליון שקל – מדובר בהפסד כלכלי שנובע מהפרשי שער, ועל פי החשבונאות – מספרים לא יכולים להיעלם סתם כך, הם צריכים להיות רשומים בדוח רווח והפסד.
וגם כאן, הביאורים מספקים פתרון – "הפרשי שער בגין הפריטים הכספיים הינו ההפרש שבין העלות המופחתת במטבע הפעילות לתחילת השנה, כשהוא מתואם לריבית האפקטיבית ולתשלומים במשך השנה, לבין העלות המופחתת במטבע חוץ מתורגמת לפי שער החליפין לסוף השנה. הפרשי שער הנובעים מתרגום למטבע הפעילות מוכרים בדרך כלל ברווח והפסד". כלומר, לרוב, ההפרשים האלו יזקפו להוצאות מימון בדוחות הכספיים, ונראה שזה המקום הטבעי והנכון להוצאות האלו.
אבל, יש חריגים. החשבונאות מגדירה הפרשי שער שלא יזקפו כהוצאה (או הכנסה בדוחות הכספיים) אלא יירשמו רק בדוח על הרווח הכולל. הדוח על הרווח הכולל מופיע אחרי הדוח רווח והפסד, והוא במקרים רבים "נשכח", כלומר, קוראי הדוחות מדלגים עליו, אחרי הכל, הם מסתמכים על הרווח (רווח לבעלי המניות) כפי שהוא מופיע בדוח רווח והפסד, ובזה לכאורה תם העניין. אז זהו – שממש לא. הדוח על הרווח הכולל, מכיל סעיפים שמבטאים הפסד כלכלי. החשבונאות הגדירה כאמור מספר סעיפים שידלגו מעל הדוח רווח והפסד ויירשמו בדוח על הרווח הכולל וישפיעו על ההון העצמי. הרשימה הזאת מכילה בעיקר שני סעיפים – הפרשי שער כתוצאה מגידור, והפרשי שער כתוצאה מאחזקה בחברות מוחזקות.
ההפרשים כתוצאה מגידור לא נרשמים בדוח רווח והפסד, למרות שהם דווקא באים לקזז הפרשי שער כתוצאה משינויים במט"ח. כלומר, למרות שגידור ברמה הכלכלית אמור לצמצם אתך החשיפה של החברה, הרי שהחשבונאות מפרידה את הפרשי השער שנוצרים באופן שוטף (כמו ההפסד כתוצאה מהאחזקה במכונה), לבין הגידור שנעשה כדי לצמצם את החשיפה שהוא נרשם (בחלקו) בדוח על הרווח הכולל (כלומר, לא בדוח רווח והפסד).
הסיף השני שנרשם במסגרת הרווח הכולל הוא שינויים במט"ח כתוצאה מאחזקה בפעילות חוץ. מדובר על אחזקה של החברה בחברות בחו"ל. החברות המוחזקות "מדברות" במט"ח, למשל ליש"ט. ואז החברה למעלה בעצם מתרגמת את האחזקה בחברה המוחזקת לפי שער הליש"ט. אם נניח שהחברה המוחזקת בעלת הון של 100 מיליון ליש"ט וההון הזה נשאר גם בשנה העוקבת. כלומר, החברה עצמה לא הרוויחה ולא הפסידה. אז השיטה היא לתרגם את האחזקה לפ השער היציג. נניח שבתחילת התקופה הליש"ט היתה ב-5.5 שקל ובסוף התקופה ב-4.6 שקל.
תרגום לשקלים בתחילת התקופה יעמיד את האחזקה על ערך בספרים של 550 מיליון שקל (100 מיליון ליש"ט כפול 5.5 שקל); ובסוף התקופה תעמוד האחזקה על ערך בספרים של 460 מיליון שקל
(100 מיליון כפול שע"ח של 4.6 שקל). כלומר, יש כאן הפסד כלכלי של 90 מיליון שקל.
ולמרות ההפסד הכלכלי הזה, החשבונאות טוענת – זה לא הפסד בליבת העסקים, אין בו משהו שוטף, תפעולי, הוא אקראי, ולכן נרחיק אותו לרווח הכולל, והוא לא יירשם בדוח רווח והפסד. אז נכון, הוא לא מבטא הפסד עסקי, אלא הפרשי מט"ח, אבל מה ההבדל בינו לבין ההפסד בגין המכונה? מה ההבדל בינו לבין הפסד כתוצאה מאחזקה של ליש"ט שערכם ירד? במהות כל הסעיפים האלו הם סעיפי מימון.
