הלחצים לעליית מחירים בארה"ב ובמדינות האחרות, כולל בישראל, צפויים להישאר חזקים בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו במרבית המדינות בהשפעת חששות מפני האטה בכלכלה.

ציפיית המשקיעים לירידה באינפלציה כתוצאה מהאטה בפעילות מתבססת על הניסיון של העשור האחרון בארה"ב שבו היה קשר די הדוק בין השינויים בצריכה הריאלית לאינפלציית הליבה. לא בטוח שאפשר לסמוך על הניסיון הזה גם כעת. כפי שמראה מדד מנהלי הרכש  העולמי (Composite), הקשר בין רמת הפעילות למחירים נותק לאחרונה. מדד התפוקות נמצא במגמת ירידה ברורה, כאשר רכיב המחירים מזנק למעלה, מצב שמעלה חשש מסטגפלציה.

גם נתוני האינפלציה שהתפרסמו בשבוע האחרון לא ממש מעידים על רגיעה:

• קצב האינפלציה השנתי של מדדי המחירים לצרכן וליצרן בארה"ב היו גבוהים מהתחזיות, כולל מדדי הליבה. הקצב ירד לעומת חודש שעבר בעיקר בהשפעות טכניות של יציאה מהספירה של עליות חריגות במחירים של סעיפים מסוימים לפני שנה, כגון מכוניות משומשות ועוד.
• ירידה בקצב האינפלציה התרחשה בעיקר במחירי המוצרים (ללא האנרגיה), כאשר קצב האינפלציה של מחירי המזון ושל שירותי הליבה, הפחות תנודתיים, ממשיכים לעלות.
• להבדיל מהירידה בציפיות האינפלציה הגלומות בשווקים, תחזית קונצנזוס של הכלכלנים לאינפלציה בבלומברג בארה"ב ובאירופה לא רק שלא ירדה לשנת 2022, אלא גם ל-2023.
• כ-70% מהעסקים הקטנים בארה"ב המשיכו לעלות מחירים גם בחודש אפריל, שיא מאז שנות ה-70.
• בסקר תחזיות העסקים לאינפלציה של ה-FED הציפיות לא ירדו. החברות הצביעו שהלחץ לעליית מחירים מהתייקרות עלויות התשומות, החומרים וכוח אדם, המשיך להתגבר גם בחודש האחרון.
• בצד הסימנים המקלים נציין את הירידה בשבוע האחרון בשיעור של כ-4% במדד CRB של חומרי גלם.

השפעת הריסון כבר מורגשת היטב

עוד אומרים במיטב כי למרות שסיכון האינפלציה לא ירד, נעצרה עליית תשואות אג"ח ותחזיות ריבית ה-FED. להערכת כלכלני מיטב, לא רק חששות מהאטה בצמיחה גרמו לכך, אלא גם התגברות נחישות שמפגין ה-FED לצמצום תנאים פיננסיים:

• נגידי ה-FED השונים, כולל הנגיד בעצמו, מפגינים בראיונות האחרונים נחישות גדולה להילחם באינפלציה. הנגיד מעריך שהריבית תעלה בקצב של 0.5% בפגישות הקרובות, מה שכבר מגולם בחוזים על הריבית.
• למרות שעליית ריבית ה-FED נמצאת רק בתחילת דרכה, ריסון בתנאים פיננסיים עד עתה היה כבר משמעותי ביותר. המחזור הנוכחי בכל הפרמטרים הוא המרסן ביותר בפער גדול מאוד מול כל הקודמים. זה לא אומר שה-FED סיים את העבודה, אך הוא מתכוון בכיוון הנכון.
• כמו כן, תהליך עליית ריבית גרם כבר להידוק חד ביותר בתנאי שוק הנדל"ן. הריבית הממוצעת על המשכנתא ל-30 שנה עלתה לרמה של כמעט 5.5%, הגבוהה מאז משבר הסאב-פריים. ריבית כה גבוהה בשילוב עם עלייה חדה במחירי הבתים כבר מקררת פעילות בשוק הנדל"ן האמריקאי.

נתוני מאקרו לא תומכים בשוק מניות "דובי"

באשר לשוקי המניות אומרים במיטב שוקי המניות רשמו שבוע נוסף של ירידות. מדד S&P 500 ירד השבוע השישי ברציפות וביום חמישי שעבר כמעט עבר לשוק דובי "רשמי" עם ירידה מצטברת של 20%. ה-Nasdaq רשם רצף של שבעה שבועות שליליים.

אי אפשר כמובן לפסול אפשרות להתדרדרות משמעותית נוספת, אך לא נראה שקיימים התנאים לשוק דובי עמוק וממושך:

• כפי שמראה ניסיון העבר בארה"ב, אחד התנאים הכמעט הכרחיים להתדרדרות ממושכת וחזקה בשוק המניות צריכה להיות הרעה בשוק העבודה. בנסיבות הנוכחיות של מחסור חמור בעובדים הסיכוי לכך לא גבוה.

