מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר יעלה ב-0.6% ויתמוך בהעלאת ריבית בשיעור גבוה על ידי בנק ישראל. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.
לדבריהם, עדכון תחזית האינפלציה לאחר פרסום של מדד אוקטובר יכלול ביטול הורדת בלו על הדלק ושינויי מיסים צפויים אחרים.
עוד אומרים במיטב כי הכנסות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים היו גבוהות בכ-75 מיליארד שקל לעומת הרמה שהייתה צפויה אלמלא הקורונה, בפער של כ-20%. לעומת זאת, סך הוצאות הממשלה בשנה האחרונה תואמות מגמת ארוכת הטווח.
לכאורה, מצב זה מאפשר לממשלה החדשה להגדיל משמעותית את ההוצאות ו/או לקצץ במיסים. נחוץ רק לשנות את הכלל שמגביל גידול בהוצאה התקציבית, מה שממשלות בדרך כלל לא מתקשות ליישם. אולם, בפועל זה לא ממש המצב:
- עודף ההכנסות נשען במידה רבה על גביית המיסים משוק ההון, משוק הנדל"ן ומפריחה בענף ההיי-טק. כל התחומים הללו נמצאים כעת בדעיכה.
- על פי התחזית של קרן המטבע הבינלאומי, הכנסות הממשלה כ-% מהתמ"ג צפויות לקפוץ לשיא של כ38% ב-2022 לעומת ממוצע של כ-36% בשנים 2010-2019. אולם, לאחר מכן צפויה ירידה די חדה. עד 2025 שיעור הגבייה מהתמ"ג צפוי לרדת ל-35%. מצב דומה צפוי גם במדינות המפותחות האחרות, אך בישראל הירידה צפויה להיות חדה יותר.
- חלק מגביית המיסים העודפת נובעת מהאינפלציה. על פי התחזית של קרן המטבע, הכנסות הממשלה הנומינאליות בשנים הקרובות צפויות להיות גבוהות מהמגמה לפני הקורונה. אולם, ההכנסות הריאליות כמעט לא צפויות לצמוח בשנים הקרובות ולקראת 2025 צפויות לחזור למגמה ארוכת הטווח. ההכנסות הריאליות הנן חשובות כי גם הוצאות הממשלה צמודות לאינפלציה. היעדר צמיחה בהכנסות הריאליות בשנים 2023-2025 תקשה להגדיל הוצאות מעבר לגידול באינפלציה.
- לא ברור מה תהיה מידת ההשפעה של ההאטה בכלכלה העולמית על המשק הישראלי בשנה הבאה ואיך היא תשפיע על גביית המיסים. יתכן והצמיחה בפועל ב-2023 תהיה נמוכה יותר מהתחזית של 3%.
האינפלציה בארה"ב לקראת ירידה
באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי נתוני מדד המחירים לצרכן לאוקטובר אכן מעידים כי האינפלציה בארה"ב לקראת ירידה.
לדבריהם, במדד המחירים האמריקאי לאוקטובר מבשרת על תפנית במגמה:
- נרשמה ירידה ראשונה בקצב השנתי של הליבה הכי יציבה של האינפלציה שמשתקפת במדד FED Cleveland 16% Trimmed-Mean CPI.
- שיעור הסעיפים והתת סעיפים במדד (בסה"כ יש 338 סעיפים ותת סעיפים) שתרמו למדד יותר מאשר בחודש הקודם ירד בשלושת החודשים האחרונים, כאשר שיעור הסעיפים שתרומתם פחתה עלה.
- הירידה באינפלציה התרחשה בגלל המשך הירידה בקצב השנתי של מחירי המוצרים (ללא האנרגיה). לעומת זאת, הקצב השנתי של אינפלציית השירותים המשיך לעלות והגיע ל-6.8%, הרמה הגבוהה מאז 1982. על פניו, זה מעיד על הירידה באינפלציה הטרנזיטורית ולא בליבת האינפלציה.
- אולם, גם במחירי השירותים מתרחש שינוי. ירד שיעור הסעיפים והתת סעיפים שתרומתם לאינפלציה עלתה. לעומת זאת, שיעור הסעיפים עם תרומה פוחתת דווקא עלה בחדות בחודש אוקטובר.
- עדיין לא באה לידי ביטוי בצורה ברורה השפעת השינוי במחירי השכירות על סעיף הדיור "הכבד" במדד המחירים, אך הוא אכן צפוי לקרות כי כל הסקרים הפרטיים משקפים ירידה משמעותית בקצב עליית מחירי השכירות.
הריבית בארה"ב לא תעבור את ה-4.75%
באשר לגובה הריבית בארה"ב, אומרים במיטב כי במחזורי עליית ריבית ב-50 השנים האחרונות, אינפלציית הליבה עשתה מפנה מעלייה לירידה ארבעה חודשים בממוצע אחרי שריבית ה-FED הגיעה לשיא. הפעם, הריבית צפויה לעלות למשך כ-3-6 חודשים אחרי השיא באינפלציית הליבה שהיה בספטמבר. המשך עלייה בריבית למרות עצירת העלייה בקצב האינפלציה נועד לפצות על העובדה שלהבדיל ממחזורי עליית ריבית בעבר, הריבית לא תעלה מעל רמת השיא של האינפלציה.
העלייה באבטלה מתחילה בדרך כלל אחרי שהריבית כבר נמצאת בשיא, כך שהאפיזודה הנוכחית לא אמורה להיות חריגה. הרעה בשוק העבודה צפויה להתחיל בחודשים הקרובים "ולקבע" עצירה בעליית ריבית.
לפיכך, בשלו התנאים לעצירה בעליית ריבית ה-FED כבר בחודשים הקרובים.
אולם, מעריכים במיטב, הסיכויים לירידת ריבית בשנה הקרובה, תרחיש שמגולם בחוזים, די נמוכים. מחיר הטעות של ירידה מוקדמת בריבית שעלולה שוב להחזיר אינפלציה לעלייה גבוה מכדי שה-FED יסתכן בצעד זה לפני שהאינפלציה תגיע קרוב מאוד ליעד.