ההרחקה שלהם מהדוח רווח והפסד, רק מבלבלת את הקוראים, ובעיקר מטעה אותם – יש חברות לא מעטות שמדווחות על תוצאות שרחוקות שמיים וארץ מהתוצאות האמיתיות שלהם, וזה בולט בחברות שמחזיקות בנכסים מעבר לים – אפריקה ישראל, לדוגמה, חייבת חלק מהכישלון שלה להפסדים כתוצאה מתרגום האחזקות שלה בחו"ל – על פני השנים ההפסדים האלו, במקרים רבים עלו על ההפסדים השוטפים (בדוח רווח והפסד). אז להבא – אל תעצרו בדוח רווח והפסד, תמשיכו כמה שורות נוספות לדוח על הרווח הכולל ואז תקבלו את התמונה הנכונה יותר.
איך משקיעים וסוחרים במטבע חוץ?אירו – כל מה שצריך לדעתליש"ט – כל מה שצריך לדעת
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה משקיע צריך לחפש בדוחות על חשיפה למט"ח
משקיע שקורא דוחות כספיים של חברה עם פעילות בחו"ל צריך לשים לב לאופן שבו שינויי שער משפיעים על התוצאות. חלק מהפרשי השער נרשמים בדוח רווח והפסד, וחלק נרשמים בהון. ההבחנה הזו חשובה, כי רווח שנובע מתנודת מטבע אינו בהכרח מעיד על שיפור בפעילות העסקית.
כדאי לבדוק בביאורים לדוחות איזה חלק מההכנסות ומההוצאות נקוב במטבע חוץ, והאם החברה מגדרת את החשיפה. חברה שמוכרת בדולרים ומשלמת הוצאות בשקלים מושפעת מאוד מהשער. חברה שמגדרת את החשיפה מקטינה את התנודתיות, אבל משלמת על הגידור.
שאלות ותשובות
? איך רושמים עסקה במטבע חוץ בדוחות?
העסקה נרשמת לפי השער ביום ביצועה, ובכל תאריך דיווח פריטים כספיים מתורגמים לפי השער העדכני. ההפרשים נרשמים לפי הכללים החשבונאיים.
? מה זה מטבע פעילות?
המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית שבה החברה פועלת. הוא קובע איך מתורגמות העסקאות.
? איך מתרגמים דוחות של חברה מוחזקת בחו"ל?
מתרגמים את הנכסים וההתחייבויות לפי שער סוף התקופה ואת הדוח השוטף לפי שער ממוצע. ההפרשים נרשמים ברווח כולל אחר.
? למה יש הפרשי שער שלא נרשמים ברווח והפסד?
הפרשי תרגום של חברות מוחזקות נרשמים ישירות בהון, ולא בדוח הרווח והפסד. זה מונע תנודות שאינן קשורות לפעילות השוטפת.
? איך מציגים גידור בדוחות?
בחשבונאות גידור מתאימים בין תוצאת הגידור לבין הפריט המגודר, כדי שהשפעתם תוצג יחד. זה מחייב תיעוד מסודר.
דוגמה: נניח שחברה מוכרת בחו"ל ב-10 מיליון דולר בשנה ומשלמת את כל ההוצאות בשקלים. אם השער יורד מ-3.7 ל-3.5 שקלים לדולר, ההכנסות בשקלים יירדו ב-2 מיליון שקל, גם אם המכירות לא השתנו. השערים בדוגמה היפותטיים.
איפה רואים את החשיפה למטבע?
בביאורים לדוחות הכספיים, בדרך כלל בפרק על סיכוני שוק.
מה זה גידור?
שימוש בכלים פיננסיים כדי להקטין את ההשפעה של שינויי שער.
האם רווח ממטבע הוא רווח אמיתי?
זה רווח חשבונאי, אבל הוא לא תמיד חוזר על עצמו. כדאי להפריד אותו מהרווח התפעולי.
צעדים מעשיים – מטבע חוץ
- לבדוק איזה חלק מההכנסות נקוב במטבע חוץ.
- לקרוא בביאורים על מדיניות הגידור.
- להפריד בין רווח תפעולי לרווח ממטבע.
- להשוות את החשיפה לחברות אחרות בענף.
קריאה נוספת: מחשבון הצמדה לדולר