מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר יעלה ב-0.2% במקוום ב-0.1% ותחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים עלתה ל-2.8%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות אלכס זבז'ינסקי על רקע השפעת הפיחות בשקל על מחירי הנסיעות לחו"ל. לדבריהם, אם שער החליפין יישאר ברמה הנוכחית, מדובר בתוספת של כ-0.5% לאינפלציה השנתית.
עם זאת, סבורים במיטב כי קיים עודף של ציפיות לעליית הריבית והאינפלציה וכי יש סיכון להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית בישראל, שתוביל לריסון של האינפלציה. ואלה הסיבות שבהן נוקבים במיטב:
- הסיבה העיקרית לעלייה בציפיות האינפלציה והריבית – הפיחות המהיר של השקל. אולם, סביר מאוד שיש בכוחו של בנק ישראל לבלום את הפיחות הבהול. במרץ 2020 הוא רק הכריז על מתן קו אשראי לבנקים במט"ח והשקל התחזק ביומיים בכ-5%, למרות שהיה ביקוש קשיח למט"ח מצד המוסדיים והבנקים בגלל דרישת לביטחונות מחו"ל. בנק ישראל אפילו לא צריך להתערב בשוק המט"ח, אלא רק לרמוז שהוא בוחן …
- במידה והתוכנית לרפורמה המשפטית תעבור בלי הסכמה עלול להיווצר תהליך על פני זמן ארוך של פיחות השקל בגלל פגיעה הדרגתית בפעילות הכלכלית בישראל. אולם, זה כבר תסריט אחר שיגרום לתגובה שונה בשווקים מהתנהגות בהולה שאנו רואים היום.
- להבדיל מהמשק האמריקאי, שמראה סימני התאוששות מפתיעים בפעילות, האינדיקאטורים השוטפים במשק הישראלי מצביעים על העמקת ההאטה. הטלטלה בשווקים ואי הוודאות שנוצרה בשבועות האחרונים צפויות להחמיר את ההאטה.
- להבדיל מארה"ב, שיעור האבטלה בישראל דווקא עולה.
- רגישות המשק לפגיעה במגזר הטכנולוגיה הרבה יותר גבוהה בישראל מאשר במדינות האחרות. שיעור העובדים העוסקים בתחום בישראל הנו הגבוה בעולם. השכר הממוצע בהיי טק בישראל גבוה ב-120% מהשכר הממוצע במשק. לצורך השוואה, בארה"ב הפער הנו רק כ-40%. מצב זה מעלה סיכון להאטה חמורה יותר בישראל.
- הרגישות לעליית ריבית בישראל גבוהה במיוחד. זאת מכיוון שבישראל שיעור יחסית גבוה של ההלוואות, כולל המשכנתאות, בריבית משתנה. בנוסף, בישראל חלק משמעותי מהמשכנתאות צמודות מדד, מה שלא קיים בעולם. ממד נוסף להשפעה מרסנת של עליית ריבית בישראל זאת העובדה שגידול באשראי העסקי והפרטי בישראל בשנתיים האחרונות היה כמעט הגבוה בעולם.
ארה"ב: הצמיחה משתפרת, אבל האינפלציה לא מוותרת
באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי למרות עליית הריבית, הצרכנים האמריקאים לא מאטים את הצריכה. למעשה, קצב הגידול השנתי של ההוצאה הריאלית של משקי הבית בארה"ב עלה והיה בינואר דומה לזה של לפני הקורונה.
הצמיחה המשתפרת היתה יכולה להיות עובדה משמחת אלמלא האינפלציה שלא מנוצחת בקלות. באירופה קצב אינפלציית הליבה עמד בינואר על 5.3%, גבוה מהתחזיות ומהנתון של החודש הקודם. ביפן ממשיכה עלייה גם באינפלציה הכללית (4.3%) וגם בליבה (3.2%).
בארה"ב המדד המועדף ע"י ה-FED PCE Inflation עלה בניגוד לתחזיות. המדד הכללי עלה מ-5.3% ל-5.4% והליבה מ-4.6% ל-4.7%.
במיטב מעריכים כי אם נתוני התעסוקה והאינפלציה שיתפרסמו בשבוע הבא יהיו רק בהתאם לתחזיות (האנליסטים צופים תוספת של 200 אלף משרות, אבטלה 3.4% ואינפלציית הליבה 5.4%) ה-FED עשוי אף לחזור לעליית ריבית של 0.5% בפגישה הבאה במחצית השנייה של חודש מרץ. לדבריהם, הסיכוי לעליית ריבית מעבר למה שהשווקים צופים קיים גם באירופה וביפן.