בסקר הסנטימנט של העסקים הקטנים בשבוע שעבר, העסקים לא הציגו היחלשות בתוכניות לגייס עובדים.  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן אומנם ירד, בעיקר בגלל עליית מחירים, אך הסיכוי לאובדן משרה בחמש השנים הקרובות, כפי שמעריכים אותו הצרכנים, ירד לרמה הנמוכה היסטורית.

• הרחבת אשראי צרכני ועסקי ע"י הבנקים, כפי שהצגנו בפרק הקודם, גם היא לא מסתדרת עם האטה חריפה או אף מיתון שדרוש כדי להיכנס לשוק מניות דובי עמוק.
• עצירת עליית תשואות בשוק האג"ח, למרות הפתעות לרעה בנתוני האינפלציה, צפויה לתמוך בשוק המניות.

מדיניות אפס תחלואה בסין – הסכנה העיקרית לכלכלה העולמית

באשר לסין מעריכים במיטב כי מדיניות אפס תחלואה בסין הופכת לסיכון העיקרי לכלכלה העולמית. לדבריהם, השלטונות בשנחאי הודיעו שיתחילו בקרוב להסיר בהדרגה את המגבלות. על רקע ציפייה הקלה בתחלואה ולהזרמת תמריצים, שוקי המניות בסין היו בין הטובים לאחרונה. אבל במיטב מעריכים כי כל עוד לא תתבטל מדיניות "אפס תחלואה" במתכונת הנוכחית  קיים ספק גדול שסין תוכל לחזור לפעילות כלכלית רגילה. בינתיים, הנתונים מצביעים על התדרדרות ניכרת בכלכלתה שמשפיעה על כל העולם:

• כמות המשתמשים בתחבורה האווירית וברכבות בסין ירדה במרץ לרמות שהיו בשיא תחילת המגפה ב-2020. סביר להניח שבאפריל הייתה ירידה נוספת בגלל התרחבות הסגרים.
• לאחרונה מתרחשת ירידה החדה ביותר בעשור האחרון ביבוא לסין, בפרט של חומרי הגלם. בנסיבות הקיימות זה מסייע להקטין לחצים לעליית מחירים.
• למרות הצהרות השלטונות, בינתיים לא ניכרת הזרמת תמריצים משמעותית אל הכלכלה הסינית. כמות ההלוואות הבנקאיות בחודש אפריל הייתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. גידול בהשקעות הממשלתיות לא מתקרב אל הרמות שהיו אחרי המשברים מאז.

בישראל – מגמת ההתרחבות נמשכת

באשר למצב בישראל אומרים כלכלני מיטב כי לדבריהם סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש אפריל הצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק. הציפיות לפעילות בכל הענפים חיוביות. לא מורגשות מגבלות מיוחדות להזמנות לשוק המקומי וליצוא בענפי השירותים והתעשייה.

גירעון הממשלה צפוי להתרחב במחצית השנייה

באשר לגירעון הממשלתי אומרים במיטב כי הגירעון התקציבי הנמוך של הממשלה בשיעור של 0.6% באפריל היה לא רק תוצאה של גידול בגביית המיסים, אלא גם של הוצאות נמוכות.

הוצאות הממשלה בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו בכ-29.1% מסך ההוצאה השנתית המתוכננת. רמה זו הכי נמוכה בשנים האחרונות למעט שנת 2020 שבמהלכה התקציב הוגדל משמעותית כדי להתמודד עם השלכות המגפה. לפיכך, בחודשים הנותרים עד סוף השנה צפוי גידול מהיר בהוצאה הממשלתית.

סך הכנסות הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה מהוות כ-42% מסך ההכנסות המתוכננות בשנת 2022, לעומת  32%-35% שהיו נהוגות בתקופה מקבילה בשנים 2016-2021.   גידול בהכנסות צפוי להתמתן בחודשים הבאים גם בגלל התפוגגות האפקט של יציאה מתקופת המגפה וחזרה לפעילות נורמאלית וגם בגלל התקררות שכבר מורגשת בתחום ההיי טק שממנו נגבו הרבה מיסים בשנה שעברה.

כתוצאה מהעודפים בתקציב, יתרות המזומן בקופת האוצר עלו לראשונה מעל 100 מיליארד שקל. סכום זה גבוה בכ-60 מיליארד שקל מהרמות שהיו נהוגות לפני המגפה. לאור היתרות הגבוהות, הנפקות האוצר צפויות להיות קטנות.  קיימת גם אפשרות סבירה שהאוצר יחליט על הקלות לציבור, במיוחד נוכח ההתפתחויות הפוליטיות.